אולי זה טוב שאני כותב על עכשיו, כשלושה שבועות אחרי, וכמובן חשוב לציין שאנחנו לא יודעים מי עשה מה וכו', אבל הרשו לי להשתמש ברצח במועדון הקהילה כדי לתקוף את נושא מערכת היחסים הקלוקלת שבין הדת המסורתית למיניות ההומוסקסואלית. כידוע, זו הראשונה ממש לא מחבבת את זו האחרונה, ואם נדמה לנו שאין כמעט נושא שבו הדת מפגינה חוסר מגע יותר מובהק עם המציאות, הרי שזה לא במקרה, והייתי רוצה לנסות להתייחס לזה, כלומר לשאלה למה נדמה לנו שהמסורות הדתיות הותיקות פשוט לחלוטין out of touch בכל הנוגע לענייני זהות מינית.
בספר Sacred and Secular: Religion and Politics Worldwide שיצא ב-2004 מביאים Ronald Inglehart ו-Pippa Norris נתונים מעניינים מאוד על תהליכי ההקצנה הדתית, ומנגד החילון, שעוברים על אוכלוסיית העולם בזמננו (הם די מתעלמים ממגמות הניו-אייג'יזציה). תוך ניתוח מערך נרחב ביותר של סקרים ומחקרים, הם מציעים הסברים ותיאוריות למה שקורה בעולם, ויש להם כמה וכמה נקודות מעניינות. באשר לעניינינו קשורים ממצאים מעניינים שהם מביאים בנוגע לעולם המוסלמי, שאף סותרים במובן מסויים את התזה המפורסמת של סמואל הנטינגטון בדבר "התנגשות הציביליזציות".
כידוע הנטינגטון הציע שבמאה ה-21 המאבקים בעולמנו יערכו לא בין מעמדות חברתיים או מדינות לאום, אלא בין תרבויות המחזיקות בהשקפות עולם ושדות ערכיים שונים, כאשר הנטינגטון רואה בדת את אחד הגורמים המבדילים המרכזיים. בהמשך לכך טוען הנטינגטון שאחד מקווי השבר שבין הציביליזציה המערבית-נוצרית למוסלמית הוא השקפת העולם הדוגלת בדמוקרטיה, או שוללת אותה. אחרי 9/11 התזה שלו הפכה פופולרית מאוד, כאשר גם ממשל בוש האשים את הטרוריסטים האיסלאמים בכך שמה שמפריע להם בארה"ב הוא החופש שהיא מעניקה לאזרחיה, ומנסה להפיץ לעולם כולו. בן-לאדן וחבריו, לכאורה, נלחמים בדמוקרטיה ובשגריריה.
בספר הנ"ל מביאים המחברים ממצאים המאששים את התיאוריה הכללית של הנטינגטון – כלומר שתרבות וערכיה, הנגזרים במידה רבה מהדת, משמעותיים בחלוקת האוכלוסייה העולמית על פי השקפות עולם ערכיות – אבל ששוללים את הטענה שלו בדבר הבדלים בכל הקשור להתייחסות של הציביליזציות השונות לדמוקרטיה.
בגרף להלן (שנסרק מהספר, עמ' 146) תוכלו לראות את דעתם של אזרחי מדינות שונות לגבי תפקוד הדמוקרטיה, והדמוקרטיה כאידיאל. ניתן להבחין (למרות האיכות, אני מקווה) שמדינות מוסלמיות כמו איראן ומצריים נמצאות במעלה הגרף, ושאת תחתיתו חולקות דווקא מדינות נוצריות כרוסיה, פולין, ברזיל וטנזניה. כלומר למוסלמים אין בעיה מובנית לאהוב דמוקרטיה. שנאת דמוקרטיה איננה חלק מהמטען הדתי-תרבותי שלהם.
לא כן הומופוביה. אכן, על פי הממצאים שמוצגים בספר, קו השבר הערכי העיקרי בין המערב למדינות המוסלמיות (שכמובן שונות מאוד בינן לבין עצמן, אבל אם נכליל (אגב, גם המערב שונה בינו לבין עצמו, שמתם לב?)) הוא היחס לנשים ולהומואים. מחקרים מראים שדווקא בכל הנוגע לשיוויון בין המינים, למה שנקרא "מעמד האישה" ולסובלנות כלפי הומוסקסואליות הציביליזציות בהחלט חלוקות. בגרף להלן (עמ' 152) אפשר לראות את היחס לשוויון בין המינים ולחיוב הומוסקסואליות. קל לראות שבעוד מדינות סקנדינביה עולות לראש שמחתנו, המדינות המוסלמיות שהשתתפו במחקר סוגרות את הרשימה מלמטה.
למה ככה? לאינגלהרט יש תיאוריה בעניין. המודרניזציה על פיו משנה את מערכת הערכים של התרבות המתפתחת, וזאת בשני שלבים עיקריים (עמ' 137-138):
1) התיעוש מביא נשים לכוח העבודה השכיר ומצמצם את הילודה. נשים עוברות תהליכים של אוריינות והשכלה, ולבסוף גם מקבלות יצוג בממשל, אבל העוצמה שיש בידיהן עדיין פחותה מאוד מזו שבידי הגברים.
2) בשלב הפוסט-תעשייתי מתקדמים יותר לשוויון בין המינים, כאשר נשים עוברות לתפקידים ניהוליים, עוברות התמחות במקצועות שונים, וצוברות השפעה בגופים פוליטיים.
שני השלבים הללו מביאים איתם שני שלבים של שינויים ערכיים:
1) מעבר מערכים מסורתיים לערכים חילוניים(secular)-רציונליים;
2) מעבר מערכי-הישרדות לערכי ביטוי-עצמי.
על פי זה חברות שנמצאות בשלב 1 תהיינה מסוגלות לקבל ולהפנים (מבחינה ערכית) שיטת ממשל שבה העם קובע את מנהיגיו, אבל לא השקפת עולם שדוגלת בשיוויון מלא לנשים. או בסובלנות כלפי הומואים.
יכול להיות שזה נשמע קצת כמו הנחת המבוקש, אבל אני בטוח שהתיאוריה של אינגלהרט, שלא העמקתי בה, יותר רצינית מהסיכום המהיר הזה. מה שאני הייתי רוצה להוסיף זה את הסיבות הפסיכולוגיות, או המטא-פסיכולוגיות, לשינויים הערכיים הללו. העניין לדעתי הוא כזה: ככל שרמת החיים עולה, וככל שהפנאי והנוחות עולה, האוכלוסייה מגלה יותר ויותר את עולמה הפנימי. זוהי אותה "פנייה סובייקטיבית" שאני כל כך אוהב לדבר עליה (למשל כאן). אנשים מגלים שיש להם חלל פנימי, כלומר סובייקטיביות, והם מתחילים להחשיב את אותו חלל פנימי יותר מאשר את זה החיצוני, אותו החשיבו עד כה. הנה חלק ממה שכתבתי על כך בלינק שלעיל (ראו שם לעוד):
"הפנייה הסובייקטיבית" הזו מציינת למעשה את המעבר של רובנו לחוויה אחרת של החיים: מחיים שסובבים סביב מערכת היחסים שלנו עם העולם (התפקיד החברתי שלי, המגבלות שמוטלות עלי), לחיים שממוקדים בחוויה הפנימית שלי (טוב לי, רע לי, מתאים לי, מפריע לי). בתפיסת החיים הראשונה ניתן מקום מרכזי להתאמה שלי בסדר החברתי ולחובותיי כנתין של המערכת הדתית, החברתית או המשפטית. בתפיסת החיים השנייה ניתן מקום מרכזי למאוויי האישיים, לזכויותיי הנובעות מהיותי פרט ייחודי ולשאיפתי למימוש אישי.
כלומר במאות השנים האחרונות האוכלוסייה במערב עברה שינוי משמעותי בתפיסת החיים שלה, מהרמה החושית ועד לרמה המוסרית. (אגב, למה זה קורה? אולי פשוט כי זה יכול לקרות. החיים אוהבים להשתכלל ולהפוך יותר ויותר מורכבים ומתוחכמים, בתנאי וברגע שנותנים להם מקום. אבל האמת היא שזה נושא גדול, נושא ענק, מורכב ולדעתי מרתק. אני מתכוון להתחיל השנה לכתוב את הדוקטורט שלי על זה.)
לא כל הדתות כמובן. התיאוב העמוק כלפי יחסי מין הומוסקסואלים הוא נחלתן של הדתות האברהמיות. לא שחסרה הומופוביה במזרח, ולא שהיא לפעמים לא באה לידי ביטוי גם בחוקים דתיים, אבל אין מה להשוות בין זה לבין הנפח והחומרה שהאקט המיני ההומוסקסואלי מקבל בדתות המונותאיסטיות. בתמונה, על פי הכיתוב בויקיפדיה, נזיר מענג נסיך, באחד מגילופי האבן במקדש(!) קג'וראהו בצפון הודו
המעבר שמצביע עליו אינגלהרט מ"ערכי הישרדות" ל"ערכי ביטוי-עצמי" הוא המעבר להחשבת המימד הסובייקטיבי יותר מזה האובייקטיבי. ולמה זה קשור לשוויון בין המינים ולסובלנות כלפי הומוסקסואליות? זה קשור כי ברגע שמרכז הכובד של החיים עובר פנימה, החיצוני פחות נחשב, וברגע שהחיצוני פחות נחשב, פחות חשוב אם אתה גבר או אישה, ופחות חשוב אם אתה מקיים יחסי מין עם גברים או עם נשים. המבט המופנה פנימה גורם לנו להסיט את מרכז הכובד מהחוץ לפנים: פחות חשוב אם אתה זכר או נקבה ומה אתה עושה בתור כזה, ויותר חשוב שאתה טוב, הגון, אם טוב לך ונעים לך או רע לך ומכאיב לך.
(אגב, למי שמתעניין בלימודי מגדר, שימו לב שזה גם תואם יפה את המעבר מאקט יחסי המין ההומוסקסואלים של פעם, להומוסקסואליות כזהות של היום. מה שפעם היה רק מעשה, הוא היום הגדרה של אישיות, כלומר הוא עבר הפנמה ונצמד למהות הפנימית, לכאורה, של אותו אדם.)
מה שמשנה לנו, כבני חברה פוסט-תעשייתית, זה "מה שמרגיש בפנים", לא "מה שקורה בחוץ". אנחנו מחפשים את "המהות", ומתעלמים מ"הפרטים". תחשבו לשם דוגמא על כל תרבות הניו-אייג': בדיוק כמו שבניו-אייג' לא חשובה הדת הספציפית, חשובה רק "המהות הפנימית" שלה (שהיא, כמובן מאליו, אחידה ומשותפת לדתות כולן, עמוק מתחת וגבוה מעל כל הפרטים (הטקסים, התיאולוגיה, המסורות) הבלתי חשובים שעל פני השטח, נכון?); בדיוק כך בענייני מגדר חשוב לנו יותר מי הבנאדם "באמת", כלומר מהותו הפנימית (האם הוא טוב או רע, חכם או טיפש, מוכשר או הדיוט וכו'), ולא אם במקרה יש לו בולבול או טוטה.
כעת ניתן להבין למה כאשר רב, כומר או קאדי זועק שמשכב זכר הוא חטא העניין נתפס כפשוט מופרך בעינינו. מוקד הזהות עבר הפנמה: בעוד שבחברות מסורתיות מה שהיה חשוב הוא מה שאתה עושה, בחברות מודרניות הרבה יותר חשוב מה אתה מרגיש; פעם הפעולה היתה במרכז, היום הכוונה. לכן בעוד שבעבר פעולה כמשכב זכר היתה יכולה להיחשב חטא, לאנשים כיום עצם עשיית הפעולה היא עניין חסר משמעות מוסרית כשלעצמו. עשיית הפעולה כאשר אחד הצדדים לא מעוניין בה, או עם כוונה להזיק לו, או מתוך מניע אלים וכו' – זה כבר יכול לשמש כמטבע בר תוקף בשוק האתיקה של ימינו; זה יכול להיתפס כחטא בעינינו. החברות המסורתיות, והדתות (בהיותן עתיקות) פשוט נתקעו בעניין הזה עם מערכת מוסרית אנכרוניסטית.
במערב חלקים גדולים מהממסד הדתי כיום מבינים שהאיסור על יחסי מין הומוסקסואלים הוא אנכרוניסטי וחסר היגיון, ומשנים את הדוֹגמה, בעוד היותר פונדמנטליסטים דבקים באמונתם הבלתי-מובנת, ומנסים בשארית כוחותיהם להצדיקה על ידי פנייה לטיעונים בעלי ניחוח רציונלי או מדעי (דהיינו: זה "בניגוד לדרך הטבע", טיעון שהוא עובדתית שגוי). בחברות מסורתית או מתועשת, בניגוד לדעתו של הנטינגטון, שינוי שיטת ממשל לכזו שעושה רושם של בעלת יתרונות רבים יותר להמונים יכול להתקבל על דעתם (זו לדעתי הסיבה לחיבה לדמוקרטיה, ולא רעיון השוויון), אבל נשים עדיין תחשבנה נחותות מעצם היותן נשים, ומעשים כגון משכב זכר עדיין יחשבו לתועבה גם אם הם נעשים בהסכמה. זה המצב ברוב הארצות המוסלמיות, וכך מוצאים ההומואים את עצמם ניצבים בחזית "התנגשות הציביליזציות".
ועוד משהו קטן על דתות ותרבויות שסובלניות להומוסקסואליות, ממש עם סגירת הגיליון: אתמול במקרה הזדמנתי למוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית (חיפה), והנה אחת התערוכות המוצגות שם עכשיו עוסקת באירוטיקה ביפן. במבוא הכתוב לתערוכה, שנכתב על ידי האוצרת הראשית אילנה זינגר, כתוב: "הומוסקסואליות (nanshoku) היתה מקובלת ביפן בקרב בני אצולה, נזירים במקדשים בודהיסטים וסמוראים. […] כמו בתרבויות אחרות בעולם העתיק, בדרך כלל מערכת היחסים היתה בין גבר מבוגר (חונך, אקטיבי), לנער צעיר יותר (חניך, פאסיבי), והיא היתה רגשית ומינית כאחד. בתקופת אדו פיתח המעמד הבורגני סוג חדש של יחסים הומוסקסואלים, שבאו לחקות את דרכי הסמוראים, אך קשרים אלו היו בעלי אופי מזדמן והתבססו בעיקר על זנות של שחקני קאבוקי ששיחקו בתפקידי נשים." התמונה, שצולמה על ידי הסלולרי, היא של הדפס עץ צבעוני מ- 1803 שנקרא "אהבת גברים".
לולאת האל 
הערה בעינייני פרשנות הגרפים: הגרף הראשון מראה כי אחד בפה ואחד בלב – כמעט כל המדינות נמצאות מתחת לקו השוויון (זה המחבר את 5.של ציר האנך עם 5. של ציר האופק). משמעות הדבר היא שהן פחות דמוקרטיות בפועל מהרמה המוצהרת שלהן.
בגרף השני לא ניתן לבחון זאת משום שהסולמות שונים זה מזה. עם זאת ככל הנראה מצב הנשים בכל העולם טוב ממצב ההומוסקסואלים, וככל הנראה הקשר בין שני אלו אינו קשר ישיר אלא קשר מורכב יותר. למה? את זה אי אפשר ללמוד מהגרף.
תודה על הפוסט המעניין
אהבתיאהבתי
יש לי ידיד גיי שהיה לאחרונה במרוקו וסיפר שכל בחור שני שם היה פוטנציאל למין מזדמן מכיוון שהם לא רואים בזה חטא או משהו יוצא דופן.
איך זה מתיישב עם התיאוריה של הנטינגטון?
גם שאלה.
אהבתיאהבתי
עם התיאוריה של הנטינגטון אולי זה מתיישב, הבעיה היא שזה לא מתיישב בכלל עם הגרפים של אינגלהרט. בגרף אומנם מרוקו לא מוזכרת, אז אפשר אולי לומר ששם זה שונה. אבל נראה לי שזה יותר מורכב מזה. צריך לחשוב על זה.
אהבתיאהבתי
דיברנו על אנטינומיזם בפוסט הקודם ויש לי הסבר רלוונטי שקשור ליחס להומוסקסואליות. בשלב זה מדובר באנטינומיזם חילוני, כפי שהגדרת, כלומר כבר אין בו את העוקץ של ה"דווקא כי אסור", אני טוען שהתרבות של היום (שאקרא לה "פופולרית"), יש בה ניהיליזם דתי מובנה ובעצם כל הקונפליקט סביב סוגיות שונות ובכללן הומוסקסואליות היא בעיקרה דתית ושקשורה לשאלה אחרת: האם המשיח כבר כאן, או יותר נכון האם מותר לגזע האנושי לקרב את הקץ או לא.
בסופו של דבר נגיע למסקנה שהדת נלחמת בתופעה ההומוסקסואלית כדי למנוע את הגאולה, והאקט ההומוסקסואלי עצמו הוא פרקטיקה לזירוז הגאולה. הסיבה: הוא מטשטש בין הדיכוטומיה זכר-נקבה, הוא מהווה פריצת גדרות שנגדה מתקוממת הדת.
עמדתו של הממסד הדתי היא: "גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעין חתום". עמדתו של האנטי-ממסד הפופולרי היא "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים", הגוי הצדיק הוא אותו בן העליה שמהפך הרע ומעלה אותו לקדושה, כלומר מה שפעם היה מוגדר כרע הופך עכשיו לאקט קדוש שמקרב את הגאולה כי כל עוד העולם מקיים דיכוטומיה מכל סוג שהיא יש בו ריבוי, וטשטוש הדיכוטומיה מביא למצב שבו יש אחדות. אחדות בתחתונים לעומת אחדות בעליונים, ירושלים של מטה כנגד ירושלים של מעלה וכו'. כאן כתבתי מאמר שמדבר על הניהיליזם הדתי של התרבות הפופולרית: http://culture-agent.com/culture/lovesexintelligence
אהבתיאהבתי
רעיון יפה. למעשה חשבתי בכיוון, אבל בצורה אחרת: הרי על פי אחת הדעות הידועות בבוא המשיח תבוטלנה המצוות. אם אנחנו מתבוננים בכל מני חזונות וחזיונות על ימי המשיח שנביאים וחכמים שונים (לאו דווקא יהודיים) נתנו לנו, בהרבה מהם אנחנו פוגשים תיאורים של שפע ושל נוחות: אין מחסור באוכל, היין נשפך כמים, דברי מתיקה לכל, בגדים חמים בחורף, החיים אינם מאבק מתמיד, יש שפע פנאי ללמוד תורה, לפעמים אפילו מותר לקיים יחסי מין עם מי שרוצים. והנה, תיאורים אלה למעשה מתקיימים בזמננו (עבור אוכלוסיית המערב). מכאן שימות המשיח כבר כאן, מכאן שהמצוות בטלות. כלומר לא חריגה מהחוק כדי להביא את המשיח, אלא משום שהוא כבר בא, החוק הופך בטל. זה לא רק אנקדוטה לדעתי, אלא יש בזה גם אמת עמוקה על האנושות: כאשר היה קשה מאוד לחיות, היה צריך חוקים כדי להחזיק את הפרט ואת הקהילה ביחד, מתפקדים. כאשר החיים נוחים יותר, ממילא פותחים כפתור.
אהבתיאהבתי
אחד המאמרים הטובים שקראתי לאחרונה.
מעניין, מעמיק ו"פותח" מחשבה
מעניין אותי לדעת מדוע לא כללת במאמר יחסים לסביים או שפשוט התכוונת בכלליות לגבי כל הקהילה ההומו-לסבית
תודה ששיתפת אותי בחוויה
תכתוב יותר!
אהבתיאהבתי
בכל פעם שמדברים על אסכטולוגיה צריך להתייחס אל התיאורים כאל סמליים בלבד. מים מסמלים רוח ויין מסמל חומר, ומכאן שכשיין הופך למים או נשפך כמים הכוונה היא שהחומרנות הופכת לאקט רוחני. המטרה של המין האנושי היא להתנתק מהחומר ולהפוך לרוח, אבל מאחר שזה כמעט בלתי אפשרי, בימות המשיח על פי תפיסה זו, החומר יהפוך לכלי עבור חוויה רוחנית. כלומר, החומרנות תבקע את הקליפות ותחשוף את השורש הטוב של הרע, או את השורש הרוחני של החומר – כואב לי במח לדבר במונחים קבליים :)
אפשר לשים לב שבפולחן היהודי, הרבה דברים שאסורים מחוץ ל"בית", מותרים בתוכו. בין השאר מדובר לדוגמה בשבת ומקראי קודש, שבתוכם חייבים לשמוח ומצווה לשתות יין ולהתענג חומרית, משום שמדובר בימים הרוחניים ביותר. כשמדובר בימי חול, התענגות חומרית נחשבת לדבר מגונה. מה שמיוחד בתרבות המערב בזמננו הוא שמבחינתה כל הימים הם שבת, (יום שכולו שבת, יום שכולו טוב וכו') כי אנחנו בפעמי משיח, או שמא המשיח כבר כאן. מיהו המשיח? זו בר שאלה אחרת, טענתי שמדובר במשיח הטכנולוגי אבל זה לא מחייב.
בקשר ליחסי מין. צריך לזכור שיחסי מין מכונים "ידע", וזה אומר שאם יש מין חופשי, יש גם ידע חופשי, וברגע שיש את האהבה החופשית הזאת אז "מלאה הארץ דעה את ה'". כשגבר ואישה מקיימים יחסי מין, אם זכו אז שכינה שורה ביניהם, כי הם מגיעים לחוויה של ידע עילאי. ברגע שיהיו אהבה חופשיים ומין חופשי, על פי זה, כולם יחוו את אותה החוויה המיסטית ו"יתנבאו במחנה".
על יחסי המין כעל ידע עילאי כתבתי כאן – http://culture-agent.com/culture/love-repeater
אהבתיאהבתי
אני לא מבין אם אתה מדבר ברצינות או צוחק כשאתה אומר "בכל פעם שמדברים על אסכטולוגיה צריך להתייחס אל התיאורים כאל סמליים בלבד", וגם עוד כמה משפטים…
הילה,
תודה רבה.
באשר ללסביות, בדרך כלל לדתות למיניהן אין יותר מדי מה לומר על זה. מה שהטריד את הגברים שיצרו את המסורות הדתיות השונות היו יחסים בין גברים. למה? יש על זה תיאוריות רבות, ולא אכנס לזה. בנוגע למין בין נשים, או שזה לא איים עליהם, או שלא ממש היה איכפת להם מה נשים עושות, או, לדעתי, שהם לא ממש ידעו שזה קיים.
אהבתיאהבתי
זה היה ברצינות והתכוונתי שחזון אחרית הימים שהוא לא יותר מתיאור סמלי של חומרנות שמשרתת התעלות רוחנית. הסמיילי היה כי יותר מדי ביטויים מהקבלה זה כאב ראש. באופן כללי מי שרוצה יכול לקרוא את כתבי הקודש בצורה חתרנית מאוד ומנוגדת לחלוטין לקריאה האורתודוכסית. השאלה היא איזו קריאה נכונה
אהבתיאהבתי
על סמך מה אתה קובע שהתיאורים הם תמיד סמליים? לדעתי ממש לא. בתקופות קדומות חלמו על אוכל. כפשוטו.
אהבתיאהבתי
בתקופות הקדומות חלמו על אוכל אבל הם הבינו את הנבואות האלה כפשוטם כפי שהאורתודוכסיה מפרשת את כתבי הקודש כפשוטם. הטענה שלי היא שהכל כולל הכל זו אלגוריה. פירוש שאינו אלגורי לא יתיישב לעולם עם השכל הישר, ויעמיס את המציאות באמונות תפלות. לאורך ההיסטוריה היו פולמוסים רבים מאוד בקשר לשאלה אם מדובר באלגוריה או בתיאורים כפשוטם, ובכל זאת.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהתשובה מובנת מאליה- בתרבויות בהן ההכחשה היא טוטאלית וההדחקה מועצמת, כמו בתרבויות האיסלאמיות, אותו דבר שהוא בגדר טאבו, פורה ופורץ ורוחש מתחת לפני השטח. זה עובד גם הפוך- ככל שהתשוקה לדבר ה"בזוי" גדולה יותר, ככה יתנגדו לו יותר.
אני חושב שבכיתוב לאחת התמונות הצלחת לתמצת באופן פלא את היחס להומוסקסואליות במילה אחת- תיאוב. שילוב בין תאווה לתיעוב. (זה היה בכוונה או שהתפלק לך, או שיש כזו מילה ואני יצאתי טמבל?)
אהבתיאהבתי
אני שמח שמצאת בשגיאת הכתיב שלי מובן. זה לא בכוונה, פשוט יש לי בעיה עם זה. אבל עכשיו נשאיר את זה ככה : )
אהבתיאהבתי
באופן כללי הצד הדתי מייצג שמרנות כמעט בכל תחום (לטוב ולמוטב)
נראה לי שרוב ההתנגדות להומוסקסואליות בחברה הדתית בארץ קשורה לכך
ולכן לפחות באגף בלא-חרדי ההתנגדות נמוגה מעצמה עם קבלת התופעה ע"י החברה בכללה
האגף החרדי המקדש שמרנות לשמה יתקשה להשתחרר מההתנגדות ולכן גם צפוי להיות זה שהכי יסבול מהתיאוב – כפי שנאמר לעיל
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט הנפלא, שמעביר את הדיון בנושא לפסים יותר מעניינים בעיני מאשר הדיון התקשורתי ברצח _(שבינתיים לא נפתר…).
קראתי גם את התגובות ומעניינת ההתייחסות השבתאית משהו של אבי, להומוסקסואליות ולשבירת הטאבו החברתי, כדבר השייך לקץ הימים ולמשיח. אני לא חושבת שאלה ימי המשיח, ולמעשה אין חדש תחת השמש, עולם כמנהגו. תמיד היו תקופות טובות באזורים מסויימים, וגם עכשיו, ותמיד זה על חשבון עמים כבושים ומדוכאים המשמשים כעבדים או שמשאביהם נגזלים כדי לממן את "ימי המשיח" העליזים. אני מקווה שאם יש משיח, הוא יותר רציני מזה :)
אני גם לא רואה שינוי מהותי באתיקה המינית, היו תקופות, ותמיד זה היה קשור לחברות מבוססות, כובשות וקולוניאליסטיות, בעלות מבנה היררכי ומיליטנטי שבהן פרחה ההומוסקסואלית המוחצנת והמעוצבת (כלייפסטייל), ובדרך כלל זה בישר רעות לנשים, ונידמה לי שעכשיו אין הבדל משמעותי חוץ מהמשגה מורכבת יותר.
חיטטתי במצפוני ולא מצאתי עדיין הסדר חלופי משביע רצון להסדר ה"שמרני", בתיקונים המחוייבים של מודעות וכמובן סובלנות (לעומת העולם העתיק, בכל הנושאים, לא רק זה). אבל אם אלה פעמי משיח, לא נעצור ברמזור הספקות, אולי יהיה סבבה.
תומר אשמח בהזדמנות לשמוע ממך התייחסות, ולו אף קצרה ל"ניאו שבתאיות", מה הסיפור ?
תודה
אהבתיאהבתי
תודה על המילים.
ראשית בעניין ההומוסקסואליות כלייפסטייל, אז לפחות בהודו לא מדובר בחברה קולוניאליסטית, כובשת, או אפילו מבוססת יותר מדי. אז לא "תמיד".
בעניין ניאו-שבתאות, השאלה היא למה מתכוונים במונח. יש כיום אנשים שרואים עצמם חסידים של שבתאי צבי. בד"כ הם ניו-אייגי'סטים שהתיאולוגיה השבתאית המורכבת והאנרכיסטית משהו מצאה חן בעיניהם. לדעתי מספרם זעום ורצינותם מפוקפקת. מנגד יש עדיין בני אדם שקיבלו מורשת שבתאית ממשפחותיהם, ובד"כ מדובר בשאריות הדונמא בטורקיה ויוון. אבל הם לא ממש "ניאו", וגם לא ממש אקטיבים עם המסורת שהם ירשו.
ויש אנשים שלוקחים את הרעיון השבתאי ועושים איתו דברים. הרעיון של גאולה דיאלקטית, גאולה דרך הביבים, העלאת ניצוצות מתוך קליפות הטומאה. זה רעיון מעניין מאוד, ואולי מי שמנסה לממש אותו הוא ניאו-שבתאי, אבל זה בטח מגיע ברמות שונות אצל אנשים שונים.
זהו נראה לי – שמעת על משהו נוסף?
אהבתיאהבתי
קודם כל לגבי הנושא הקודם, יש בטח יוצאים מן הכלל, אבל נידמה לי שברוב המקרים המוכרים בהסטוריה כולל אלה שאתה הבאת, מדובר באליטות או מעין "מסדרים" היררכיים של כוח, שבהם מדובר ביחסים הומואים על בסיס של
INITIATION
שהיום היה נחשב לניצול יחסי מרות וכולי.לדעתי, וזה אישי לחלוטין, ישנה תמיד התפסיה שאלוהים ברא את אדם, ואחרי כן בתור מערוף מהצלעות את האשה, אבל בעצם אפשר להסתדר בלי הצלע הזו, ואין חידוש גם בכך שגברים בלבד יגדלו את הילדים שיקחו מנשים מזדמנות פונדקאיות, זה היה בעבר. החידוש הוא מוסד הנישואין השמרני על מערכות ההגנה שבו, מה שנקרא קדושת המשפחה. זו גם הסיבה לטאבו הכל כך עמוק הזה.
אני לא רואה שום דבר חדש כרגע אבל כאמור אולי אני טועה, והטכנולוגיה היא המשיח, ואז הכל משתנה. משום מה לא ניראה לי שאלה חידושים מהותיים בטבע האדם.
לגבי הניאו שבתאים. טוב, שמעתי על זה משני מקומות החודש. האחד מחו"ל בנימה חשדנית ואנטישמית, בקשר למצב בטורקיה וכאילו הדונמה זו מעין כת מסונית-יהודית שאחראית לכל השחיתויות וכולי וכולי.
שנית, קיבלתי הזמנה להצטרף לקבוצת דיון המכנה עצמה "ניאו שבתאית" וזה באמת משהו יותר ניו אייג'י אמריקאי אבל ראיתי שגם היו כמה מאמרים פתאום במעריב והארץ, ושאברהם אלקיים התייחס לתופעה הזו, ואמר כמה דברים מאד מעניינים על האמונות והמסורות האלה.
הצצתי בדברים ובאמת מרתק למדי, ראשית הנוהג שלהם במסורת הדונמה להחליף זוגות. (יש לזה קצת קמבק לאחרונה בניו אייג לא ?), והדיון במשיחה כלומר משיח ממין אישה, בקיצור נשמע לי מעניין
מסתבר שהדונמה בעצמם בטורקיה היו או אולי עדיין מין קבוצת אליתה חברתית-כלכלית שבאמת בחשה קצת בפוליטיקה מאחורי הקלעים, ומעניין איך זה קרה.
לי ניראה שני דברים. אחד, בעקבות הבלגנים בטורקיה לאחרונה, וגם בעקבות הקשרים המאד הדוקים עם ישראל בעשור האחרון, יש עניין מחודש בדונמה. זה ברמה המעשית. כתוצאה מכך, וגם בגלל הניו אייג, יש התעניינות בכתות אזוטריות גנוסטיות והשבתאיות נראית מאד מעניינת בהקשר הזה.
אהבתיאהבתי
לשאלתה של נטלי ידוע שבחברות לא מערביות שונות נפוץ שמתקיימים יחסים בין גברים וזה נורמטיבי או לפחות היה כזה, בלי קשר לזהות הומוסקסואליות ספציפית. הייצוא של הזהות הזו ובעצם של החלוקה הטרו/הומו מוחקת את הנורמטיביות הזו וזה קשור למעבר מאקט לזהות שהתייחסת אליו בטקסט. מבקרים שונים הצביעו וכנראה בצדק על כך שההתנגדות בחברות מוסלמיות היא יותר לזהות הזו שנחשבת מערבית וכו' מאשר לאקט שהיה נורמטיבי בחברה בה החלוקה הזו והרעיונות המערבים-מודרנים של זהות הטרו/הומו ומיניות במובן הזה בכלל, כרעיון בינארי וכו', לא נפוצה.
כל זה עוזר להסתכל בביקורתיות על הניתוח של הנטינטגון. המערב הוא שהביא להרבה מהארצות לרבות הודו את האיסור הפלילי על האקט של משכב זכר ואת זיהויו עם הרעיון המערבי-מודרני של הומוסקסואליות.
אהבתיאהבתי
התשובה שלך בהחלט מתיישבת עם מה שהחבר שלי סיפר לי. הוא אמר שלחלק מהם יש נשים, אבל זה לא קשור לעובדה שמדי פעם הם "חוטאים" עם בני מינם.
אהבתיאהבתי
איריס,
אני מקבל את אבחנתך על כך שקבוצות אליטה "עוקפות" את האישה, מייסדות יחסי חניכות עם נערים, ובסופו של דבר זה בא על חשבון האישה. ובקשר לעידננו כעידן משיחי, אני ממש לא התכוונתי לזה. זו אולי דעתו של אבי לבקוביץ.
לגבי הניאו-שבתאות, ודאי יש התעניינות מחודשת בזה עם התפשטות תרבות הניו-אייג', ולא רק התיאולוגיה המעניינת עוזרת לזה, אלא גם האקספרימנטציה המינית, שתמיד פופולרית. לגבי הדונמה, אני מתאר לעצמי שהעניינים הם פשוטים יותר: היו כמה בכירים בטורקיה שחקירה מעמיקה (שלהם או של אחרים) גילתה שהם בעצם מצאצאי הדונמה, ומזה נוצרה אגדה על כך שהכת הזאת, או היהדות, שולטת בממשל וכו'.
אייל,
תודה על התשובה. זה בהחלט נראה לי העניין. אם כי אולי לא הייתי מכנה את היחסים ההומוסקסואלים בין המוסלמים בעבר "נורמטיבים", אלא פשוט משהו שלא התרגשו ממנו יותר מדי.
אהבתיאהבתי
נתקלתי במקרה באתר שלך ונהנתי מאוד מהפוסט
רציתי לשאול ביחס למה שכתבת "ומנסים בשארית כוחותיהם להצדיקה על ידי פנייה לטיעונים בעלי ניחוח רציונלי או מדעי (דהיינו: זה "בניגוד לדרך הטבע", טיעון שהוא עובדתית שגוי)"
תוכל להרחיב מעט בנקודה זו?
כיצד ניתן להוכיח עובדתית שזה לא בניגוד לדרך הטבע?
תודה
רמי
אהבתיאהבתי
בנוגע לאותו טיעון, הרי הכוונה היא "לפנות לשכל" של המאזינים, כך שגם אם הם לא מאמינים שאלוהים אוסר את זה, הם ישתכנעו שזה לא בסדר, כי "הטבע" החליט ככה. ולמה זה ידבר אליהם? כי יש איזה רעיון על פיו הטבע הוא "טהור", לא מושחט, לא מקולקל על ידי התרבות, כמונו בני האדם. הטבע הוא מה שלפני ההתחכמויות של השכל האנושי, ולכן הוא "נכון" יותר באיזושהי מידה.
אפשר להוכיח שזה לא בניגוד לדרך הטבע על ידי ההצבעה על העובדה הפשוטה שבעלי חיים לא מעטים מקיימים יחסי מין בין זכרים לזכרים ובין נקבות לנקבות. החל מכלבים ועד לקופים. מי שטוען שבטבע אין יחסי מין הומוסקסואלים פשוט טועה עובדתית.
אגב, שים לב שאותם אלו שבמקרה זה נתלים בטבע כדי להצדיק את עמדתם, יטענו במקרים אחרים שאל לנו "להדרדר" ולהיות כמו החיות בטבע, למשל כאשר יטענו נגד הריגה, או נגד קניבליזם, או נגד אכילת דבר-מה חי, או נגד אוננות – כולם דברים שנעשים בטבע כעניין שבשיגרה, אבל שהפעם האדם דווקא נ-ד-ר-ש ללכת "בניגוד לדרך הטבע".
אהבתיאהבתי
לפי דעתי המשפט "ומנסים בשארית כוחותיהם להצדיקה על ידי פנייה לטיעונים בעלי ניחוח רציונלי או מדעי (דהיינו: זה "בניגוד לדרך הטבע", טיעון שהוא עובדתית שגוי)" אינו נכון.ואף התשובה שניתנה ע"י תומר לרמי.
קודם כל לפי דעתי לא מדובר בטיעון רציונלי אלא בטיעון של הטוענים שישנה אחדות בקיום(ואם מישהו אחר טוען אולי הוא העתיק בלי לבדוק בדיוק במה מדובר כל כך), מכיון שקיום יחסים חד מיניים אכן מראה את האחדות שיש ביו שני בני אדם הזקוקים זה לזה אך האחדות הנראת ביחסים דו מיניים היא גדולה הרבה יותר כיוון שהיא פוטנציאלית להולדת ילדים מה שמחבר את שני בני הזוג עם כל המין האנושי שהרי כך בעצם הם בונים אותו ודואגים להמשך קיומו ואף ע"י כך גם מתגלה במין האנושי אחדות גדולה יותר מבין בעלי החיים המקיימים יחסים חד מיניים כך שהמילים דרך הטבע כך שהמילים דרך הטבע יכולות לקבל משמעויות שונות.
וד"א בני אדם יכולים ללמוד דברים מבעלי חיים אך בודאי שלא הכל כמו שאמרת בעצמך כך שאין הוכחה מכך שבעלי חיים מקיימים יחסים חד מיניים,שהרי האדם רחוק מאוד מבעלי חיים וחפיפה בניהם היא מגוחכת, כך שהאמירה שהאדם לפעמים נדרש ללכת נגד דרך מתי שמתחשק ולפעמים עם הטבע כשמתחשק אינה נכונה גם לפי מי שסובר שדרך הטבע היא לפי הטבע ממש ולא האחדותי, ומתי נדע מה ללמוד מבעלי חיים או לא? אני חושב שמתי שרואים בעיני השכל שלחיה עמצה יש תועלת מזה ולכן כדאי לאדם ללמוד ממנה "לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם (משלי)".
ועוד שתי הוספות:
האחת היא לגבי ההערה שלך שהתרבות שמונהגת ע"פ השכל היא נגד הטבע לא נכונה שהרי גם השכל הוא מהטבע (אם לזה התכוונתה) היא דיי נכונה אך לוקה בחסר שהרי ברור שהשכל קיים באדם ע"מ ללמוד ולהבין את העולם וע"י כך לפתח אותו אך השכל יכול אף ללכת הפוך ולהרוס אותו וגם אם תומר שהשאיפה להרוס חלק מהטבע ידוע שישנם חלקים בטבע שהתועלת מהם זמנית בלבד וסופם לכליה ולכן אפשר לטעון שהטבע טהור ושמקומה של התרבות שהוכלת נגדו היא זמנית בלבד.
השניה היא שאלה שחשבתי עליה כאשר ראיתי את התאוריה של מטצינגר ואף את שלך(או של הבודהא) לגבי המושג "אני" שהרי לכאורה הוא לא מסתדר עם המושג זהות מינית שהרי אתה בעצמך כתבת שהאני הוא מעין מיפוי של כל תחושות האורגניזם ומפה יוצא שזהות מינית שאינה תואמת את הזהות הביולוגי היא בעצם עיוות של ה"אני" לא?
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה, אבל נדמה לי שאנחנו מדברים ברמות שונות של דיון. אתה מתעסק ברמה המטאפיזית, ואילו אני כרגע ברמה העובדתית. אתייחס רק לעניין שאלתך האחרונה: נדמה לי שלא הבנת את עניין ה"אני". העניין הוא שהאני עצמו הוא רק מודל שמייצר המוח, ואיננו שום דבר שקיים במציאות (כמרכז מתמשך של זהות). לכן ממילא לא ייתכן עיוות של האני. האני עצמו הוא סוג של עיוות, או מודיפיקציה, של ההכרה.
אהבתיאהבתי
אדון פרסיקו-אתה באמת לא מבין את ההתנגדות של דת ישראל למשכב זכור?ההתנגדות נובעת מצו אלוקי שנתן בורא עולם לכל עם ישראל במעמד הר סיני ככתוב-"וידבר יי אל משה לאמור…ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות ימותו דמיהם בם[ויקרא פרשת קדושים]וכןבפרשת אחרי מות-"וידבר יי אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם…את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם אני י אלוהיכם…ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה הוא,
פשוט צו אלוהי מוחלט ופשוט ונצחי-לא המצאת בני אדם,לא נורמה חברתית או שאר שטויות אלא דבר יי שניתן בהר סיני לעיני עם שלם.כל הדיבורים על אנרכוניזם ושאר ירקות פשוט מגוחכים,בלתי רלוונטים וחסרי חשיבות אל מול צו יי שהוא ואך הוא יודע מה טוב לנו ומה מזיק לנשמתנו.משכב זכור,כמו שאר איסורי העריות פשוט מושך טומאה רוחנית,סתימה ומחיצה רוחנית,וניתוק רוחני עמוק מהקדושה,השראת השכינה והאור האלוהי ולכן נאסר לנו ולכן האיסור נצחי-כי אין מימד של זמן משנה מצבים רוחניים.ככתוב-"קדושים תהיו כי קדוש אני יי אלוהיכםולא תעשו מכל התועבות האלו כי את כל התועבות האלו עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ…ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני ייי אלוהיכם"
ולכן כל מעשה חשוב ביותר ולא מספיקה הכוונה-כי מעשה טוב מושך קדושה והשראת שכינה לעולם ולנשמת האדם[על ידי קיום מצוות עשה],מעשה רע מרחיק מהקדושה ומושך טומאה,קליפות ומסכים רוחניים לנשמת האדם ולעולם[מצוות לא תעשה].כל מעשה משפיע רוחנית וגשמית על כל העולמות,כולל עולמנו זה.אדם ששוכב עם אהובו מתוך כוונה טהורה לענגו ולהטיב איתו-אולי הכוונה בבסיסה חיובית,אבל הטומאה שהמשיך על חבירו היא בדיוק אותה טומאה,אותו נזק רוחני נגרם לחבירו.את הכוננה הטובה אפשר לבטא בדרכים מותרות אחרות.והן רבות
פשוט מדהים ומוזר לראות חוקר דתות שחי בבועה של עצמו,מטמין ראשו בחול כבת יענה ,כאילו לא קיבלנו תורה בהר סיני,כאילו בורא עולם לא התגלה לעיני עם שלם וקבע אמיתות מוחלטות ונצחיות.דבר המהווה את ההבדל העצום בין היסוד ההיסטורי המוצק של תורה שניתנה לעם שלם ואלוקים שדיבר בקולו לעם שלם,לבין אינספור שאר הדתות,הכתות והתורות שכל בסיסן הוא-אדם בודד שטוען להתגלות רוחנית מבלי שום הוכחה אמיתית,מבלי עדים,מבלי לשמוע את קול האלוקים.-"וידבר יי אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול…השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי"[ואתחנן]
השאלה האם הומוסקסואליות היא נטייה טבעת או סטייה-כלל לא רלוונטית.התורה אוסרת המון יצרים טבעיים וחייתים,כמו אטשת איש,אחות אשתך,כלתך,חמותך,מאכלים מסוימים-התורה תובעת מהאדם התעלות מעל טבעו הבהמי-חייתי.ולכן גם מה שטבעי-פשוט אסור.
אהבתיאהבתי
איסור משכב זכור הוא איסור כרת ומבחינה זו הוא שקול לאיסור אכילת חמץ בפסח, ביטול צום ביום כיפור ומצוות מילה. א. אני מציע להיות לא סבלני כלפי כל מי שלא צם ביום כיפור ואוכל חמץ בפסח ; ב. לא התייחסת בכלל לשאלה האם עכשיו זה כבר עתיד לבוא ומצוות בטלות. אם המצוות בטלות, איסור משכב זכור לא רלוונטי. וכדאי שתפסיק להשתמש במילים בהמי וחייתי, מפני שמדובר בססמאות קלושות. ההבדל בין האדם לבהמה הוא רק בנפש ולא בגוף, ולכן אם אתה רוצה למנוע ממנו הנאות גופניות מנע ממנו גם לאכול ולהתקלח.
אהבתיאהבתי
א.גיליתי סובלנות כלפי עושי משכב זכור'בסך הכל ציינתי את העובדה שמדובר בעבירה חמורה ומוחלטת.אם זה נקרא חוסר סובלנות אז בוא בכלל נפסיק לצטט דברי תורה חס ושלום .-ציינתי עובדה רוחנית-נקודה.אני שולל משכב זכור בדיוק באותו להט שאני שולל אכילת חמץ ושאר עבירות חמורות.
ב.מה שחזל כתבו במסכת נידה שמצוות בטלות לעתיד לבוא-הכוונה רק לאחר תחיית המתים הכללית הגדולה והסופית שתהיה עשרות או אולי אפילו מאות שנים אחר ביאת המשיח,אבל בתקופת ביאת המשיח מצוות נוהגות כרגיל.כך אומר הרמבם בהלכות מלכים,כך הרמבן,כך מבואר בספר התניא,כך מקובל לנו מהנביאים בתנך,לדוגמא ביחזקל נאמר על ימות המשיח-"ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ואת משפטי תשמורו" וכן הנביאים מדברים בפירוש על הקרבת קרבנות הכוללות עשרות מצוות עשה ועל בית שלישי,ובזכריה מבואר על קיום מצוות סוכה[זכריה יד] ועוד .מעבר לכך-מצוות בטלות לעתיד לבוא אין הכוונה שהאיסורים מותרים-המצוות יבטלו אבל לא נאמר שהאיסורים יותרו חס וחלילה-אלא אחרי תחיית המתים יהנו הנאה עצומה שרק תעלה עוד ועד,והנאה זו היא היא שכר המצוות למעשה,כל אחד כפי קדושתו,יראתו וכפי מה שזכה לקיים לשמור ולעשות את ציווי יי כל ימי חייו וגילגוליו.הוא שקראו חזל-נהנים מזיו השכינה .כל אחד כפי דבקותו בתורה ובבורא כעת-יזכה לדרגתו.
ג-ודאי שעדיין לא הגיעו ימות המשיח שהרי ביחזקל ובישעיה מתואר שמשיח בן דויד ימלוך על עם ישראל ויקום בית המקדש ויהיה שלום בעולם וכל זה פשוט לא קרה..ככתוב-"והקימותי להם רועה אחד ורעה אתהן את דוד עבדיוכרתי להם ברית שלום …ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם…ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמורו ועשו אותם…ולא יטמאו עוד בגילוליהם ובשיקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אותם מכל מושבותיהם אשר חטאו בהם וטיהרתי אותם"[יחזקל לז-לח],ובכן קיבלת את כל ההוכחות בכמה פסוקים מפורשים-משיח עוד לא בא,אין לא רועה ולא מלך,ולא מקדש,וכשהם יהיו-"ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמורו ועשו אותם",כלומר מצוות נוהגות כרגיל לחלוטין.וככתוב בישעיה "כי מציון תצא תורה ודבר יי מירושלים"[ישעיה ב]התורה תופף ותוכר באמת היחידה בכל העולם וכל העמים יעזבו את דתיהם השונות ויקבלו עליהם את אמונת התורה ככתוב שם בישעיה "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי אל בית אלוהי יעקוב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו".וכן בירמיה לא "כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראת אחרי הימים ההם נאום יי נתתי את תורתי בקירבם ועל ליבם אכתבנה"
לגבי המילים בהמי וחייתי-ממה אתה בדיוק מתחמק?סיסמאות קלושות אתה כותב?מה בדיוק סיסמא כאן תאוות מין,אכילה שתיה וכו-הם תאוות משותפות לאדם ולחיה ולבהמה ובדיוק כמו שכתבת שמה שמבדיל האדם מהחיה הוא הנפש,אבל אם אדם לא מתעלה על ידי השכל והנפש האלוקית שקיבל מעל התאוות הגופניות והבהמיות,אם אדם לא מקדש את גופו ומזכך אותו-הוא בדיוק כמו בהמה וחיה שלא מתעלה על תאותיה לעולם ולא יודעת בכלל שצריך,אך מי שכן יודע ולא מקיים-גרוע למעשה מהחיות.לא מדובר בקלישאה אלא במציאות רוחנית .או שאדם הוא קדוש ורוחני או שהוא בדרגת בהמה.אפשר לשמור שבת,לאכול כשר וכו,אך כל זמן שהוא נבל ברשות התורה ונהנה מהתאות הוא עדיין לא יצא ממש מגדר בהמה לגדר אדם באמת.איני מונע את מה שהתורה וחכמים לא אסרו והם לא אסרו מקלחת.לגבי שאר התאוות-צריך לשבר ולבטל אותם ככל האפשר,גם התאאות המותרות וכל שכן האסורות.להמעיט בהם ככל הניתן ועל ידי זה ורק על ידי זה זוכה האדם לאור הגנוז ככתוב בספר ליקוטי מוהרן של רבי נחמן וזה לשונו"וזהו כלל,שכל נפש מישראל קודם שיש לה התגלות בתורה ובעבודה,אזי מנסים ומצרפין את הנפש בגלות של שבעים לשון,היינו בתאותיהן…כי הקליפה קדמה לפרי ומי שרוצה לאכול הפרי צריך לשבר מקודם הקליפה כדי לשברה ולבוא אחר כך להתגלות,ודע ,שכללות של שבעים לשון הוא תאות ניאוף,מי שמשבר התאווה הזאת,אזי בנקל יכול לשבור כל התאוות…ומזה בא תאוות ניאוף,כי המוח הוא מחיצה פרוסה בפני תאווה זו כי אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות,אבל כשהמוח והדעת שלם הוא מגן בפני התאווה הזאת,כי יש שלושה מוחין ,וכל אחד ואחד הוא בחינת מיצה פרוסה בפני זאת התאוה"[ליקוטי מוהרן חלק א תורה לו,חלק ב תורה ח]
הווי אומר-כל זמן שאדם מונח בתאווה הגשמית הוא פשוט חסר דעת,דעת של קדושה דעת של אור אלוקי שממלא אותו והבנות רוחניות עמוקות,כי ברגע שיזכה לדעת זו-יתבטלו אצלו מיד התאות הגשמיות.וכן בתורה לז ככתוב"וצריך כל אדם להכניע החומר,הינו בחינת מיתה,בחינת סכלות של הגוף,וזה נעשה עי התענית,שעל ידי התענית מחלישין הארבע יסודות,ונתבטל החומר שהוא בחינת סכלות,חושך,שכחה,בהמה,ונתגבר ונתעלה בחינות השכל והצורה,והאור והזכרון,בחינת אדם"עד כאן
לסיכום-המצוות יבוטלו רק אחרי תחיית המתים שתגמר זמן רב אחרי ביאת המשיח,ואז למעשה יהנו משכר המצוות .אבל שום איסור לא יותר חלילה,וכי תעלה על דעתך שיותר איסור לא תרצח,לא תנאף,לא תגנוב,לא תנקום,וכו וכו?התעלה על דעתך שבעולם כה נשגב ורוחני יהנו בכלל ממין?גוף האדם אז יהיה קדוש וזך ללא שום שמץ הרגשה של חומר בהמ,ממש כמו לפני חטא עץ הדעת כשהלכו ערומים ולא הרגישו שום תאווה או משיכה ז לזה ובכלל לא ידעו מתאווה זו ושאר ההתאוות,ואחרי החטא האדם ידע את חווה וגילה את זוהמת היצר והחומר העכור והשפל.
ולגבי הדיכוטומיה שציינת-הבורא ציוה אותנו על הבדלה והפרדה בין קודש לחול,טמא מטהור,אסור ממותר.המילה ריבוי שבה השתמשת לא מתאימה אלא שוני-הבדלה-הרחקה.ולכן אותה דיכוטומיה היא מחויבת וחיובית ואלוקית,אחרת יש ארבוב בין קודש לחול וזה ההרס המוחלט והטוטאלי.אחדות היא דבר נפלא-בין בני האדם,אבל אחדות ולא אחידו,אחידות היא משעמת,חדגונית וחד ממדית,ומבחינה רוחנית היא אסורה והרסנית,ככתוב"להבדיל בין הקודש לחול,בין הטמא לטהור"-להבדיל ולא חלילה לערבב ולטשטש ולגרום
כאוס,אנדרלמוסיה והרס רוחניים וגשמיים.לצערי לא אוכל בגלל בעיה טכנית לראות את תגובתך ולהגיב חזרה מרגע זה לפחות עד יום ראשון בלילה.מאחל לך כל טוב,קדושה והארה רוחנית,יציאה מהגשמיות ,שבירת היצר הבהמי והחומר,וכל טוב
אהבתיאהבתי
א.גיליתי סובלנות כלפי עושי משכב זכור'בסך הכל ציינתי את העובדה שמדובר בעבירה חמורה ומוחלטת.אם זה נקרא חוסר סובלנות אז בוא בכלל נפסיק לצטט דברי תורה חס ושלום .-ציינתי עובדה רוחנית-נקודה.אני שולל משכב זכור בדיוק באותו להט שאני שולל אכילת חמץ ושאר עבירות חמורות.
ב.מה שחזל כתבו במסכת נידה שמצוות בטלות לעתיד לבוא-הכוונה רק לאחר תחיית המתים הכללית הגדולה והסופית שתהיה עשרות או אולי אפילו מאות שנים אחר ביאת המשיח,אבל בתקופת ביאת המשיח מצוות נוהגות כרגיל.כך אומר הרמבם בהלכות מלכים,כך הרמבן,כך מבואר בספר התניא,כך מקובל לנו מהנביאים בתנך,לדוגמא ביחזקל נאמר על ימות המשיח-"ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ואת משפטי תשמורו" וכן הנביאים מדברים בפירוש על הקרבת קרבנות הכוללות עשרות מצוות עשה ועל בית שלישי,ובזכריה מבואר על קיום מצוות סוכה[זכריה יד] ועוד .מעבר לכך-מצוות בטלות לעתיד לבוא אין הכוונה שהאיסורים מותרים-המצוות יבטלו אבל לא נאמר שהאיסורים יותרו חס וחלילה-אלא אחרי תחיית המתים יהנו הנאה עצומה שרק תעלה עוד ועד,והנאה זו היא היא שכר המצוות למעשה,כל אחד כפי קדושתו,יראתו וכפי מה שזכה לקיים לשמור ולעשות את ציווי יי כל ימי חייו וגילגוליו.הוא שקראו חזל-נהנים מזיו השכינה .כל אחד כפי דבקותו בתורה ובבורא כעת-יזכה לדרגתו.
ג-ודאי שעדיין לא הגיעו ימות המשיח שהרי ביחזקל ובישעיה מתואר שמשיח בן דויד ימלוך על עם ישראל ויקום בית המקדש ויהיה שלום בעולם וכל זה פשוט לא קרה..ככתוב-"והקימותי להם רועה אחד ורעה אתהן את דוד עבדיוכרתי להם ברית שלום …ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם…ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמורו ועשו אותם…ולא יטמאו עוד בגילוליהם ובשיקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אותם מכל מושבותיהם אשר חטאו בהם וטיהרתי אותם"[יחזקל לז-לח],ובכן קיבלת את כל ההוכחות בכמה פסוקים מפורשים-משיח עוד לא בא,אין לא רועה ולא מלך,ולא מקדש,וכשהם יהיו-"ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמורו ועשו אותם",כלומר מצוות נוהגות כרגיל לחלוטין.וככתוב בישעיה "כי מציון תצא תורה ודבר יי מירושלים"[ישעיה ב]התורה תופף ותוכר באמת היחידה בכל העולם וכל העמים יעזבו את דתיהם השונות ויקבלו עליהם את אמונת התורה ככתוב שם בישעיה "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי אל בית אלוהי יעקוב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו".וכן בירמיה לא "כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראת אחרי הימים ההם נאום יי נתתי את תורתי בקירבם ועל ליבם אכתבנה"
לגבי המילים בהמי וחייתי-ממה אתה בדיוק מתחמק?סיסמאות קלושות אתה כותב?מה בדיוק סיסמא כאן תאוות מין,אכילה שתיה וכו-הם תאוות משותפות לאדם ולחיה ולבהמה ובדיוק כמו שכתבת שמה שמבדיל האדם מהחיה הוא הנפש,אבל אם אדם לא מתעלה על ידי השכל והנפש האלוקית שקיבל מעל התאוות הגופניות והבהמיות,אם אדם לא מקדש את גופו ומזכך אותו-הוא בדיוק כמו בהמה וחיה שלא מתעלה על תאותיה לעולם ולא יודעת בכלל שצריך,אך מי שכן יודע ולא מקיים-גרוע למעשה מהחיות.לא מדובר בקלישאה אלא במציאות רוחנית .או שאדם הוא קדוש ורוחני או שהוא בדרגת בהמה.אפשר לשמור שבת,לאכול כשר וכו,אך כל זמן שהוא נבל ברשות התורה ונהנה מהתאות הוא עדיין לא יצא ממש מגדר בהמה לגדר אדם באמת.איני מונע את מה שהתורה וחכמים לא אסרו והם לא אסרו מקלחת.לגבי שאר התאוות-צריך לשבר ולבטל אותם ככל האפשר,גם התאאות המותרות וכל שכן האסורות.להמעיט בהם ככל הניתן ועל ידי זה ורק על ידי זה זוכה האדם לאור הגנוז ככתוב בספר ליקוטי מוהרן של רבי נחמן וזה לשונו"וזהו כלל,שכל נפש מישראל קודם שיש לה התגלות בתורה ובעבודה,אזי מנסים ומצרפין את הנפש בגלות של שבעים לשון,היינו בתאותיהן…כי הקליפה קדמה לפרי ומי שרוצה לאכול הפרי צריך לשבר מקודם הקליפה כדי לשברה ולבוא אחר כך להתגלות,ודע ,שכללות של שבעים לשון הוא תאות ניאוף,מי שמשבר התאווה הזאת,אזי בנקל יכול לשבור כל התאוות…ומזה בא תאוות ניאוף,כי המוח הוא מחיצה פרוסה בפני תאווה זו כי אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות,אבל כשהמוח והדעת שלם הוא מגן בפני התאווה הזאת,כי יש שלושה מוחין ,וכל אחד ואחד הוא בחינת מיצה פרוסה בפני זאת התאוה"[ליקוטי מוהרן חלק א תורה לו,חלק ב תורה ח]
הווי אומר-כל זמן שאדם מונח בתאווה הגשמית הוא פשוט חסר דעת,דעת של קדושה דעת של אור אלוקי שממלא אותו והבנות רוחניות עמוקות,כי ברגע שיזכה לדעת זו-יתבטלו אצלו מיד התאות הגשמיות.וכן בתורה לז ככתוב"וצריך כל אדם להכניע החומר,הינו בחינת מיתה,בחינת סכלות של הגוף,וזה נעשה עי התענית,שעל ידי התענית מחלישין הארבע יסודות,ונתבטל החומר שהוא בחינת סכלות,חושך,שכחה,בהמה,ונתגבר ונתעלה בחינות השכל והצורה,והאור והזכרון,בחינת אדם"עד כאן
לסיכום-המצוות יבוטלו רק אחרי תחיית המתים שתגמר זמן רב אחרי ביאת המשיח,ואז למעשה יהנו משכר המצוות .אבל שום איסור לא יותר חלילה,וכי תעלה על דעתך שיותר איסור לא תרצח,לא תנאף,לא תגנוב,לא תנקום,וכו וכו?התעלה על דעתך שבעולם כה נשגב ורוחני יהנו בכלל ממין?גוף האדם אז יהיה קדוש וזך ללא שום שמץ הרגשה של חומר בהמ,ממש כמו לפני חטא עץ הדעת כשהלכו ערומים ולא הרגישו שום תאווה או משיכה ז לזה ובכלל לא ידעו מתאווה זו ושאר ההתאוות,ואחרי החטא האדם ידע את חווה וגילה את זוהמת היצר והחומר העכור והשפל.
ולגבי הדיכוטומיה שציינת-הבורא ציוה אותנו על הבדלה והפרדה בין קודש לחול,טמא מטהור,אסור ממותר.המילה ריבוי שבה השתמשת לא מתאימה אלא שוני-הבדלה-הרחקה.ולכן אותה דיכוטומיה היא מחויבת וחיובית ואלוקית,אחרת יש ארבוב בין קודש לחול וזה ההרס המוחלט והטוטאלי.אחדות היא דבר נפלא-בין בני האדם,אבל אחדות ולא אחידו,אחידות היא משעמת,חדגונית וחד ממדית,ומבחינה רוחנית היא אסורה והרסנית,ככתוב"להבדיל בין הקודש לחול,בין הטמא לטהור"-להבדיל ולא חלילה לערבב ולטשטש ולגרום
כאוס,אנדרלמוסיה והרס רוחניים וגשמיים.לצערי לא אוכל בגלל בעיה טכנית לראות את תגובתך ולהגיב חזרה מרגע זה לפחות עד יום ראשון בלילה.מאחל לך כל טוב,קדושה והארה רוחנית,יציאה מהגשמיות ,שבירת היצר הבהמי והחומר,וכל טוב
אהבתיאהבתי
מצטער על התגובה המאוחרת – לא הייתי אתמול בערב בבית. אני רוצה לומר רק בקשר לדבריך על מעמד הר סיני ומצוות שניתנו מפי האל עצמו למשה והועברו הלאה בשרשרת רציפה: לידיעתך כל זה הוא רק מיתוס שאנחנו מספרים לעצמנו. זה לא קרה באמת.
אהבתיאהבתי
שימו לב למה שפורסם היום בגליון "העיר" של תל אביב, עופר מתן מראיין את חיים טבקמן, שעשה סרט על הומוסקסואלים חרדים. אומר טבקמן (עמ' 47):
"אחת הבעיות העיקריות עם הנושא שהסרט עוסק בו היא המתקפה על עצם היותך הומו בעולם החרדי. עם החטא של משכב זכר הם דווקא חיים בסדר. בתלמוד כתוב שאם היצר גבר עליך – שים עליך שחורים, לך לעיר אחרת [תעשה מה שתעשה – ת.פ.] ותחזור. החטא עצמו אימננטי בתוך חיי הדת. הבעיה היא עם ההגדרה של הומו. אני יכול לשכב עם גבר כי גבר עלי היצר לרגע, תקף אותי שיגעון, אבל ההגדרה הזאת של הומו – שאני לא יכול לאהוב אשה, שאני רוצה להיות עם גבר, שזו הדרך היחידה שלי להיות מאושר – לזה הם מתנגדים באמת."
לדעתי ממחיש בצורה יפה מאוד את מה שאייל דיבר עליו.
אהבתיאהבתי
להזכירך ישנה עוד מצווה שאולי שכחת בקשר להומו ,ללדת ילדים-פרו רבו. ולהזכירך שנית חיי המשפחה הם ערך חשוב מאוד ביהדות.
האמת היא שלגבי מצוות עונה איני בטוח כל כך כי כמו שהבנתי היא איסור שאדם יכול לעבור עליו רק במידה והוא נשוי ואינה מצות עשה ולכן לא כללתי אותה אם כי יתכן ואני טועה.
אהבתיאהבתי
לעניות דעתי אתה חייב לנחמן תשובה יותר מקיפה מאשר "בוקר טוב, מעמד סיני לא קרה". אולי תוכל להסביר מדוע לדעתך המאורע הזה שלדעת הדתיים הוא מקרה של עדות רבים, לא קרה כפי שאנו מדמיינים לעצמנו? ואם כן, באיזה שלב הוא הומצא ואיך הצליחו לעשות שטיפת מוח לכל כך הרבה יהודים שאכן אבותיהם קיבלו את התורה למרות שהם מעולם לא שמעו על כך מאבותיהם? תודה.
אהבתיאהבתי
ממה שהבנתי, בקרב החרדים, ההוקעה הבלתי מתפשרת של הומוסקסואליות נובעת מכך שאין הם אמורים להינות מסקס אלא לעשות זאת למען "פרו ורבו". לכן כפי שגבר סטרייט לא אמור להינות יותר מידי מייחוד עם אשתו אלא לחשוב בזמן המעשה על המצווה ולא על האקסטזה כך הם מצפים מגבר גיי לכבוש את יצרו ולעשות סקס לשם מצווה.
בנוסף, אני מסכימה איתך בכך שלחברות לא מערביות, יש במובנים מסוימים יחס פתוח יותר להומסקסואליות. אביה של חברה ממוצא פרסי סיפר לנו פעם כי בקרב החברה המוסלמית (ולא היהודית) באיראן משכב זכר והפגנת חיבה בין גברים הינה דבר מקובל וההוקעה היא כלפי גברים "נשיים". גבר רווק ששוכב עם גברים יכול להיות מקובל ומכובד בחברה כל עוד הוא לא נשי, אלא מאצ'ו. בל נשכח שהאיסלאם הוא הדת המונותיאיסטית האחרונה שנוצרה ועדיין ישנם בקרב הערבים והפרסים סממנים מאמונותיהם הקדומות-כפי שניתן לראות ביחס שלהם להומוסקסואליות.
אני דווקא חושבת שלאדם המערבי שגדל על הערכים הרומנטיים שבתרבות הפופולארית המקדשת זיווג של גבר ואישה קשה יותר לקבל הומוסקסואליות. אדם כזה מוכן להכיר בזכויות ובשוייון של ההומו' אך עדיין מתקשה "להבין" את המשיכה ונרתע ממנה.
אהבתיאהבתי
זה ממש מזעזע לא? נראה ממש כמו אונס (מזכיר לי את הספר והסרט העצוב "שלום לפילגש"). בכלל אני חושבת שהקשר בין גבר מבוגר לגבר צעיר בהרבה בשנים שכ"כ מהולל בתרבות היוונית ומסתבר שגם ביפנית הוא דבר עצוב שיכול היה להתקיים רק בחברות מאוד מעמדיות. ברור שיש כאן ניצול של החלש והעני ע"י החזק והעשיר. מה כ"כ יפה בזה?
אהבתיאהבתי
תראו, ההסבר על פיו הסיפור נמסר מדור לדור מפיו של הדור הראשון שהוא היה לו עד ישיר לא יכול להתקבל לדעתי על דעתו של כל אדם חושב. ראשית, אני לא רואה איך הטיעון הזה שולל אפשרות שהסיפור לא הומצא כולו, או שנוספו לו פרטים וגוזמאות במהלך הדורות (לאו דווקא בזדון או אף בצורה מודעת). הרי דברים כאלה מתרחשים יום יום אפילו במאורעות חדשותיים שניתן לבדוק אותם בקלות, שלא לדבר על מני אגדות אורבניות. אנשים לא תמיד זוכרים כמו שצריך, או מאדירים את תפקידם במעשה, או באופן כללי ממציאים סיפורים שהם חושבים שיעזרו להם או לאחרים (כלומר, מתוך כוונה טובה). אני לא רואה למה זאת לא אפשרות סבירה, ולדעתי היא יותר סבירה והגיונית ממה שכתוב בתורה.
שנית, אם נקבל את ההגיון שבסיפור הזה נאלץ לקבל גם את אמיתותה של הנצרות: על פי סיפור נוצרי ידוע (שכמובן גם הוא הומצא לדעתי) הקיסר קונסטנטינוס וצבאו המונה 50,000 איש ראו כולם יחד בשמיים צלב גדול ומתחתיו המילים "in hoc signo vinces", כלומר "בסמל הזה תנצח" (באותה תקופה אלוהים התחיל לדבר לטינית), והוא אכן ניצח את הקרב שהוא הלך לקראתו, ולכן, על פי הסיפור הזה, ניצר את כל האימפריה הרומית, וכך נסללה דרכה של הנצרות לכדי דת עולמית רבת עוצמה. כך שאם אנחנו מאמינים לסיפור מעמד הר סיני, נראה לי שנהיה חייבים להאמין גם לסיפור התנצרותה של האימפריה הרומית (הייתכן שחמישים אלף איש ישקרו? הייתכן שקונסטנטינוס ימציא סיפור כזה – הרי מייד היו מוכיחים אותו כשקרן! וכו').
שלישית, אני אף פעם לא מבין איך אפשר להסביר על פי הסיפור הזה למה אני עצמי לא קיבלתי מאבותי עדות על מעמד הר סיני. לא רק זה אלא להפך, אבי, וגם סבי, אמרו לי שהוא לא התרחש, אלא שמדובר במיתוס! האם אבותי הם שקרנים? אם לא, הרי שהם דיברו אמת, ולא היה מעמד הר סיני. אם כן, הרי זה כבר מראה שישנה אפשרות שאבות משקרים לבניהם, גם באשר למוצא עמם, וממילא ההגיון שעל פיו נבנה הטיעון הזה מתבטל. כך שבכל מקרה לדעתי הטיעון הזה לא משכנע.
ענת,
מה שאת מתארת בנוגע לחברות מוסלמיות נמצא בהתאם להסבר מסויים, על פיו היחס השלילי להומוסקסואליות הוא מפני ערעור יחסי הכוחות החברתיים ומעמד הגבר, כלומר העברת הגבר למגרש הנשי, ה"פאסיבי, "מקבל", "כנוע" וכו', דבר שמאיים על הסדר החברתי ומעמדו העליון של הגבר. לכן גברים נקביים אסורים, אבל גבר גברי שמדי פעם מזיין גברים – מותר.
כך גם בנוגע למערכת היחסים בין חונך לחניך בתרבות היפנית (והיוונית הקדומה): גבר מבוגר הוא החונך, הפעיל-אקטיבי-שולט, והנער הוא החניך, כנוע וכו'. אבל כשהנער יהפוך לגבר, הוא יהיה החונך וכו', והסדר החברתי הפטריארכלי נשמר. מה שכן, אני לא מבין למה את חושבת שבמערכת יחסים כזאת מדובר בניצול של החלש ע"י החזק. הרי גם נשים חלשות מגברים, והאם אם כן כל מערכת יחסים הטרוסקסואלית היא ניצול של האישה על ידי הגבר?
אהבתיאהבתי
הנושא מעניין מאוד אם כי חסרה פה קצת פרספקטיבה היסטורית. משכב זכר היה אקט מקובל ביותר למשל בתרבות הרומית, שם הייתה חלוקה גברית בין פאסיביים לאקטיביים. העולם ההלני בכלל העריץ את גוף הגבר הצעיר ונערים יפים היו מנחשבים לכליל היופי. הנצרות בתחילת דרכה אמנם אסרה את ההומוסקסואליות אך הגינוי היה רפה. רק בימי הביניים המאוחרים אנחנו שומעים על התחזקות האיסורים הללו לדרגת ייהרג ובל יעבור.
גם בעולם האסלאם היו הנערים נחשבים לנחשקים ביותר על ידי בעלי השררה ומימי הביניים יש עדויות על בני אצולה אשר היו שוכבים עם נערים. לסולטנים העות'מאנים היה ממש הרמון של נערים שהיו מרקדים ומחוללים לפניהם… ואידך זיל גמור.
לגבי העולם היהודי – לא מוכרת לי הפרספקטיבה ההיסטורית
עדיין מקובל לשמוע מידי פעם על איש דת נוצרי או מוסלמי שנגע בילד פה ושם, גם המקווה היהודי בחברה החרדית מספק סיפורים שונים על יחסים בין גברים. ככה זה – כשחברה סוגרת את הדלת הראשית בפני המיניות אז היא תתפרץ מהדלת האחרוית!
בברכה
ערן
אהבתיאהבתי
אני דיי בהתלבטות כשאני רושם את שורות אלו כיוון שאני לא בקיא מספיק בנושא אבל בכל זאת אכתוב.
כמו שהבנתי פעם נושא המסורת ותפקידו הוא כך: ע"פ היהדות וגם לפי ההיגיון של המאמינים באחדות במציאות ישנם דברים שבהם מתגלה האחדות בצורה יותר גדולה וברורה. וע"פ היהדות בעם ישראל מתגלה האחדות בצורה בהירה וברורה יותר מבשאר המציאות ולקביע הזו יש נגזרות רבות כמו למשל שקיום המצוות הוא גילוי הטבע האחדותי של עמ"י(ומפה אף ישנה התיחסות ברורה למעמד האישה שהרי האישה היהודית בונה את עמ"י ולכן יש לה פחות מצוות כיוון שהיא קשורה לישראל הרבה יותר מהגבר),שעמ"י הוא מאוחד כל כולו ואחר כך עם העולם(הרבה פסוקים בתורה ש"לאחיך" "לרעך" אסור לעשות) וכו'.
והמסורת תפקידה הוא לגלות את האחדות עם עמ"י שכבר נפטרו שהרי גם הם במותם קשורים לעמ"י.
יתכן ונפלו לי כמה טעויות לכן אל תתפוס אותי על המילה בבקשה. ערב טוב
אהבתיאהבתי
כבר דיברנו על שתי בעיות עיקריות בהשקפה האורתודוכסית: היא מפרשת את כתבי הקודש כפשוטם, ואמינה באמת ובתמים בדברים שגובלים באמונות תפלות. היא מפספסת את הנקודה ובעיקר מעודדת אמונה תמימה ולא שכלתנות, זוהי אם כל חטאת מפני שאז למעשה היא מחנכת את החברה להיות ראש קטן – כך כתוב, כך צריך לעשות. כך אמרו, זו האמת. כמובן שהיא גם נוטה לפסול כל פרשנות אחרת, ובצורה זו רק מי שנוקט בפרשנות האורתודוכסית הוא "בסדר", ומי שלא הוא "כופר".
אני מעוניין לקבל הסבר על אודות הפסוקים האלה: "והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור". "כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב". אם תפרש אותם על פי הדרך שהצעתי תגיע למסקנה שברגע שהטוב ישתלט על הרע, לא תהיה עוד דיכוטומיה בין טוב לרע, הכל יהיה טוב וכתוצאה מכך גם לא יהיה הבדל בין מצוות לבין עבירות, כי באין רע אין עבירות. אם הבורא ציווה על הפרדה ודיכוטומיה הוא הגביל את הדרך אליו,ולכן כל הציוויים על התקרבות אליו אינם מעשיים – הדרך היחידה להתקרב אליו, ייצא מכך, היא להאחיד את הטוב בעולם. המצוות הן מנגנון מעכב.
כשאני מדבר על ססמאות קלושות אני מדבר בדיוק על מה שהשבת לי. האדם נברא כבשר לא כדי שירסן את עצמו וידכא את היצרים שלו. האדם לא נברא כדי להיות במלחמה עם עצמו, האדם נברא כדי להגשים את היכולות שלו. הוא נברא כדי לקדש את החומר. תגיד מה שתגיד, אבל זו גם גישת היהדות. לכן הנאות חומריות וגופניות מותרות אם הן לשם שמים – סעודת מצווה, תשמיש המיטה וכו'. זה לא רק מותר אלא אף רצוי.
אבל אז נגיע שוב אל הדיאלקטיה שמעכבת את הגאולה. האורתודוכסיה מפרשת את ההגבלות כך שהדברים האלה יותרו רק בתוך גדרות מאוד מסוימים שנקראים לרוב באופן סמלי "בית". אסור לפרוץ את גדרות הבית, וכביכול באמתלה אלוהית. ואני אומר: ההגבלה הזאת מונעת אחדות הדיכוטומיה אינה ציווי אלוהי, הציווי האלוהי הוא החרבת הדיכוטומיה. בימות המשיח זה יהפוך אפילו לאידאל, ולכן אם ראית מישהו שפועל למען הפרדת הדיכוטומיה הזו – דע שהוא פועל לזירוז הגאולה. מי שעדיין מקיים אותה אז אחת משתיים: או שהוא מעוניין לעכב אותה, או שהוא סובר שעדיין לא הגיע הזמן הזה שנקרא פעמי משיח. זה מה שאני אומר – מדובר במחלוקת לשם שמים.
אהבתיאהבתי
תודה על תגובתך המפורטת לגבי מעמד הר סיני.
אם אינני טועה אפילו בברית החדשה ביוחנן או לוקס מופיע סיפור על התגלות ישוע לאחר מותו לעשרות אם לא מאות אנשים.
מה שמראה שאין ליהדות מונופול על התגלות לפני רבים כפי שטוען הכוזרי, מיודענו הרב אמנון יצחק וכו".
מה שכן, אם נעזוב לשניה את ההוכחות השכליות כביכול לאמיתות התורה–
מי שבאמת מאמין שקיום המצוות זהו רצון האל, הוא יותר מאושר מאדם חילוני טיפוסי. וזאת משתי סיבות:
א. הוא מאמין שע"י קיום המצוות הוא ממשיך אלוקות למטה ממש, בעוד מי שמאמין בבודהיזם או בניו אייגיות מאמין שהכל ריקות או אלוהים ממילא, אבל אין למעשי האדם שום השפעה. למצוות יש כוח אנרגטי מסויים שאני לא יודע איך להגדיר אותו אבל יש שם משהו. כמובן שלא כל המצוות, חלקם גזעניות, אבל בטלית ותפילין יש משהו מיוחד, כפי שאמרת שקדושה קיימת , אבל (או אולי דווקא) אצל ארונצ"ל או שיבה )ויש לה כוח ועוצמה שאין בחיי היום יום הריקים
ב. הוא מרגיש שהוא עושה את רצון האל בעוד מי שהולך אחרי הלב שלו בסגנון הניו אייג"י יוצא די מבולבל בסוף וחסרה לו הנוכחות האלוהית מכיוון שאין לו משהו מעבר למצב הרוח הזמני שלו. אם הוא לא מרגיש רוחניות באותו יום, אז הוא נכנס לספקות ולקשיים ולתהומות נפש. בעוד שמי שמקיים מצוות, אז יש לו עוגן למציאות שמעבר, ומרגיש בצוותא עם האלוהות. ויש לו על מה להישען.
יש לו וודאות מעבר לחוויה הסוייבקטיבת
ג. יש משהו מרומם נפש בלעשות את הרצון העליון ולדעת שאתה לא עושה את חיי היום יום שלך אבל ממש עושה מעשים שמביאים אלוהות לעולם.
כל הקטע של עול מלכות שמיים, למרות שזה נראה לכאורה מפחיד, גם מרומם את הנפש, מכיוון שהאדם מרגיש מחובר למקור הרוחני שלו ופחות נתקע בפיזי.
לסיכום אף שייתכן שהמצוות הם המצאה של בני אנוש, יש בהם מימד מרומם שאין בדברים אחרים. והחילוניות או אף הניו אייג""יות לא מספקת את זה. למרות שצ"אנטינג או יוגה או שירה לקישנה כן יכולה להביא להתרוממות רוח דומה.
תודה
אהבתיאהבתי
שמע, כפי שאתה יודע, אני די מסכים שבמצוות "יש משהו", ואפילו משהו קדוש. אם כי נכון גם שלא בכולן וכו'. נכון גם שמדובר במחוייבות, בעול, ובכך שמירת מצוות שונה מרוב הניו-אייג'. ונכון שכפי שאתה אומר העניין מעניק "וודאות מעבר לחוויה הסוייבקטיבת", אם כי זו כמובן וודאות של קפיצת אמונה, שהרי אף אחד לא הוכיח שה' נתן את המצוות, ואף אתה מודה שכנראה שלא כך, לפחות לא בצורה שהרוב מאמינים.
מה שכן, אני לא הייתי אומר שהן יחודיות לגמרי בכך וש"יש בהם מימד מרומם שאין בדברים אחרים". למעשה, הייתי אף אומר שיש דברים אחרים שיש בהם מימד מרומם שאין במצוות. למשל במדיטציית ויפאסנה, שמאפשרת לאדם לחקור את עצמו בצורה דקדקנית ולגלות את האמת לגבי חייו. את זה קשה לעשות דרך המצוות. ולא כל ניו-אייג'יסט "יוצא מבולבל", למרות שרבים אכן כן. ומאידך אני מכיר כמה אורתודוקסים שאמנם מקיימים מצוות, אבל מודים בכל פה שהם די מבולבלים – ואני בטוח שגם אתה מכיר כמה כאלה.
לסיכום, הדרך אל הקב"ה פטלטלה, כל העולם כולו גשר צר מאוד, וכנראה שאין תורה אחת שהיא "הכי טובה". כנראה שאלוהים רוצה שנבדוק את הדברים מחדש יום יום, כמו שהוא עצמו בורא את העולם מחדש רגע רגע, ושנהיה תמיד אמיתיים וכנים עם עצמנו (ועם הזולת), כמו שהוא עצמו לנצח האמת לאמיתה.
אהבתיאהבתי
לצערי רבים משומרי התורה והמצוות חיים כל ימיהם בד" אמות של הלכה אבל לא חווים ולו לרגע אחד של את מה שכמה ימים בויפאסנה יכולים להעיר
הבעייה היא שגם אחרי ויפאסנה צריך לחזור לחיי היום-יום, ולהישאר באותה מודעות כשיש עבודה ולימודים זה קשה כמובן.
אז הויפאסנה ודומיה מביאה לתובנות אדירות אבל איך להפוך את זה רלוונטי לחיים היומיים הוא
אתגר אחר לגמרי
לכן תרגול רוחני יומי עוזר.
אני עזבתי את דרך התורה והמצוות והיום נהנה להיות בדרשן אצל השרי שרי רבי שנקר כמו ואף יותר משנהניתי
מרוב הזמן שביליתי בבית הכנסת בתפילה משעממת
אבל בכל מקרה, גם מי שמתרגל מדיטציה יומית לא תמיד יכול להיכנס להתעורר. אבל מצד שני מי שמלמל כמה מילים מתוך הסידור כל בוקר אבל עושה זאת מתוך אמונה, מאמין שהוא מחובר ויודע שהוא בדרך הנכונה גם אם הוא לא חווה חוויה רוחנית כלשהי וזה מקל על ההתמודדות עם הקשיים היומיים.
בקיצור מבחינה פסיכולוגית קל יותר להתמודד עם קשיים כשאתה פונדמנטליסט. מה לעשות.
אחרי המעשים נמשכים הלבבות
אהבתיאהבתי
שהנחת תפילין בבוקר והאזנה לקרישנה דאס הולכים יופי ביחד:) שבוע טוב.
אהבתיאהבתי
אני בספק שאפשר לכנות תרבויות שבהן יחסים הומוסקסואליים היו נפוצים בקרב האליטות, כתרבויות סובלניות לנושא.
כאשר אותו סמוראי או סולטן היה מקיים יחסי מין עם נערים(לעיתים אולי בכפייה) הוא היה מנצל פריבלגיות מכח מעמדו גם כאשר פעולתו אולי היתה מנוגדת לערכי החברה(כמו שלהחזיק הרמון מנוגד לדיני איסלאם לגבי נשיא של מקסימות 4 נשים).
כמו כן היותם של יחסים הומוסקסואליים כמחלת האליטות עוררה סלידה עוד יותר חזקה מהם בקרב ההמונים – כך לדוגמא תחת שלטון בולשביקים אחרי מהפכת אוקטובר ההומוסקסואליזם הוצא מחוץ לחוק ונחשב לסטייה ושעשוע בורגני מתועב.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאתה שופט את התרבויות האלה על פי ערכיך ולא על פי ערכיהן. אני לא בקיא בדיני הומוסקסואליות ביפן, אבל בויוון מוסד ה"חניכות" בהחלט לא היה בכפייה, ולא מנוגד לערכי החברה. אני גם ממש לא מבין איך הכנסת את הבולשביקים לכאן. האם ברוסיה הצארית הומוסקסואליות היתה דבר מקובל?
אהבתיאהבתי
א-מעמד הר סיני הוא עובדה היסטורית מוחלטת,בדיוק כמו כל ארוע המוני שהתרחש לעיניהם של עמים שלימם,כמו חורבן הבית,גירוש ספרד,מסעי הצלב,השואה וכו וכו.הרי אתה כלל לא מפקפק בכל אותם הארועים שהזכרתי פה שכן הם ארעו לעיני מליונים.מדוע אינך חושד שהארועים הללו הומצאו?הטענה שמעמד הר סיני הומצא משוללת כל קומן סנס ,רציונל והגיון בריא,שכן אם אכן מישהו בא והמציא את הסיפור,איך יכול להיות שאותו מישהו אינו מתועד כלל בהיסטוריה?הגמרא אומרת כלל ברזל-"הרוצה לשקר-ירחיק עדותו",כלומר מי שרוצה לטעון להתגלות שלא היתה לו-לא יבוא לספר שזה קרה לו הים באמצע רחוב דיזנגוך לעיני אלפים אלא יספר על התגלות שמימית בחדרו הפרטי,או בהיותו באיזור שומם.כאן בא אדם ומספר לכולם- או מראה ספר חדש שאמו-אבותיכם קיבלו את התורה בסיני ואלוקים דיבר אליהם בקולו ועתה עליכם לשמור מצוות קשות בעקבות אותו אירוע,מעתה הגבילו הנאותיכם ותשוקותיכם ושנו את אורח חייכם לחלוטין בעקבות הגילוי שהיה לאבותכם.במקרה הטוב אותו אדם היה מקבל תשובה פשוטה כמו-אין בעיה,רק בוא נלך לשאול קודם את אבותינו ואבות אבותינו אם הם בכלל יצאו ממצרים,אם ידוע להם בכלל על מתן תורה,שמיעת האלוקים ,מצוות וכו וכו-מה שאני מנסה לומר הוא שהסיכוי שמישהו יצליח להמציא או להשתיל לעם שלם היסטוריה שלא היתה ולא נבראה הוא מגוחך ואפסי לחלוטין!אין אח ורע בעולם למציאות שבה הצליח מישהו להמציא היסטוריה לעם שלם.פשוט אין.ושוב נחזור ונשאל את השאלה שאין תשובה עליה,איפה בדיוק אותם ממציאי סיפורי התורה שבאו והמציאו?מדוע לא מתועד בתורה שמישהו בא וסיפר על מעמד הר סיני ומאז התחילו לשמור מצוות?איפה יש כתוב או עדות יהודית אחת מזמן התנך ואילך שמנפצת את המיתוס ההיסטורי על מעמד הר סיני?שמערערעת עליו וחושפת את האמת?פשוט פאטתי ונלעג לחשוב שאדם אחד או קבוצת אנשים יכולים להמציא היסטוריה לעם שלם,לשכנע אותם בהיסטוריה שלא קרתה להם ולאבותיהם,ולמחוק את עצמם כליל מההיסטוריה מבלי שאף אחד יתנגד להם ויפיץ את שקריהם.מ-ג-ו-ח-ך.לא רלוונטי,לא רציונלי בעליל.ואין לכך תקדים היסטורי .מדוע ישו ,מוחמד,בודהה או לפחות תלמידיהם לא סיפרו להמונים על התגלות המונית ,על שמיעת קול האלוקים לעיני מאות אלפים?כי אי אפשר להמציא התגלות המונית אם היא לא היתה.נקודה!
כל תאוריה או השערה שתטען שמעמד הר סיני בכלל והתורה בפרט הושתלו לאחר תקופת משה רביני,בין שהושתלו בבת אחת או בשלבים-חייבת להביא לכך עדות היסטורית[שכמובן לא קיימת]שמתארת את אותם משתילים מאוחרים על פי עדותם,או עדות חצונית כלשהי.מעבר לכך,הרי בתורה כתוב שמשה כתב את התורה "ויכתוב משה את התורה הזאת [דברים לא],ואם לא משה באמת כתבה אלא משתיל מאוחר,איך בדיוק הוא יטען להם שמשה כתב את התורה [שהרי אינו יכול לטעון שהוא כתבה שכן התורה מתארת בפירוש שמשה כתבה],הרי מיד ישאלו אותו "כיצד לא שמענו על קיומה של התורה עד עתה"?והרי התורה אומרת ומחייבת את העברת המסורת מדור לדור מאב לבן,אז מדוע אבותינו לא יודעים על כך דבר או חצי דבר?ועוד,התורה מבטיחה שלעולם היא לא תשכח מפי זרענו וזרע זרענו ככתוב"כי לא תשכח מפי זרעו"[דברים לא]ואם כן כיצד היא נשכחה?לשיטתך עם ישראל הוא פשוט קולקטיב נבער של מטומטימים אכזריים חסרי אופי המוכנים לקבל בעיניים עיורות סיפור של משתיל או משתילים שהוכחשו על ידי אבותיהם וסבותיהם,להתחיל באורח חיים חדשףמחמיר ומדכא יצרים,לשקר כאיש אחד בלב אחד את בניהם ונכדיהם ולכוף עליהם את אותו אורח חיים קשה וטרחני,ואפילו לא לתעד היסטורית את חבורת המשתילים שלא ענו להם תשובות על שאלות כה אלמנטריות כגון הנשאלות התגובה זאת-תומר ידידי,תאוריית ההזיה הכפרנית היא פשוט תאוריית קונספירציה שאפילו לא שווה בהגיונה ובסיסה לשאר תאוריות הקונספירציה כגון-השבכ רצח את רבין,את פיגוע התאומים ארגן הביון האמריקאי .מנותק מהמציאות,מהתיעוד ההיסטורי ומההגיון הבריא.ושוב-באופן רפלקסיבי ואינסטקטיבי אתה הרי מאמין בכל אירוע גדול שהתרחש לעיני עמים רבים ואינך כלל חושד שהוא מיתוס.לא יתכן להמציא שואה,או גירוש ספרד,או חורבן הבית,או מהפכות צרפתיות.אותו כלל חל בדיוק על מתן תורה.כל הרוצה להוכיח ההיפך-עליו נטל ההוכחה.
לגבי אבותיך-אבות אכן לעולם לא משקרים לבניהם.אבותיך אומרים לך את מה שהם חושבים-אבל לא את מה שהם קיבלו מאבות אבותיהם,שכן אם תלך אחורה באילן היוחסין,,תמצא ללא מאמץ רב את סב סבך,או סב סב סבך-עם כיפה,זקן,ציצית,ואת סבותיך עם כיסוי ראש,אם לא לפני 10 שנה ,אז 200,לא מאתיים אז 300.והם היו בהחלט מספרים מה הם בדיוק קיבלו מאבותיהם ורבותיהם.לאבותיך גם אין שום מסורת או עדות היסטורית של מיליונים על השקר ששמו מעמד הר סיני.יש להם פשוט כפירה טפלה הנובעת ממניע פסיכולוגי פשוט-רצון לחופש,לתאוות,לפורקן יצרים ורגשות.למינליוני יהודים ,מליוני אבות בכל דור ודור יש תיעוד היסטורי.יחי ההבדל הענק
לגבי הנצרות-לא שמעת על אותה התגלות שכתבת עליה,דוקא שמעתי על ניסים שעשה ישו לעיני בודדים,אבל גם אם לו יהי כדבריך וההתגלות היא באותה קנה מידה שתארת -זה פשוט לא רלוונטי,או ליתר דיוק-מאוחר מדי.מדוע?כי לאחר שאלוקים התגלה אלינו ודיבר בקולו לכל העם,הוא הזהיר אתנו מראש,שכל עושה קסמים,מופתים,אותות,להוכיח לנו את אמונתו החדשה-שלא נשמע לו ולא נתרשם ממנו ואף נהרגהו .ככתוב בפרשת ראה-"כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת,ובא האות או המופת אשר דיבר אליך לאמור נלכה אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם,לא תשמע אל דברי הנביא הוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יי אלוהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את יי אלוהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם,אחרי יי אלוהיכם תלבו ואותו תירא ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון"הווי אומר-כל נס ,אות,התגלות או מה שלא יהיה שיעשה נביא שקר כזה או אחר להוכיח את אמונתו החדשה-אין בו ממש,הנס עצמו מגיע מכוחות של טומאה או כישוף,ובעיקר זהו פשוט נסיון מהבורא המנסה אותנו ואין לנו אלא להתעלם,להעניש אותו נביא[במתואר בהמשך]ולהמשיך לשמור מצוות.כזה היה ישו,מוחמד ורבים.מה עוד שמעולם לא נשמע אליהם קול האלוקים.כאשר הבורא ירצה לתת דת חדשה,הגיוני ונצרך שההתגלות החדשה תהיה לפחות ברמה של ההתגלות הישנה של מתן תורה,כדי שיהיה בכוחה לבטלה.אבל שוב-איזו התגלות שלא תהיה,כבר גילה לנו הבורא איך להתייחס אליה
הוכחות רבות יש לאלוקותו ונכונותו של מעמד הר סיני ושל התורה בכלל-על קצה קצהו של המזלג קיבלת כאן,את ההוכחות המפורטות והמורחבות אני מליץ לך לקרוא בספר "מסע אל פסגת הר סיני" של הרב מרדכי נויגרשל,ניתן להשיג או להזמין בטלפון-02 5816573.
אהבתיאהבתי
קודם כל-ההבדל בין כל הפרשנויות למיניהן לבין הפרשנות האורטודוכסית הוא,הפרשנות האורתודוכסית היא היחידה שטוענת לכך שהיא עברה במסורת מדור לדור עד משה,בין המשנה והגמרא שהם פרטי המצוות,בין יסודות האמונה,בין כללי הפרשנות הרבים שקיבלנו מדור לדור כמו אין מקרא יוצא מידי פשוט,חוץ ממקראות שקבלה בידינו שכן יוצאים.יש כללים איך לדרוש הלכה,איך לדרוש מדרשי אגדה,מה דוחה את מה-ולכן הפרשנות האורטודוכסית נקראת פרשנות מקובלת,כי היא ניתנה ועברה מדור לדור עד משה,כולל המחלוקות שבה.
ולא ידידי,אל תנסה להפוך את היוצרות כי לא תצליח.גישתך ושיטתך זורעת הפקרות,הרס רוחני של כל איש הישר בעיניו ישה,אנרכיה מוחלטת וכאוס-לי יש את הפירוש שלי לתורה,ולזה יש פירוש אחר וכו-יש יותר ראש קטן וחוסר אחריות מזה?גישתך טומנת את הראש בחול אל מול מסורת מוצקה העוברת מדור לדור במסווה של חשיבה עצמאית שאינה אלא רצון להתפרק,להתחמק,לא לךחשוב בכלל,לעשות מה שבראש שלי.ראש קטן,ראש זעיר,ראש מיקרוסקופי
שכלתנות פירושה להבין שאם יש מסורת מוצקה הטוענת לקבלת כל פירושי התורה מדור לדור-אני חייב להתבטל אליה כי הרי התורה בעצמה כותבת ומחייבת אותי לכך שוב ושוה-"והודעתם לבניך ולבני בניך,…ושננתם לבניך…אשר ציוה את אבותינו להודעם לבניהם וכו וכו-הרי לך ראיה מוחצת מהתנך על כך שרצון האלוקים הוא שבני הבנים יעשו מה שאבותיהם ורבותיהם אומרים להם,פשוט ציווי מפורש להתבטל למסורל האבות,ואילו על מצב שכל אחד עושה מה שהוא מבין התורה אומרת-"איש בשרירות ליבו ילך…וילכו בשרירות ליבם…ההקשבה למסורת היא פשוט אחראית,בוגרת והגיונית,הכפירה בה היא ילדותית,ונובעת אך ורק מרצון לפרוק כל עול ,רצון לממש תאוות ותשוקות ולהשקיט את המצפון שהרי אולי לתועבה הזאת שאני עושה התורה בדיוק התכוונה.אנרכיה ילדותית שרוצה הנאה חסרת רסן וגם להרגיש בסדר.בדיוק כמו הנסיון לומר שאפשר לקדש את החומר מבלי לשבור אותו קודם.ידידי-איף בדיוק תקדש את החומר אם אתה בעצמך לא קדוש?אדם לא יכול לתת לשני מה שאין בו,מי שלא קשוד-לא יכול לקדש,קיימת מצווה תוך כדי שימוש במקסימום הנאה?-כן,קידשת את החומר?ממש לא.נשארת דבוק לחומר הבהמי והגס.האדם נברא לשבר את התאווה והחומר-נקודה-"לא תתאוה אשת רעך…לא תחמוד אשת רעך…לא תנאף…לא תיקום ולא תיטור…לא תשנא את אחיך בלבבך…קדושים תהיו…ואהבת לרעך כמוך…צריך עוד הוכחות?האדם נברא כדי להלחם עם רגשותיו ותכונותיו הטבעים והבהמים-אבור לחמוד,להתאוות,כל איסורי העריות-כולם מוכיחים השבורא מחייב מלחמה עם החומר,התאווה והטבע.פשוט מצחיק שאני בכלל צריך להזכיר לך פסוקים ועובדות כה פשוטות.הנאות גופניות אמנם מותרות לשם שמים,מותרות-אך לא רצויות,לא מדובר באידיאל ובשאיפה אלא בהיתר שלו קורא הרמבן-נבל ברשות התורה.כל זמן שאדם שקוע בחומר הוא אינו יכול להשיג שום השגה רוחנית,הוא יכול להיקרא איש כשר,ירא שמים,אבל לא קדוש עליון,לא צדיק יסוד עולם.מי היו כל אותם צדיקים שזכו לרוח הקודש ולנבואות?רק אלו שפרשו מהחומר וקדשו את גופם,האריזל ,הבעל שם טוב,רשבי,רבי נחמן,הרמחל ,הגאון מוילנא, ועוד הרבה הרבה.לגבי הסיסמאות הקלושות ששוב צינת-אז תסלח לי אבל כתבתי לך תשובות מנומקות,פסוקים מפורשים ותורות נפלאות מליקוטי מוהרן,התנך ועוד
,אם אינך מאמין במקורות אלוקיים אלו-זה האסון הפרטי שלך,אבל להשתמש בדמגוגיה זולה של הטחת מילים שאינם שייכות לכלום אלא משמשות להתחמקות מתשובה ענינית לפסוקים שהבאתי-זה לא מכובד.כלל ברזל בידי-הפוסל במומו פוסל.אדם ,אדם חושד באחרים במה שהוא מזהה שקיים אצלו ולכן הקלישאות הנבובות שמורות לך ורק לך ידידי,ואחת מהן נושא הדיכוטומיה שכבר סתרתי לך אותו בתשובה הקודמת בפסוקים מפורשים-הבורא בפירוש ציווה על אסור ומותר,כשר ופסול,טמא וטהור,אז על מה בכלל הויכוח המגוחך?אם אתה מפתח תאוריות כפירה,לפחות שיהיה להם בסיס תורני -תנכי,אחרת זה פשוט מביך.אתה מתווכח עם הבורא על ציווים מפורשים שלו?או שאתה מאמין בתורה או שאתה ממציא תאוריות מתפלספות שאין להם ולתורה פשוט כלום במשותף.ובכל זאת נשוב ונאמר-הבורא ציווה על התרחקות מהטומאה והתועבות והחומר כי הבורא הוא בעצמו מעל החומר,ורק מי שמעל החומר יכול להכלל בבורא שמעל החומר,רק מי שקדוש ולא נשל בטומאה יכול להידבק בבורא עולם שהוא שורש הקדושה"קדושים תהיו כי קדוש אני יי אלוהיכם…לא תשקצו את נפשותיכם…לא תמטאו ונטמאתם בם"על מה בכלל הויכוח?או שאתה קורא מה שכתוב בתורה או שאתה חולם והוזה הזיותיך.לעתיד אחרי התחחייה לא יצטרכו מצוות כי אז הוא זמן קיבול השכר של המצוות,אז לא תהיה שום תאווה ולא שום הרגשה של חומר,כמו לפני חטא עץ הדעת שהלכו ערומים ולא ידעו בכלל מהתאווה,כמו תינוקות-כך יהיה לעתיד
לגבי הפסוקים שהבאת-למען השם מה הם בכלל סותרים,נוגעים וקשורים לביטול המצוות,מדובר על עולם התחייה שאז כל הבריאה תשתנה כמו שכבר כתבתי לך,אך לא על ביאת המשיח המוקדמת לה הרבה.ומה עם כל הפסוקים החד משמעים שהבאתי לך מהנביאים?קראת בכלל את התשובה שלי?חזל אומרים"יודעין היו ישראל שעבודה זרה אין בה ממש ולא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסייא".כלומר-לשכב עם עריות בלא צידוק וטיעון פילוספי תיאולוגי-הם התביישו,ולכן עשו עמצם כמאמינים בעבודות זרות המתירות להם את כל התועבות .עלה תאנה השקפתי שבה לכסות על ערוות תאוותהן.צידוק תאולוגי מוסרי כדי להכשיר כל חטא ופשע.אתה לא הראשון חביבי,אתה ממשיך מסורת אבות אם תרצה או לא…פשוט צא מזה.מהשקר וההונאה העצמית,מגניבת דעת עצמך.
אהבתיאהבתי
אם נדמה לכם שעל ידי שמירת מצוות אי אפשר לגלות את עצמך ולהגיע לאמת מדוקדקת על חייך,הדבר נובע משתי סיבות-אצל תומר מדובר בפונקציה של אי שמירת מצווות ,ואצל השואל מדובר כנראה בעבירות כאלה ואחרות שגרמו לו מסכים רוחניים ומנעו ממנו להרגיג עונג של תפילה.השואל דיבר על תפילה משעעממת אלא שהוא כלל לא יודע שהאור הגנוז ממש נמצא בכל תיבה ותיבה של התפילה.אור אלוקי וגילוי שכינה עוטף כל אות בתפילת שחרית,מנחה וערהית.אלא שכדי להרגיש אותו[כמו שזוכה לעיתים החתום מטה עבדכם הנאמן ] צריך 3 תנאים,לומר את המילים לאט לאט,לנגן את המילים ואז מרגישית מתיקות מופלאה בכל אות,ולשמור את הברית,את הזרע ואת העיניים,כמו שמגלה רבי נחמן בליקורי מוהרן תורה נ-"כי כל הפוגם בברית אין יכול להתפלל…וכשמתפלל וטועם מתיקות בדיבורי בתפילה זאת הבחינה נקראת כל עצמותי תאמרנה ,ואין יכול לטעום מתיקות בתפילה אלא כשתיקן פגם הברית אבל מי שפגם בבריתו אינו יכול להתפלל…"במילים אחרות-חטא הוצאת הזרע לבטלה גורם טומאה כה גדולה ומונע את הרגשת הקדושה והאור הגנוז שבמצוות ,בתורה,בתפילה ובשבת.
לגבי מדיטציית ויאפסנה-אז סליחה על החדות,ההתנשאות והמונופול הרוחני-אבל אלף מדיטציות כאלה ואחרות לא מתקרבות ולא מדגדגות בכלל את ההשראה הרוחנית,הקדושה,השראת השכינה,נזיכוך הנפשי,הרגשי והרוחני-שאדם מקבל על ידי לימוד תורה אמיתי ומעמיק על מנת לקיים[ולא מתוך חקירה פילוסופית על מנת למצוא ספקול תומר],על ידי תפילה בכוונה, על ידי התבודדות ביער בינך לבין קונך.התבוששות ביער היא פשוט חקירה מדוקדקת להפליא על עצמך,אישיותך,תכונותיך הרעות הדורשות תיקון, ככתוב בליקוטי מוהרן תורה נב-"על כל צריך שילך יחידי בלילה במקום שאין שם אדם,וילך שם ויתבודד,ויפנה דעתו וליבו מכל עסקי עולם הזה,ויבטל הכל,עד שיזכה לבינת ביטול במת,היינו שבתחילה ירבה בשיחות ותפילות בהתבודדות בלילה בדרך יחידי,ואחר כל ירבה עוד בהתבודדות הנל,עד שיזכה לבטל זה הדבר,דהיינו לבטל מידה ותאווה זו,וכן ינהוג זמן רב בהתבודדות עד שיבטל הכל,,ואחר כך עדיין נשאר ממנו איזה דבר,גון גאווה טמונה,עד שמבטל גם את זהכי לזכות לזה להכלל בשורשו,דהינו לחזור ולהיכלל בשם יתברך,זה אי אפשר לזכות כי אם על ידי ביטול,שיבטל עצמו לגמרי עד שיהיה נכלל באחדותו יתברך". רק התבודדות יכולה לספק לאדם כלים לא רק כדי לאבחן את פנימיותו התת הכרתית,את הכוחות האגואיסטים -גאוותנים התת הכרתיים שמתוכם פועל האדם,אלא גם עוזרת לו על ידי תפילה,לשנות אותם,לעדן אותם ולבסוף לבטל אותם עד שזוכה האדם להכלל בבורא.מדיטציה היא ערבוב והרבעת חושים חולפת ,מסג רגשי נפשי מתפוגג שאין לו ממשות וקיום תמידי,שאין לו פירות מלבלבים אלא נד נד נפשי ,קרוסלה חושית הנעה סביב צירה וחוזרת לנקודת המוצא ללא תהליך מובנה.
ויש את לימוד התורה שמרפא פשוט את הנפש,על ידי יגיעה בתורה אדם מגלה את נשמתו האלוקית,מתחבר אליה ומרפא אותה מהקליפות שעוטים סביבה.למעשה על ידי קיום כל מצווה אדם מחייה אבר רוחני אחד מנשמתו,כי לנשמה ישתריג חלקים רוחניים כנגד תריג מצוות.כל עבירה-מחשיכה ניצוץ מנשמתו,כל מצווה-מאירה ומרפאת ניצוץ אחד השייך לאותו מצווה.[שערי קדושה לרבי חיים ויטל]אפשר לכתוב עוד ועוד אךאין לדבר סוף.אבל כלל גדול הוא שהמצוות הן הן המימוש העצמי והביטוי העצמי של האדם,כי המצוות והנשמה מגיעות מאותה ספירה ומזינות ומפרות זו את זו,כמו שאומר הזוהר "נהמא-מזונא דגופא,אורייתא-מזונא דנשמתה "[לחם-מזון הגוף,התורה-מזון הנשמה]
כי לכל יהודי יש 2 נפשות,אחת חיונית-טבעית וממנה הרגשות,החושים,התאוות,האהבאת וכל מה ששיך לעולם הזה,ויש נפש אלוקית עליונה שכל מהותה הוא רק תורה ומצוות,דבקות וביטול ,דבקות אינסופית לבורא ולהכלל בו.לשכינה ,לאור הגנוז ולאלוקות האינסופית.הנפש הזו אינה יכולה להתגלות ולהאיר על ידי שום פעולה רוחנית נקייה ויפה ככל שתהיה[כדוגמת מדיטציה,יוגה וכו כי אינני מדבר על רוחניות של טומאה כמו בהודו הכוללת עבודת אלילים,פאגאניות,כוחות טומאה וכו].הנשמה האלוקית נכנסת באדם רק על ידי שמירת המצוות. ככתוב בזוהר"מאן דאזיל באורחוי דאורייתא ,קודשא בריך הוא אשרי עליה נעימותה דשכינתא שלא תעדי מינה לעלמין"[מי שהולך בדרך התורה הקבה משרה עליו את נעמית השכינה שלא תסתלק ממנו לעולם]
ולסיום תומר ידידי-אותם ידידים אורטודוכסים שלך מן הסתם צריכים חיזוק אמיתי במירת הזרע,העינים והמחשבות כי זה כל היסוד של הקדשה ובו תלויה הרגשת בהירות האמונה,הקדושה וחנועם יי.שמירת הברית קרוי שמירת היסוד,איבר הברית הוא כנגד ספירת היסוד כי בו הכל תלוי "ולא תותרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם,אני יי אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים"-"ועוצם עיניו מראות ברע הוא מרומים ישכון"[ישעיה ]
אהבתיאהבתי
אני מודה לך על התגובות, ואני בטוח שהמניע שלך לכתיבתם הוא הפצת האמת ותיקון עולם במלכות שדי. דא עקא, אני לא מסכים איתך על כמה וכמה הנחות יסוד, ולא יכול לקבל את מסקנותיך. יכול להיות שזה בגלל שאני שופך זרע לבטלה, אבל נדמה לי שיכולות להיות לזה גם סיבות אחרות. בכל אופן, היה בטוב וזכה למצוות.
אהבתיאהבתי
חן חן ותודה על ההתיחסות.סליחה על הטעויות הרבות הנובעות מעייפות המוח אחרי למעלה משעתיים של כתיבה רצופה.לא פרטת במה בדיוק אינך מסכים איתי,כך או כך אני חוזר וממליץ על הספר שכבר המלצתי ולילופין על האתר של הרב נויגרשל "יהדות מזוית שונה".מאחל לך רק טוב.
אהבתיאהבתי
אולי הידיד שלך התרועע עם אנשים מתקדמים, עירוניים ומתוחכמים שאינם מייצגים בהכרח את הדעה הרווחת בכלל המדינה? מלבד זאת, בכמה וכמה תרבויות מוסלמיות (עיראק, טורקיה) דבקה לאורך הדורות תדמית של הומוסקסואליות רווחת, אנד איסלאם בי דאמנד.
חוצמזה, מרוקו במשך רוב התקופות נודעה כמקום סובלני יחסית לעולם המוסלמי. חוץ כמובן מהתקופה שבה קבעו שם פסיכופתים פונדמנטליסטים את משכנם ותרמו רבות להרס אל-אנדלוס. זה לא מקרה שיש לנו יחסים טובים יותר איתם מאשר עם שאר ארצות המגרב, אם כי גם טוניס רגועה יחסית באיסלאם שלה, למיטב הבנתי.
אהבתיאהבתי
תודה על המאמר המעניין. לא הצלחתי למצוא בו תשובה לשאלת היסוד, שהיא המעניינת ביותר, בעיניי: למה בכלל התפתחה מראש איבה שכזאת להומוסקסואליות? זה בולט עוד יותר לאור מה שציינת, שהומוסקסואליות התפתחה כטאבו רק בדתות האברהמיות.
(אם אני זוכר נכון, לרב סטיבן ויינברג יש תזה שנוגעת לדיכוי נשים. מעשה הומוסקסואלי הוא מעשה ששובר את ההיררכיה הטבעית בין גברים לנשים, בכך שגבר מתנהג כמו אישה. אבל זה לא מסביר את התיעוב גם כלפי הצד ה"אקטיבי", ולא את העובדה שאיסורים דומים לא התפתחו בנודע ליחסי מין בין עבדים ואדונים, נניח.)
אהבתיאהבתי
אליק, אני דווקא נוטה לקבל את התשובה של הרב ויינברג, שגם מקובלת בלימודי המגדר: ההומוסקסואליות הורסץ את מערך הכוחות "הרגיל" בו הגבר שולט ועליון. נכון שלכאורה זה אומר שלא היו צריכים לכעוס על הגברהאקטיבי, ואמנם ביוון העתיקה באמת לא היתה בעיה עם פדרסטיות, כלומר יחסי מין בין מבוגר לנער (אותו הוא גם חנך בפילוסופיה, לחימה וכו'), משום שהגבר תמיד היה האקטיבי. אז למה לבד מזה, בתרבויות אחרות גם האקטיבי מגונה? ייתכן שישנן עוד סיבות תרבותיות לכך – הרי בכל מקרה אותו גבר "חוטא" בזה שהוא "משפיל" גבר אחר, גם אם הוא לא מזיק לעצמו.
וכמובן שבדתות האוברהמיות העניין מודגש, משום שבהן כל האתוס הפטריארכלי מודגש: הרי האל המונותאיסטי הוא גבר שזוגתו היא ישראל (או הכנסייה). הכל בנוי זביב דגם של יחסי אישות בין זכר לנקבה.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע מה יותר מרתק, הפוסט המקורי או הדיון שהתפתח בעקבותיו לאורך התגובות. תודה.
הערה קטנה שאני מרגיש צורך להגיד – ההשוואה של מקרה קונסטנטינוס למעמד הר סיני לא נראית לי מספיק חזקה. לסיפור של קונסטנטינוס עצמו יש בנצרות מקורות שונים, בחלקם מדובר בפירוש על כך שהוא חלם זאת, או על כך שראה את הסמל לבדו ולא שכל החיילים ראו את זה איתו. המקורות הנוצריים עצמם (שהם לא סיפור *של* קונסטנטינוס, אלא *עליו*) לא מתייחסים למקרה הזה כאל ביסוס הנצרות, או עדות שעל גביה הכל נבנה, בטח לא באופן שבו מעמד הר סיני הינו בסיס באמונה היהודית (לפי ספר הכוזרי, למשל).
ונראה לי שגם יש תיאוריות שמסבירות כיצד מה שראה קונסטנטינוס הינו אפקט ידוע שרואים לפעמים בשמש (הצלב, לא המילים כמובן), בעוד מעמד הר סיני מכיל חוויה יותר מורכבת.
כך שעדיין נראה שיש הבדל מהותי בין הטענה של האמונה שנובעת ממעמד הר סיני לכל נס/התגלות אחרת, בדתות השונות.
אהבתיאהבתי
יש הבדל, אבל לא מהותי.
בכ"א, הרי גם בכלל לא צריך את הדוגמאות האלה כדי לדעת שמיתוס נוצר בצורה טבעית ביותר, בלי שום צורך לביסוס עובדתי. השאלה שצריך לשאול היא למה לפתע פתאום המסורת כולה צריכה לקבל צידוק מה"הוכחה" הזאת. יותר מכל, זה מה שמראה על משבר האמונה.
אהבתיאהבתי
היי
אני סטודנטית לתואר שני ביעוץ חינוכי ואני עושה סמינריון על נוער הומוסקסואלי ביהדות, בנצרות ובאיסלאם. לגבי היהדות מצאתי חומר רב אבל לא מצאתי מאמרים על ההתייחסות להומוסקסואליות באיסלאם ובנצרות.
האם יש לך רעיון היכן אוכל למצוא התייחסות
אתי בן עמי
esterbenami@gmail.com
אהבתיאהבתי