סדנת "ויפאסנה יהודית", וקצת על אורן זריף

1. לפני כשבועיים, מרביעי עד מוצ"ש ה- 13-16/8, הייתי שותף להנחיה בסדנת "ויפאסנה יהודית". הסדנה היא פרי יוזמה של ד"ר רוחמה וייס, המלמדת תלמוד כבר שנים רבות, ועד לא מזמן עורכת סדרת "יהדות כאן ועכשיו" של הוצאת ידיעות אחרונות. יחד איתה הנחתה את הסדנה גם הרב נעמה קליין, סגנית הדיקן בהיברו יוניון קולג', ואנוכי, ואת הכל ניהלה מבחינה אדמיניסטרטיבית ביד רמה שרונה יקותיאל. בעוד רוחמה היתה על לימוד התלמוד עצמו, ונעמה על התפילות והניגונים, אני, כויפאסנאי ותיק, הנחתי את ישיבות הויפאסנה.

כל העניין התקיים בתוך המתחם היפיפה והמרשים של מנזר האחיות / נוטרה דאם דה ציון בעין כרם, שמשמש גם כמעין גסט-האוס בסיסי לכל מני צליינים וסתם אורחים, ואין ספק שנוף הרי ירושליים, השקט שבמקום והיופי הפשוט של השבילים והגנים שבו עודדו שתיקה והתבוננות. גם האוכל הצמחוני היה טעים למדי, מעשה ידי הנזירות (הכשר וותיקן).

אז לבד מזה שהיה מאוד מוצלח, לא מעט בזכות קבוצת האנשים (מעט פחות מעשרים) הנהדרים שנרשמו; ולבד מזה שרוחמה וייס עצמה, שלא ממש הכרתי לפני זה, היא מורה לתלמוד בחסד עליון, וירטואוזית אמיתית שמצליחה לקרב גם את מי שלראשונה שוזף עיניו בדף תלמוד אל מילותיו, צליליו וטעמיו של הטקסט הרבני העתיק, ושהצליחה לעורר סקרנות, השראה ואהבה בנפשותינו כולנו; ולבד מזה שהתפילות עם נעמה הרוו את הסדנה בניגונים מעוררי נפשות – אני בעצם רוצה לספר לכם על החיבור המפתיע מאוד שגילינו בין לימוד תלמוד למדיטציה הבודהיסטית.

קורסי "מדיטצייה יהודית" (מה שזה לא יהיה) כבר היו ועד ודאי יהיו (ולו רק מפני החוסר האקוטי בתרגולת מדיטטיבית ביהדות האקזוטרית, והדרישה הנוכחית להעמקה נפשית ומנטלית, שקשה לה לבוא לידי סיפוק אך ורק מקיום מצוות – כל הנושא הזה גדול ומעניין, ולמעשה אני שוקל לכתוב עליו דוקטורט), אבל זו היתה סדנה ראשונה שניסתה לשלב מדיטצייה בודהיסטית למהדרין מחד, עם לימוד תלמוד יהודי למהדרין מאידך.

ובאמת שלא ציפיתי ליותר מדי: חשבתי שאני אתן את הישיבות שלי, רוחמה תנצח על הלימוד בשאר (ורוב) הזמן, והפעילויות השונות יחיו זו לצד זו בשלום. אבל הרבה יותר מזה קרה. מהר מאוד התברר לנו שהשפעת הויפאסנה זולגת אל תוך פרקי התלמוד, והשקט שהתעבה בנפשותינו בישיבות המדיטציה אינו יכול שלא להשפיע גם על זמני הלימוד. פשוט: כשאנחנו שקטים יותר אנחנו גם פתוחים הרבה יותר לקליטה אמיתית של תכנים מבחוץ, אנחנו יותר קשובים, יותר סקרנים, וזוכים למגע קרוב ואינטימי יותר עם הטקסט. למילים יש יותר מקום להדהד בראש נקי, והחיות שבהן נחשפת ביתר קלות.

אני רחוק מלהיות תלמיד חכם תלמודי, והניסיון שלי בלימוד מסכתות מתמצא פחות או יותר בשנתיים בבית מדרש "חברותא" באונ' העברית (עשר שעות שבועיות) ומגוון שיעורים שונים בנושא בשנתיים שלמדתי במכון הרטמן המצויין בירושלים (שלושה ימים בשבוע). יחד עם זאת, חשוב לי לומר שחוויה של לימוד של הטקסט התלמודי כמו שהיתה לי בסדנה מעולם לא חוויתי. גם בזכות הנחייתה המצויינת של רוחמה וייס, אבל גם בזכות המדיטציה: איכשהו המילים היו נגישות יותר, והמגע איתן קרוב יותר.

כמובן, ורוחמה אף הדגישה זאת, אופנים שונים של לימוד תלמוד היו ידועים ונהוגים ביהדות לדורותיה, וחכמים לא מעטים חשבו שלימוד גמרא אמור להיות יותר משינון ופרשנות, עם או בלי פלפולים בריסקאיים. אלא שהיום הישיבות (החרדיות בעיקר) מתעלמות לגמרי מהמצב הנפשי של הלומד בבואו ללמוד, ומתרכזות רק בידע שהוא אמור לשנן, או בשיטה שהשינון אמור להכלל במסגרתה (וגם זה תוך דגש על התפלפלות עקרה – ראו למשל מאמרו של שלמה טיקוצ'ינסקי, "לכודים ב'עיון'", בגליון 41 של "ארץ אחרת").

הרמב"ם כבר הדגיש (במשנה תורה, הלכות יסודות התורה, פרק ד' הלכה י"ג) את חוסר הערך הדתי בלימוד תלמוד כשלעצמו (ערכו רק ב"יישוב דעתו של אדם"), וציטט את הנאמר במסכת סוכה (כח.) על ההיררכיה בין הפלפולים התלמודיים למיסטיקה: "דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא". אולי הוא הגזים קצת, אבל אני בטוח שעטיפת הלימוד בהתבוננות פנימית שקטה מסייעת מאוד להעניק לו ערך רוחני. רוחמה ניסחה את זה בפשטות: "ככה צריך ללמוד תורה".

2. אורן זריף, רופא אליל מצליח בעל כריזמה של מוכר חמוצים, התארח אצל לונדון וקירשנבאום כדי לנסות להסביר למה הוא מבקש מהמועסקים שלו, מעל שלושים איש, להוסיף את השם "זריף" לשמם (ממש, בתעודת הזהות). קירשנבאום מיד אמר שהוא תחילה חשב שזו כמובן עלילה שפלה של עיתונאי רע לב, אלא שמסתבר שזריף מודה בעניין. כשהתבקש להסביר החל זריף לפלוט נאום שנראה מוכן מראש, בו, תוך אינטונציות ומניירות של סוכן נדל"ן שחולם להיות חבר מרכז ליכוד, הוא הסביר שאמנם "בן תמותה רגיל" לא מבין את זה, אבל מי שבקיא בשיטת "הפסיכוקנזיס, התת-מודע, כניסה לתוך התדר" (זהו השגר הפסאודו-רוחני פרי חלציו של זריף) יכול להגיע למסקנה ש"השם זריף הוא שם עם ערך, עם אנרגטיקה מאוד מאוד חזקה", והיות והוא דואג לעובדיו, מן ההכרח המוסרי שהוא יכפה עליהם להכניס את שמו לשמם.

אחר כך לונדון מבקש ממנו הסברים לשיטתו, והוא מתחיל לפלוט בליל של פתפותי ניו-אייג' ("עין שלישית", "רמה אנרגטית"). אז לונדון שואל מה זה רמה אנרגטית, וזריף מסביר ש "רמה אנרגטית זה רמה אנרגטית" ועוד כהנה וכהנה פנינים ומאורות. מי שרוצה באמת להבין על מה מדובר חייב לראות את זה בעצמו – ממש quack בפעולה – הנה הלינק לתכנית כולה (הראיון החל מהדקה ה- 50), והנה הראיון עצמו.

האמת היא שאחר כך זריף קצת מצליח להסביר את עצמו, או לפחות נדמה לי שהרקע שלי בנושאים אלו איפשר לי לברור בבליל הני-אייג'יזמים ולהבין אותו. אם אני לא טועה בתוך כל הממבו-ג'מבו הפלצו-רוחני שלו הוא בעצם טוען שהוא מסוגל לחדור בכוח חשיבתו למוחו של אדם ולשנות לו את דפוסי החשיבה (אם הוא רק היה מוותר על ה"אנרגיות" ועל ה"תדרים" הכל היה יותר ברור). אז האם אני מאמין שדבר כזה אפשרי? בגדול, תוך סייגים שונים, (אל תהרגו אותי) כן. האם אני מאמין שזריף מסוגל לו? לא הייתי פוסל אפשרות כזאת לחלוטין. מה שכן, על פי התנהגותו וצורת דיבורו, אני מפקפק בכך מאוד.

מוסיפה לפקפוקי עובדת הבאתם, על ידי זריף, של קבוצת "הילרים" בפיקודו לאולפן. "הילרים" אלה היו אמורים לשדר "אנרגיות" אל מוחותיהם של ל&ק, ולשנות את דפוסי מחשבותיהם כך שהם יחוסו על זריף מרואיינם, ולא יעשו לו את החיים קשים. התוצאה: כישלון רבתי. כשזריף נשאל אודות חבורת בני-הנביאים שלו הוא הודה שהוא הביא אותם כי הוא נמנע מלהתראיין אצל לונדון כי "כבד עלי, קשה לי, לא יודע להסביר למה". לונדון מיהר להסביר לו בדיוק למה: "אני אגיד לך למה: כי אני לא קונה את הקשקושים שלך! אני חושב שאתה נוכל!" ואז גם הציע לו לנסות לדחוק בכוח מחשבתו את זמן החדשות הלאה כדי שלא יאלצו להפסיק לדבר. בקיצור, זריף מדבר כמו סוחר סוסים, והסחורה שהוא הביא לאולפן התגלתה בשידור חי כקבוצה של חמורים.

מיד אחרי הראיון עם זריף קיבל לונדון שיחת איום, והגיש תלונה במשטרה. קראו על כך כאן. אני אהבתי את הפסקה הבאה בכתבה הזו של רותי זינגר-חרותי:

יש לציין כי זריף טען לפני הראיון, כי ינסה "לשבש" את הלך מחשבתו של לונדון, ואף הצטייד בשורת תומכים "הילרים" שעמדו בכניסה ל"בית הוורד" בגבעתיים, שם שוכנים אולפני ערוץ 10, ושידרו "אנרגיות" כדי לסייע לזריף בראיון.

למי שתוהה: "בית הורד" הוא מקום אמיתי.

3. החיים משתנים: החל מהשבוע הבא אתחיל ללמד תנ"ך ו"תרבות ישראל" ארבעה ימים בשבוע בחטיבת הביניים של ביה"ס הריאלי בחיפה (שאני חייב לומר שמההיכרות השטחית שלי איתו בינתיים עושה רושם של מוסד מופלא, לא פחות). אין ספק שהיקף ותכיפות הכתיבה שלי בבלוג (ובכלל) יסבלו מזה. אתכם הסליחה, ותאמינו לי, לי זה כואב יותר.

20 תגובות

  1. איך שהוא יש הרגשה של האשכנזי הנואר וה"מדעי" על מול המזרחי המיסטיקן והסוחר

    חבל שירון לונדון לא השכיל לפתח שיחה יותר אינטלגנטית וחבל שאורן זרזיף קשקשן אטומי

    אהבתי

  2. ומרגיש שהיו לכם רגעים דתיים שנבעו אמנם מתוך מסורת, חלוקה, אימון ותירגול קודמים אך יצרו ואיפשרו חיבור אחר וחדש שהוא מעבר לכל אלה.

    לעומת החיבור המיוחד שתיארת בחלק הראשון אני לא מבין למה הדבקת אליו את התיאור על מר זרזיף.
    זה ליפול 20 קומות בבת אחת…

    אהבתי

  3. לצורך הענין, מר זריף מפרסם על בסיס יומי בעמודים האחוריים של העיתונים, הוא אומר שתקציב הפרסום שלו הוא 36 מיליון ש"ח בשנה, שהם כ-10 מיליון$

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ad20080120_54353

    סלקום לדוגמא, הוציאה בשנת 2007 14.5 מיליון$ על פרסום, אם זה מה שזריף מקבל תמורת כמעט אותו הסכום שסלקום משקיעה, לא הייתי רוצה לעשות איתו או עם היועץ העסקי שלו עסקים….

    חוץ מזה, מכיר מישהי שהייתה אצלו, שילמה 2,000 ש"ח לאיזו רבע שעה, יצאה משם עם מזרון מיוחד שהיא צריכה לשים מתחת למזרון, עזר לה ללילה אחד ומאז מצבה רק הלך והתדרדר.

    מצד שלישי, הוא מצליח, ולא אני ולא אתה היינו יכולים לעשות את זה, אז לך תדע….

    אהבתי

  4. על פי ההבנה שלי את הויפאסנה כמתרגל לא ותיק כוחה הוא בכך שהיא מפרקת מושגים או תבניות מחשבה או יותר נכון מאפשרת להם להתפרק… בשביל זה השתיקה, לשם מכוונים הלימודים כשיש כאלה ושם מתגלה המציאות כפי שהיא או חלקה הצלול. נדמה לי גם שהבודהיזם משקיע מחשבה עמוקה בבחירת המילים והמטפורות והטיעונים ומכשיר אותם (לפחות מנסה) להיות כמו שלבים ב'סולם מושגי' שבסופו ישנה הבנה ישירה. האם מצאת ביהדות תכנים, טקסטים שמשרתים את המטרה הזו? אם כן, מה הם? אם לא מה הטעם שאתה מוצא בעירבוב כזה?י

    אהבתי

  5. אני חושב שהפירוק של התבניות שמאפשרת הויפאסנה הוא רק חצי מהתמונה. הרי האדם לא נותר בסוף התרגול ככלי ריק, מעין מואר שהוא חסר דעת. כפי שאני רואה את זה הויפאסנה מאפשרת לנו ראייה נכונה של המושגים והתבניות שיש לנו במיינד, ושל עצמנו (ואנחנו עצמנו הרי גם מעין מושג ותבנית במיינד).

    לכן אולי במקום פירוק הייתי אומר שהויפאסנה ממסמסת את הגבולות הקשיחים שבין הדברים, אבל לא ממיסה אותם עצמם לחלוטין. מכיוון שכך, כשאנחנו בהלך רוח יותר ממוסמס, הלימוד יכול להיות פורה יותר, כי אנחנו מסוגלים לראות את הטקסט מזויות רבות יותר, לאפשר לו לחדור אלינו לפינות רחוקות יותר, לאפשר לנו להבין אותו אחרת ובצורה מקורית.

    אני מסכים איתך שלימוד גמרא יכול לקחת אותנו בדיוק בכיוון ההפוך לויפאסנה: זה של בנייה קשיחה של תבניות מחשבתיות. אבל דווקא במהותו הוא לא כזה אני חושב, כי הגמרא, בניגוד למשנה למשל, היא לא ספר הלכה, אלא ספר פלפולים, ולכן פירוק התבניות, המשחק עם המילים ועם דרכי ראייתן, נמצאים בה באופן טבעי. ולכן כל כך טוב היה לשלב לימוד גמרא עם התרגול, כי כך האיכות הזאת היתה יכולה להיות יותר מודגשת.

    אבל אני רוצה לומר בפירוש: ברור שהדרכים הללו שונות בסופו של דבר, ומכוונות במקורן למקומות שונים. לכן באמת הפתיע אותי כמה טוב הן הולכות יחד.

    אהבתי

  6. המנזר נראה מקום מקסים, וזה משמח לשמוע שהסדנא היתה מוצלחת.

    בהצלחה בעבודה החדשה, יש צורך במורים מוצלחים לתנ"ך :-)

    אהבתי

  7. ואני אוסיף איחולי הצלחה בדרך החדשה כמורה..

    (מעניין אם תצליח ליצור תסיסה מהפכנית כלשהי. הסיטואציה – אתה, מורה, ריאלי – מזכירה לי את יוסף שכטר)

    אהבתי

  8. בתור קורא בבלוג, אם כי כזה שלא מגיב הרבה, אאחל לך גם אני בהצלחה, ואקווה שלא תהיה פגיעה משמעותית בבלוג.
    מה שכן, כחיפאי לשעבר, תמיד היה נדמה לי שהריאלי זה בית ספר של טכנוקרטים – תוצאה של שמו, העובדה שהיתה להם תלבושת אחידה, והפנימיה הצבאית. מקווה שדברים כבר השתנו.
    (התיכון שלי, לאו-בק, שהוא מוסד של התנועה הרפורמית, התגאה בליברליות וידידותיות למשתמש (לא תמיד בצדק) שאינם באים ע"ח רמת הלימודים, אבל גם בשולמית נתן, המורה לתנ"ך הטובה בתבל – מקווה שיצא לך לפגוש אותה.)

    אהבתי

  9. לגבי הסדנה, משמח לשמוע שזה הצליח ועלה כל כך יפה. בתור חובבת שילובים בין דתיים וחובבת הבלוג והמחשבה שלך (והכתיבה של וייס מרתקת בעיני), דווקא התעניינתי מאד, חבל שלא הסתייע בידי לשלם את המחיר הרב. (משערת שהתמחור לא קשור אליך) המון בהצלחה בהוראה. נראה לי שמאד תהנה מזה ובטוח שאשרי התלמידים שיזכו שתלמד אותם. אם אתה משתתף באירועים (לא בריתות בר מצוות וחתונות….אלא לימוד) בת"א אשמח שתכתוב על כך בבלוג
    כל טוב

    אהבתי

  10. תהיינה כנראה עוד סדנאות "ויפאסנה יהודית", וחשוב לי לומר שבכל סדנה ינתנו מספר מקומות מסובסדים, למי שהמחיר גבוה בשבילו. אז אולי בפעם הבאה.

    אהבתי

  11. הי תומר
    מסכימה בהנאה עם כל שאמרת על הויפסנה והגמרא ומה שהיה ביניהם במנזר הירושלמי. מצפה להמשך.
    ואשר לריאלי- בחרתי לפני שנות דור להיות מורה בעקבות נעמי סורוקה, מורתי לתנ"ך ולספרות ולהרבה מעשים טובים, ובעבורי היתה גם קרן של אור במקום הלא פשוט ההוא.מאחלת לך שתאיר דרך לתלמידיך

    אהבתי

  12. כנהוג אצל ידידנו מחמל נפשנו תומר צריך להפריד את המוץ מן התבן. היום דווקא היה מדי הרבה מוץ. למן אורן זריף, סתם נוכל שמקומו בכלא ולא הבנתי מה ראו לבזבז עליו זמן מסך, ועד הזכרת אותו מכון ידוע לשמצה, המושכים בעורלתם ונותני לחם פיגולים ואתנן זונה לתומר שלנו. ועוד לא הזכרנו את כל הבבל"ת הזה עם וויפאסנה שעזר ללימוד תלמוד. ועל זה נותר לי רק להמליץ לתומר לקרוא את פרקי המבוא לחלק ד' של נפש החיים ולראות מה התנאים הנדרשים ללימוד גמרא.

    ואחרי המוץ שבתי וראיתי כי התבן מרובה עליו והוא התחלת כהונתו של תומר שלנו כמורה בישראל. והריני הק' מצטרף לרבים וטובים ממני כאן בק"ק רשימות ומברך את תומר שיזכה להשפיע את ידיעותיו ויותר ממה שהעגל רוצה לינוק רוצה הפרה להניק.

    אהבתי

  13. תודה, נחיה ונראה…מקווה שהשנה התחילה בטוב. חוצמזה, בהקשר אחר לגמרי, אני כותבת משהו על "מישהו לרוץ איתו" ובהקשר לתפקיד המערה בספר נתקלתי במאמר שלך בהארץ על רשב"י והמערה אז תודה, הוא הזכיר לי כמה נקודות מיתיות חשובות בנושא

    אהבתי

  14. תומר היקר
    אני באמת חושב שראוי לאנשי הניו אייג' המחפשים באמת ונעים על התפר בין האמת שבשכל ובדמיון
    צריכים להתארגן באמבבוש רציני על זריף
    (דרך בלוגיהם, ובלוגי חבריהם בNRG ניו אייג' וכיוצ"ב
    ישבתי לילה שלם על חומרים שלו ומעבר לכך שהוא מפוצץ באגו הרמה בלתי סבירה לחלוטין נראה שהוא סוג המאגיקנים המרושעים ביותר אלה שעיקר הונם נעשה מהמרוקאי הפשוט ומהרוסי המיסטי
    בקיצור- עמך
    ועשיתי חישוב קטן שנתן לי פרופורציה על כמה הנוכל הרשע הזה מרוויח ויצא לי שהוא מרוויח כ5 מיליון ש"ח לחודש ואנמק:
    9 קלינקות שנניח שלכל אחת מגיעים כ70 אנשים בשבוע
    עד כאן 630 אנשים
    אוקיי מכל אחד הוא גובה 2000 שקל תעשו חישוב תגיעו ל5 מיליון ו40000 שקל בקיצור רמאי מהמסוכנים והמרושעים ביותר

    אהבתי

  15. חבל שחווית התלמוד אם המדיטציה צריכה לרקום גידים בצורה לא כשרה כבר כתב האדמור הזקן בפרק ח ב תניא שאדם שאכל אוכל לא כשר הינו חתיכת איסור שזה בגדר ג קליפות טמאות הוא כותב שאפילו יתפלל או יקרא בכח האכילה הזו איין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפילה , לכן כל הגישה לא נכונה כי אפשר להכניס את המדיטציה להליכי הלמידה של כל מה שבגדר " תלמוד תורה " בדרך כשרה ואם אוכל כשר , ולא כל מה שאנו מתפעלים ממנו בחושינו הוא דווקא הנכון זה מכשלה מאוד גדולה .

    אהבתי

שקלא וטריא