נדמה שברור לכולם שההתפתחויות האחרונות בפרשת הרב אלון לא מוסיפות כבוד לאף אחד. לא לרב אלון, שהעדויות נגדו הן קשות ביותר, ולא לפורום תקנה, שהביא לפרסום עדויות קשות שכאלה. אישית אני חושב שהיה טוב אילו הפורום היה נמנע מלפרסם אותן, ולו משום כבודו, ויפה כתב על כך הרב בני לאו.
פרסום העדויות החדשות מעניין לא במה שהוא מגלה על הרב אלון, אלא במה שהוא מגלה על המצב הנוכחי של חלקים שונים בציבור הציוני-דתי בארץ. כאשר כתבתי מאמר על הקשר בין כריזמה להלכה בהתייחס לפרשת אלון לגליון יוני של דעות, שיערתי שם שפרשת אלון בסך הכל גמורה:
הכריזמה שהוא זכה לה לא היוותה כל איום על הממסד עד הרגע הנורא בו נחשף שהוא בגד בעקרונות מרכזיים של אותו ממסד; או אז גם ידע הממסד להרחיק אותו מכל עמדת סמכות. אם נחזור לפתיחת דברינו, נראה שזהו אחד ההבדלים החשובים בין מנהיגות כריזמטית שנוצרת בתוך דתות ממוסדות, לבין כזו שיוצרת את הדת של עצמה, כמו בניו-אייג'. בניגוד למקרה הרב אלון, על האחרונה אין כל פיקוח, ומובן שפעמים רבות התוצאות הנובעות מכך הן קשות.
אני מכה על חטא – תמים הייתי עם הרב אלון. טעיתי לחשוב שאלון לא יעז להרים את ראשו ושהסיפור הסתיים. אבל החלוקה שערכתי שם בין דתות ממוסדות לניו-אייג' היתה טעות, לפחות בכל הנוגע לאופי המנהיגים הרוחניים שבתוך מוסדות אלה, שכן אלון מתנהג הרבה יותר כמו גורו ניו-אייג'י מאשר כמו רב אורתודוקסי.
אני לא מדבר רק על ההתבטאויות האניגמטיות/פסוודו-רוחניות שהוא שיחרר לאחרונה לגבי כוחה של שתיקה, ולא רק על כך שהן לא יותר מהתחמקות מביכה של אדם שאין לו מספיק אחריות ואומץ להתייחס להאשמות חמורות שמוצבות כנגדו. אני גם לא מדבר על התרגיל הגורואיסטי הקלאסי שאלון ביצע כאשר הוא קבע ש"יש שתיקה שאתה שותק כי אתה לא מבין, אבל יש שתיקה שאתה שותק כי אתה למעלה מכל ההבנות", שמעלה את החשד שעוד מעט נגיע ללמוד על כך שיש מין שהוא למעלה מכל מין. אני אפילו לא מדבר על זה שכאשר אלון משווה עצמו לדוד המלך שגוער בדואג האדומי ובאחיתופל על הלבנת הפנים בה הם אשמים כלפיו הוא למעשה מודה שהוא חטא, שכן גם דוד מודה שחטא במדרש שהוא מצטט.
אני מדבר על זה שכל זה מצליח לו. אני מדבר על זה שהרב מוטי אלון רק צובר כוח מאז השפל הראשוני שנכנס לתוכו אחרי שהתפוצצה הפרשה. אני מדבר על זה שכמות החסידים השוטים שהרב אלון מצליח לאסוף סביבו רק הולכת וגדלה. אני מדבר על זה שבתוככי האורתודוקסיה היהודית הכריזמה גוברת על המוסר ועל ההלכה.
אכן, הדבר המעניין ביותר בפרשת אלון היא שייתכן שמה שאנחנו רואים לנגד עינינו בימים אלה הוא את הניצחון השני בהיסטוריה היהודית של הכריזמה על החוק. בין אם הוא אשם ובין אם לא, הרב אלון מתנהג לא רק כפרימדונה חסרת אחריות, אלא כרב-מג כריזמטי שכנראה מבין יותר בריקוד התקשורתי מאשר כל חברי תקנה מבינים בהלכה. והבעיה שלהם ושלנו היא שבמצב החברתי כיום הריקוד התקשורתי נחשב יותר מההלכה.
ניקח קצת אחורה ונסביר. בספרו הקלאסי משנות השבעים, The Fall of Public Man, סוקר הסוציולוג האמריקאי רי'צרד סנט את הדרכים בהם השאיפה לאינטימיות רגשית שינתה את פני התרבות המערבית החל מהמאה ה-18 ועד ימינו. בספר מקדיש סנט פרק לעלייתו של האינדבידואל הכריזמטי, מבחין בין סוגיו השונים (האמן, השחקן, הגאון, הפוליטיקאי, הסלב) ומברר איך הכריזמה עצמה שינתה את פניה במאה האחרונה. על פי סנט, כריזמה, שהיתה בתחילתה מתת אל בעלת גוון מאגי (וזה אכן משמעותו של המושג אצל מקס ובר, וראו לינק למאמרי לעיל) שינתה לחלוטין את פניה:
כפי שהכריזמה איבדה את משמעותה הדתית, כך היא הפסיקה להיו כוח מתורבת. בחברה חילונית, כאשר 'כריזמה' מודבקת למנהיג בעל עוצמה, מקור כוחו מסתורי יותר מאשר בחברה הדתית. מה מעניק לאישיות בעלת עוצמה את עוצמתה? 'תרבות האישיות' של המאה האחרונה ענתה על שאלה זו על ידי התמקדות בהרגשתו של אותו אדם, במקום במעשיו. מניעים יכולים להיות טובים או רעים כמובן, אבל במאה האחרונה אנשים הפסיקו לשפוט אותם כך. גילויים של דחפיו הפנימיים של אדם – ותו לא – הפך להיות מרגש; אם אדם יכול לחשוף עצמו בפומבי ועם זאת לשלוט על תהליך החשיפה, הוא מרגש. אם עשה זאת הרגשת שהוא בעל עוצמה, אם כי לא היית יכול להסביר מדוע. זוהי כריזמה חילונית: סטרפטיז נפשי. עובדת החשיפה היא שמרגשת; [אולם] שום דבר ברור אוו מוחשי לא נחשף. (תחילת פרק 12)
אני חושב שהפסקה הזאת תורמת בצורה נאה להבנת המשחק שמשחק אלון, והמשחק הנגדי (הכושל) של פורום תקנה. אלון הוא אמן המילים, אמן הדרשות. הוא נאם ודרש ושנה והסביר מעל כל במה אפשרית במגזר הציוני-דתי בעשרים השנים האחרונות, ומעל עוד כמה במות במגזרים אחרים. הוא לימד הלכה ופרשות שבוע, הטיף מוסר (גם כנגד הומוסקסואלים) וחילק עצות רוחנית. אבל עכשיו, בנוגע למעשיו, הוא שותק. הוא חילק חיבוקים ונישוקים והפיץ חום ואהבה, אבל עכשיו, מבחינה רגשית, הוא משחק את הנפגע. פאסיב אגרסיב. קל להבין מכאן שאלון בונה עצמו כקדוש מעונה.
על פי המודל של סנט, אלון הוא אמן במשחק החשיפה: הוא חושף רק מה שהוא רוצה, רק מתי שהוא רוצה, רק כמה שהוא רוצה. הוא נזהר לא לחשוף יותר מדי (עובדות), ועם זאת חושף המון (רגשות). כך הוא עוטף את עצמו במסך עשן של כריזמה, ומשאיר את חברי פורום תקנה להיות אנשי המילים, אנשי העובדות. מנקודת המבט הזאת פרסום העדויות על ידי תקנה הוא ניסיון לחשוף את אלון יותר מכפי שהוא רוצה, להוציא את החשיפה מידיו, ובכך להוציא את האויר מהכריזמה שלו. אולם כמו חרב פיפיות כך הם רק עוזרים לתהליך הפיכתו לקדוש מעונה. וחשוב יותר: בצורה כזאת הם משחקים על המגרש הכריזמטי, ועליו אין להם סיכוי לנצח.
פורום תקנה אמנם מנצח במגרשים אחרים. במגרש העובדתי (כנראה), במגרש הרציונלי, במגרש המוסרי, במגרש ההלכתי. אולי, נחיה ונראה, במגרש החוקי והמשפטי. אולם כל אלה מחווירים, ממש מלבינים פנים, מול המגרש הכריזמטי. אלון שובה את לבותיהם של חסידיו, ועושה זאת תוך הרפייתם מרצון משכלם ומנאמנותם להלכה. מערכות ההגנה המבוצרות לתפארת של פורום תקנה הם כמו קו מז'ינו מול המפציץ החמקן שהוא אלון. כי אלון חימש את עצמו בנשק המשוכלל ביותר שקיים בימינו: ברגש.
מה שהכי מעניין בפרש אלון, אם כן, הוא עליתו לבכורה של המגרש הכריזמטי בשיח הפנים-אורתודוקסי. העדפת המימד הכריזמטי של הפרשה על פני מימדים אחרים (אתיים, הלכתיים וכו') היא המהפכה האמיתית שמבצע מוטי אלון בחברה האורתודוקסית-סרוגה בישראל. מאז ימי שבתי צבי לא היה אדם שבכוח הבטחתו הכריזמטית (ושימו לב שהכריזמה של ש"צ היתה מהסוג הישן כמובן) גרר את חסידיו להתעלם מההלכה (ואני מדבר לא רק על מעשיו לכאורה של אלון, אלא גם על סמכותם ההלכתית של רבני הפורום).
פרשת הרב אלון מסמנת, אם כן, מהפך תפיסתי בקרב חלק מציבור של חובשי הכיפה הסרוגה, מהפך שניתן לקרוא לו בשמות רבים (הפנמה, אקספרסיביזם, גורואיזציה, ניו-אייג'יזציה, שבתאות) אולם הוא כולו מרוכז סביב המעבר משיפוט אידיאולוגי, הלכתי וקהילתי לשיפוט רגשי, א-רציונלי ואינדבידואלי.
לולאת האל 
אני חושב שהיה אפשר לראות את הניצנים של כל זה כבר בהתנתקות. שהייתה התנתקות מחבל עזה, אבל בשביל רבים בציבור הזה גם התנתקות מסויימת מקרקע המציאות עם ההכרזה המפורסמת "היה לא תהיה".
אהבתיאהבתי
ההתנתקות מההלכה החלה עם צמיחת גוש אמונים, עם הדילוג על אלפיים שנות גלות והזלזול בעצם המונח "גלות", עם קידוש האדמה והקברים, עם מחיקתם של ערכים כמו שלום, דרכי שלום ואי התגרות בגויים, עם הכשרתם של רבנים שמרכיב מרכזי בדתיות שלהם הוא הלאומנות האירופית של סוף המאה הי"ט, עם הפיכת הרובה לחלק מן הלבוש הדתי, עם האטימות לסבלו של הגר, עם קידוש המיליטריזם, עם הקמתם של בתי המידות והגגות האדומים על הקרקעות גזולות.
אהבתיאהבתי
כתבת בחכמה רבה רחל. אני תמיד חשבתי על האופן שבו חובשי הכיפות הרעילו את הציונות, אבל לא על האופן שבו הציונות הרעילה את היהדות.
אהבתיאהבתי
אני עוקב אחר הדיונים בנושא בפורומים, ובפרט בפורום הורות ומשפחה בכיפה: http://www.kipa.co.il//community/show.asp?messageid=6824793 (לדוגמה)
אתה מסדר לי את המצב בצורה מרשימה, ותודה
אהבתיאהבתי
רחל, בואי נעשה לך היכרות עם עולמן המופלא של העובדות. (את מוזמנת לבדוק):
בגדול ההתנחלויות כמעט כולן עומדות על שטח המוגדר כאדמות מדינה. בשנות השמונים נערך סקר קרקעות ביהודה ושומרון, ואותרו קרקעות ריקות, כלומר לא מיושבות ולא מעובדות. לאחר בדיקה מול תושבי הכפרים הסמוכים לקרקע ולאחר שלא נמצאו טוענים לבעלות עליה הוכרזה הקרקע כאדמת מדינה.
יש מיעוט של התנחלויות הנמצאות על אדמות שנרכשו מן הבעלים הערבי באופן פרטי, ויש גם כמה מקומות בודדים בהם הופקעה קרקע מן הבעלים. פטנט ההפקעה הזה שבק חיים בכל מקרה עם בג"ץ אלון מורה בשנת 1980, כלומר לפני תחילת הבניה של 90% מהישובים.
(כמובן שהתיאור שלי הוא קצת אידילי, לפעמים יש מובלעות של אדמה פרטית בתוך יישוב וכדומה, אבל בגדול זוהי התמונה).
לעומת זאת, אם את גרה בישוב עירוני בתוך הקו הירוק, בסיכוי של יותר מחמשים אחוז הבית שלך נמצא על אדמה פרטית של ערבי שנמלט ב 1948, אדמה שהופקעה ממנו לפי חוק נכסי נפקדים. אם לנקוט דוגמה ידועה אוניברסיטת תל אביב כולה מצויה על אדמה כזו, כמו גם אינספור קיבוצים ומושבים וכמעט כל מקום שאינו במרכזי הישובים מלפני 48.
לכן לפני ששמאלנית שכמוך מצייצת את המלה "גזל", כדאי לך להסתכל חזק חזק בראי. זה עוד לפני שהתחלנו לספור את האנשים שנרצחו בגלל פנטזיות השלום שלכם.
אהבתיאהבתי
בוהה,
קשה לי להאמין שאתה רציני. ההתנחלויות נמצאות כולן, עד אחת, בשטח שאינו מוגדר חלק ממדינת ישראל, לא רק על פי החוק הבינלאומי, אלא על פי החוק הישראלי. לכן זה פחות חשוב איך האדמות עצמן מגדרות (וגם בזה אתה לא צודק לדעתי). העניין המרכזי הוא שאם אתה מתנחל לשכנים שלך יש פחות זכויות ממך, ואם אתה ישראלי לשכנים שלך יש את אותן זכויות. הערבים שגרים לידי בחיפה הם אזרחים כמוני. אלה שגרים לידך מופלים לרעה בצורה חמורה. לכן לפני הכל העובדה שאתה ממשיך לגור שם היא לא מוסרית.
אהבתיאהבתי
בוהה, תגיד שלום לעובדות:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=790753
אהבתיאהבתי
תומר,
עמדתך מבוססת על חלוקה שרירותית בין אדמות שנכבשו ב 48, אותן אתה רואה כנכס לגיטימי, לבין אדמות שנכבשו ב 67, אותן אתה רואה כחלק מנחלתו של עם אחר.
זכותך להחזיק בעמדה זו, אבל אתה עצמך יודע שהצד השני לסכסוך לא מכיר בחלוקה הזו. אני מבין שאפשר לתמוך בפתרון פוליטי שמבוסס על האבחנה בין 48 ל 67, אבל לא מבין כיצד אנשים שיושבים על אדמה גזולה פר אקסלנס מעיזים להחציף פניהם מול אנשים שהתישבו על קרקע שלא היה לה טוען.
[לגבי הכתבה שציטט ניתאי – אנסה לבדוק אבל אני מתקשה להאמין. בג"ץ מגבה באופן נוקשה למדי תביעות של ערבים על קרקעות פרטיות. יכול להיות שאנשי שלום עכשיו מתיחסים לכל קרקע שפלסטיני טוען שהוא שלו, גם ללא שום ראיה, כקרקע פרטית]
ולגבי הזכויות הפוליטיות, יש מקום לאמירה שלך אבל היא בהחלט מוגזמת. כידוע לך הסיבה היחידה שבגללה כיום אין לערביי יו"ש זכויות פוליטיות היא מאבקם הממושך למען רצח יהודים בכל מקום בארץ, מאבק שמחייב מחסומים וחיפושים ומעצרים שמעקרים חלק גדול מזכויותיהם של אנשים בני חורין. [וכמובן – על אף הטון הפטרנליסטי של ההערה – בכל זאת כדאי לזכור שלאחיהם בעזה אין זכויות פוליטיות מרובות יותר למרות גירושם של היהודים מן האזור, ובא לא נזכיר את מצב החרות בסוריה ובמצרים ובלבנון ובערב הסעודית ….]
אהבתיאהבתי
בוהה,
אנחנו חיים בעולמות מקבילים, עובדתית ואתית, ולדעתי עולמך הוא השקרי. אבל מכיוון שאני לא רוצה להפוך את התגובות כאן לפורום "גשר", לא אמשיך בויכוח.
אהבתיאהבתי
הבעיה בעמדה שלך, בוהה, היא שבמקום לתת לגיטימציה לסיפוח השטחים שנכבשו ב-67 היא שומטת את הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל. מלחמת 48 הייתה קשה ועקובה מדם. הערבים כבשו שטחים (גוש עציון, למשל) והיהודים כבשו שטחים. בסופו של דבר גבולות 48 הוכרו על ידי כלל מדינות העולם, ותושבי גוש עציון ושייח מוניס נאלצו להתמודד עם אובדן בתיהם. לערביי 48 מתיימרת מדינת ישראל להעניק זכויות אזרח מלאות. מה גם שרבות מן האדמות (כמו אדמות הישוב בו אני חי למשל) נקנו מן הערבים בכסף מלא. (גאולת הארץ, יהושוע חנקין, הקרן הקיימת וכל החומר המשעמם הזה משיעורי ארץ מולדת)
בשטחים שנכבשו ב-67 וחלקם סופחו לישראל לא מכירה אף מדינה בעולם, כולל ידידתנו הגדולה ארצות הברית. התושבים שם (גם בשטח A, B, C) משוללי מעמד וזכויות אזרח בישראל. לפיכך עומדות בפנינו שתי אפשרויות קבילות:
1. סיפוח כל השטחים שנכבשו ב-67 ונתינת זכויות אזרחיות שוות לתושביהם.
2. מתן מדינה לפלשתינאים בגבולות 67.
כל פתרון אחר הוא אשליה ומריחה שאנחנו משלים את עצמנו.
לגבי השאלה מי התחיל, צריך לקרוא לגננת לברר את זה.
אהבתיאהבתי
תומר, אני חושב שההסבר שאתה מעלה כאן, אולי נכון ביחס לרב אבל לא מדוייק ביחס לציבור.
ראשית, אני סבור שאין כל הצדקה מוסרית או הלכתית לפרסומים המיותרים בידיעות דהיום (7 ימים 22.10.10) מטעם פורום תקנה. נראה לי, שגם חלק ניכר מהרבנים בפורום סבורים כך (אם כי מטעמים שונים משלי) ויותר מהכל – הציבור חושב אחרת.
ממילא קשה לי להבין מדוע אתה כותב שפורום תקנה מנצח במישור ההלכתי.
בכלל, אני לא חושב שיש אסמכתא לגבות אותם מבחינה הלכתית להתנהלותם מאז פרסומם הראשון ולאורך כל מלחמת יחסי הציבור שהם מנהלים עד עתה.
שנית, האינטרפטציה שאתה נותן להעמדת הרב אלון כקדוש מעונה למול "ציבור חסידיו" או הציבור בו הוא "משטה", וכן האנדרדוגיות (יחוס נהייה אחרי רגש וכריזמה למול רציונליות, מוסר והלכה) שאתה מייחס לציבור זה – נראית לי מוטעית.
הרב אלון לא סוחף אחריו כיום ציבור או חסידים שבויים או עיוורים. פשוט יש ציבור לא קטן בציונות הדתית שנמאס לו מסמכות ו"שיגידו לי מה לעשות ו/או לחשוב". יש ציבור שרוצה בעצמו להחליט ממי לשמוע תורה ומי ראוי ומוסרי או צודק.
לא ניתן לקעקע את מושג הסמכות הרבנית של הרב אלון, ולהזהיר מכריזמה עודפת ומנהייה חסרת רציונליות אחר מקורות סמכות והנהגה, ובמקביל לצפות שהציבור הרחב ינהג כך באופן סלקטיבי, ולא למול פורום תקנה.
כן, הציבור רוצה לבחור לשמוע שיעור תורה מרב גדול אשר רבנים גדולים אחרים נתנו בו דופי. ולענ"ד, (ככל שזה לא נהיה מגוחך שאני מדבר בשם הציבור, ע"ד ההשאלה כמובן) הציבור מודע לפחיתות שבדבר – אבל זהו מקומו היום.
אז למה פטרנליזם? תן לציבור את מה שהוא רוצה, ובחא לעצמך כרצונך.
אגב, אני עם הציבור.
אהבתיאהבתי
ירון,
אני מבין את דעתך, אבל אני לא חושב שצריך "לתת לציבור את מה שהוא רוצה", כי חלקים גדולים מהזמן הוא רוצה פורנוגרפיה והימורים. "איש הישר בעיניו יעשה" זה לא המוטו שלי, נדמה לי שגם לא של היהדות האורתודוקסית. אני דווקא כן חושב שאפשר וראוי לשמוע תורה מכל אחד שמלמד תורה מעניינת (אישית הייתי מרחיב את המעגל גם ללא-יהודים), אבל כלל לא דיברתי על הנהיה אחרי תורתו של אלון, אלא אחרי אישיותו.
אהבתיאהבתי
ירון,
הדברים שוב יוצאים מהקשרם. תראה, למרות הניתוח המבריק של תומר, בוא נשים את הדברים ישר על השולחן. יש לנו כאן ציבור דתי לאומי שמעוניין לראות את הדברים במיטבם, קרי : כל הרבנים חכמים טהורים וצדיקים, אסור לדבר רכילות ולשה"ר, ואין תופעות באיזור האפור כמו הומוסקסואליות והס מלהזכיר שרב ואיש ציבור כמו הרב אלון ייתכן שיש לו גם תכונות אישיות לא משובחות. הציבור הדתי לא מוכן להיכנס לסוגיות הללו. הוא לא מוכן להתעמת עם נושאים כאלה כמו שהציבור החרדי לא מוכן…עכשיו – אני מודה שנפלטה לי הדוגמה של אלישע בן אבויה. זו לא דוגמה טובה כי כל מהותו של אלישע בן אבויה היא מידת האמת שלו… וזה בדיוק מה שחסר לי אצל הרב אלון. לו הוא היה בא לציבור ואומר : כך וכך עשיתי, ואילו שאר דברים שמלבישים עלי לא היו ולא נבראו – גם אז הייתי שואלת כיצד זה הוא ממרה את פיהם של פורום תקנה (הגם שהם כנראה לא התנהלו נכון תקשורתית, כבר אמרנו את זה) ומנסה לפגוע בסמכותם שהרי זה מנוגד לרוח ההתנהלות התורנית. לא הוא לימד אותנו : ככל אשר יורוך? אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין ??
היום יש מאמר בווינט שבו מצוטט מהשיעור האחרון של הרב אלון. כאילו שהוא הסתכל בבלוג של תומר וברא שיעור… מה זה כל הסיפור של השקית ההפוכה, אולי זה הרב "ההפוך" ?? רבאק. מה שקורה כאן הוא כמו הפתגם " פני הדור כפני הכלב"..מה פשט? כלב, זורקים לו אבן – במקום שיתקוף את מי שזרק את האבן, הוא תוקף את האבן. … האבן במקרה שלנו הוא פורום תקנה. זה ממש לא חשוב איך הפורום התנהל. העובדה שהרב אלון לרגע לא מכחיש ובוחר לקרבן את עצמו באמנות ראויה לשבח ספרותי – לא מנקה אותו ממעשיו ומחובתו לפרוש מן הציבור. הציבור מורכב מנוער שוטה ומבעלי בתים תמימים שאותם מנסה פורום תקנה לזהיר, וגם אם הפורום מנסה (ללא הצלחה תקשורתית, כאמור) להשיב לעצמו את שהרב דרוקמן ועוד מטומטמים וחצופים מנסים ליטול מהם – זו זכותם המלאה. הם שמו נפשם בכפם כדי שלכל נפגע עבירה יהיה למי לפנות גם אם אין לו בדיוק חשק לעבור שבעה מדורי גיהנום במשטרה ושהרב או המחנך הפוגע ימשיך להסתובב בינות לנאנסים ולנפגעים עד שייפול או לא ייפול דבר. מדובר כאן באמות מידה אחרות שאולי (ולפי החוויות ששומעים ורואים בתקשורת לא כך) ציבורים אחרים פחות רגישים אליהן. צריך לברך על כל רגע שהם דבקים במטרתם ולא פורשים הביתה עם ראש קטן. ובבניין ירושלים ננוחם
אהבתיאהבתי
קלאודיה,
נראה לי שמרכז הויכוח בינינו מתנהל על תפיסת מציאות שונה.
בעוד את ורבים מן המגיבים כאן נסמכים על הניתוח של תומר, אני תופס את המציאות אחרת, ומתוך כך גוזר מסקנות אחרות.
על מה אני מתבסס?
אני נוכח קבוע בשיעורי הרב אלון ומודע היטב למציאות הקיימת. אינני מתחמק מהצורך להתמודד עם סוגיית ההומוסקסואליות, ואין לי בעיה להיישיר אליה מבט.
ההבדל המהותי בינינו, הוא שהמציאות לאורה מנתחים תומר ואת את הדברים – פשוט לא קיימת, ותחת זאת אתם מציירים אותה בכדי שיהא בסיס לניתוח המופרך שהוצג כאן.
במה דברים אמורים?
אותו "נוער שוטה ובעלי בתים תמימים" עליהם את מדברת, כמו ה"כריזמה" השופעת "והמתקרבנת" של הרב אלון – פשוט לא קיימים. אני ושכמותי הנוכחים בשיעורי הרב אלון לא משלים את עצמנו לגבי מה אירע באמת, אף אם אנו נוטים להאמין רק בצורה חלקית לפורום תקנה. אין מדובר בנוער שוטה ובבעלי בתים תמימים אלא בציבור מפוכח אשר כפי שהבהרתי כבר פעמיים מבקש לערוך חלוקה דיכוטומית בין אישיות הרב אלון (אשר ברמה הפרטית נחזית להיות לא מקובלת בנורמות הלכתיות) לבין תורתו.
בכל הנוגע לכריזמת הרב אלון, כאמור כל הבא עימו במגע בלתי ישיר (ונלענ"ד, שאני היחידי כאן שעושה זאת ולא מתרשם מפרסומים תקשורתיים), מתרשם בצורה ברורה שהועם זהרו ואין לפנינו כריזמה שופעת אלא אדם המצוי במצב נפשי קשה, כנחזה מכל אדם וודאי במעמדו העובר סיטואציה ציבורית קשה מעין זו שהוא מצוי בה.
על כן, כל ניתוח הצופה פני עבר ומתבסס על מציאות האתמול שאיננה רלוונטית להיום, שעה שנשתנו מהותית וקיצונית הנסיבות – אינו אלא טועה.
בכל הנוגע לחובת ציות הציבור או הרב אלון לפורום תקנה – אינני יודע מכח מה חלה חובה שכזאת. מדובר על גוף וולונטארי של רבנים ואנשי ציבור שלקחו על עצמם תפקיד ציבורי חסר תוקף הלכתי, וככזה אין הציבור או הרב אלון מחוייב להוראותיהם אלא אם מקבלם במודע מראש – דבר שלא אירע. כל סמכותו של פורום תקנה הוא אך ורק מכח קבלת הציבור כגורם מחייב, ומשלא אירע הדבר הרי שאין בדבריו כלום. תוקפו של הפורום כגורם המחייב מאן דהו קיימת רק בשל יכולתם להטיל סנקציה מעין זו שהטילו על הרב אלון, על דרך של איום בסנקציה ופרסום ציבורי, ותו לא.
בין זה להלכה אין דבר.
אני מתנצל על הלשון הקשה, אך הפטרנליזם וייחוס הפגמים הנוחים לייחוס לציבור הדתי-לאומי שהובאו כאן, אגב תמיכה בפורום תקנה כנגד הרב אלון, פשוט מקוממים.
אהבתיאהבתי
ירון,
כולי תקווה שאתה אכן "בעל בית תמים" ולא עט להשכיר של משרד יח"צ כזה או אחר. לצערי, דבריך האחרונים מאוששים ביתר שאת את התיאוריה של תומר.
אני ממש לא מבינה כיצד ניתן להפריד את "תורתו" של הרב אלון מן ההתחייבות שהוא קיבל על עצמו לפרוש מכל תפקיד ציבורי למשך 8 שנים, אשר הוא הפר.
לענ"ד, אין כאן מצב ל"חצי הריון". אני סבורה שהרב אלון היה צריך לשבת בביתו ולקבל טיפול. עכשיו, מה זאת אומרת שאתה מאמין לחלק מטענות 'תקנה' וגם לעובדת ההומוסקסואליות ? זה עניין קל בעיניך ? עבור רב שבעצמו הוקיע את הנושא בתיאורים פלסטיים מגונים במיוחד (עוד מעט הורים יביאו את הכבשה לאסיפת הורים וגו')?
האין אתה מוכיח בדבריך, בעליל, שההלכה פחות חשובה לך מהנהייה אחרי הרב אלון? באמת, אני לא מבינה.
וכעת לסמכותו של פורום תקנה: הפורום הזה הוא ריאה ירוקה שציפינו לה זמן רב בציבור הדתי, שתפקידה להוקיע ולהרחיק מתוכנו אנשים שכשלו בתחום הכי בעייתי של הטרדות מיניות. של כל הסקאלה של ההטרדות – גם אלה שאין סיכוי שיוגש נגדן כתב אישום ושאכן הפוגע ישלם מחיר חוקי עליהן. רמזתי על כך בתגובה קודמת שלי כאן. האם אתה מוכן, ירון, להישיר מבט גם אל אלה מבין התלמידים או האנשים שנפגעו על ידי הרב אלון ? ומה שהכי מעניין – כיצד זה אתה מישיר מבט לעובדת ההומוסקסואליות ? האם הציבור הדתי מוכן שרב בסדר גודל של הרב אלון או אפילו קטן הימנו יצהיר בריש גלי : אני אמנם נשוי אבל משום שיצרי תוקף אותי לפרקים כי אז אני מנהל מערכות יחסים עם גברים? חלקן קבועות, חלקן מזדמנות…לעתים אני מספר לבן הזוג שלי מי אני ולפעמים הדבר מתחוור לו רק אחרי כמה חודשים ??? האם חלה תמורה כזו במקומותינו ורק אני עוד לא מעודכנת ?
ספר לי…
נעשה פה ניסיון שאתה שותף לו, או כשליחו של הרב אלון או בתמימות של חסיד שבשום אופן איננו יכול לקרוא את המציאות (אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים..) ,למזער נזקים עבור מעמדו של הרב אלון. אנשי פורום תקנה אינם זקוקים לאישור שלך או שלי. הסמכות שלהם נובעת מעצם ההסכמה של רבנים בסדר גודל של אלון ואחרים להגיע אליהם פעם אחר פעם ואף לחתום בפניהם על הצהרות מרחיקות לכת באשר לחייהם האישיים והציבוריים. אומר יותר מזה. כל מי שעיניו בראשו, כולל הרב אלון בעצמו – צריך להבין שערעור על סמכות הפורום מסוכנת פי כמה גם אם הרב אלון נפגע כאן באופן כלשהו, לטעמו. אחרת, אנה אנו באים… אני רוצה לדעת כאם וכסבתא לנכדים שאם חלילה יקרה משהו חריג בהתנהגות מחנכים אליהם – יהיה להם למי לפנות !ואם מישהו עלול להפסיד מזה אני בהחלט מעדיפה שרבנים ייקחו את האחריות הזו משום שהם לא נהגו כשורה. אתה יודע מה ? אפילו לגבי חיבוקים ונישוקים – טאבו – לאאא! בדיוק כמו שלפסיכולוג אסור לייצר שום סוג של אינטימיות מכל סוג עם מטופלים – כך רבנים. לא די שהוא "מייעץ" על דעת עצמו, מה קרה, הוא פסיכולוג ? אז הוא גם מרשה לעצמו לייצר קרבה עם תלמיד ? זה בא מהכריזמה ומההילה שנוצרה סביבו (על ידו ועל דעתו והוא טורח סביבה, סביב ההילה הזו, ואל תספר לי סיפורים ראיתי אותו כבר בטישים הגדולים סביב חגיגות המילניום לפני עשור ולא הבנתי למה בחור צעיר ממני זקוק לגינוני אדמו"רות מעין אלה !) אז על כל השטח האפור – שהרב הפוגע יישא במחיר ולא הציבור יפסיד את המקום שהוא יכול לפנות אליו בעת שבניו ובנותיו נפגעים. מבין ?
הכושר לראות את המציאות, ידידי, ואולי לצערך – קיים לא רק בחדרים שבהם הרב אלון משמיע את דבריו.
זאת ועוד – מקנן בי חשש כבר כמה ימים שכסף רב נשפך כדי להטות את דעת הקהל לטובת הרב אלון בפולמוס הזה למול פורום תקנה. אני מתקשה להבין כיצד ווינט בחרו להציג בשני מאמרים רצופים (לא דעה, מערכת) את כאבו של הרב אלון בלבד, וגם איך למשל נשמט שמו של המחותן הטרי של הרב אלון (מרק בלזברג, יו"ר מבראשית ואדם אמיד בסדר גודל עולמי) מכל סוג של מדיית תקשורת , הגם שהחתונה סוקרה וצולמה מכל זווית אפשרית… יש לך הסבר לכך, תומר ? —
אהבתיאהבתי
שלום ירון וקלאודיה,
קלאודיה, לי אין הסבר לאופי האוהד כלפי אלון שהפרשה סוקרה פה ושם (גם באתר "סרוגים" למשל – נדמה לי שהם תופסים בטעות את 'תקנה' כצד השמאלני של הסכסוך…).
וירון, השאלה היא בכלל לא האם מותר או לא להאזין לשיעוריו של אלון. מי שמרגיש שיש לו מה ללמוד ממנו שיבוסם לו. השאלה שאני שאלתי נסובה סביב הקמפיין הציבורי שמעריצי אלון מפעילים לטובתו, שכולל השמצות חריפות ביותר כלפי 'תקנה' ונהי בסגנון הקוזאק הנגזל. שאלתי גם למה מעריציו לא מבקשים ממנו את אותו דין וחשבון שהם דורשים מ'תקנה', למה הם מוכנים להסתפק בשתיקות שלו ואפילו לא חושבים שאיזו הכחשה נאה של המעשים היא במקום. בשני אלה יש לדעתי זליגה מהתחום הרציונלי וההלכתי לתחום הרגשי והניו-אייג'י.
אהבתיאהבתי
לקלאודיה ותומר,
שוב אנו חוזרים על אותם בסיסים, ונדמה לי שויכוחנו כבר הפך לשיח חירשים.
ראשית, הרמיזות או הצגת הדברים כאילו לא יתכן שאדם נורמטיבי כמוני יעלה את דעתו כאן, בעת שאיננו חלק ממשרד יח"צ שחסידי הרב אלון שכרו – הינה טענה מקוממת וכמובן רחוקה מן האמת.
שנית, לגבי התמיהה על יחסי הציבור ו/או הכסף הרב שנשפך על היח"צ של הרב אלון, לרבות כתבות אוהדות וכו' – זוהי פשוט צביעות. מן ההוגנות וההדדיות היה לדרוש מכם להעלות טענות דומות מאז פרסום הפרשה ועד לחודש האחרון, בעת שכל התקשורת ללא יוצא מן הכלל נקטה קו ברור וחד צדדי לטובת פורום תקנה, כך שלמעשה הפורום לא היה צריך משרד יח"צ, כי כל התקשורת דבררה אותו באורח המחמיא ביותר, ללא פתחון פה כלשהו לי ולשכמותי (רבים עימם יצרתי קשר מקרי והסתבר שהינם בעלי דעה דומה) אשר היו סבורים אחרת. לצערי, לא העלתם טענות מעין אלה כלפי התקשורת ו/או הפורום כאשר הללו עשו יד אחת, ורק עתה כאשר לא ניתן לעצור את הסחף הציבורי כנגד הפורום, אתם מעלים טענות לא ראויות אלה.
על טענתי זו, יעידו אין ספור כתבות ומאמרי דעה מטעם, אשר כל התקשורת היתה מלאה מהם, אף לאורך החודשים שחלפו מפרסום הפרשה ועד עתה. האם מקורבי הרב אלון זכו לכתבה אוהדת ומלטפת כלשהי מגורם מרכזי בתקשורת (למעט הכתבה האחרונה בישראל היום), כשם שזכו לה חברי פורום תקנה (שער ראשי של 7 ימים של הרב סתו ושבוע אח"כ הרב שרלו)?! האם ברור שעד כדי כך הזויות הטענות שמעלים רבים כנגד הפורום כך שלא מן הראוי להביאם בקהל?! על איזה יחס תקשורתי אוהד אתם מדברים? הרי חבירת הפורום למשרד יח"צ רק לאחרונה, מעידה כאלף עדים על כך שלא היה בדבר צורך, כיוון שכל התקשורת זימזמה ודבררה אותם באופן מיטבי!
שלישית, הכריזמה. כבר בארתי בארוכה בפוסטים הקודמים שלי, שלא שייך לייחס יחס חיובי של הציבור הדתי לאומי לרב אלון כעת, בזכות הכריזמה המפורסמת שלו. לצערי, כיום אין לו כריזמה. בואו לשיעורים ותווכחו בעצמכם. מה שייכת כריזמה שהייתה מנת חלקו בעבר ובשלה זכה לאהדה רבתי (ותמוהה טענתה של קלאודיה על שייכות כריזמה שראת בו לפני עשר שנים לעתה), ליחס החיובי שהציבור הדתי לאומי רוחש לו כיום המהווה קוצים לעיניכם?
כפי שכבר כתבתי, אין לתלות יחס חיובי זה בכריזמה שהייתה ואיננה אלא לשינוי מהותי מאוד וחשוב שיש לתת עליו את הדעת, וכדברי מבקש להפריד בין אישיות הרב והנייה אחריו (דבר שכמעט ולא קיים היום, וודאי לא בקרב הציבור הרחב האוהד אותו), לבין תורתו. אני חוזר ואומר, אני מודע לבעייתיות שיש לעניין בגדרי ההלכה האורתודוכסית המקובלת, אך דווקא בשל כך התופעה וניתוחה ע"פ ראייתי – מעניינת ואומרת דרשני.
תומר, מה לא רציונלי בניתוח הזה? הרי דרישת הציבור להפרדה זו בין אישיות הרב לתורתו, מקובלת על ידך. אם אתה רואה כאלמנט מבורך קבלת תורה מכל אדם, מדוע לא מהרב אלון?
אין מדובר בשינוי הבא ממניעים רגשיים, אלא בהבנה כי במציאות הקיימת איננו יכולים להיענות לדרישה המקורית (שאין גורם דתי לאומי המחנך על פיה, אא"כ עוד נותרו בו משקעים גלותיים-חרדיים) על פיה, אם הרב דומה למלאך – יקבלו תורה מפיו, ואם לאו – לאו. הציבור רוצה לחיות בעולם של תוכו אכל – קליפתו זרק, וכאמור לא מדובר בהכרח במניע רגשי, אלא בהכרעה רציונלית לגיטימית (ובעייתית-משהו חינוכית) המבקשת לקבל תורה מורכבת בעולם מורכב, וזאת לא בכדי בעטיה של פרשיית הרב אלון, כיוון שניכר בה "כי פסו אמונים מבני אדם", אז למה לא לברך על מגמה זו?
אהבתיאהבתי
ירון,
צר לי אם הוצאתי אותך משלוותך בחשד שאתה מופעל ישירות ע"י הרב אלון.נניח לזה – זוהי זכותך, אבל כדאי שלא תשכח את המצב לאשורו. אנחנו מדברים כאן כרגע על אדם שלא זו בלבד שהוקע ע"י פורום נרחב של תלמידי חכמים מכל גווני הקשת הדתית לאומית אורתודוקסית (בדיוק כזו שהרב אלון טוען להשתייכות אליה ללא סייג, ואף לכאלה שהוא עצמו מגדיר ליברליים ממנו) וגם הוומלץ להגיש נגדו כתב אישום.
לפיכך, השאלה להטייה תקשורתית לעולם נותרת לגביו ולא לגבי פורום 'תקנה'.
ההכרעה הרציונלית לגיטימית שאתה מעיד עליה איננה כי אם ניסיון מעורר רחמים להכיל מציאות מקוממת. אינני יודעת בן כמה אתה, ואני גם לא יודעת למה אתה קורא 'תורה מורכבת' ו'בעייתית -משהו חינוכית' – מבחינת כל אדם נורמטיבי – העדויות שפורסמו, גם אם הן חלקיות וגם אם מה שנותר מהן איננו הצד הפלילי (שניתן להגיש בגינו כתב אישום) הן בגדר פגם שמקדיח את כל התבשיל ולא רק את חלקו. אין כאן אפשרות לקבל "לשליש ולרביע", והרב אלון הוא הוא שמחנך לטוטאליות. מה שאתה מתאר מתאים למשל למי שמקלים בדברי חז"ל אבל לא במקרה כזה שהוא כאש בנעורת. ואם דברי לא מובנים דיים אז אם הרב אלון היה מתיר בשיעוריו, לדוגמה, לאכול עוף בחלב – הייתי אומרת : תוכו אכל קליפתו זרק. לא במקרה דנן, כאמור.
ובאשר לכריזמה. אמרנו די, ואין הרבה טעם להוסיף. כשרואים הרבה מושאים להערצה קמים ונופלים ח"ו, כנראה מפתחים חוש מיוחד לדברים. בכל מקרה – את טיעוני זה באשר לגינוני אדמו"רות שזיהיתי אז, בשנת 2000 – לא שמרתי לעצמי ויש לי די עדים ששמעו אותי מתבטאת בעניין כבר אז. נקווה שהרב בלומנצווייג ישיג אכן פשרה ראוייה לסוגייה עגומה זו, וכעת תורי להתנצל אם חשדתי בכשרים (אף שגם יחצ"נות איננה עבירה, למיטב ידיעתי).
אהבתיאהבתי
אכן שיח חרשים. ירון, קרא שוב את תגובתי האחרונה, כי נראה שלא הבנת מה כתבתי.
אהבתיאהבתי
לקלאודיה,
ההטייה התקשורתית שהתנהלה כאן לטובת פורום תקנה, היא ביזיון לעיתונות. הצגה כל כך חד צדדית של הדברים ללא מתן פתחון פה כלשהו (והאמיני לי שאני ואף רבים אחרים ניסינו) לצד השני של המטבע, ולו בשל ההגינות המתבקשת, הזכירה עד כמה מסוכנת התקשורת המגוייסת לאג'נדה הנראית בעיניה.
אחד מאבני היסוד של החינוך הדתי לאומי, הינה יכולת ההכלה של מציאות מורכבת ודרישה מתמדת להוציא יקר מזולל ולהעריך תוכן אף אם בא בכלים פגומים. זוהי משמעות "תוכו אכל קליפתו זרק", ואף במקורו הובאו הדברים בדיוק על מקרה כגון דא בו האישיות (קליפה) איננה נורמטיבית שלא לומר מקולקלת, אך אעפ"כ קיימת חשיבות בקבלת התוכן (תוך). על כן, ראוי אף במקרה דנן להמשיך (למי שחפץ) להמשיך ולקבל מתורת הרב אלון שיש רבות מה ללומדה (אף אם אנו מכירים בפחיתות אישיותו התורנית). כך דרכה החינוכית של הציונות הדתית.
על כן, תומר, על פי ההסבר שנשטח כאן בהרחבה, מובן מדוע הציבור הרחב (ולא רק חסידיו הקרובים) מנהלים מתקפה כנגד פורום תקנה. אני לא מסכים שהפורום יחליטו עבורי שלא לקבל את תורתו, וינסו בכל דרך למנוע ממנו ללמד ברבים תורה שאני מכיר בערכה, שעה שאין להם כלפי כל מעמד מחייב לעניין.
יובהר, אני מקבל את אזהרתם ביחס למעשים המיוחסים לו (וכאן מתייתר הצורך בדבר הודאתו / הכחשתו של הרב את הדברים), ועל כן סביר שלא אשלח את ילדי להתייעצות אישית עימו. אך אין הדבר מחייב להפסיק ולקבל ממנו תורה. וכאמור, על פי ראייתי את העניין, אף הציבור הרחב רואה כך את הדברים ומסרב לקבל את מרות הפורום בתחום רחב ממה שראוי שיעסקו בו, ועל כן באה התרעומת כלפי הפורום והיחס החיובי לרב אלון.
בתוך כך, ישנו רצון להכיל את תורת הרב אלון על אף אישיותו הבעייתית, כאמור לא בשל כריזמת עבר, אלא בשל ניסיון להתנער מפטרנליזם רבני שאיננו במקומו, לטובת קבלת תוכן ראוי מהרב אלון.
אהבתיאהבתי
ירון,
אכן , שיח של חרשים. ועל כן ייתכן שאיננו ראוי לתגובה.
מעולם לא קיבל חשוד בפלילים במה שקרובה לזו של אינסטנסיה אשר פסקה כנגדו – גם אם היא מתכוונת לשטח שלא עסוק בפלילים.
קרא שוב את דבריך שלך ושים שם במקום את המילים "הרב מוטי אלון" שם של חשוד אחר – אתה מוזמן לבחור, ואז תגיד לי אם הוא יכול לחזור לתת שיעורים או לא .
אני לא יודעת אם יש כבר פשרה בין הרבנים אריאל ליכטנשטיין ודרוקמן שתצא לציבור – אבל לענ"ד ההשתלחות של הרב דרוקמן בפורום תקנה אין לה מחילה. הבן אדם מחזיק את הסמכויות של מרכז יב"ע אשר הוא ארון שלדים מהלך. במקום להוקיע את הפטרנליזם שלו, משום שכולם איכשהו חסו עליו כל השנים ולא עשו לדבר סוף (ומדובר באינספור פשריות פליליות של ממש וד"ל) כעת הוא לא בוחל לסכן את הנוער שמדי יום נחשף להטרדות מיניות בכל מיני רמות וחלילה לא יהיה לו למי לפנות.
במלים אחרות – הפכת את התוקף לקורבן ואתה מתעקש על כך. תתחיל לחשוב על הנפגעים, ועל אלה שעוד פוחדים לגשת למישהו ולספר לו, ועל אלה שיום אחד אולי ייזכרו במה שעשו להם כי הטרדות הן נושא שמודחק עד שיש משהו שמוציא אותו – ואז אולי תבין למה חייב להיות חוסר איזון כשיש איום על הציבור. בהצלחה.
אהבתיאהבתי
איזה ניתוח מרתק, תומר. תודה. השם המפורש, ש"צ, בסוף, הותיר אותי נטולת נשימה.
מעניין להשוות בינו לבין ההתנהלות ההיסטרית של הרב והתגובה המדודה יותר (נדמה לי) של הציבור בפרשה אחרת – זו של הרב גפני.
אהבתיאהבתי
פורם תקנה שמפורם תקנה ראבק… אם הבן אדם הטריד או ניצל מינית אז על כיפתו ועל כריזמתו יכנס לכלא ואני מקווה תקווה גדולה שיעשו לו שם מה שהוא עשה לילדים.
כל הרבנים שתומכים בו, ושמעתי חלק מהם, אומרים שהמעשים שהוא עשה חמורים פחות מאלו שפורום תקנה טוען. אז מה עדיין יש דברים, ומה נעשה עכשיו עם הרב החביב, נשים לו חגורת צניעות? ילווה 24 שעות ע"י הרב שרלו? נו באמת!
ולגבי הכריזמה, רבותי בואו נשים את הדברים על השולחן. בקרב כל היהודים עם הכיפות הסרוגות ישנם אנשים שנוטים לפאשיזם ולאנרכיזם ולפופוליזם כמו בכל חברה. אמהמה, הם לא יכולים ללכת בתלם שאינו שייך לזרם הסרוג ולכן הם בוחרים רב קיקיוני, כן קיקיוני! עם כריזמה של עוף מכובס, כן עוף מכובס! ומעלים אותו לדרגה גבוהה ואבוי מי שיגע בו. נערים לפני גיוס מבולבלים וחסרי תשובות כמו שהיינו כולנו מחפשים דמות מדריכה וקשובה, והוא עושה את התפקיד לא רע בכלל, אז הוא קצת מלטף בדרך נו שויין.
וגם פורום תקנה, מה זה הבילבול מח הזה (התאפקתי לא להגיד ביצים) תגידו, אם בבניין שלי שכן אנס ילדה בת ארבע, אני יכול להקים פורום תקנה עם ועד הבית? יאללה כבר עם סיפורי הכיסוי של הדתיים תסתכלו לאמת בפנים, את חארות בדיוק כמו החילוניים ובינכם יש סוטים, אנסים ומחטטים באף בשבת. העניין הוא שאצלכם פשוט שולחים אותם לקהילה חדשה במקום לכלא. מקסים "דינה דמלכות דינה".
אהבתיאהבתי
תומר, כמי שזכה להשתתף בשיעורי הרב אלון לאחרונה (כבעבר), אני לא יודע כמה ציבור יש שנוהה אחרי אישיותו, הגם שהיא מרתקת.
לכן מיקדתי את דברי בהפרדה שנראה לי שהציבור עושה, והיא חידוש ללא ספק, בין אישיותו לבין תורתו.
הציבור מבקש לחיות עם הדיכוטומיה הזו שבין תורה שהוא חפץ בה, לבין רק שאינו מלאך ה' צבאות. זה דבר שמן הראוי שינתן לציבור להחליט עליו, למרות שלענ"ד זה נוגד את ההלכה הפסוקה.
יוער, שבזמן פרסום הפרשה היה נראה שישנה מגמה אחידה בקרב הרבנים להתיר המשך לימוד תורה מהרב אלון על אף המעשים שיוחסו לו, וזאת מטעמים שונים, לצד אזהרה שלא להיפגש עימו ביחידות. למעשה הייתה מעין הכרה של הסמכות הרבנית בדיכוטומיה דלעיל, למרות שכאמור הינה מנוגדת להלכה הפסוקה.
עם זאת, מאז ועד עתה נראה שחברי פורום תקנה מתעקשים לחזור ולכפות על הציבור את הנורמה המקובלת והמסורתית המחייבת אחדות בין האישיות הנורמטיבית ללימוד התורה, ומנסים למנוע מהרב אלון להעביר שיעורים, ולעסוק בפעילות ציבורית.
לא ברור לי מדוע שינו טעמם חברי הפורום, אך ברור שזה לא מה זהציבור רוצה.
בזאת, נראה לי שהפורום מנסה לכפות על הציבור (לטעמי לא לשם שמיים) נורמה שאיננו מסכים לה. על כן, כתבתי שיש לתת לציבור לבחור את מה שהוא רוצה ולא ניתן לכפות עליו.
אהבתיאהבתי
אולי הסיבה לשינוי מדיניותו של הפורום היא שהרב פסק לציית להגבלות שהוטלו עליו, ואולי אף המשיך לעשות את מעשים המיוחסים לו?
אהבתיאהבתי
שלום לך,
אולי תסביר לי על אילו הבחנות אתה מדבר? איך אתה יכול לשמוע תורה מרב שבידוע (לא קשה להאמין לפורום תקנה גם אם הוא בחר בחירה לא מוצלחת לפרסם את דעתו במוסף 7 ימים) חתם על מסמכים שמעידים במקרה הטוב שהוא נמשך לבני מינו, והפחות טוב שהוא גם ניצל יחסי מרות… והוא עומד כיום מול קהל תלמידיו וממשיך להרביץ "תורה", כשאשתו כפי הנראה לא ידעה עד שהתפוצצה הפרשה שיש לו נטיות כאלה. איך אפשר להפריד בין הדברים?
וגם,האם אתה מתאר לעצמך שמוטי אלון שהיה אמן הארגון, שהגיע לכל מדיה אפשרית, שהקים את ארגון מבראשית וחלש על כל פרטיו, נותן ליד המקרה לנהל את המשבר שלו ? האם אתה לא רואה, בדיוק כמו שתומר כותב, שהוא עושה שימוש בכריזמה שלו, ובכוחה של 'שתיקה' כדי לערפל את חושיו של הציבור?
וגם, איך הוא מעז לצאת נגד כל תלמידי החכמים שפסקו כנגדו מה שפסקו? אתמהה
אהבתיאהבתי
קלאודיה, את ההבחנה שאני עורך בין אישיותו של הרב לבין תורתו ערך כבר ר' מאיר בלומדו את תורתו של רבו – אלישע בן אבויה, הקרוי "אחר" על שם יציאתו לתרבות רעה. על שאלת הגמרא "כיצד למד ר' מאיר תורה מ"אחר" (והלוא אישיותו של "אחר" איננה הולמת את עולם ההלכה היהודי)? עונה הגמרא במימרא הידועה "תוכו אכל, קליפתו זרק".
אמנם לא נפסקה ההלכה כפי שיטתו של ר' מאיר בתלמוד, אך נראה לי שבעולם הליברלי בו אנו חיים יהיה קשה שלא לומר בלתי אפשרי לחיות לאור הקביעה ההלכתית שהתקבלה בסוגייה, על פיה "אם הרב דומה למלאך – יקבלו תורה מפיו, ואם לא – לא".
אמת, ברור שאף אם אנו מקבלים את אמת המידה של ר' מאיר, יד לקבוע נורמות וגבולות לדבר, אך אני לא בטוח שפגיעה בערכי קדושה וצניעות חמורה למשל מלשון הרע בפרהסיה או הונאת הגר (שכן הציבור נוטה לשמוע תורה מרבנים שעברו על איסורים מעין אלה, ונוהג בהם סלחנות לעומת איסורי קדושה וצניעות).
לכן, חשוב לענ"ד לשים לב דווקא לשינוי שחל בציבור ובתפיסותיו הליברליות המתהוות, על פיהן, אף אם קיים אמון בפרסומי פורום תקנה, הרי שאין מניעה ללמוד תורה מהרב אלון (כפי שאני מפרש את רצון הציבור).
באופן עקרוני, אני סבור כפי שאמרתי בפוסט הראשון שלי בעניין, שעיקר החשיבות בניתוח הסיטואציה הינה בתגובת הציבור ובמסרים ביוצאים ממנו, ולא בפעולתו של הרב אלון (שלענ"ד הינה שולית לעניין).
ממילא, אינני מתרגש או מייחס חשיבות משימושו בכריזמה שלו או בשתיקתו כנגד הפרסומים כיוון שאני סבור שמעשיו הינם שוליים וחסרי חשיבות מיוחדת להתרחשות שלפנינו.
נראה לי, שהניתוח אותו אני מציע לעניין, מהותי וקולע יותר מאשר לייחס לאישיותו של הרב או לכריזמה שלו יכולת כ"כ מרחיקת לכת, מקום שאינני חושב שהיא הפקטור המרכזי.
אני מעריך שכל אחד אחר במקום הרב אלון היה נוהג באופן דומה ואעפ"כ קשה לי לחשוב שזה מה שעושה את ההבדל ואת יחס הציבור אליו.
אהבתיאהבתי
מנהיגות כריזמטית שמעל החוק, זה לא אריה דרעי התחיל עם זה?
אהבתיאהבתי
ניתוח יפה שמצביע על הפרשה כסמן קיצוני של תהליכים שקורים בציבור. לא תמיד הם זוכים לתשומת לב, בגלל שלא חייבת להיות התנגשות בין הכריזמה לממסד;יש היום לא מעט ישיבות שמרניות שעיקר ההתרחשות בהם בנויה על דמויות כריזמטיות ולא על איכות התכנים [רעיוניים, מוסריים, הלכתיים] שהם מוסרות.
באותו עניין, אבל נראה שלי שהחמצת משהו בהנגדה בין הלכה לכריזמה. לא נראה לי שחסידי הרב אלון הולכים עם הכריזמה שלו נגד ההלכה. נראה לי שגם הוא עצמו לא ניסה ליצור התנגשות כזו. ההלכה במקרה הזה כרוכה בשיפוט המציאות, ולגביה הם מקבלים את גרסתו בשל הכריזמה שלו. אבל גם הגרסה של פורום תקנה מתקבלת או נדחית על בסיס סוג מסוים של כריזמה. אין ליושבים בו "סמכות הלכתית" שקובעת שגרסתם לגבי המציאות נכונה יותר. גם כשיש מחלוקת הלכתית בסופו של דבר לכריזמה יש מקום מרכזי במשיכת הציבור לאחד הצדדים [למשל כשמכתירים מישהו כ"גדול הדור"], קל וחומר בשאלות של אמינות והבנת המציאות.
אבל הכריזמה בהחלט מנצחת את מה שנראה כהיגיון הפשוט של המתבונן מהצד, לפיו ההתנהלות של הרב אלון אינה מעוררת אמינות רבה.
אהבתיאהבתי
הי תומר.
השאלה/הצהרה שעלתה בי מהפוסט האחרון היא, האם אפשר לומר שכל אמונה דתית היא מהלך אנטי-רציונלי (במובן של דחיית הרציו ככלי הידע המרכזי, לא במובן שאין הגיון לדת), ובמובן הזה החיפוש אחר מנהיגות כריזמטית הוא מתבקש כיוון שהדת כולה היא חיפוש אחר סמכות א-רציונלית שתספק תשובות לשאלות ללא מענה רציונלי מספק. במילים אחרות, מי שנואש מהרציונליות באופן מתבקש ובהכרח מחפש אחר מי שיגיד לו מה לחשוב ואיך לא לחשוב, ובחיפוש כזה כריזמה חשובה הרבה יותר מאשר בחיפוש ידע שמקנה לך כלים למחשבה בעצמך. רוצה לומר, כריזמה ודת תמיד הלכו יד ביד, אולי מה שמשתנה זה סוג הכריזמה.
אהבתיאהבתי
אלברט,
אני לא חושב שהדת כולה היא חיפוש אחר סמכות שתתן מענה לשאלות שאין להן פתרון. לא כל דת היא אנטי-רציונלית ולא כל חיפוש דתי נגמר בתשובה לשאלה.
אהבתיאהבתי
אוקיי, אולי ננסה ניסוח אחר, כי מה שעולה כדבריי מהתשובה שלך זה אמירה מאוד גסה.
יש דרכים שונות להשיג ידע. הדרך של שימוש באינטלקט וברציונליות להשגת ידע דתי היא אחת הדרכים, אבל מבין הדרכים (חוויתיות, מסורת) מעמדה נמוך. יתרה מזאת, נראה שיש סנטימנט חזק של בוז לרציונליות כיוון שזאת חרותה על דגל המחשבה החילונית. לכך כיוונתי בדיבור על אנטי-רציונליות, לא לכך שרציונליות ודת סותרים זה לזה.
חשבתי על זה עוד, ואני רוצה לשנות את טענתי/שאלתי. טענתי היא שכריזמה חשובה לכל מנהיג, לא רק לרב אלון אלא גם לחברי פורום תקנה. מה שאולי שונה ביניהם זה שאלון הגיע למעמד שבו הוא כבר לא צריך להוכיח את עצמו במעשים. אני מסכים, זה נראה מאוד דומה לאופנה הנוכחית של הערצת סלבז ומנהיגות פוליטית שנבחרת בגלל מי שאתה ולא בגלל מה שאתה. אבל זאת לא תופעה חדשה, ואולי אפשר לומר שזה רק שאלה של מינונים. אולי לא. אני גם מסכים שיש פה מהלך תרבותי רציני שאני לא אוהב.
אהבתיאהבתי
מעניין. תודה.
אהבתיאהבתי
פורום תקנה, על פי עדותו-שלו, היה שותף להשתקה של מעשים מגונים שביצע אלון בשני ילדים בני 12 ו-13. העובדה שמה שמטריד את חובשי הכיפות היא לא השותפות לפשע, אלא דווקא הפרסום של הדברים, מבהירה באיזו שחיתות מוסרית שרוי הציבור הזה.
אהבתיאהבתי
יוסי,
אם העדויות האלה היו אצלם לפני תחילת חקירת המשטרה והם לא העבירו אותם, המצב באמת לא טוב. השאלה היא באמת איך התנהלו הדברים.
אהבתיאהבתי
יוסי ארצה לראות מקור לטענתך, מכיוון שלאור החומר שאני בדקתי (אולי לא באופן יסודי מספיק), פורום תקנה ידע על שלושה מקרים של בגירים שסירבו להעביר את העניין לידי המשטרה. על כן לא היה בסיס חוקי לכתב אישום. כתוצאה מכך הפורום נכנס לפעולה.
רק לאחר פירסום העניין הוצפו פגיעות נוספות, כולל בקטינים. והתלונות האחרונות הן אלו שהובילו להמלצת המשטרה לפרקליטות, להגיש כתב אישום.
אהבתיאהבתי
יוסי,
פורום תקנה התייעץ עם היועה"מ לממשלה לאורך כל הדרך. מלבד הרבנים, יושב בפורום גם פרופסור ידידיה שטרן, וברור שהוא לא משחק באש. הבעיה של הפורום הייתה שהמתלוננים סירבו לפנות לרשויות – והפורום נועד לפעול בתווך האפור שבין הפלילי ללא מוסרי. כך הם עשו, אבל לצערי דבריו של תומר מדוייקים להפליא, ועל כן קשה לשכנע בעובדות. אגב, הפשע הגדול נעשה על ידי כב' הרב דרוקמן, שהעז לערער אחרי דברי הפורום וכך סדק את הקונצנזוס נגד מעשיו של הרב אלון. כן כן, אותו דרוקמן שהסתיר במשך שנים את מעשיו של קופולוביץ, שבעוד מרכז יב"ע ידע את מעלליו, המשיך להפליא את הטרדותיו בטובי הבנים. וזו הוכחה שהעליבות של זקנים שנעשו סכלים עולה על כוחם של חומת תלמידי חכמים, בצורה ככל שתהיה.
אהבתיאהבתי
קלאודיה,
נכון, אם הנפגעים לא רוצים לפנות למשטרה זאת בעיה. יחד עם זאת, בעייתי גם לא לתת לזה שום פרסום, כי תופעות כאלה הן כמעט תמיד סדרתיות, וצריך להיות ברור שיש עוד נפגעים, ושיהיו עוד נפגעים. פרסום יכול למנוע נפגעים נוספים ולהניע נפגעים קודמים להגיע למשטרה. אבל כאמור, אני לא באמת יודע איך התגלגל הסיפור.
אהבתיאהבתי
מזל שיש פורום תקנה, כן ירבו, (גם אם יש בו מלחמות כחניות ופוליטיות)
מניותו של מוטי אלון איננה מעניננו.
כל ההתרחשות הנ"ל מציבה מראה כואבת, מפחידה שמסרבת להעלם כיצד אנו מאדירים את המרצה, המורה, הרב, ה"פרונטליסט" ומשליכים אליו את כל כמיהתינו, את רצוננו להרגיש נאהבים יחודיים, חשובים נגאלים.
השילוב הקטלני של "שומע" (קהל, תלמיד, חניך../ה) המחפש את נפשו/ה ועולמו הרוחני (דתי-חילוני כאחד) יחד עם דמות כריזמתית מגלומנית השקועה בעצמה בחסכים רגשים פסיכולוגים ואישיות שאיננה מאוזנת בעולמה האינטימי הסוביקטיבי יוצרת פצצה. שם הפצצה ניצול, ניכוס אנשים כאוביקט לחסכי וכאבי. לא בכדי אדם מתגלגל "לעבודתו, תפקידו" כדי להכיר את עצמו ולהעיז לבקוע את חומות הכלא הרגשי-פסיכולוגי מהם הוא פועל מאז ילדותו.
כואב הלב על הנפגעים בשני הצדדים. עולמו של "הפוגע" כאוב לא פחות מהנפגע.
גם אם מדובר ביחסים עם בגירים (אפילו אם עברו את גיל הארבעים) ומתוך הסכמה, עדיין יש כאן ניצול וביזוי הערך המקודש הנקרא "רב", "מורה", "מרצה" .
ניתנת לנו הזדמנות יחודית יקרת ערך להציב כחברה קוים ברורים בערך של "אדם נעלה" (מורה, רב מרצה). כלי תקוה שניזום מציאות מתוקנת במקום להתעסק עם הטפל שבפרשה ובכך נדאג ליצור תשתיות אשר לא מאפשרות הערצה יחד עם קשר אינטימי (על כל סוגיו) המבוסס על תפיסת עולם שקרית של שני הצדדים.
אהבתיאהבתי
כתבת כדרכך בקודש דברים מאלפים. אבל אני לא בטוח שכל זה נובע מהכריזמה דוקא כמו מהתפיסה שמי שמוחזק אצלך כרב וכל שכן כרבך וכל שכן אם תמיד ידעת שרבנים גדולים רואים בו רב וגדול בישראל – תמיד תדון אותו לכף זכות, לא רגשית אלא מעשית, שאינך יודע את כל הפרטים וכדומה, עד שיוכח ממש מעל לכל כל ספק – לא רק סביר אלא בכלל – לא כך. וכל עוד שיש איזשהו צד לתלות בו ולדון אותו לכף זכות כך היא לא רק זכותך אלא חובתך. יש מעשים כאלה בתלמוד שבהם נהג רב דברים תמוהים לעיני תלמידיו ואח"כ שאל אותם במה חשדתם אותי, וכשענו את כל לימודי הזכות שלהם אמר להם שאכן צדקו. יש על כך גם דברים מפורשים בספרות התורנית לסוגיה. כללו של דבר: יש כאן איזשהו רציונל שאומר שאם ראיתי את "גדול הדור" מחלל שבת בפומבי – כנראה שלא ידועים לי כל הפרטים, כנראה שיש איזה היתר, כנראה שהיה פיקוח נפש וכדומה. זה לא בהכרח כריזמה ומן גורו שנמדד כדבריך רק לפי הרגש והעוצמות שלו ולא לפי מעשיו.
אציין שאני בעצמי משתייך לזרם החרדי ואני כותב את הדברים הללו מתוך ידיעה אישית. זוהי התפיסה והיא מגובה ברציונל חזק כמו גם במערכת ערכים ואמונות תואמת.
אהבתיאהבתי
נתי,
תודה. אתה אומר דברים נכונים, אבל אתה מתאר כאן בדיוק את פעולתה של הכריזמה (במובנה הסוציולוגי הרחב): הרב הגדול הוא כל כך גדול שלא היה יכול להיות שהוא חוטא. מה זאת אומרת אם כן? ש"גדולתו", שהיא הכריזמה שלו, מונעת מאיתנו לקבל שייתכן וחרג מהחוק. עד כאן כרגיל. ומה אם כן חדש אצל אלון? שהחטא שחטא מפורסם על ידי מעין "מועצת גדולי תורה", ואף הוא עצמו מודה בו בחצי פה, ולמרות כל זאת חסידיו לא מוכנים לקבלו. כלומר לא סתם ראית את הרב מדליק אור בשבת ואתה נדרש לפרש את העניין אחרת, אלא שיש כאן הכחשת מציאות בסדר גודל רציני הרבה יותר. וגם: שהרב אלון עצמו משחק בדיוק את משחק הכריזמה-מול-החוק במיומנות רבה, וגורר את חסידיו איתו מטה.
אהבתיאהבתי
אתה צודק, תומר, ואחדד את דבריי בשתי נקודות:
1) באמת לא הדגשתי את הנקודה העיקרית שרציתי. דבריי אמורים גם לגבי גדולתו של האיש עצמה. אתה כותב "גדולתו – שהיא הכריזמה שלו" ולא היא. גדולתו אינה ההשפעה הרגשית שלו עליך, ולא איזו הילה שהוא מקרין או עוצמות רוחניות ורגשיות כלשהן, אלא היא ברובה רציונל מעשי. היא כל מה שידעת עליו עד היום, על אורח חייו בפועל, על שליטתו ביצריו ועל אי היסחפותו בפועל, ועל רמת הקפדתו על החוק הדתי בפועל, ומה שלא ידעת אישית ידעת מפי עדים שנאמנים עליך. על זה מבוססת גדלותו בעיניך, וזוהי גם הגדרתו כ"גדול" עצמה. ממילא כאמור, גם כשאתה רואה ואפילו בעיניך שלך מעשה סותר לזה, אותו רציונל עצמו טוען שזה לא יתכן, ברמה הזו לפחות שכל עוד שניתן לפרש אחרת או לומר שלא ידוע לך הכל – ברור לך שאכן אין הדברים כפי שנראים.
ואגב, גם התורה לא מעודדת הערצה והתבטלות כזו רק בגלל כריזמה, אלא כאמור רק בהתבסס על ידע ורציונל. אפילו על משה רבינו, לאחר עשר המכות, לאחר יציאת מצרים, לאחר קריעת ים סוף כשעל כל אלה הוא מנצח אם בהתנבאו עליהם מראש אם בשותפות בפועל בהתרחשותם – הרי שבמתן תורה כתוב שאמר לו הקב"ה שכעת "יראה העם בדברי עימך וגם בך יאמינו לעולם", כלומר שעד עכשיו לא האמינו בו, עד שראו בעיניהם את הדרגה הרוחנית שהגיע אליה. והרשב"א, בתשובה שכתב לגבי משיח שקר שהיה בזמנו, כותב שזהו מה שכתוב הרבה בתורה שעם ישראל הוא "קשה עורף" כלומר, אינם מקבלים דברים כמובן מאליהם ורוצים הוכחה ברורה על כל דבר. ניתן כמובן להתווכח על זה גם עקרונית וגם היסטורית, אבל כוונתי היא להראות שגם התורה לא מעודדת גישה כזו כמו שכתבת.
3) מאידך, ברור שהלך מחשבה כזה ניתן לניצול ציני, ולא רק שניתן לרמות מלכתחילה ולהיות אין תוכו כברו, אלא שגם מי שבאמת היה בעל רמה גבוהה מאד עלול תמיד ליפול מממנה, כמו שאומרת גם המשנה בפרקי אבות "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", ואת דבריי כתבתי במובנם הכללי, מהי התופעה הכללית בציבור החרדי כפי שהיא בדרך כלל, ולא כלפי אדם או מקרה מסויים, גם לא הרב אלון.
אגב, תומר, רציתי כבר מזמן לכתוב לך ומשום מה לא כתבתי זאת בפעם הקודמת, אבל אני קורא הרבה את דבריך, ומתפעל ונהנה כל פעם מחדש. מהידע, מההעמקה, מהניתוח הנפלא, מרחבות הדעת, ובעיקר – מהאמיתיות, הכנות, היושר, בקשת האמת והצניעות האופפות את דבריך. אתה אחד האנשים המוערכים עלי ביותר.
אהבתיאהבתי
נתי,
תודה רבה על הדברים בכלל ועל הדברים על כתיבתי בפרט.
אהבתיאהבתי
שלום תומר,
זו הפעם הראשונה בה אני מבקר בבלוג שלך ומאוד נהניתי לקרוא את הדברים המרתקים שכתבת בנושא המתח שבין הכריזמה לבין הממסד ההלכתי (החל מימי הנביאים, דרך הגמרא ועד למוטי אלון).
רציתי לציין שמצאתי נחמה מסוימת בדברים דווקא בימים אלו בו מצויין יום השנה לפטירת שלמה קרליבך. קרליבך היה אחת הדמויות המדגימות את המתח האמור ואשר הצהירה בפומבי (בצורה יוצאת דופן) כי היא יוצאת נגד הממסד ההלכתי הרבני במגוון רחב של היבטים. בתור מעריץ של המוזיקה החסידית מבית היוצר של קרליבך ושל גישתו המקרבת באופן אוהד כל יהודי ומעניקה לו תחושת שייכות, נחשפתי לאחרונה לכמות רבה של דיווחים אודות הטרדות מיניות שבוצעו ע"י קרליבך במספר רב של נשים לאורך השנים.
התחושה הראשונית שלי היתה כאילו "זה לא ייתכן" משקפת היטב את השפעתתה של הכריזמה ושל הטשטוש של העובדות הרציונליות למול הרגש האוהד כלפי הדמות הכריזמטית. אני לא רוצה להרחיק לכת ולהסיק שבכל דמות כריזמטית שכזו מצוי גם יצר המנצל את שבירת המוסכמות לצרכי פורקן מיני, אבל נראה שזה בהחלט המצב במקרים רבים.
אהבתיאהבתי
שלום תומר,
תודה על הניתוח המעניין ובכלל על הבלוג שלך שאני נהנה לקרא. בהקשר של הכריזמה מול ההלכה אני מציע לך לעיין בסיפור הבא:
http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=40385
מעניין לראות שגם במקרה הזה הרב זייני, הבסס את מעמדו על הכריזמה שלו (אני כותה מתוך היכרות) תוקף, בין היתר, את הרב ליכטנשטיין שליט"א שהוא גם חבר בפורום תקנה.
מעניין ועצוב, לטעמי.
ובכל זאת, נראה לי שיחד עם התופעה שאתה מתאר, התופעה ההפוכה קוראת גם כן: ככל שישנו חומר יותר זמין בתחום ההלכתי ובכלל באינטרנט, הדמות של הרב, האישיות שמובילה את צאן מרעיתיו הולכת ומתכרסמת אל מול התחושה של כל מי שחפץ בכך שהוא יכול למצוא אוטוריטה אחרת שיגיד ההפיך ממה שרב הקהילה או ראש הישיבה קבע.
אהבתיאהבתי
http://www.atzuma.co.il/supportakana/
עצומה שרצה ברשת לתמיכה בפורום תקנה
אהבתיאהבתי
ההפרדה בין אישיותו לבין תורתו וההיסחפות אחרי "אישיות כובשת" הן תופעות נפוצות בתקופה המודרנית שהביאו להתדרדרות בכל תחומי הרוח ועומדות בניגוד למסורת היהודית. דוד המלך פתח את ספר תהלים בדרישה לאישיות טהורה: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. ורק אז: כי-אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. כך גם דרש רבי יוסי: התקן עצמך ללמוד תורה, תקן את מידותיך על מנת שתלמד תורה. אמנם חסידים וחכמים מסוגלים לראות כל אדם בעין טובה ולהבדיל את התבן מן המוץ, וצריך לדון כל אדם לכף זכות. אלא שרוב האנשים עדיין אינם מסוגלים לכך, וכתוצאה מהעדפת כריזמה על פני יגיעה בתלמוד תורה יש בלבול ערכים וחוסר יכולת להבדיל בין טוב לרע. אם הרב מרדכי אלון לא עשה דבר מכל המיוחס לו, ואם פורום תקנה צודק בדבריו, הרי שמכל הפרשה נודף ריח של צדקנות והתחסדות, התעסקות ברבנים על חשבון מוסר ואהבת ישראל. לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול. ואהבת לרעך כמוך.
אהבתיאהבתי
הניתוח שלך מדוייק – למעט פרמטר אחד. הרב אלון לא הגדיר עצמו מעולם כניו אייז'י, אלא חינך ומחנך להקפיד 'קלה כבחמורה', מה שאין כן חסידיו – שמתעקשים לטעון 'כלה נאה וחסודה', ואילו הכלה ? ממלאת פיה מים.
אבל אולי לא כדאי להשחיתת מלים .נמתין עד שהרב בלומנצוויג ישיג 'פשרה' שתוצג ברבים (כפי שפורסם הערב בווינט) ע"י הרבנים אריאל, ליכטנשטיין ודרוקמן – לאו דווקא בסדר הזה. וממחר נוכל אנו להמשיך להתעסק במציאת פתרונות סולאריים להוזיל את הבנייה :-)
אהבתיאהבתי
תומר,
מעניין לחשוב עד איזה גבול ניתן להפריד בין תורתו של אדם לאישיותו.
אתה לדוגמא ציטטה בבלוג שלך כמה פעמים את הרב גינזבורג, ואפילו כתבתה עליו פוסט שלם.
אף על פי שדעותיו פאשיסטיות בעליל ואפילו מעודדות רצח.
לעומת זאת, מיניותו של הרב אלון פרצה כל גבול ועל כן יש להשליח לפח גם את תורתו… או שלא?
איפה עובר הגבול?
מה הגבול של המשפט: "רימון לקח, תוכו אכל, קליפתו זרק"?
אורי
אהבתיאהבתי
אורי,
לא כאן, ולא בשום מקום כתבתי שצריך להימנע מללמוד תורה מהרב אלון, ואני גם לא חושב כך. אני בהחלט לומד מתורתו של הרב גינזבורג, ואגלה לך עוד משהו: אני גם שומע וגנר, ונהנה מזה. מה לעשות, נפלאות דרכיו ורוח הקודש לא נחה רק על אנשים מוסריים. זה אכן אחד ממסתורי הקיום. מה שכן, ברור שידיעתי על כך שאדם מסויים איננו מוסרי מפחיתה את האמון שאני נותן בתורתו, וממילא ברור לי שמשהו בה, כמו בו, איננו שלם.
אהבתיאהבתי
תומר ואורי,
לעניות דעתי השאלה איננה מה יחסנו לתורתו של רב כזה או אחר,
אלא מה יחסו של רב אל תלמידיו. חז"ל קראו לתורה שבכתב מוסר אביך. גדולתם של גדולי ישראל בכל הדורות היותם אב במלוא מהותו הרוחנית. אברהם אבינו, אב המון גויים. משה רבינו, אב בתורה אב בחכמה אב בנביאות. רבן יוחנן בן זכאי, אב לחכמה ואב לדורות. הבעש"ט, אביהם של כלל ישראל. אולי הכמיהה לרב סמכותי, למורה רוחני, לגורו, נובעת מהרושם שנרשם בנשמותינו מענוותנותו של משה רבינו. אלא שאנשים צעירים, אם בשנים ואם בחכמה, נוטים להימשך אחרי רבנים המשאירים רושם חיצוני עז. כלומר, מושפעים יותר מהאישיות של רבניהם מאשר מתורתם, והשפעה כזאת עלולה להיות הרסנית. חלק מהתהליך של התבגרות רוחנית הוא לסלוד מגאוה וכל סוג של נרקיסיזם. רוח הקודש נחה רק על אנשים מוסריים. אין הדבר אומר שאין ניצוצות קדושה באנשים לא מוסריים, אלא שכאשר טהרה וטומאה מעורבבים ממילא התורה איננה תורה. יצירה, אולי. חכמה, אולי. תורה, לא. אם רב מכבד את תלמידיו כאלו הם בניו, אז ורק אז ראוי ללמוד מתורתו.
אהבתיאהבתי
ניתוח מדוייק ועצוב
אהבתיאהבתי
תודה על הכתבה.. תודה על התגובות..
..
רבי נחמן מברסלב אמר שעתידה לרדת לעולם תאווה חדשה.. פרסום.
..
רבי נחמן פעל אצל השם שמי יתקרב אליו באמת.. יזכה לשלושה דברים..
השלישי הוא..
שהוא לא יוכל להסתכל בפרצוף של מפורסם של שקר..
..
בין המושגים שהו חידש..
רב שאינו הגון..
מפורסם של שקר..
תלמיד חכם שד יהודי.. (ציטוט לא מפנה אצבע או מאשים)
..
העולם הרבה יותר מורכב.. מהיכולת של התמימות שתוכנתה אצלנו ע"י האליטות להכיל.. תמימות לגבי היכולת של בעלי השררה והכח.. לעשות רע..
..
בתור מנסה לחזור בתשובה (ללא רקע קודם) לא ברור בעליל, כיצד אפשר להסתכל על אלון ודומיו ולחשוב משהו חיובי ו/או לכיוון כריזמה..
לא משנה כמה תורה הוא יודע.. ויכול רק מי שחושב שהוא תנא קדוש שיכול לאכול את הפרי ולזרוק את הקליפה..
(כולל אובמה כדוגמא לאיש שאוהבים לחזור על המנטרה.. הוא כריזמטי.. והוא בובה מטופשת שקוראת מטלפרינטר נאומים מוכנים.. (כמו כל הנואמים
אלון הוא בן אדם תזזיתי.. שחקן שמשחק אותה "בגינוני אדמו"ר".. משחק אותה קדוש.. המרומם מ"תורתו" ודבקותו..
והוא עוד נפוליאון קטן מלא תשוקה..
אשר אונס את התלמידים שלו בפרהסיה לתת חיבוק מגעיל עם תפיסת ראש ומשיכה אלימה כלפיו.. ונשיקה..
ריבונו של עולם..
הוא שקרן פתולוגי וערמומי.. (אני מעתיק מתגובה אחרת שלי..)
..
אני חייב להסכים.. יש יותר מידי נגיעות "ואהבה".. מה הם גלדיאטורים ?
רבי נחמן אמר לא לנשק יותר מידי את הילדים שלך.. אלף פעמים קל וחומר את "התלמידים" שלך..
..
זה ראיון שראיתי בזמנו ושכנע אותי בחוסר אמינותו של "הרב"
תקשיבו טוב לתשובות שלו
יש שם כמה שמבלבלות במקצועיות
..
א.דקה 1:25
הוא עונה "כשאתה מבין שאין עוד מלבדך" במקום מלבדו כשהוא מסתכל למעלה
כאילו הוא פתאום פונה ישירות, באמצע הראיון להשם ית'..
אבל באמת הוא מעוות משפט מהתורה מהפך אל הפך.. ממש
אין עוד מלבדו
לאין עוד מלבדך = האדם הוא האלוהים של עצמו = עשה מה שבא לך
..
ב. דקה 1:46 עוד משפט מוזר סתום ואזוטרי.. שרק המבין יבין..
"אני הרי לא הוצאתי מילה מעולם ואני לא הוציא, אני חושב שמי שיודע מצויין מה היה שם, זה אתה."
המראיין שותף לעבירה שהוא לא הוציא מילה עליה וגם לא יוציא?
..
ב. דקה 2:04 הוא עונה (לעצמו): "אתה שואל אותי אם זה קצר או ארוך.. ארוך אבל לא קצר.. ארוך ארוך" ומציג בידיו
והמראיין באורות.. מאושר ומחיוך כולו.. לשמע בדיחה טובה.. על חשבוננו..
..
ג. דקה 2:29 המראיין מעסה אותו ואת האגו שלו.. ומזכה אותו ע"י כך מכל האשמות "מאיפה הכוחות הרב ?"
והוא עונה "מלמעלה".. כאילו הוא משה שהוריד את הלוחות.. לא אחד שמכחיש בשתיקה שהוא אנס הורס משפחות..
כוחות יעני.. (הטלוויזיה אוהבת את כח הרוע)
ד. דקה 2:53 "ראיתי מישהו שכותב כל כך עמוק" הוא כותב.. הוא כותב.. מי?
הוא לא מגלה מי.. כאילו לא ידוע וכתוב ש…
האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.. והאומר דבר שלא בשם אומרו מחריבו..
ה. דקה 3:15 " הייתי מוכן לבלוע את כל העולם.. כדי לא לעבור מה שהיום, ברור לי שצריך לעבור, כדי לא להמשיך לבלוע.."
משפט שמשאיר אותך קצת בהלם ושוק.
ה. דקה 3:41
" לא יעזור לאף אחד, אנחנו נאהב עוד יותר נאמין עוד יותר… ואנחנו ניקח, ביחד,
לא אני, כולנו… ניקח ביחד את כולנו, עם קצת יותר ענווה, ואני מקווה הרבה יותר הכלה,
למקום שאנחנו כחברה צריכים להגיע אליו, שאנחנו משוועים להגיע אליו."
= new world order אולי או סדום ועמורה..?
"הרב" מלא בקונוטציות שליליות מיניות ומגעילות.. משהו משהו.. חשיבה חד כיוונית וממוקדת..
אבל מידי פעם הוא מזכיר בקטנה שהוא "ירא שמים"..
ראיון הזוי סוראליסטי ומבויים
ו. דקה 2:34
רואים איש עם חזות דתית.. מתחת כתובית "הרב מוטי אלון, נחשד במעשים מגונים בנערים"
בדיוק בשאלה מאיפה "הכוחות" (=לעשות ולא להיתפס?)..
והוא עונה מלמעלה.. זהו מלמעלה.. לא מהשם ית'.. לא מישתבח שמו..
פשוט מלמעלה.. = ראש הפרמידה אולי ?
אם הוא לא מפורסם של שקר אז מי כן
לראיון של האילומינטי המדבר כפול ומבלבל..
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=757189
אהבתיאהבתי
תומר יקר, אתה אדם חכם אבל לא הכי חכם, אין לנו יכולת להבין כל דבר, אתה (וגם אני) עוד צעיר ואם היית כבר זקן בוודאי היית יודע שלא מבינים הכל, הנסיון לנתח לעומק אקטואליה הוא בוסרי ומתאים בשלב זה לעורר דיון (שבאמת עוררת) ולא לטענות ודאיות, בנוסף, ההיעזרות בספרות אקדמית לא תמיד רלוונטית מכיוון שהיא מכניסה את הדיון למיטת סדום ואטמוספירה של חשיבה כזו או אחרת, בקיצור יקירי תלמד מחמותך לחייך הרבה (לא מהגיס הפלספן שלך).
אהבתיאהבתי