יחסיו הפשוטים של הרב לבנון עם הדמוקרטיה והקב"ה

שבוע עמוס היה השבוע שעבר עבור הרב אליקים לבנון, רבה של אלון מורה וחבר "מועצת יש"ע". בסופו הוא קבע כי

רבנים יכולים לפרוץ את מסגרות הדמוקרטיה

כן כן, לא פחות. זאת מפני ש

דמוקרטיה מעוותת את המציאות ומובילה לדרך שאינה אמיתית; הרבנים מחויבים לאמת מוחלטת

האמת המוחלטת של הרב אליקים לבנון כמובן, ולא של רבנים שחושבים שהאמת היא שצריך לשמור על החוק. קשה להאמין שהרב לבנון ממשיך לקבל כסף מהמדינה אחרי דיבורים כאלה. קשה גם להאמין שהרב לבנון היה יכול להישבע נאמנות למדינה יהודית ודמוקרטית. אבל ככה זה, אם אתה יהודי, שלא לומר רב, מותר לך לירוק למדינה שממנה אתה מתפרנס בפנים, ולשמוח על חוקים שמגבילים אחרים אבל לא חלים עליך. אולי מפני שעל פי הרב לבנון רבנים שונים מכולם. אכן, באותה הזדמנות הוא קבע ש

רבנים משוחררים לחשוב מחשבות נקיות, צלולות וברורות

כמו הלכות הריגת תינוקות לא-יהודיים, הכוונה. אכן, רבנים הם אזרחים מיוחדים, מיוחסים. להם מותר מה שלאחרים אסור. אבל לבנון לא מעוניין רק לחשוב את מחשבותיו, אלא לכפות את דעותיו על הכלל. הוא הרי זה שהגביל את נשות אלון מורה מלהתמודד בבחירות פנימיות על מקום במזכירות הישוב בטענה ש"מתן שררה לאישה" הוא "בעיה".

אבל שאיפותיו של הרב לבנון חורגות הרבה מעבר לאלון מורה. לא הסתגרות בגטו חרדי החופשי מהשפעות חיצוניות היא מטרתו (מטרה נפסדת כשלעצמה), אלא הפיכת ישראל למדינה בצלמה ובדמותה של ההלכה כפי שהוא תופס אותה. לכן הוא כל כך מסוכן. לכן על המדינה לפטר אותו.

את ההבדל בין ההבדלות החרדית לשתלטנות הד"לית הסביר יפה ד"ר שלמה פישר במאמר שפורסם השבוע באתר סרוגים:

התיאולוגיה החרדית לא מאמינה שניתן להחיל את הקדושה והשלמות של הדת על חיי המדינה והחברה הרחבים ולכן היא דוחה את הציונות. היא טוענת שאת ההלכות הציבוריות (כולל המתת אפיקורסים וכופרים) ניתן ליישם רק בנסיבות אוטופיות של זמן משיחי, דוגמת יציאת מצרים כאשר ההשגחה הא-לוהית גלויה ומתרחשים ניסים גלויים. ואולם, בזמן ה"הסתר הא-לוהי" של ימינו כל ההלכות הללו אינן ישימות.
[…]
אצל הציונים הדתיים מציינת ה"תורה" בעיקר את קיומה של מדינה וחברה המממשות ומגלמות את השלמות הדתית ובכך מהוות מימוש דתי גבוה יותר מהמימוש של פרטים המקיימים את החוק הדתי בשלמותו. עיקר הדיון התורני מכוון כלפי המדינה: שהיא צריכה להיות ריבון על כל ארץ ישראל, שרשות הרבים שלה תהייה "יהודית" ואף דתית וכו'. המושג "תורה" מציין לפיכך סוג של לאומיות יהודית השואפת לשלמות דתית בעולם הזה.

פישר ממשיך ומסביר איך נסוגה הציונות הדתית מהמתינות היחסית שאפיינה אותה בעבר (ויתור על עקרונות ה"קמעא קמעא" וה"כלליות"), ומה הן התוצאות האפשריות של הקצנתה הנוכחית (הפרדת הדת מהמדינה). המאמר בהחלט שווה קריאה, אבל אנחנו נחזור לרב לבנון ולמחשבותיו הנקיות, הצלולות והברורות. עוד כמה מאלו הוא שטח דווקא בתחילת השבוע שעבר, כאשר הוא הכריז ש

אנו [היהודים] עוסקים כל חיינו בהוספת הטוב. אנו עוזרים איש לרעהו, מקימים מוסדות חסד רבים התורמים לנו ולכל העולם. בכל מקום שיש רעידת אדמה אנו הראשונים להיחלץ להצלה. לעומת זאת, הגויים בכלל והמוסלמים בפרט, מלמדים את עצמם ואת ילדיהם רק להרוס, לשבור, להרוג, לגנוב וכדומה. כל החשיבה שלהם מבוססת על "עשה רע"! כאשר אנו מבססים עצמנו על "עשה טוב".

חלוקה בינארית כזאת לטובים ורעים היא אדיוטית במקרה הטוב ומרושעת במקרה הרע, וקצת קשה לי להאמין שרב לבנון הוא עד כדי כך מטומטם. בכל מקרה, התבטאויות גזעניות של רבנים חסרי-בגרות הם לצערנו באמת כבר לא חדשות. מה שתפס את עיני בדבריו של הרב הגאון מהאירוע ההוא הוא דווקא ציטוט אחר (שהופיע באותו אייטם של אורי פולק באתר כיפה):

חייבים אנו להאמין שישיבתנו כאן, באלון מורה וביהודה ושומרון, היא המעשה האמיתי והנכון, וגם הקב"ה מסכים עמנו במעשה זה, ונותן לנו גיבוי מלא.

באמת, מה צריך יותר מהקב"ה שייתן את הסכמתו וגיבויו המלא? כי לא הרב לבנון עושה את שהקב"ה ציווה עליו – דבר כזה הוא לא לכבודו של הרב לבנון – אלא הקב"ה מסכים ונותן גיבוי למעשיו של הרב לבנון. הבנתם? הכל נקי, צלול וברור.

ואולי זה בכלל נראה ככה:

– קבי, אני הולך להתיישב ביו"ש, יש מבין?

– ודאי כבוד הרב, לך לך לארצך ולמולדתך אשר כבשת.

– אני רק אומר לך כדי שאחר כך לא תגיד שעשיתי את זה בלי לומר וכאילו לא הסכמת או משהו, כן?

– ברור, אני לחלוטין איתך. ורק שתדע שאני לא רק מסכים, אלא גם מגבה את פעילותך הענפה בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו. לך בכוחך זה, חזק ואמץ ואל תחת.

– אז אתה מסכים, כן?

– כן, אליקים, כבר אמרתי לך, אני לגמרי לגמרי איתך בעניין הזה. חייבים לישב את השטחים וכולי. קדימה, לג'בלאות העירומות. נוע נוע סוף.

– אז זהו, ריבונו של עולם, שהג'בלאות לא לגמרי עירומות. אה… אתה יודע שיש שם כל מני ערבושים, נכון?

– מה, אלה שמלמדים את עצמם ואת ילדיהם רק להרוס, לשבור, להרוג, לגנוב וכדומה? כן, ידוע לי. אני בכל זאת שמתי אותם שם.

– לא, כי היה אפשר לחשוב שאם אתה רוצה שנתיישב שם, היית מפנה את האזור לפני זה, לא?

– אליקים, באמת, אל תהיה ילד. אני לא יכול לעשות הכל. יש לי יקום שלם לנהל. גלקסיות. רק עכשיו גילו כוכב שאולי יש עליו חיים – אתה חושב שזה צץ סתם ככה? אז בנקודה קטנה, פסיק פצפון באסיה לא סיימתי את העבודה. אבל בשביל זה יש לי אותך ואת חבריך, לא? אני הרי לא בורא עולם מושלם. כמו בברית מילה, אתה לא מכיר את המדרש? אז קדימה, הסירו את הערלה.

– ברור, ברור, אתה יכול לסמוך עלינו, קבי. אנחנו נסיר את הערלה. כלומר נפריח את השממה.

– יופי, לך בכוחך זה, חזק ואמץ ואל תחת.

– לא, אבל… יש גם את האמריקאים וזה.

– מי, אלה שמלמדים את עצמם ואת ילדיהם רק לצחוק, להסתמם, לצפות בטלוויזיה ולהוריד פורנו באינטרנט?

– כן.

– מה איתם?

– הם רוצים שלא נתיישב שם.

– אז רוצים, אז מה? גם אני רוצה הרבה דברים. עוזר לי משהו?

– לא, קבי, פשוט… שלא יקרה מה שקרה בקוניטרה. ובימית. ובדרום לבנון. ובגוש קטיף. ובצפון השומרון.

– מה פתאום! איך אתה בכלל יכול להעלות על דעתך דבר כזה?

– כי זה כבר קרה.

– קרה, קרה. מעכשיו לא יקרה. היה לא תהיה.

– בטוח?

– הכי בטוח. מילה של אלוקים.

– בסדר. ואני גם לא מתכוון להתחשב בדעת הרוב, אם הוא במקרה יתנגד, או בזכויות אדם, אם הן במקרה יפגעו.

– מה, בדמוקרטיה שמעוותת את המציאות ומובילה לדרך שאינה אמיתית? ברור שלא, אתה הרי רב, לא אליקים?

–  כן, בטח שכן. טוב, אז אני הולך, כן?

– לך, לך. סע אפילו. טוס.

– אז אתה מסכים לי?

– מסכים ומגבה.

– קבי… אני אוהב אותך.

– גם אני אליקים שלי. גם אני. לראות איך המוח שלך פועל זו אחת ההנאות הקטנות שיש לי.

[עוד כמה עניינים פעוטים:

  • רשימות שודרג ועבר דירה (תודה לירדן לוינסקי הפסיכיאטר, לאילן גליני, לאורי ברוכין ולדביר וולק) , ומהיום מי שקיבל בעבר עדכונים מהבלוג הישן לא יקבל יותר. מי שרוצה לעקוב צריך להירשם לבלוג הזה במייל או ברסס (שם למעלה משמאל, מתחת לתמונה שלי).
  • היום נתפתחת השנה האקדמית, והשנה אתן באוניברסיטת תל-אביב קורס משותף יחד עם קרן ארבל תחת הכותרת תרגולות מדיטטיביות בבודהיזם ביהדות. הקורס יעסוק בסוגי מדיטציה בשתי דתות גדולות אלה, תוך ראייה כללית של גישות ופרקטיקות שונות, השוואה בין כאן לשם, ומבט משווה גם על העיבוד הניו-אייג'י של המדיטציות הבודהיסטית והיהודית בימינו. נו? מעניין לאללה! אם אתם סטודנטים אפשר עוד להירשם. הקורס כאן מספר 0697.4064
  • ב-25 לחודש יתקיים ערב עיון בבית מורשה תחת הכותרת בין סערה לשקט – עמידה מול האל. אתן שם את שני הגרוש שלי, בין רבים וטובים. הנה הפרטים.]

18 תגובות

  1. ישעיהו ליבוביץ' אמר פעם שגם הוא וגם כהנא שואבים את האידאולוגיה שלהם מאותו מעיין עצמו, הרב לבנון לא המציא הרבה, בטח לא את הקטע שמתן שררה לאישה הוא 'בעייתי' אם לא אסור לגמרי.
    אולי במקום לצחוק על הרב לבנון הגיע הזמן לשנות את ההלכה?

    אהבתי

  2. "באמת, מה צריך יותר מהקב"ה שייתן את הסכמתו וגיבויו המלא? כי לא הרב לבנון עושה את שהקב"ה ציווה עליו – דבר כזה הוא לא לכבודו של הרב לבנון – אלא הקב"ה מסכים ונותן גיבוי למעשיו של הרב לבנון. הבנתם? הכל נקי, צלול וברור".

    מורה סופי או הינדי/ טנטרי שאומר 'אני אלוהים' (נידמה לי שבערבית זה נשמע עוד יותר טוב 'אנה אל -חאק' – יש שם גם העניין של 'חוק') – זה ראוי ומתייחסים לזה ברצינות בריטריטים ובאקדמיה ובמחשבה וכו'. אבל כשרב הוא האומר דבר בכיוון זה מה גם שהוא חרד"לי וימני בדעותיו ובהליכותיו – זה מגוחך?
    'צדיק גוזר והקב"ה מקיים", חיבור בין מעשי האדם להסכמת האלוהות הסובבת – הוא עניין רוחני שקיים גם אצלנו וגם בקרב כל/הרבה תרבויות רוחניות בעולם ( כך לעניות דעתי. תקנו אותי אם אני טועה).

    אני מבין שהרב לבנון מעצבן, מטריד וגם מאיים עליך.
    גם עלי.
    אבל אנחנו צריכים להמנע משיפוטיות, או לפחות להודות מתוך איזה מניעים אנחנו חשים מרגישים וכותבים את הדברים.
    ואז לא נצטרך לרטוריקה של ציניות / הגחכה.

    תודה על דבריך שמעוררים למחשבה.
    שבוע טוב ושנה אקדמית פוריה.

    אהבתי

  3. בעיניי דבריו על הגיבוי האלוהי דווקא נותנים תקווה. אולי כי כאוהד כדורגל אני יודע מה זה אומר כשההנהלה "נותנת גיבוי מלא" למאמן.

    אהבתי

  4. האמת אהרון? גם מורה סופי או הינדי שאומר שהוא אלוהים זה מגוחך, גם יהודי בשם ישוע שטוען שהוא הבן של אלוהים זה די אידיוטי, אבל כאן מדובר על האידיוטים שלנו ולא של הגויים. עם הבן של השכנים מדבר שטויות זה לא נורא, אם לי יש בן טיפש זו טרגדיה.

    אהבתי

  5. כול פעם מעניין לקרוא את הבלוג שלך.
    מסכים עם עדו. השוואה לדתות אחרות זה אולי מעניין או משעשע. אבל כשזה קורה אצלנו בחצר האחורית זה מטריד ולעיתים מפחיד.

    ועוד לחשוב שהוא מנהיג קהילה! מעניין אם האנשים האלו חושבים עצמאית לפעמים או תמיד חושבים עבורם.

    אהבתי

  6. אהרון,

    ינסה נא הסופי התורן להגיד את זה קבל עם ועדה שאיננה עדתו המצומצמת ונראה מה יעשה לו. וכבר נעשה. כמו כן, אני די בטוח שהרב לבנון איננו רואה עצמו ולא קהילתו אותו ובוודאי לא כלל הציבור, כצדיק במובן החסידי וממילא, פעולתם זו של הצדיקים היא על פי רוב פעולה מינורית, פעולה של תפילה ואיננה עמידה קבל עם ועדה שכולה הצהרה ושטיחת תיאוריה פוליטית. זוהי קצת החרגה של רוח הדברים ופופוליזציה של הפסוק,אשר תנאי קיומו הם כמעט תמיד ובוודאי שבזמנים הקרובים לאלו שלנו – אחרים בתכלית. הרב אומר את הדברים כהצדקה במישור הפוליטי, להתנהלות כזו או אחרת, אמירה שמבקשת לשאוב את התוקף שלה מכוח מעמדו כסמכות מוסרית והלכתית וזאת – וזהו אולי תורף העניין – כלפי העם ולא כלפי הקב"ה. ההגחכה במידה שהיא מידתית ותפורה לפי מידותיו של המוגחך, היא לגיטימית לגמרי ובמקרה דנן – לטעמי גם מוצלחת מאוד ואין טעמה הרע, אם ישנו כזה, עולה, בשום פנים, על הטעם המר מאוד שבדברי הרב, המצוטטים לעיל. בעיני, הרב לבנון פשוט מחלל שם שמיים ברבים.

    אהבתי

  7. נו, בהשראת חוקי הגזע החדשים כולם נעשים עוקצניים ואמיצים יותר והמקלדות מטיפות עסיס. גם לך יצא מצוין. בראבו. נקווה רק שהנחמה העלובה הזאת לא תעלה לנו ביוקר.

    אהבתי

  8. כשם שאני מקבל ורוצה ושואף לממש את הנוכחות האלוהית בי, וכשם שאני שואף לבטא אותה בעשייתי ובהתייחסותי לסביבה.
    כך, אני נותן מקום וכבוד גם לכל נוכחות אלוהית המוצאת את ביטויה אצל אנשים אחרים. גם אם הם חושבים ומנכיחים דמות ומציאות אלוהית ששונה ממני (הרב לבנון למשל). שהרי זה כל העניין כאן. וגם אם הדמות הזו מאיימת עלי ורוצה במותי (אחמיניג'ד לדוגמא) אני משתדל לכבד אותה ואת הדיבור האלוהי העולה ממנה, וגם לכבד את הפחד שלי ממנה במקביל.

    הגחכת זולתי היא גם הגחכה שלי עצמי. כך שטוב לא יוצא ממהלכים רוחניים שכאלה.

    יש מחיר לחיים רוחניים ואחד מהם זה שלעיתים כוחות אלוהיים אחרים מנצחים אותם. אפשר להכיל גם אפשרות זו.

    אהבתי

    1. איזה להג ניו-אייג'י מקושקש. להכיר ב"דיבור האלוהי" של אחמדינג'אד שקורא להשמדת ישראל אפשר, אבל להכיר ב"דיבור האלוהי" שבטקסט הומוריסטי אי אפשר. חוסר מוחלט באבחנה בין סכנה ורוע אמיתי לביקורת לגיטימית והומור, כמיטב המסורת הרוחניות בגרוש.

      אהבתי

  9. אהרון,

    אני חושב שאתה והרב לבנון דוברים שפה אחרת לחלוטין. מובטחני שהוא עצמו היה נפגע הרבה פחות משאתה נפגע בשמו והיה מתייחס לביקורת הלגיטימית עליו ביתר ענייניות מזו שאתה מפגין. לסאטירה יש מקום שלם ומוחלט ולגיטימי בשיח הפוליטי וזהו שיח פוליטי מובהק גם אם של אדם דתי. במרחב דתי אני מניח שהשיח היה שונה ואולם, על הרב מוטלת האחריות לדבריו ולהתאמתם לזירה הלשונית בה הוא מתבטא. כאשר הוא מתבטא באופן כזה אני מסופק אם הוא מופתע מתגובות כזו של תומר לדבריו. ואין כמעט שום דרך להגיב על התבטאויות כגון זו שלו, באופן רציני והולם, אלא אם זהו אופן סאטירי. התייחסות רצינית בתכלית אליהן – כלומר, לא רק בתוכן, אלא גם בנימה – רק מעצימה את הסכנה שבשיח.

    אהבתי

  10. חבל.. דוקא הערכתי את הכתיבה שלך..
    אם יש לך טענות על משנתו של לבנון, תשטח ותמתח אותן ככל שאתה חפץ ורואה לנכון, אבל ההטחות הקלישאתיות והפופוליסטיות, על שהוא "מקבל כסף מהמדינה" או שהוא לא היה מצהיר נאמנות למדינה דמוקרטית, הן ילדותיות ו/או עממיות.
    כאילו שהמדינה מממנת רק מי שמתיישר איתה לחלוטין (קביעה שתהיה מאד בעייתית, והיא מסתירה עמדה רפובליקנית קיצונית ואנטי דמוקרטית, במונחים אמריקאיים), או כאילו שהסכמה עם הרעיון הדמוקרטי פירושה דמוקרטיה בלי סייגים (יש דבר כזה?? מהי דמוקרטיה בכלל? מה מקומו של ביהמ"ש, של החוקה, של המיעוט, מול דעת הרוב?? דבריו של לבנון כלל לא מהוים כפירה ברעיון הדמוקרטי, ודו"ק; תפיסת הציבור הנאור של ברק כ"כ שונה מזו של לבנון? ואכמ"ל)
    לגבי תוכן המאמר, אכן אני מסכים איתך שהדברים המצוטטים המיוחסים לרב, הם פשטניים מדי וראויים לסרקזם שלך.

    אהבתי

    1. שמע נדב, אני האחרון שידרוש נאמנות ללא סייגים לדמוקרטיה, אבל שים לב מה הרב לבנון מקדם כשהוא טוען ש"רבנים יכולים לפרוץ את מסגרות הדמוקרטיה": רשיון אפריורי לקבוצה מסויימת של אזרחים לעשות ככל העולם על רוחם. הוא גם מוסיף ופוסל את הדמוקרטיה באופן גורף כאילו היא מובילה אותנו "לדרך שאינה אמיתית", ומוסיף שלו יש את "האמת המוחלטת". מה זה אם לא פונדמנטליזם בגרסתו הפרימיטיבית ביותר? לדעתי אדם כזה, שחותר תחת החוק במדינה, לא אמור לקבל כסף ממנה (ודוק: לא ביקשתי לשלול לו את האזרחות…).

      דברים דומים אמר אליקים רובינשטיין לפני כמה ימים על הרב אברהם יוסף, לגבי התבטאויות הרבה יותר מצומצמות בהיקפן האנרכי:
      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1194988.html

      אהבתי

שקלא וטריא