1. בברזיל, הארץ עם הכי הרבה קתולים בעולם, יש פחות ופחות קתולים ויותר ויותר אוונגליסטים. למי שעדיין לא ברור לו למה, שיציץ בתמונה:
נוצרים ברזילאים צעירים בכנסייה אוונגליסטית
2. ב"משאל ראש השנה" במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" ראיינו בין השאר את פרופ' יוסף דן, חוקר רב זכויות של המיסטיקה יהודית וחתן פרס ישראל, שאמר לדעתי דברים חשובים:
אין בעיני דבר המקדיר את מצב הרוח בארץ – הן את מצב הרוח והתרבות והן את מצב ההרגשה היומיומית – מאשר הקיבעון של הציבור האינטלקטואלי החילוני והציוני-דתי בזיהוי היהדות עם החרדיות הקיצונית. כולנו יודעים שיש כל מיני יהודים, ושתרבות יהודית יכולה ללבוש גוונים שונים ומנוגדים, אך מיהו יהודי "באמת"? מאה שערים, העדה החרדית, הבד"ץ?
[…]
קשה לקוות להתגבשותה של תרבות ישראלית מגוונת ופתוחה ללא התנערות מן הסטריאוטיפ החרדי של המסורת היהודית. התרבות היהודית תמיד היתה עשירה בניגודים ובריבוי דעות ומגמות, וציורה כאילו כל-כולה, מאז ומעולם, נהגה על פי דיניהן של הישיבות הליטאיות והחסידויות הקיצוניות מהווה כריתת מרבית אבריה ומרכיביה. כל עוד יזין עיוות זה את דימויה של היהדות בקרב החילונים והדתיים המתונים, לא תימצא הדרך לאמץ ולהפנים את התפישה ההיסטורית הפתוחה והעשירה: היהדות היתה בכל התקופות מערכת פתוחה של תפישות עולם, שיטות תיאולוגיות ואורחות חיים. כל עוד לא נבין כי אפליית נשים ודחיית ספרדים סותרת לא רק את ערכי ההומניזם הליברלי אלא בראש וראשונה את ערכי היהדות, נמשיך לצייר את היהדות כמסורת נוקשה ואחדותית שאנו אוהבים לשנוא.
הוא צודק מאוד. חייבים להפטר מהתחושה שכל מי שלא חרדי (או אורתודוקסי בכלל) הוא איכשהו פחות יהודי. ההתרפסות החילונית אל מול החברה החרדית, ציבור שעל אף זכויותיו רובו טפילי הן ביחסו למודרנה והן ביחסו למדינה (ולפעמים אף גאה בכך), היא רק כתוצאה מכך שמשום מה החילוני הממוצע משוכנע שיש באמתחתם איזשהו "סוד" שהם שומרים עליו, ושטוב שהם שומרים עליו (טוב, לחילונים כמובן אין שום כוח לאלוהים). הפקדת אלוהים בזרועות האורתודוקסיה גוזלת מהחילונים את תרבותם, לא מעט מרווחתם הכלכלית, וכן, גם את אלוהים.
3. ואפרופו האורתודוקסיה, לכבוד ראש השנה כתבתי ברכת שנה טובה שהתפרסמה במקבץ ברכות בערוץ הניו-אייג':
הרב אלישיב בן תשעים ותשע, הרב שטיינמן, השני בחשיבותו כפוסק בציבור הליטאי, בן 95. הרב עובדיה יוסף יחגוג בעוד עשרה ימים יומולדת 89. הרב מרדכי אליהו בן 80. עם פרוס השנה החדשה אני מאחל לכולם בריאות ואריכות ימים. (ועכשיו למשהו שונה לחלוטין: האורתודוקסיה עומדת בפני שינוי והתחדשות. סמכותו של הדור החדש של הפוסקים שיבוא תהיה שבריר מזו של זה הנוכחי. זו הזדמנות ליצירתיות, לרענון ולתיקון. עם פרוס השנה החדשה אני מאחל ליהדות האורתודוקסית להשכיל לתת יותר מקום ללב, לשכל הישר, לאנושיות הפשוטה, לדאגה לכלל, לאלוהים. שתהיה שנה טובה, שנה של עבודה לשמה.)
4. בגליון "ארץ אחרת" האחרון כותב הרב ד"ר מנחם קלוש ביקורת כנגד המאמר שלי מהגליון הקודם. אני מקווה שאפשר לראות משהו בסריקה הזו. מבלי להיכנס לפרטים אומר שיש בהחלט טעם בדבריו, אבל אני לא חושב שהטעם הזה מפחית מצדקת דברי. לשיפוטכם.
5. מאמר ארוך בניו-יורק טיימס על מצב התפילה בארה"ב. הכתב הוא יהודי אגנוסטי שעובר בין בתי תפילה שונים ונדהם ונפעם מהכיוונים השונים אליהם נעות התפילות של המאמינים. מה כל כך מפתיע? בגדול, לא הרבה (ואולי באמת מספיק כבר עם ז'אנר כתבות ה"יא-בא-יה-אני-לא-מאמין" בהן "פתאום מגלים" שאנשים כיום עובדים את אלוהיהם או אליליהם לגמרי לגמרי איך שבא להם).
בסופו של דבר הכתב מחליט, בצורה רומנטית וקצת צבועה לדעתי עבור אדם שלא מתפלל, שתפילתם של האוונגליסטים הרגשנים היא האותנטית ביותר. אבל יש כמה נקודות יהודיות חביבות: למשל, רבנים אורתודוקסים שממליצים לחסידיהם למלמל את תפילת "אבינו שבשמיים" (התפילה שנתן ישו לתלמידיו – מתי 6, 9-13); או תפילה שחיברו חברי קהילה יהודית הומוסקסואלית בסאן-פרנסיסקו, אותה יש ללחש אחרי מין אנונימי כדי "לאפשר לשנינו לגעת ולראות את האלוהי". אמן ואמן.
6. עוד מאמר מהניו-יורק טיימס, ושוב הפתעה ניו-אייג'ית גועשת: "גל חדש" של נשים צעירות, עירוניות ומשכילות שמנפיקות "שיטות" לבריאות, אושר ועושר, מכנות את כל זה "רוחניות" וסוחפות אחריהן מספרים לא מבוטלים של נשים צעירות, עירוניות ומשכילות.
7. מאמר מעניין על דת ופלורליזם שטוען את הטענה הבאה:
כפי שטען Tomoko Masuzawa, "דת" הפכה לקטיגוריה מובדלת בדיוק כשנראה שהיא נסוגה מ-, או לפחות מוכלת בתוך, התרבות האירופאית, ובכך מאפשרת ניגוד מפלה בין המערב הנאור למזרח הדתי. אבל ככל שהדומיננטיות של הנצרות נתפסה במאויימת על ידי אותן נטיות של חילון, התיאולוגים הנוצרים חיפשו דרכים חדשות לזכות את הנצרות. פתרון אחד, כפי שמראה מסוזאווה, היה האישור הפלורליסטי של הדת באופן כללי, אל מול חוסר-הדת. במקום לנסות להוכיח את עליונותה של הנצרות אל מול כל הדתות האחרות, האסטרטגיה האפולוגטית החדשה היתה לגייס יריבים לשעבר אל מול (מה שהתיאולוגים האירופאים חשבו שהוא) אויב משותף.
ההצלחה של האסטרטגיה הזאת היתה תלויה כמובן בהדגשת המשותף ולא המבדיל בין "המסורות הגדולות", תוך צמצום זרות עבור האינטרסים של האחדות המהותית. מה שבסופו של דבר נקרא "פלורליזם" היה למעשה אסטרטגיה להכלת הבדלים. המטרה, כפי שהכריז Charles Carroll Bonney בנאום הפתיחה לפרלמנט העולמי של הדתות ב- 1893, היתה "לאחד את כל הדתות אל מול חוסר-הדת; להפוך את "כלל הזהב" [מה ששנוא עליך וגו' – ת.פ.] ליסוד האיחוד הזה, ולהציג בפני העולם את האחדות המהותית של דתות רבות על ידי המעשים הטובים של החיים הדתיים." העובדה ש"האתאיזם החדש" של ימינו מעמיד עצמו כנגד הדת מרמזת שהתיאולוגיה הפלורליסטית אכן הצליחה בשינוי מסגרת הדיון.
8. בארה"ב מסתובבת קבוצה שמכנה את עצמה ה- Westboro Baptist Church. מדובר בכמה עשרות אנשים, רובם בני משפחה אחת, שלא מסתפקים בהבנה מילולית פשוטה של המקרא, אלא גם נהנים מאוד לעצבן את כל מי שלא חושב כמוהם. ראו את הקטע הבא:
מה שיפה כאן הוא שהמגישים גסי הרוח של רשת פוקס ניצבים מול מישהי שהיא עוד יותר גסה מהם, ושהפונדמנטליזם שלה גורם לזה שלהם להיראות כמו שלאפשטונדע בפסטיבל פשוט. היא מתעקשת שיש להבין לא רק את איסורי המקרא (למשל, נגד יחסי מין הומוסקסואלים) כפשוטם (דבר שהם מוכנים לו), אלא גם את אופי האל כקנא, נקם וגוזר מיתה כפשוטו, וזה כבר יותר מדי (מי היום מוכן להאמין באלוהים זועם?). חדלי-האישים מפוקס, מתוך אין-אונות מכמירת לב, עוברים רגרסיה לילדות (כנראה עניין לא מסובך עבורם) ופשוט מקללים אותה.
איור של עומר הופמן מתוך הכתבה במעריב
9. ואל משפחה יחודית אחרת: ביום שישי לפני שבועיים התפרסמה בסופשבוע של מעריב כתבת תחקיר ארוכה של אלון הדר ובה מסמך "חוקים" שחלים לכאורה על משפחתו המורחבת והפוליגמית להפליא של גואל רצון. החוקים דרקוניים, מעוררים פעמים גיחוך פעמים בחילה, אבל מה שמעניין לעינינו הוא הגלישה, בחלקם, לתיאולוגיה. כך למשל קובע רצון ש
השטן שבכן אשר מתעתע בכן, ומאיים להשתלט על חייכן ועל חיי ילדיכן ובעזרתו אתן מנסות להילחם בי, באחד שבחרתן בו לבלות את שארית חייכן, באחד שלו הבטחתן את אהבתכן הבלעדית. אהבה ללא תנאי וללא גבול. שטן זה מפריד בינינו וגורם למחלוקות ומריבות, אך לא אצלי שוכנות מחלוקות אלו, כי אם בתוך מוחכן ובנשמתכן החלוקה בין הטוב לבין הרע."
[…]
רק תפסיקו להתחבר עם השטן ולהסתכל עליו, הוא לא ייתן לכן דבר. אלו הם רק תעתועים ודמיונות שווא. אלו רק הבל הבלים. אך לי יש את האמת, לי יש את הגאולה, אני הוצאתי אתכן מסבלות מצרים, לי יש את מה שאתן רוצות, יש לי את הנוכחות על האדמה. לי יש את החוכמה האלוהית אשר אלוהים חנן אותי, אלוהים חנן אותי בשפע של אהבה. יש לי כוח לאהוב את כל העולם אך לכן אין כוח לאהוב את עצמכן. לכן אין כוח להתנגד לשטן, לכן אין כוח לשמור על עיניכן, לכן אין כוח לחזות את הלא נודע. אין לכן כוח אפילו להכיר בעצם קיומכן. אתן שפלות וארורות, אתן מסכנות ואומללות, אתן קבצניות לתשומת לב כמו השטן, אתן מחפשות את תשומת לבו של השטן, אתן מחפשות לשבת עם השטן, אתן מחפשות לאכול עם השטן, אתן שומעות בקולו של השטן.
אהה. אני כזכור כתבתי נגד ראיית משפחתו של רצון ככת. כתבתי ש"הקשר בין רצון לנשותיו הוא בראש ובראשונה רומנטי. רצון אינו מורה רוחני ובוודאי לא מייסד של זרם יהודי חדש." אם המסמך הזה אותנטי, ברור שטעיתי, והעניינים במשפחתו של רצון מורכבים יותר מפוליגמיה פשוטה. ברור שיש כאן איזושהי עטיפה דתית לכל העניין. האם היא רק משמשת כסות והצדקה לאורך החיים המקורי או שהיא לבו של העניין? האם רצון הוא סתם עוד גבר אובססיבי או (סתם עוד) גורו מניפולטיבי? על פי העדויות הנוספות נראה לי שיש צורך בעדויות נוספות. מה שכן, כנראה שיהיה מעניין.
הוא אף פעם לא הוריד את כיסוי הראש בפומבי
10. חברת Tesco מואשמת באפליה דתית על ידי בן אמונת הג'דיי שנדרש להסיר את הכיסוי הראש שלו (Hood) באחד מהסופרמרקטים שלה. הבחור, דניאל ג'ונס, בן ה-23, הוא מייסד הדת, שמונה (על פי הכתבה בגרדיאן) חצי מיליון מאמינים ברחבי העולם. לדבריו הדוקטרינה של הג'דיי מחייבת אותו ללבוש כיסוי ראש שכזה בציבור. רשת החנויות לא נשארה חייבת וציינה ש
אובי-וואן-קנובי, יודה ולוק סקייוקר הופיעו כולם בציבור ללא כיסוי ראש, זאת ללא מעבר אל הצד האפל, ולמיטב ידיעתנו רק האמפרור מעולם לא הוריד את כיסוי הראש שלו.
צודקים. ועל פי אמנות הפלפול לא אופתע אם איש היח"צ שלהם יהודי.
11. המפלגה הרפובליקאית לא תפסול את דן הלורן, מועמדה למועצת העיר מטעם מחוז 19 בניו-יורק רק מפני שהוא פגאני מוצהר. הלורן הוא ה- First Atheling (הכהן הגדול והמלך) של דת ה-Theodism שמנסה להחיות מסורת נורדית מסויימת (שאני מוכן לנחש שלא היתה ממש קימת מעולם). על פי המאמר הזה הם שונים מה- Astaru הנורדים ואף ה- Wicca בכמה חגים (לא בכולם!) ועובדים אלים כגון אודין, טיר ופרייר. לפני כמה ימים נחשף שבחירים בממשל בוש לא היו מוכנים להעניק את "מדליית החירות", הכבוד הגדול ביותר שממשל ארה"ב מעניק, לג'.ק. רולינג מפני שהספרים שלה "מעודדים כישוף", כך שאין פלא שדמוקרטים, שלא מסכימים עם דעותיו הפוליטיות של הולרן, לא יכולים שלא לברך על התקף הפלורליזם של הרפובליקאים. כפי שמסכם המאמר שבלינק: Gods Bless America!
12. אתר שנראה מבטיח על הטרדיציונליזם.
13. יובל דרור מביא מודעה חביבה מ"מעריב" המבשרת על כינון מלכות בית-דוד בראשת "כף1"
14. ראיון עם טרי איגלטון על ספרו שמגן על הדת כנגד האנטי-תיאיסטים (והופך אותה תוך כדי לפרוייקט סוציאליסטי מהפכני).
15. אסף וול כותב בצורה משעשעת נגד הנסיעה לאומן: "כאשר הריקנות פוגשת בתאווה הבלתי נשלטת לגאולה, התוצאות גרוטסקיות". אכן. אם כי לשם הפרוטוקול, אני בעד נסיעה לאומן.
16. אתר חדש לבני לוז, המורה את דרך האניגרם. ספר שלו, "האדם החופשי", יצא לא מזמן והמלצתי עליו בטור מימין.
לולאת האל 
){kind=link}
אומן הפך למרכז עבודת אלילים. יהודים (גברים כמובן) נוסעים לאומן בחגים ומשאירים את נשותיהם לטפל בילדיהם (המרובים בדרך כלל). ואחר כך מכריזים מראש כל גג את חשיבות ערך המשפחה ביהדות.
אהבתיאהבתי
זה נכון, אבל איפה לא עובדים אלילים? הרי אם היינו פוסלים כל דבר שאפשר להפוך אותו לעבודת אלילים וכו'.
אני חושב שאפשר לנסוע לאומן ולעבוד את ה', ושזו הזדמנות לכל מני דברים שעל פי רוב חסרים בתרבות שלנו: עליה לרגל, מסע חניכה דתי, כור היתוך קהילתי בין גברים ופולחן סטייל-פגאני של מקום מקודש.
אהבתיאהבתי
תומר,
בנקודה 2 קצת טשטשת בין מסורת קיום הלכה למסורת קיום חרדית. מסורת בסיסית של קיום הלכה(ל"ט אבות מלאכה בשבת, בשר בחלב, גדרי צניעות בסיסיים ועוד ועוד) היתה קיימת תמיד באלפיים השנים האחרונות בכל קהילות ישראל(חוץ מכמה דברים מאוד חריגים), עד לתקופת ההשכלה לפחות. הסגנון החברתי החרדי הוא אכן חדש הרבה יותר. אתה יכול לומר שאתה רוצה היום משהו חדש, אך לפחות אל תיצור אשלית זהות מוחלטת בין קיום הלכה לסגנון חיים חרדי ושאז ומעולם היו ציבורים חילוניים בעם ישראל. זה פשוט לא נכון.
חוץ מזה, תודה על הרשימה המעניינת!
אהבתיאהבתי
זה ממש לדבר על חבל בביתו של התלוי :)
תודה על חדשות הרוח. איכשהו יש תחושה שהמדור הפעם ביזארי מכרגיל. מדהים איך אלוהים כמו המיניות מצליח לייצר סטיות נפשיות מוזרות כל כך, או שכל הסטיות הנפשיות המוזרות מוצאות את המיניות ואלוהים. לך תדע מה גרם למה. הגברת המקללת והמקוללת בפוקס, הגורו רב הנשים, בית דוד וכדומה.
מה שתפס את עיני זה הדיון בפלורליזם.
הפנטזיה של היהדות היא "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". אין ספק שהגבולות היום בין דתות הם לא בין הדתות עצמן, אלא בתוך הדתות. הרב אליישיב יכול להתפלל בבית כנסת עם שמרנים נוצרים-או עם אימאמים מוסלמים. הם יסכימו על העקרונות החשובים- יש אלוהים והומואים הם מחוץ לתחום. מה שישאיר אותי ואותך בחוץ (לא כהומואים אלא כפלורליסטים- שאלה כידוע הרבה הרבה יותר גרועים)
אהבתיאהבתי
לא רק זה, וצריך לדעתי להיות אפילו יותר קיצוני.
מדברי חנן עולה לכאורה שיש משהו נחות בעבודת אלילים. לדעתי אין הבדל ערכי בין עבודת אלילים, עבודת אל אחד או אתאיזים…
דבר נוסף שעולה מדברי חנן, (כל כך מעט מילים, וכל כך הרבה שנאה… ) שבני זוג חייבים את כל פעילות הפנאי שלהם לעשות ביחד… נגיד אם הגבר רוצה לנסוע לתערוכת מכוניות בפרנקפורט אז או שייקח את האישה והילדים אתו או שלא ייסע…
השאר בהקשר זה ברור אין מה להרחיב…
אהבתיאהבתי
מסכים לחלוטין עם סעיף 2. אבל, פרופ' יוסף דן מפספס דווקא את המגמה האחרונה בקרב הציבור החילוני של חזרה למקורות, (אבל אי אפשר לדעת אם זה לא איזה טרנד חולף…)
ואף מילה על הציונות והנזק שעשתה ליהדות והקשר בין החזרה למקורות לבין נסיגתה של הציונות.
אהבתיאהבתי
אלכס,
זה נכון שיש הבדל בין שמירת הלכה כשלעצמה לאורך החיים החרדי. האחרון הוא עניין מודרני, ההלכה כמובן פרה-מודרנית בעליל. תודה על ההבחנה החשובה. אני בכ"א רוצה גם להדגיש שלא חייבים לשמור הלכה כדי להיות לגמרי יהודים.
אהרן,
"אין ספק שהגבולות היום בין דתות הם לא בין הדתות עצמן, אלא בתוך הדתות" – מעולה!!! איך לא חשבתי על זה בעצמי?
לגבי עבודת האלילים, יש פה איזה בלבול: אני מבחין בין עבודת אלילים כפשוטו, כלומר ממש פיזית לערוך פולחן לאיזה פסל (שמבחינתי זה משהו שיכול, אם הוא נעשה בצורה הנכונה, לקרב בין האדם לאלוהות), לבין עבודת אלילים אמיתית, שהיא התרחקות מהאל, הצמדות למשהו ארצי (נאמר, המדינה, או האהבה הרומנטית, או ההלכה), ותפיסתו כאמת האחרונה. זו אלילות שאני מתנגד לה.
ואני מסכים עם המגיב that shall not be named שמותר באמת לבן הזוג או בת הזוג לפרוש מדי פעם ולעשות לאלוהיו. זה אפילו חיובי בעיני. מה שאולי חורה בעניין הזה באומן הוא שמדובר כמעט אך ורק בגברים, ושהנשים תמיד נשארות בבית עם הילדים.
אהבתיאהבתי
אהלן תומר,
בקשר לעבודת אלילים,
למה אהבה רומנטית??
בקשר לפסקה האחרונה בתגובה שלך,
להישאר בבית עם הילדים זה עונש??? :-)
אהבתיאהבתי
תומר,
לשם ההבהרה ולשם איזון, אני מקבל לגמרי את האמירה שהיהדות לא שייכת לדתיים. יתרה מזו, לטעמי, יש לבטל לגמרי את המונחים החדשים והמפריעים האלה, "דתיים" ו"חילוניים". חוץ מליצור מחיצות, הם לא נותנים כלום. (אילו יכולתי, הייתי מבטל את מנהג הכיפה לגברים, לא בגלל שאינני מזדהה איתו, אלא בגלל שהלכה מאוד לא מהותית הפכה להיות אבן הבוחן העיקרי של מי שייך ליהדות.יתרה מזו. היא הפכה את השייכות ליהדות לעניין סוציאלי, כלומר אתה צריך להיות שייך למגזר הנכון כדי להיות יהודי כשר. זה לא יתכן).
אהבתיאהבתי
שמע, שים איזה סימן כדי שיהיה אפשר לפנות אליך כמו בנאדם, לא?
בכ"א, בעידננו ובמחוזותנו פעמים רבות מוצגת האהבה הזוגית כשאיפת השאיפות, כאושר הגדול ביותר, כמתת האל (או הטבע) לאדם, כנחמה האולטימטיבית, כמטרת החיים. זה לדעתי להפוך אותה לאליל.
ולהישאר בבית עם הילדים זה לא עונש רק אם אתה בוחר בזה. אם חייבים, זה יכול להיות מעצבן.
אהבתיאהבתי
יש לי מה לומר על נקודה שתיים ואלי אכתוב זאת , אך בעניין אומן לכל מי שאינו יודע הנשים נוסעות לשם בחנוכה והגברים בראש השנה.
לגבי מה שכתבת שהינך חושב שההלכה הינה עבודת אלילים.אם כתבת כך כיון שאתה חושב שהיא מרחיקה את האדם מהעולם לפי דעתי הכל תלוי כיצד אתה תופס את משמעות המצוות-אם ככלים רוחניים או סתם מנהגים עתיקים וחסרי תוכן. וכמובן כיצד אתה תופס את התורה שבעל האם מבוססת על עקרונות רוחניים או על שלל אפשרויות אחרות שמוציאות ממנה כל מימד עמקות. או שאם כתבת כך כיוון שהיא מוציאה את האדם מן המוסריות בכך שנוצר מצב שרק את הההלכה צריך לקיים וכל דבר אחר לא אני חושב שאתה צודק בהחלט וכמובן שיש לזה סיבה עמוקה מדוע זה קרה ולא במסגרת זמני כרגע לכתוב על כך אבל כידוע ישנם הרבה ספרי מוסר שתופסים היום מימד חשוב בחייו של כל יהודי אורתודוקסי.
אהבתיאהבתי
ההודעה האחרונה כוונה לתומר
אהבתיאהבתי
גסות הרוח היתה נחלתו של האניטי לבדו. והיא נובעת, כנראה, מכך שאין לו תשובה אמיתית לשאלות שלה. הרי הם חולקים את הנחות היסוד.
אשר לפרופ' דן, אני חושב שהטענה שלו היא מין צביעות מקובלת. ערכי היהדות, על כל גרסה פרה-רפורמית שלהם, בהחלט מעמידים נשים ונוכרים כנחותים מגברים יהודים אורתודוקסים. ההלכה היהודית, אחרי הכל, היא זו שקבעה את גבולות היהדות במשך כאלפיים שנה – ולהוציא מספר קטן של מורדים שהיו בעיקרם קוריוז, היהודים קיבלו את ההנחה הזו. הטענה שאפשר להעמיד יהדות ליברלית, בלי ריסוק של כל המסגרת היהודית הקלאסית, היא טענה בעייתית מאד, ודאי אם אתה חושב שדת היא קודם כל מסורת – וזה, כמסתבר, מה שחושבים רוב היהודים בישראל.
אהבתיאהבתי
מתן,
לא כתבתי שההלכה היא עבודת אלילים. חלילה. כתבתי שאפשר לעשות ממנה עבודת אלילים (וזה לצערי קורה הרבה). אם חושבים שהיא האמת לאמיתה אז היא הופכת לתחליף לאמת לאמיתה, שהיא אך ורק האל החי.
יוסי,
נכון, ההיא בראיון לא גסת רוח. אבל פעולותיה שלה ושל משפחתה הן גסות רוח.
ולמה אי אפשר לעדכן את המסורת? למה מסורת לא יכולה לאפשר שינוי והתחדשות? המסגרת תתרסק בחלקה הגזעני והשובניסטי, ותתקיים הלאה בחלקיה האחרים, העמוקים והיפים.
ולדעתי רוב היהודים לא ממש חושבים על זה.
אהבתיאהבתי
תומר,
אתה נכנס למלכוד כאן… :-)
מאיפה אתה יודע שהאלוהים הוא האמת ולא נגיד ההלכה או פסל של בעל?
ואם אתה מנסה להביט כאילו מאחורי הדברים, ומנסה מכך למצוא את האלוהים, כיצד אתה יודע שאין משהו גם מאחריו?
ולמה שזה שמאחוריו לא יהיה פסל?
אהבתיאהבתי
לא הבנתי: "מאיפה אתה יודע שהאלוהים הוא האמת ולא נגיד ההלכה או פסל של בעל?"
לדעתי אנחנו מגדירים מראש שאלוהים הוא האמת, לא? וכל דבר שאינו אלוהים הוא לא האמת לאמיתה. עכשיו נשאר לגלות מהו אלוהים, נכון? וזה מה שנשאר לעשות בשבעים השנה פלוס-מינוס שיש לנו.
אהבתיאהבתי
"כל עוד לא נבין כי אפליית נשים ודחיית ספרדים סותרת לא רק את ערכי ההומניזם הליברלי אלא בראש וראשונה את ערכי היהדות", ראשית, מה הן "ערכי היהדות" שעליהם מדבר הפרופסור המכובד? ומדוע הוא חושב שיש ליהדות איזושהי נגיעה עם "הומניזם ליברלי"? אפליית נשים וחוסר החיבה המוכר לגויים קשורים ישירות לכך שהתלמוד הבבלי נתפס כטקסט קדוש ושווה ערך לתנ"ך, כאשר בפועל הוא יותר חשוב בעולמו של היהודי מאשר התנ"ך. גם אם קיים "הומניזם ליברלי" בחוגים דתיים מסוימים, מדובר בתופעה מודרנית לא פחות מזו של ה"חרדיות הקיצונית".
בנוגע לפלורליזם כתכסיס תיאולוגי, כדוגמת דבריו של אהרון, "הרב אליישיב יכול להתפלל בבית כנסת עם שמרנים נוצרים-או עם אימאמים מוסלמים", שמציירים תסריט הזוי במיוחד, שיכול להתקיים, במקרה הטוב, רק בין חבורה של אפולוגטיים ערמומיים, שכן כיצד אדם מסוגל להתפלל עם אנשים שלדידו הולכים ישירות לגיהנום בשל אמונתם השקרית?
אהבתיאהבתי
אחרת קשה להסביר את דבריו הבאים:
"that God actually takes little interest in countries. Yahweh is presented in the Jewish Bible as stateless and nationless…His concern is with universal humanity, not with one particular section of it"
אהבתיאהבתי
קודם כל, אלה שמות!!
שנית, אתם צודקים, אבל:
הרמס, זה נכון שהיהדות גזענית ושובניסטית בבסיסה. אבל. אל תשכח שההלכה גם ממוסגרת על ידי עקרונות מטא-הלכתיים, כגון "שבעים פנים לתורה", "דרכיה דרכי נועם" וכו'. תחבר כמה מהם אל ההנחה שההתפתחות של העולם והזמן היא תוך כיונון אלוהי, ותקבל רשות להכניס ליהדות פלורליזם או הומניזם. אולי לזה מכוון פרופ' שן.
בנוגע לגבולות בין הדתות, אני חושב שמה שאהרן התכוון הוא שהחיכוכים הגדולים היום הם בתוך דתות, לא ביניהן (חוץ מהאיסלאס הקיצוני שמעוצבן על כולם).
יבמת,
כן, איגלטון מגייס את הדת לצרכיו המרקסיסטים, עד כמה שזה מצחיק.
אהבתיאהבתי
אכן שכחתי, אך אם תסתכל על עקרונות מטא-הלכתיים מבחינה משפטתית-הלכתית, מדובר לכל היותר בשיקולי סל\אוביטר\מתווה כללי, שפוסק ההלכה אינו מחוייב להם ושימושם מוגבל ביותר, בייחוד לאור עוצמתה של ההיררכיה ההלכתית, לפיה, אין באפשרותו של בית דיין לשנות מדברי קודמיו אלא אם הוא גדול ממנו במניין ובחכמה, ההמצאה של "אמונת חכמים" הופכת את התנאי השני לבלתי אפשרי. לכן השפעתם של "דרכיה דרכי נועם"(וכדי לראות את דעתו של הרמב"ם במשנה תורה על קיומו הזמני של עיקרון חביב זה) תביא, לכל היותר, להקלות זעירות ובלתי מורגשות, התמונה הכללית של אפליית שנים ונחיתות גויים תזכה להגנה מלאה והצדקה יתרה.
ושוב תודה על הבהרת דבריו של אהרון, מכל מקום, אני מסופק אם ישנו איסלאם שאינו קיצוני(מוסלמים מתונים באמת, ולא רק לצרכי אפולוגטיקה, הינם נרדפים ומהווים מיעוט זניח, לצערי הרב), והוא טורח לשלוח לא מעט גופות של נוצרים ובודהיסטים לאללה. הסיבות להעדר חיכוכים בין נוצרים ליהודים, לדעתי, טמונות בחילון שעבר על שתיהן, והתרכזותם של היהודים במרחב נטול נצרות משמעותית(לא רק במדינת ישראל, אלא גם בניו יורק או לוס אנגלס, כמה יהודים חיים בסביבה של נוצרים אדוקים ואוונגליסטים להוטים?), בסופו של דבר, העדר חיכוכים בין הדתות הוא תוצר של היסטוריה אקראית ותו לא, לדעתי כמובן.
אהבתיאהבתי
התגובה האולטימטיבית לכל הנאמר לעיל, לא דניאל דנט ולא ריצ'רד דוקינס יכולים להתעלות על זה.
חג שמח.
אהבתיאהבתי
טהרנות וקפדנות הם מהאלילים המפתים ביותר והחמקמקים ביותר. אומן, כבר כמה שנים, היא תופעה יהודית שקשה להתעלם ממנה, ובוודאי לא משהו שאפשר לפתור כך כלאחר יד כ"עבודת אלילים". חזרתי משם שבוע שעבר וכתבתי על זה כאן: hamagid.blogli.co.il
אהבתיאהבתי
התמונה היא כמובן של דראת ווידר ולא של האמפרור.
ראה כאן:
באנגליה יש איסור על חבישת הכובע של הקפוצ'ון (הצ'וקו), מכיוון שזה מאפשר לחמוק ממצלמות האבטחה שנמצאות שם בכל מוקם.
אהבתיאהבתי
אנא ממך, כמי שגדל ממש על הסרטים האלה אני יודע מי הוא האמפרור ומיהו לורד ויידר. אבל גם ויידר מעולם לא הוריד את הכיסוי בפומבי, לא?
תודה בכל אופן ומועדים לשמחה.
אהבתיאהבתי
לדעתי, ובניגוד למה שכתבת ש"יש להיפטר מהתחושה שכל מי שלא חרדי (או אורתודוקסי בכלל) הוא איכשהו פחות יהודי" – יהודי הוא מי שרוצה לשמר את ערכי הדת היהודית, ואת זה רוצים החרדים, וגם הדתיים. החילונים לעומת זאת, מתגאים להיות בעלי ערכים נאורים ומתקדמים שאין מקורם ביהדות – למה אם כן הם רוצים להיקרא יהודים?!
מהי היהדות זולת ערכים + תרבות החיים הנולדת מערכים?!
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהחרדים מעוניינים בשמירת ערכים, אלא יותר מכל בשמירת מצוות. ובנוגע לערכים הנאורים שרוצים החילונים לשמור, אני לא חושב שאפשר לומר שכל הערכים של היהדות הם בלתי-נאורים.
אהבתיאהבתי