אז מה באמת יקרה ב-2012?

דבר אחד ברור מעל לכל ספק שיקרה ב-2012, והוא שמיליונים רבים ימותו. כן, כל מי שבאותה שנה יהיה זקן או חולה מספיק, ימות. מצד שני, מיליונים יוולדו, ובאופן כללי עולם כמנהגו ינהג. לא יקרה שום דבר מיוחד. איך אני יודע? על פי הגיון פשוט וניסיון העבר: בכל פעם שקבוצה של חוזים (או הוזים) ניבאה את סופו של העולם או תחילתו של גן-עדן עלי אדמות, וזה קרה רק כמה מאות פעמים בהיסטוריה של המערב, היא טעתה. בכל פעם ופעם. מאה אחוזי כישלון. אז נכון שזה שהשמש זרחה עד היום לא אומר בהכרח שהיא תמשיך גם מחר בבוקר, אבל אתם מבינים על מה אני שם את הכסף.

החזון החדש, ה"תריסרי"' אינו שונה מכל חלום אחר באספמיה, ולמרות שהוא אולי יותר סקסי מההתלהבות של החב"דניקים מאדמו"רם המת, הוא לא באמת יותר מתוחכם. היתרון הברור שלו הוא שבעוד החב"דניקים לא יפסיקו לעולם לחכות, התריסריים יידעו כבר ב-22.12.2012 שצריך לקום לעבודה כרגיל. מצד שני ההיסטוריה גם הראתה לנו שזה שהנבואה נכשלת זה ממש לא אומר שמפסיקים להאמין בה. ישו למשל הבטיח לתלמידיו שיראו את מלכות גן-עדן עלי אדמות עוד בחייהם, וכשזה לא קרה אף אחד לא בא אליו בטענות.

"אבל רגע, הרי לא סתם פיתחנו אובססיה ל- 21.12.2012," יאמרו התריסריים, "הרי מדובר בסוף לוח השנה של התרבות הדרום-אמריקאית העתיקה של המאיה! המאיה האלה יודעים על מה שהם מדברים!!!" נו באמת, גיב מי א פאקינג ברייק. גם אם זה היה לוח השנה האחרון בעולם לא הייתי ממהר להיוועץ בלוח השנה של המאיה, שבאופן ספציפי היא התרבות העתיקה שאולי הכי פחות כדאי להצטער על הכחדתה. מדובר כמובן בציביליזציה ברברית במיוחד, שהיתה עסוקה רוב הזמן בהקרבה סיטונאית של קורבנות אדם, לא לפני שפשטו את עורם, חיררו את גופם ועקרו את לבם. כל זה כמובן לא סתם, אלא רק כדי לאסוף היטב את דמם, אותו מרחו על שפתי פיו של אלוהיהם איצַמְנָה ("בית הלטאה"). כן, אלה בהחלט אנשים שגילו משהו עמוק על החיים.

אל המאיה Itzamna. אוהב דם.

אבל בואו נדבר לא על החיים שלהם, אלא על אלו שלנו: נראה לי די ברור שהציפייה לימות המשיח נובעת ממצוקה פסיכולוגית פשוטה יחסית: העניין הוא שכולנו שמים לב שהעולם לא מושלם, וכולנו מרגישים שלא כך צריך להיות. יש לנו ערגה תמידית לשלמות, אבל היא כמובן לא נענית על ידי המציאות, ומפני שאנחנו לא מצליחים להשלים עם הפער שבין האידיאל שבראשנו למציאות שמול עינינו אנחנו משליכים את איחודם המושלם אל העתיד. ומכיוון שאנחנו מבינים שאין בכוחותינו הדלים לעשות את העולם מושלם, אנחנו חולמים על כוח עליון שיעשה אותו מושלם בשבילנו.

אבל חוץ מזה שזה קצת ילדותי, ולבד מזה שהציפייה לעתיד מונעת מאיתנו להעריך את ההווה, הבעיה עם המשיחיות לסוגיה היא שמדובר בעצם בסוג של משאלת מוות. יפה כתב כאן אמיתי מגד לא מזמן שהציפייה ל"פתרון" למציאות היא בעצם ציפייה לסוף החיים, כי כל עוד החיים נמשכים אין ולא יכול להיות פיתרון אחד סופי. לא קשה לראות את אותה דינמיקה מתממשת בציפייה לאותו גן-עדן עלי אדמות. הרי זו תמיד צפייה לסוף הזמן, לסוף ההיסטוריה, לסוף ההתקדמות, לסוף ההתפתחות. אנחנו מקווים לזמן שבו נפסיק לקוות. רוצים להפסיק לרצות. אנחנו רוצים להגיע למנוחה מלאה, לשלווה הגמורה, לחלום פז של שינה מתוקה. כן, זה לא שונה בהרבה ממוות. המשיחיות, אם כן, היא סוג של ניהיליזם, תשוקה אל האין.

אבל לעולם יהיה יש, והיש לעולם יהיה מגוון: תמיד יהיה בו טוב ורע, אושר וצער, מתוק ומלוח. אלה החיים, והם טובים מאוד ככה. ואם רוצים שהם יהיו טובים קצת יותר צריך לקום ולעשות אותם כאלה. אל תצפו ל-2012 ואל תסמכו ש-2012 תפתור לכם, או לכולנו, את הבעיות. על זכויות האדם, על הרווחה, על שיוויון הזדמנויות לנשים ולמיעוטים, על הפרדת דת ממדינה, על סוף הכיבוש – על כל אלה צריך לצאת ולהילחם כאן ועכשיו. המלאכה רבה, ומי שיישב ויחכה שבני המאיה יעשו אותה בשבילו יתאכזב.

או אולי לא. כי יהיה עוד דבר שבטוח יקרה ב- 2012: כל מני אנשים שחזו שמשהו גדול יקרה יתאמצו מאוד להסביר לעצמם איך למרות שלא רואים או מרגישים שום דבר, זה בכל זאת קרה.

[פורסם לפני יומיים באתר מעריב]

21 תגובות

  1. אני רוצה שהדברים שלך לא יסתתרו בבלוג. אני רוצה שהם יתנוססו מעל כל לוח מודעות. תודה

    אהבתי

  2. לחשבון הבנק שלהם שהולך ותופח חחחח
    מה שהכי הורס אותי זה איך אפ'חד לא בא ואומר להם – היי חשבתם שהלוח שנה שלהם הסתיים כי לא היה מי שימשיך אותו?
    ככה שהעובדה שהלוח הסתיים בתאריך שהוא הסתיים מעידה על האסון שקרה למאיה ולא על מה שיקרה למי ששרד אחריה.

    אהבתי

  3. לפני שנת תשמ"ד, 1984
    לא היה כלי תקשורת שלא התייחס בהרחבה לסוף העולם .הממשמש ובא
    לפי מיטב זיכרוני, העולם המשיך להתקיים.

    אהבתי

  4. רוב האנשים השפויים חושבים כמוך, וזה בסדר שאתה מנסה להיות שפוי, כולם מנסים, הבעיה היא שאתה לא יודע איך תראה שנת 2012 בדיוק כפי שמרבית המתנבאים על סוף העולם לא יודעים.
    אז במה הוספת או גרעת מהיידע האנושי?

    אהבתי

  5. אולי באמת יגיע המשיח, אולי באמת ישו יקום ואולי ואולי ואולי.
    יהיה מי שיהיה שיגיע, שיכין לעצמו ביטוח חיים ושומר ראש, כי מהרגע שהוא מגיע, הצד השני (נוצרים קנאים, יהודים קנאים, תלוי מה מגיע) ישקוד יום ולילה כדי לחסל את המגיע ולתת למאמיני הדת השניה לחכות לאיזה ביאה שלישית..

    אהבתי

  6. בספר "שיניים לבנות" של זיידי סמית' מתוארת דמות אחת של סבתא שמשתייכת לאיזו כת אפוקליפטית בלונדון, ומאמינה שסוף העולם קרב, יום הדין וכו', ואכן מגיע התאריך הזה, ומה שקורה לפניו, במהלכו ואחריו מתואר בספר בהרבה הומור, ובאופן כללי מאוד מומלץ.

    אהבתי

  7. מתקשרת עם חוצנים אמרה לי שמה שיקרה ב-2012 זה שאם עד עכשיו רק מטפלים ואנשים שנבחרו בפינצטה מסוגלים לתקשר עם חוצנים, ב-2012 כולם יוכלו גם בהקיץ וביום בהיר.

    וחוץ מזה מה שיפה ב-2012 זה שיש 2 שזה בסיס בינארי משני הצדדים, וביניהם יש 1 ו-0. זה אומר שברגע שבו התאריך ישתנה מה-20.12 ל-21.12, האפס יהפוך לאחד, הרע יהפוך לטוב, -2 becomes 1.

    אהבתי

  8. משהו גדל, תופס נפח, מתרחב בי. אולי זה משהו שקשור למאיה. אולי זה קשור למרק שעועית. לך תדע.
    המשיחיות, עליה כתבתי אפילו ספר פרוזה שלם, היא חוסר יכולת להכיל את העובדה שתיקון עולם הוא דבר איטי מאוד. איטי עד להכאיב.

    אהבתי

  9. בל נשכח את חיבתם של בני המאיה למשחקי כדור כשעל תקן הכדור ראש אדם…

    אני דווקא אשמח לקבל תאריך תפוגה מובטח לכדור הארץ. בכל זאת, יהיה מבאס להגיע לשם כשאתה תקוע במשרד. לפחות שתינתן לי שהות מספקת לבזבז את כל הכסף על מסע לאפריקה והקוטב הצפוני.

    אהבתי

  10. כדאי לציין שאחת התפיסות הדתיות שמתמודדות באופן אמיץ ומעניין עם כל הנושא של ביאת המשיח וסוף העולם היא תפיסתו המפורסמת של ישעיהו לייבוביץ' לגבי כך ש"המשיח תמיד יבוא", כלומר שהציפיה הדתית לקץ ההיסטוריה היא ציפיה שלעולם
    לא תתממש באופן מעשי.

    זה כמובן מה שכל חלוני חושב ומאמין בו, אבל והחידוש אצל ליבוביץ טמון בזה שהוא רואה ברעיון הזה תפיסה דתית לכל דבר ולא כפירה בעיקרי היהדות. כלומר על פי לייבוביבץ' על האדם הדתי מוטלת המצווה לצפות בכל עת למשיח, אבל הוא לא מחויב להאמין שהציפיה הזאת אכן תתרחש ברגע היסטורי כלשהו. על פי התפיסה הזאת ביאת המשיח\קץ ההיסטוריה הוא מאורע שנמצא בתהליך של התהוות תמידית שלעולם לא מתגשמת באופן מלא.

    אפשר כמובן להתפלסף אם ההסתמכות של ליבוביץ על מקורות היהדות, ובפרט הרמב"ם, היא פרשנות או דרשנות, אם הוא אכן מבין את עיקרי הדת היהודית לעומקם או מסלף אותם כדרכו, אבל בתור כופר בעיקר אני מודה שזה פחות מעניין אותי באופן אישי.

    אהבתי

  11. שלא יהיה ספק לשניה, אני איתך בדעה שהכל שטויות מוחלטות.
    היופי הוא שגם ע"פ האמונה של המאיה אלו שטויות מוחלטות. התאריך מסמל את סופו של גלגול אחד גדול בתוך מחזור שעדיין ממשיך. כלומר, גם על פי המאיה זה פשוט מעבר ממחזור ארוך אחד לשני, שום דבר דרמטי.

    /אבל/
    במהלך הפוסט אתה מציין את הברבריות של המאיה כמעין טיעון נגד לתוקף התחזיות שלהם. אין שום קשר בין הדברים. תרבות יכולה להיות ברבריות לחלוטין (בין אם ע"פ הסטנדרטים של זמנה, ובין אם ע"פ הסטנדרטים של כותב המאמר), ועדיין שיהיה תוקף מוחלט לטענותיה.

    כפי שאין קשר בין הקרבת האדם של בני המאיה לדיוק התחזיות האסטרונומיות שלהם (שלחקן קרובות /מאוד/ לתחזיות המעודכנות שלנו), כך אין קשר בין העובדה שארה"ב מוציאה להורג אסירים לבין השיגיה בתחום המדע, והחלל וכו'.

    לא, אני לא משווה בין הקרבת אדם אכזרית, כואבת ודתית להוצאה להורג של פושעים, אלא רק מדגים את חוסר הקשר בין הדברים.

    אהבתי

  12. אני מצטער בשבילך. הישראלים נתנו אתה מתעסק בדת היהדות. אני איראני, ואני יודע כמה אתה מלוכלך בשנת 2012, שום דבר לא יקרה אלא אם כן אתה בעל אינטלקט לא מושלם, רצונו להשמדה. רוב הבונים החופשיים אתם לא יהודים.

    אהבתי

שקלא וטריא