חלק מרבנינו היקרים הוכיחו אתמול שוב שהתבונה והאמת רחוקות מהם, כנראה כמעט כפי שהן רחוקות ממועמר קדאפי. מכתב התמיכה בקצב (שודאי יבוא אחריו מכתב תמיכה במוטי אלון, אם וכאשר יורשע, והרב דרוקמן כחלוץ לפני המחנה), מוכיח, למי שהיה צריך עוד הוכחה, שמדובר באוסף אומלל במיוחד של אסטרונאוטים, מלומדים המרחפים בחלל ההלכתי כאשר צינור החמצן ביניהם ובין ספינת האם – המציאות – ניתק מזמן. המצב מביך וטיפשי כמעט עד כדי כך שמפתה פשוט להרים גבה ולעבור הלאה, כפי שעושה אדם ממוצע הנתקל ברחוב במבוגר שיכור שעושה מעצמו צחוק, ובכל זאת, ננסה להעלות מספר קטן של דברים שניתן אולי ללמוד מהפרשה האחרונה. אז מה למדנו מכל זה?
1. שההלכה אינה מסוגלת כנראה להתמודד עם שררה, עם ריבונות. אפרת שפירא-רוזנברג כותבת טור מצויין (כדאי לקרוא את כולו) על כך שמדובר למעשה בסיום הקשר האידיאולוגי בין הציונות הדתית עם מדינת ישראל. קץ הממלכתיות:
מכתב הרבנים הנוכחי מסמן את מותה של הגישה הממלכתית בקרב הגרעין הקשה של הציונות הדתית, ואולי את השלב המשמעותי ביותר בהיטמעותה בתוך הגישה החרדית, ששוללת כל אפשרות לקיומה של מדינה יהודית שאיננה מדינת הלכה שפועלת על פי חוקי התורה. כמה ישמחו תלמידי ישראל לשמוע שמהיום נשארו להם רק חמש גישות ללמוד בספר האזרחות.
אכן, כאשר הרב טאו אינו מכיר בכך שדינא דמלכותא דינא, מה יאמרו אזובי הקיר החרדים? ידידיה שטרן כותב בצורה יפה (שוב, כדאי לקרוא) שמדובר למעשה בחוסר יכולת מוחלט להתמודד עם האתגר הגדול שמציב בפניהם השינוי היסודי שחל בעם היהודי במאה האחרונה, והוא הקמתה של מדינה ריבונית. הנה:
רבני הדור הנוכחי רוצים להמשיך בשושלת ההנהגה. ואולם פועלם לנוכח האתגר שהמדינה היהודית מציבה לפניהם מעורר ספק על התאמתם למשימה. לראשונה יש לקבוצה היהודית סמכות ואחריות להפעיל מכשירי שלטון, על כל ההשלכות שיש לכך. אך הרבנים, תחת שיירתמו לעול מצוות הריבונות, שומטים אותו מעליהם. זרמי העומק של עמדותיהם מלמדים על חוסר הפנמת חשיבות התופעה היהודית המרכזית בדורנו: המדינה היהודית.
בקיצור, השינוי גדול מדי. אחרי אלפיים שנות גלות, אחרי שלוש-מאות שנות השכלה וחילון, אין יכולת להתאים את ההלכה למציאות (יותר נכון: לשנות את הגישה להלכה), אין אומץ להכיר בכך שהעולם – ואיתו העם היהודי – השתנה, ואין מספיק עומק וחוכמה להבין שכאשר אתה ריבון, כאשר מופקד בידיך כוח, אתה צריך לנהוג בצורה אחרת, אחראית, ושכאשר מכוננים דמוקרטיה אין אפשרות שלא להתייחס לעובדות. ציונות דתית – פרוייקט שטרם נכשל?
2. מה שמביא אותנו להסיק שרבנים גדולים אכן לרוב מנותקים מהרחוב, מהשטח, מהעם, מהעובדות, מהמציאות. סגורים בתוך ד' אמות של הלכה, בתוך בתי המדרש שלהם, מעל תלמידיהם ובמעגלים הכיתתיים שבנו לעצמם, הם פשוט אטומים, עיוורים וחרשים, נטולי מצפן וחסרי יכולת להבין את החלש, את הגר, את היתום והאלמנה, ובוודאי את הזר, הגוי. בצורות רבות ושונות, פשוט אין להם מגע עם המציאות. בוודאי שהם לא מבינים נושא עדין ומורכב כמו יחסי כוח בין גבר בעל שררה לנשים שעובדות תחתיו.
3.מה שמביא אותנו להסיק שהדרת נשים, חוסר שיוויון ואובססיית "צניעות", למרות כל האפולוגטיקה החלקלקה, אינה רק מתוך כבוד לאשה, אלא, כפי שברור לכל בר דעת, מתוך אדנות עליה, מתוך רצון להעלימה, להשתיקה, לדכאה. ההלכות האלה הן שמנפיקות רבנים שהינם חסרי רגישות ועיוורים לדינמיקה רבת הרבדים של המיניות בחברה המודרנית.
מדובר ברבנים שרגילים לאשה כמשרתת, שלא לומר שפחה, כפי שאכן היה לפני כמה מאות שנים, וממילא לא ברורה להם מציאות בה יש לה זכויות משלה. הם יודעים שאישה שנאנסת בעיר, ולא צעקה לעזרה, אשמה גם היא באונס, וממילא לא מובן להם כיצד מרשיעים אדם שניצל את מעמדו כגבר, כבוס, כנשיא, ועשה מה שעשה בלשכתו המהודרת. ובעיקר: הם חסרי יכולת להזדהות עם נשים, מפני שהם תופסים אותן כשונות מהותית מהם, כאחרות, כ"אחר" המוחלט, שלא לומר כמקור לטומאה וחטא ופיתוי תמידי. אבל נשים הם קצת יותר מחמישים אחוז מהאוכלוסייה.
4. מה שמביא אותנו למסקנה שלא לעולם חוסן. אטימות וניתוק כאלה יביאו לניתוק מהצד השני. כאן אין צורך במהפכה אלימה ואפילו לא בהפגנות. ה"נתינים" פשוט ינטשו, משום שרודנות סהרורית כזאת לא יכולה להחזיק מעמד. בטח שלא בחברה הציונית דתית (כלומר, בחברה החרדית עוד יש מעט מקום לדיקטטורים מעופפים – אבל גם זה עניין של זמן). השבר בוא יבוא. אולי הוא כבר כאן.
5. מה שמביא אותנו להכיר בסימני השבר. כי כשרבנים גדולים מגלים סימני טירלול הרב שרלו נקרא אל הדגל והולך ופניו אחורנית כדי לכסות את ערוות עמיתיו המלומדים. כמו בניזרי שמפרשן את מרן, תמיד צריך את "הקול השפוי" הזה שיבהיר שההלכה "דווקא בסדר", שעוד לא איבדנו כל צלם אנוש. כך גם במכתב הרבנים הגזעני, כך גם עם "תורת המלך", כך גם עם משבר הגיור.
זה לא יכול להספיק לאורך זמן. תבוא גם התנערות כללית מרבנים שכאלה ויבוא גם פיצול. השבר יהפוך לחלוקה בין מחנות, אולטרה-אורתודוקסיה ומודרן-אורתודוקסיה, אם נלך על המודל האמריקאי. מדובר בחלוקה בין הנותנים לרציונליות ולשכל הישר מקום, ובין העושים מהויתור עליהם קודש ומצווה. הפיצול בדרך, ויפה שעה אחת קודם.
לולאת האל 
אני חותם על כל מילה. (טוב, חוץ מעל ה"דינמיקה רבת הרבדים של המיניות בחברה המודרנית". פחחח).
אהבתיאהבתי
מאיפה אתה כל כך בטוח שקצב באמת אנס?
אני לא מתרשם יתר על המידה מקביעתו של בית המשפט המלומד, ראשית כי אני לא מאמין שהם מעדיפים את האמת על פני הפופוליזם ושנית כי מני מזוז בעצמו טען בפני בג"ץ שאין ראיות, המתלוננות לא אמינות, יש סתירות בעדותן ובג"ץ קבל את הטענה. המשפט כולו התנהל בדלתים סגורות ובאיפול מלא ולכן אנחנו לא יודעים מהן הסתירות ואין לנו שום אפשרות להעריך עצמאית את מידת אמינותן. השאלה היא רק אם להאמין למזוז ובית המשפט בגירסה 1 או בגירסה 2.
יש עוד 2 סיבות שגורמות לי להניח שלא היה אונס של ממש: 1- זה מאוד נדיר שאיש במעמדו של קצב יאנוס באלימות. כפי שהירשזון אכן גנב אך בדרך מתוחכמת ולא באמצעות פריצה לבתים, כך סביר להניח שקצב אכן פיתה וניצל את מעמדו אך לא בכח הזרוע. 2- קצב לא מטומטם לגמרי, ואם הוא בחר שלא לא לאמץ את עסקת הטיעון המקלה הוא בוודאי בנה על משהו, כנראה על האמת הידועה לו שגירסת המתלוננות היא שקרית.
נ.ב.
גם יוסי ביילין אביר הציבור הנאור ונציג הליברליזם ההומאני השמאלני קרא להניח לקצב משום שמעשיו לא חורגים מהנורמות שהיו מקובלות בברנז'ה במשך עשרות שנים וזה עוול לתפוס קרבן אחד ולחסל אותו.
אהבתיאהבתי
זה לא מה שיוסי ביילין אמר אך מה חשובה האמת?
אהבתיאהבתי
א"ז יקר, בשביל "אונס ממש" לא צריך אלימות ולא צריך "כוח הזרוע". ורק משום שהפוסט הוא למעשה על נושא אחר לגמרי לא ארחיב את הדיון בשאר הטקסט ההזוי שלך.
אהבתיאהבתי
לאמיל זולא (יאללה שיהיה…),
חבל שלא פתחת את התגובה שלך עם ה-נ.ב. השקרי.
כך היית חוסך ממני לקרוא את שאר התגובה.
אהבתיאהבתי
אמיל, השאלה היא לא מה אנחנו חושבים או מאמינים שקצב עשה, אלא איזו סמכות אנחנו נותנים לבית המשפט בהכרעה בשאלה הזו.
שאל כל פושע קטן שבית המשפט פסק שהוא אשם: אבל אני חף מפשע! אולי הוא צודק? ואולי נעמיד כל משפט להכרעה על ידי אס.אם.אס?
עמדתו של הרב אבינר טובה כמו עמדתי שלי ועמדתך שלך. האם קצב אשם? לא יודע. האם בית המשפט קבע שהוא אשם? כן.
ואיך הרב אבינר יודע שהוא חף מפשע? האם הרב אבינר ראה את חפותו של קצב ברוח הנבואה?
עבורי הכרעת בית המשפט מספיקה, משום שאני מקבל על עצמי את סמכות בית המשפט להכריע. משום שאני מקבל על עצמי את חוקי המדינה. ידוע שיושבים בכלא גם אנשים חפים מפשע. זה לא טוב, אבל אין מה לעשות (דווקא יש, אבל בקשר לנהלי חקירות ומשפט, לא בקשר לעיקרון), אם רוצים לחיות במדינה הזו.
אבל הרבנים לא רוצים לחיות במדינה הזו. הם רוצים לחיות במדינה אחרת. מדינה שבה אם יגידו "היה לא תהיה!" אז באמת היו. מדינת היו היה…
אהבתיאהבתי
יוחאי, יופי של תגובה.
מעניין אם הרבנים היו יוצאים בגילויי תמיכה כאלו אם הנשיא המורשע היה שמאלני ובניו היו פעילים בארגוני זכויות אדם.
הסרחון כאן כל כך חריף, כל כך בוטה, עד כדי שאני חושש שיש בזה משום חילול ה' לחבוש היום כיפה על הראש. לא בציניות.
אהבתיאהבתי
אני האחרון שיתמוך ברבנים אבל בכל זאת, חייבים להודות שטכנית הם לא תומכים באנס אלא טוענים (בהתבסס על מה אין לי מושג…) שקצב לא אשם בעבירות האלה. יש הבדל גדול בין לטעון שאונס זה לגימיטי לבין לטעון שלא התבצע שום אונס.
אני באמת לא חושב שהבעיה כאן היא לגיטימציה של אונס או הטרדה מינית שממילא אסורים בצורה חמורה לפי ההלכה האורתודוקסית לא פחות מאשר לפי החוק החילוני (ואולי אפילו יותר ממנו). אף רב לא יתיר את הדברים האלה או ימעיט בחומרה שלהם.
הנקודה העיקרית כאן לדעתי היא יותר הניתוק של הציבור האורתודוקסי מהמדינה וממוסדותיה וכמובן תחושת הזהות עם קצב שמזוהה כאדם שומר מצוות – "הוא משלנו, לכן הוא בטח לא אשם".
אהבתיאהבתי
אנחנו למדים לצד מי ממקמים עצמם אותם רבנים, ואיך הפטריארכיה פועלת אקטיבית להגן על יקיריה. כמו כל אותם צדיקים שקפצו לטעון שקצב נענש כבר מספיק, ושמגיע לו יחס מיוחד כי הוא סבל יותר מאדם מהשורה.
אנחנו מקבלים פה, אפרופו הפוסט הקודם, דוגמה מסריחה במיוחד למטען המטונף שיהדות נושאת בתרמילה. זה השלב שבו אתה מנסה להתנתק מהם (מטאפורית ניתקת אותם פיזית לחלוטין, בחלל ללא קשר לספינת האם) לא רק כדי לגנות אותם אלא גם כדי שלא ידבק רבב ביהדות. אבל, אם להפוך את המטאפורה, אלו לא אסטרונאוטים שמרחפים בחלל, אלו האנשים שיושבים בחדר השליטה והבקרה, מנווטים וקובעים סדר יום עבור כולנו. הם בפירוש אחד מהפנים של היהדות, הנוכחית, בישראל, וכל כמה שיתנערו הפנים האחרים לא ישנה את זה כל עוד יש להם תמיכה רחבה בציבור ובמוסדות המדינה.
אהבתיאהבתי
ואף מילה על מי שמוביל את מכתב הרבנים, הרב שלמה אבינר, שבעבר התפרסמו אודותיו סיפורים על מעשים כאלה ואחרים בנשים שבאו לקבל את ייעוצו.
כלומר, האין כאן בעצם ברית של "אוהבי נשים"?
אהבתיאהבתי
להלן ציטוט מהאינטרנט: "הרב שלמה אבינר עבר תקופה קשה מאוד של השמצות היום בית הדין הרבני הגדול של הרבנות הראשית לישראל, בראשות הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, פסק כי אין כל יסוד להאשמות נגד הרב שלמה אבינר. בכך דחה בית הדין הגדול, את הערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים וחיזק את פסיקתו."
אז אין סיבה להמשיך להשמיץ אותו סתם.
אהבתיאהבתי
נירה,
האם את מתכוונת שהרב הגאון יונה מצגר פסק?
שנדע, את יודעת…
אהבתיאהבתי
האם אתה מתכוון הרשהה"ג (השופט הגאון) ג'ורג' קרא הרשיע את קצב?
אהבתיאהבתי
תומר,
אני כותב כאן, לא מצאתי מקום אחר.
רציתי להפנות אותך לדיון מעניין על מאמר שכתב ד"ר אלון דהן. יש כאן תגובה נחרצת של יחיאל הררי על זה.
נשמח אם תכתוב גם אתה בענין
תודה מראש
http://hitbonenut.net/2011/01/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93/
אהבתיאהבתי
אמיל (והבלשים?) אני באמת כולי נרגש מכך שהרבנים גילו שקצב לא באמת אנס, אני מבין מכך שהם יושבים וקוראים את כל פסקי הדין שיוצאים מבתי המשפט שלנו, בודקים כל בוזגלו או מוחמד וצועקים מרה כשהם מגלים שנעשה עוול לנאשם. מכיוון שרק במקרה של קצב הם יצאו לתמוך בו זו תעודת מופת לבתי המשפט החילוניים, אותו הדבר אני חושב על נתן שרנסקי שיצא בזעם נגד העוול שנעשה לגרגורי לרנר כשהאחרון הורשע בבית המשפט הישראלי, הבנתי גם ששרנסקי כנראה חושב שדרעי אשם כי עובדה שלא יצא להגנתו אלא רק להגנתו של לרנר, מצד שני תומכי דרעי לא יצאו להגנתו של גרגורי לרנר כך שיש לנו מחלוקת משפטית כבירה: אלו חושבים שדרעי זכאי אבל לרנר לא ואלו חושבים את ההיפך ומהו בית המשפט החילוני המושחת מול ענקים שכאלו שכל אחד נאבק על חפותו של האשם 'שלו' ולעזאזל כל היתר?
אהבתיאהבתי
אני חושב שהבעיה כאן עמוקה בהרבה מהזדהות הרבנים (האלו) עם מערכת המשפט ועם ה"ממלכתיות" ובטח מהזדהות הרבנים עם קצב (וכמו שאנרו מעלי – הם לא טוענים שאונס זה בסדר אלא שלא היה אונס).
בעיניי, הבעיה עם אבינר ואחרים היא שהם מאמינים באמת ובתמים שהכשרתם הרבנית מאפשרת להם להביע דעה (דעת תורה כמובן, דעת שמיים, כלומר האמת היחידה שאין בלתה) בנושאים בהם יש להם מושג שיטחי ביותר במקרה הטוב ואין להם ולו מושג קלוש במקרה הרע (והנפוץ). יש איזו אמונה ש'הפוך בה והפוך בה דכולה בה' ופרדיגמה שהתלמוד מכשיר אותך למחשבה ביקורתית ומעמיקה ולכן הם לא צריכים להיות מומחים באמת אלא רק לשמוע בקיצור ולגבש דעה (עם סעייתא דשמיא). התפיסה הזו הייתה נכונה (אולי) לאנשי רנסנס בתום ימי הביניים אבל היא בוודאי לא נכונה בעולם של התמחויות ותתי התמחויות. וכך רב הופך לפוסק בענייני ביטחון, רפואה ומשפט בנוסף ליומרה לשמש כפסיכולוג וכיועץ זוגיות.
כלומר פחות מפריעה לי דעתו של אבינר בעניין קצב ויותר מפריעה לי היומרה לגבש ולהביע דעה שכזו (או דעות בעניינים אחרים) ללא כל טיעון ענייני ובאופן חף מכל ידע.
אהבתיאהבתי
שלום תומר, ותורסה על הדברים,
ישנה נקודה למחשבה אחת שרציתי לחלוק איתך : לא נראה לי לומר שכל הרבנים שחתמו מנותקים מהמציאות. יש אנשים שגורסים כך על הרבה דרוקצן ואין לי אפשרות לדעת אם אכן כך הדבר. אבל, אי אפשר לקבוע קביעה כזאת, כמדומני, על הרב הגר ואולי אפילו לא על הרב אבינר. נדמה לי שההסבר לכתיבת המכתב שלהם נעוץ בשורה הבאה :
"כל העם היושב בציון נאנח ונאנק תחת עול המדיה המרעיל את חיינו"
כל העם? באמת? מניין להם זאת? לי נדמה שזוהי התוצאה של שימוש פזיז ורדוד בתורת הראי"ה קוק בגסרה שהוגשה להם על ידי בנו הרצי"ה. הרעיונות של הרב קוק אודות הכלל מורכבים ומרתקים אך מרוב שימוש בהם, או משימוש שלא ירד לסוף דעתו הגדולה של הרב, מרשים תלמידי בנו לדבר בשל כלל מדומין שאין לו אחיזה במציאות. נושא לפוסט מעניין כשלעצמו, הלא כן?
כמבון שאין בתובנה זו כדי לשנות את ההתייחסות למכתב הנבזה הלכה למעשה.
כל טוב
אהבתיאהבתי
אין שום דבר חדש במכתב הרבנים – הותיקן תומך בכמרים שאנסו ילדים קטנים, אז למה להתפלא כאשר רבנים ימניים במיוחד תומכים בפוליטיקאי ימני במיוחד? הוא מהמחנה שלהם, הוא תמך בהם, הם רוצים להגן עליו.
הפוליטיקה והדת מעורבבים אחד בשני, אי אפשר להפריד ביניהם. הרבנים חושבים פוליטיקה וחיים פוליטיקה – הם גם יודעים שהנשים במגזר החרדי לא מבינות את המשמעות של דבריהם, ולא ימחו כנגדם.
אהבתיאהבתי
קח בחשבון גם יחס עוינות מובנה לתקשורת והנחת יסוד שמה שכתוב בה שקרי, אינטרסנטי באופן כללי, ועוין כלפי כל חובש כיפה; וכנ"ל כלפי בית המשפט.
אני לא חושב שהרבנים סבורים שקצב אנס את הנשים, אבל זה בסדר, אלא שהם באמת חושבים שהעלילו עליו.
אהבתיאהבתי
אני רואה שהדברים כבר נאמרו בתגובות, סליחה.
אהבתיאהבתי
אם הבנתי נכון, כדי להרשיע באונס על פי ההלכה צריך לפחות שני עדים. כך שכל עוד לא נוכח אדם שלישי בזמן האירוע – קצב יכול לנהוג כאוות נפשו על פי ההלכה.
זה פשוט מבחיל ברית הפטריארכיה הזאת.
אהבתיאהבתי
כן מרית, אבל הרי לא ראית אותם יוצאים חוצץ כמורשע מחבל בגלל שלא היו שני עדים שראו אותו מבצע פיגוע נכון? הם לא יצאו להגנתו של רוצח תאיר ראדה למשל וגם במקרים של מעשי אונס אחרים הם לא קמו להגנתם של נאשמים אלא אם כן קוראים להם הרב מוטי אלון. השאלה היא לא האם יש פה סטייה מעקרונות המשפט ההלכתי אלא למה לעזאזל דווקא על קצב הם קופצים להגן?
אהבתיאהבתי
לידיעתך.
הרב אבינר התבטא גם נגד הרשעת זדורוב.
דתי לאומי מודאג.
אהבתיאהבתי
לא הבנת נכון.
כדי להרשיע צריך שני עדים, אבל אם אין שלישי זה לא אומר שמותר.
(השוואה = כדי להרשיע רוצח צריך עדויות, אז אם אין עדויות מותר לרצוח)
אהבתיאהבתי
הכל פוליטיקה- לרבנים הללו יש מאבק פוליטי אידיאולוגי עם מערכת המשפט הממלכתית שאינה פוסקת על פי דין תורה (לשיטתם). מערכת המשפט, בניגוד לרשות המחוקקת והמבצעת, נמצאת בעימות ישיר עם הרבנות שהיא מעין בית משפט דתי לכן פסיקות בית המשפט מוקצות אצלם מחמת מיאוס.
רק שבטימטומם הרבנים בחרו בקייס הלא נכון לצאת נגד מערכת המשפט שהרי לכולי עלמא קצב איננו מופת של התנהגות מוסרית (לא תנאף)
אהבתיאהבתי
ניכרים דברי אמת.
אהבתיאהבתי
לכל המגיבים והכותב,
אינני מתומכי הרבנים החתומים כלל וכלל, אולם לפני שגם אני מצטרף לעליהום (וממש בא לי כבר…) עדיין יש כמה דברים שמפריעים לי:
1) במה שונה הגנתם של הרבנים הללו על קצב ממסע הצלב אליו דנקנר יצא כדי להגן על דרעי? האם זה לא לגטימי להעביר ביקורת על מערכת המשפט?
2) ככל שאני מבין מהמכתב (ואני לא נכנס לפרשנויות אלא לפשט הדברים), הם לא יצאו נגד מערכת המשפט באופן כללי (למרות ההתבטאות על עולה של המדינה הנוראית) אלא לגבי המשפט הזה ספציפי. אז שוב – מה כל כך נורא בזה?
3) מגיבים קודמים התריסו ברבנים על כך שהם לא יצאו להגנת גרגורי לרנר או כל מוחמד באשר הוא וזו אכן טענה לגטימית, אבל זה כבר טענה כללית שנכונה לגבי כל מלחמה של אדם או ארגון – ארגוני זכויות האדם לעולם לא יגנו על חרדים למשל כמו שארגוני חופש הביטוי לא יגנו על מתנחלים קיצוניים.
אשמח לשמוע כמה תשובות נקודתיות לשאלותי אך בבקשה ללא התלהמות יתרה.
אהבתיאהבתי
תשובות:
1) אתה צודק. אין שום הבדל בין דעת רבנים לבין דעת כל אדם ציבורי מעמך ישראל לגבי הכרעת הדין במשפט כזה או אחר. מאחר שהשופטים הם ששמעו את העדויות ובחנו את הראיות ודנו את הדין, הרי שתיקון הדין יכול לעשות רק בבית משפט באופן מסודר, או בבחירת שופטים הגונים וראויים יותר אם רוב העם חושבים שבית המשפט איננו עושה צדק.
2) רוב הציבור חושב שרבנים צריכים לשקף במעשיהם התנהגות מוסרית ואהבת צדק. ככה גם אומרת התורה. מאחר שמכתב תמיכה בקצב עלול להתפרש בציבור כעידוד ניאוף או מראית עין של ניאוף או חלילה מעשים חמורים יותר, לא היתה תבונה בכתיבתו.
3) אם ברדיפת הצדק יש פניות לציבור כזה או אחר, הרי שאיננה נקיה. צדק צדק תרדף. רק שמגיעים למדת צדק אפשר לרדוף צדק.
אהבתיאהבתי
הבדל אחד קטן: הרבנים הללו הם עובדי ציבור, כולם עד האחרון שבהם. משכורותיהם משולמות מתקציב המדינה, באופן ישיר או עקיף. דנקנר בנאדם פרטי.
אהבתיאהבתי
איש ציבור הוא אדם המשרת את הציבור ולא משנה באיזו דרך הציבור משלם את שכרו. מהבחינה הזאת אין הבדל בין רב לבין עיתונאי, כי לשניהם יכולת השפעה גדולה על הציבור, וממילא צריכים להיות אחראים וזהירים בדבריהם.
אהבתיאהבתי
לא נכון עובדתית במקרה זה.
יתירה מזאת, רב עיר הוא _נבחר ציבור_, ולא עובד ציבור
רק תיקון נקודתי פה
דרך אגב, אם הרבנים היו באים ואומרים שבית המשפט שגה בנקודות אלו ואחרות, וכן הלאה – זו זכותם כמו כל אדם (וראה דוגמת דנקנר לעיל). אבל הם באים להתעלם מכל וכל מכל מעשי בית המשפט. מיותר מאד
אהבתיאהבתי
שלמה, רב עיר אינו נבחר על ידי הציבור אלא על ידי ועדה מטעם הרבנות הראשית. כלומר, הוא עובד ציבור.
אהבתיאהבתי
באיזה ערים משמשים הרבנים טאו הגר ואבינר ?
אהבתיאהבתי
הרב טאו לא מקבל משכורת מהמדינה עד כמה שאני יודע
אהבתיאהבתי
אתה בכלל לא מכיר את הרבנים או את המכתב. חוץ מהרב אבינר שהוא מקבל משכורת (חלקית) מהמדינה מי עוד עובד מדינה?
אהבתיאהבתי
אני קראתי את כל כתב האישום על כל עמודיו ופרטיו, זה היה מרתק מקומם עצוב ובעיקר קשה. ומי שקרא והסיק שקצב חף מפשע כנראה לא יודע לקרוא עברית או סובל מלקוי ראיה עוורון מנטלי.
ויש דבר כזה. לפני שלושים וארבעים שנה משפט כזה לא היה מתקיים,
ורבות דובר על השינוים המבורכים שהתחוללו במציאות, "מד מן" סידרת הטלוזיה על גברים ונשים העובדים במשרד פרסום בניו יורק של שנות החמישים מתפרנסת מן הפערים העצומים הללו, החל מן העישון ושתית אלכוהול
במקום העבודה וכמובן בהטרדות מיניות של הנשים שעובדות כמובן כנותנות שירות מזכירות וכו. הרבנים עדין חיים במציאות הזו. שחרורה של האישה
היא שחרורה של האנושות המוציאה את האמת הפשוטה היוקדת האינטימית מן הפנים אל החוץ, והרבנים האלו באמת לא רואים, קוראים ולא מבינים כמו האנדיאנים שלא ראו את האוניות של קולומבוס.
אהבתיאהבתי
רק לדייק הרבנים שכוונתי אליהם הם רק אלו שכתבו את מכתבי התמיכה שלהם לקצב.
אהבתיאהבתי
הטרדות מיניות וניצול שררה אלה דברים מגונים ממש כמו שניאוף בהסכמה הוא דבר מגונה. האנושות תהיה משוחררת באמת רק כאשר רוב האנשים, גברים ונשים כאחד, יסלדו מכל סוגי הניאוף והכוחנות.
אהבתיאהבתי
שתי נקודות שלא כל כך התייחסו אליהן:
1. מכתב הרבנים נכתב כמכתב פרטי. הדלפתו ופרסומו לציבור אינם נקיים מאינטרסים.
2. אם מה שפורסם נכון, הרי שהמכתב מייצג איזה זרם בציונות הדתית המכחיש בעיות מוסריות שהציונות הדתית נדרשת לתקן כמו גם כלל הציבור. אי אפשר לבנות זהות "דתית" רק מתוך דגש על מצוות בין האדם למקום ויישוב הארץ. מניעת נזיקין מהזולת זה עיקר התורה. רוב הציבור הישראלי מבין את זה, ועל-כן לדאבוננו חלקו מתרחק מהתורה ומהדת בעקבות אירועים כאלה.
אהבתיאהבתי
סיפור מוזר.
אינני לא חושב שהשאלה אם קצב זכאי או חייב רלוונטית. כמה אנשים (שאינם רבנים) שעקבו אחר המשפט טוענים שנעשה פה עיוות דין, שמדובר במשחק שהיו לו שני צדדים ובתלונות שאי אפשר להאמין להן. נסיון להעמיד את הדברים כאילו כל מי שסובר שקצב זכאי הוא שונא נשים ומצדיק אונס נראה לי לא הגון.
ועדיין, אני לא מצליח להבין מה ראו הרבנים הללו להתעבר על ריב לא להם. זו בעיני החידה הגדולה. [אגב: האם מישהו ראה את הרשימה המלאה של החותמים?]. אילו היו כותבים שהם שמעו או בדקו את פסק הדין והם קוראים לדיון חוזר כי יש כאן האשמות שנראות להם לא מוכחות לא הייתי מניד עפעף, אבל לכתוב שקצב זכאי ונקי נראה לי טירוף. על סמך מה הם כותבים את זה? ממש מסתורין.
אודה שאני חושב את רוב המשתיכים לזרם "ישיבות הקו" שמתוכו יצאו החותמים לשוטים גמורים, אבל לא כולם כאלו. יש שם כמה יהודים שיש מה לשמוע מהם ואינם סתם טוחני ססמאות נבובות. מה ראו על ככה?
יש לי לימוד זכות עליהם. אני מאמין שקצב דאג בעבר לתקציבים עבור המוסדות שלהם והם מרגישים חובה לעזור לו מצד הכרת הטוב. זה לא הופך אותם לחכמים במיוחד אבל לפחות מעמיד את מניעיהם למעשה המטופש הזה באור חיובי.
אהבתיאהבתי
אם רצונך ללמד על רבני המכתב זכות, אפשר לומר שלשיטתם קצב כנשיא לשעבר הוא חלק ממלכות ישראל, ואולי לדעתם העליהום שעשו עליו התקשורת במהלך המשפט פוגע בממלכתיות ועל-כן חיזקו אותו. לימוד זכות עוד יותר גדול אפשר לללמד על רוב הציבור ועל הרבנים שהתנגדו למכתב, כי במעשיהם הוכיחו שאינם מוכנים לסבול זילות של כבוד האשה ע"י אנשים שניתנה להם שררה. זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם.
אהבתיאהבתי
תומר – לדעתי מבחינת הניתוח הפוליטי, האבחנה שלך ושל שפירא רוזנברג לא מדויקת.
א. המכתב (ומכתב הנגד) מבטא את הפיצול החריף בין הציבור הדתי לאומי לציבור החרד"לי (הר המור, הרב טאו, הרב אבינר ושות'). בעוד שהציבור הדתי נאמן (באופן כללי) למדינה הדמוקרטית ולמוסדותיה – הציבור החרדל"י שואף לממלכת ישראל+מלך+סנהדרין.
ב. הרבנים החרד"לים אינם טועים במכתב: יש כאן הבעת אי אמון חריפה במוסד בית המשפט (שאינו שופט על פי ההלכה, לדעתם) – ומצד שני הבעת אמון עקשנית במוסד הנשיאות (המקבילה המודרנית למלך). זהו אינו ניתוק מהמדינה – להפך – מדובר בגישה סופר-ממלכתית, אלא שהיא שואפת לעצב מדינה אחרת – שבה הדין הוא דין תורה. (העובדה שנשים וקורבנות אונס נרמסות בדרך היא עובדה שולית בסיפור הזה, למרבה הצער)
אהבתיאהבתי
כן, אני מצטער שלא הזכרתי כאן את האפשרות שהיציאה לצדו של קצב יכולה להיות בגלל שרואים בו "מלאך ה'" וכו', מפני שהוא נשיא, ובכך לבטא היפר-ממלכתיות מגוחכת. כלומר הממלכתיות בצורה פרדוקסלית מנתקת את עצמה מהמדינה ועוברת כאן למישור סימבולי. זו בהחלט אפשרות.
אהבתיאהבתי
כל האומר קצב חטא אינו אלא טועה.
אהבתיאהבתי
תומר, לדעתי פספסת את המניע המרכזי העומד מאחורי מכתב הרע-בנים. לא רק שמכתבם איננו מראה שהם מנותקים, הרי שלהפך, מכתב זה מראה שהם קשובים מאד לרחוב הדתי-לאומי, ומניע חכם (מבחינתם) עומד מאחורי זה.
זה איננו מכתב תמיכה בקצב, אלא כתב אשמה נגד מע' המשפט בישראל. הוא מהווה חוליה נוספת בקמפיין ארוך שהימין מנהל נגד מע' המשפט בישראל זה שנים רבות.
מע' המשפט לעיתים קרובות פוסקת נגד הימין בשאלות מהותיות לימין, כגון א"י, יחסי ערבים, זכויות אדם, וכיוצ"ב. הכרה במהימנותם ויושרם של השופטים תוביל את האדם הימני לסתירה פנימית, כי הלא אותה מערכת מהימנה פוסקת נגד ערכיו ואמונותיו. הדבר דומה לחרדי שיקבל את מהימנות המדע בשאלות אבולוציה. זה תרתי דסתרי.
לכן הימין עסוק חדשים לבקרים בהטלת דופי ורפש במע' המשפט. כי אז, כשהמערכת פוסקת נגד הימין, ניתן לבטלה בהינף יד: מע' המשפט בישראל איננה מהימנה, וחסל סידור פסח. אין צורך לפרט מעבר לכך.
מטעם זה הרע-בנים מתייצבים לצד קצב. הם למעשה משתמשים בקייס שלו כהוכחה נוספת לכך שמע' המשפט בישראל מעוותת דין. אם קצב הורשע על לא עוול בכפו, יתכן שאותו מתנחל ששורף עצי זיתים של ערבים מקומיים, המורשע בידי אותה מערכת, אף הוא הורשע לשווא, ואין בפסקים נגד הימין מאומה.
בקיצור, בכל פעם שהימין יכול לטעון שבתי המשפט עיוותו דין, הוא עושה זאת, כי כל קייס כזה רק מחזק את התזה הימינית השחוקה שמערכת המשפט היא לא יותר מאשר מערכת המשפח.
אהבתיאהבתי
ואפשר לדבר על עוד משהו. גם אם נקבל את ההנחה המופרכת שקצב זכאי מבחינה משפטית, הרי הצחנה המוסרית העולה ממעשיו מגיעה עד לב השמיים. לאספקט הזה במעשיו של קצב משום מה הרבנים הנכבדים שכחו להתייחס. ולמרות שהם לא מומחים בענייני משפט, הם אמורים להיות מומחים למוסר. או שרק אני התמים מקשר דת ומוסר?
אהבתיאהבתי
שלום תומר. אמרו זאת לפני, ואשמח שתגיב: מדוע אינך מתייחס לכך שאותם רבנים שייכים ל'ישיבות הקו'? זו לא סתם הבחנה. היא מהותית. מדובר על שני עולמות שונים.
אתה מתייחס לרב שרלו כאל מישהו פרטי שמגן על העולם הרבני הציוני דתי, אבל האמת היא שהרב שרלו שייך לעולם הרבני הציוני דתי המשמעותי: ישיבות ההסדר, ארגון צוהר שמאגד בתוכו את מרבית הרבנים, כולם מתנגדים וכועסים על המכתב הזה. המכתב שייך לזרם מסויים, בכלל לא מרכזי בעולם הרבני הדתי לאומי, ובטח לא בעולם הציוני דתי בכלל. רוב האנשים הדתיים לאומיים לא מתייחסים לרב טאו כאל רבם. הם לא צריכים למרוד בו כפי שכתבת. רבותיהם, אם יש דבר כזה, הם מכלול הרבנים, אריאל, ליכטנשטיין, רא"ם, רבינוביץ, שרלו, ועוד רבים רבים מאוד.
אהבתיאהבתי
חיים,
אני התייחסתי כאן להקשר הכללי, של רבנים שעולמותיהם מנותקים מהמציאות (ולכן כללתי גם את עניין "תורת המלך", מכתב הרבנים הגזעני, משבר הגיור וכו'). החלוקה שאני עורך כאן היא בין רבנים שמוכנים לתת לרציונליות ולמוסר הטבעי מקום, לבין אלה שרואים ערך דתי בעקדתם.
אהבתיאהבתי
תומר, כתבת דברים נבונים. אם נחדד אותם: יש מחלוקת אצל הרבנים של הציונות הדתית האם המוסר התורני הוא על-טבעי,
כלומר תולדה של קדושה, או שמא המוסר התורני הוא האצלה של המוסר האנושי. לדעה הראשונה, קדושה היא פרישות בבתי מדרש, שם האמת נמצאת. לדעה השניה, תורה היא קיום המוסר: לסור מרע ולעשות טוב, האצלת המוסר הטבעי בהתאם לתורה.
לדעה הראשונה, מציאות ההמון היא בלבול ועירוב בין אמת ושקר. לדעה השניה, תפקיד הרבנים לחזק את המחשבות והרגשות הטובים והישרים של העם. לדעה הראשונה, מה שכתוב בעיתון או נידון בבג"ץ נעדר אמת בגלל שמקורו איננו מהתורה. לדעה השניה, כלל ישראל הוא צדיק גדול וצריך לכבד את מוסדותיו ודעותיו. לענ"ד כאשר שני הזרמים יהיו מסוגלים בענוה להקשיב זה לזה, וללמוד זה מזה איך כל אחד מהם יכול לעזור לשני ומה כל אחד מהם נדרש לתקן, אזי הארץ תימלא צדק ושלום.
אהבתיאהבתי
משה. בעיני הפיצול הוא הרבה פחות פילוסופי, והרבה יותר סוציולוגי. מדובר כמעט על שתי חברות שונות. הפיצול קיים כמעט בכל הרבדים המשמעותיים: מוסדות חינוכיים, נישואים, ועוד. העולם הדתי לאומי הרגיל, על רבניו, הוא עולם שהתורה והדת הם רק חלק מזהותו. הוא גם ציוני, רואה בהשכלה ערך עצמי ומשמעותי, רואה במימוש העצמי ערך, וכו'. העולם הקווניקי, על ההישארות בישיבות לשנים רבות, על ההתנגדות להשכלה, על ההפרדה, על הפרישה מתרבות 'כללית', זר לו. לא מדובר על ויכוח תיאורטי בקרב רבני הציונות הדתית: מדובר על פער תרבותי ונפשי עמוק. בהקשר הזה הרבנים הדתיים לאומים הרגילים, שהם כאמור הרוב הן בכמות והן באיכות, הם חלק אינטגרלי מהעולם הרחב לא רק בשל הכרעה ערכית פילוסופית: הם פשוט חלק. נקודה.
לתומר, סבבה. רק שמהניסוחים שלך בסוף, על מרד הנתינים, הבנתי אחרת. טעות שלי אם כך. אבל כדאי כן להתייחס לכך ולהפנים את הפער בין שני העולמות. לכן גם הפסימיות של אפרת רוזנברג לא במקום, אם כל הכבוד לרב צבי טאו. שבת שלום.
אהבתיאהבתי
אני מגיב כאן פעם ראשונה, וקורא קבוע כבר כמה חודשים, אז רציתי לנצל את ההזדמנות להודות לך, תומר. תודה רבה. אני בעיקר נהנה, כמי שלא קורא לצערי אנגלית, מהשיתוף בספרים ומאמרים, כמו המאמר, או איך שלא קוראים לזה, על הספר על הנצרות העכשווית. נצרות זה בכלל נושא מעולה. שוב תודה, ושבת שלום.
אהבתיאהבתי
חיים תודה רבה. בקשר לדבריך על שני המחנות בציונות הדתית – אתה צודק, וכך הייתי צריך לכתוב. יצא לי קצת יותר מדי טור פובליציסטי וקצת פחות מדי ניתוח עומק.
אהבתיאהבתי
לעניות דעתי, לא מדובר בחוסר הכרה בממלכתיות אלא בחוסר יכולת להכיר במורכבות ובסתירות פנימיות של הבן אדם. החשיבה הדתית שלהם רואה בעיני רוחה אדם אידאלי כאדם שהוא מעין רובוט להלכה ולאידיאלים הציונים דתיים. אנשים שהגיעו לסטטוס המדובר פשוט לא חוטאים בדברים הפשוטים הללו. לכן הגן בתחילה הרב דרוקמן על קופולוביץ', שהרי לא הגיוני שאדם במעמדו הרוחני יעשה דברים כאלה, ולכן הוא מגן גם על הרב אילון.
לא מדובר כאן בפרישה מהמדינה אלא בחוסר יכולת לראות את האדם כבעל סתירות פנימיות.
אהבתיאהבתי
הנה המכתב ורשימת הרבנים שחתמו על מכתב התמיכה בקצב:
ב'ה ירושלים עקו'ת תו'ת בב'א ו אדר א תשע'א
לכבוד נשיאה לשעבר של מדינתנו
מר משה קצב נר'ו שלו'
חזק ואמץ על עמידתך הבלתי מתפשרת על האמת, מראש עד סוף. ויקו למשפט… וכרש'י שם.
אל תירא ואל תחת, כי האמת תורה דרכה, וגם אם תתמהמה, בוא תבוא, ויכלמו כל רודפי שקר.
כל העם היושב בציון, נאנח ונאנק תחת עול המדי-ה המרעיל את חיינו, ומצפה להשבת הטהרה לחיינו הציבוריים,
ומייחל ליום שיוסר העוול ויאיר אור האמת והצדק, ואז רבים רבים יגאלו וישמחו איתך.
ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ד'.
בכבוד רב ובהערכה רבה כאז כן עתה
הרב צבי ישראל טאו
הרב עמי שטרנברג ראש ישיבת הר המור
הרב שלמה אבינר ראש ישיבת עטרת כהנים
הרב אלי בזק הר המור
הרב ישעיהו דורון ראש ישיבת לנתיבות ישראל
הרב משה הגר ראש המכינה ביתיר
הרב יוסי רודריגז ראש הישיבה באילת
הרב צבי קוסטינר ראש הישיבה מצפה רמון
הרב אלישע וישליצקי ראש בית המדרש מהות
הרב מוטי הס רב היישוב יתד
הרב אלעזר נאה רב היישוב קשת
הרב לנזר רב היישוב יבול
הרב מרדכי נחמני ראש ישיבת חומות ירושלים
הרב נתנאל הראל ראש מכינת עטרת כהנים
הרב ברוך תאנה ראש מוסדות מוריה
הרב שמעון זרד ראש הכולל בייבול
הרב שמואל שטרן ראש הכולל בכפר התימנים
ועוד כ 20 רבנים בישיבות גבוהות ומכינות
אהבתיאהבתי
האם מכתב נכתב כדי להתפרסם בציבור? הם הוא מפורסם על דעת הרבנים שכתבו אותו? האם פנית אל הרבנים לשאול אותם מדוע כתבו את המכתב ומה דעותיהם?
אהבתיאהבתי
מוטי,
אדם שלא מבין שמכתב שעליו חתומים יותר מארבעים איש סופו להתפרסם ולא להישאר "פרטי", מנותק מהמציאות אפילו יותר מאדם שחושב שמשה קצב זכאי.
אהבתיאהבתי
מה זה קשור? לפרסם מכתב פרטי איננו דרך ארץ, ולעשות דבר כזה כדי לשלהב אנשים זו קלות-דעת. הדבר ראוי לגינוי ממש כמו כתיבתו של המכתב. הרי ניכר מהמכתב שתוכנו איננו קצב אלא חוסר שביעות רצון של הרבנים החתומים מבג"ץ ומהתקשורת. זה שביטאו את דעתם במכתב לקצב, זו באמת אטימות. אם יש לך שאלות נוקבות, אתה יכול להתקשר לחלק מהרבנים שברשימה, לבקש תשובות לשאלותיך בדרך מנומסת, ואולי תצליח להסביר להם מדוע מכתב שכזה איננו ראוי.
אהבתיאהבתי
האומנם מוטי?
אם כל הסיפור הוא בגץ והתקשורת ולא קצב, הרי אפשר היה לבחור "סתם" מקרה משפטי אחר כגדר ההפרדה שבג"ץ אישר אותה ולשלוח מכתב תמיכה לסובלים ממנה, עם ביקורת על בג"ץ.
העובדה שזה לא קרה, מעידה כאלף עדים שיש קשר הדוק לתמיכה באנס מורשע לביקורת על בג"ץ. ולשניים האלו קשר הדוק לתפיסה התיאולוגית-פוליטית מבית מדרשו של הרב טאו, ולחוסר היכולת לנהל דו-שיח רציונלי(ולא מעגלי) עם רבנים אלו.
אגב, ניסית פעם לנהל דו שיח עם תלמיד של הר המור על אקדמיה, פוליטיקה, תיאולוגיה וכו'? או עם רב מהר המור(הרב קלנר לדוגמא)?
אני ניסיתי, ולמיטב הכרתי כל מי שניסה, סופו תלישת שערות זקנו במקרה הטוב. במקרה הרע הוא חש שהוא זקוק לכותונת משוגעים…
אהבתיאהבתי
הממ.. כלומר לכתוב מכתב תמיכה לעבריין מין מורשע חמור אבל חמור באותה מידה לפרסם שנכתב מכתב כזה. מעניין. כשהתנהל משפט קצב היו לא מעט אנשים שהשמיעו דברים ברוח דומה, כלומר זה לא בסדר להטריד מינית נשים אבל להוציא כזה סיפור החוצה? לא יפה, שיתביישו להן הבנות. כן, גם אני הייתי רוצה לחיות בעולם שבו אין סיפורים כאלו שמסתובבים בראש חוצות, אבל זה מכיוון שהם לא קיימים לא בגלל שהם נקברים במחשכים. כנ"ל לגבי המכתב הזה.
אהבתיאהבתי
א חובת נשים שנפגעו מהטרדות מיניות להתלונן על עבריינים שניצלו אותן והמקום לברר את תלונותיהן הוא בבתי משפט.
ב. כאשר יש משפט בבית המשפט, אם יש בו עניין לציבור, ראוי שהתקשורת תדווח עליו מבלי להוסיף פרטים על מה שמתרחש בבית המשפט ובלי לחוות דעות בטרם ניתן פסק הדין, כי הדברים הללו מפריעים לקיום משפט הוגן, ולפי החוק במדינת ישראל זה אסור.
ג. משתמע ממכתב הרבנים, שהרבנים החתומים עליו סוברים שלקצב לא נעשה משפט הוגן.
ד. לעניות דעתי המכתב התמוה אל קצב הנו חלק משאלה יותר גדולה: איך מלכתחלה קצב נבחר להיות נשיא המדינה למרות שחלק מתומכיו כנראה ידעו שאיננו ראוי לתפקיד?
אהבתיאהבתי
אני חוזר בי מהשאלה האחרונה משום שאיננה ראויה. לסיכום, רבני המכתב שואפים למערכת משפט צודקת יותר ולאוירה ציבורית מתונה יותר, הרבנים המתנגדים למכתב ורוב עמך ישראל שואפים לפוליטיקה נקיה יותר ולהגינות גדולה יותר כלפי נשים. נקוה שכולנו נלמד לממש את רצונותינו הטובים מבלי לזלזל ברצונות הטובים של שאר המחנות.
אהבתיאהבתי
מוטי
דבריך היו נכונים , אם המכתב היה מיועד לציבור, לעתונות או פניה ישירה לבית המשפט, אבל, למען השם המכתב מיועד לחשוד עצמו.
ריבונו של עולם : "בכבוד רב ובהערכה רבה כאז כן עתה" .
אני חושב ברצינות להשליך לפח כל מה שנכתב על ידי אי אילו מכותבי המכתב הזה.
בכנות – אני מפחד פחד מוות למצוא את מישהו מילדי מושפע על ידיהם.
ההחלטה לעזוב את השכל הישר היא החלטה חד פעמית, התוצאות שלה – מי ישורם…
אהבתיאהבתי
למען ההגינות מכתב פרטי, גם אם תוכנו בלשון המעטה בעייתי, איננו מענינו של הציבור. אותי יותר מטרידה השוואה שעשה הרב אבינר במאמר ששלח לעיתונים בין משפט קצב לבין משפט דרייפוס. אם זו איננה השוואה צינית הרי זו גסות רוח, ואם איננה גסות-רוח הרי שמעידה על זילות של השיח הציבורי.
אהבתיאהבתי
ההיפך תומר, הרבנים הם שמחוברים למציאות.
הם מרגישים שמוסד בית המשפט נחלש והולך ושעכשיו יש אחלה הזדמנות להיכנס בו ראש בראש ולהפיל אותו בלי שהמכה בראש תכאב מדי.
שים לב: אישה בראש המערכת, הרכב בראש שופט ערבי מרשיע נשיא לשעבר חובש כיפה, שני שרי משפטים לעומתיים מגובים ע"י 3 המפלגות הגדולות, משפטיזציה מגוחכת שמדיחה רמטכ"ל ושמאל מפולג ולא אפקטיבי. תראה לי הזדמנות יותר קולעת להרים מהפיכת נגד למהפיכה החוקתית…
אהבתיאהבתי
ראו דברי הרב בני לאו, שכתב על אותו עניין טוב ממני:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4035902,00.html
אהבתיאהבתי
אני לא יודע אם להעריץ את העדינות שלך או להתעצבן. מדובר בחלאות המין האנושי. האופי המחריד והשקפת העולם המגעילה שלהם – אלו תוצאה של הזנה מעגלית: מלכתחילה, נמשכים אל השררה הרבנית אנשים רבים שהם שונאי נשים ובריונים, והתוכן שהם מוצאים בהלכה ובהגות הרבנית לדורותיהן – שם יש מספיק תוכן מהסוג שמחזק את האופי הבריוני ואת השקפת העולם של שנאת נשים ורמיסת זכויות הפרט.
בריונים יודעי קרוא וכתוב הם הסוג המסוכן והמקומם ביותר. הם תמיד יהיו מתוחכמים דיים כדי לומר משהו כמו: אנחנו לא בעד אונס – הוא פשוט לא אנס; הם תמיד יהיו מספיק בלתי מודעים כדי ללכת על הגבול שבין לגלוג לבין היתממות. אני חושב שהתייחסות עניינית לדבריהם של בריונים כאלה היא השפלה עצמית מיותרת.
אהבתיאהבתי
התגובה שלי קצת אמביוולנטית. מצד אחד, כל מה שכתבת על הרבנים האלו נכון. מצד שני, קראתי את פסק דין קצב, ואני אכן משוכנע שנעשה לו עוול מסוים. הוא בבירור היה מטריד מיני כפייתי, אך הראיות שאנס היו קלושות ומלאות סתירות. הרשעתו באונס היא לדעתי תוצאה של שתי תופעות – בתי משפט בישראל מרשיעים בתשעים ותשעה אחוז מהמקרים וכן האווירה התקשורתית שלא הותירה לשופטים הרבה ברירה.
אהבתיאהבתי
א. הרב טאו דווקא התנער מהרבאלון בעקבות דברי פורום תקנה.
ב. הןא האחרון לעשות דברים או להבין דברים מכתבי הרב בפזיזות /הסחפות. אחד הדברים הכי מעצבנים אצל הרב טאו זה שהוא דייקן וזהיר עד אימה. הוא יכול להעביר שעה של לימוד בדיוק על הבנה של מילה או פיסוק נכון בעין-איה.
ג. למרות שגם בעייני תמוהה מאד שליחת המכתב (גם קודמו, למרות שהיה לפני ההרשעה היה מתמיה). עצם ההיזעקות חסרת המעצורים להצדקתו המוחלטת והמקודשת של ביהמ"ש, שגם משפטנים מסויימים מחו על החלטתו, מצביעה על יחס כמעט דתי לתפיסת המשפט הליברלי-פרוגרסיבי-פמיניסטי(שבמקרה הז כבמקרים אחרים הפך בעצמו לעיתים לניצול המיניות של האשה להוות אייטם תקשורתי זול במסווה של פסאודו מוסר), שאכן הולך ומהווה איום על החיים בישראל, עיין ד' פרופ גור זאב, כאן בבלוג.
ד. האיפוס המוחלט הזה של אישיות בעלת שיעור קומה, מהווה בעייני חוסר בגרות, ולא עדות לאומץ או חופש. שוב, גם לי מפריע היחס הזה של הרבטאו לקצב. מפריעים לי עוד דברים. אבל ככ בקלות להתיחס אליו ככלום וטמטום, זה באמת פזיזות.
אהבתיאהבתי
הרב שרלו הוא דמות טרגית במידה מסויימת- כי הוא באמת נקרע בין הנאמנות לממסד הרבני לבין הרצון לבקר אותו. אני מאד מעריך אותו על עמדותיו האמיצות- אבל לדעתי, בניגוד לקיצוניים, הוא יותר מדי אפולוגטי ופחות מדי בוטח בעצמו.
אהבתיאהבתי
MOSES
לכותב ולכל המגיבים (הטועים)
למעט אורן שלא טעה !
נשיא מדינת ישראל משה קצב לא חטא ,לא אנס, ולא עשה שימוש לרעה במעמדו , מעמד שהיה מעמד ממלכתי ולא שילטוני ,ממשלתי ,או משפטי. השופטים ששפטו את הנשיא משה קצב לא היו שונים בקו חשיבתם וכושר האינטלאקטואלי השיפוטי שטבוע בשיכלם, מהשופטים הצרפתים (ימח שמם וזיכרם) ששפטו את קאפטיין אלפרד דריפוס היהודי באשמת ריגול לטובת גרמניה בשנת 1895,
העיתונים הישראלים שפירסמו דעות ופרטים לא מדוייקים במיתכוון לא שונים בהרבה מהעיתון הצרפתי האנטישמי "לה ליבר פארול". אלו חלק מכוחות החושך של התקופה המודרנית של חופש הדיבור, ושגם עלילות נחשבות כחופש הדיבור .
אין כל ספק בליבי ובליבם של כל בני ישראל שבתי המשפט שכפופים למערכת המשפטית השילטונית (לא ממלכתית ,ישראל אינה ממלכה ואין בה עדיין מלך מבית דוד בן ישי ) מטרתם לעשות צדק ומשפט צדק,,,,, אבל במציאות הקיימת כשהממונים על המערכת ,ועורכי הדין שהמכהנים כשופטים במערכת המישפטית הזו ,כימעט כולם ,אינם מאמינים במשפט העיברי שהוא המקור של החוקה והמשפט של האומה העברית ,אלא שקועים בקומפוזיציות של מילים מתורגמות לעיברית מהשפות הלועזיות כמו אנגלית לאטינת ויונית, ואולי עוד כמה שפות,,,,,,
במיקרה של העלילה שהועללה על הנשיא משה קצב , על כביכול אונס שכביכול קרה ליפני הרבה שנים ע"י אשה או נשים כלומר לא ילדות של בית אימן אלא נשים,בבית מלון או משרד ( ולא בשדה נטוש ) והנאנסת או הנאנסות לא הרימו את קולן, ו/או ברחו מהחדר או המקום שבו היו, להזעיק עזרה , אז בהיתנהלות שכזו מוכח שהן שיתפו פעולה (אם אכן )לקיום יחסים מיניים ולא נאנסו ע"י הנשיא משה קצב , אלא ניצלו את מעמד הנשיאות דרכו של האזרח מס' 1 לקדם את מעמדן במישרדים שהיו איתו .
לא הובאה ולו הוכחה מדעית אחת, כמו כתם של נוזל כלשהו , כפי שהובא ל חקירת הנשיא האמריקאי קלינטון כתם על שימלתה של מוניקה לוינסקי,.
גם למישפטו של קפטיין אלפרד דריפוס לא הובאו הוכחות , אלא מיסמכים מזוייפים והעללת עלילה שכביכול מסר מיכתב ומיסמכים שקשורים לצבא הצרפתי לשגרירות גרמניה בפאריז, דבר שמעולם הוא לא עשה אלא קצין צרפתי בשם פרדיננד אסטרהאזי (שברח לאנגליה ) היה זה שכתב בכתב ידו אינפורמציה לשגרירות גרמניה , אבל המערכת המישפטית והשופטים המשיכו בהרשעתו , גם מפני שלא חסו עליו כי הוא היה יהודי .
גם כאן במיקרה העלילה הזה על הנשיא משה קצב השופטים לא חסו עליוו ועל משפחתו ,וגם חיללו את מוסד הנשיאות הישראלי , וכל זאת בגלל דעתם העויינת את האיש משה קצב מפני שהוא יהודי מגלות המזרח התיכון, ובהרכב השופטים היו שתי נשים וגבר ערבי הרכב של שופטים שחסר להם מושג של צדק . כל שופט ערבי לא איכפת לו אילו ניתנת לו היזדמנות להשפיל את הנשיא היהודי משה קצב ואת מוסד הנשיאות הישראלי מפני שכל ערבי ומוסלמי מתייחס בעויינות אוייבת לכל העם היהודי בישראל ובחו"ל, ושתי השופטות הרגישו כאילו הן נאנסו ע"י הנשיא משה קצב והיצטרפו אל השופט הערבי בהרשעת הנשיא משה קצב על לא עוול בכפיו, עיוות דין.
השופט הערבי היה צריך לכבד את מעמדו כשופט , והיה דורש מהמערכת למנות שופט אחר . אבל הוא העדיף לשרת את שולחיו ונישאר לפסוק כפי שעורכי הדין שבפרקליטות דרשו ממנו דרך התובע.היו לו את כל הסיבות הטובות לזכות את הנשיא משה קצב ולהעמיד לדין את מעלילי העלילה …….. אבל הוא לא רצה להחמיצ את ההיזדמנות לגרום למהומה והשפלת העם היהודי בפני העולם , והיצטרף אל כוחות החושך,,
המיכתב שהרבנים כתבו לנשיא משה קצב מזכיר את הסופר הצרפתי אמיל זולא ,שיצא בסיפרו ברבים ובאופן אמיץ מאוד להאשים את המערכת המישפטית של אז צרפת האנטישמית , בסיפרו "אני מאשים" שבעטיו של מהלך זה בדרישה למשפט צדק הוא הועמד לדין ,נישפט למאסר וביתו סופח לשלטונות צרפת, אך הוא הצליח לברוח לאנגליה ……….חזר לצרפת לאחר שהוחלפה הממשלה כולל השופטים ששפטו בעניין דרייפוס.
עצם זה שהיועץ המישפטי לממשלה המליץ על העמדתו של הנשיא משה קצב לדין על בסיס של עלילת שווא , הינה הוכחה ברורה לחלוטין שעורכי הדין והשופטים שמכהנים במערכת המישפטית מעוותים את הדין.
והעצוב מכל זה שמשלם המיסים משקיע הרבה כסף למשכורתם המוגזמת של כל העובדים במערכת המשפטית המעוותת והמנוונת , הלא יעילה הזו…..
ההתקפות הלא תרבותיות של כל המגיבים החילונים על ציבור הדתיים והרבנים , משרתת את עוכרי ושונאי ישראל שכל מטרתם היא השמדתה של מדינת ישראל שעצם קיומה של האומה הזו וחזרה אל מולדתה היתאפשרה בגלל שמירת התורה חוקי ישראל והתרבות התנכית .
אהבתיאהבתי