אי אפשר לבנות את המלכות דקדושה, כל עוד איננו יודעים איך להיות "רעים" כלפי הזולת הראוי לכך, מצד הקדושה באמת. אך אי אפשר לדעת זאת מבלי להתעצם בתחילה, במדת השפלות של פנימיות המלכות, ליחס את הרע לעצמי והטוב לזולת (לקב"ה) – הרב יצחק גינזבורג
הרב יצחק גינזבורג
הרב גינזבורג הוא כפי הנראה אחד המקובלים העמוקים ביותר של זמננו. הוא נולד בקליוולנד ב- 1944, ובנעוריו החל תהליך של חזרה בתשובה. ב- 1965 עלה ארצה והחל ללמוד בישיבות, תחילה ב'קמיניץ' הליטאית בירושלים, ולאחר מכן עם חסידי סלונים וחב"ד (ובכלל זה מעט מפי הרבי מליובאוויטש עצמו, שהוא פוסל את אפשרות היותו המשיח). הוא נשיא ישיבת 'עוד יוסף חי' שעד לאינתיפאדה השנייה פעלה מתוך מתחם 'קבר יוסף' בשכם. כיום הוא גר בכפר חב"ד.
תורתו הקבלית, בהמשך למסורת החסידית אשר הוא בשר מבשרה, עומדת על הגעה למצבי תודעה לא שגרתיים, ואינה מסתפקת בחקירה תיאולוגית של מבנה האלוהות. אך שלא כמו רבים מבני החסידות, הוא אינו מסתפק בהשגה רוחנית, אלא מתעקש על שימת המוקד של החיים היהודיים בהבאת המשיח (כאדם ספציפי) ובנייתו הממשית של בית המקדש. הוא מעוניין להחליף את השלטון בישראל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה מלוכנית, ולצורך כך מוכן לעודד (בתנאים מסויימים) ביצוע פעולות שחורגות מהחוק (הן של מדינת ישראל, והן של ההלכה).
כפי שמתומצת בציטוט שלעיל, גינזבורג מבקש שהפרט יצמח ויגדל מבחינה אישית-רוחנית על ידי קיום מצוות ומגוון של טכניקות מדיטטיביות (הכוללות התבוננות בשמות האל, צירופי אותיות וכו'), ובד בבד, כהשלמה וכפרי של עבודתו הרוחנית, יסייע לגדילתו של צמח דוד על ידי פעילות קונקרטית בעולם (כגון על ידי מסעות "נקמה" בשאינם יהודים, עליה להר הבית והקמת מני תנועות חוץ-פרלמנטריות בעלות אופי מהפכני). בכך הוא מציג – ומממש – מימד מסויים של תובנה נון-דואליסטית שחסר פעמים רבות ברוחניות של ימינו: הפנימי והחיצוני קשורים זה בזה, או יותר מכך: החלוקה הדיכוטומית לפנימי וחיצוני היא חסרת בסיס.
גינזבורג הוא גזען איום, שכל מי שאינו יהודי הוא עבורו תת-אדם. הוא כאמור גם אנטי-דמוקרט, ואף כזה שלא יפסול פעולות שיביאו לפירור הדמוקרטיה. אני לא יכול לראות את הדעות הללו שלו אלא כליקוי מאורות אקוטי ובעייתי ביותר, ואני כמובן חושב שבנקודות אלה הוא טועה טעות קשה, ומטעה את חסידיו הרבים. נראה שגם הוא סובל מאותו סינדרום בו אדם מסוגל להיות מפוקח ורציונלי ולדבוק בעובדות בכל נושא לבד מזה הקרוב ביותר ללבו, ועל כן שם הוא נופל להזיות מסוכנות ומסתרבל ללא מוצא במשוגות שונות ומשונות.
התכללות: באלוהים ובעולם
בספר "פונדמנטליזם יהודי והר הבית" של מוטי ענברי שיצא לא מזמן, מציג המחבר, בין תיאורים על יחסו של גינזבורג להר הבית, גם מעט מתורתו הקשור להתפתחות האישית של הפרט. הנה:
(עמוד 171 בספר. הציטוט של גינזבורג מתוך "מלכות ישראל", ב', עמ' רע-רעא)
'ביטול' ו'התכללות' הם מושגים נפוצים במיסטיקה החב"דית. ביטול פירושו ההבטלות העצמית של הסובייקט (ולזו כמה רמות – ראו הרשימה על התיאולוגיה המיסטית של הרבי מליובאוויטש), והתכללות (בהקשר הזה) היא התוצאה של הביטול הזה, כלומר ההתערות של המיסטיקן בתוך המציאות האלוהית ("[…] שנמשך כולו ולא נשאר בו כלום אז הוא בלתי מרגיש את עצמו כלל וכלל […] זה גורם מרוצת הנפש ליכלל בעצמות אור אין סוף בתכלית ההתכללות" – קונטרס ההתפעלות, ר' דב בער).
בחב"ד, בחוכמה ובעומק רב, מקפידים לעמוד על כך שהמציאות החומרית, העולם הזה ממש, אינם שונים כמובן מהאלוהות, ואדרבא שהאלוהות חפצה בקיומם ובהתגלותה בהם, כהם, כלומר חפצה בהבנתנו שהם עצמם אינם אלא היא תתברך. עבור גינזבורג על כן, כמו עבור הרבי מליובאוויטש, ההתכללות האמיתית לא יכולה להיות אל תוך מימד מוחלט, נצחי וחסר אפיונים של האלוהות, אלא רק על ידי הבנה שהעולם הזה על פרטיו וזמניו הוא האלוהות. וזה נון-דואליזם במיטבו. לכן התכללות עבורו איננה התמזגות אמורפית עם האור, אלא דווקא השתקעות שלמה – ומודעת – בעולם החומר (שהוא רוח).
עבור גינזבורג התכללות על כן היא דווקא העמקת הקשר בינינו ובין העולם, בינינו ובין פרטיו של העולם. בקונטרס "בקשו פני: על התשובה וההתבוננות" הוא כותב ש"הכוון המשותף של הפרטים, הוא ההתכללות, והמשותף בין כל היהודים הוא דרישת ה'" (ההדגשה במקור). הנה עוד ציטוט על ההתכללות שנערך מדבריו של גינזבורג (מכאן):
עבודת התיקון מורכבת משני ענינים:
א – שכלול – גילוי כל כוחו של כל פרט ופרט עד להתגלותם השלמה של כל הפרטים.
ב – התכללות – גילוי היחס שבין כל הפרטים כולם. כלומר, איך כל אחד וכולם ביחד – מגלים בתוך המציאות הנפרדת את האחדות השלמה. התכללות זאת היא התכללות אמיתית הבאה בסיום התפשטות הכלל לריבוי פרטיו דוקא – בסוד כלל ופרט וכלל. הכלל הראשון בבחינת נקודת אור כללית , הכלל השני – התכללות ריבוי פרטים יחד ביחוד שלם. ושוב, עולם העשיה הוא בבחינת התגלות פרטית – ברוחניות, בעולם העשיה הרוחנית – ובגשמיות, בעולם העשיה הגשמי – כאשר עולם העשיה הגשמי מלביש את סוף העשיה הרוחנית.
על ידי עבודתנו בקיום התורה והמצוות, אנו מקרבים את היעוד של גלוי השכלול והתיקון השלם – התכללות ויחוד אמיתי בעולם הזה התחתון דוקא. (ההדגשות שלי)
אם נחזור לקטע המצולם שלעיל, נראה שההתכללות הראשונה על פי גינזבורג היא תחילתו של המסע הרוחני, כאשר האדם פונה נגד עצמו, ומכפיף את רצונותיו האגואיסטים מפני מה שהוא יודע (שכלית, או על פי מה שקיבל במסורת) שהוא נכון וראוי יותר. כפי שכותב ענברי בספרו, בשלב זה האדם (כלומר הגבר היהודי, על פי גינזבורג) צריך להדחיק את האני שלו כדי לשמש את עמו נאמנה – הוא מתעלם מרצונותיו ומשמש כלי בידי האומה.
ההתכללות השניה מגיעה כאשר המלחמה הפנימית באדם נפסקת, שכן הוא מצליח 'להמתיק' את האגו שלו לגמרי, כלומר, על פי פרשנותי, לראות אותו נכוחה כחלק אינטגרלי בו ובמציאות, אבל לא כשליט בלעדי על גופו וכו'. האגו אינו מושמד – שהרי גם הוא אלוהי, כמו כל דבר ודבר במציאות – אבל הוא לכאורה נפתח, כלומר מפסיק להדמות לקפסולה סגורה של רצונות וצרכים, ונתפס כלא יותר מאשר מערבולת מקומית בזרם האלוהי השלם.
המימד הקהילתי של ההארה
את כל זה היה חשוב לי להביא מפני שאני חושב שגינזבורג עלה על משהו חשוב בהדגישו את המימד הקהילתי של ההארה הרוחנית. האדם ש"מגיע להמתקה גמורה של מציאותו האישית" כדבריו, למעשה משקף בתוכו את הכלל, את הקהילה שלו, את התרבות ממנה בא. לדעתי דבר זה אמור להיות מובן מאליו לכל מי שאמון על תפיסת השחרור הבודהיסטית. בשונה מזו ההינדואיסטית הקלאסית, אין מדובר כאן על גילוי הנשמה, "האני האמיתי" וכו', אלא על הגילוי שמה שחשבנו אותו כנשמה שלנו אינו אלא מארג של קשרים והקשרים תרבותיים בינינו לבין סביבתנו (על ההבדל בין תפיסת ההארה הבודהיסטית וההינדואיסטית).
השחרור מהאגו אינו נפילה אל תוך ריק מחשבתי או עשייתי (וגם אינו עליה אל מלאות אינסופית אמורפית), אלא דווקא ההפיכה לכלי ביטוי מושלם לתרבות שממנה אתה מגיע – כי מה שנותר ללא היומרה הפיקודית של האגו (שכוללת צימאון אובססיבי להכרה, תהילה, כוח וכו') הוא רק היותנו משבצת נוספת בתוך הרשת התרבותית בה אנו חיים – אנחנו מבינים היטב שאנחנו תא נוסף בתוך הרקמה האנושית החיה המקיפה אותנו, ואנחנו מבטאים את מקומנו בשלמות.
בשפה פשוטה: האגו גרם לנו לחשוב שאנחנו ישויות אוטונומיות הנבדלות מהסביבה. המתקת האגו פוקחת את עינינו להבנה שאנחנו חוּלִיוּת שארוגות אל תוך המרקם התרבותי שממנו נוצרנו. לא נפלנו על האדמה, אלא צמחנו מתוכה, לכן אנחנו ביטוי מושלם של העולם, ולא ישות זרה שמהלכת בתוכו. אנחנו לא אמורים לכבוש את העולם או לבנות עליו מגדל המגיע לשמיים, אלא לחיות בו ומתוכו ולשמור אותו חי ונושם ובריא ואוהב. הביטוי המלא שלנו, כתוצאה משחרור רוחני, אינו התנשאות על כל הסובב אותנו, אלא ההשתתפות איתו בכל רבדי חייו.
אני חושב שהן הבודהיזם והן היהדות הבינו את זה (היהדות ככלל אולי ברמה יותר אינטואיטיבית, הבודהה עצמו כתובנה ברורה), ועל כן שמו דגש כה גדול על המימד הקהילתי שבמסע הרוחני. היהדות ניסתה לכונן עם שיחתור במשותף לקראת שלמות רוחנית. הבודהיזם ניסה לעשות זאת עם קהילות מקומיות (ונזיריות) של סנגהה – אחים לדרך. שתיהן נכשלו בצורות שונות: בבודהיזם הדגש על הקהילתיות התמוסס, ונותרנו מחד עם מסורות דתיות של אלילות צבעונית, ומאידך עם רוחניות שהיא יותר שיטה מאשר חברה. ביהדות הדגש על העם נהיה במקום אמצעי מטרה, והפך להיות אובססיה פאשיסטית וגזענית, כמו אצל גינזבורג.
[בכתיבה נעזרתי בעבודת הדוקטורט "מיסטיקה כרטוריקה משיחית בכתביו ופועלו של הרב יצחק גינזבורג" מאת יחיאל הררי, ובספר "פונדמנטליזם יהודי והר הבית" מאת מוטי ענברי. ראו כאן ניחוש שלי על הפיכה אפשרית מכיוונם של המלוכנים. ובדיוק בימים אלה התחיל לכתוב ניר מנוסי, תלמיד בכיר של גינזבורג, באתר מעריב על קבלה וחסידות. הטור שלו יחליף את הרשימות של "בני ברוך", וניתן להעריך כי הוא מהווה ניסיון מחודש של הפצת מעיינותיו של גינזבורג, למען החשת הגאולה.]
לולאת האל 
כתבת "תחילה ב'קמיניץ' הליטאית בבני-ברק, ולאחר מכן עם חסידי סלונים וחב"ד (ובכלל זה מעט מפי הרבי מליובאוויטש עצמו, שהוא פוסל את אפשרות היותו המשיח)."
וכך צריך להיות:
תחילה ב'קמיניץ' הליטאית בירושלים, ולאחר מכן עם חסידי סלונים וחב"ד (ובכלל זה מעט מפי הרבי מליובאוויטש עצמו, שהוא אינו פוסל את אפשרות היותו המשיח).
אהבתיאהבתי
אתה טוען שקמיניץ היא בירושלים, ושגינזבורג אינו פוסל וכו'? אז בקשר לקמיניץ אתה צודק, ואני מתנצל על הטעות. זה יתוקן מיד.
אהבתיאהבתי
הי תומר,
להרוג לא יהודים כביטי לתובנה נון-דואליסטית…קצת נסחפת לא?
כבוד הרב לא מסתפק בתיקון פנימי ומחשיב את עולם המעשה אבל בשביל זה לא צריך לדגול באי שניות.
לטעמי יש כאן בעיקר חיבור בין לאומיות לרוחניות שכמו בדרך כלל מה שיוצא ממנו זה דבר
מבאיש למדי.
אביב
אהבתיאהבתי
המחשיב את עולם המעשה.שקול למחשיב את הנחש בחבל את הכסף בצדפה את רטיבות חול המדהר שרווי במי הפאטה מורגנה את החוב בחלום למאפיה, כשהוא ער. אי שניות כשמה היא, וכך העולם אינו אמיתי ולכן אין כל חשיבות בו.
אהבתיאהבתי
חול המדבר.
אהבתיאהבתי
נכון, זה לא חייב להיות ביטוי לאי-שניות, אבל מקריאתי את כתביו אני לומד שזה כן.
אהבתיאהבתי
השאלה, לפחות מבחינתי, היא מה היחס שלו כלפי לא יהודים או כל אדם שאותו הוא מגדיר כלא שייך לקבוצה שלו.
כלומר, אני יכול לקבל את זה שאדם מסוים לא רואה את כולם כמתאימים לקחת חלק בדרכו, אם בגלל גזע או רמת משכל או כל דבר אחר. אבל חשוב לי להבין מה היחס שלו כלפי אותם אנשים שלא חלק מהקבוצה.
הקיום של לא יהודים בעייתי מבחינתו? יש להם תכלית בעולם? הוא מצדיק להרוג או לפגוע בהם כשזה בא על חשבון לא יהודי?
כל אלה שאלות מאוד רלוונטיות. ובעיני מספיקות כדי לפסול אותו מכל וכל.
אהבתיאהבתי
טוב,
אם לא סתם נסחפת אלא כתבת את הדברים אחרי מחשבה (וקריאה) מעמיקה אז זה באמת יכול להיות מעניין. לא חסרים מקרים של מורים מפותחים מאוד רוחנית שעשו מעשים פסולים מבחינה מוסרית. בדרך כלל מייחסים את זה לעובדה שהעבודה הרוחנית לא תמיד נוגעת בצרכים הפסיכולוגיים של האדם.
אז אולי אפשר לנסות להשתמש במקרה של גינצבורג כדי להבין איך זה ייתכן, איך אפשר להיות גזען אחדותי. נדמה לי שלא נדרשת לשאלה הזו ברשימה עצמה. אתה מוכן להרחיב על כך קצת?
תודה
אביב
אהבתיאהבתי
אתה צודק, זאת שאלה מעניינת מאוד. ואחרי שכתבתי את הרשימה הצטערתי שפטרתי את העניין בכך שהוא לא מסוגל לראות נכוחה את מה שהכי קרוב אליו. זאת גם פסיכולוגיזציה בגרוש, וגם פתרון הרבה מדי קל לאדם מורכב כמו גינזבורג, ולתופעה מורכבת כמו אדם שעמוק מאוד מבחינה רוחנית, אבל עדיין בברור נמצא בדיסוננס חמור עם העולם המוסרי, ועוד יותר מכך עם העולם האמפירי.
אז איך דבר כזה קורה? האמת היא שאני לא יודע. גם בגלל שאני לא מכיר את גינזבורג אישית, וגם בגלל שיש דברים שקשה להסביר. נפלאות דרכי ה' וכו'. תשובה אפשרית (שניתנה לי מפי מקובל, והרשה לי לא להרחיב על כך בפורום זה) היא שגינזבורג תופס באמת ברצינות את המסורת שממנה הוא מגיע. מצד אחד זה נותן לו להט ואינטנסיביות ויכולת לחדש חידושים עמוקים ונשגבים, ומאידך זה דורש ממנו לבטל את דעתו בפני דעת רבותיו וכתבי רבותיו. וכתבי רבותיו המקובלים מלאים בקביעות גזעניות.
אהבתיאהבתי
הייתי לוקח את הבלוג שלך לאי בודד… תודה
אהבתיאהבתי
ראינו כבר כיצד יכול להיות הוגה דעות דגול ויחד עם זאת נאצי מתועב.
כנראה שיצחק ("ברוך הגבר") גינזבורג הוא מקרה דומה.
אהבתיאהבתי
ככתוב "כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם". ה' הוא השורש לכל האנושות ולא רק לעם היהודי. העם היהודי נבחר להוביל את כל האנושות לעבר גמר תיקון מלכות שדי.
בנוסף, אין בין טכניקות מדיטטיביות הכוללות התבוננות בשמות האל, צירופי אותיות (במובן הגשמי של העניין) וכו', ובין שיטת הקבלה, מאומה.
אי לכך ובהתאם לזאת, גינזבורג הלז הוא לא יותר מליצן, וכתוב "במושב ליצים לא תשב", ולכן אני הולך מכאן.
שלום.
אהבתיאהבתי
מפי גינזבורג:
http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=2118760
כמו זה למשל:
"היום כבר מתביישים לומר שעם ישראל הוא "אור לגוים", מפחדים לומר שפרופסור ערבי פחות חכם מיהודי – זה נתפס כגזענות – ובכך רוצים לטשטש את מה שהיה פשוט גם אצל כל הגוים, שהיהודים הם אלו שנתנו מוסר ושכל לכל העמים"
אהבתיאהבתי
,ולא מתוך השגה ממשית של החומר. במקרה כזה החומר האגואיסטי מפרש אותה כרצונו, במקרה הזה רצון לשליטה, שהוא ההפך מרוחניות.
עם ישראל צריכים לשרת את כל בני האנוש ולא לשלוט עליהם.
אהבתיאהבתי
לתומר, לקוראיו ולמטקבקים (אביב הזכור לטוב, מה נשמע?),
אתם חבר'ה רציניים ואכפתיים ואשריכם על ההתעניינות והביקורתיות, אבל אני חייב להגיד לכם שהתמונה המצויירת כאן ומפותחת בתגובות היא מעוותת ורחוקה מהאמת עד מאוד. אני לא חושב שתומר הטעה אתכם במזיד – הוא עושה רושם של אדם ישר וחפץ בטוב – אבל הוא לא היה מספיק אחראי: המחקר שלו חלקי מאוד, מבוסס על קטגוריות ומושגים לא מתאימים וקופץ למסקנות לא מבוססות.
אתייחס רק לכמה נקודות. לגבי היחס ללא יהודים: שני דברים מייחדים את גישתו של הרב גינזבורג לאומות העולם ביחס לרבנים אחרים או לדורות קודמים. האחד, שהוא לא מסתיר או מעוות מקורות תורניים בנושא זה כדי למצוא חן, אלא לוקח אותם ברצינות ומעמיק בהם. נקודה זו איננה העיקרית אך היא חשובה, כי הרבה מהעוסקים היום ביהדות או שמטשטשים מקורות אלו או שמתנערים מהם, ואילו כאן יש גישה שאינה בוחרת במסלולים הקלים האלו ומתמודדת עם הנושא עד הסוף. הנקודה השניה והעיקרית היא שהרב גינזבורג פועל היום יותר מכל רב חרדי אחר לחבר בין העולם היהודי ללא יהודי. דבר זה נעשה בשני אופנים: דרך איחוד החוכמות והמדעים של העמים השונים עם התורה, ודרך עשיית התורה רלוונטית לאנושות כולה על ידי פיתוח לימודי קבלה ללא-יהודים (בנוסף, גם החזון המדיני הסופי אינו של 'מדינת לאום' אלא של איחוד בין-לאומי של האנושות כולה).
בענין השוני בין יהודים ללא-יהודים: יש – ביהדות בכלל ואצל הרב גינזבורג בפרט – התייחסות לא מעטה לנושא סגולת ישראל ולשוני בין ישראל לעמים. גם אותי זה מאוד הרתיע בהתחלה, בלשון המעטה, עד שלא יכולתי לסבול את השטחיות של עצמי (מה זה עוזר שאני אנטי-גזעני אם זה מבוסס על דעות קדומות?) והחלטתי ללמוד את הנושא לעומק. לפני שאוהבים או לא אוהבים אותו יש כאן סוגיה שצריך להבין אותה: מה בדיוק השוני המדובר? במה הוא מתבטא? האם הוא קיים בפועל או בכוח בלבד? מה נגזר ממנו? האם זה בהכרח רע? יש פה המון שאלות. לדלג מעל כל זה לזעקה הפופוליסטית "גזענות" – תומר, תגיד לי אתה אם זה לא שטחי. לי נראה שזה להוציא את עצמנו בזול, לשים את עצמנו ב'צד הטוב' ולפטור אותנו מלהתמודד עם הנושא באמת – מה גם שזה סולל דרך לדיקטטורה פוליטיקלי-קורקטית שתעשה לכולנו רע. על כל פנים, הביטוי המגעיל "תת-אדם" לא מופיע בשום מקום ומרדד את הדיון (ועל הדרך, גם האמירה השוביניסטית שאדם אצל הרב גינזבורג זה "גבר יהודי" חסרת כל שחר).
לבסוף לגבי ה"פעולות הקונקרטיות" שצוינו: כל מי שקצת מכיר את הקשר בין הרב גינזבורג לציבור המתנחלים שקרוב אליו יודע שהוא פועל ביניהם כגורם ממתן, לא מתסיס. עם כל דרישתו לפעול בתוקף נגד אויבינו הוא כל הזמן עובד על הסטת המוקד משימוש בכוח להעמקה והרחבה של התורה, שרק דרכן ניתן ליצור שינוי תודעתי ותרבותי עמוק. הוא שב ומסביר שלא לפעול בהתלהמות, לא כלפי חיילים ולא כלפי ערבים. דברים אלו מתועדים בלי סוף, רק לא עושים כותרות. הוא בפירוש אינו קורא ל"מסעות נקמה", ולפתוח בביטוי כזה את רשימת הפעולות שהוא ממליץ עליהן זה פשוט שקר. יש פעילות קונקרטית אך היא שונה לגמרי מזו שהוצגה: רובה ככולה (ואני מתכוון כמעט הכל) זה כתיבה ופרסום ספרים. זה בעיקר מה שמעניין את הרב. מעבר לכך יש סיבוב שערים חודשי סביב הר הבית ועידוד של עבודה עברית. גם במישור המדיני מדובר בעיקר בהעמקה במקורות התורניים בנושא וגיבוש חזון (שהתפרטותו המעשית עוד אינה מגובשת, מכאן שאין כרגע שום רצון ב"תיאוקרטיה מלוכנית" ככתוב, ובטח שלא בפאשיזם, וראו ספרי הרב בנושא).
מי שרוצה להכיר יותר מוזמן לקרוא את הספרים, לעיין באתר האנגלי המקושר לעיל ולבוא לשיעורים. כמו כן אפשר לקרוא את המדור ב-nrg ובע"ה עוד מעט יעלה אתר חדש בעברית שאני בטוח שתומר יקשר אליו. תומר, אל תיקח דבר אישית, אני מאוד מעריך את פועלך.
אהבתיאהבתי
ותודה על התגובה המפורטת.
ראשית אני רוצה לומר בצורה ברורה, שניר כמובן יודע הרבה יותר ממני על הרב גינזבורג, שהוא רבו. אין ספק שניר מכיר אותו ואת תורתו אלפי מונים טוב ממני. מצד שני, לדעתי הוא לא מסוגל לשפוט את הרב גינזבורג בצורה אובייקטיבית, וזאת ראשית משום שהוא קרוב מדי לרבו ואוהב מדי את רבו, ושנית, אם אני לא טועה, מפני שהוא אינו מנוי על מתודת החקירה המדעית המבוססת על רציונליות ואמפיריקה.
לעניינינו: ניר, אני מבין שהקטגוריה "גזענות" אינה מוצאת חן בעינך, ואתה לא חושב שהיא מתאימה לרב. יחד עם זאת, אינך מכחיש שהרב רואה ביהודים עם סגולה, ששונה מכל עם אחר. אני טוען שהוא גם מחזיק שהיהודים עליונים (ובכך אני מתכוון: קרובים יותר לה') מכל עם אחר. לדעתי פירושו של דבר הוא שהרב גינזבורג גזען, אבל אם אתה רוצה לכנות את זה בשם אחר, אנא הצע שם כזה.
לגבי חיבתו של גינזבורג למעשי נקם ואלימות: גם כאן נדמה לי שאני לא טועה. אני לא רוצה לרוץ לרשימותי ולהביא ציטוטים (וממילא תוכל לומר שאני לא מפרש אותם נכונה), אבל זכור לי שהוא הביע תמיכה כלשהי בטבח שביצע גולדשטיין. אם אני טועה בקשר לזה ובכלל בקשר לאלימות, אשמח מאוד לגלות זאת (באמת). זה יקל עלי להמשיך להתענג על חוכמתו של הרב.
אני בהחלט מצפה לאתר בעברית, שודאי שאקשר אליו. אני כמובן לא לוקח את הדברים אישית, ויש לי אליך הערכה דומה. הטור באנרג'י, אגב, מוצלח ביותר.
אהבתיאהבתי
שקר די גס הרב גינזבורג הוא משיחסט ואף בנו יוסף
אהבתיאהבתי
הי
משונה להגיב שנתיים אחרי שהדיון הסתיים… אבל הגעתי לכאן בעקבות הפוסט הנוכחי על גינצברג, ואולי יבואו עוד בעקבותי: וזה נראה לי חשוב.
ניר – אמרת שלפני שפוסלים את הרעיון הגזעני על עם הסגולה, יש להבין בדיוק מה הוא אומר. בעיני השאלה היא – מה הוא משרת. מה זה משרת אצלנו, או אצל הרב, אם אנחנו מקבלים את הרעיון הזה?
בעיני – זה משרת רק את השחצנות שלנו. זה גורם לנו להיות שחצנים יותר, "רעים " יותר, ופחות לבדוק את מניעינו לאשורם. להשליך יותר את השליליות שלנו על הסביבה.
בעיני, זה ההפך הגמור מרוחניות. וגם מאי – שניות, או "התכללות".
אהבתיאהבתי
פלא שאף אחד מכם לא מכיר את המושג עם סגולה כתכונה שמחייבת יותר ולא כתואר כבוד. ביטויים כמו ,"אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" או "קדושים תהיו כי קדוש אני" יש בהם משום תביעה מעם ישראל לנהוג ולחיות ברובד שלשמו נבראו,התורה והמצוות שניתנו לנו מטרתם להוציא מהכח אל הפועל את טוהר הנשמה שניתנה בנו.
כאשר נמלא את יעודנו, נהיה אור לגויים ונעזור לכל האנושות והעולם כולו, ולא אם נתכחש לתפקידנו עלי אדמה.כמובן כל זה לא מדבר למי שאתאיסט אבל למי שכן מאמין בבורא העולם ובנותן התורה, אין מנוס אלא לחשוב בשכל אלוקי ולא בשכל אנושי שהראשון נצחי והשני בן חלוף.
אהבתיאהבתי
תומר, כתבת בתגובה:
"תשובה אפשרית (שניתנה לי מפי מקובל, והרשה לי לא להרחיב על כך בפורום זה) היא שגינזבורג תופס באמת ברצינות את המסורת שממנה הוא מגיע. מצד אחד זה נותן לו להט ואינטנסיביות ויכולת לחדש חידושים עמוקים ונשגבים, ומאידך זה דורש ממנו לבטל את דעתו בפני דעת רבותיו וכתבי רבותיו. וכתבי רבותיו המקובלים מלאים בקביעות גזעניות."
ברצוני להעיר כאן בקצרה על נושא ארוך מאוד.
צירוף המילים "עם ישראל" או "ישראל" המופיע רבות במקורות, מתפרש אצלנו, וכנראה גם אצל הרב גינזבורג, באופן אוטומטי כמתייחס ללאום היהודי ישראלי המוכר לנו היום. זו בעיה חמורה מאוד שקיימת עם עוד הרבה מונחים יסודיים במקורות היהדות, והיא נובעת מכך שאנחנו מדברים בעברית מודרנית, שהיא דומה למדי לעברית המקראית והחז"לית כשמדובר בפירוש הסמנטי מילוני צר של המילים, אבל שונה מאוד מהן כשמגיעים למובן של מילים בהקשר רחב יותר.
הלאומיות כמו שמוכרת לנו היום, שמבוססת על מוצא אתני, תרבות משותפת, שפה, טריטוריה וכיו"ב, היא רעיון חדש שנולד מתנועת הרומנטיקה והלאומיות האירופית. זה אנכרוניזם גס לייחס את המובן הזה למושג "עם" בתקופת המקרא או חז"ל (או חכמי הקבלה שהשתמשו במושגים במובנם החז"לי).
כשמסופר במקרא על אבות האומה, רואים שזו היתה תנועה רעיונית אמונית שלא היתה קשורה לשום דבר שאנו קוראים לו לאומיות. אברהם אבינו מרד במורשתו ומשפחתו, רבקה אמנו נבחרה על פני קרובי משפחה אחרים (לא פחות קרובים מבחינת ייחוס משפחתי) שנדחו אל מחוץ להגדרה של עם ישראל, בזכות מידת החסד שלה. לפי חז"ל שמונים אחוז מיוצאי מצרים מתו במכת חושך ולא הגיעו לברית הר סיני כי לא היו ראויים. לעומת זאת יתרו וגרים רבים כן הגיעו לשם כי היו ראויים.
לפי ההלכה, בציור היפוטטי, למשל אם יש מישהו בזימבבואה שהוא בן לאם שרק אמה יהודיה, וכן רק אמה של האם יהודיה, וכן רק אמה של זו יהודיה ככה מאה דורות למעלה, יש לו משהו כמו רק מליונית דם יהודי בדמו (מאה דורות אחורה, מתוך מליון סבא רבא שיש לו שם, רק אחת היא יהודיה). אין לו שום תודעת שייכות לאומית לישראל, כי לפני תשעים דורות הם שכחו לגמרי שהם יהודים ורק כעת מחקר כלשהו גילה את זה, אדם כזה הוא יהודי כשר למרות שאין לו שום שייכות ללאום היהודי לא ביולוגית ולא מכל שאר הבחינות שמגדירות את מושג הלאומיות המודרני שאנחנו משתמשים בו אוטומטית לפרש את המושג עם ישראל. רואים שגניוס יהודי או דם יהודי או אופי יהודי וכל כיו"ב הם מושגים של לאומיות מודרנית בלי שום קשר להלכה ולמקורות.
הרמב"ם (איסורי ביאה י"ג) מגדיר את הלכות גיור כשם שבני ישראל בזמן הר סיני נכנסו לברית עם הקב"ה בקרבן מילה וטבילה, כך כל מי שיחפוץ מכל עם ובכל דור להכנס לאותה ברית בדיוק כמוהם עושה זאת בקרבן מילה וטבילה וזהו עניין הגיור. זה לא טקס השתייכות לקבוצה לאומית אלא כניסה לברית של מתן תורה.
אין כאן מקום להאריך, הבאתי רק מקצת כדי לגרות את מי שמתעניין. המסקנה שלי אחרי לימוד ארוך ומעמיק בנושא, שהמושג "עם" בתנ"ך וחז"ל הוא אנשים שיש להם אידיאה משותפת. אברהם גילה אידיאה מסויימת, הפיץ אותה לכל בני דורו, מי שקיבל התקבץ אליו. מי שהתנגד עמד מנגד. ככה נוצר עם ישראל, העמים הזרים שאויבים לו התרוקנו מכל מי שקיבל את האידיאה ועבר להיות עם בני ישראל, ונותרו בהם רק אויבי האידיאה הזו. זה דומה קצת לקומוניזם או משהו כזה. רות ונעמה האמינו באידיאה שנקראת ישראל וחיו לפיה, לכן היה הכרח לצרף אותן לשאר האנשים שמאמינים וחיים את זה. כל מי שמקבל את האידיאה מוזמן להיכנס לברית הר סיני עם הקב"ה, בלי שום קשר ללאומיות במובן המודרני.
מי שעמד בברית הר סיני, לפי חז"ל גם נשמות צאצאיו הגנוזות בתוכו עמדו שם איתו וקיבלו את הברית. ההגדרה ההלכתית של נשמות הצאצאים האלה תלויה באם יהודיה. מי שלא עמד שם מוזמן להכנס כעת לאותה ברית, והוא לא פחות יהודי בשום מובן.
מי שמחלל את הברית לא נחשב יהודי כי ההגדרה היא אמונית ולא לאומית, המחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר, ויש עוד דברים מעין אלה. בגלל שאבותיו עמדו בברית הוא יכול לחזור להיות יהודי בלי טקס גרות.
בדורות מאוחרים יותר סנחריב בלבל את כל העמים במובן התנכ"י של עם ומאז לפי ההלכה אין יותר קיום מציאותי למושג הזה, האידיאה היטשטשה ככזו והפכה למסורת ישנה של תרבות של גזע אתני מסויים, מי שהאמין בתוכן שלה, מי שהיה בעל חסד כמו רבקה אמנו או רות המואביה, כבר לא ידע להגדיר שמה שהוא מאמין בו זו התורה, ולא ידע על הברית של הר סיני, ולא זיהה שאנשי התורה הם האנשים שלו ולא ראה צורך להתגייר. לכן היום "עם ישראל" במובן של האידיאה הם אנשים מפוזרים מכל התרבויות וכל העמים שמאמינים באל אחד ובלב טהור, ורבים ממי שאם אם אם אמם המון דורות אחורה עמדה על הר סיני, אינם שייכים לאידיאה והם מחללי ברית הר סיני ודינם ההלכתי כגוי לכל דבר, ובכלל פעם כשהאידיאות היו ברורות היתה מצווה להרגם לפי ההלכה, כמו שעסק בזה בספר תורת המלך.
לכן נכונה בעיני האמירה שהרב גינזבורג גזעני במובן האפל והרע ביותר, אבל לדעתי המקורות עצמם אינם כך.
יש עוד שיבושים רבים הנובעים מכך שמשתמשים באופן לא ביקורתי ומודע בעברית המודרנית כשבאים ללמוד טקסטים מהמקורות. לדוגמה מושגים כמו חטא, אשמה, כפרה, בעברית המודרנית טעונים במטען של הנצרות הקתולית, שטענה מילים אלה במטען שלה בלשונות אירופה, והעברית המודרנית היא בעצם מבחינת המטען התרבותי תרגום של לשונות אירופה. זה שוב אנכרוניזם, כי בזמן המקרא וחז"ל עוד לא התפתחה נצרות הקתולית, והמטען הפסיכולוגי תרבותי של מושגים כאלה היה קרוב יותר למה שמוכר לנו מאפלטון ואריסטו, בלי כל הכובד ורגשי האשמה והשנאה העצמית וכו'. ויש דוגמאות רבות נוספות לנושא זה שבעיני הוא מרתק וחיוני.
אהבתיאהבתי
תומר, יש לי כמה דברים להגיד ואשמח אם תתייחס.
1) בתגובתו ניר מנוסי פירט כמה דברים על משנתו של הרב בקשר ליהודים ולא יהודים והקשר ביניהם, דברים שמצאתי הגיוניים, אך במקום לקבל ממך תשובה הולמת אתה פוטר אותו בזה שהוא מקורב לרב ולכן הוא לא אובייקטיבי לדבר עליו. בבקשה תכתוב את דעתך על העניין ולא על המגיב.
2) אתה טוען שהרב גזען, בא נראה לך עוד גזענות שקיימת בתורה: לגבי עמלק נאמר: "זכור את אשר עשה לך עמלק…תמחה את זכר עמלק מתחת השמים. לא תשכח" ללא קשר אם זה נשים או ילדים או אנשים תמימים שכבר לא שונאים ונלחמים בעם ישראל, שאול איבד את מלכותו בעקבות זה!
3) למה אתה לא יכול לכתוב את התואר 'הרב' לפני שאתה כותב את שם משפחתו של הרב גינצבורג? כולה 3 אותיות שיכולות להיות משמעותיות לחלק מאיתנו.
4) הרב בתור חבדני"ק (שלא למד מעט מהרבי מליובאוויטש כמו שכתבת אלא כל תורתו בנויה על חב"ד ותורת הרבי בפרט) לא יכול לטעון כזה דבר שלא יהודים נחשבים כתת אדם!! תורת חב"ד מייחסת תפקיד חשוב לגוים בעולם (ע"י שהם עושים את תפקידם בשמירת 7 מצוות בני נוח) ולא יתכן שהרב יחלוק על תורת חב"ד שעליה תורתו וכתביו מושרשים.
אהבתיאהבתי
תומר אם אתה לא מקבל את זה שעם ישראל יותר קרוב לה' ושזה גיזעני זה לא אומר שזה לא נכון וזה לא קשור לגיזענות אתה צריך לנער את השמאלנות הבולשביקית אם אתה רוצה להיות אמון על מחקר אקדמי רציני.
עם ישראל קרוב יותר לה' בכול פרמטר מחקרי אפשרי ואם אתה לא מסכים עם זה אתה עיוור והמחקר שלך מוטה פוליטית . צא ולמד…
אהבתיאהבתי
אנא,, הזהר בכבודו. שכבודו-כבודך.
אהבתיאהבתי
היהדות היא גזענית במונחים מערביים. ?SO WHAT . דיכוטומיה פשוטה – מי שמאמין בתורה ונאמן לה חייב להאמין בפסוק "והייתם לי סגולה מכל העמים" בשוני העמוק ביותר שעם ישראל מתבדל מן העמים. מי שאמון על תרבות המערב וניזון ממנה (כמתיוונים בשעתו) חייב להתנגד. אין אמצע ואין סינתזה.
אהבתיאהבתי
נכון, אבל למה אתה בטוח שאין אמיתה אחת? למה הלכת לצד הדמוקרטי? צא וחפש אמת כיתרו שעבד את כל סוגי העבודה זרה, והיה בכל הדתות, עד שהשתכנע שאין אמת אלא תורה. האם לדעתך אין תכלית ליצירה המופלאה הזו שנקראת יקום???????????????????????????
אהבתיאהבתי
הרב יצחק גינזבורג מלא באהבה לבורא לבריאה ולברואים. כמובן שיחד עם אהבה הוא מביעה לעיתים רצונות מהמציאות להתקדם ולהתעלות אך הכל מתוך אהבה ואמון. מי שיקרא בספריו העמוקים ימצא אהבה אדירה לכל.
אהבתיאהבתי
אתה יודע שלאחרונה הרב מדבר על כך שצריך לחולל 'מהפכה רביעית' בהסטוריית לימוד התורה, המהפיכה היא: למוד תורה לגויים! (מה שבאופן פשוט אסור לכאורה) ועוד ועוד. הרב כרגע אוסר פעילות 'תג מחיר', אוסר עליה להר הבית, פעם הגעת לשיעור שלו והקשבת עד הסוף?! תדייק בבקשה!
אהבתיאהבתי