תודה (ועוד קצת)

אני רוצה להביע את ההוקרה העצומה שאני מרגיש כלפיכם, קוראותי וקוראי הותיקים, וגם אחרים שהזדהו עם המאבק. תודה רבה רבה על התמיכה המתפרצת והמחבקת לה זכיתי, מורלית וכספית. הפוסט הקודם נצפה על ידי כמעט שבעת אלפים איש, ויותר ממאתיים איש תרמו ממיטב כספם לטובת הבלוג וההגנה המשפטית, דבר שכמובן מאוד מאוד עוזר לי. מה אפשר לומר? זה פשוט מפגן של תמיכה שאני מאושר להתברך בו. מצד קוראי הותיקים אני רואה בכך לא רק הבעה של אהבה לכתיבתי אלא גם אמון, שלא אכתוב משהו שאני לא יכול לעמוד מאחוריו. מצד מי שהגיע לכאן לראשונה, זו הבעת סולידריות והתנגדות לניסיון להשתקה בחסות המשפט. תודה רבה רבה לכולכם.

הכסף יוקדש למערכה המשפטית. כל התרומות מתועדות כמובן, ודו"ח סופי יפורסם בבלוג, בשקיפות מלאה, כראוי. במסגרת ניהול המשפט בקוד פתוח אני אשמח גם לשלוח את כתב התביעה, ב-pdf, לכל מי שחפץ בכך (הנה המסמך ב-scribd). העדכון כרגע הוא שאנחנו, כלומר טובלי, עו"דינו, אנוכי ועו"דיני נפגשים ביום ד' בבוקר לדיון ראשוני וחשוב. משם יתברר אם ואיך אנחנו הולכים למשפט. מתוך כך יתברר גם כמה כסף כל הבלגן הזה הולך לעלות לי. משפט שמתנהל (בהצלחה) עד סופו עולה כמה עשרות אלפי שקלים. נקווה שלא יהיה צורך בכך.

ומה עוד? בינתיים קיבלתי עדויות חדשות ומצויינות על מעללי טובלי, ואני מבקש עוד עדויות, לכל מי שנפגע או יודע על פגיעה מפעילותו. אפשר ורצויי גם לשלוח מאמרים שהתפרסמו על טובלי בעיתונות (לא ברשת), למי שבמקרה מחזיק ארכיון פרטי בבית. כמו כן, ב- 9.3.07 שודרה כתבה על הקהילה של טובלי ב"אולפן שישי" של ערוץ 2 – האם למישהו יש הקלטה? זה גם יכול לעזור.

ורק אומר שכמו כמה מגיבים, גם אני מאוד רוצה לשוב למתכונת הרגילה של הבלוג, ללא קשקושי טובלי. באמת שיש דברים הרבה יותר משמעותיים לכתוב עליהם. אבל כנראה בזמן הקרוב תשמעו קצת יותר על זה, אז אנא סבלנותכם. את השבוע האחרון למשל הקדשתי כמעט כולו להכנה למשפט. בסוף גם זה בטח יהפוך לפוסט. שקיפות מלאה, כאמור.

ג'ייקובס בראש

אבל פטור בלא כלום אי אפשר – בשבוע שעבר בכל זאת התרחשו שני אירועים שכדאי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא שנבחר ראש חדש לתנועה הרפורמית. הרב ריצ'רד ג'ייקובס נבחר אחרי חודשים של דיונים, וצפוי להחליף את הרב אריק יופה, שנמצא בתפקיד כבר 15 שנה (יופה, כזכור, הוא זה שהאנס המורשע משה קצב, עוד בהיותו נשיא מדינת ישראל, סירב לכנות אותו "רב"). ג'ייקובס, אם כן, ינהיג תנועה שמכנסת תחתיה כ-900 בתי כנסת ומיליון וחצי יהודים אמריקאים.

ולמה זה משמעותי? תשובה לכך אפשר למצוא בכתבה מצויינת של נועם שיזף במוסף הארץ האחרון. שיזף מתאר בה את הפער, שלא לומר קרע, ההולך וגדל בין יהודי ארה"ב למדינת ישראל. מספר מרואיינים מספרים לו על כך שישראל הפכה לנושא שאי אפשר לדבר עליו בין יהודי ארה"ב, כל כך חריפות המחלוקות ביניהם בקשר אליה. כל זאת מפני שעבור יהודים אמריקאים רבים חלק מרכזי בזהות היהודית הוא נאמנות לתפיסה ליברלית ומוסר אגליטרי. הנה:

הבעיה עם ישראל אינה נוגעת רק לתהליך השלום ולכיבוש. במידה רבה, דווקא להתפתחויות הפנימיות בחברה הישראלית יש משקל גדול יותר עבור רבים. יהודים ליברלים מוטרדים מרדיפת ארגוני זכויות האדם, מהקווים הנפרדים לנשים ולגברים בירושלים וממכתבי הרבנים; לא פחות מ-1,000 רבנים אמריקאים חתמו על מכתב מחאה בתגובה לאיסור השכרת הדירות לערבים. שני נושאים אחרים שזכו לפרסום ניכר בקרב יהודי ארצות הברית כמעט שאינם מקבלים תשומת לב בדיון הציבורי בישראל: חוק הגיור, שיעניק את המונופול בשאלת הגיורים לרבנות הראשית וכבר יצר בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות תחושה שמותירים אותם מחוץ לגדר, והמעצר על ידי משטרת ירושלים של נשים מארגון "נשות הכותל" שביקשו להתפלל עם ספר תורה, כנהוג בקהילות שלהם, ברחבת הכותל בירושלים.

בהמשך הכתבה מסביר שמואל רוזנר, שבדיוק יצא לאור ספרו העוסק ביהודי ארצות הברית ("שטעטל, בייגל, בייסבול" – כתר):

חשוב להדגיש שאין נתונים חד משמעיים בנושא, בין השאר כי קשה למדוד יחס רגשי. מה שכן ניכר זה פער תרבותי עמוק מאוד בין יהודים ישראלים ליהודים אמריקאים. אצל האמריקאים, ליברליות פוליטית היא במידה רבה חלק מהדת. הם הטמיעו את הערכים הפוליטיים הליברליים שלהם כל כך עמוק לתוך ההוויה היהודית שלהם, שמאוד קשה לזהות איפה נגמרת הפוליטיקה ואיפה מתחילה הדת.

לאותה תפיסה הרואה במוסר עמוד תווך מרכזי בזהות היהודית יש שורשים שמגיעים בעת החדשה עד למנדלסון, והיא שוכללה מאוד בקרב התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית. עבור אותם יהודים אי אפשר להפריד בין נאמנות ליהדות לבין נאמנות למוסר אוניברסלי. מכאן מובן למה להסמיך נשים או הומוסקסואלים לרבנות, למשל, הוא עבורם עניין בעל חשיבות יהודית, ולא פשרה על ערכי היהדות. מכאן מובנת הרגישות לעוולות שנעשות כלפי החלש והזר. מכאן מובן גם למה כשמדינת ישראל לא נאמנה לאותו מוסר, היא מהווה מקור לרגישות שהנגיעה בו מעוררת לא מעט אמוציות.

ולכן מעניינת מאוד מה היא העמדה המוסרית של הרב ריצ'רד ג'ייקובס. בהתחשב בכך שהוא היה יו"ר הועדה לפלורליזם בקרן החדשה לישראל, שבמסגרתה פעל במשך כעשרים שנה, ומכיוון שרק לאחרונה תמך בזכותם של יזמים מוסלמים לבנות את אותו מסגד ליד אתר התאומים, אפשר להבין לא רע איפה הוא על הסקאלה שבין ברוך מרזל למרטין לותר קינג. אם רק לפני חודשיים אמר יופה שישראל לא נראית לאחרונה כמו דמוקרטיה, מותר להניח שג'ייקובס מסכים איתו ואף מעבר לכך. מותר גם להניח שתהיה לזה השפעה על יחסי יהדות ארה"ב ומדינת ישראל.

ליאור בראש

העניין המעניין השני הוא "ועד רבנים" חדש שלכאורה הוקם, ושאמור לשמש כ"בית הוראה" שבו יידונו נושאים הנוגעים "לציבור, לעם ולמדינה" ו"תקבע דעה תורנית ברורה וכן יעדים ומשימות הראויים להיקבע על פי דעת תורתנו". בדיוק מה שהיה חסר. ומי ברבנים?

בראש בית ההוראה עומד הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע-חברון, הנחשב לפוסק הבכיר ביותר מבין חברי הועד. כמו כן חברים בבית ההוראה הרב נחום אליעזר רבינוביץ, ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב אליקים לבנון, הרב האזורי לשומרון, הרב דוד חי הכהן, רבה של בת ים, הרב מיכאל הרשקוביץ, רב היישוב נריה והרב שמעון כהן, רבה של באר שבע. לכיפה נודע כי אל הועד הוזמנו גם הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, יחד עם הרב שמואל אליהו, רבה של צפת – אך השניים טרם קיבלו החלטה בנושא.

נו, כל התכשיטים במקום אחד. אם כי מעניין אם הרב אליהו, שמנסה למצב את עצמו כיורשו של אביו, יסכים להיכנס תחת מרותו של ליאור. ושימו לב:

הרב בורשטין טוען כי ועד הרבנים החדש איננו גוף מתחרה לארגון הרבנים הגדול "צהר"

קרי: ועד הרבנים הוא גוף מתחרה לארגון הרבנים הגדול "צהר". כנראה מפני ש"צהר" הפך לגוף שמוציא ניירות עמדה לגבי ענייני דיומא, ואותם רבנים ימניים ותיאוקרטים יותר הרגישו שדרוש גוף שיתן תגובה חרד"לית הולמת. וכל זה כדי לומר, שהקווים מתחדדים ומתבהרים. ברגע שיש גוף, ברגע שלגוף יש שם, אפשר כבר להתייחס אליו כזרם. ברגע שיש זרם, יש זרם שממול. והנה יש לנו כעת את הרבנים ה"צוהריסטים" ומולם, נאמר, ה"בית-הוראיסטים", או "הליאוריסטים".

41 תגובות

  1. הפנייה לרב אריאל היא מרתקת, שכן הוא נחשב עדיין לגב של צהר. אני מניח שהוא לא ייענה להזמנה בייחוד שאין סיבה שהוא יכפוף עצמו לרב ליאור.

    אהבתי

  2. מדהים שאנשים תרמו לך! אם כבר מצוות, אז זאת מצווה לדעתי. לתרום בעד צדק ונגד צביעות בעטיפות של אשלית אמת.

    אהבתי

  3. לדעתי הוועד החדש הוא בדיחה, וההרכב שלו, מלבד הרב ליאור ובמידה מסוימת הרב לבנון, כולל רבנים מליגה ג' (לא שמשהו רע בזה, אני בעצמי רב מליגה ו').

    לגבי הרפורמים, ובשילוב עם ג'יי סטריט, יש כאן שבר רציני מאד, אך איני יודע להעריך את משמעויותיו לישראל

    אהבתי

  4. אהלן תומר,
    האם אתה זוכר את התאריכים המדויקים ובאיזה עיתון התפרסמו הכתבות על טובלי? יש לי גישה לארכיון של עיתון גדול ואם תגיד לי את התאריכים והעיתון אוכל לעזור לך להשיג אותן.

    אהבתי

    1. תודה נועם.
      בסך הכל מהעיתונות ליקטתי את מה שאני יודע עליו, ומה שאני לא יודע אני כמובן לא יודע. אבל תודה רבה על הנכונות לעזור.

      אהבתי

  5. בדיוק השבוע הסברתי לזוגתי את עמדת "העבריים" של רטוש – התנתקות מהיהודים הגלותיים ו"חזרה למקורות תרבות כנעניים" כדרך להציל את העם היהודי מנטל האנדר-דוגיות. כאן נראה בהפוך-על-הפוך שמסתמן שיהודי הגולה לאט לאט מרגישים שהיהודים בישראל הם נטל של כיבוש ואי צדק שיש להתבדל ממנו ערכית. אני תוהה אם במקרה של התנועה הרפורמית זה רק ממניעים הומניסטיים או שמא זה גם הסלידה מההתנהגות המשיחית וההיבריס הדתי שנראה שדוחף את מדיניות הממשלה בכמה כיוונים לא רצויים בשנים האחרונות.

    אהבתי

  6. תומר
    האם אין חשש האתה קצת "אובר אסטימייטינג" את הרחוב האמריקאי ליברלי?
    ככלות הכל יש להם הסטוריה לא מחמיאה במיוחד (ההתנערות מיהדות אירופה בזמן השואה למשל), וקשה לרדת לעומק דעתם עד כמה הם מונעים מבון טון לברלי שקרי (כזה שיכול להגן בחירוף נפש גם על החיזבאללה והקמר – רוז' הקמבודי), וכמה הם מונעים מהומניזם אמיתי.

    אהבתי

    1. דתי,
      ראשית, הרבה הרבה (ואני מתכוון: הרבה) השתנה מאז ימי מלחמת העולם ברחוב האמריקאי, יהודי ולא יהודי. אני באמת חושב שלרבים רבים מהם יש הזדהות כמעט מוחלטת עם ערכים ליברליים, ולא כעניין של פוזה. כפי שכתבתי יש לזה שורשים עמוקים ביהדות בעת החדשה (וזה בלי לקרוא לבמה את הנביאים וכו'). עכשיו, ודאי יש לך שמאל קיצוני מאוד, כמו בכל מקום, וודאי שכאן לפעמים יש נקודות עיוורון. אבל זה ממש לא מאפיין. ושים לב גם שבכתבה שב"הארץ" דובר על קושי לקיים דיאלוגים בנוגע למדינת ישראל, וזה לא בגלל שלחלק לא איכפת ממנה, אלא בגלל שלכולם כן איכפת, אבל עבור רבים המדיניות שלה היא ההפך ממש שהם מצפים ממדינה דמוקרטית, וממדינה יהודית דווקא.

      אהבתי

  7. לתומר, חזק ואמץ……..מאחלת לך חיבור פנימי אמיתי שיתיך את ההפכים גם בפנים וגם בחוץ, ויביא לפתרון בדרכי שלום של הקונפליקט שעלה.

    אהבתי

  8. הי תומר.

    איפה לדעתך נכנסת הסולחה בין מלמד לאבינר בהקשר הזה. והאם אתה מסכים אתי שהציבור הדתי-לאומי מחולק, סופית, לשלושה חלקים: פונדמנטליסטי (חרד"לי), ניאו-שמרני (ממלכתי) וליברלי, כשזה גם הירארכיית הכוח בו?

    אהבתי

    1. אני בכלל לא מסכים שזו היררכיית הכוח, אם אתה מתכוון בזה לכוח המספרי. לפחות על פי מספר המנדטים אפשר לראות שזה לא המצב, אם נזכור שליברלים וממלכתיים רבים הצביעו למפלגות כליכוד או במידה מצומצמת יותר, קדימה. יש הרבה מאוד סרוגים בורגנים שמלחמות הקרוונים בגבעות השומרות לא ממש מדברות אליהם, והדיבורים של הרב ליאור מזעזעים אותם.

      ובקשר לסולחה, אין לי מושג. באמת מעניין מה עומד מאחוריה.

      אהבתי

      1. אני "סופר" נוכחות והשפעה על השיח הציבורי והפוליטי. רוב הציונות הדתית תמיד הייתה בורגנית וממלכתית. היית אומר שמהם יצאה ההשפעה הרבה ביותר על החברה הישראלית עד עכשיו או שמא מגוש אמונים?

        אהבתי

        1. ש.ב., אין דומה גוש אמונים לחרד"ל, וגם לא להר המור. שתי אלה מתחפרות בתוך עצמן וחסרות השפעה ממשית על החברה בישראל. השפעתה המדומה של הראשונה היא תוצאה של התעניינות התקשורת בהתבטאויותיה המוזרות והמגוחכות (למשל: לקום ולצאת מטקס כששומעים נשים שרות), ואת האחרונה גם לא שומעים, אלא אם יוצא ממנה קול המתנגד לסירוב פקודה. דווקא את הליברלים שומעים לא מעט (שרלו, לאו, פרבר), ואילו הציבור שלהם הוא שכיום השפעתו הציבורית הולכת וגדלה (מניינים שוויוניים, בתי ספר מעורבים, ספרות אמנות).

          אהבתי

          1. אני מסכים שהשפעת הליברלים גדלה, אם כי אני חושב שהעניין בחיתוליו, עדיין. לפחות בסיפרה הפוליטית. לגבי חוסר השפעתו של החרד"ל, אני נאלץ לחלוק בתוקף. צריך להבדיל בין השתיכות לחרד"ל לבין הטמעת הרעיונות שהוא מפיץ. בתחום האחרון, הוא עושה חיל. כנ"ל ההתארגנות המחודשת של הממלכתיים. טרנד ניקוי המרחב מערבים ו"אם תרצו" ושכמותיה, בהתאמה, כדוגמאות בודדות של תהליך גדול הרבה יותר.

            אהבתי

  9. "כל התרומות מתועדות כמובן, ודו"ח סופי יפורסם בבלוג, בשקיפות מלאה, כראוי" – זה אומר שתחשוף את שמות התורמים? תרמתי אך אינני מעוניין להיחשף.

    אהבתי

  10. מעניין שלפי האמור בתקשורת, ועד הרבנים הנ"ל כולל בתוכו גם את הרב נחום רבינוביץ'. אני קצת מתפלא מה בדיוק הוא עושה שם – למרות דעותיו הימניות פוליטית, הוא רחוק משאר החברים שם כרחוק מזרח ממערב.

    אהבתי

  11. תומר,
    קודם כל אני מצטרפת לחברי הטוב אבשלום אליצור ולמה שהוא אמר לך בתגובה לפוסט הקודם. כמובן שכל מה שאבשלום אומר זה דברי חוכמה (והוא תמיד יאמר לך אותם גם ישר וקולע…).
    אני ממש מזועזעת שתבעו אותך. מזועזעת עד עמקי נשמתי. ואני גם לא יודעת האם בכלל יש לכך ביסוס משפטי. תשאל את עו"ד יוסי דר – שכננו כאן לרשימות. לדעתי זה בתחום האפור ולא בטוח בכלל שמבחינה משפטית זה לגמרי חוקי התביעה שלו. תחפש תקדימים.
    היה כאן פעם סיפור ברשימות עם ענת פרי שגם כן מישהי בשם איריס נדמה לי תבעה אותה והיא נאלצה לעזוב את רשימות (זכור לך הסיפור?).
    אני ממש לא יודעת מה לומר לך מלבד זה שאני תומכת בך במאבקך למען חופש הביטוי ומחזיקה לך אצבעות.
    גלי

    אהבתי

  12. היהדות הרפורמית, כפי שקצת נראה מתיאוריך, היא הרבה ניאו-פרוטסטנטית, הרבה דמוקרטית, ומעט מאד יהודית.
    מדינת ישראל איננה מדינת-כל-מי-שחושב-שהוא-יהודי-בכל-מקום-בעולם, ואיזה פגם יש בכך שהזרם הזה, גדול ככל שיהיה, אינו מקבל תשומת לב וענין בישראל ובקרב יהודיה. באשר למשמעויות הפוליטיות, ארגוני השמאל היהודיים בארה"ב אינם בעלי משקל רב כמו שאתה מנסה לתאר – איפא"ק, לרוב, נותן את הטון, וניתן לראות לעיתים את החנופה כלפי ישראל מצד הממשל, שנועדה לקרוץ לשמרנים היהודים. חבל שהכתיבה שלך בנושא זה היא מגמתית במקצת (מדגישה את כוחם של הרפורמים תוך התעלמות ממשקלם האמיתי, בארה"ב וכן כלפי ישראל והיהדות בכלל).
    לגבי ועד הרבנים, נראה שמדובר בעוד יזמה קיקיונית שאין לה משמעות רבה. תהליך בקיעת הזרם הדתי-לאומי לשני זרמים ייקח זמן, וודאי שלא יקרה סביב איזה ועדת רבנים נסיונית.
    בכל אופן, אשמח לדעת אם יש צורך בתרומות נוספות, ואם כן, אשמח לקבל הסבר קצר על תהליך התרומה.

    אהבתי

    1. נדב,
      ראשית תודה על הנכונות לעזור. נסה פשוט ללחוץ על כפתור התרומה משמאל, ולמלא אחר ההוראות באנגלית להכניס פרטי כרטיס אשראי.

      לגבי היהדות הרפורמית, אני מבין שהיא לא לרוחך, אבל רוב הציבור בישראל יאמר שאלו יהודים, ורוב הציבור בישראל ישמח להעזר בתמיכתם הכספית והפוליטית (בארה"ב). הזרם הזה לא גדול בשיראל עצמה, אולם הוא גדל, ואני חושב שהיית מופתע כמה שהוא היה גדל אם הוא היה יכול לחתן אנשים על פי החוק. גם ככה טקסי נישואין ובר/בת מצווה שהוא מקיים הולכים ומתרבים. האם כל זה רק משום המגמתיות שבכתיבתי? בתור מי שכותב קשה לי לדעת.

      לגבי ועד הרבנים, זה לא מה שיפצל, אבל זה בהחלט עוזר.

      אהבתי

    2. כמו שכתבתי למטה יותר.
      היהדות הרפורמית היא חמה , ידידותית ומאוד יהודית .
      יש כמה אנשים שמנהיגים אותה בשם עצמם שברחו ממוסד לנגמלי וודסטוק.

      אהבתי

  13. תומר, מאוד מעניין הנושא של היהדות המתקדמת ולדעתי הרבה ישתנה עם כניסתו של ג'יקובס לתפקיד. לע"ד, נושא היהדות המתקדמת חשוב בפרספקטיבה של העם היהודי בכללותו. בסופו של דבר הרפורמטורים הנוצרים (אם יש מה להשוות) באמת שינו את הנצרות לנצח. ההבדל הבולט מהנוצרים הוא כנראה ההתבוללות המואצת של הרפורמים בארה"ב. אני מאוד מסכים לקביעה שאם לרפורמים יותר להשיא, התנועה תצבור פופולאריות עצומה. לדעתי הם יהיו בקלות הזרם הגדול ביותר בישראל.

    אבל ישנן שתי נקודות עיקריות הדורשות מחשבה בנושא אימוץ הרפורמים כזרם 'רשמי' ע"י מדינת ישראל: האחת זה ההתבוללות בפועל בארה"ב המעלה חששות ליציבות התאולוגיה בטווח הארוך. הנקודה השניה היא התחרות דה פאקטו על המשבצת של המסורתיים ובמיוחד המזרחיים. תחושתי היא שהתנועה הרפורמית מנסה לקדם רעיונות של קהילה מסורתית הנמצאים בשפע ביהדות ספרד ושלא נאלצו 'להלחם' ביהדות חרדית אשכנזית.

    אהבתי

    1. הקטע הזה של ההתייחסות להתבוללות תמיד קצת מפריע לי. לפי המעט שאני יודעת, המצב בקהילה הרפורמית הוא אכן שיש הרבה יותר סובלנות למה שהם מכנים interfaith families – ושכתוצאה מהסובלנות הזו, יהודי שנישא לגויה (או לחלופחן, אבל אין לי כוח ללוכסנים) לא מוקע מהקהילה, אלא יכול להשתתףבאירועים הקהילתייםף ללכת לבית הכנסת עם כל המשפחה, וכו'. כלומר, מצד אחד, 'התבוללות' במובנה הרשמי; מצד שני, משפחה ששייכת לקהילה יהודית ומקיימת פרקטיקות יהודיות מסוימות, גם אם שני ההורים בה שייכים לדתות שונות. כמובן שכחילונית, אני אישית לא רואה רע במשפחה חילוהית שבה לכל אחד מההורים יש מורשת דתית אחרת, כאשר לשתי המורשות האלה ניתן כבוד זהה במסגרת המשפחתית, והשערתי (הבלתי-מבוססת) היא שזה מצב נפוץ יחסית, בהתחשב במספר היהודים החילונים.
      עם זאת, אני חייבת להודות שאין לי נתונים של ממש בעניין, אלא רק הנחות שמבוססות על השקפה (וגם לא הרבה השקפה, למען האמת), כך שאשמח לשמוע אם למישהו יש אילושהם נתונים סטטיסטיים – כמה מכל נישואי התערובת האלו אכן יוצא לחלוטין מהיהדות? כמה מהם מעורב בקהילה היהודית, ובאיזו צורה? מה מהמורשת היהודית נשמר? איך הם מגדירים לעצמם את הקשר שלהם ליהדות ולישראל?
      ההרגשה שלי היא שגם ברוב במקרים שהם רשמית התבוללות, נשאר קשר ליהדות; הייתי שמחה לשמוע אישוש או הפרכה.

      אהבתי

      1. אוף, כמה שגיאות דפוס. אני מתנצלת, כתבתי מהר ולא עשיתי הגהה.

        * לחלופחן -> לחלופין
        * להשתתףבאירועים -> להשתתף באירועים
        * הקהילתייםף -> הקהילתיים,
        * חילוהית -> חילונית

        (הטייפו האחרון משעשע אותי, יש לציין; הוא נראה כמו שילוב של 'חילונית' ו'אלוהית')

        אהבתי

  14. אני גרתי כמה שנים צמוד למרכז הרפורמי "קול הנשמה" בירושלמים והייתי חבר בבית הכנסת השיוויוני "שירה חדשה" ונוכחתי לדעת שישנו מרחק אסטרונומי בין היהודי הרפורמי המצוי והשכיח לבין מנהיגיו.

    היהודי הרפורמי/ניאו רפורמי/ שיוויוניסט הינו בדרך כלל אמריקאי חביב, אוהב ישראל ואוהב מסורת , הקשור בנפשו למקומות הקדושים ולארץ הקודש , אוהב אותם ותומך בהם.
    אין לו שום קשר לחבורת הצרחנים הרדיקאליים ה"מנהיגים" את ה"יהדות המתקדמת" תוך כדי חבירה לארגוני הומאים ולפעילי שמאל אנרכיסטים מטורללים במיוחד.

    אותן השקפות ביזאריות המהוות חלק בלתי נפרד מהלהג הנפוץ אצל אורי רגב ודומיו , נראות לגמרי אקסצנטריות לא רק לאדם מהרחוב אלא גם ליהודי הרפורמי הנורמטיבי.

    אהבתי

    1. ראשית, "כל הנשמה" הוא בראש ובראשונה בית כנסת. למרות שמשרד הדתות ומשרד הפנים מגדירים אותו כ"מתנ"ס", ולא מכירים ביעודו הדתי.

      שנית, כמי שמכיר מקרוב את ההנהגה, וכן את הקהילה, אני יכול לחדד את דבריך. אינני יודע מהם ארגוני "הומאים" כהגדרתך, אבל בהחלט שוויון זכויות ללא הבדל דת גזע ומין הם מיסודה של היהדות המתקדמת (ולדעתי גם הלא-מתקדמת, אבל יש שיטענו אחרת). אני חושב שגישה זו לא נראית משונה לאדם מן הרחוב, אבל אולי הרחוב שלך הוא לא הרחוב שלי.

      שלישית, התייחסותך המזלזלת בדעותיהם של אנשים, ובמיוחד זו של אורי רגב, איננה במקום. מילותיך הגסות רק מעידות על דוברן.

      אסיים ואומר שאמי היא אחת משתי הנשים שנעצרו בכותל. היא נעצרה אגב, מפני שהיה ברשותה ספר תורה והיא "הפריעה לשוטר במילוי תפקידו בנסיבות מחמירות" – החשד של השוטרים היה שהנשים מתכננות להשתמש בספר התורה כדי להפר את חוקי מדינת ישראל שזו לשונם: "1. אזור התפילה ברחבת הכותל המערבי יחולק לעזרת גברים ולעזרת נשים באמצעות מחיצה, ולא תותרנה שם תפילות בקבוצה מעורבת של גברים ונשים. 2. לא יקוים טקס דתי בעזרת הנשים שליד הכותל המערבי, הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעה בשופרות, לבישת טליתות ותפילין. 3. העובר על חוק זה – דינו מאסר שבע שנים".
      אינני בא בטענות לשוטרים שנאלצים לאכוף חוקים שכאלה, אלא למחוקקים שעומדים מאחוריהם. אין ספק שיחס כזה כלפי אמונות היהדות המתקדמת לא קונה לישראל הרבה תומכים בחו"ל, ולא רק בקרבם אלא גם בקרב בני דתות אחרות. האחרונים רואים שהיהודים לא מאפשרים לעצמם חופש פולחן במדינתם, ולכן שואלים את עצמם לגבי לגיטימיות דרישתם לחופש פולחן בארצות אחרות.

      אהבתי

  15. מחזק את ידייך בהתמודדות מול טובלי, ומקווה שהכול יבוא על מקומו בשלום.

    אהבתי

  16. והנה, אחרי שיצאתי בחירוף נפש נגד האח הגדול וזילזלתי שוב ושוב ברמה האינטלקטואלית של הישרדות, אני מוצא את עצמי מצפה בכיליון עיניים לגלות מה הן ה"עדויות חדשות ומצויינות על מעללי טובלי". אני לא יודע מה זה אומר עלי, אבל טוב זה לא יכול להיות.
    בכל אופן, אני נוטה להאמין בחפותו של פרסיקו ומחזק את ידיו.

    אהבתי

  17. כל הג'יפה שלך יצאה החוצה כשברור עכשיו לכולם שאתה מתכוון לקחת את כל הכסף שתרמו לך – לעצמך
    ממש, אבל ממש מגעיל

    אהבתי

  18. אבל פרסיקו עשה אחלה קופה
    הוא בטח יכול לשלם לך לעשות מחקר על זה
    הוא גזר קופון של איזה עשרים אלף שקל, שיכלו להאכיל הרבה מאוד פיות רעבים

    אהבתי

    1. הנה הכעס והקנאה אוכלים את חברי הכת של טובלי. עצוב לראות אנשים שרואים עצמם במסע רוחני מתנהגים כילדים.

      אהבתי

שקלא וטריא