ראייה מסויימת לקיומן של "אנרגיות"

אחת המילים הניו-אייג'יות השנואות עלי ביותר היא "אנרגיות", מילה שמשתמשים בה כדי להסביר הכל, ועל כן אי אפשר בעצם להסביר איתה דבר. למעשה נראה לי שאפשר לומר שהמילה הזאת מציינת יותר זיקה סובייקטיבית מאשר מציאות אובייקטיבית, ועל כן כאשר מישהו מספר לך ש"בקבר רבי נחמן באומן יש אנרגיות סוף-סופיות-סופניות" אתה יכול להבין מזה שהיתה לאותו אדם חוויה יוצאת דופן באותו קבר, לא יותר. המילה האובר-פופולרית ואובר-משומשת הזאת מהווה אם כן כמקבילה בתחום הרוחְניוּת למילים כמו "קָרִיא" בתחום הספרותי או "ראוי" בתחום החברתי: מילים שמציגות עצמן כאילו הן מצביעות על תכונה מסויימת של האובייקט, אך למעשה אינן אומרות דבר לבד מזה שיש לדובר עמדה סובייקטיבית חיובית כלפי אותו העניין.

אני מנחש שראשיתה של המילה "אנרגיות" היה בניסיון לקבץ תחת שם אחד מני כוחות המוזכרים בתורות הרוחניות המזרחיות: "צ'י" של הסינים, "פראנה" ו"שאקטי" של ההודים – מני זרמים פוטנטיים שנמצאים הן מחוץ והן בתוך הגוף, ואשר זרימתם הנכונה והמאוזנת מבטיחה בריאות (ולעיתים אף הארה). את הכוחות הללו לא ניתן בעצם למדוד במכשירים (האם מישהו מכיר מחקר רציני על זה?), ועל כן הם הופכים בעל כורחם לתיאוריות מטאפיזיות יותר מאשר מציאות מוחשית, ובסופו של דבר אנחנו משתמשים בהם, תחת השם הקיבוצי "אנרגיות", כדי לדבר בצורה מטאפורית על כל חוויה רוחנית מגניבה שהיתה לנו (למשל כאן).

ולא שאני לא מאמין בקיומם של כוחות שכאלה. דווקא מאמין. אלא שאני חושב שעקירתם מהקונטקסט המקורי שלהם (כלומר אותן תורות מזרחיות) והכנסתם תחת אותה כותרת כללית (שהיא מעין תיאולוגיה-בשקל של הניו-אייג') עושה להם עוול. אבל לא על זה אני רוצה לכתוב, אלא על מקרה שקרה לי, ושבעקבותיו אני קצת יותר מאמין באותן "אנרגיות" שזורמות בגוף מאשר הייתי לפניו.

מוג'י

זה קרה בטיולי השלישי להודו, כשהייתי בטירוונאמאלאי עיר הקודש, בתקופה שנחשבת "העונה" במקום, כלומר דצמבר-ינואר, אז באים מורים ומחפשים מכל העולם ובכל יום אתה יכול לבחור לעצמך אל מי ללכת כדי לשמוע קצת דברי תורה (כתבתי על זה אז כאן). על פי היומן שכתבתי אז זה קרה ב- 28.12.05. הלכתי בבוקר לסאטסאנג ("מפגש עם האמת") עם מוג'י, מורה בריטי ממוצא ג'מייקני שלימד שם (אח"כ ראיינתי אותו). את מוג'י חיבבתי, אבל הוא היה קצת יותר מדי רגשני, פחות מדי מדוייק בדבריו לטעמי. הוא גם קידם את שיטת החקירה העצמית של רמאנה מהארישי ("מי אני?"), שהיא חביבה אבל אני מעולם לא הבנתי מה כל כך גאוני בה. אבל המפגשים איתו היו נעימים והוא עצמו מרשים מכמה בחינות.

כל זמן השיחה שהוא נתן ישבתי לידו (הגעתי מוקדם ותפסתי מקום) במדיטציה, במצב תודעתי די מכונס לתוך עצמו, יציב ושקט, ונוגע בתחושת החיוּת הבסיסית של הגוף וההכרה. אחרי השיחה והמענה לשאלות מהקהל, מוג'י תמיד היה מחבק את כל מי שרצה, וכולם רצו. כך תיארתי את זה בהקדמה לראיון שלעיל:

עיקר המפגש עם מוג'י מתקיים דווקא אז, אחרי הסאטסנג, כאשר אחד אחד היו האנשים קמים מתוך הקהל, ניגשים אל המורה הישוב עדיין על כסאו, ומקבלים ממנו חיבוק אמיץ, שלרוב לווה גם במילים מלטפות וטפיחות מרגיעות על הגב. אז אפשר היה לראות מה גודלו של האירוע עבור הקהל שהגיע: גברים ונשים מתייפחים, מתרפקים בדמעות על כתפו של המורה, נשטפים על ידי קתרסיס של התרגשות והתפרקות ומסרבים כמעט להיפרד מהמגע המנחם שלו. ומוג'י, הוא נשאר שם שעה ארוכה עד שכולם מסופקים – לפחות עד ליום שלאחר מכן [אז יש עוד סאטסאנג]. אם אתם בדרך לסאטסאנג עם מוג'י, אל תשכחו את הממחטות.

מוג'י בפעולה. מאחוריו ההר הקדוש כל ימות השנה, ארונצ'לה

אחרי שזמן הדיבורים נגמר, אם כן, בהיותי קרוב למוג'י, קמתי (כמעט מתוך המדיטציה) ראשון וניגשתי לחבקו. ואז זה קרה: אחרי חיבוק של שנייה או שתיים הרגשתי זרם של… אנרגיה (סליחה) עולה במעלה יד ימין שלי, מכף היד שמאחורי גבו של מוג'י ועד לכתף, ואז לראש. הדבר הבא שאני זוכר הוא שמצאתי את עצמי בחיקו, מתעורר מעילפון. הייתי out כחמש-עשרה שניות, כך סיפרו לי, וכשהתעוררתי הייתי בדיסאוריינטציה מוחלטת: תחילה לא ידעתי איפה אני, אחרי שהבנתי איפה רציתי לבקש סליחה, אבל לא הצלחתי לדבר אנגלית – יצאו לי רק מילים בעברית! אחרי עוד כמה שניות הכל חזר אלי, הרגשתי מאוד לא נעים (אף שמוג'י צחק על כל העניין בביטול) וזחלתי לפינה להתאושש.

זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שהתעלפתי, והאחרונה עד כה. למחרת אמרה לי אחת התלמידות הותיקות של מוג'י שאנשים לפעמים מתעלפים כשהם מחבקים אותו, אבל רק בטירוונאמאלאי, בגלל האנרגיות (נו מה?) הרציניות שיש במקום. התוצאות: יד ימין המשיכה לכאוב כשבועיים אחרי המקרה. מבחינה תודעתית לא הרגשתי שום שינוי (אדרבא: מיד אחרי שהתעוררתי מהעילפון הרגשתי דווקא שהאגו מנסה לבסס את עצמו מחדש ביתר עוז, כאילו שהוא נבהל מאותן חמש-עשרה שניות בהן הוא היה מנוטרל לחלוטין). במפגשים הבאים עם מוג'י חיבקתי אותו ולא קרה שום דבר יוצא דופן. ככל הידוע לי באותו "עונה" רק אני התעלפתי אצל מוג'י.

אז מה? האם למישהו יש הסבר למקרה הזה? אני פוסל מראש עניין של התרגשות, כי זה היה אולי החיבוק השביעי או השמיני שלי עם מוג'י, ובכלל: לא במיוחד התלהבתי ממנו, למרות שחיבבתי אותו מאוד. לבד מזה, התרגשות לא נעה במעלה יד ימין אל הראש. חשבתי אולי על חשמל סטטי, אבל האם זה הגיוני שחשמל סטטי גורם לשוק שכזה? ולמה רק לי זה קרה, ורק באותה הפעם? אני פשוט לא יודע, והייתי שמח (באמת) אם מישהו היה יכול לחשוב על הסבר "טבעי" לעניין. כרגע נראה לי שסביר להניח שאנרגיות, כן, כן, אנרגיות כלשהן שנמצאות בגוף, הגיעו אצלי, או אצל מוג'י, או אצל שנינו לסף מסויים של טעינה, או עוצמה, או משהו, ושכשהתחבקנו הן השתחררו, נעו בצורה של זרם במעלה ידי ועילפו אותי כשהגיעו לראש. היד, כאמור, כאבה גם הרבה אחרי זה. הראש לא: אחרי שעה של התאוששות הוא שוב התחיל לנסות להבין הכל.

סתם

[אני אומר לכם, משהו קרה לאחרונה לממסד הרבני החרדי, לפחות לחלק מגווניו ושלוחותיו. הוא מרגיש על הסוס וכמו קוזאק שיכור הוא מצליף בכל מי שעומד בדרכו. תראו מה זה: בית הדין הרבני הגדול בי"ם קבע כי אלפי גיורים שנעשו בעשור האחרון תחת מערך הגיור של הרב דרוקמן (מטעם המדינה!) אינם תקפים, כי הוא גילה איזה גיורת שהפסיקה לשמור מצוות. זה אומר קודם כל שמבחינתם היהדות של אלפי אנשים שעברו תהליך ארוך ומתיש של גיור אורתודוקסי "מבוטלת", אבל מה שזה בעצם אומר זה שהחרדים אומרים למזרוחניקים (הכיפות-הסרוגות) שהם מזלזלים בהם ובדתיותם. וזה גם בעצם אומר שלרבנים החרדיים (האלו לפחות) לא איכפת מיצירת אנרכיה במערך הגיור. וזה בעצם אומר שהם שמים קצוץ על הציבור, על הקהילתיות, אולי אפילו על העם. וזה בעצם אומר שהם מנהיגים של כת קטנה וחשוכה.]

30 תגובות

  1. אני חושבת שזה קשור גם למצב בו היית באותו הרגע
    הדברים שעברת באותה התקופה
    יכול להיות שמילותיו בכל זאת נגעו בנקודה שהייתה צריכה להתעורר אז, ובשילוב עם המצב המדיטטיבי בו היית והמקום – שגם הוא בטוח משרה אנרגיות מסויימות נוצר אותו ה
    "קצר"

    ובנוגע לאנרגיות, אני חושבת שהן באמת באות לתאר יותר מדי דברים
    ישנם תדרים מסויימים, נשמות, ועוד המון דברים שכולם מתוארים כאנרגיות
    אולי צריך להחליף את זה לאנרגיית ה-

    אהבתי

  2. היה הניסוי ההוא בשיקגו, 3000 מודטים שהורידו את רמות הפשיעה בעיר – http://www.istpp.org/crime_prevention/
    זה לא מדידה אלא יותר תוצר של משהו שיכול לענות לפחות לחלק מההגדרות של אנרגיה – נראה שאין אפשרות לסוגסטיה

    אהבתי

  3. כמו שציינת אני לא חושב שזה משהו שיש לו סימוכין מדעיים.
    אחרי עשר שנים של תרגול מדיטציה ויוגה אני מתמודד עם תופעות שונות ומשונות – אם כי לא בעוצמה שתיארת. אחת המוזרות היא שאני לא יכול לשבת למדיטציה באותו החדר עם המורה שלי, אחרת אני דן את עצמי לנדודי שינה, כאבי ראש ועוד כיוצא באלו.
    עם הזמן הצלחתי לשלוט בזה פחות או יותר.
    אשמח לשוחח איתך על כך באימייל .
    נתאי

    אהבתי

  4. כמוך לפחות אני סולד מהניו-אייג' (אם כי לא בצורה מוחלטת שהרי גם תנועה זו הביאה אי אילו דברים טובים לעולם), ולא רק ממנה, אלא גם מהמילים "רוחניות" ו"אנרגיות". מהמילה הרוחניות אני סולד מכיוון שטווח משמעויותיה צר למדי, תלוי הקשרים מופרכים למדי ומפצל (רוחניות vs "גשמיות" למשל), ומהמילה "אנרגיות" מהסיבות שציינת. יחד עם זאת, דווקא את המילה אנרגיות קל לי יותר לקבל. אינני מבין גדול במדע, אולם זכור לי שאחת מהגדרותיה המדעית של אנרגיה היא 'היכות לבצע עבודה'. לעניין זה עבודה יכול להיות כל דבר: צבע כלשהו מהספקטרום הנראה לעין, חום, עיקצוץ, תחושות של זרימה וכן הלאה. הרי בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על צ'י או פראנה, אלה הן בדיוק אותן תופעות המעידות עליהן.

    לעניין "רוחניות", בהיעדר זמני של מילה טובה יותר, הייתי מציע אולי להשאיר את המילה רוחניות כדי לתאר כל מסורת או דת שהיא אותנטית, להבדיל המישמש הניו-אייג'י אותו נכנה "רוחניקיות". מה אתה אומר? :-)

    אהבתי

  5. אפשר לשלוח אלי מייל דרך האתר הזה. ראה ליד התמונה למעלה.

    שנטידווה וצביקה, בקשר לאנרגיות, אני התכוונתי כאן לזרמים של כוח בתוך הגוף. כאלה אני חושב שלא נמדדו.

    ובקשר לרוחניות – שנטידווה, אני חושב שבעייתי להגדיר איזו מסורת היא אותנטית ואיזו לא. זה לא שחור ולבן. לא מזמן כתבתי על הקבלה של לייטמן. אני לא חושב שהיא לא אותנטית, למרות שהיא ודאי וולגריזציה ברוטלית של המסורת המקורית. בכל מקרה, צריך משמעות שאינה שיפוטית.

    אהבתי

  6. אני מבינה את הסלידה שלך מהאינפלציה בשימוש במונח "אנרגיות", אבל זה שיש אנשים שעושים במושג שימוש זול לא מבטל את קיומו העמוק והאמיתי בהקשרים אחרים.

    כמו, למשל, ששימוש היתר המסחרי והשטחי במונח "אהבה", לא מבטל את קיומה של אהבה אמיתית ועמוקה.

    ובדיוק כמו אהבה ורגשות אחרים, גם עניינים אנרגטיים אי אפשר ולא צריך להסביר תמיד.

    חווית אנרגיה מסויימת, היא היתה משמעותית עבורך- זה מה שחשוב. למה להגדיר ולקדד אותה?

    גם באמתחתי יש חויות מסויימות שאי אפשר להסביר לוגית- אני מכבדת אותן וממשיכה הלאה ולא מנסה להסביר.

    ואגב, אני משתמשת במונח "קריא" בנוגע ללא מעט ספרים, ובעיני דוקא יש לזה משמעות מדויקת וברורה… ספר "קריא" הוא ספר שנקרא בקלות, בשטף ובמהירות. זה לא אומר דבר על איכותו של הספר- ספר יכול להיות קריא וטוב או קריא ורדוד או גרוע, ולכן אני לעולם לא משתמשת בתואר "קריא" בלבד אלא מוסיפה הסברים נוספים על טיבו של הספר,אבל המונח הזה בהחלט מתאר, מבחינתי, מימד מסויים ומשמעותי בתיאור הספר.

    אהבתי

  7. שלחתי לך 2 מיילים עם הסברים. אתה מוזמן להתייחס אליהם (לא כאן בבקשה).

    הדבר המעניין הוא שהגעת לנקודה שקורה לך משהו שלא רק שאין לו הסבר מדעי (אתה צודק, זה לא חשמל סטטי), אלא שאין דרך מדעית לשחזר את זה, ואני מוכן להצהיר פה קבל עם ועדה על תרומה של 1000 ש"ח לראשון שיצליח לשחזר את זה מבלי להשתמש בכל סוג חשמל רגיל ו/או סטטי.

    פה מגיעים הקטעים המצחיקים שמנסים להסביר באופן מדעי את הדברים, והדמיון מתחיל להשתולל.

    אין ספק ידידי, הגעת לנקודה מעניינת.

    אהבתי

  8. אם היא הגיעה לקבל גט בבית דין רבני- מן הדין שידונו אם עליה לקבל אותו. במקרה הזה הלא מעז יצא מתוק והיא אינה צריכה לעבור את כל התהליך המייגע של קבלת הגט.
    ולעניין הקולקטיבי: חשוב שגיור יעשה כהלכה למי שחשובה לו ההלכה. מאחר ולך לא חשובה ההלכה- הרי שמה נפקא מינה שילדיך יתחתנו עם ילדיה של רחל דנן? אך למי שחשוב לו- טוב שיש מי ששומר לא כך?
    חוץ מזה- קריאה מרובה בוואינט פוגעת בתאי המח.

    אהבתי

  9. אני בטוח שאתה יודע ש"ההלכה" היא מילה ריקה. את ההלכה קובעים אנשים, והם קובעים אותה על פי אינטרסים (בכפוף לחוקים ומנהגים, וודאי וודאי). האינטרס של הרב אלישיב הוא כפי הנראה להתבדל, להתכנס בתוך החברה שלו, ללא כל התחשבות בציבור כולו, ועל כך אני מוחה.

    אהבתי

  10. מי רצית שיקבע את ההלכה? אלוהים או שמא נרגיות? ברור שאנשים- אבל הרב אלישיב לא מחדש- הוא מסתמך על מסורת של שנים ופסיקות של אחרים. גם את חוקי המדינה קובעים אנשים- והם הרבה פחות אטרקטיביים מהרב אלישיב (אתה הלא קורא וואיינט קרא שם על אולמרט ושולה זקן שלו). ההלכה, לעומת מערכות חוקים אחרות, שומרת על יציבות לארוך השנים. יש היראו בכך חסרון- כמוך- אך משום שאינך חי על פיה, הרי טענותיך משוללות מיסודן . דרך אגב- רק לשם הקוריוז דע לך שהספרדים מחמירים אף יותר מהרב אלישיב בגיור ובעיניהם גר תמיד יהיה גר ולא חלק מכלל ישראל- למרות ההקלות הראויות לציון שלהם בעניינים הלכתיים אחרים. לכן תוכל להסיק שלדידם של אנשים שלו חשוב מאד עניין הגיור וחשוב להקשות אותו.

    אהבתי

  11. מעניין: מצד אחד "ההלכה שומרת על יציבות", מצד שני "הספרדים מחמירים אף יותר". אז האם ההלכה היא דבר אחיד או לא? האם היא יציבה רק אצל האשכנזים או שהיציבות שלה היא עניין גמיש?

    שמע, הסיפור הזה שההלכה לא משתנה הוא בדיוק זה: סיפור. החברה החרדית כולה היא תגובה למודרנה, ואני בטוח שאני לא מחדש לך בזה דבר. הפרשנות של החת"ם סופר ל"חדש אסור מהתורה" היא לא מובנת מאליה, ואכן לא היתה קיימת לפניו. בקיצור, איך מתאימים את החוק לחיים הוא עניין של הרבה רצון, טוב או רע. במקרה של הרב אליישיב, מבחינתי הוא רע.

    ועוד דבר: לומר שר' אליישיב יותר טוב מאולמרט זאת לא מחמאה גדולה, למרות שכאמור, אולמרט לפחות רואה עצמו כמנהיג של העם כולו.

    אהבתי

  12. ברור- אולמרט הלא מרוויח מזה…
    ההלכה היא אכן יציבה וחדש אסור מן התורה אך החיים המודרניים מציבים בפני הפוסקים אתגרים חדשים. גרים הם לא אתגר חדש והיחס אליהם הוא ללא הקלות- גם אצל הספרדים שמקלים באתגרים אחרים כמו השתלת איברים.
    הפרופוגנדה הזו של עם אחד מתאימה לואאינט- הוא שאמרצתי- קרא פחות בוואינט- זה לא טוב לך.

    אהבתי

  13. סליחה שאני הורסת םה בין כל הרוחניים אבל שקלת את האפשרות של אחיזת עיניים? ז"א למוג'י יש מעין שוקר חשמלי קטן ביד?
    היו מקרים רבים כאלה בארה"ב, של Psychic שהשתמשו באביזרים חשמליים.
    אני אשישת לא מאמינה במותר אדם מאדם- אם למוג'י יש אנרגיות- גם לי וגם לך- ולי בוודאות אין.

    אהבתי

  14. שלא העלתי על דעתי אפשרות כזאת. אני ומוג'י התידדנו מאוחר יותר ועל פי הרושם שאני קיבלתי ממנו זה לא מתקבל על דעתי.

    האם זה אפשרי? אולי. יכול להיות שהוא שחקן מצויין. לי זה לא נראה, ויש לי ניסיון עשיר עם מני מורים רוחניים וגורואים – האמיני לי שפגשתי די והותר שרלטנים בחיי. והאם שוקר קטן יכול לעלף אנשים? לדעתי זה דחוק, אבל כאמור, אי אפשר לפסול את זה כאפשרות.

    ואני כן מאמין במותר האדם מאדם. שוב, מפגישתי עם אנשים אני יכול לומר לך שיש בני אדם יוצאי דופן בעולם, מעל לכל דבר שהאדם הממוצע בדרך כלל מדמיין.

    אהבתי

  15. בסופו של דבר אם נרד מהרמה הרוחנית לרמה הפיזיולוגית, מה שחיוות היה כפי הנראה איזה סוג של כשל של המערכת העצבית.
    כשאנחנו מדברים על אנרגיות וזרמים בגוף, צריך לזכור שהמערכת החשה שלנו לא נמצאת ביד, אלא במוח.
    רוב התהליכים המוחיים הם תהליכים לא מודעים, ואולי מה שאנחנו קוראים "אנרגיות" הוא דרך שבה מתרגמים תהליכים מוחיים לא מודעים, לארועים מודעים שבהם אנחנו מרגישים.

    אהבתי

  16. בקשר לאנרגיות,

    נראה לי שאנחנו לא אמורים להרגיש אנרגיות אלא רק את התוצאות שלהם.
    כאשר מדברים על אנרגיות רוחניות, אז גם התוצאות שלהן אמורות להיות רוחניות, ולא זרמים חשמליים, או איבוד ההכרה וכדומה…
    ניראה לי…

    אהבתי

  17. בקימה מהירה משיבה מדיטטיבית קצב הלב ולחץ הדם אינו מאוזן לתמוך באדם עומד, ולעיתים ישנה חוויה של טשטוש ואף עלפון.
    לעיתים לאחר קשיחות פיזית ארוכת טווח תנועה מהירה או לא צפוייה עלולה לגרו תאת העצבים בצורה שיווצר "זרם" (אלקטרו-כימי, אגב), ניתן גם לייצר את הזרם הזה אם אתה משחק לעצמך בעצב שנמצא מאחורה וסמוך לחלק הפנימי של המרפק.

    אולי זה השילוב שהרגשת.

    אהבתי

  18. אם כי זה נראה לי דחוק (לא ש"אנרגיות" לא נראה לי דחוק!). פשוט מעולם לא היתה לי סחרחורת כשקמתי ממדיטציה, ושנית, עניין הכאב ביד. האם זה קורה מנגיע בעצב?

    אהבתי

    1. תומר, ייתכן שחווית התקף איסכמי חולף (TIA) שהוא מיני שבץ מוחי. דבר אפשרי גם בהקשר של ישיבה ממושכת ללא תנועה ובעיקר אם יש לך נטיה לקרישיות יתר בדם.
      הסימפטומים שאתה מתאר (כולל הבלבול בדיבור, המודעות המוגברת והכאב ביד שנמשך בימים שאחרי) תואם את האבחנה הזו באופן תיאורטי.
      האם אתה בקבוצת סיכון לשבץ מוחי? ממליץ לך להיוועץ ברופא בעניין שכן TIA הוא סממן לסיכון גבוה ללקות בשבץ בהמשך…
      מופתע שלא הופיע בתגובות עד היום.

      אהבתי

        1. TIA אינו שבץ, או לפחות לא כזה שמותיר נזק מתמשך, אבל הוא סממן לסיכון גבוה מאוד לשבץ בשלב מאוחר יותר.
          שאל רופא מה ואם צריך לבדוק. בברכת חיים ארוכים ופוריים.

          אהבתי

            1. לא התכוונתי להתנצח איתך על עומק החוויה העל טבעית שלך או של אחרים… לא חסרים מקרים מתועדים של התעלפויות דרמטיות בנוכחות אנשי דת (ראה תוכנית אחת של מטיף דת אמריקאי מרפא אנשים במגע לצווחות הקהל וראית את כולם…). לעניינינו, אתה מתאר כמה סימפטומים ואני מציע לך בידידות להתייעץ עם רופא בגלל שאוסף הסימפטומים והחוויה שתיארת תואם חוויה וסימפטומים של קרובת משפחה שאובחנה בדיעבד לסיכון גבוה מאוד לאירוע מוחי בעקבות מקרה קל של TIA.
              אז זהו בעצם… אנא דאג לעצמך, אני נהנה לקרוא את (רוב) הפרסומים שלך ומעוניין להמשיך עוד שנים ארוכות. קרא לזה אינטרס אנוכי.

              אהבתי

שקלא וטריא