מכון עתים, שמגיש "יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי" מתוך אוריינטציה אורתודוקסית ליברלית, פרסם השבוע דו"ח (pdf) על מצב הגיור בישראל נכון לשנת 2010. המצב לא משהו. על פי הדו"ח בשנה האחרונה גוירו 2061 איש שאינם יוצאי אתיופיה. ההבחנה הזאת חשובה, מפני שיוצאי אתיופיה מגויירים במכונים מיוחדים וללא ברירה אמיתית. לכן הנתונים האלה מתייחסים למי שבחרו מרצונם להתגייר, כלומר בעיקר עולים מברה"מ לשעבר שאינם יהודים. והבוחרים לעשות זאת מקרבם מעטים, ומתמעטים והולכים. הנה הנתונים:
אם במדינת ישראל, שבה כמעט ששה מיליון יהודים, זה מספר המתגיירים בשנה, ברור שמשהו כאן קשה כספחת. ולא רק זה, אלא שמספר המתגיירים יורד בעקביות כל שנה. איך זה יכול להיות? הדו"ח מסביר שלאחר ועדת נאמן מ-1997, הונהגה במדינה תחרות חופשית בה מכוני גיור שונים הציעו את שירותיהם, והמתגיירים היו יכולים לבחור מי ומה. כמובן שדבר זה אילץ את המכונים להסביר פניהם לגר, או במילים פשוטות, להיות נחמדים. אבל
אז המדינה גרמה לסגירת מכוני גיור, דבר שגרם להיצע לא רק פחות מבחינה כמותית, אלא יש לשער גם פחות מבחינה איכותית. ואכן, הדו"ח לא שוכח למה הרבה אנשים פשוט לא רוצים להתקרב למוסדות הדת של המדינה:
כמובן. ואפשר להוסיף גם את תדמיתה הירודה של הרבנות באופן כללי.
בעבר כתבתי למה משבר הגיור מסכן בראש ובראשונה את האורתודוקסיה בארץ: במצב כיום, בו חיים בארץ מאות אלפי אזרחים שאינם יהודים (בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 323,000, שהגיעו כאמור עם העלייה מברה"מ לשעבר), ילכו ויתרבו "נישואי התערובת". ה"התבוללות", שכרגע אנחנו מתבוננים עליה מרחוק, כעניינם של יהודי ארה"ב, תפרה ותרבה בארץ. על פי הרב יהודה גלעד (במאמר שכותרתו "סוף דרכה של הרבנות"):
צריך לומר זאת בברור, האפשרויות הן שתיים בלבד: האחת היא מאמץ נרחב לגיור הלכתי מאיר פנים, מעודד וידידותי המסתמך על הדעות המקלות של חלק גדול מפוסקי הדורות המאפשר קבלתם של רבים מעולים אלו לעם ישראל. והשנייה היא היצמדות לגישות המחמירות בהלכה אשר על פיהן אין לקבל גיורם של עולים אלו, כאשר המשמעות של קבלת דרך זו היא אלפי נישואי תערובת בין יהודים לגויים.
אבל כנראה גם להיות מאירי פנים וידידותיים לא יספיק, כי הגיור האורתודוקסי תמיד יהיה עניין מייגע, ולא רבים ישושו להכנס תחת כנפיו. באותה רשימה אני מביא את הצעתו של אלחנן שילה בנושא:
שילה מציע גישה שונה לגמרי לגיור. על פיו הדרך אל תוך העם היהודי היתה פשוטה, גם אם ארכה זמן, כל עוד הוא ישב בארצו (כפי שניתן להבין גם ממגילת רות). זרים היו נטמעים בעם, שהיווה ממילא את הרוב באזור. רק בגלות נוצר תהליך פורמלי של "גיור", שבו מקבלים לקהילה הסגורה, קהילה שהיא מיעוט בארצה, אדם זר. שילה מביא כמה ציטוטים מציונים טובים מלפני מאה שנה (ברדיצ'בסקי, קלצקין) שדיברו בדיוק על זה וחזו את המצב כיום. בסופו של דבר, מפריד שילה בין ההיבט ההלכתי להיבט הלאומי של היהדות, ומציע שלעומת היהודי ההלכתי שאנחנו מכירים, "יהודי לאומי נחשב מי שחי בתוך הקולקטיב היהודי ורואה את עצמו חלק ממנו גם אם הוא איננו בן להורים יהודיים".
זאת כנראה הדרך היחידה שבה האורתודוקסיה, אם היא תהיה אמיצה מספיק לקבוע שכך, יכולה להינצל ממצב טרגי מבחינתה של "התבוללות" כאן בארץ. אבל כמובן שלא יהיה לה אומץ, וכמובן שהיא תישאר תקועה עמוק בדפוסי הקפיאה-על-השמרים, לא-משנה-המציאות-משנה-ההלכה, החביבים כל כך עליה. לכן מה שצריך הוא לא לחכות לנס בדמות "רב גדול" שיהיה לו "כתפיים" לעשות כן, אלא ראשית להכשיר כבר עכשיו, על ידי המדינה, את הגיורים הרפורמים והקונסרבטיבים, דבר שייתן אפשרות קלה יותר לחפצים בגיור.
ושנית, ובעיקר, צריך להפסיק לפחד מאנשים שבכלל לא יתגיירו. אלה יהיו יהודים, כמו ששילה אומר, מהבחינה הלאומית, עם או בלי הסכמה רשמית כלשהי של המדינה. תנהל הרבנות את רשימותיה, עבור כלל הציבור (כפי שמסתבר לנו כבר עכשיו מתגובת הציבור בכל פעם שקוברים איזה חייל שכזה מחוץ לגדר בית הקברות) אותם עולים לשעבר יהיו יהודים בדיוק כמו כולם. תוך שני דורות איש לא יוכל להבחין בהבדל, מפני שבאמת לא יהיה כל הבדל. וממילא, אז יוכלו הרבנים להתאים גם את ההלכה למציאות. הרי פעם קבע החוק המקראי ש"לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'" (דברים כ"ג, ז), עד שהחכמים "הבינו" פתאום שמדובר במואבי גבר, ולא מואביה אשה, ולכן אפילו דוד המלך כשר לצאת מחלציה של רות המואביה. ועד שזה יקרה, יש להתעלם מהרבנות הראשית.
f
(עוד על הגיור, מצד "חוק הגיור" שהוצע לא מזמן, כתבתי כאן, וכאן.)
מדינה לא צריכה לעסוק בגיור, זה עניינו של הפרט איזה דת הוא בוחר. להוסיף חטא על עוולה, מצב בו לזרם האורתודוכסי יש שליטה מוחלטת על הליכי הגיור בארץ, אשמח לדעת תומר, אם אלו משמשים עפ"י ידיעתך, גם מכונים להחזרה בתשובה בפועל.
י.ג. שלום – לצערי אני לא יודע.
אני רואה בפוסט הזה התנשאות שאינה במקומה. לאורטודקסיה יש את הגישה שלה לגיור, שבניגוד למשתמע, לא הומצאה כלל כדי לסבך את חייו של אחד, תומר פרסיקו, וחבריו. גישה זו בתוקף כבר שנים רבות מאוד (ניתן להתווכח כמה, אבל ללא ספק הרבה יותר מכל הגישות האחרות שהוזכרו).
לכל מיני אנשים יש תאוריות שונות, למשל, שפעם הגיור היה יותר קל (למרות שכשקוראים את המאמצים הבלתי נלאים שעשתה רות להסתפח אל נעמי, לא ברור לי מה המקור לתאוריה זו), למשל, שאם יכנסו במשך כמה דורות גוים לישראל בסוף הרבנות תכיר בהם (ההוכחה ממואבי ולא מואביה גם היא מריחה מפטרוניזם, משל היו חז"ל משחקים לפני תומר).
תאוריות נאות, שלעתי אינן נכונות, אבל לא זה העניין. מתוך איזה עמדה מוסרית או אחרת האורטודוקסיה צריכה/חייבת להקשיב לתאוריות הנאות הנ"ל?
ראוי לשים לב שגם כל הבעיה היא אורטודוקסית במהותה, הרי הרפורמה לא רואה שום בעיה בחתונה בין יהודי לגוי, ואף מבצעת חתונות אלו. אם כן יש כאן בעיה פנים אורטודוקסית, אז למה לעזעזל כולם מתערבים לה בחיים?
הפתרון צריך להיות מכיוון אחר לגמרי, שגם עליו כתבת פעם. ההכנסה לעם ישראל תתרחש ללא גיור כלל, אלא בתהליך שתקבע המדינה, ככל מדינה אחרת סביב לגלובוס, ובזה יוכרז אדם ישראלי. ירצה האדם להיות יהודי, יטרח ויפנה לרבנות.
ללא ספק דבר זה עלול לגרום לנישואי תערובת מבחינה הלכתית, אבל אם אתה לא אורטודוקסי, אז מה אכפת לך?
יהונתן,
אין לנו ויכוח (אלא אולי על מידת ההתנשאות שלי). הביעה היא לא עם האורתודוקסיה, אלא עם המדינה שמעגנת את ההלכה האורתודוקסית לחוק הישראלי. שים לב שכתבתי: "תנהל הרבנות את רשימותיה, עבור כלל הציבור [...] אותם עולים לשעבר יהיו יהודים בדיוק כמו כולם". אם תופרד ההלכה האורתודוקסית מהמדינה, באמת, כדבריך, לא יהיה לי אכפת.
אורטודוקס: בעל דעות נוקבות בעניני שיניים ;-)
ולענייננו – אנו אכן "מתערבבים לאורתודוקסיה בחיים" (כדבריך), אבל רק בגלל שהם התחילו קודם…
רק בתשובה למשפט האחרון – אני לא אורתודוכס ולא אכפת לי, אבל אני מכיר מספיק חילוניים פחדנים שמתחתנים ברבנות כי אם לא יעשו כן ילדיהם עלולים לצאת (השם ישמור טפו טפו טפו נוק און ווד) מ-מ-ז-ר-י-ם (לא באופן ישיר מהנישואין הראשונים אבל אם יתגרשו שלא כדת ויתחתנו שוב הנשים ילדו ממזרים, צריך כאן גט לחרטא, סליחה, לחומרא). ולכן הם מתחתנים ברבנות כי אם הממזר שהם ילדו יתאהב בדוסית (השם ישמור!) אף רב לא יחתן אותו…
ככה שאנשים היום מתחתנים ברבנות כדי שבעתיד (שיט, הם לא שואפים לעתיד בו הרבנות לא תשלוט במדינה?) הילד שלהם יוכל להתחתן במדינה ולא יצטרך לטוס לקפריסין או חס וחלילה להיות רק ידוע בציבור
מנדי, הנקודה שאתה מעלה, היא היא ההתנשאות עליה דיברתי.
מצד אחד אתה (או חבריך החילונים, הפחדנים לדבריך) מעוניינים להנות מההכרה בהם (ובנישואיהם ובכל שאר הדברים) ע"י האורתודוכסים, תהא הסיבה אשר תהא (בהערת אגב, ברור שהסיבה ש"הילד שלהם יתאהב בדוסית", זה חיפוי גרוע על האמונה הבסיסית של רוב היהודים בארץ הזו בצדקת דרכה של הרבנות, אף שאין בעצמם את הכוח לחיות בדרך הזו).
ומן הצד השני אתה מנסה להכתיב לאורתודוכסים כיצד עליהם לחיות את חייהם ולנהל את אמונתם.
אתה לא יכול מצד אחד לבקש שיכירו בך, ומצד שני לנהל את ההכרה הזו, כי אז יוצא שאתה תכיר בעצמך ולא יותר.
"האמונה הבסיסית של רוב היהודים בארץ הזו בצדקת דרכה של הרבנות"… על כך נאמר: לול. אם אתה כל כך בטוח באמונה הבסיסית הזאת, למה שלא תאפשר חוקית נישואין, גיור וקבורה על ידי זרמים יהודיים אחרים? ביום שזה יקרה נוכל לבדוק באמת עד כמה החילונים מעוניינים "להנות מההכרה בהם (ובנישואיהם ובכל שאר הדברים) ע"י האורתודוכסים", ועד כמה הם דווקא מעוניינים שהם יצאו להם מהורידים.
קבורה היא אכן הוכחה לדברי.
כבר שנים רבות קיימת בארץ קבורה לא אורתודוכסית (הנקראת "חילונית"), וניתן אף לשרוף כליל את הגופה.
בכל זאת רק מתי מעט פונים לדרך זו.
ההרגשה כאילו רוב היהודים בארץ מעוניינים שהרבנות "תצא להם מהורידים" נובעת לדעתי, בדרך כלל, מהסתובבות בתוך מילייה קטן של אשכנזים שבעים.
כשאתה כותב "ארץ", אתה מתכוון לישראל? כי אני לא שמעתי על שום קבורה אזרחית כאן. מה שיש זה או שריפה, או קבורה בבתי קרבות של קיבוצים, שעל כל חלקה שם מתחרים אלפים, וממילא הקיבוצים לא מעוניינים לגמור לעצמם את המקום, אז הם לא נותנים. מניסיון.
ושוב, אם מדובר רק בכמה אשכנזים שבעים, למה שלא תהיה נדיב ותתן אופציה אמיתית לנישואין וקבורה על ידי כל זרם יהודי (או לא יהודי) שרוצה? ממה אתה חושש?
1. אני התחתנתי לפני חודשיים ולא דרך הרבנות, בטכס שהיה אגב הלכתי לחלוטין וכלל קהל גדול של מסורתיים ודתיים, בינניהם אחותי בעלת התשובה המאוד אורתודוכסית. ההלכה כמובן לא מחייבת נישואין דרך רב אלא מסדר קידושין. כל מה שצריך זה מסדר (כל אדם מהקהילה), כלה, שני עדים וטבעת (או כיכר לחם), אפילו החתן לא ממש חייב להיות שם ע"פ ההלכה, אפשר גם שליח שלו אם הוא נמצא רחוק יותר מסוריה…
איני מבקש שום הכרה שהיא מהרבנות או האורתודוכסים ולכן איני מבקש את שירותיהם באף אחד מטכסי מעבר החיים או בכל זמן אחר.
2. איני מנסה לנהל את חייהם או דרכם של האורתודוכסים, בקשתי היא מהמדינה שיניחו לי לחיות כאזרח חופשי בארצי, חופשי מדת וכפיה דתית שאותה כופה עלי המדינה ולא האורתודוכסים. בנקודה הזו תומר פרט מספיק בתגובות.
3. בקשר לכך שהציבור החילוני בארץ מחפש הכרה של הרבנות יש טעם בדברייך, לכן האשמתי את חברי החילוניים בכך שהם פחדנים ולא את האורתודוכסים בכך שהם צרי מוחין וגזענים. חשוב להוסיף פה גם את אשמת המדינה שהופכת את מוסד הנישואין הרשמי ללא רלונטי עבור רבים, אבל להאשים את המדינה בעולם דמוקרטי זה פשוט להאשים את האנשים שמכתיבים את דרכה ושוב אני חוזר להאשים את חברי החילוניים…
ההקפדה על הגיור היא הטרגדיה של עם ישראל. בתקופה של לפני אלפיים שנה וגם במאות שאחרי כן. העולם באותה תקופה היה צמא לספוג תורת אחדות מופשטת יותר מהמסורות הפגניות באותו זמן. יכלו לשמור על אופיה של היהדות הנוטה יותר להלכה ולחוק ולספוג דיעות אחרות שממילא נכנסו אליה, כמו קביעתו של ר' עקיבא, ואהבת לרעך כמוך, זאת התורה על רגל אחת. זאת לא תיאוריה. באמת היו זרמים גדולים אחרים ביהדות מלבד הפרושים.
היהדות יכלה להיות דת ענקית אילולא הפרושים. ואגב, ממשיכיהם האורתודוקסים ממשיכים להשליט באותה רוח את ההתבדלות והצטמצמות בניגוד לדעת הרוב היהודי כיום.
רבי עקיבא לא היה מהפרושים? אדרבא הוא היה מהפרושים, ורבותיו היו מהפרושים, ותלמידיו היו מהפרושים. הפרושים לא בדו תורה מלבם, אלא קיבלו את תורתם מאנשי כנסת הגדולה שקיבלו את תורתם מהנביאים. ביחס לגרים מאז ומעולם היו שתי גישות בישראל. זו המקלה, גישתו של הלל. וזו המחמירה, גישתו של שמאי.
אני מנסה להבין
למה כל כך חשוב לגייר אנשים?
אפשר להחליט שאנשים יהיו אזרחים בלא להתגייר – אבל אינך יכול להכריח קבוצה שנוהגת על פי ההלכה ולומר לה – את לקבלי אנשים לקבוצתך נגד רצונך ונגד הכללים שקבעת.
האנשים שהתייחסתי אליהם כבר אזרחים. הבעיה היא שהם לא יכולים לקבל שירותים בסיסיים מהמדינה בה הם אזרחים (נישואין, קבורה). אני בהחלט מתנגד לכפיית מושג הגיור שאני מציע כאן (או כל מושג אחר) על יהודים שמאמינים אחרת (וראה אחת הכתבות אליהן אני נותן לינק בסוף הרשימה), אבל ברמה הממלכתית לא ייתכן שזרם יהודי ספציפי יקבע מי יהיה אזרח שווה זכויות ומי לא. מה שאני גם מציג הוא ש*דווקא על פי שיטתה של האורתודוקסיה* כדאי לגייר את אותם אנשים, ולא תמלא הארץ ב"נישואיי תערובת".
שלום לתומר וליתר ,מעיר הקודש אומן.
בצילו של הציון הקדוש , לאורו של צדיק האמת , נראות כל הבעיות הידועות והמתישות של הקיצוניים מבין דתיי המחמד הציונים , מוצקות כשרידי ערפל.
הרי אדם שיש לו טיפה של שיקול דעת יעדיף לקבל שירות מבעל מלאכה שאוהב את מלאכתו , מאמין שמלאכתו חשובה ומקדיש את כל זמנו כדי להתמחות במלאכתו.
מכאן ברור שגוי שמעוניין להתגייר ולבוא תחת כנפי היהדות , אם רק יהיה מודע לכל האפשרויות , יעדיף בוודאי להתגייר אצל מכון שקשור לעדה החרדית , מאשר אצל חובש כיפה מודרני , או אצל שאמאנית רפורמית .
הוא הרי גם יודע שעם גיור כהלכה על דעת גדולי תורה הוא יהיה רצוי ומקובל בכל מקום, אז בשביל מה להתלבט?
בסדר , אנחנו צריכים ללמד זכות גם על אנשים שחושבים שזכותם להתעשר ממסחר בגיורים ומפתיחת מכונים "אטרקטיביים" ליצור גיורים בסגנון ג'אנק פוד , אבל בסדר. השם יעזור ויחזיר אותם בתשובה שלמה , יחד איתנו, אמן.
דרול,
העובדה היא שאתה לא מסוגל להשתחרר מהפבלוביות שלך בתגובותיך כלפי הבלוג גם כשאתה באומן:מקום צדיק האמת בלה בלה בלה.
זה מלמד על שני דברים שלזהות שלך אין קיום ללא המכעיסים אותך-סוגי יהדות אחרת שאינם מחוייבים להלכה, ויהדות הכי קשה שיש מהליטאיות החרדית עד לברסלביות הכאילו משוגעת וניהליסטית.
מה היית עושה ללא הבלוג?
אם ה"גוי" באמת מעדיף לשדרג את נשמתו הבהמית אצל בעל מלאכה אשר יודע את עבודתו, אז בוא נאפשר לו לבחור בין בעלי המלאכה ונראה לאן בחירתו החופשית תוביל אותו…
כך גם בחשבון שה"גוי" עלול לבחור שלא להשתמש בשירות המוצע לו כלל.
*כך=קח
יש יותר משמץ של הונאה בטיעון שלך , כיוון שבחירה אמיתית יכולה להתבסס רק על הבנה מינימלית של האלטרנטיבות. במצב הנוכחי כאשר הדתילונים יודעים מעט מזעיר על היהדות ומצבם טוב יחסית לחילונים המצויים שמה שהם יודעים הוא סלט של בורות , שקרים ודעות קדומות , הרי לא ניתן לצפות מגוי שיעשה בחירה מאוזנת ומושכלת.
בנסיבות כאלו , לא נותר לנו אלא לבצע מחווה כלפי אותם נכרים שמבקשים להתגייר ולתת להם , לפחות בתהליך הגיור , טעימה מהיהדות האותנטית והזכה , אותה הם יוכלו לשאת איתם במסעם אל אספסוף צופי "ארץ נהדרת".
יהדות זכה ואותנטית??? מה… טוב, רק בריאות.
א. תשובה צריך לעשות כבר על הכללה אוטומטית של כל מי שאחר ממך.
ב. יש לי קצת ניסיון (מיד שנייה אמנם, אבל אפשר לומר, יד שהיא כיד ימין לי) והתמצאות בתכני הגיור של מכונים אורתודוקסיים, בגישה שלהם וברמה. לומר שלא התרשמתי זו תהיה לשון המעטה מטורפת. ממה ששמעתי על מה שנאמר שם ועל רמת ותוכן הלימוד, המכונים הללו מקדמים גישה פופוליסטית לא פחות מזו שאתה מייחס למכונים "לא אורתודוקסיים". גישה פולקלוריסטית, טבולה בהרבה גזענות ונמיכות מצח ובאופן כללי, ממה שהרחתי, מזכירה מאוד מכונים להחזרה בתשובה שהם כידוע, ממש בבחינת צלם בהיכל, עם השטויות והפירכות שהם מקדמים. בקיצור, יהודים כמו שהמכונים האלו מפיקים לא הייתי רוצה להוסיף לכלל ישראל שמצבו בהווה גם כך אינו שפיר במיוחד. לציין רק אנקדוטה אחת כדוגמה כללית, באחד השיעורים המורה סיפר בדיחה די שחוקה וגזענית שהפכה כבר לנכס צאן ברזל של הימין הקיצוני, על ברוך גולדשטיין בגנןעדן עם כמה פועלים ערביים שהביא איתו – משהו בסגנון הזה. אני לא זוכר. זה סוג הדאחקות שמריצים בשיעורי גיור. המורים. וזו תמונת היהדות המתקבלת אצל המתגיירים. נחמד, לא? כל שיעור ופלאיו הוא. אני מעדיף לחיות לצד נוצרי מאמין, מאשר לצד מתגייר טרי ונלהב שהפנים את התכנים שקיבל במכון כזה.
וכאן המקום להביא את הברקתו של כמוהרנ"ש לבעעית הגיור.
גיור המוני , ללא קבלת עול מצוות והלכתי לעילא ולעליא.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2416633&forum_id=1364&upd=1
פסקת הסיום של הפוסט שלך היא בעיני לב ליבו של העניין – להפסיק לחכות!
לדעתי, הגיע הזמן שהציבור החילוני-אידאולוגי, ויש כזה בארץ, יפסיק לצפות שמדינת ישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה ויתחיל לבנות כאן מערכת צללים מקבילה ואלטרנטיבית – תרבותית, כלכלית ואידאולוגית – אשר תשרת את כל מי שהמדינה מסרבת לשרת כיום: ממסורבות הגט ועד תושבי הכפרים הבדואים הלא מוכרים.
כך פעלו אנשי העליות הראשונות, מקימי חומה ומגדל, כך פועל ארגון חב"ד וכך פועלים הפלסטינים.
נאמס לחכות ונמאס להתבכיין ולהתקרבן. מתי כבר נקבל את העובדה הפשוטה שמדינת ישראל לעולם לא תהפוך לדמוקרטית? זה פשוט לא בגנים שלה!
לכן, במקום להמשיך ולהצביע לכל עסקני הפרלמנט אשר אינם מסוגלים, כלל הנראה, לייצג נאמנה את ציבור בוחריהם, הגיע הזמן לפרק את החבילה, לנתק מגע ממוסדותיה הממלכתיים של המדינה ולהוביל שינוי אזרחי חוץ-פרלמנטרי בצורת BOTTOM-UP, כתושבי הארץ ולא כאזרחיה.
ייתכן שתוך מספר עשורים, המערכת שתיבנה כאן תקבל לגטימציה בינלאומית ותירש את מדינת ישראל במשבצת הגיאוגרפית שבין הירדן לים. בקיצור – לא משנה מה יגידו הרבנים, אלא מה יעשו התושבים.
אילייה.
קבל לייק ענקי.
ואני חושבת שזהו חומר לפוסט – ולבלוג שלם- בפני עצמו, על התפוררותה של מדינת הלאום ועל תנועות מלמעלה למטה בעידן המידע והרשתות החברתיות.
מדינת ישראל אינה דמוקרטית כי היא פשוט אטאצ'מנט אחד גדול, בהגדרה שלה, את עצמה ואת ה"לקוחות" שלה (כלומר עבור מי היא קמה); במטרות ובחזון; בהיצמדות לזהות היהודית שבעצמה לא יודעת מה היא, דת או לאום, והרבה פעמים זה שעטנז שלא מכיר את עצמו ומתבלבל ונופל והרי לכם דת ומדינה יחד; בכיבוש…..
מי יתן ומדינות, דתות והיצמדויות אחרות *ימשיכו להתפוגג* להן (זה כבר קורה!!!) אל תוך התוהו ההיסטורי, ונשוב להיות משפחה אנושית אחת.
מעולם לא היינו משפחה אנושית אחת. לחמנו אחד בשני גם לפני 30 אלף שנה.
הציפייה שכולנו נסתדר היא נאיבית במקרה הטוב ואוטופית-משיחית (במובן הרע של המילה) במקרה הרע.
ואם דברים כאלה מדברים אליך, גם באותה משפחה תנכית ראשונית, דברים לא כל כך עבדו בהרמוניה, בלשון המעטה.
למרות הרצון להאמין באוטופיה, אני לא מיתמם לחשוב שאנו נחזור להיות מסה אנושית אחת גדולה, ללא זהויות פרטניות, ללא גבולות וללא "האחר"… אם בכלל היינו כאלה אי פעם.
הנקודה כאן היא אחרת – נראה שבימינו, מדינת לאום ריבונית כפי שזו התגבשה בעולם המערבי ב-200 השנים האחרונות מפסיקה להיות רלוונטית. בכפוף לתהליך התפוררותו של הלאום המודרניסטי, גם קווי חלוקת הכוחות בחברה הישראלית-פלסטינית הפסיקו להיות "יהודים – ערבים".
בעיניי, הקרע המשמעותי היום הוא בין ליבלרים לפונדמנטליסטים, כאשר יהודים וערבים מוצאים את עצמם לעתים קרובות באותו צד של הסכסוך ולא משני צדי המתרס כמו בעבר.
כלומר, אני בהחלט בעד הגדרה עצמית ובעד היבדלות סוציאולוגית ומרחבית. אני לא חושב שהוויה אנושית שאינה מתבדלת אפשרית בעתיד הנראה לעין. אני רק טוען שהגדרה עצמית על בסיס לאומי הופכת בימינו לחסרת משמעות וצריכה לפנות את מקומה להגדרה עצמית על בסיס תרבותי וגיאוגרפי.
לזה התכוונתי כאשר הצעתי לפרק את החבילה.
אופס, שכחתי לכתוב את השם שלי בתחילת התגובה :-)
נו באמת, למה מצפים מוועדה ששמה 'ועדת חלפון' ? הרי בטח העז אכלה להם את כל הפרוטוקולים.