שבץ שמוביל להארה, מבוכה לסיינטולוגיה, היתרונות האבולוציונים של הדת והדלאי לאמה על המצב בטיבט

1. המסמכים הסודיים של תיאולוגיית הנשמות (כל עניין ה- Operating Thetan) של הסיינטולוגיה לראשונה הודלפו במלואם! הנה קובץ pdf (זהירות: ענק!) של המסמכים. במקרה (כלומר במקרה ברור של השגחה פרטית ונס גלוי) קיפצתי ישר וגיליתי את העמוד שבו האברד, בכתב ידו, מספר את כל הקשקושים הגלקטיים על זינו קיסר הפדרציה בבין-כוכבית ומעלליו. עיברו לעמוד 236 (או פשוט הקליקו כאן) כדי להיחשף למה שהסינטולוגים מכחישים כבר זמן רב, ומה שמתגלה כאמת רק לחברי הכנסייה בדרגות הגבוהות ביותר, או לכל מי שהאמין להדלפות בע"פ עד כה.

2. מאמר מבוא קצר על הספר הניו-אייגי' הפופולרי "קורס בניסים" מאת אדם קלין אורון, שהתפרסם ב"האייל הקורא".

3. נדמה לי שלא הזכרתי את הסקר הגדול על מצב הדתות בארה"ב שהתפרסם בחודש שעבר. הנתון המעניין ביותר, עליו אני מקווה עוד לכתוב, הוא שלא פחות מ- 44% מהאמריקאים זנחו את הדת שאיתה נולדו!

4. מאמר ארוך מאת אלן וולף על מצב הדתות בעולם ותחזית לעתיד (הוא חושב שאנחנו נעים דווקא לקראת ליברליות ופלורליזם). הקליקו כאן כדי להגדיל גרף מעניין שמספר את מה שאפשר לנחש: ככל שרמת החיים עולה, רמת הדתיות יורדת. חוץ מבארה"ב כמובן.

5. אבל בארה"ב, כך מגלה מחקר חדש, רק 45% חושבים שמין לפני הנישואין הוא חטא, ו- 30% חושבים שהימורים הם חטא. לעומת זאת ניאוף וגזענות מקבלים 81% ו- 74% בהתאמה. אבל מה שבאמת מעניין הם הפרשנויות שנותנים במאמר לכך: אנשים כבר לא ממש מפחדים לחטוא, ומנגד "מבלבלים בין אושר לקדושה" – כלומר המימד הסובייקטיבי, של איך אני מרגיש, חשוב יותר מזה האובייקטיבי, של מה שאלוהים אמר שהוא רע.

איור של Stephen Jeffrey מתוך האקונומיסט

6. מאמר חביב על החקירה המדעית של הדת. האקונומיסט מפרסם ממצאים שמנסים להתחקות אחר מקורותיה האבולוציונים של התופעה הדתית, או במילים אחרות: איזה יתרונות הישרדותיים נותנת לאדם הדת, שיצדיקו את בזבוז המשאבים העצום שהיא דורשת ממנו. למרות שאני כמובן חושב שהסיפור הדתי קצת יותר מורכב מעניין הישרדותי גרידה (ואלברט איינשטיין, לשם דוגמא, כבר הצביע יפה על המקור החשוב ביותר של הרגש הדתי מבחינתי), המאמר נותן כמה ממצאים מעניינים. למשל: מחקר שנערך באונ' מקמאסטר בקנדה גילה שמתוך 83 קומונות (30 דתיות, 53 חילוניות) אלה ששרדו את הזמן הארוך ביותר היו אלה הדתיות שהציבו את המגבלות הרבות ביותר על חבריהם. קומונות חילוניות לא שרדו גם אם חוקקו חוקים רבים, וזאת, משערים החוקרים, משום חוסר האמונה במקורם הטרנסאנדנטי של החוקים.

עוד מחקר שמביא המאמר מלמד על החשיבות הקהילתית של הדת: המחקר נערך בקיבוצים בישראל, ההשארה היתה ששיתוף פעולה גדול יותר יימצא בין גברים מקיבוצים דתיים, בשל המנהג היהודי להתפלל בצוותא – כלומר עצם העובדה שהם פגשו אחד את השני בסיטואציה מיוחדת אמורה היתה לעורר בהם יחס של סולידריות ואחווה. ואכן, גברים מקיבוצים דתיים נמצאו בניסויים כמשתפי הפעולה הטובים ביותר, יותר מגברים בקיבוצים חילוניים ויותר מנשים בקיבוצים חילוניים ודתיים (שאינן מתפללות יחדיו). ויש עוד כמה ממצאים מעניינים… (ותודה לאחי, אורן פרסיקו)

7. מאמר ארוך ורציני מהניו-יורק טיימס שמסביר בשפה פשוטה ורהוטה על השריעה, הגוף ההלכתי המוסלמי, ומנתח את המגמות המוסלמיות המודרניות שמבקשות לחזור ולהשליט את השריעה על המדינות המוסלמיות. הכותב, נח פלדמן (אלא מה?), פרופ' למשפט מהארוורד, מסביר שהקריאות לשלטון השריעה הן למעשה בקשות לכונן מעין חוקה מוסלמית. פלדמן עומד על תפקידה הממתן דווקא של השריעה במהלך ההיסטוריה המוסלמית, בעיקר בכל הנוגע להפרדת ראשויות שלטוניות והגבלת המנהיגים המוסלמים. מסתבר שלצד אלה, עד ללפני כמאתיים שנה, עמד תמיד גוף של חכמי שריעה שקבע את החוק המוסלמי עבור כל מצב. שלטון שרצה להיות לגיטימי בעיני המוסלמים (וכולם, מן הסתם, רצו), היה חייב להתחשב בחכמים הללו. דבר זה הבטיח שהמנהיג לא יהיה החוק העליון, אלא יהיה כפוף לחוק המוסלמי, שכולל דאגות רבות ופשוטות לחיי האזרחים. למרות שהוא מעורר בנו מחשבות על כריתת ידי גנבים וכיסוי פני נשים, למעשה, טוען פלדמן, "לאורך רוב ההיסטוריה שלו נתן החוק המוסלמי את העקרונות הליברליים וההומניים ביותר בעולם" "בשביל מוסלמים רבים כיום", ממשיך פלדמן, "החיים בחברות מושחטות, הקריאה לשריעה אינה קריאה לסקסיזם, בורות מכוונת וענישה ברוטלית, אלא לגרסה האיסלמית למה שהמערב מחשיב כעקרון היקר ביותר של צדק פוליטי: שלטון החוק."

8. כתבה של ה- cnn עם תמונות מההתנגשויות בין הטיבטים לסינים:

בקשר לזה, קיבלתי ממאיה לאוב מייל ובו דיווח מתוככי פגישות עם הדלאי לאמה בימים אלה, בהם הוא מבכה על גורלם של הטיבטים בלהאסה כיום, שנמצעים לטענתו בעוצר מוחלט, לא יכולים אפילו לעזוב את הבית מפחד מסוקים של צבא סין, חלקם רעבים ללחם וצמאים למים (!), וכולם באופן כללי מדוכאים קשות לקראת האולימפיאדה, והוא לא יודע ממש מה לעשות.

אני לא יודע למה הוא לא יוצא עם זה לתקשורת (או שמא כן ואני לא יודע?). בכ"א, גליון טיים של השבוע נתן לו כתבת שער, וגם סדרת תמונות, ואף ניתוח על המצב – בכולם טרם שזפתי עיני.

9. אחת ההרצאות המרתקות והמענגות ששמעתי מימי: ג'יל בולט טיילור, נוירואנטומיסטית בהכשרתה, עברה שבץ מוחי שלמעשה עורר אותה אל אותה אמת אחדותית שמסורות רוחניות רבות מדברות עליה. היא מסבירה את מה שהתרחש בשפה מדעית (אבל ברורה מאוד), מספרת על שני חצאי המוח ותפקידיהם, ומנסה לעודד את הקהל לחוות את החיים מתוך החצי הימני של המוח, שבשבילו תמיד הכל הווה והכל אחד. כאמור: אחת ההרצאות המרתקות והמענגות ששמעתי מימי: (ותודה לאפי פז)

הנה הלינק למקרה שהטלוויזיה מקולקלת.

10. רק השבוע הצצתי בשיעור השני של אקהרט טולה ואופרה ווינפרי, והוא יופי. טולה מסביר על האגו ועל החיות שנמצאת תחתיו, שהיא אמיתית הרבה יותר. ממש מדהים שמאות אלפי אמריקאים נחשפים לזה.

11. אחרון חביב: מגזין על מחשבה, תרבות ואמנות יהודית, שנראה ממש ממש טוב. קוראים לו "זיק".

[כפי שראיתם, ציינתי אנשים ששלחו אלי חומרים מעניינים. כך אעשה מעתה: אשמח לקבל חומרים מעניינים על דת ורוחניות (אבל באמת, רק דברים שיש בהם מינימום ערך) ושילחו גם לינק אם אתם רוצים שאתן אותו.]

16 תגובות

  1. ומעודד לדעת שהמאבק הפרטי שלך
    הקריאה והקריעה היום יומית לשנות את תפיסת התודעה ולישם
    אותה במעשים
    הוא חלק פרטי וגלובלי
    לדעת מבלי לכאוב
    להיות מבלי להתפרק
    ללמוד מהאושר ולא מהסבל
    להשתנות משמחה ולא מפחד
    לחזור ולזרוח

    אהבתי

  2. לא, ברצינות. ההרצאה של ג'יל בולט טיילור – פשוט חובה לכל מי שמתעניין בחקר המוח וכל מי שיש לו מוח.

    מצטרף להגדרה של "אחת ההרצאות המרתקות והמענגות ששמעתי מימי".

    תודה, תומר.

    אהבתי

  3. ללא ספק מרתקת – אבל חוץ מהסבר מדעי לחווית הארה, אם ניתן לקרוא לזה כך – מה אפשר לעשות עם זה? אני מתכוון בעיקר לדבריה של טיילור עצמי, בסוף ההרצאה, שאנחנו יכולים ממש לבחור לחוות את ההמיספרה הימנית. כיצד? הרי היא הצליחה לחוות זאת רק בעזרת וריד שהתפוצץ, ל"ע.

    אהבתי

  4. אתה צודק, היא לא ממש מציעה דרך, או אפילו טיפ קטן. אבל עצם ההצעה שלה שתפיסה כזאת יכולה להיות אפשרית, אותה היא מגישה בשפה ומתוך סמכות מדעית, היא משמעותית בעיני.

    אהבתי

  5. אבל לדעתי היא מגזימה בטירוף עם הקטע של המיספרות המוח.

    כל חוויה רוחנית מפורשנת בהתאם לידע הקודם של החווה, אף הינדואיסט לא גילה את מוחמד מחוויה, אף יהודי לא גילה את קצלקאטל מחוויה, אף בודהיסט לא גילה את תור מחוויה ואף מוסלמי לא גילה את אינטי מחוויה, אוליי במקרה של מדענית מוח, החוויה מסתכמת במוח?

    אוליי אנחנו כל כך רוצים את הגושפנקא המדעית שאנחנו מוכנים לקחת בשתיי ידיים תאורייה שמבוססת בדיוק כמו תאולוגיות אחרות? תאורייה שיכול להיות אפילו יותר פשטנית מכמה אחרות?

    מעניין למה אין בדיקות מדעיות שמוכיחות שרק ההמיספירה הימנית שלה פועלת כשהיא מעוניינת בכך ולהיפך.

    אהבתי

  6. היא לא מדברת על התגלות מסויימת, אלא על חוויה של אחדות ושל אושר. זה די מופשט מכל תיאולוגיה, ודי מתאים להיות אותה "פילוסופיה פרניאלית" שאולי עומדת בבסיס המיסטיקה כולה.

    ואני לא חושב שתיאוריה שלה היא תיאולוגיה שמבוססת בדיור כמו האחרות. ממש לא. מה, אין הבדל בין מישהו שמדבר על חוויה או ידיעה סובייקטיבית למישהו שמספר לך על מריה הקדושה? כל ההבדל שבעולם. היא לא מניחה שום ישויות קוסמיות, אלא רק מתארת מבחינה פנומנולוגית מה קרה לה, ומחברת לזה את הידע שלה כחוקרת מוח.

    אבל אני מסכים איתך שלהניח שלכל המיסטיקהה אחראית ההמספירהה הימנית ולהפך, זה קצת פשטני. היא גם משתמשת במילה "אנרגיה" בצורה קצת לא אחראית…

    אהבתי

  7. אבל גוגל תומכים ברעים (משטרים אפלים במקרה הזה, או שמא גם בין הסינים לטיבטים לא ברור מי צודק? ובין הממשל הסיני לעם הסיני? הממשל ומתאמני פאלון גונג?), ויוטיוב שלהם – אז הופס… כבר אין כתבת CNN זמינה על התנגשויות בין סינים לטיבטים.

    כנראה שאני כבר לא אגלוש יותר בגוגל.

    אהבתי

  8. בגלל שהיא לא משתמשת בשום מונח תיאולוגי, לא קראתי לתאורייה שלה תאולוגייה, אלא תאורייה.

    my stroke of insight
    זה השם של הספר.
    how the brain function
    זאת הכותרת של ההרצאה.

    זה לא ממש בסך הכל תיאור חוויתי, זה יותר מודל לתיפקודו של המוח.

    להגיד שזאת לא התגלות זה קל, כי היא לא אמרה שמישהו התגלה לה.

    אבל האם מישהו חייב להתגלות כדיי שזאת תהיה התגלות? ולמה שכשמישהו לא מתגלה אלא משהו מתגלה, זאת כבר תגלית? כי ביננו, היא לא גילתה כלום. גם אם היא צודקת במאה אחוז והרגע נתנה תיאור אובייקטיבי של המציאות, היא עדיין לא גילתה את זה, זה התגלה לה.

    והיא אכן אמרה שהמוח התגלה לה בפעולתו, מתוך חוויה ומודעות אינטרוספקטיבית.

    כשלדעתי, אותה מודעות אינטרוספקטיבית באה מתוך ידע מוקדם שהיה לה לגביי המוח.

    בכל מקרה, ההתייחסות לזה כתאורייה היה לגביי ההבדלים בין ההמיספירות ותיאור תפקודם.

    ואגב – עד כמה שזה מצחיק, דיברתי פעם עם מישהו, אני לא יודע אם הוא שאב את זה ממנה, אבל לא נראה לי, שאמר לי את אותו דבר בדיוק, הוא טען שיש קונספירציה של המוח השמאלי להשתלט על העולם והשמאליים, אלו שנשלטים בידי ההמיספירה הימנית, דהיינו אנשי האור, נתונים לדיכוי בידי הימניים, דהיינו אנשי החושך שנשלטים בידי ההמיספירה השמאלית.

    מגוחך, אבל הספר שלה הולך להיות רב מכר, והרבה אנשים הולכים לסגל לעצמם את תפיסת העולם שהרגע תיארתי בעקבותיו. אתה כבר יכול לראות בתגובות להרצאה את האמירות של כל חסידי ה"ואו מדהים אחדות אושר אהבה" כשהם נתקלים בספקנים.

    דוגמא קטנה – "אפשר לראות בבירור מי משתמש במוח השמאלי ומי בימני".

    מה שכן, אם באמת היה לה רגע של מודעות אינטרוספקטיבית, זה מעמיד בצל כבד את העדיפות שיש למודעות כזאת בקשר לתפיסת האמת שיש לאנשי רוח שרואים במודעות כזאת/חוויה ישירה, כגושפנקא לאמת עליונה.

    אהבתי

  9. היא כביכול חוותה בצורה ישירה מתוך מודעות אינטרוספקטית שההמיספירה השמאלית פועלת בטור לינארי והימנית בטור מקביל ולפי תאוריי החוויה שלה זאת לא פרשנות שהיא הטמיעה אחר כך, אלא זה בדיוק מה שהיא חוותה, את ההמיספירה השמאלית פועלת בצורה מסויימת ואת הימנית בצורה אחרת.

    אבל, וזה אבל מאוד חשוב, המוח לא עובד ככה, אין מה לעשות, הוא פשוט לא עובד ככה.

    עכשיו, אם אנחנו מקבלים את זה שהיתה כאן מודעות אינטרוספקטיבית וידע ישיר כתוצאה מחוויה ואנחנו רואים שמהחוויה ומהמודעות הזאת ספציפית לא יצאה אמת נטו, זה מעמיד בצל כבד את כל שאר החוויות והתובנות כתוצאה ממודעות אינטרוספקטיבית שהיו בעבר.

    אם עד עכשיו אנשי הרוח שמו על דגל את הידע הישיר ואת המודעות האינטרוספקטיבית כמעוגנים באמת, אחריי החוויה הזאת זה כבר לא אפשרי.

    מה שנשאר להסיק לגבייה זה א' – או שהיא השלתה את עצמה בדיוק כמו שאדם שלוקח סמים משלה את עצמו ומרגיש אחדות ואנרגיות, או שהיא שרלטנית והיא תופסת טרמפ על שבץ לקדם מכירות לספר, או שהאינטלקט צריך לתפוס את מעמדו מחדש בחיפוש הרוחני.

    אהבתי

  10. אני לא מסכים איתך בכמה רבדים:

    ראשית, מאיפה לך שמה שהיא סיפרה על ההמספירות היא חוותה באופן ישיר? אני לא הבנתי את זה בכלל מתוך דבריה. מה שהבנתי הוא שהיא חוותה חוויה של אחדות וכו', ואחרי זה, מפני שהיא הבינה שהשבץ שלה שיתק את ההמספירה השמאלית, ומפני שהיא חוקרת מוח ויודעת מה תפקידה (ליניארי וכו'), היא הסיקה שרק הימנית פעלה ולכן שהימנית תופסת את המציאות בצורה אחרת, בעלת יתרונות מסויימים וכו'. ככה אני הבנתי את כל הסיפור, למרות שאני מודה שגם ככה הפרשנות שלה למה שקרה נראית לי שטחית משהו (כאילו באמת התפיסות הללו מתחלקות בין ההמספירות – אני מסכים שזה פשטני).

    בקשר לתובנות שבאות כתוצאה מאנטרוספקציה, גם כאן צריך להבחין היטב: אם אלו תובנות באשר למצבי תודעה או פעילות סובייקטיבים, אני הייתי נותן להן אמינות. אם, לעומת זאת, מישהו עשה מדיטציה וחווה התגלות של מריה הקדושה (כאמור), לא. יש הבדל גדול לדעתי בין דיווח על מציאות אפיסטמולוגית לאונטולוגית. אם אני חווה אחדות עם הקוסמוס, זה מה שחוויתי, נכון? אני מסכים שלבוא ולומר מכאן שהקוסמוס הוא אחד, אונטולוגית, זאת כבר קפיצה, שיכולה להיות טעות.

    אז אחרי שהבנתי שאני מ-ר-ג-י-ש אחדות עם הקוסמוס – שזאת יכולה להיות הרגשה מגניבה, טובה, מועילה, או להפך – עכשיו אני צריך לשאול את עצמי אם זה גם אומר משהו על העולם. ואת זה אני צריך לעשות על סמך מסקנות אחרות שאני גוזר מתוך החוויות שלי על העולם (ובכלל, מתוך הפרדיגמה שרכה אני תופס את המציאות. הרי אני יכול מראש להניח שיש רק תודעה וכו').

    זאת שאלה ארוכה וקשה, אבל גם כאן, לא הייתי פוסל מיד חוויות סובייקטיביות רק משום שהן לא משותפות לרוב בני האדם. על זה כתבתי קצת כאן:
    http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/077/931.html

    אהבתי

  11. כבר המון זמן מאיפה אנשים מגיעים לבלוג שלי ודווקא לקטע של הביקורת על "קורס בניסים" שכתבתי (פלוס כמה מיילים עצבניים בנושא). עכשיו אני מבין ששמו לינק לביקורת במאמר עצמו. באמת כל הכבוד לבחור שנותן הסבר וגם שם קישור נגדי לביקורת.

    אהבתי

שקלא וטריא