מדי פעם אכול מעט בשר
הוצא קצת כסף על שטויות
זיין בלי אהבה
מותר אפילו לבזבז זמן ולבטל תורה
נבל את הפה
לבש חולצה עם כתם
היום ותר על מדיטציה
והיה גאה בעצמך
הטוהר מאיים
להשתלט עליך נפש
להתפשט על כל גופך
להעלים אותך
הטוהר מאיים
לעשותך כאלוהים
יודע רק טוב
עשוי זהב
טיפש כעגל
לולאת האל 
כן, אבל באיזו תדירות?
אהבתיאהבתי
שקראתי
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
נראה שהתכוונת למשהו הפוך
והתגובות מתייחסות נורא ברצינות למה שכתבת.
אהבתיאהבתי
דווקא הפעם אני לא ציני.
אהבתיאהבתי
מי שחושב שעגל טפש
לא מבין במעגלים
אהבתיאהבתי
גם הצלחת לזהם את מושג הטהרה, גם הצלחת לדחוף מילה גסה ובוטה בשיר. הצליח לך תומר.
המילים מעידות על המחשבות.
אהבתיאהבתי
אז אתה חנפן.
את מה שכתבת מימלא כולם עושים גם מבלי להיות
רוחניים.
אוכלים המון בשר, מזיינים בלי אהבה,
שופכים כסף בלי חשבון,
לא לומדים תורה אצל 30 גורו
הטוהר ברח מזמן
לא עושים מדיטציה, ויותר מדיי גאים
את עגל הזהב לא נתנו לאלוהים
נתנו לאלילים
ואת עשרת הדיברות מעטים הפנימו
מה עוד חדש?
אהבתיאהבתי
בתגובה של אביב ("באיזו תדירות?") יש חזרה לטוהר (של "לא להיות טהור" במקרה זה)
אבל יפה להבין אותה כמזכירה איך לא להבין את השיר. התגובה כמו החשובות של הנזירים בסיפורי זן.
אהבתיאהבתי
די בלהאכיל אנשים בהפוך על הפוך
די לצדקנות.
מה שהיה לתומר הוא אמר
והוסיף שמן למדורה כשהוא טוען
שאין אצלו הפוך.
אהבתיאהבתי
שלוחמים בחירוף נפש בעד "טוהר" שהוא הדבר הכי רחוק מטוהר אמיתי, שהוא אלים, כוחני, חסר-פשרות, פנאט. השיר הזה הוא בדיוק בשביל לנעוץ סיכה בכל זה.
אהבתיאהבתי
על רוחניות לא מדברים
רוחניות מרגישים, זה או שיש או שאין
רוחניות לא מחפשים אי אפשר למצוא
זה או שיש או שאין.
אהבתיאהבתי
למכירה האנרכיה עבור ההמון; הסיפוק
הבלתי נכבש עבור החובבנים הנעלים; המוות
האכזר עבור הנאמנים והמאהבים!
למכירה המגורים וההגירות, פעילויות הספורט,
סיפורי-פיות ונחמות שלמות, והרעש, התנודות
והעתיד שהם עושים!
למכירה יישומי החישוב ודילוגיי
ההרמוניה שלא נשמע כמותם! ההמצאות והתחומים
הבלתי חשודים, חזקה מיידית,
זינוק לא שפוי ואין-סופי אל נוגהים בלתי-נראים, אל
התעלסויות חסרות רגש,- וסודותיו המסחררים עבור
כל זימה- ועליצותו המחרידה עבור הקהל –
למכירה הגופים, הקולות, השפע העצום
הבלתי מעורער, מה שלא יימכר לעולם.
המוכרים טרם מיצו את המכירה! הסוכנים
אינם צריכים להחזיר את עמלתם כבר עכשיו!
מאת רמבו.
אהבתיאהבתי
זה נשמע לי נכון.
הייתי אומרת שזה נשמע לי גם אמיץ.
אבל כבר אין דברים אמיצים לעשות היום.
רציתי לשאול אותך מה דעתך על סיפור עלה קרח של אלישע במלכים ב'. לי הוא כמעט גרם לעזוב את לימודי התואר היום.
אני אשמח לשמוע את דעתך וכל דבר שאתה יכול לספר לי על הסיפור הזה.
(בעיקר עניין משמעות וערך קדושת החיים מול ערכו של איש האלוהים הקדוש)
אהבתיאהבתי
ראשית אני חייב לומר שמקרא זה צד קצת חלש אצלי. אני אמנם לומד להיות מורה לתנ"ך, אבל זה היה המקצוע השנוא עלי ביותר בביה"ס ואני משלים הרבה חומר.
אבל את הסיפור הזה אני קצת מכיר. אתחיל ואומר שלדעתי אין שום הצדקה למה שעשה אלישע. אני לא חושב שלאיש אלוהים מותר לעשות הכל, ובסיפור הזה המעשה הוא גם כל כך חמור שזה ממש זועק לשמיים (על פי הפשט בכ"א, ואני לא מתכוון להתחיל בכל מני ספקולציות קבליות ש"מסבירות" את המעשה). לדעתי אלישע בברור עשה טעות נוראית, ואולי חטא נורא. זה אפילו לא עניין של קדושת החיים – פשוט אין שום סיבה טובה למה שהוא עשה.
אפשר כמובן לומר שלא שופטים אדם בצערו, והלא אליהו בדיוק עזב אותו וכו', אבל נביא הרי אמור להיות מסוגל לשלוט בעצמו גם כשהוא עצבני. הדבר היחיד שיכול להוות "נסיבות מקילות" לדעתי, אם כן, הוא שהוא פשוט לא תיאר לעצמו שיש בו כוחות כאלה. הוא הרגע קיבל את "רוח אליהו" והוא עדיין לא מתאר לעצמו שבקללתו הוא למעשה מוציא להורג 42 ילדים… הוא כמו איזה מוטנט מה- X-MEN שלא יודע עדיין שכל פעם שהוא מתרגז יוצאת לו אש מהעיניים. ועדיין, נביא אמור לדעת, ואם הוא לא יודע זה סוג של "רשלנות פושעת".
אבל למה זה מייאש? כי אלישע לא מושלם? לדעתי זה נהדר שהמקרא לא סובל דמויות מושלמות, שהוא תמיד מביא אנשים חיים, עם קימוטים ומגרעות. זה יפיפה! בכל התנ"ך, למיטב ידיעתי, אין אדם אחד מושלם – לכולם, כולל אברהם, כולל משה, כולל דוד, יש תכונות שליליות, ורובם גם חוטאים. תראי כמה שונים מזה כל מני סיפורי ביוגרפיות (בעצם הגיוגרפיות) של קדושים נוצרים או צדיקים חסידיים (אגב, בברית החדשה עדיין יש שרידים של הרוח המקראית: ראי מתי, פרק 21, פסוקים 18,19).
מכיוון שאין לדעתי בעולם, ולא יכולה להיות מבחינה עקרונית, לנצח, תופעה מושלמת, זה הופך את התנ"ך למאוד כן. יותר מזה: השאיפה לשלמות ארצית, לגן עדן על פני האדמה, היא לדעתי סוג של אלילות, סוג של שקר שמרחיק אותנו מאלוהים (או מהאמת), למרות שלכאורה אנחנו צועדים בכיוון הכי נכון. זה מה שהתכוונתי לבטא ברשימה שלעיל.
מה את אומרת?
אהבתיאהבתי
אתה צודק, לגבי היופי והמציאותיות שבחוסר השלמות של אבותינו ו"קדושינו". אלא שהסיפור הזה נראה (לי) חורג מכל שאר הסיפורים, ומצד שני מהווה המשך לתחושה שמלווה אותי בחודשים האחרונים, שהתנ"ך הוא טקסט ספוג דם, נקמנות.
אחרי שעשיתי בחודש האחרון סקירה נבואית, גיליתי כמה אלוהים שלנו, בין אם הוא קיים ובין אם הוא דמות ספרותית, ובין אם הוא יציר כפיו המחשבתיים של האדם – הוא יצור קנאי, צמא-דם, נקמן, ממהר למלחמה.
קשה לי עם זה עדיין, למרות שההסבר שלך כן מרגיע, במידה מסויימת.
גם אני שנאתי תנ"ך בתיכון.
אבל התחולל בי התנ"ך במשך השנים מאז עזבתי בשמחה גדולה את לימודי החובה. עכשיו אני לומדת את המקרא מבחירה. והסיפור של אלישע מהווה משבר-אמוני ועוד כמה משברים בעלי אופי אישי יותר.
אתה צודק לגבי הקדושים הנוצרים. אני חייבת לזכור את זה. ללמוד להבין את זה ולחיות עם זה.
רק שמפחיד אותי מאוד ששימוש לא נכון בטקסט התנ"כי יחזור על עצמו.
כלומר, מה ההבדל בין אלישע בסיפור זה לבין הנערים בארה"ב שריססו את חבריהם לכיתה עם הנשק של אביהם רק כי התעללו בהם נפשית וחברתית?
מי מאתנו יכול לומר לאותם נערים אם הם קדושים או לא?
לסיום, אגיד שוב שההסבר שלך על חוסר-שלמותו של האדם נשמע הגיוני ובעל טעם. רק חבל שמתוך כל הפרשנות שקראתי על הסיפור עד כה, לא נתקלתי בהסבר שכזה. ההסברים נעו בין שברון ליבו של אלישע (טיעון שלא יהיה קביל בשום בית משפט, לא של מטה ולא של מעלה) לבין אמירת קללה בלבד ולא ביצוע רצח, ועד פירושים מופרכים למותם המובטח גם כך של הנערים, ובגלל זה אלישע רק הקדים את מותם כדי לחסוך כאב ופגיעה בבני הנביאים.
(מי לא נידון למות ביום מן הימים? לפי פירוש זה לכולנו יש את הזכות "להקדים" את מותו של אחד)
ואני מסכימה מאוד עם מה שאמרת על גן עדן עלי אדמות.
אני נוטה להאמין שגן העדן הוא מה שהיום הוא הילדות. שאריות ממנו נסחפות איתנו מהיום שאנחנו נולדים ועד הרגע שבו נפקחות העיניים(נדמה שהיום זה קורה סביב גיל שלוש שנים).
בכל אופן – גן העדן לדעתי הוא לא מקום גאוגרפי אלא מצב תודעתי. גן העשן הוא ילדות שנידונה להסתיים ולהימשך בהתבגרות והבנה ומיתה פיזית בסופו של מסע.
חיי-נצח הוא מושג של בעלי-מוות. שהרי אם לא היינו נופלים אל ידי המבחן של אלוהים, היינו פשוט חיים. ו"נצח" היה הופך להיות מילה שלא קיימת כלל. אלא נחיית ע"י האדם.
תודה על המילים.
תודה
אהבתיאהבתי
ראשית, נראה לי שבכל זאת יש הבדל ברור בין אלישע לאותם פסיכים שהרגו את חבריהם בארה"ב: לבד מאותו מעשה נורא הוא עושה הרבה דברים אחרים, טובים. בואי לא נשכח את זה. אז נכון ששום דבר לא יכול לכפר על הרג של 42 ילדים, אבל עדיין, הוא לא איש רע. ההרגשה שלי היא שבאמת הוא לא התכוון שזה מה שיקרה.
בקשר לאלוהים של התנ"ך, הוא באמת טיפוס לא נעים. רציתי לכתוב כבר בתגובה הקודמת: אף אחד לא מושלם במקרא, כולל אלוהים. הוא ממש לא מושלם. לא מזמן הבאתי ציטוט של ריצ'רד דוקינס, מגדולי האנטי-תאיסטים בארה"ב, שכותב כך:
The God of the Old Testament is arguably the most unpleasant character in all fiction: jealous and proud of it; a petty, unjust, unforgiving control freak; a vindictive, bloodthirsty ethnic cleanser; a misogynistic, homophobic, racist, infanticidal, genocidal, filicidal, pestilential, megalomaniacal, sadomasochistic, capriciously malevolent bully.
לא נעים, אבל יש אמת בדבריו. ברור שהיום הרוב המוחלט של המאמינים לא באמת מתארים לעצמם, או עובדים, כזה מין אלוהים, כלומר דמותו של האל עברה שינוי דרסטי מאז.
ולסיום, גם לדעתי גן-עדן הוא מצב תודעתי. או יותר נכון מעין ידיעה שמשפיעה על התודעה. והגם שהוא אובד במידה מסויימת בילדות, אפשר להגיע אליו שוב. למעלה הפנתי אותך (שכחתי לכתוב) אל סיפור על ישו שמתעצבן ומקלל עץ תאנה, והעץ נובל. ישו גם אמר: "אם לא תשובו להיות כילדים, לא תבואו אל מלכות האלוהים". ומהי אותה שיבה אל הילדות אם לא זכייה מחודשת בגן עדן האבוד?
אהבתיאהבתי
או את עקרונות המערכת החיסונית: מחלה מוחלשת שומרת אותנו בריאים ומחוסנים, כל עוד זה מחלה מוחלשת או ללא חיים…
אהבתיאהבתי
שהשיר מעלה בתוכי הוא שלכל מערכת טבעית אמור להיות אגזוז בדיוק כמו במכונית. הבעיה מתחילה כאשר האגזוז נסתם או לא מתפקד וזה בא לידי ביטוי באופן חזק ובולט יותר כאשר האדם מתהלך הרבה אנרגיות ללא מפלט (עיין ערך יפנים למשל) או מתהלך אנרגיות מרמה גבוהה ושוכח שלא הכל רק קדוש בחיים (עיין ערך מסע רוחני).
בהכרח מערכת שגדלה מבחינת המנוע ו/או הדלק שבה כך גם מערכת הפליטה אמורה לגדול ולהשתכלל בהתאם אחרת נוצר מצב שמה שאמור להיפלט החוצה נשאר בפנים ומתחיל לזהם – כמו שקורה לא מעט לאלה הגדלים מהר מדי ובאופן לא אורגני (עיין ערך מורים רוחניים שסטו). זה מסביר למשל את הצורך החזק במין כאפקט משחרר (אגזוז) אצל מורים רוחניים אשר נחשפו לדלק גבוה מבלי שהמנוע ו/או האגזוז התפתחו בהתאם…
אהבתיאהבתי
אני חושב שיש משהו אמיתי בשתי התגובות שכתבת, ואלה זויות נוספות על העניין שלא חשבתי עליהן. תודה.
אהבתיאהבתי
מבחינה זו אני חושב שיש דבר מאוד חשוב וזה לדעת מה לא אעשה, כל השאר חופשי בהתאם למצב ולצורך.
אהבתיאהבתי
ללא ספק. לי אישית יש סלידה עמוקה ממורים רוחניים שמדברים לאט. כשמדברים לאט, הספק מתמוסס. כל דבר נשמע כמו אמת נצחית. כל שטות הופכת סאטסאנג. נסה לומר לאט ובקול רם ובוטח מילים כמו: "התודעה.. מתפוררת.. באלף.. רקיעים.. של בדולח.. הקרניים.. הקוסמיות.. מפזרות.. את ההתנגדויות.. כמו עננים.. ואין עוד צורך.. שום.. צורך.. של המיינד.. האגו.. האני.. לשמור.. על הארנק.. סגור".
מישהו מכיר מורה רוחני שלא מדבר לאט ולא מקשקש מיסטיקה ולא שמע מעולם על המילה "אור?". זקוק לאחד כזה נואשות.
אהבתיאהבתי
הדיבור האיטי הוא אחת המיניירות המעצבנות. בהחלט צריך כמה מורים רוחניים שלא מכניסים את עצמם לפוזה הרוחְנית. אבל יש כאלה. רוצה דוגמא? גגל: Karl Renz.
אהבתיאהבתי
Tomer, did you see this?
http://video.google.com/videoplay?docid=6006652109800114230&q=karl+renz&total=103&start=0&num=10&so=0&type=search&plindex=2
אהבתיאהבתי
אני לא יודע גרמנית מספיק טוב כדי להבין את זה, אבל את רנץ אני מכיר מביקורי הקודם בטירוונאמלאי. תחילה לא חיבבתי את הסגנון השנון וחסר הרחמים שלו, אבל בהמשך הכרתי אותו יותר מקרוב: הוא אדם טוב, ואחד הבודדים שאני בטוח, עד כמה שאני יכול להיות בטוח, שהוא חופשי לחלוטין, לגמרי, שהוא השאיר את כל מה שהיה להשאיר על הגדה הזאת ועבר לגדה השנייה.
אגב, יש כמה סרטונים בהם אני מופיע, למשל זה:
אני זה ששואל אותו ומתעקש ומתעקש שיענה לי : )
אולי אכתוב על זה פוסט בהזדמנות…
אבל איך הסרט שאתה הבאת קשור לרשימה הזאת?
אהבתיאהבתי
מאוד התחברתי לתפיסה אחי.. אני מאוד מזדהה עם הצורך שאתה מבטא בחיים הנוכחיים שלי. חשוב רק לזכור אחי שזה שכנראה יש בך צורך ל'הזדהמות' לא אומר שיש רע בטוהר. יכול להיות שהדרך שלך לטוהר צריכה לעבור דרך 'הזדהמות' כלשהי. אני מרגיש שלפעמים אני צריך לתת לעצמי להתלכלך קצת בשביל שאני אשתחרר מהביקורתיות ומההתנגדות כלפי אותו 'לכלוך'. כך לדעתי אפשר להגיע לטוהר אמיתי שנובע מתוך הבנה עמוקה וקבלה…
תמשיך על הדרך אחי ושיהיה לך כל טוב…
:)
אהבתיאהבתי
פירוש נחמד לרעיונות המניעה מההצמדות וההשתוקקות הבודהיסטים :]
אהבתיאהבתי