לכבוד ראש השנה פרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השנתון סטטיסטי לישראל מספר 62, 2011. ויש בו כמה נתונים מעניינים. ראשית, החלוקה הנוכחית בקרב האוכלוסייה היהודית, על פי הגדרה עצמית, היא 8% חרדים, 12% דתיים, 13% מסורתיים-דתיים, 25% מסורתיים-לא כל כך דתיים; ו- 42% לא-דתיים או חילוניים. אלו נתונים זהים לאלו שנאספו ב-2009.
החילונים הם עדיין הקבוצה הגדולה ביותר, ובהפרש ניכר, ועדיין הקבוצה שבאופן מובהק לא דואגת לאינטרסים שלה, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך – ע"ע דבריו של טרכטנברג אתמול. ללא לימודי ליב"ה לציבור החרדי והשתלבותו בשוק העבודה, וללא ניכוש העשבים השוטים בישיבות הפוסט-ציוניות בשטחים, הדמוקרטיה הליברלית, שהיא המסגרת לכלל האינטרסים של הציבור החילוני ואינטרס פרגמטי וערכי שלו בפני עצמה, בסכנה גדולה. יש לקוות שבבחירות הבאות יהיה מי שיישא את הדגלים האלה.
שנית, מסתבר שהיו כמה מאיתנו שהפכו דתיים יותר וכמה שהפכו דתיים פחות (כל הטבלה כאן):
21% מצהירים שהם היום דתיים יותר, ו14% שהם פחות. 5.4% קובעים שהם "חוזרים בתשובה". הנתונים האלה לא מפתיעים, ומתאימים להשערה שעם התפרקות האידיאולוגיה הציונית, ואיתה הזהות הציונית, אנשים יהיו חייבים לפתח לעצמם זהות אלטרנטיבית (בטבע אין וקום, ובנפש האדם רק לעיתים רחוקות), ובמקרה דנן ישובו לזהות הדתית שלהם.
אבל לא כל כך מהר: כי מסתבר שבחינה קרובה של הנתונים מגלה משהו מעניין מאוד: 42% מהחרדים, וכמעט 46% מהדתיים אומרים שהם הפכו דתיים יותר, ואילו אצל החילונים רק 6% יותר דתיים, ו-15.5% פחות! כלומר השינוי הוא ברובו תוך-מגזרי: הדתיים הופכים דתיים יותר ((21.8% מהחרדים מגדירים עצמם "חוזרים בתשובה" – די ברור שהסוקרים והחרדים מתכוונים לשני דברים שונים במונח הזה), ואילו החילונים הופכים דתיים פחות.
ממצא זה מתאים לנתונים משנת 2002, אז היו 5.9% חרדים, 10% דתיים, 13% מסורתיים-דתיים, 28.5% מסורתיים-לא כל כך דתיים, 42.6% חילונים – כלומר ניתן לראות שמי שדתי מתחזק, מי שלא דתי מתרחק. אפשר גם לחשוב מה הסיבות להתרחקות של חילונים מהיהדות, ונדמה לי שכתבתי עליהן כאן לא פעם. בסך הכל אכן יש דתיזציה זוחלת של האוכלוסייה, אבל זו משמעותית פחות ממה שניתן לחשוב. לפחות עד שהדמוגרפיה תשטוף אותנו.
ועוד פרט מעניין: נשואים מועדים ל"התחזקות" יותר מרווקים – 22.6% מהנשואים הפכו דתיים יותר, ורק 11.6 הפכו פחות. אצל הרווקים המצב הפוך – רווקות מעודדת התפקרות: 18.8% הפכו יותר דתיים, ואילו 20.1% הפכו פחות. כלומר, הרבנים הנזעקים על "בעיית הרווקות המאוחרת" יודעים על מה הם מדברים, והחרדים המשיאים את ילדיהם בגיל 17 יודעים מה הם עושים.
וראו הנתונים הבאים, הנוגעים להשכלה (אני מודה לאסף וול על הטבלה והאבחנה) :
מספר המתחזקים והחוזרים בתשובה עולה ככל שההשכלה יורדת, וככל שההשכלה עולה מתרחקים יותר מהדת. ללא בגרות 20.8% נעשו דתיים יותר, ו-11.8% פחות. עם דיפלומה אקדמית 18% נעשו דתיים יותר ו14.7% פחות. ושוב יודעים מה הם עושים החרדים המסרבים ללימודי ליב"ה. אך כמה עלובה היא המערכת הרעיונית שצריכה לחשוש מהשכלה.
- 61.7% מכלל האוכלוסייה היהודית חושבים שיש לאפשר נישואים אזרחיים במדינה
- 56.6% סבורים שיש להפריד את הדת מהמדינה
- 53.8% חושבים שיש לשמוע דעתם של מנהיגים דתיים בעת קביעת מדיניות
- 53% בעד תיגבור לימודי דת בבתי הספר
שוב: יש ציבור רחב וגדול שיתמוך בפוליטיקאי/ת שמצד אחד י/תכבד את היהדות, ומצד שני י/תשים אותה במקומה: הפרדה מהמדינה, איבוד המונופול על הנישואין (והקבורה, מן הסתם). ועוד כמה נתונים:
- 88% מהמסורתיים והחילונים עורכים סדר פסח
- 49.4% מהמסורתיים והחילונים צמים ביום כיפור
- 32.5% מהמסורתיים והחילונים אוכלים כשר
- 10.5% מהמסורתיים והחילונים מתפללים
סדר פסח, כמו בין יהודי ארה"ב, הוא הלהיט מספר אחת בקרב חילונים ומסורתיים: כל המשפחה, ערב אחד בשנה, ודיבורים על חופש – מה יכול להיות רע?
שתהיה שנה טובה
42 אחוז חילונים זאת קבוצה גדולה יותר מ8, 12, 13 ו25 אבל לא מ 58
…
סתם יורה באוויר
כן, אבל 42 ועוד 25 מסורתיים לא דתיים נותן לך 67 אחוז שלא היו רוצים שהמדינה תכפה עליהם אורח חיים הלכתי (סתם רעיון תיאורטי…)
'ניכוש' עשבים שוטים
חן חן
אני לא כל כך מסכים עם הניסוח של התחזקות בעיקר "תוך-מגזרית" בדברייך – כי הנתון לגבי התחזקות דתית הוא מאנשים שכבר שינו את הגדרתם העצמית. כלומר, חילוני ש"חזר בתשובה" כבר לא יגדיר את עצמו בסקר כחילוני, אלא כחרדי/דתי – ולכן רוב מי ש"התחזק" עבר לשורות הדתיות יותר.
לכן מה שמעניין במיוחד הם דווקא אלו ש"התחזקו"/"התרחקו" אבל עדיין ממשיכים להגדיר את עצמם כחלק מקבוצתם הקודמת.
החץ האדום בטבלת רמת השכלה מטעה, משום שבקרב בעלי תעודה אקדמית קיימים 15% שנעשו דתיים יותר מול 14.7 שנעשו דתיים פחות. כלומר הכוחות שווים (עם נטיה קלה להתחזקות דתית). וההשכלה הגבוהה אינה מגבירה את שיעור ההתרחקות מהדת. היא רק מפחיתה את הסיכויים להתחזקות.
מלבד זאת שבלי פילוח גיל ודתיות בית ההורים לא ניתן להסיק ממנה דבר.
תיקון: אני מסתכל כעת בטבלה המקורית ומופיע בה כי בקרב עלי תעודה אקדמית ישנו שיעור התחזקות בדת בסך של 18% כלומר 4% יותר מאשר החלשות בדת.
——
כמו כן יש שם עמודה נוספת של :"גורם עיקרי לשינוי במידת הדתיות", ובו מופיע כי הגורם העיקרי בקרב הקדמאים הינו לימוד ידע חדש לעומת חסרי תעודה שהגורם העיקרי הוא המשפחה/סביבה.
וגם כאן אין לנו נתונים מי מהמתחזקים גילה מידע חדש ומי מהנחלשים הושפע מסביבתו. (באקדמיה יש גם מידע חדש וגם סביבה שאינה מסמפטת דת…).
כמו כן בשיעור התנדבות יש לרמה הדתית הרבה מה לומר: החרדים עוסקים בפעילות התנדבותית בשיעור של 46% לעומת 20% אצל החילונים. האם נסיק כי ככל שמידת הרווחה עולה כך החברה הופכת לזאבים? לא. משום שאין תתי פילוח המצביעים האם שיעור הירידה הוא בקרב בעלי הממון או חסרי הממון, האם שיעור הירידה הינו בקרב בעלי השכלה או חסרי השכלה.
בקיצור לא הייתי עושה עסקים על סמך טבלאות חסרות פשר אלה.
קצת אוף טופיק אבל הסקרנות הורגת אותי: ליב"ה, ר"ת של מה זה?
על פי רוביק רוזנטל אין משמעות לראשי התיבות, כלומר זה בעצם לא צריך להיות ראשי תיבות:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/146/966.html
אבל משום כך כך כולם כותבים. אולי באמת כדאי להפסיק עם זה.
לא כולם כותבים ליב"ה. רק מבולבלים ואבער-חוכמים. בכל כלי תקשורת רציני כותבים ליבה, וגם אתה מוזמן.
ליב"ה היא בתו של מר"ן ואחותה של נטל"י
ליב"ה = לימודי יסוד בחינוך הממלכתי
ניתן לשער שהסוקרים והמשיבים התכוונו לדברים שונים כאשר דיברו על התקרבות והתרחקות מהדת.
שאל חרדי ממוצע האם הוא התקרב לדת במהלך השנה האחרונה או האם הוא התרחק ממנה, רוב הסיכויים הם שהוא יענה שהוא התקרב לדת. הרי הוא למד כמה עשרות / מאות / אלפי שעות (איש איש והתמדתו), התפלל עוד כמה מאות תפילות ועשה עוד ילד שיעבוד את אלוהים. אבל אני בספק האם לזה מתכוונים עורכי הסקר (וקוראיו) כאשר הם מדברים על התקרבות לדת.
וגם לכיוון השני: ייתכן שחילוני ממוצע נתקל השנה בעוד כמה חרדים או דתיים שעיצבנו אותו, ולכן הוא בז עוד יותר לדת. ושוב, זו לא הכוונה ב'התרחקות מהדת'.
למה לא? את חושבת שאין קשר בין לעג שחילוני סופג משום שהוא חילוני, לבין היחס שלו לדת? או דברים פסולים שהוא רואה אצל דתיים ונראים לו קשורים לדת?
אני חושב שאת עושה כאן הפרדה מלאכותית בין האדם לתפיסה שלו.
אני בהחלט מבין אינטואיטיבית את הנתון של הרווקות\נישואין-דת. חיי המשפחה מקרבים אותך לחיי קהילה, וקהילות בארצנו הן פעמים רבות דתיות. על עצמי אני אעיד ואומר שאם הייתי נשוי היום, יש סיכוי לא קטן שהייתי נע על הציר של הדתיות. יש גם משהו מרתיע בהתקרבות כשאתה לבד לגמרי — הרגשה של פסיעה אל תוך טריטוריה זרה.
לגבי ההתחזקות\היחלשות-השכלה — אפשר גם לראות את הקשר ההפוך (המשחק האהוב על סטטיסטיקאים) ולומר שהתחזקות מביאה לתנועה החוצה ממערכת החינוך הישראלית. לאו דווקא תנועה רעה, יש שיאמרו, כי היא מביאה התקרבות להשכלה שונה.
בשורה תחתונה, אני מת על הלמס. יש שם דברים מאירי עיניים על החברה שלנו.
בנוסך לעניין הקהילתי, במקרים רבים נישואין מבשרים על ילדים תוך שנים ספורות, ואולי גם זה משפיע. אני מניח שאנשים רבים רוצים להעביר הלאה איזושהי מסורת, ובלי שזו תהיה נהוגה בבית (ברמה כזו או אחרת) זה כנראה לא יעבוד.
הערה: "התחלש" צורם
מדובר רק בהד הומוריסטי ל"התחזק" (המצחיק בפני עצמו)
מה שאני לומד מהסקר הנ"ל שמסע ההפחדות שמתנהל, לפיו החרדים יהרסו את המדינה, הוא עורבא פרח. הם בסך הכל 8% ומספרם לא גדל באופן קיצוני (5.9% ב2002)
גידול של 33% תוך פחות מעשור הוא "לא קיצוני"?
(דיסקלײמער: אני לא אוהב תחזיות דמוגרפיות באופן כללי, ואת מסע ההפחדות הספציפי הזה במיוחד.)
בכל הפרמטרים (חוץ מאשר בני 75+) יש יותר אנשים שנהיים יותר דתיים מאנשים שנהיים פחות דתיים.
עוד אינדיקציה שאפשר לסגור את המדינה.
כי המדינה היא לחילונים בלבד?
לא בלבד, אבל לחילונים אין אג'נדת כפייה מסוכנת שיש לחרדים
בוודאי
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2560
ההתחזקות וההתחלשות הפנים מגדרית משפיעה כמובן גם על הפילוח לפי השכלה ולפי מצב משפחתי. יש קורלציה גבוהה בין הפרמטרים ולכן לא נכון להסתכל על כל אחד בנפרד.
המדינה אינה לחילוניים בלבד, אך היא אינה יכולה להתקיים מציבור חרדי. המדינה הזו הצליחה לקום תוך עשרות שנים של ציונות חילונית, דווקא מפני שהיתה חילונית ולא חשבה שאלוהים יעשה בשבילה משהו. מאידך, 2000 שנה של יהדות מסורתית לא הצליחה להקים ולו יישוב יהודי אחד בא"י.
הדבר המבדיל בין 'הישוב הישן' ובין 'הישוב החדש', לדעתי, הוא לא מידת הדתיות אלא מידת הלאומיות והיעדים הנגזרים ממנה. אבל אם ממות הציונות אתה חושש, אני מרגיש שיש לה סכנות אחרות לגמרי מחרדיות. אם ללכת עם חזון הבלהות הפופולרי של 'השתלטות חרדית'… אני מתאר לעצמי שהחרדים לא יהפכו את הישגי הציונות, אלא יבנו עליה. קצת כמו שסולובייצ'יק מדבר על הציונות החילונית, וקצת כמו התנחלויות חרדיות.
מעניין מה ההבדלים בין נשים וגברים במחקרים מסוג זה.
אני כנערה במשפחה דתית צרם לי היחס לנשים וזה היה אחת הסיבות שלי לעבור מדתיות לחילוניות. בכל פעם שאני בכל זאת מנסה לבדוק את היופי שביהדות ובכלל לקחת חלק במנהגים ובפולחנים היפים צצים מולי ההתנשאות והגסות והביטול שבה מתייחסים לאשה בתנ"ך, בגמרא, בקיצור שולחן ערוך, בקבלה ובכל המיתוסים והסיפורים והמנהגים ההולכים ומקצינים בימינו, וגם בתוך האמירות המתחשבות כביכול באשה. שלא לדבר כך שהיא עצמה לא קיימת מחוץ לתנ"ך. האשה נחותה, רכוש הגבר, טמאה, בזויה, מפתה, שייכת למין, ומין כידוע שייך רק לאשה ולא לגבר, ומשום כך המין בזוי וקשור לרוע, והיא מועדת ליפול לתוך כוחות הרוע ולכן הטוב היחידי שלה הוא צייתנות ו"צניעות", מרחיקים מהציבור את האשה הטמאה והמפתה במאה ה-21 וכי אסור לשמוע אותה, לנגוע בה, לראות אותה. תמיד עושים לה, אומרים בשמה, נותנים לה כי היא כלי ריק לזרע והדתיים הבורים לא מודעים או לא רוצים לדעת שהיא נותנת את מחצית הגנים. הסיבה לכל זה פשוטה, לא דתיות אלא כוחנות לשמה.
הדת היהודית ובעקבותיה שאר הדתות המונותאיסטיות מחקו באלימות כל זכר לכוהנות וכל מה שמיוחס לנשים, ובימינו מתוך תיעוב לדת מחקה החילוניות את כל הרוחניות ואת החיבור לאלוהי. לכן אין היום דתיות סובלנית אמיתית.
אמנם קיימים אפשרויות אלטרנטיביות כמו יהדות רפורמית וכל הניו אייג' אך אין להם את העוצמה שבדתות העבר. וכך נופלות נשים לתוך מלכודת של דת שמקפחת אותן ומאיינת אותן ומתעלמות או לא יודעות באמת את העובדות. או מוותרות.
עוד נתונים מעניינים מאוד מסקר של וואי-נט:
"למשתתפים אף הוצגה רשימת נושאים בתחום דת ומדינה, והם נשאלו איזה מהם מדאיג אותם יותר מכולם. 22% בחרו בהיעדר מקצועות הליבה מתכניות הלימודים לחרדים ואי-השתלבותם של גברי המגזר בשוק העבודה כסוגיה הבוערת ביותר. 19% בחרו בגיוס תלמידי ישיבה, 16% ראו בקצבאות שמעניקה המדינה ללומדי התורה את הבעיה המרכזית, 14% טענו כי כי הקושי הוא במונופול הדתי-אורתודוכסי בתחום הנישואים והגירושים, 11% ציינו את עניין הגיור ו"מיהו יהודי", ו-7% את מאבקי השבת."
"בהתייחס לסוגיית מקצועות הליבה, 80% סברו כי יש לכפות את לימודי החול על החרדים (90% מהחילונים, 81% מהמסורתיים ו-75% מהדתיים). 20% התנגדו לכך (82% מהחרדים)."
""מדד הדת והמדינה" של חדו"ש מגלה כי 39% מכלל הנשאלים סבורים שעל המדינה להכיר רק בגיור אורתודוכסי, 32% בעד הכרה בכל גיור דתי – מהארץ או מהעולם (כולל קונסרבטיבי ורפורמי) ו-29% מוכנים לקבל גם גיור חילוני, הכולל לימוד וטקס קבלה לעם היהודי."
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4128666,00.html
רק לחדד עוד דבר קטן שכבר אמרת.
לא רק שהאנשים שמעידים על עצמם שנעשו יותר דתיים הם ברובם דתיים אלא גם רוב אלה שאמרו שנעשו פחות דתיים הם ברובם חילונים/מסורתיים.
למעשה נראה שיש כאן מגמה של הקצנה וחיזוק הקיטוב. חבל מאוד…
אומן התחזקה השנה בכמות של בין עשרת אלפים לעשרים אלף איש , תלוי את מי שואלים.
האם באמת משנה האן מדובר ב"מסורתיים – לא הכי דתיים" או ב"חלויניים."?
האם זה משנה כמה מתוך אותם אלפי אנשים שהגיעו השנה לאומן בפעם הראשונה בחייהם ואשר בשנה הבאה הבאה מתכוונים לבוא שוב ולהביא חברים חדשים לאומן , למדו מתמטיקה ברמה של לפחות 4 יח"ל?
לי זה משנה מאוד , השאלה מי ישאל את השאלות האלו ומי ישיב עליהן.
תומר,
הטבלאות מראות מתאם, למשל בין מצב משפחתי ל"התחזקות"/"החלשות". ואולם,אין להסיק מכך על סיבתיות, או בלשונך 'הנשואים מועדים ל"התחזקות" יותר מרווקים'. באותה מידה אפשרי קשר סיבתי הפוך: מתחזקים מועדים לנישואין, או שקיים פרמטר שלישי שגורם לנישואין ולהתחזקות.
ואם בקידושין עסקינן, מזל טוב (באיחור) על חתונתך.
בלי קשר לכלום, בטבע יש וקום, ודי הרבה ממנו אפילו. אני חושד שאתה מושפע קצת מידידינו האפיקוראים…
הסיבה לכך שהמשכילים פחות דתיים -היא שההשכלה מלמדת כביכול בבטחון עצמי , כל מיני רעיונות הנוגדים להלך הרוח של היהדות הצרופה והאמונה (לאחר דור מתברר שהבטחון העצמי שלהם היה מוטעה)