עם התעצמותה של מגמת החילון באירופה, מאמצע המאה השמונה-עשרה, דרשו יהודים מרבניהם שיוותרו על הזכות, המוענקת להם על ידי הממלכות בהן חיו, לשלוט על חייהם. הפילוסוף היהודי הנודע משה מנדלסון היה אופטימי: "מאמין אני בלב שלם ברבנים ובזקני העדה של עמי," כך כתב,
כי בחפץ לב יסתלקו מזכות יתרה זו, בחפץ לב יוותרו על כל משמעת של דת ובית כנסת, ויתייחסו אל אחיהם באותה האהבה והסבלנות, שהם עצמם השתוקקו לה עד עכשיו באנחת לב ובכליון נפש.
אם אי פעם היינו זקוקים לעוד ראיה לניתוק האפשרי בין פילוסוף גדול למציאות, הרי היא זו. הרבנים כמובן שלא ויתרו ולו בנימה על כל אפשרות לכפות את דעתם על קהילותיהם. רק תהליך הדמוקרטיזציה הוציא בסופו של דבר את היהודים מתחת זרועם. אם כי, לא בכל מקום כמובן. במדינת ישראל עדיין נתונים יותר מחמישה מיליון יהודים תחת רודנותה של הרבנות הראשית.
למזלנו, סופה של כל רודנות ליפול. הנה עוד צעד גדול בכיוון: השר לשירותי דת יעקב מרגי החליט להפסיק את שירותי הדת של רבני צהר, ולא לאפשר להם לחתן זוגות יהודיים דרך הרבנות הראשית. מכיוון שאי אפשר, על פי חוק, לחתן יהודים במדינת ישראל שלא דרך הרבנות הראשית, צהר, ממלכתים שכמותם, לא יכולים להמשיך לחתן.
אלו חדשות משמחות מאוד, שכן עבור זוגות רבים, בעיקר צעירים חילונים וסרוגי כיפה שנתקפים בבחילה מהרעיון להשתמש בשירותיה, צהר היווה כתובת אחרונה לפני הנטישה הסופית של הרבנות. הרבנים הנחמדים ומסבירי הפנים של צהר שימשו כמקל שאיתו היו מוכנים הזוגות לגעת בגועל, ואיפשרו להם לה להתחתן על פי חוק בלי לסתום את האף (אם כי, אם חס ושלום מי מהזוגות יתגרש, הוא יאלץ כמובן להזדקק לטיפולה האדיב של הרבנות).
ואכן, על פי וואי-נט בצהר אומרים ש"זוגות חילונים רבים אינם מסתפקים בכך שרבני הארגון יערכו את החופה בחתונתם, אלא מבקשים להינשא בלא שיידרש מהם כל מגע עם הממסד הרבני הרשמי"; ומנכ"ל ארגון צהר הרב ד"ר משה בארי אמר ליאיר אטינגר ב"הארץ" ש"היום עשיתי שיחות טלפון לזוגות שכבר נרשמו ואנחנו נאלצים לבטל איתם. רובם אמרו לי ‘לא נורא, ניסע להתחתן בקפריסין'" – דהיינו אלמלא צהר, רבים היו נוטשים את הספינה השוקעת ששמה הרבנות הראשית לישראל.
יש להבהיר שצהר אכן הוקם כדי לשמש בדיוק את אותם זוגות שמסרבים להתקרב לרבנות. אחרי שזו הפכה למעוז חרדי מסואב (ולפעמים, מרושע ממש), הבינו רבני הציונות הדתית, שמרגישים אחראיים לגורלו ההלכתי של העם היהודי, שיש צורך בגוף נעים הליכות, ואפילו, אצל רבנים מסויימים, קצת פחות מקפיד הלכות (כגון ויתור על הדרישה ל"פתק מהמקווה" או איפשור כל מני סממני הדדיות מינוריים לאשה במעמד הנישואין עצמו) בכדי לאפשר לחילונים ללכת עם ולהרגיש בלי.
ועל כן, כאמור, מדובר במכה קשה לרבנות. שהרי גם למונופול הגדול ביותר נדרשים צרכנים, וכאשר יתברר שיותר ויותר ישראלים מוצאים דרכים אחרות להינשא, ממילא הרבנות תהפוך לבלתי-רלוונטית. אמנם רק כ-5% מהזוגות שרושמת הרבנות מגיעים דרך צהר, אבל יש לזכור שמדובר בזוגות היותר עצמאיים, מקוריים, ועל כן דעתנים ואקטיביים. ניתן לשער שלא יקח זמן רב לפני שתימצא המפלגה שתנכס גם את המאבק הזה, ואז כבר יחוקק החוק שיסדיר נישואים נורמלים בישראל. הצעד הקטן של מרגי, אם כן, הוא צעד גדול עבור יהודי מדינת ישראל.
ומה עם צהר? ממבט חטוף באתר שלהם נראה שהם עדיין מקווים לחזור לחיקה החמים והמתנשא של הרבנות. הם קוראים לציבור לפנות ישירות אל מרגי כדי לנסות לשנות את דעתו (ראו המודעה שלהם משמאל), וגם פתחו עצומה. מלבד הפתטיות מכמירת הלב שבקריאה הזו, מדובר כמובן בתקוות שווא, שהרי צהר עצמו מעניין את רוב האזרחים כמו תעודת הכשרות בשווארמייה שבצומת. בצהר מתחילים לגלות עניין רק בשלב חיפוש האולם.
לכן, מבלי שהאל הטוב ילחש על אוזנו של הרב עובדיה, שילחש על אוזנו של השר מרגי, לבטל את ההוראה, הסיפור גמור (עדכון 7:10: הסיפור עוד לא גמור, ראו להלן). ומה הלאה? אפשרות נאה שעומדת בפני צהר היא הקמת בית דין עצמאי לעניני חתונות (ואם כבר, אולי גם לעניני כשרות?). כפי שיאיר אטינגר כתב לא מזמן ב"הארץ", בתי דין עצמאיים כאלה יש לחרדים (לעדה החרדית למשל, או לחסידות בעלזא), ואם יש תקדים חוקי לזה, ייתכן שפנייה לבג"ץ תאפשר להכשיר, חוקית, גם בית דין סרוג.
הקמת בית דין שכזה תיתן את האות לתחילת הפרטת שירותי הדת בישראל, ולהקמתם של בתי דין קונסרבטיבים ורפורמים, שיצטרפו לתנועות הפלורליסטיות שכבר היום פועלות ומחתנות אנשים, דוגמת הוויה, מכון הטקסים החילוני, וכל מני סלבס דוגמת אברי גלעד ויאיר לפיד (ובהערה צדדית, ראוי לשים לב לבלבול המעניין שם בין כריזמה של פרסום לכריזמה של קדושה).
עוד אפשרות העלה השר דניאל הרשקוביץ, שבעצמו מחתן דרך צהר, כשאמר שהוא מתכנן חקיקה שתסדיר את פעילות צהר (יש לשים לב שלא כמו פינוי מאחזים בלתי חוקיים, זו כנראה לא עילה לאיום בפרישה מהממשלה), ואם כן ייתכן שכאן יהיה פתח דווקא לבג"ץ מצד התנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית שתדרוש את אותו סידור. כמובן, את רבני צהר האופציה שיתקבלו בחוק נישואין לא-אורתודוקסים מפחידה מאוד (קנאי דת קטנים שכמותם), אבל אולי הרודנות כלפיהם תרכך את לבם ותזכיר להם שכל כפייה דתית היא מגונה.
וכך נראה שאנו עומדים בפני סופו של חלומו של הראי"ה קוק בדבר רבנות ראשית לכל היהודים בארץ. חלום שהתחיל להתגשם, אבל שבשל השתלטות עויינת של החרדים עליו, כלומר שליטה שלהם בגוף שהם עצמם לא מכירים בסמכותו, התדרדר לשפל המדרגה, לחילול ה' גדול, ועל כן עם כל הצער הסנטימנטלי, וגם התיאולוגי במידה מסויימת, ראוי שיבוא אל קיצו. משה מנדלסון היה מברך על כך.
סתם
—
התפרסם באתר אבי חי. וכנסו כנסו לרשימה הנוקבת של מיכל ברגמן על דא, וגם רועי צזנה כתב יפה.
עדכון 7:10: כנראה במכוון כדי להביך אותי, הגיע הרב סתיו לאיזשהו הסכם כניעה עם השר מרגי, שבו יחוקק חוק שמסדיר נישואין שלא על פי איזורים, ומרגי ייתן ברוב טובו לצהר כמה מאות אישורים לחתן בינתיים, כאילו היו קבצנים המתדפקים על דלתו של הגביר, או חסידים המתחננים לברכה מרבם.
יש לשים לב שהמשבר לא נגמר, אלא רק נדחה. מעניין מה גרם לש"ס לשנות עמדה, מה הבטיחו רבני צהר למרגי כדי שירכך את עמדתו, ומה תדרוש ש"ס על מנת לתמוך בחוק המוצע. כרגע המצב הוא שש"ס יכולים לסחוט מצהר כל מני הסכמות ותנאים כדי לקדם את ההסדר, כך שאלמלא פחדנותם הכרונית של רבני צהר, הייתי מהמר על כך שהסיפור יתפוצץ שוב. בינתיים רבני צהר, מצידם, שוב התגלו כממלכתים מאוד מחד, ושפוטים של החרדים מאידך.
אני מעתיק תגובה שכתבתי קודם על קיר הפייסבוק של חברה –
הבעיה של אנשי "צהר" היא שהם לא מצליחים להחליט באיזה צד הם. בסופו של יום, אי אפשר להלחם בחרדיזציה של הרבנות ובאותה נשימה להלחם בנישואין לא-אורתודוכסים/אזרחיים. זה כמו להגיד "אין לנו בעיה עם כפייה דתית, יש לנו בעיה עם כך שנותנים רק לחרדים לכפות ולא לנו." עד שלא תחלחל ההבנה שלא מדובר פה ב"מי רשאי לייצג את היהדות" (כאילו ש'ה'יהדות זקוקה לנציגים), אלא בזכויות אדם ואזרח בסיסיות שנרמסות כאן, לא יזוז שום דבר.
[אגב, לא שכחתי אותך. אני פשוט כורע תחת עומס בדיקת מבחנים וכו'. בתחילת שבוע הבא בע"ה]
לא אותך הם הביכו אלא את עצמם. איזו חבורה של פחדנים עלובים. אפילו להילחם איזה שבועיים בכאילו לא מסוגלים. כניעה מבזה ומבישה.
צריך גם לזכור את הסיבה האמיתית למונופול שקיבלה הרבנות על נישואין בישראל הצעירה – מניעת נישואי תערובת.
כלומר יש פה שימוש ביהדות וברבנות לאפשר חוקי גזע שלא יראו כמו חוקי גזע. וזה ביזוי גדול לדת היהודית ולאזרח הישראלי.
ביזוי לאזרח הישראלי כן, למה לדת היהודית?
זה כמו שתגידי שאיסור על אכילת חזיר הוא ביזוי הדת היהודית. אולי הוא בזוי ואולי לא אבל הוא חלק ממהותה.
לא, זו לא הסיבה. ההסדר הזה היה קיים עוד בזמן המנדט, ושורשיו נעוצים בשיטת המילט העותומנית. מדינת ישראל פשוט שימרה את המצב הקיים, והדבר עוגן עוד לפני קום המדינה ב"מכתב הסטטוס קוו".
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%95
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%98
בינתיים מרגי חוזר בו (לא?)
קבצנים ה"מתדפקים" על דלת הגביר.
וגם "חיקה החמים"
חן חן רבותי
ואולי מרגי באמת רצה רק להשפיל את רבני צהר:
"בפגישה בין "צהר" למשרד הדתות הביע יו"ר ארגון הרבנים, הרב דוד סתיו, הסכמה עקרונית לתנאים שהציג שר הדתות כדרישה מ"צהר". בין היתר מדובר בבחינות מיוחדות שייערכו למאות הרבנים החברים כיום ב"צהר", זאת כדי לקבל הסמכה לעריכת חופות וקידושין, בהתאם לקריטריונים שמשרד הדתות קבע בשנים האחרונות"
http://www.kipa.co.il/now/46722.html
תומר
בערך בכל 100 שנה מגיעים חכמולוגים שבאים לשנות את העולם הדתי
ובכל פעם הם נכשלים
ילדי הרפורמים של מנדלסון – מזמן כבר אינם יהודים
נכון, ואכן העולם הדתי לא השתנה כלל עד היום. דת ישראל של החב"דניקים בברוקלין, או של נטורי קרתא, או של ישיבות ההסדר – כל אלה זהות בדיוק לדת ישראל של הרמב"ם או של היהודים בשטעטל בפולין. נו באמת.
מנדלסון לא היה רפורמי
תבדוק כמה מצאצאי רבנים ידועים בגרמניה בתקופת מנדלסון כבר אינם יהודים.
כידוע לרוב קוראי באתר לפי ההלכה לא צריך רב ובטח לא את מוסד החכם באשי העותמני. עירוב הרבנות בנישואים מקביל למצב אצל הגויים ששם הכמורה\הקאדים\הפקידות הממשלתית מתערבים בחתונה. אין ספק שזה שינוי רציני לעומת ההלכה.
לפי הבעיות הנוצרות מהנישואים שעושה הרבנות נראה שיש בעיה עם נישאים של הרבנים המקומיים.
האם רבני צוהר לא קראו את הכתוב בפרקי אבות "ושנא את הרבנות".
צודק, לא מנדלסון – אבל תלמידיו, הם מימשו את העקרונות שהוא הטיף להם
ברור שתהליך ההתפקרות היה בכל הרבדים בעם היהודי
אבל מי שמוליך מגמת פתיחות/שינוי/מלחמה ברבנים – שילם במזומן
לגבי השאלה – האם צריך ממסד רבני לאומי – דעתי שלא, זה בערך כמו שלארגון המהנדסים יהיה רב
רבנים אינם צריכים את המסגרות החילוניות בכדי להיות נוכחים בעם היהודי
מה לעשות בן גוריון ציפה שהוא ישלוט ברבנות – המציאות הוכיחה שגם אם הרבנות ניסתה ומנסה ללכת בין הטיפות בסוף זה נופל.
הנסיון לכפות מסגרת דתית למדינה קשורה דוקא בעלו שהמדינה היתה יקרה להם – רוב הציבור החרדי לא קיבל מעולם את הסמכות של הרבנות הראשית.
הרי רב שבוחרים בו אנשים שאין להם אפי' ריח של יהדות לא יכול להיות מורה דרך רוחני.
זה לא פוסל אותו אבל זה בהחלט אומר שמי שמגיע למשרה לא בהכרח ראוי לה.
משה יוסף,
אתה צודק לחלוטין. מגמות של שינוי ופתיחות כלפי המסורת תמיד השפיעו לרעה על העולם היהודי. לולא מגמות פסולות כאלה, עדיין היינו כולנו מחוייבים לשבת בחושך בשבת ולא היינו יכולים לצאת מן הבית (כי הדלקת נרות שבת היא חידוש, בדיוק כמו חוקי העירוב). אבוי לפרושים שפרשו מן היהדות הצודקת (זו שעל המשך קיומה נלחמו הצדוקים, והפסידו)…
אני סבור שבעניין הזה , הרעש שצהר עושים, פועל לרעתם.
הם מנסים לכופף את ש"ס , כשהם שוכחים שהיא איתם באותה הסירה.
בסופו של דבר ,
מי שירוויח מהתמוטטות הרבנות , הם הבד"צים המקומיים , שכבר שנים מתפללים לנפילתה.
ד"א ,
אני התחתנתי ברבנות בת"א והשתעשעתי כהוגן.
אני התחתנתי דרך הרבנות של רמת גן, אני לא השתעשעתי אבל אשתי סבלה – שלוש פגישות עם הרבנית, לא פחות. אומרים שבתל אביב בגלל העומס מסתפקים בפגישה אחת. אז אולי עשית יותר בשכל.
גם אישתי חשה תרעומת אחרי הפגישה הראשונה , אחר כך באתי יחד איתה ושנינו התפקענו יחדיו.
הבד"צים לא רק מתפללים הם כבר השתלטו על החלק האשכנזי של הרבנות.
האם ש"ס לא מבינה שהיא באותה סירה עם צוהר ולא עם הבד"צים. אם תתמוטט הרבנות, צוהר תוכל להפוך לבד"ץ הכי עשיר וחזק במדינה.
לגבי שאלתך הראשונה, אני לא יודע.
לש"ס אולי ישנה בעיה בהערכת ההשפעה של התקשורת.
הם בטח רצו ללחוץ את צהר ולקבל מהם חלק מה"עוגה".
אולי הם רצו "מקומות" בהנהלת צהר , ככה הם חושבים.
הלוואי שצהר באמת תהפוך לבד"ץ אבל עד שזה יקרה , תשתולל הרבה אש.
"מלבד הפתטיות מכמירת הלב שבקריאה הזו, מדובר כמובן בתקוות שווא, שהרי צהר עצמו מעניין את רוב האזרחים כמו תעודת הכשרות בשווארמייה שבצומת. בצהר מתחילים לגלות עניין רק בשלב חיפוש האולם." – דברים אכזריים (מי מתעניין למשל ב"ישיבה החילונית בירושלים" שמפורסמת פה משמאל?) ולא בטוח שנכונים עובדתית – יש קהל למסר של צהר.
אני מבין את האכזבה המרה מכך שהם מעדיפים לפעול עדיין במסגרת הרבנות ולשנות מבפנים. בסופו של דבר מדובר בארגון שמרני בהשקפותיו ובדרכיו. אבל אין סיבה לזלזל בהם, בפועלם – ובסיכוי לשינוי מבפנים.
אין כאן זלזול גרידא, אלא השקפה שמגובה בעובדות. צא וראה כמה חתמו על העצומה שצהר פרסמו. התוצאות מאוד לא מרשימות.
צהר ימשיכו לחתן זוגות
ארגון רבני "צהר" הודיע על סוף המשבר עם משרד הדתות ועל חזרתו למיזם הנישואין. "הוסר האיום שריחף מעל אלפי הזוגות החילוניים שרצו להתחתן כהלכה דרכנו", מסרו בארגון
אורי פולק
י"ג חשון תשע"ב, 10/11/2011 13:47
48 שעות לאחר שהודיעו על המשבר עם המשרד לשירותי דת, שהפסיק את מיזם הנישואין בחינם שהוביל בשנים האחרונות, הודיע היום (ה') ארגון רבני "צהר" על סיום המשבר עם משרד הדתות ועל חזרתו למיזם הנישואין בחינם.
http://www.kipa.co.il/now/46731.html
הסיפור נגמר.
תודה לעיתונות שהצילה את הרבנות.
דרול, שים לב שכתבתי על העניין כבר בבוקר. אבל הסיפור עוד רחוק מלהיגמר. הכניעה של צהר היא רק הצעד הראשון בדרך חתחתים שתעביר אותם ש"ס, עד שהחוק שהם מבקשים יחוקק. עוד רבות נתבדר מהעניין.
על מה כל הרעש? הרי מוסד הנישואין הוא מושג דתי במובהק,זה רק הגיוני שיהיה לאורתודוקסיה מנדט עליו מאחר והוא שלהם..
אז תגידו שגם אנחנו רוצים ליצור מושג שיתן לקשר זוגי את הרצינות המגיעה לו אז תמציאו מושג חדש לחיים משותפים, אם כי אני סובר שאין כל צורך לעזוב את המושגים הבסיסים של היהדות מאחר וזו מורשתנו (גילוי נאות- אני חילוני) אך אם נרצה להשתמש במושגים אלו נאלץ לנהוג על פי אותם הכללים המכוננים את המושג שהם פעולות הקידושין כדת וכדין.
זה שקשרו את הנישואין לחוקים מחוקים שונים שקשורים לחלוקות רכוש ולזכויות במדינה זה משהו אחר אך מובן בעיקרו, מאחר וחלק גדול מהמדינה הזו מורכבת מדתיים\חרדים, וכמו שרוב העם החליט להעלות את נתניהו לשלטון למרות שכמובן היו אנשים שהתנגדו כך גם בחוקי הדת השונים,
אני אישית תומך בהפרדת הדת מהמדינה, אך אני גם חושב שחלק מערכי המדינה חייבים להיות קשורים למורשת היהודית וכמו כן אני תומך בדמוקרטיה שאומרת שרק אם העם יחליט לעשות צעד כזה אז הוא יקרה.
"הרבנים כמובן שלא ויתרו ולו בנימה על כל אפשרות לכפות את דעתם על קהילותיהם. רק תהליך הדמוקרטיזציה הוציא בסופו של דבר את היהודים מתחת זרועם." מאיפה אתה מביא את הטיעון הזה? כלאחר יד אתה כותב אמירה כל כך חד-משמעית, ומרוב שאתה משוכנע בה אתה אפילו לא טורח להציג ולו הוכחה קטנה ביותר לדבריך. התהליכים שעבר העולם במאתיים השנים האחרונות – ובתוכם העולם היהודי הדתי – כל כך משמעותיים ועמוקים, שאמירה כזו פשטנית כל כך בעייתית בעיני, שאפילו ההיתלות ב'זה לא מאמר אקדמי, זה בסה"כ בלוג' לא תניח את דעתי.
ולטעויות נוספות – רבני צהר אינם מקפידים פחות על הלכות: פתק מהבלנית איננו דרישה הלכתית כלל וכלל, וגם "סמני ההדדיות המינוריים" נעשים כל עוד הם בתוך מסגרת ההלכה, והדבר הכי משמעותי – לרבני צהר חשוב מאד שהמתחתנים דרכם יעברו תהליך משמעותי מבחינה דתית-רוחנית. אין להם שום מטרה שהחילוניים ילכו עם וירגישו בלי. אדרבה, מטרתם שהם ילכו עם וירגישו עם.
גם הטענה כאילו רבני צהר היוו מקל שאיתו אפשר לגעת בגועל היא לא נכונה בעליל. רבני צהר מהווים דרך לגעת בתורה באופן שמורגש היופי שבה, וכך חווים זאת רוב המתחתנים דרכם (כשיש לציין שרבים מתוכם מעוניינים לכתחילה בחתונה אורתודוקסית, ורבני צהר אכן הופכים את החוויה לחיובית).
ושוב אתה מגייס את שאיפותיך ומנתח דרכם את המציאות, ואכן לא פלא שמאד מהר היא טפחה על פניך (אע"פ שעדיין אתה צופה שהפיצוץ בוא יבוא. נחיה ונראה).
דת ומדינה – זה לא הולך ביחד… ולכן הציונות הדתית סופה להעלם אל פח הזבל של ההיסטוריה.
עולם הפוך על הפוך :) החרדים שהם נגד הציונות מאיישים את המשרות ברבנות הראשית,
והציונים שהקימו את המדינה מפנים עורף לרבנות הראשית הממלכתית. מי שרוצה להבין לעומק את רצון מנדסלון להפריד בין דת למדינה, מוזמן לקרוא את הספר המעמיק "שביל הזהב" מאת הרב מרדכי עלישברג מבויסק (מראשי תנועת חובבי ציון).
אני חושב שהדומינטיות של ש"ס היא לא דבר שצריך לקבל בתור מכת טבע.
בבחירות האחרונות הציבור הדת"ל נחלש מאוד , אבל ניתן לצפות שאם לא יהיו שינויים פוליטיים של הרגע האחרון , הציבור הזה עשוינ להתחזק משמעותית בזכות רשימה משותפת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי.
תסריט כזה יכול להעביר את משרד הדתות לידיים אחרות , מה שבהחלט עשוי לחזק אלמנטים דמויי צהר בתוך הרבנות.
אויש.
זה הייתי אני , איך נהייתי אנונימי לפתע.
שים לב שהשר הרשקוביץ התבטא בפירוש כי הנושא לא פחות חשוב מפינוי המאחזים! חבל שכרגיל אתה עוקץ באמצעות הערות קטנות שנובעות מעמדותיך הפוליטיות,(שאינן קשורות לנושא כלל!) ובכך לפעמים גם חוטא לעובדות.
שים לב שאני כלל לא טענתי שהוא לא התבטא כך. אני טענתי שהוא לא איים בפרישה מהממשלה. לדבר אפשר עד מחרתיים. שיאיים שהוא יפרוש, כפי שהוא עושה בנושא המאחזים, נראה אותו.
עוד לא נגמר…
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1566412
באופן אישי, חורה לי מאוד שמן הסיפור הזה מצטיירים רבני "צהר" כליברלים מבחינה הלכתית ודתית, בעוד ציור כזה הוא דמיוני למדי ומטעה מאוד זוגות של מתחתנים, שלו היו יודעים את האמת לא היו בוחרים להינשא דרכם. אני מתנחמת בכך, שרבני "צהר" (או לפחות אלה שמנהיגים אותם ומדברים בשמם) מפנימים את נימת הביקורת הקשה בהם נאמרים הדברים, ובמקום לקטוף את הפירות האפשריים מהגדרות אלה (לא רק פירות כלכליים, אבל גם), הם מתנערים מכל זיהוי עם ליברליות. בעיניי, זו עוד הוכחה לכך שרבני הציבור הסרוג (כמו חלקים נרחבים בציבור שלהם) עדיין רואים בחרדיוּת את "ה" ביטוי "ה" אמיתי של "ה" יהדות. אני חולקת עליהם, כמובן, אבל אני חושבת שזה מסר חשוב לציבור החילוני בארץ – "כולם חרדים" זו שטות מבחינה "אקדמית", אבל אולי זו סוג של אמת פוליטית חשובה.
כן, זה רחוק מלהיגמר. צהר עוד יהיו צריכים לבזות את עצמם היטב כדי שהרבנות תקבל אותם, וגם זה אולי לא יספיק. נמשיך לעקוב.
זו הסחפות פרועה לחשוב שלזוג הישראלי יש רצון כלשהו ללחום את מלחמות הרפורמים או להסתבך עם הרבנות.
האזרחים מצפים לקבל יחס אדיב ומספק מהרשויות ו"צהר" מספקת להם את השרות הזה.
אין שום צורך ש"צהר" יהיו ליבראלים. רוב הישראלים רחוקים מאבחנות פוליטיות כאלו.
די בכך שצהר נחמדים.
דרול,
"רפורמים"?! הס מלהזכיר! מה שאני שומעת מזוגות רבים הוא אכן הרצון ברב נחמד (כפי שאמרת אתה), אבל נחמדות זו אמורה להתבטא לא רק בויתור "על פתק מהבלנית" (מה שגם רבני "צהר" אינם אחידים לגביו) אלא גם באיפשור לכלה לדבר מתחת לחופה ולתת טבעת לבן זוגה. אלה "דרישות" יותר ויותר נפוצות (לדעתי, גם בגלל שגיל הנישואין עולה, אבל אולי לא רק) ואת זה לא יקבלו מרבני "צהר", אבל לא תמיד הם מבינים זאת. כבר שמעתי: "נתחתן עם רב מ"צהר", כי הוא ייתן לי לקדש את X (החתן) בטבעת והחופה תהיה שוויונית". אני לא הורסת-שמחות, אז לא תמיד אני טורחת להסביר שזה ממש לא מה שיקרה.