בין גלעד שליט לאליעזר מלמד אולי נסתרה מעינינו התפתחות מעניינת שיכולות להיות לה בעתיד השלכות מעניינות לא פחות. אני מתכוון לפסיקה של בתי המשפט בבריטניה בשאלה ברוכת השנים הידוע בכינויה "מיהו יהודי". שכן לפני חודש נפל דבר בממלכה המאוחדת, כאשר בית משפט קבע שילד שיצא מתוך רחמה של אישה שעברה גיור קונסרבטיבי הוא יהודי לכל דבר. כתבה של שרה ליאל מלפני חודש מסכמת את העניין יפה:
הפרשה התעוררה כאשר נער בן 12, בן לאב יהודי דתי ולאם גיורת, ניסה להתקבל לבית הספר JFS שנוסד ב-1732 ונחשב לאחד ממרכזי הקהילה היהודית בצפון לונדון. במוסד לומדים כ-1,900 תלמידים, ורבים מבין המבקשים להתקבל אליו נדחים.
בבריטניה פועלים כ-7,000 בתי ספר דתיים – יהודיים, מוסלמיים, פרוטסטנטיים וקתוליים, שזוכים למימון מהמדינה. על פי חוק מ-2006, הם רשאים להעדיף מועמדים מדת מסוימת לפי קריטריונים שקבעו המועצות הדתיות. [… אבל] אמו של "מ" עברה גיור בבית כנסת רפורמי [כנראה קונסרבטיבי – ת.פ.] ומשום כך אינה יהודייה, וכך גם בנה, טענו מנהלי המוסד, שסירבו לקבל את הילד ללימודים.
המשפחה לא ויתרה, תבעה את בית הספר על אפליה, הפסידה במשפט, הגישה ערעור וזכתה בו בקיץ האחרון. בית המשפט לערעורים קבע בחודש יוני כי דחיית מועמדותו של התלמיד על בסיס בדיקת "יהדות האם" מהווה אפליה. "הדרישה ולפיה על התלמיד להוכיח את יהדותו על פי יהדות אמו היא מעין בחינה אתנית המפרה את חוק הגזע", נאמר בהחלטת בית המשפט. עוד נאמר כי מותר לבי"ס יהודי להעדיף קבלת תלמידים יהודים, אולם תנאי הקבלה אינם אמורים להיות תלויים בקשרי משפחה אלא באמונה. בית המשפט הוסיף כי את אותו רציונל ניתן גם להחיל על בית ספר קתולי ש"מסרב לקבל לשורותיו ילד שמקיים את מנהגי הנצרות, אך ששורשי משפחתו הם יהודיים".
המשפט האחרון הוא דוגמא מוחשית לבעייתיות שבפסיקה של השופטים הבריטים, שכן ברור ממנו ובכלל שהם פשוט לא מסוגלים להבין את המבנה הבסיסי של היהדות ושל ההלכה האורתודוקסית. כי היהדות, כפי שכל ילד בישראל יודע לשנן, היא גם דת וגם לאום. היהדות היא גם מעין משפחה גדולה ("בני ישראל", כלומר צאצאיו של יעקב) וגם סט של חוקים, מנהגים ואמונות, ושני הרבדים הללו שלובים זה בזה. לכן כאשר בית המשפט הבריטי קבע שיש לשפוט את העניין על פי אותו רציונל שבו שופטים מקרה נוצרי מקביל, הוא בעצם מכפיף את ההלכה היהודית לרציונל הנוצרי, ובצורה שהיא או חסרת מודעות או חסרת התחשבות.
מה שקורה הוא שבעצם בית המשפט עונה כאן את התשובה הנוצרית לשאלה היהודית, כי לבחון את דתו של אדם על פי אמונתו, לומר שדתו תלויה לא "בקשרי משפחה אלא באמונה", זה לעשות מעשה שהוא עתיק כימי פאולוס ומבחינת היהדות באותה מידה בלתי הוגן. הדבר דומה לשופט כדורגל שיפסול סל של שחקן כדורסל מפני שהוא נגע בכדור בידיים. נכון, בשני המקרים מדובר באנשים שמשחקים בכדור, אבל מדובר כמובן בשני משחקים שונים, בעלי הגיון פנימי וחוקים שונים. (הצעד המקביל הבא יהיה לקרוא לכדורגל "כדורסל האמיתי").
למעשה משפחתו של הנער הדחוי ניצלה את העובדה שמערכת המשפט המודרני, כמו המדינה הדמוקרטית בכלל, צמחו מתוך הנצרות, ועל כן מתנהלים עם כל חילוניותם על פי ההגיון הנוצרי. וההגיון הנוצרי אומר, אם לנסח את זה בפשטות, שמה שבחוץ לא משנה, משנה רק מה שבפנים. לכן על המצוות אפשר לוותר, אבל צריך גם צריך להאמין. לכן הבשורה הטובה (בין אם היא ישועתו של המשיח, בין אם היא החשיבה הרציונלית ובין אם היא הדמוקרטיה הליברלית) הינה פתוחה לכל העמים, ובלבד שכל העמים יאבדו את מאפייניהם האידיוסינקרטים המבדילים אותם אלו מאלו.*
שלא תהיה טעות: אני לא חושב שאותו נער הוא פחות יהודי או יהודי פחות טוב מגלעד שליט או מאליעזר מלמד, ואני די בטוח שאין שום קסם בגיור האורתודוקסי שהופך אדם ליהודי ושאינו קיים בזה הקונסרבטיבי או הרפורמי. ממילא בשאלת מיהו יהודי הכריעו רוב היהודים כיום שאין הדבר כרוך בקבלת עול תורה ומצוות, וכמו השופט חיים כהן זי"ע אני חושב שמי שמפגין זיקה ורצון אמיתיים להשתייך לעם היהודי – בפנים.
יחד עם זאת אם מותר לבית ספר פרוטסטנטי לא לקבל בין תלמדיו קתולי, ראוי שיהיה מותר לבית ספר אורתודוקסי לא לקבל לשורותיו קונסרבטיבי. בכל זאת, בשביל זה יש בתי ספר פרטיים: כדי לממש את זכותנו הטבעית לקסנופוביה, להדרת האחר ולאזור סטרילי ובלתי-מאתגר אמונית, לא? תשאלו כל חרדי או תושב התנחלות-בוטיק. אבל כן, ראוי שיהיה מותר לדת מסויימת לקבוע מי ילמד במוסדותיה הפרטיים.
אז כך היה כבר לפני חודש, ולפני שבוע דחה בית המשפט העליון בבריטניה את עתירת ביה"ס היהודי ההוא ובזאת קיבל את עמדת קודמו. כלומר העניין סגור. על כך אמר סיימון הוכהאוזר, נשיא הארגון היהודי הבריטי האותודוכסי "יונייטד סינגוג": "עתה אנו מחוייבים להגדרה לא-יהודית למיהו יהודי". הוא צודק.
זה שיש להם כיפות לא אומר שהם מבינים משהו בהלכה
אבל העניין גדול מהבעיה הפרטית של בית הספר ההוא בברטיניה. המרכיב "המשפחתי" בזהות היהודית הוא כאמור הצד של הלאום בצירוף היהודי כל כך של דת ולאום. לעומת כל מני קולות שנשמעים פה ושם אני בהחלט חושב שהיהדות אינה רק דת אלא גם לאום, ואני חושב שלא קשה לראות את זה: יהודים לא דתיים משייכים עצמם לעם היהודי באופן מובן מאליו, ותודעה עצמית היא עניין בעל משמעות רבה בדברים הללו (קל וחומר אם תודעה עצמית כזו מתקיימת בצורות שונות כבר כ-3000 שנה).
מהבחינה הזאת חשוב להבין מה משמעותה של פסיקת בית המשפט העליון בבריטניה. בית המשפט שם, על פי ההגיון הנוצרי בואכה חילוני-דמוקרטי שבו הוא מחזיק, מתייחס אל היהדות רק כדת, וככזו כדת שמעוצבת על פי הדגם הנוצרי, דהיינו: אמונה. על כן כמובן שאפלייה על בסיס קשרי דם היא בשבילו בלתי-הגיונית, שלא לומר בלתי-מוסרית.
משמעות תפיסת העולם הזאת תתחוור לנו ביתר בהירות אם וכאשר חלילה לא תחולק הארץ הזאת לשתי מדינות ויעלה באירופה ובארה"ב הרעיון הליברלי, הדמוקרטי והרציונלי כל כך של "מדינת כל אזרחיה". ייתכן שאז יהיה קשה מאוד לממשלות המדינות הנוצריות, כמו גם לדעת הקהל בהן, להבין את ההתעקשות היהודית על מדינה נפרדת. "מה מפריע לכם," הן תשאלנה, "אם תהיה מסגרת אחת דמוקרטית בה תוכלו כמובן לשמור על דתכם, ולידכם יחיו ערבים כאזרחים שווי זכויות שגם הם כמובן יהיו יכולים להמשיך להיות נוצרים או מוסלמים?"
כשנציגי ישראל ינסו להגן על עמדתם שהיהדות היא גם לאום, וככזה ראויה לטריטוריה שאת גבולותיה מגדירות חלוקות אתניות, יתקל הדבר בחומות של חוסר הבנה, או גרוע מכך, של בוז. עבור המערב החופש להאמין במה שאתה רוצה הוא כמעט כל מה שמגדיר חופש דת (על זה נלחמו באירופה מאות שנים) – כלומר עבורם חופש דת בשום אופן אינו החופש לדחות את מי שדם זר זורם בעורקיו, או החופש לייסד (מה שבמערב נתפס כ)תיאוקרטיה.
היהדות נמצאת אם כן בבעיה: דחיית התפיסה האתנית-משפחתית שלה פירושה מחיקת חלק חשוב מזהותה, ומאידך התעקשות על המימד הזה (לפחות בגרסה האורתודוקסית שלו) מובילה אותה לחיכוך בלתי נמנע עם המערב הליברלי (הד נוסף לכך היה אפשר לקבל גם בדו"ח האחרון של מחלקת המדינה האמריקאית, שקבע שישראל מפלה אזרחים על בסיס דתי). הבעיה של בית המשפט הבריטי היא שהוא ניגש ליהדות עם כלים נוצריים. הבעיה של היהדות היא שהיא חיה בעולם שכליו נוצריים. חשוב שנבין את שתי הבעיות האלה, מפני שאם לא ניזהר יום אחד הן יהפכו לבעיותיה של המדינה היהודית.
—
* אכן, היה זה קאנט שקבע שעלינו רק להפנים את המעבר "אט אט של אמונת-הכנסייה לדת תבונה כללית" (מתוך הדת בגבולות התבונה בלבד), כלומר לדידו הנצרות מובילה בצורה אורגנית לדת תבונית (למעשה, הוא חושב שצריך פשוט לנקות ממנה את שאריות היהדות שדבקו בה!). הציטוט הזה נמצא בהקדמה של כריסטוף שמידט לספר האלוהים לא יאלם דום: המודרנה היהודית והתיאולוגיה הפוליטית (עורך: כריסטוף שמידט, ואן-ליר והקיבוץ המאוחד, 2009, עמ' 8-9), שמסכם: "ההבדל בין הנצרות, שמושתתת על חוקת הרוח והאהבה הפנימית, לבין היהדות, שמושתתת על חוקים חיצוניים, מכתיב את אופי המסלול של החילון כחילון נוצרי (פרוטסטנטי). תיאור ההבדל הזה אצל קאנט טומן בחובו את המפתח להבנת המתח בין התרבות היהודית לתרבות הכללית."
לולאת האל 
בית הספר הזה מקבל מימון ציבורי. ככזה, הוא כפוף לחוקי בריטניה, שאוסרים על אפליה על פי מוצא. אם רוצים האורתודוקסים שלא יתערבו להם בחוקיהם המשונים, יואילו ויבקשו סיוע ציבורי. אם הם רוצים סיוע מהציבור, שיקבלו את כלליו. זה עד כדי כך פשוט.
אהבתיאהבתי
לניתוק הקשר בין האם ליהדות ילדיה, שהופך את הדת היהודית לביצה מיזוגנית עמוקה. כן ירבו, בקרוב אצלינו.
אהבתיאהבתי
אתה צודק, משום מה היה לי בראש שבית הספר הוא פרטי לגמרי, למרות שעכשיו אני רואה שכתוב במפורש שהוא מקבל מימון מהמדינה. אני בוש ונכלם. אם כך המדינה יכולה בהחלט להציב את תנאיה. בכל מקרה, נדמה לי שדברי על ההגיון הנוצרי בבואו לעשות כן עדיין בתוקף.
אהבתיאהבתי
גם הספרדים שלא התקבלו לבתי ספר של החדרים של אגודת ישראל הם נוצרים? אולי הם הוטנטוטים?
אהבתיאהבתי
מדוע קבלה לבית ספר קובעת את הדת של הילד?
אם בית הספר יכול לקבוע תוכנית לימודים כרצונו, שיקבע תוכנית לימודים אורתודוקסית, כולל תפילות וקיום מצוות בנוסח האורתודוקסי. מי שזה מתאים לו (שיהיה מכל דת שהיא) יצטרך לציית לכללים הללו. הילדים הלא יהודים על פי ההלכה יוכלו להתגייר כשיגיעו לגיל המתאים.
האם יש איסור ביהדות למשל לשתף לא יהודים בתפילה (בהנחה שיש מניין גם בלעדיהם)?
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם רוב רובן של דבריך אבל,
על אף הטענה בעממית
היהדות של הוולד נקבעת על פי האב. מאחר ולאב אסור להתחתן עם גויה, אז הוא גורם לכך שבנו אינו שייך לזרע ישראל. מאחר ואין איסור כזה על האם, הבן של האם הוא יהודי.
העניין הזה הוא הלכתי גרידא.
בעניין הלאום, כמה רחוק הלכנו המאה שנים, אבל הרעיון שהיהדות היא לאום כמו לאומים אחרים היא רעיון ציוני לגמרי, ואני יודע שעוד מעט מישהו יביא את רבקה ושני עמים בתוכה וכן הלאה, אבל אין זה קשור בכלל ללאום במובנו בלאומי המדורני שנקבע במאה השתע עשרה באירופה. (בתכלס יש גם אומת האיסלאם, האם בגלל זה מישהו שכל המוסלמים שייכים לאותו עם?)
ואכן בלי משים אפשר לומר שלא רק הנצרות קבעה את מסגרות היהדות וזאת באמצעות ובגלל הצלחת הציונות, אלא שבית המשפט הנוצרי כן קובע מיהו יהודי. בכלל כל המחשבה היהודית של היום היא יותר נוצרית מאי פעם ואפילו יותר נוצרית מיהודית. מה שנקרא המחשבה היהודו-נוצרית באמת הפכה להיות תפיסה של העולם היהודי, רק הנוצרים עדיין לא שמעו על זה.
אהבתיאהבתי
האם נישואים למישהי שעברה גיור לא אורטודוקסי עדיין מעמיד את האב כמי השתחתן עם גויה? או שיכול להיות שמבחינת הוולד מדובר במצב אמצעי שבין יהודיה לגויה ואפשר לקבל את הוולד כיהודי?
השאלה הזו נבדלת ממצב שבו יהודי התחתן עם גויה ואלחר שנים רבות החליטה להתחתן, השאלה היא מה קורה לגויה שכבר עברה סוג של גיור.
האם יכול להיות שהיא לא תחשב יהודיה ובכול זאת נקל הלכתית על קבלת הבן שלה כיהודי?
אהבתיאהבתי
תומר,
אני חושב שאתה לא מקפיד על ההבחנה בין יהדות לציונות.
מול המערב הליברלי היהדות איננה בבעיה מאחר ויש לה אוטונומיה והגדרה עצמית מלאה במסגרת הקהילה והמוסדות הפרטיים שלה.
לציונות לעומת זאת יש בעיות מול המערב הליברלי ויותר מזה, יש לה בעיות אל מול היהדות הליברלית. הבעיות אינן תיאורטיות גרידא אלא באות לידי ביטוי בצורה מוחשית בנסיונות בלתי
אפשריים של המדינה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית.
אהבתיאהבתי
ביהדות – האמא קובעת האם בנה יהודי ולא האב
כלומר – האב יכול להיות נוצרי אדוק ובנו יהיה יהודי אורטודוקסי אם אימו היא כזו.
אהבתיאהבתי
והמאפיינים משתנים במשך ההיסטוריה והעובדה שיש שינוי ידועה. אבל קבוצות אתניות יש, למרות האופנה לומר שזו תופעה מודרנית היסטוריה עתיקה. יהודה הלוי מגדיר את היהודים כעם לפי זמנו. האם יהודה הלוי היה ציוני? אולי אנטי ציוני?
כיום יש קשת נרחבה של של מאפיינים המגדירים "עם". יש עמים שקל להגדיר ויש עמים שקשה להגדיר. הדברים מורכבים. תלוי במגדיר: האם הטיבטיים הם עם ולו זכויות של עם? שאל את ממשלת סין. מה בדבר הכורדים? האם הצוענים או האינואיטים, או האיינו או הילידים באוסטרליה בני עשרות שבטים הם עם? האם ההגדרה עם=דת היא יהודית בלבד? האם יש אזרחים סעודיים נוצריים? האם יש עם סעודי? למה כן? למה לא? מה זה בדיוק פרוטסטנטי גורג'י [גרוזיני ]. מה בדיוק ההגדרה של ארמני? יש בלבנון קהילה של העם הארמני, מייצגת אותה מפלגה לאומנית – דשנק. משאל את הדשנק – עכשיו בני ברית לחיזבאללה, אם הם עם או דת, לדעתם הם עם ודת כאחד.
הנה יש מבין המדינות שנוצרו מהבלקן המתאחד ומתפרק זה מאות שנים שהגדירו שיהודי וצועני הנם בעלי אזרחות מוגבלת, כלומר עם זה לא רק מקום מגורים ותעודת זהות והאיחוד האירופאי נזעק. האם חוקי האיחוד האירופאי הם מנגנון ההגדרה סופי והיחיד לעם?
חוקי שבות? יש לישראל, גרמניה, תורכיה, יוון ובטח עוד. העדפת מהגרים על בסיס אתני? דמיון בין עמים? יש בין נורווגיה ושוודיה אבל לפי החוק רק מי שנולד בארץ בה הוא אזרח. כאמור עולם מורכב.
את החלטת בית המשפט האנגלי ביחס ליהודים לא ניתן להפריד מההחלטה באותו זמן לשפוט את ציפי ליבני. ראוי להניח שיש קשר בין החלטה זו לבין המתחולל באנגליה למשל: ההטפה נגד ישראל בקרב העילית מקצה השמאל עד קצה הימין. העליה האדירה במספר המוסלמים, המאבק הפנימי בין היהודים: בין יהודים סתם , יהודים ציונים ויהודים שנזכרים ביהדותם רק בפטציות נגד ישראל.
הנה יהודים שלא ראו בית כנסת מבפנים עשרות שנים, לא שומרים כשרות, לא יודעים מילה בשום שפה יהודית [עברית, אידיש, לדינו וכ"ו] נשואים ללא יהודי ולא מלו בניהם חותמים כיהודים על קריאה לביטול ישראל. אז מה זה יהודי? מורכב.
בכל מקרה, בית הדין האנגלי לקח מהקהילה האוטודוקסית שחלקה ציוני חלקה אנטי ציוני בקול ורובה סתמי זכות שהייתה שלה מימי קומוול. זה לא יכול היה להתחולל לפני עשרים שנה.
אהבתיאהבתי
למה העובדה שהיהודים רוצים לקבוע את מי יקבלו על פי קריטריוניים גזעניים כי ככה מחייבת דתם צריכה להיות מקובלת על מערכת המשפט הבריטית? בדיוק כפי שאסור להדיר ילדים ספרדים, אסור להדיר ילדים יהודים "לא כשרים" או אפילו ילדים נוצריים. כפי שאמר רני למעלה, לבית ספר יש את הזכות לקבוע את תוכנית הלימוד (במגבלות – לא ללמד שבני האדם לא שווים, למשל), את שיטות הלימוד (במגבלות – למשל, דווקא כן לחסוך בשבט), ותכנים נוספים (במגבלות – הוא רשאי לקבוע תפילה, אם הוא לא מקבל מימון מהמדינה, אבל הוא לא רשאי לחייב תלמידים להשתתף בתפילה). מי שזה מתאים לו – שיבוא. אין זכות לשום מוסד ציבורי (וגם מוסד פרטי הוא ציבורי) לכפות דת או להשתמש בקריטריונים דתיים או גזעניים בבחירת תלמידיו. ולא אכפת לי אם הקריטריון הוא שמקבלים רק ילדים לבנים או רק ילדים בני העם האנגלו-סקסי, או כל קריטריון אחר – זה לא קשור ליהדות, זה קשור לכפיית ליברליות ושוויון האדם ומניעת משטרת מחשבות.
אף אחד לא קובע מי יהודי פה. מה שקובעים זה שאסור למוסד ציבורי לפעול על פי עקרונות גזעניים, זה הכל.
אהבתיאהבתי
תומר, לדעתי "דקרת" נקודה מהותית שמשפיעה על חיינו הפרטיים והקולקטיביים כאן.
המתח שהצגת קיים כבר עכשיו במלוא עוזו במדינה היהודית. אם להשתמש במשל שלך: רוב העם היהודי (האם זהו ה-קריטריון?) כבר אימץ – ברמה כזו או אחרת – את חוקי הכדורגל, אך כששואלים אותנו מה הוא משחק הוא עונה "כדורסל")
במילים אחרות, זה טוב ויפה שרוב החילונים מגדירים את עצמם כיהודים – אבל מה זה אומר? איך זה משפיע על חייהם?
ברגע שמרחש שינוי קיצוני אשר פורץ את גבולות תבנית המחשבה הקיימת – כמו שקרה לעם היהודי בעידן החדש – יש ליצור אלטרנטיבה שתוכל לתת
משמעות רלוונטית למושגים הישנים
החרדים נכשלים בהכרה בשינוי הבלתי נמנע. אנחנו כושלים ביציקת תוכן חדש ומשמעותי ליהדותנו
האם ניתן לשנות זאת? אני מקווה שכן. איך? בין היתר באמצעות בלוגים כמו שלך…
יישר כוח
אהבתיאהבתי
אם כבר התייחסתי לעניין, אז הכדורגל הרבה יותר ותיק מהכדורסל ולכן המשל צריך להיות הפוך…
(מצד שני, כדורסל הוא ספורט יותר חכם, אז אולי…)
:-)
אהבתיאהבתי
אכן המדינה הציונית והמערכת הרעיונית של אירופה עומדים בפני התנגשות חזיתית. אפילו בארצות הברית ששיוויונית מבחינת מיזוג וקבלת האחר עשרות מונים מאירופה, הרעיון של מדינת לאום וחוקי אזרחות על סמך דם, נראים כבלתי רלוונטים לימינו.
מדינת ישראל היא אומנם חילונית באופן רשמי אך מבחינה אתנית אימצה את הקווים הגזעניים של האורתודווקסיה באופן מעורר חלחלה. וחסרה את החמלה היהודית מכיוון שהיא מתכחשת ליהדות הגלותית.
לכן הרדיפה של העובדים הזרים וכל מי שאינו יהודי בארץ אינה צריכה להפתיע איש
ולעולם מתחיל להימאס מהאתנוצנטריות והפאשיזם הרווחים כאן.
אהבתיאהבתי
החמצת ענין בסיסי מאוד:
בית המשפט לא פסק כנגד הגיור האורתודוקסי בלבד, אלא כנגד כל מושג הגיור, גם הקונסרבטיבי.
אליבא דהשופט האנגלי כל ילד שמצהיר על עצמו כיהודי יוכל להיכנס לביה"ס, ואם איני טועה גם נוצרי למהדרין יוכל להיכנס כל עוד רצונו בכך. זהו בעצם החידוש (המטופש בעיני) המרכזי כאן: קביעה שייעוד בי"ס לבעלי לאום דתי מסויים, היא גזענות.
אהבתיאהבתי
סיפור קטן:
כשהייתי בקורס קצינים(מזמן, אך לא כל כך מזמן), הייתה לנו הרצאה מאחד רפורמי,שניסה להוריד את כולם מההגדרות ההלכתיות של יהודי, קרי אם יהודיה, הוא ממש בז להגדרות אלו, וניסה להכניס הגדרות אחרות, נוצריות יותר.
הדתיים ישבו בשקט נבוכים מעט, ודווקא החילוניים ביותר קפצו כמו אריות ולא הסכימו לעבור על זה בשתיקה, והתעקשו על ההגדרה ההלכתית של יהודי.
בעיני זה תגובה הבאה ממקום מאוד עמוק. אמנם צדקת תומר, שאחת ההתמודדיות הקשות ביותר שיהיו לנו כאן בשנים הקרובות היא יהדותנו כלאום(לא רק התמודדות מחוץ, עוד יותר מבית וזה במוקדם או במאוחר, עלול להוביל להתנגשות בין ה'יהודית' ל'דמוקרטית'). אך מכל מקום, צא וראה שרובו ככולו של הציבור היהודי בארץ רוצה שמדינה זו תהיה מדינתו של העם היהודי, קרי יהדות כלאום. זו עמדה מאוד יציבה, החוצה מגזרים ומפלגות.
בעיני, זה הדבר החזק ביותר שיש לנו כאן כחברה, כל שאר המחלוקות באמת מתגמדות ליד הקונצנזוס הזה, ומבחינתי שמירה עליו קודמת לכל דבר אחר.
אהבתיאהבתי
כתבת: "ולעולם מתחיל להימאס מהאתנוצנטריות והפאשיזם הרווחים כאן.
משום כך משתגעים אחרי סעודיה, אירן, סוריה, סין,מרוקו , סודאן, אוקראינה, ואפשר עוד להמשיך.
אז לדעתי לעולם כבר מזמן צריך היה להימאס מהעולם.
ולאמירתך: בעקרון ניתן להגדיר גזענות בכך שמאשימים ומגנים קבוצת אנשים כקבוצה וכל פרט מתוכה כיחיד בגין תכונה המשותפת לכלל בני האדם שכידוע הם החיה הנאלחה ביותר מכל החיות ככלל.
למשל ערבים רצחניים! ויהודים? למשל צוענים גנבים! וטורכמנים? פרסים קמצנים ! וסקוטים והולנדים? יהודים מלוכלכים ! וערבים? וכך לבלי סוף. זה גם נוגע לאתנוצנטריות ופאשיזם .
ועוד לא אמרתי שאני מתלהב במיוחד מישראל ומיהודים כי לפי הגדרתי גם הטענה שהשניים טובים מאחרים, איזו בדיחה עצובה, היא גזענות. כולל הצבא הכי הומני בעולם ועוד שטויות כאלו.
אהבתיאהבתי
ברבים מהמדינות שהזכרת שורר משטר לא דמוקרטי שמדכא את נתיניו.לכן אני לא מאשים את כלל האזרחים במעשי ממשלתם. הבעייה בישראל היא שרבים מהאזרחים היהודים הפנימו את תודעה גזענית ורואים בעצמם כעליונים מאזרחי ישראל הלא יהודיים. ישראל היא אחת מהחברות הגזעניות
בעולם.
בדומה ליפן
הסינים והרוסים אכן מפגינים אתנוצנטריות דומה. אך האפלייה הגסה נגד דרוזים אזרחי המדינה ששירתו בצבא, נגד ערבי ישראל, המצוד אחר העובדים הזרים וחילול מקומות התפילה שלהם (מה היינו אומרים אילו בית כנסת היה נפרץ בחו"ל ע"י המשטרה?) שלא לדבר על אי מתן זכויות אזרח לשלושה מיליון וחצי פלסטינים (הבלתי נראים כי הם אינם יהודים) והיחס המשפיל שנוקטים יהודים קשישים בעובדות תאילנדיות ופועלים הודים.
אהבתיאהבתי
בקצרה בעוד שבמקומות שהזכרת הממשלות אחראיות למעשים נוראים, כאן האזרח היהודי הממוצע במקרים רבים מתייחס בזלזול, ניצול או קיפוח ללא יהודי הממוצע
אהבתיאהבתי
""אט אט של אמונת-הכנסייה לדת תבונה כללית" (מתוך הדת בגבולות התבונה בלבד), כלומר לדידו הנצרות מובילה בצורה אורגנית לדת תבונית"
נדמה לי שקאנט לא עוסק כאן בשאלת ה- "איך", שהיא שאלה רבת חשיבות, ודווקא אתה זה שעוסק בה.
הנצרות התפצלה מהיהדות על ידי אדם – קונקרטי או מופשט, זה לא משנה, כי בתפיסה הקולקטיבית מדובר בדמות-על שהיתה חיה עם בני אדם אחרים, והשפיעה בצורה שונה על היהדות, כשהפיצול בה בעקבותיה.
לא ברור למה התרחש הפיצול – האם בגלל גופו של "אדם", או גופו של "עניין". האם ישו עצמו בהתנהגותו והתנהלותו המשוערת, או הדברים שהוא אמר/מיוחסים לו.
בחוסר הבהירות הזו טמון הערבוב הנוצרי בין נצרות ויהדות. וגם כאן – תלוי אם מסתכלים על הפרוטסטנטים או הקתולים. שניהם לקחו את הנצרות לכיוונים שונים, ובשניהם טמונים מרכיבים יהודיים.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאחד הדברים שמפריעים לעולם זו הצביעות. סעודיה, איראן וסין לא מנסות להציג עצמן כדמוקרטיות מערביות ולהתקבל לאיחוד האירופי. ישראל כל הזמן מסבירה שהיא "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" ומשתמשת בזה כדי לקבל הטבות שונות ומשונות (כלכליות, תרבותיות ועוד) ברחבי העולם.
דומה למה שהיה בדרום אפריקה (גם אותם רדפו בגלל אנטישמיות?)
אהבתיאהבתי
מעניין לציין שהחוק הישראלי מחמיר עוד יותר מההלכה. מבחינת ההלכה, יהודי איננו יכול להפסיק להיות יהודי. אם ימיר את דתו הוא לכל היותר יתחייב במיתה, אבל כמו האינקוויזיציה הנוצרית, היא לא מכירה בכך שהמרת דת כזו מוציאה אותו מתחום שיפוטה. ישראל אף על פי שחטא וכו'.
הציונות יצרה הצלבה כזו בין דת ו"לאום", שמבחינתה יהודי שהתנצר ניתק את עצמו מהעם ואיבד את זכותו לקבל אזרחות ישראלית (האח דניאל רופאייזן הוא המקרה המובהק). כלומר, אירונית, ההגדרה הציונית ל"יהודי" אפילו יותר דתית מזו של האורתודוקסיה.
אהבתיאהבתי
נדמה לי ש"האח דניאל" דווקא קיבל אזרחות בסופו של דבר. הוא לא הוכר כיהודי, אבל קיבל תעודת זהות.
אהבתיאהבתי
העתירה של רופאייזן לקבל אזרחות מתוקף חוק השבות נדחתה בבג"צ (ברוב דעות).
יותר מאוחר בא בג"צ בנימין שליט, ובעקבות פסק הדין שניתן שם שונה חוק השבות והוסף להגדרת יהודי: "…והוא אינו בן דת אחרת".
אהבתיאהבתי
תומר, להבנתי זוהי הנקודה שהעלה יוסי — ההגדרה של בג"ץ בפס"ד האח דניאל למיהו יהודי חמורה מזו האורתודוכסית, שכן ברוב של ארבעה שופטים (לעומת דעט המיעוט של כב' השופט חיים כהן), קבע בית המשפט שדוד אוסוואלד רופאייזן איננו יהודי, אע"פ שעל דעת ההלכה הוא יהודי.
אהבתיאהבתי
תומר,
לא מדובר כאן על תפיסה של אמונה נטו (נצרות) מול תפיסה אתנית נטו (יהדות).
הרי אם האמא הייתה מתגיירת גיור אורתודוכסי הבי"ס לא היה שם בפניו כל כך הרבה מכשולים.
מצד שני, אי אפשר להתגייר, גם לא גיור אורתודוכסי, בלי להצהיר על אמונה באל.
האמונה באלוהים היא עיקר בסיסי שנבחן בתהליך הגיור- הזדהות הם יג העיקרים של הרמבם, מענה על שאלות בסגנון "כיצד אנו יודעים שמעמד הר סיני אכן התרחש" וכן הלאה.
אנוכי ה' אלוהיך, שמע ישראל, עמי עמך ואלוהיך אלוהי ו"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" תופסים מקום מרכזי מדי ביהדות בשביל לבטל את יסוד האמונה כפי שניסה ליבוביץ לעשות.
או בקיצור-
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/922/200.html
אהבתיאהבתי
כללית האשמת ישראל או אורוגווי או איסלנד או אינדונזיה או סוריה בצביעות זו גזענות מובהקת. כל מערכת שלטון בכל מקום יש בה צביעות. עד שלא ימציאו צביעותו-מטר יהיה קשה לומר איזו מערכת מדינית צבועה יותר.
ההצגה על דימוקרטיה יחידה במזה"ת וכ"ו זה לצרכים מקומיים קלישאות שמוכרים לישראליים. רוב האנשים שפגשתי והכרתי מחוץ לישראל לא חשבו בכלל במונחים אלו. כמה אינטלקטואלים אולי. יש ארצות שאנשים מחבבים אותן, יש ארצות שאנשים סובלים אותן, ויש ששונאים אותן תלוי באיזה ארץ ובכל ארץ בהמון גורמים יוצרי דעת קהל. למשל באנגליה מי שקורא את הגארדיאן חושב בעצם בטוח שישראל זו גרמניה של שנות השלושים והארבעים ושסוריה היא דווקא מדינה נחמדה.
כולם מנסים לקבל הטבות מכולם בכל התירוצים האפשריים ובין מוצלחים בזה ביותר הם הישראלים והפלשתינים. באשר לראשונים תראה איך עוד מוציאים שילומים מהגרמנים והתרוץ אינו דימוקרטיה וכ"ו,
לא מוכרת לי עוד מערכת בעולם שמחזיקה מדינה לוחמת כמו החמאס כולל מערכת כספים ובנק מרכזי, בתי ספר, תכניות הזנה, מערכות רפואיות עוד. גם מצרים מקבלת מארה"ב עזרה צבאית כמו ישראל.
אני לא משתמש במילה אנטישמיות בכלל. דרה"פ נרדפה בגין הפלייה חמורה חוקית וממוסדת בכתב בין שחורים לבנים וצבעוניים ובנית מערכת חיים שלמה על בסיס הפרדה חוקית כתובה זו. ישראל בכלל לא מדינה נחמדה אבל הדמיון בין דרה"פ וישראל הומצא במוח של כמה שונאי ישראל וזה נקלט. אין אפרטהייד בישראל. הכנס לרשת מצא הגדרה טכנית של אפרטהייד ובדוק ביחס לישראל. אין הפרדה על בסיס גזע במשתנות, אוניברסיטאות, אוטובוסים, בתי חולים, ומה לא עוד.
כמו כל מיעוט בעולם מצבם של ערביי ישראל טעון השוייה לרוב היהודי. מבחינת יחס למיעוטים ישראל ודאי שאינה הכי נחמדה בעולם וגם לא הכי גרועה. אבל, וזה חשוב למרות הרעש והצילצולים מצב ערביי ישראל משתפר. אם אתה גר במרכז הארץ, תל-אביב למשל,ראה כיצד חלק גדול מקבלני הבנין הנם ערבים. זה לא היה לפני 10 15 שנים. ויש עוד דוגמאות. איני מכיר ולא פגשתי בחיי יצור כזה ,"אזרח ישראלי יהודי ממוצע". לומר שהישראלי היהודי הממוצע בישראל רודף את הלא יהודי אבל ישראלי הממוצע בישראל זו הכללה גסה. ישראל מורכבת מיותר מעשר קבוצות אוכלוסיה שהמגעים ביניהן לפעמים קלושים ורפויים ביותר. אני למשל עובד יומיים בשבוע עם ערביים מהגליל הם רדופים פחות מהאתיופיים בפ"ת. יש מקומות שערביים ישראליים רודפים יהודים יש מקומות שערביים ישראליים מנצלים נוראות שבח"ים ערביים ויש מקומות שערביי ישראל מופלים וזה ראוי תיקון. יש כבר מקומות בישראל שאזרח ערבי יכול לא לראות יהודי במשך כמה שנים ולחיות טוב.
עוד אמירה ואסיים. מה היינו אומרים אם בית כנסת היה נפרץ בחו"ל ע"י המשטרה? אני הייתי מוחה כפיים. מה היה עושה השואל? כנראה כמוני. אין לעבריין מה לעשות בבית כנסת בכלל בכלל. בארצות חו"ל שאני מכיר שוטרים נכנסים לבית כנסת או כנסיה כאשר יש צורך. בכל מקרה הסיפור שכנסיה או בית כנסת או מסגד הנם מקום מחסה לעברינים הנו כנראה סיפור ולא עניין חוקי.
אהבתיאהבתי
שוב: למיטב ידיעתי האח דניאל קיבל אזרחות, וחי בחיפה עד שמת לפני 11 שנים. הוא לא הוכר כיהודי על פי חוק השבות, זה נכון, אבל כן קיבל תעודת זהות וכו'.
אהבתיאהבתי
תומר,
אכן, ניתן לקבל אזרחות ישראלית שלא מתוקף חוק השבות.
חוק האזרחות קובע, בין היתר, כי:
בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה :
(1) נמצא בישראל;
(2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע ;
(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה ;
(5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית ;
(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.
אהבתיאהבתי
אז תגיד, מה בעצם הבעיה של כל מני עובדים זרים שרוצים בכך להתאזרח? רק העניין של מספר השנים שהם היו כאן? או סעיף 3, שבעצם מצריך להגדיר מי "זכאי"?
אהבתיאהבתי
רני – אל תתמם ואל תהיה מגוחך. בשטחים שורר משטר אפרטהייד מוחלט – שתי קבוצות אוכלוסיה הכפופות למערכות חוקים נפרדות – האחת לחוק האזרחי הישראלי והשניה לחוק הצבאי שנאכף על ידי צה"ל. שתי הקבוצות הללו גם מופרדות במשאבים והשירותים (מים, אדמה, חשמל, כבישים) שהן מקבלות מהריבון בשטח. אין לתופעה הזו מלה אחרת חוץ מאפרטהייד.
גם בתוך הקו הירוק יש אפליה בין קבוצות האוכלוסיה האתניות השונות, רובה דה-פקטו (הקצאת משאבים טבעיים, תשתיות ותקציבים) אבל חלקה גם דה-יורה (חוק האזרחות, חוק קק"ל ועוד).
אבל ישראל, בניגוד למה שאתה אומר, נהנית מכך שהיא דמוקרטיה ונאבקת על כך שיכירו בה כמדינה מערבית ומתקדמת. בין אם באקדמיה, בתנאי מסחר (וראה את הויכוח האחרון עם בריטניה על סוגיות המכס) בטכנולוגיה צבאית ועוד.
גם הטענה שלך ש-"בכל מקום יש צביעות ולכן אי אפשר לתקוף את ישראל" הדומה לטענה "בכל מקום יש הפרות זכויות אדם" היא מטופשת. העובדה שבהולנד (נניח) פעם אזרח שחור-עור הופלה לרעה לא הופכת אותה לשקולה לזימבבואה שמתעמרת ומתעללת במאות אלפים מאזרחיה. קצת הגיון ושיקול דעת. ישראל היא בהחלט לא המדינה הגרועה ביותר בעולם מבחינת הפרת זכויות אדם – אני מניח שצפון קוריאה, בורמה, זימבאבואה ועוד הן מדינות גרועות בהרבה. אבל להשוות את ישראל לאיסלנד או לאורוואי היא התממות צבועה ותו לא.
יותר מכך – אין אף מדינה בעולם (אפילו לא סין) שלצד הפרות זכויות אדם כה בוטות, כה גזעניות וכה גורפות, דורשת שיכירו בה כדמוקרטיה ונהנית גם מטובות ההנאה הללו. כשיתייחסו לישראל כמו שמתייחסים לבורמה אז תוכל אולי לדבר על צביעות של העולם. בינתיים הצביעות שייכת כולה לישראל.
יש המון ציניות בעולם, וברור שסין, לדוגמה, נהנית מזכויות רבות למרות הפרות זכויות האדם שהיא מבצעת (שהן לא חמורות כהפרות בישראל) ולמרות רוממות זכויות האדם בפי מדינות אירופה. וברור שהיא נהנית מכך פשוט כי היא מדינה חזקה מאוד והאינטרס האירופי והאמריקאי הוא לא להחרים אותה. אבל זה לא מנקה את ישראל.
אהבתיאהבתי
תומר,
לא התעמקתי בחוק הזה, אבל אני מניח שזכות לאזרחות על פי החלופה הזו מחייבת שתהיה זכות או מעמד "מקדים" של תושבות קבע.
(תושבות קבע היא, מעצם טיבה, בעלת מעמד נמוך מאשר אזרחות, אבל גם היא מטילה על התושב חובות כלפי המדינה, כמו גיוס לצה"ל תשלומי מיסים וכו', לצד זכויות כמו הצבעה לרשויות המקומיות וקבלת שירותים שונים מהמדינה).
אהבתיאהבתי
ההצגה של ישראל כדמוקרטיה היחידה ביותר במזרח התיכון איננה סתם קלישאה מקומית לצרכי טפיחה עצמית על הכתף . זוהי המנטרה המרכזית איתה הולך כל פוליטיקאי ישראלי לסנאט ולקונגרס, וזוהי סיבה מרכזית שישראל מצליחה לגייס תמיכה כלכלית ומוראלית עצומה מהאמריקאים.
הבעייה היא שאם תראי כיצד ישראל מדכאת בברוטליות הפגנות לא אלימות בשייח ג"ארח ובבילעין וכיצד אזרחי ישראל הלא יהודים מופלים בשטיתיות בכל תחומי החיים וכיצד לתושבי השטחים אין זכות בחירה אלא אם כן הם יהודים, הרי ישראל איננה כה דמוקרטית כפי שהיא מנסה להציג את עצמה.
לי לא מוכר עוד מדינה בעולם שמרעיבה אוכולוסיה של מיליון וחצי איש כבר מספר שנים ומפעילה סגר מוחלט כתוצאה של מעשי טרור של חלקים קטנים ממנה.
ולידיעתך, המנהרות משמשות להברחת מזון ולא רק להברחת נשק.
לגבי ,שונאי ישראל, כביכול שהמציאו את המושג אפרטהייד בשטחים
אני מניח ששולמית אלוני שרת החינוך לשעבר היא שונאת ישראל?
וממתי ההגדרה של מי שמבקר את המדיניות הלא-אנושית שישראל מנהיגה בשטחים בתור שונא ישראל היא תשובה מספקת לביקורת עצמה?
אני שמח לשמוע כי מבחינתך "למרות כל הרעש והצלצולים מצבם של ערביי ישראל משתפר". אם במדינה אירופאית אחת היו מתייחסים ליהודים המקומיים כפי שאנו מתייחסים לערביי ישראל הרי שהיינו מנתקים איתם קשרים דיפולמטיים מזמן. ואני שמח לראות שמצבם משתפר- בקצב הזה עוד 50 שנה הם יוכלו לשלוח את ילדם לגן יהודי (אפרטהייד כבר אמרנו?)
אם המשטרה הבלגית למשל הייתה פורצת לבית כנסת כדי לעצור יהודי על הלבנת כספים והייתה מחללת ספרי קודש אז כן הייתה קמה זעקה גדולה מקצה העולם ועד סופו. אבל כשעשינו את זה בתל אביב זה עבר בשתיקה.
אהבתיאהבתי
את החרדים ולראות בהם גזענים למרות שאין להם כוח ממשי באנגליה להפלות אחרים בצורה גורפת וחד משמעית מכיוון שהם קבוצת מיעוט.
אולם למרות שלחילונים רבים נעים לנקות את עצמם על ידי הטחת אצבע מאשימה בחרדים, הרי שמדינת ישראל אימצה הגדרות גזעניות פי כמה וכמה מהחרדים ומיישמת אותם הלכה למעשה כמדינה בצורה חסרת אנושיות בלשון המעטה.
אבל העיקר שאנחנו החילונים אוהבים לגלגל עיניים ולהאשים את החרדים בגזענות ועוד לא קלטנו שהציונות שאימצה את הגדרת החרדיות לגבי מיהו יהודי ועוד החמירה על כך- הפכה את עצמה ביישום למדינה בעלת מאפיינים פשיסטיים במידה מה.
אהבתיאהבתי
.
אהבתיאהבתי
מערכת המשפט הבריטית לא דנה כלל ועיקר "בשאלה ברוכת השנים הידוע בכינויה "מיהו יהודי"" כפי שכתבת. היא עסקה בשאלה אחרת לגמרי: האם לבתי ספר שמוגדרים לפי החוק הבריטי כבתי ספר מבוססי אמונה מותר לסנן תלמידים לפי מוצאם. זו שאלה משפטית-חוקתית, ובשום אופן אינה נוגעת לשאלה "מיהו יהודי", אלא לשאלה "מי יכול ללמוד בבית ספר מבוסס אמונה יהודי".
קצת רקע: החוק הבריטי מכיר בכך שישנם בתי ספר ממלכתיים פופולריים יותר ופחות, ושבתי הספר הממלכתיים הפופולריים יותר זוכים למספר נרשמים הגבוה ממספר המקומות הפנויים בהם, ועל כן צריכים להפעיל מנגנון של סינון. כדי למנוע מצב שבו הסינון נעשה באופן שרירותי, החוק הבריטי קובע שסינון של נרשמים ייעשה אך ורק על סמך הישגיהם, מתוך תפישה – שניתן לחלוק עליה, אם רוצים ליפול למלכודת רלטוויסטית כזו – ששיפוט על סמך הישגים איננו גזעני מפני שהוא בוחן את יכולותיו של פרט באופן עיוור למוצאו, דתו, מינו וכיו"ב.
רצה הגורל, ובבריטניה ישנם גם אזרחים שמחזיקים במערכת אמונית מסוימת ורוצים שילדיהם יקבלו גם חינוך דתי. אשר על כן, החוק הבריטי מאפשר לבתי ספר שקיבלו אישור לכך – בתי ספר מבוססי אמונה, הם מכונים – לסנן תלמידים לפי אמונתם הדתית.
החוק הבריטי גם אוסר באופן גורף על מניעת זכויות או על מתן זכויות יתר לאנשים בשל מוצאם.
במקרה דנן, הילד המדובר מקיים, והצליח להוכיח זאת מעל לכל ספק, אורח חיים יהודי. הוא לא התקבל לבית הספר משום מוצאו. לא עוזרת לעמדת בית הספר העובדה שלומדים בו תלמידים קתוליים, אתאיסטיים ואנגליקנים שבמקרה אמם יהודיה. כאן, נדרש בית המשפט לשאלה האם ההיתר שניתן בחוק לסנן מועמדים לפי אמונתם צריך לכלול גם את מוצאם (קרי, מעמדם הדתי של הוריהם). בית המשפט מצא – די הגיוני, למען האמת – שההיתר שניתן לבית הספר היהודי החופשי בלונדון הוא היתר אמוני, ולא היתר דתי, ושבתי ספר מבוססי אמונה הם בדיוק כשמם, ולא בתי ספר מבוססי דת, ושהקריטריון המוצאי לא עומד במבחן החוקיות. מסקנה הגיונית למדי.
כלומר, בית המשפט נדרש לשאלה משפטית בחקיקה הבריטית האזרחית (לא הנוצרית), ומצא את המסקנה ההגיונית היחידה: שבמקום שבו החוק אוסר על אפליה על פי מוצא ומאפשר באופן סלקטיבי סינון של תלמידים על פי אמונה, שאלת דתה של האם לא יכולה להיות רלוונטית. בית המשפט לא מנסה לשנות את ההלכה היהודית, הוא מסביר ליהודים את מה שהיה צריך להסביר להם מזמן: שההלכה שלהם היא נורא נחמדה אצלם בבית, אבל היא לא עומדת מעל לאף חוק במדינה שבה הם חיים. נשמע מוכר?
זה שההלכה של היהודים היא גזענית ומפלה על רקע מוצא זה נתון, אבל זו לא סיבה לאפשר להם לבצע אפליה כזו בדומיין הציבורי בבריטניה (או בישראל, לצורך העניין), וזה לב ליבו של העניין. כל עוד הם פועלים תחת החוקים הבריטיים, הם מחויבים להם, ואם ההלכה שלהם היא גזענית והחוק בבריטניה אוסר על גזענות, ובכן, כנראה שהחופש שלהם להיות גזעניים בחסות האל יוגבל.
אהבתיאהבתי
נראה לי שדווקא אתה לא הבנת את מה שכתבתי. אצה כותב:
"בית המשפט נדרש לשאלה משפטית בחקיקה הבריטית האזרחית (לא הנוצרית), ומצא את המסקנה ההגיונית היחידה: שבמקום שבו החוק אוסר על אפליה על פי מוצא ומאפשר באופן סלקטיבי סינון של תלמידים על פי אמונה, שאלת דתה של האם לא יכולה להיות רלוונטית."
אבל הרי על פי ההלכה היהודית-אורתודוקסית דתה של האם בהחלט רלוונטית. וכאן נקודת הקונפליקט בין ההלכה האורתודוקסית לבין המדינה הליברלית (ששורשיה נוצריים). ועל זה כתבתי.
אפשר לצעוק עד מחר שההלכה האורתודוקסית גזענית, וזה אפילו יהיה נכון ביותר מכיוון אחד. אפשר גם לומר שעל היהודים להשמע לחוקי המדינות בהן הם חיים, וזה גם יהיה נכון בהחלט. על כל אלה אין ויכוח (לפחות מצידי). אני מצידי רציתי להצביע על כך שיש דיסוננס חמור בין ההלכה האורתודוקסית למדינה המערבית, שזה גורם בצורה מסויימת למניעת החופש הדתי של האורתודוקסיה, ושזה יכול לגרום בעתיד לחוסר הבנה מצד המערב כלפי טענות ישראליות (מוצדקות או לא, זו לא השאלה) כנגד "מדינת כל אזרחיה".
אהבתיאהבתי
מכיוון שאמריקה היא ליברלית (במובן של שוק חופשי) וישנם בתי ספר פרטיים מהזן החרדי, דתי, קונסרבטיבי, רפורמי וכדומה). מכאן שבארצות הברית החרדים חיים בבתי ספר לפי אמונותם ללא תביעות חיצוניות כי המבחר רחב מספיק.
היהדות הבריטית איננה כה רב-גונית ולכן התעורר המקרה שציינת.
לכן מסקנתך כאילו יש סתירה מהותית בין האורתודוקסיה למדינה הליברלית דמוקרטית איננה נכונה לעניות דעתי. באנגליה אין שוק חופשי מכיוון שמעטים הבתי ספר שששיכים לתנועות הפרוגרסיביות ושם התעוררה סתירה בין החרדיות לחוק. בארצות הברית סתירה זו לא התעוררה מכיוון שהרב תרבויות האמיתית השוררת שם מאפשרת לחרדים לחיות לפי אמונתם ללא הפרעה.
(כמובן שיש גם את הנושא המורכב של הפרדת הדת והמדינה ששונה בשני המקרים אך לא נכנס לזה כרגע).
אהבתיאהבתי
אתה צודק רק בגלל שבארה"ב יהיה מדובר בבית-ספר פרטי, ואילו בבריטניה מדובר בבית-ספר ציבורי, כפי שלא ציינתי בטעות. אבל בבית-ספר יבורי בארה"ב תתעוררנה אותן בעיות.
אהבתיאהבתי