קורס שלי באונ' תל-אביב

קורס

אני שמח לבשר שהשנה, ב"ה, אעביר קורס, סמינר מ.א., באונ' תל אביב. הנה:

והנה תקציר הסילבוס:

התרבות הרוחנית של ה"ניו-אייג'" חודרת היום לכל פינה ואתר בחיינו, מהטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים בקופת החולים ועד לבעלי הבנק שבו אנו מפקידים את כספנו. בסמינר נבחן את התופעה ואת השפעותיה על היהדות. ראשית נקדיש זמן כדי להגדיר את מאפייני התופעה ודפוסי הפעולה שלה, ונתחקה אחר מקורותיה ההיסטוריים והתרבותיים. לאחר מכן נזהה את המופעים האקטואליים שלה בתוך היהדות של ימינו, הן בזרם האורתודוקסי והן בזרמים ההטרודוקסים למיניהם. הסמינר ילווה בקריאת טקסטים רלוונטיים בעברית ובאנגלית.

מעניין לאללה! הקורס יתקיים במסגרת ביה"ס לפילוסופיה (תחת "התוכנית לדתות זמננו", שבראשה עומד פרופ' רון מרגולין), אבל אפשר להירשם אליו גם מתוך המגמה לפילוסופיה יהודית (אולי גם לתלמידי תואר ראשון). בקורס, כאמור, נאפיין את הניו-אייג', נתחקה אחר מקורותיו הרעיוניים (בגישת "ההיסטוריה של הרעיונות") ונראה איך אלמנטים ניו-אייג'יסטים חודרים ליהדות כיום.

מתוך הנחה ש- the more the merrier (שלא לדבר על כך שאם אף אחד לא יירשם זה פשוט לא יקרה) אשמח אם תעבירו את הידיעה המשמחת הזאת למי שלו זה רלוונטי. בואו בהמוניכם.

והרצאה

טעימה ממה שיילך בקורס אפשר לקבל מהקלטת ההרצאה שנתתי ב"כנס הישראלי הראשון לחקר רוחניות עכשווית" לפני כמה חודשים (ושרק לאחרונה גיליתי שהיא עלתה לרשת), תחת הכותרת "האתוס הניו-אייג'י ורוח ההיפר-קפיטליזם". לחצו כאן לשמיעת ההרצאה.

21 תגובות

  1. קורס על תנועת הניו האייג' באקדמיה בהנחייתך מהווה פריצת דרך משמעותית והכרה ברוחניות
    עכשווית, חיה,דינמית ועירנית.
    נשמע מענין ומרתק ! שיהיה בהצלחה !

    אהבתי

  2. כתוב שם מר פרסיקו תומר ולא ד"ר.
    אז איך אתה יכול להעביר קורס מ.א לסטודנטים מאסטרנטים באוניברסיטת תל אביב? למיטב ידיעתי מי שאינו דוקטור (ובעל תואר מאסטר בלבד) יכול רק להעביר תרגיל ולא קורס. מה קרה אוניברסיטת תל אביב ירדה ברמה?

    אהבתי

  3. ברכות, ומשום מה הייתי בטוחה שאתה כבר מלמד שנים ארוכות באוניברסיטה.

    תהנה, רק בבקשה אל תכניס את החשיבה לך למיטת סדום האקדמית…שהם יתרחבו ויזוזו…

    אהבתי

  4. אבל יש כאן בעיה חוקית ולכן אני במקומך לא הייתי מפרסמת את זה בכזו גאווה.
    לפי הכללים של המועצה להשכלה גבוהה, באוניברסיטה, סמינר למ.א. צריך להעביר אדם בדרגת מרצה דוקטור ומעלה.
    נהוג להעסיק באוניברסיטה אנשים שיש להם מאסטר רק אם הם רשומים בצורה פעילה ללימודי דוקטורט באותה אוניברסיטה, ואז הם דוקטורנטים שם. הם מלמדים שעורי השלמה ושעורים לתואר ב.א. – כלומר, את כל העבודה השחורה שהדוקטורים והפרופסורים לא רוצים לעשות.
    סמינר מ.א. שנתי באוניברסיטת תל אביב: כל דוקטור ירוץ ללמד אותו (יוקרה, כבוד, פותח דלתות וכולי), ומבחינה חוקית כל הדוקטורים שמסתובבים עכשיו – ויש הרבה – ואוניברסיטת תל אביב אמרה להם "לא רוצה אתכם" – הם קודמים לכל מרצה שהוא בעל מאסטר בלבד.
    אז שהאוניברסיטאות בארץ יפסיקו להכשיר דוקטורים ולא יתנו יותר תואר דוקטורט, ואז שיעסיקו רק בעלי תואר שני וכל האקדמיה תהיה מבוססת על בעלי תואר שני בלבד. הנה פתרון לכל בעלי הדוקורט שמסתובבים ואומרים להם "לא".
    הגיוני? פתרון ניו אייג' פר אקסלנס: האקדמיה נפתרת מהדוקטורים.

    אהבתי

  5. היום את לא צריכה לחקור, לכתוב, להתאמץ. מספיק שתעשי לעצמך פופולריזציה וכבר תקבלי סמינר MA באונ' תל-אביב.

    אהבתי

  6. גם אם אתם צודקים, אז מה תומר אשם שנתנו לו פטור מדרישת הדוקטור? אם כבר ניתן לבוא בטענות למעסיקיו ולא אליו.
    וחוץ מזה גלי, כמו שאת בטח יודעת, מעבר לעניין התקנון, הרי שכל מיני קורסי בחירה וסמינרים למ.א. הם הדרך שבה פרופסורים מאפשרים לדוקטורנטים שלהם (וכאלה שהם כבר דוקטורים, אבל עדיין מקורבים לצלחת) להתפרנס. כך שהניחוש שלי הוא שאם נותנים לתומר ללמד זה כנראה כי באמת אין מישהו אחר שילמד את הנושא הזה או מסיבה מוצדקת אחרת. אחרת היו מזנקים כל הפרופסורים האחרים ודואגים לשלל דוקטורניהם, וגם אם היה תומר הבלוגר הנפוץ בעולם זה לא היה עוזר לו.
    קצת שכל לא מזיק, וגם אפשר לתת קצת קרדיט לאנשים. ובתקופת החגים עדיף לצמצם את הפה מפחד קלוריות מאשר לצמצם את העיניים.

    אהבתי

  7. ראשית – דאגותיכם במקום. אבל לאו דווקא מהסיבות הנכונות. נכון: סמינר מ.א. נוהגים לתת לבעלי תואר ד"ר. נכון: אני יוצא מהכלל. יחליט כל אחד לעצמו אם זאת מפני כישורי או מפני קשרי. אבל להסיק בגלל זה שהאקדמיה מתדרדרת יהיה כמו להסיק שהאינטרנט בדעיכה מפני שכל ארחי-פרחי יכול לכתוב בו טוקבק. לא כך: יש טוקבקים ראויים ועמוקים, ויש קטנוניים ושטחיים. כל מקרה לגופו.

    אהבתי

  8. כאשר אני חוקרת ויש לי הרבה פרסומים ומקבלת גם פרסים אני לא מספיק טובה. כי אני אישה ואמא ועוד כל מיני דברים. בחו"ל אני טובה, אבל כאן בכל מקום אני טובה לספונג'ה אחרי כל כך הרבה מחקרים.
    לכל המתחסדים רק לפני יום הכיפורים (כאשר כל השנה הם עושים חטאים). קודם האקדמיה צריכה לקבל דוקטורים ודוקטוריות כמוני. וזה כולל מכללות ואוניברסיטאות. אחרי זה היא יכולה לקבל אנשים אחרים.
    ולתומר, גם אני יוצאת מהכלל בכך שאני לא מלמדת בשום מקום כבר המון זמן ואני נחשבת מבחינה אקדמית לדרגה הרבה יותר גבוהה ממך. אז איפה הצדק? אין צדק ולא יעזרו תפילות ביום הכיפורים. יש רק קשרים ולא כישורים.

    אהבתי

  9. מה שאת מתארת נשמע לי קשה. אין לי מה להציע מלבד אמפתיה (של מישהו שהוא דוקטורנט). יש אנשים שאני מכיר שמלמדים קורסי בחירה כמורים מן החוץ במכללות (למשל בספיר).
    אני עדיין לא חושב שמצבך קשור לתומר (אלא אם את חוקרת ניו אייג').

    אהבתי

  10. אני מכירה את תומר שנים ואני בטוחה שנותנים לו להעביר את הקורס בגלל כישוריו. תומר מצליח לקשור בין נושאים מורכבים בפני עצמם באופן מעמיק. בנוסף הוא בנה קורס מקורי ומעניין. אז למה שהאוניברסיטה לא תרצה בכך? גם אם הוא לא דוקטור.
    כל מי שמכיר את תומר לא מתפלא ולא דואג ליוקרתה של אוניברסיטת תל אביב.

    אהבתי

  11. אני חושב שאין שום סיבה להאשים את תומר בשום דבר. הידע שלו והכשרון מדברים בעד עצמם, הוא לא מציג עצמו כדוקטור ולא כפה עצמו על אף אחד.
    יחד עם זאת יש לזכור כי אחד מהתפקידים של האקדמיה הוא לדאוג למומחי המחר. את זה לא ניתן לעשות בלי לאפשר בכל מחזור או שניים למספר חוקרים מצטיינים להישאר ולחקור.
    מהרגע שמישהו מסיים דוקטורט במדעי הרוח, הדרך שלו להמשיך ולחקור חייבת להיות מתוקצבת בצורה ישירה (משרה מן המניין) או עקיפה (מלגות, קורסים ותרגולים) דרך האוניברסיטה. אין לו אפשרות אחרת להמשיך ולהתעמק בחומר. מכיוון שהאוניברסיטאות לא עושות זאת (חלק ניכר מהבעיה הוא שהמשאבים בפקולטות למדעי הרוח מצומצמים מאוד) אין היום דוקטורים שהם חוקרים ותיקים וכמעט ואין דוקטורים שהם חוקרים צעירים. אני הגעתי מהטכניון ודי הזדעזעתי לראות שאין דורות של דוקטורים חוקרים כפי שיש במדעי הטבע, בפקולטות להנדסה, מדעי ההתנהגות ועוד ולכן לא תהיה המשכיות. כלומר, כאשר פרופ' ברוורמן, שולמן, רז ועוד מספר מצומצם של חוקרים ישראלים ותיקים יפרשו לא יהיה דור חדש של פרופסורים ודוקטורים ותיקים, בעלי השכלה ומספר רב של שנות מחקר ופרסומים שיוכל להחליף אותם. לכן אני יכול להבין שמקומם חוקר המעוניין להמשיך באקדמיה לראות שמעט התקציב לא הולך לחוקרים.
    את כל זה כמובן אין להפיל על הגב של תומר. שיהיה לך בהצלחה, תומר.

    אהבתי

  12. להעביר סמינר למאסטרנטים.
    בגלל שרק בדוקטורט ואחרי שיש דוקטורט לומדים שיטות מחקר, לומדים דברים שבשום אופן לא לומדים אותם בלימודי התואר השני.
    עצם כתיבת עבודת הדוקטורט וההגשה שלה (והבחינה עליה במקומות מסוימים וכתיבת המאמרים עליה וכולי) זה הצעד המכריע
    ולכן גם אם בעל התואר השני הוא נורא מוכשר ובאמת מוכשר באופן יוצא מן הכלל, אין לו שום יכולת להעביר סמינר למאסטרנטים כי חסר לו ידע שיש לדוקטורים.
    זה בדיוק כמו שחולה יבוא לבית חולים ואחות תבצע בו ניתוח.
    גם אם האחות היא גאון, לא הייתי רוצה שהיא תנתח אותי.
    וזו תשובה לכל אלה מעלי.
    וכן אין לי מושג בניו אייג', אבל האקדמיה צריכה לשמור על הכללים ועל רמה אקדמית מסוימת ולא להפך לכוכב נולד.
    אחרת לא יהיה דור המשך למחקר האקדמי והפקולטה למדעי הרוח תיפול. אולי באמת זה מה שצריך לקרות אם יושבים שם אנשים בינוניים.

    אהבתי

  13. אז אני מבינה שהיית פוסלת את דקרט, שפינוזה, או וויטגנשטיין מלהעביר קורסים על פילוסופיה באוניברסיטה? או, לחילופין, את א.ב. יהושע או נתן זך על ספרות? רק מי שהאקדמיה "הכשירה" יודע על מה הוא מדבר?
    (לא שתומר כזה גאון, ממש לא, אבל מבחינה עקרונית)

    אהבתי

  14. בלי קשר ליכולות של תומר

    ספציפית לטענתך-
    כן-
    הרב כדורי לא יכול ללמד קבלה
    דקרט לא יכול ללמד פילוסופיה
    וכדור לא יכול ללמד פיסיקה

    באונ' כיום [ואולי חבל שכך] לומדים שיטות אקדמאיות. ואם אתה מבין בנושא- אבל לא מבין בשיטות המחקר האקדמאיות- אתה לא יכול ללמד.

    אהבתי

  15. א.ב. יהושע היה פרופ' במחלקה לספרות באוניברסיטת חיפה, שתי קומות מעלי, כאשר עשיתי פוסט דוקטורט באוניברסיטת חיפה.
    מכיוון שהכרתי אותו מהאוניברסיטה, ציינתי אותו.
    הוא היום פרופ' אמריטוס.
    לגבי השאר שצוינו למעלה (חוץ מכדורי כמובן שמקומו בישיבה) כבר אין לי כוח לפרט, כי זה דו שיח של חרשים.
    את מ. ירוקה הייתי פוסלת מיד.

    אהבתי

שקלא וטריא