disclaimer: אני לא מזרחן, לא מומחה לאיסלאם, לא מומחה לאיראן, ולא מומחה לשיעה. את העובדות כאן אני לוקח מדיווחים ממקורות שונים, הלחמתן יחד וניתוחן הוא שלי. לכן אנא קראו את כל דלהלן cum grano salis.
משהו מעניין מאוד קורה באיראן. משהו שעל פי השמועות מערב כשפים ו"תקשורים", משיחיות פנאטית וכהני-דת זועפים. משהו שלראשונה מזה שנים קרע בין נשיא המדינה, אחמדינג'אד, לבין המנהיג העליון, האייתוללה ח'אמנאי. מה שסיפרו לנו בחדשות הוא שאחמדינג'אד שוקל להתפטר אחרי שח'אמנאי לא הסכים שהוא יפטר את שר המודיעין בממשלתו. ח'אמנאי לכאורה מערער על שיקול דעתו של אחמדינג'אד, והאחרון צריך להחליט אם להמשיך בתפקידו. אבל הסיפור הרבה יותר גדול מזה.
הכל התחיל – איך לא – עם פרוץ 'האביב הערבי'. נפילתו של מובארק ב-11 לפברואר עוררה את אמונותיו המשיחיות של אחמדינג'אד. כאשר ההמון המצרי חגג בכיכר תחריר, הוא הכריז בפני ההמון שנאסף בכיכר אזדי בטהרן כי "זו מהפכה גלובלית, המונהגת על ידי האימאם של העידן". 'האימאם של העידן' הוא המהדי, האימאם הנעלם שעל פי המסורת השיעית אמור לחזור ולהושיע את העולם, כלומר המשיח השיעי.
עד כאן הכל יופי, לא? אז זהו, שלא. על פי גארי ג'ונסון, מומחה כלשהו, מסתבר שההכרזה הזאת של אחמדינג'אד היתה כפעמון אזעקה באוזניהם של כהני הדת השיעים. אלה יודעים שהדבר בעצם אומר שהמועצה העליונה ששולטת באיראן, מאבדת מתוקפה, שהרי על פי האמונה השיעית היא רק תחליף זמני לשלטונו המושלם של האימאם הנעלם שאמור לחזור – כשהוא חוזר, היא מתפזרת.
כמובן, כפי שרוב היהודים לא מאמינים שהמשיח אי פעם יגיע כך רוב השיעים לא מאמינים שהמהדי יגיע, וזה כולל רבים המגדירים עצמם דתיים, שם כמו כאן. אולם כפי שכתבתי לפני כשנתיים,
כל מי שעוקב אחרי התבטאויותיו של אחמדינג'אד יודע שמדובר באדם בעל תודעה משיחית קיצונית. אחמדינג'אד הוא שיעי "תריסרי", כלומר אחד המאמין בבואו הקרוב של המהדי, האימאם ה-12, "הנעלם", שעל פי האמונה השיעית התגלותו תביא איתה את קץ ההיסטוריה. כבר כאשר נכנס לתפקידו ב- 2005 הצהיר שהוא יעשה הכל כדי "לזרז את הופעתו" של המהדי, ב- 2008 הצהיר שהמהדי מנחה אותו בפעולותיו כנשיא, ובמרץ השנה [2009] הכריז שכדי שבואו של המהדי יזורז יש לעמוד לצד הפלסטינים ונגד ישראל.
קבוצה לא קטנה של חכמי דת שיעים מחו כבר ב-2008 על השימוש של אחמדינג'אד בשפה משיחית לקידום עניינים פוליטיים (וראו כאן הסתייגויות מפורטות של חכמי דת בעניין), אולם עד כה היה נראה שח'אמנאי שותף לאותן אמונות משיחיות. כעת נראה שהוא אולי מוכן להצהיר שהמשיח יבוא בעתיד – אבל ממש לא מוכן למצב שבו מישהו חושב שהוא מגיע כבר עכשיו. זאת, שוב, מפני שבואו של המהדי מייתר את הנהגת כהני הדת.
הסית' תמיד עובדים בזוגות
פשוט? עוד לא שמעתם כלום. כי כל זה קשור לאדם שמאוד מקורב לאחמדינג'אד, אחד אספנדיאר רחים משאי. משאי זה שייך לאותה כת משיחית קטנה אליה כנראה שייך גם אחמדינג'אד, ה- Hojatieh, שהוקמה ב-1953 ושמה לה למטרה להחיש את בואו של המהדי. הכת הזאת נרדפה כבר על ידי חומני, שחשב שאי אפשר להחיש את בוא המשיח. משאי אם כן שותף מלא לתשוקותיו המשיחיות הבוערות של אחמדינג'אד. לעיתים, למשל כאן במגזין Forbes, מספרים לנו שהוא מתון, וזאת מפני שהוא אמר פעם שלאיראן אין סכסוך עם העם בישראל, אלא רק עם ממשלתה, וכן מפני שנאמר עליו שהוא רוצה לראות "איסלאם ללא כהני דת". אולם אם אכן הוא מונע על ידי חזון משיחי אימננטי, אתם מבינים שתחת הצהרותיו המתקדמות למראה מסתתרת מטרה אחרת לחלוטין: לא בשיראל ולא באיראן הוא מעוניין בשום שלטון דמוקרטי, אלא אך ורק בשלטון המהדי – ללא מתווכים.
הקשר בין אחמדינג'אד למשאי קרוב מאוד, מפני שבנו של אחמדינג'אד נשוי לבתו של משאי. אבל למעשה השניים אינם רק קרובי משפחה וחברים – משאי כפי הנראה הוא גם מדריכו הרוחני הקרוב של אחמדינג'אד בעניני משיחיות. סביב האייתוללה ח'אמנאי בטוחים שמשאי הוא הכוח הפועל מאחורי אחמדינג'אד, ו- Hojjat ol-Eslam Mojtaba Zolnur, נציגו של ח'אמנאי במשמרות המהפכה, אומר שלמעשה משאי הוא כיום הנשיא האמיתי של איראן, ואחמדינג'אד הוא שעונה לפקודותיו, עד כדי כך.
אחמדינג'אד אכן הגן על משאי פעמים רבות בעבר מפני יריביו, ואף אמר שהוא מוכן לשמש כסגן נשיא תחת מנהיגותו של מושאי. ההערכה היא שמכיוון שהוא עצמו אינו יכול להתמודד שוב בבחירות (פעמיים זה המקסימום על פי החוקה), הוא רוצה להריץ את משאי. כמובן, כפי הנראה מטרתם היא אחת: להחיש את בוא המהדי. על פי פורבס כדי להריץ את משאי לנשיאות היה צריך אחמדינג'אד את משרד המודיעין, ולכן ןהוא ניסה לפטר את השר שהיה בו, ולכן ח'אמנאי לא נתן לו לפטר אותו. פורבס חושבים שזה מפני שהשלטון השמרן לא רוצה לראות את משאי המתון יותר. אבל ממה שעולה לפנינו כאן זה משום שהשלטון הדתי-ממסדי לא רוצה נשיא דתי-משיחי – כמו חומני לפניו, אין לח'אמנאי כוח למשיחיות פעלתנית.
אבל זה אפילו עוד יותר מטורלל מזה. על פי מברק אמריקאי מינואר 2010 שדלף לויקיליקס ישנה בטהרן
אגדה אורבנית על פיה נאמנותו של אחמדינג'אד למשאי נובעת מאמונה שמשאי מקיים למעשה קשר ישיר עם האימאם ה-12. על פי השמועות משאי נכנס מדי פעם למצב דמוי-טראנס ומתקשר עם האימאם, או לעיתים פשוט יאמר "שלום" לאף אחד, אבל אז יסביר שהאימאם ה-12 עבר לידו.
דהיינו משאי ממש מתקשר את המהדי, ונמצא איתו במגע ישיר ואישי. משום כך, לכאורה, ויש להדגיש שאלו שמועות שרצות בטהרן ולא יותר, אחמדינג'אד נשמע לפקודותיו. באותו מברק מיורט מסופר גם שאדם שארגן פגישה ציבורית של השניים בטהרן אמר אחריה שהיחסים ביניהם הם של "תלמיד והמאסטר המיסטי שלו". אם אכן כך מסתבר לנו שמשאי הוא מעין רספוטין איראני שבוחש בפוליטיקה, ועל ידי שליטה מעשית בנשיא המדינה מבקש לקדם סדר יום משיחי.
האימפריה תמיד מכה
אולי לכן משאי עכשיו נמצא כבר כמה ימים במעצר, יחד עם עוד רבים שקשורים לאמונותיו המשיחיות של אחמדינג'אד. המעצר התבצע אחרי שסרט וידאו, "השיבה קרובה מאוד", שמנבא את בואו של המהדי בינואר, הופץ במיליוני(!) עותקי DVD ברחבי איראן. כהני הדת לא ממש אהבו את הבשורה שבקרוב לא יהיו להם לא תעסוקה ולא מעמד, והחליטו שבזה הגיעו מים משיחיים עד נפש. הגרדיאן מדווח שההאשמות כלפי העצורים הם שהם "מכשפים" ושהם "מזמנים שדים (ג'ינים)". כאן מדווח שעל פי אתרי אינטרנט איראנים אחד מהעצורים הקרובים לאחמדינג'אד, עבאס גאפארי, הוא "אדם עם כישורים מיוחדים במטאפיזיקה וקשרים בעולמות העליונים", ואילו כאן מדווח שעל פי האיראנים אחד החוקרים של גאפארי לקה בלבו, משום שהאחרון כנראה קילל אותו.
סקוט לוקס, מומחה לאיראן מאונ' בורמינגהם, טוען שכל זה בונה את הקייס כנגד אחמדינג'אד, כאילו הוא עוסק ב"פוליטיקה של כשפים". לא ברור לי אם השלטון האיראני רציני לגמרי בהאשמות האלה או שמדובר בציד מכשפות במובן המילולי והרע ביותר, אבל ברור מכאן שמנסים להכפיש את שמו של אחמדינג'אד ולהרחיק אותו מהשלטון – ובעיקר מנסים להרחיק את משאי ממנו ובכלל.
כשאמונה משיחית כללית מולידה תקווה משיחיות מיידית – זה תמיד מבשר צרות
מכל הסיפור הכמעט-יותר-מדי-טוב-כי-לא-להיות-סרט-הוליוודי הזה מסתבר ששלטון האייתוללות חושש מהשוליים היותר משיחיים שלו. אחמדינג'אד ומשאי מובילים משיחיות שלא מסתפקת בציפייה רגועה, אלא דורשת התגשמות עצבנית. ואם זה לא מספיק, הרי שהם לוקחים לעצמם תפקידים אקטיביים מאוד באותה התגשמות, זה כמתקשר המשיח וזה כפיו וידיו המאימים כלפי העולם.
משיחיות היא כוח אדיר להנעת בני אדם ותנועות חברתיות, אבל היא הופכת מסוכנת לחברה ברגע שאמונה כללית בבוא המשיח הופכת לתקווה מיידית לבואו. האייתוללות היו מוכנים לסבול את התקוות המשיחיות הנלהבות של אחמדינג'אד בדיוק עד הרגע שבו הוא קבע תאריך להתגשמותן. זה הרגע שבו מכוח קונסטרוקטיבי הופכת המשיחיות לכוח דסטרקטיבי שאין גדול ממנו. כאן הממסד קם כדי להגן על עצמו.
אם אכן כך, הרי שאנחנו רואים כאן מקרה מעניין ביותר שבו המדינה מתמודדת עם מהפכנות אנטי-בירוקרטית שבאה לא משמאל, אלא מימין, לא מהמצדדים בחופש, שיוויון וחילון, אלא מהדורשים אדיקות דתית עד כדי טרנספורמציה מוחלטת של המציאות. מכיוון שאותה אדיקות דתית מאיימת על מוסדות החברה היא חייבת להיות מושתקת. וכמובן גם מכיוון שבמקרה שלפנינו היא מייתרת את המתווכים בין האל לעם, כלומר מבהירה לכהני הדת שזמנם הקצוב אכן עבר, אלו לא ממש מתלהבים ממנה, ועושים הכל דווקא כדי להרגיע את הלהט המשיחי.
מעניין אם מדינות אחרות באזור תהיינה חכמות מספיק כדי לדכא במהירות התעוררויות משיחית מהסוג הזה.
ותמיד יש הסברים אלטרנטיבים
כפי שכתבתי, בפורבס (ובמקומות אחרים) כלל לא מתייחסים למימד ה"מכושף" או המשיחי שבכל הסיפור הזה, ומספרים שהעניין הוא משטר שמרני כנגד משאי הפחות שמרני (אם כי, הבנאדם חבר של אחמדינג'אד, אז כמה ליברלי הוא כבר יכול להיות?). ואילו על פי גארי ג'ונסון, שנעזרתי רבות במאמרו כאן מדובר דווקא בתגובה של האייתוללה ח'אמנאי ללחץ הבינלאומי. כדי להציג את משטרו כרציונלי ושקול הוא מעליל עלילה על אחמדינג'אד וחבריו, שמשמשים לו שעיר לעזאזל במהלך שאמור לאותת למערב שאפשר לסמוך על איראן, אפילו אם יהיה לה נשק גרעיני. ג'ונסון כותב שייתכן אף שכל הבלגן הזה מתואם מראש עם אחמדינג'אד, שישאר בתפקידו ויקריב את חברו וקרוב משפחתו.
לדעתי הם לא מבינים בדינאמיקה התוך-דתית, מזלזלים באמונות ותשוקות דתיות באופן כללי, ולכן לוקחים פחות מדי ברצינות את מאווייו המשיחיים של אחמדינג'אד. אם כי מה אני יודע? אני לא מזרחן, לא מומחה לאיראן, ולא באמת מבין בדינאמיקה התוך-איראנית.
לולאת האל 
כל זה מזכיר לי, לצערי, איך היתה נראית ישראל אילו מישהו מהימין המשיחי שלנו היה עולה לשלטון, תחת השפעתו הרוחנית של מישהו כמו מורי ורבי לשעבר הרב יצחק גינזבורג.
אירן של אחמדיניג'אד היא תמונת ראי ממשית למה שעלול לקרות אצלנו אם תמשיך מגמת היאוש הרוחני הדוחפת רבים ימינה, ורבים בימין עצמו אל המחנה המשיחי-חב"די מחד והברסלבי-מזרחי מאידך
אהבתיאהבתי
"אילו"
אהבתי
אהבתיאהבתי
"מעניין אם מדינות אחרות באזור תהיינה חכמות מספיק כדי לדכא במהירות התעוררויות משיחית מהסוג הזה."
אז זהו שלפחות אחת שאני מכיר באופן אישי לא ממש מבינה את גודל הסכנה.
אהבתיאהבתי
צבי בראל כתב הארץ היום על הפרשה ללא התייחסות לצד המשיחי (או "המכושף"):
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1227284.html
אהבתיאהבתי
תודה תומר, ניתוח מרתק ומפחיד, גם לי נראה שהאינטואיציה שלך נכונה ושהמערב מתבונן על זה בכלים שמפספסים את הסיפור האמיתי.
אהבתיאהבתי
תומר,
נהנתי מאוד לקרוא את הפוסט הזה,
תודה רבה
אהבתיאהבתי
אני חושש שבמקום מסויים, אתה נופל באותו פח "מערבי-פרגמטי" שנפלו בו המומחים המנתחים הכל בעינים מדיניות.
אתה חוזר כמה פעמים על כך שכהני הדת הבכירים באירן לא רוצים בשובו של המהדי, משום שאז סמכויותיהם תופקענה על ידי המהדי.
ואני חושב שבכך אתה לוקה בהתבוננות זרה ואולי אף מתנשאת.
אם אמונתם של הללו כנה – ואין לי סיבה לפקפק בכך – הם מייחלים לביאתו של המהדי, גם אם יאלצו להקריב בבואו הרבה מכוחם. החשש שלהם, לעניות דעתי, דומה לחשש של רבנים יהודים "ממסדיים" מהשולים המשיחיים. חשש הדומה לחשש שהביעו רבים וטובים על מה שיקרה לחסידי חב"ד לאחר שהאדמו"ר ילקח לעולם שכולו טוב;
חשש ממשבר אמוני.
נראה לי שהחשש שלהם הוא מתגובות פוסט-שבתאיות למתח משיחי שמתברר כשגוי. אם מכריזים על תאריך מסויים, או על אדם מסויים, הרי שלאחר שהמועד חולף, או שאותו אדם הולך בדרך כל בשר, עלול להיווצר משבר אמוני חריף. משברים כאלו לפעמים עוברים בשלום (מעין: "הרבי היה יכול להיות מלך המשיח, אלא דלא איכשר דרא" – הדור לא היה ראוי לקבלו, ולכן לא בא לידי מימוש), אך לפעמים גורמים ליצירתן של הרזיות – כתות הסוטות מהעיקר (מעין: "יחי אדוננו מורנו ורבינו לעולם ועד").
אהבתיאהבתי
ודאי, אני מסכים איתך לחלוטין. לא פיקפקתי בכנות אמונתם, אלא רק באמונתם שביאתו של המהדי מתרחשת עכשיו.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהניתוחים שלך, של פורבס, וגם של אלמואדיב לצורך העניין, סותרים דווקא.
לכל סוגייה פוליטית יש כמה רבדים – במקרה הזה, יש רובד פוליטי (פורבס), רובד דתי-פוליטי (אתה), ורובד דתי 'גרידא' (אלמואדיב). לא צריך לחפש את התשובה ה'נכונה', בגלל שכל האלמנטים האלו פועלים ביחד.
חמנאי ואחמדינג'אד נמצאים משני צידי המתרס גם מסיבות פוליטיות וגם מסיבות דתיות – ולכן העימות חריף. זה יכול להסביר, למשל, למה חמנאי שם, מראש, 'תריסרי' בראש הפירמידה – בעבר, זהות האינטרסים הפוליטיים גברה על חילוקי הדעות הדתיים. ההקצנה הדתית ביחד עם הבדלי האינטרסים הפוליטיים הביאו לקרע.
או לחלופין – חכמי הדת מתנגדים למשיחיות גם בגלל הפגיעה במעמדם וגם בגלל שהם פוחדים מתגובה פוסט-משיחית. היה להם הרבה יותר קל לקבל את הסיכון של תגובה כזו, אם היא לא הייתה מאיימת עליהם.
(כל אלו הן סתם ספקולציות – אני לא מבין באיראן, או באסלאם, בגרוש. סתם רעיונות לאיך הדברים האלו יכולים להסתדר)
אהבתיאהבתי
את המשפט "אם אכן כך מסתבר לנו שמשאי הוא מעין רספוטין איראני שבוחש בפוליטיקה, ועל ידי שליטה מעשית בנשיא המדינה מבקש לקדם סדר יום משיחי" –
אפשר גם לכתוב הפוך כמובן: אם אכן כך מסתבר לנו שמשאי הוא מעין רספוטין איראני שבוחש בפוליטיקה, ועל ידי סדר יום משיחי מבקש לקדם שליטה מעשית בנשיא המדינה"
אני מסכים עם נדב במובן הזה:זה מעורבב. כל אחד מהאנשים שאתה כותב עליהם מורכב מכמה מימדים. אנשי הדת שהם גם פוליטקאים אבל גם אנשי משפחה וגם אנשי ציבור. ז"א ההחלטות וההתלבטויות לעולם אינן קורות במישור אחד. אנשים דואגים לעצמם, למשפחתם, לציבור שלהם, לאמונה שלהם. לעתים זה משתלב. לעתים זה מתנגש, אבל זה אף פעם לא רק זה או רק זה. לכן המעצר של משאי יכול וחייב להקרא כמאבק במשיחיות שלו, אבל גם כמעצר המחותן של הנשיא, ואיש סודו. זה לא יכול לבא בנפרד.
אהבתיאהבתי
יפה מאוד. גם אני מסכים איתך ועם נדב שהעניין מורכב ותמיד נע על כמה מישורים במקביל. הערות חשובות.
אהבתיאהבתי
קודם כל תודה רבה וגדולה על המידע המרתק הזה! מה היינו עושים בלעדיך?
רק לגבי הערתו של אלמואדּיבּ –
יש הבדל אדיר בין "כהני הדת" באיראן לבין "הממסד הרבני" כאן (למרות זעקות השבר בטוקבקים "איראן זה כאן") –
על פי האיסלאם, השלטון *חייב* להיות בידי הממסד הדתי (למעשה, אין אפשרות לשלטון "חילוני"). על פי היהדות, *אסור* לשלטון להיות בידי הממסד הדתי (=הכהנים). יש מלך ויש כהן – ויש עוד נביא, שאמור לבקר את שניהם, אבל לא לשלוט.
האיסלאם אמנם שינה את פניו, בעקבות עליית מפלגות הבעת' (שנוסדו ע"י ערבי-נוצרי!) לשלטון חילוני, אך בישראל מעולם לא שמענו על אף רב שחולם להיות ראש הממשלה – כולל לא הרבי מליובביץ (ולכן נתניהו לא מתנכל לחסידי חב"ד…)
בקיצור, עם בוא המהדי, השלטון האיראני לא "ייאלץ להקריב מכוחו" אלא פשוט ייעלם, כי אין אפשרות לשלטון כפול – אצלנו, גם אם יבוא המשיח, הוא יצטרך עוד לריב עם כל רבני כל הזרמים מי יכול לגייר ואיך…
אהבתיאהבתי
לפי היהיהדות מעזרא דרך ריה"ל ועד בכלל השלטון כפוף לרבנים, החוק התקף הוא דין תורה, וכיו"ב. אין ביהדות האורתוקסית שום נתיב – שום "דרך מלך" – שמאפשרת הכרה בשלטון יהודי וחלוקת רשויות.
ור' לעניין זה ספרו האלמותי של גרשון ויילר "תיאוקרטיה מדינית".
אהבתיאהבתי
ספרו של גרשון ויילר הינו ספרות יפה מאוד אולי, אבל מדע-בדיוני בהקשרים אחרים. המחקר ב-20 השנים האחרונות(ויותר) שולל מכל וכל את תפיסתו. קרא את מחקריו של סמט משה, ובני בראון, אבינועם רוזנק ועוד
אהבתיאהבתי
זה לא ממש התפיסה המוסלמית הקלאסית.
התפיסה של הרחקת חכמי הדת מתפקידי השלטון דווקא די מבוססת בחלקים רבים של העולם המוסלמי.
באיראן חלק גדול מהמהפכה של ח'ומייני היה עקרון הולאית-פקיה שדורש את שלטון חכם הדת, ועד היום רבים חולקים עליו בנושא (זה היבט מרכזי בכל העימותים הפנים דתיים בעולם השיעי), כולל גדול הדור השיעי אייאתוללה אל-ע'טמא סיסתאני.
אהבתיאהבתי
ניתוח מאוד מעניין ומאיר עיניים, אבל אני מסכים עם אלמואדיב. אני מאמין שלחמינאי יש אמונה שיעית טהורה. אחרי הכול, הוא לא התחיל בפעילותו כדי להיות המנהיג העליון. בתקופת השאה הוא נכלא וסבל את נחת ידה של המשטרה החשאית שלו. הוא הקריב למען אמונתו, ואני מניח שגם היום פעילותו נעשית בראש ובראשונה מתוך אהבת אללה, כפי שהוא מבין את רצונו.
אהבתיאהבתי
אחמדי זקוק למשרד המודיעין לא כדי להריץ את בן חסותו אלא כדי לגרום לו לנצח – זהו המשרד שאחראי על הזיופים בבחירות. כדאי להדגיש את זה.
אהבתיאהבתי
קודם כל תודה. פוסט מרתק.
ובכל זאת גם אני חייב להביע הסתייגות מסויימת. ראשית, כמובן שאי אפשר לשלול פוליטיזציה מוחלטת של הדת באיראן. לפעמים נחש הוא רק נחש ולפעמים המניעים של חכם דת (או כל בעל שררה) הם לא (רק) שימור הכח.
והסתייגות שניה – השוואה של איראו לישראל ("איראן זה כאן") זו יופי של סלוגן קליט להפגנה אבל זו בעיקר התלהמות טוקבקיסטית היסטרית. לא רק שמבני הכח שונים בשתי המדינות שונים לחלוטין, גם המסורת השילטונית וכו' וכו'.
אהבתיאהבתי
אורן, אני מסכים עם הערתך הראשונה – ראה התגובות למעלה.
אהבתיאהבתי
הסיפור עם כהני הדת שחוששים מביאתו של המהדי שיגזול מהם את סמכותם מזכיר לי את האינקוויזיטור הגדול באחים קאראמאזוב, שרוצה לכלוא את ישו שחזר בביאה השניה כדי שלא לפגום בשליטה בהמונים על ידי הכנסיה.
סתם אסוציאציה.
אהבתיאהבתי
מענין, גם לי הייתה בדיוק אותה אסוציאציה,
אהבתיאהבתי
לי זה דווקא הזכיר את פרשת מסירת החמץ שהסעירה את רמת שלמה בפסח האחרון.
אחמדינז'אד מתבטא כך כבר שנים. באתר MEMRI יש סרטונים שלו מלפני כמה שנים, שבהם הוא אומר שמרגישים שהמהדי כבר כאן, בעצם המהדי הוא שמושך בחוטים, ואפילו האמריקאים מרגישים שמשהו עומד לקרות.
אני לא מבינה מספיק בהלכי הרוח בקרב השלטון ברפובליקה האסלאמית, אבל אני נוטה להסכים עם מואדיב שהבעיה של המולות היא לא עם שִׁיבתו של המהדי אלא בעיקר עם הציפייה, עם ההכנות לבואו, דחיקת הקץ.
אהבתיאהבתי
אני חייב להודות שהפוסט הזה גרם לי לחבב את אחמדיניג'אד
אהבתיאהבתי
אני חש לא בנוח עם ההצגה שלך את אחמדינג'אד כפתי השבוי בקסמיו של משאי. איני בקיא בדיווחי המודיעין אבל מהמתפרסם בעולם נראה שאחמדינג'אד הוא פוליטיקאי ממולח ולא הגיע למעמדו במקרה.
אני מציע להסתכל על האתוס המשיחי שלו ושל משאי כעל אמצעי ולא כעל מטרה. הסיפור המשיחי הוא כלי רב עוצמה שבעזרתו ניתן לגייס את תמיכת העם, לערער את ההגמוניה הנוכחית של האליטה הדתית הממוסדת ולרשת אותה. נראה שלפי שעה המאמץ הזה נחשף ונבלם ע"י חמינאי.
אהבתיאהבתי
א. אין סתירה מהותית בין היותו ממולח לבין היותו דתי משיחיסט- שתי התכונות הולכות יפה עם הפרעה נרקסיסטית.
ב. על פי הידוע לי, הוא מאמין אמיתי. בשעת נאומו באו"ם, הוא חש כאילו הילה של אור עוטפת את ראשו. מקורביו מיהרו לאשר כאשר שיתף אותם בתחושותיו.
ג. את החלק המשכיל (הדי גדול) בעם האיראני, אחמדינג'אד לא יקנה עם שטויות על המהדי- בהפגנות הירוקות הם אף קראו לעברו קריאות לעגניות בנושא, והציבור המצדד בו- הכפריים והשכבות הנמוכות- אותם יותר מעניינים מים זורמים ומחירי הלחם.
כך שאני כלל לא בטוח שללכת על הקו המשיחיסטי זו החלטה "ממולחת" במיוחד לפוליטיקאי באיראן.
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד, תודה. חבל שבתקשורת בישראל, כולל באגפים היותר אליטיסטיים שלה, לא עושים את מה שעשית פה – כלומר במקום לקלל ולגדף את האויב כל הזמן או לנסות לפרש את כוונותיו הנסתרות, פשוט להביא לקורא את מה שאנשים שונים מהם (במקרה זה ההנהגה האיראנית) אומרים וחושבים (ככל שאפשר לקבוע לפי הטקסטים שלהם).
אגב, זה נכון לא רק לגבי אויבים כמו איראן אלא גם לגבי התיאולוגיה של המתנחלים, למשל, שכמעט לא נגישה למי שלא קורא באמצעי התקשורת שלהם (או אצלך בבלוג).
אהבתיאהבתי
אהבתי תומר
תודה
אהבתיאהבתי
א. גיא בכור כותב על הפרשה באתר שלו (gplanet.co.il), לצערי זו כתבה למנויים בלבד. אם מישהו יכול לקרוא שם ולדווח אודה לו.
ב. באחד ממכתבי ויקיליקס, מתאר השגריר ההודי באירן את אחמדניזאד. לדבריו הוא אכן דמות לא רציונלית בעליל, יותר ממש שהעולם חושב. כדאי לקרוא את דבריו מאירי העיניים – http://ziomania.com/articles2011/03/54.htm
המכתב הזה כולל גם ניתוח של האופי האירני השיעי, שעלול להכנס ל'מצב מרטירי' במקרה של התקפה, ועוד דברים מעניינים
אהבתיאהבתי
ראשית, אני שמח לספק לקוראי בחינם את מה שגיא בכור, שהוא כן מזרחן, מבקש עליו תשלום. שנית, תודה על הלינק. אני מביא כאן את הציטוט הרלוונטי:
Sharing his impressions from his latest assignment as Ambassador to Iran (2003-05), Singh told us that Ahmadinejad is more radical and irrational than the world initially believed. It appears that he has ""taken even the Supreme Leader for a ride,"" he continued, because Ahmadinejad's true religious loyalty lies with Ayatollah Mesbah Yazdi, an arch-conservative imam in the Qom seminary. Ahmadinejad believes in the imminent prophesied return of the twelfth Shia imam (Mohammad al-Mahdi, born in the ninth century), Singh said, and even told those accompanying him to the opening of the UNGA Summit in September that he ""felt his presence"" there. Singh told us that he met with Ahmadinejad in January 2005 when he was the mayor of Tehran and a long-shot candidate for the presidency. Since then, Singh has fielded repeated queries from Iranians asking if it is true that Ahmadinejad told Singh that the ""resolution of the nuclear issue does not matter because the twelfth imam will return soon."" Although the story is untrue, Singh said, it is telling that so many Iranians are ready to believe that their President had said it. In fact, he continued, Ahmadinejad's cabinet recently drafted a resolution addressed to the twelfth imam, and dropped it in a well in Qom, where petitions to al-Mahdi are traditionally deposited.
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט,
מאד מעניין לקרוא מידע שמאורגן כך. הזוויות האלו הן משהו שמאד חסר להשלמות לתמונה הכללית. שיתפתי
אהבתיאהבתי
חבל שלא הגבתי קודם.
חן חן תומר על המסע המופלא לעמקי האיסלם האירני. אני רואה שכמו קוראיך , לא שמת לב שתנועת ההוג'ייטי , הוקמה כמחתרת שנועדה לפגוע במיעוט הבהאי בתקופת השאה.
כמחתרת תיאוצנטרית היא זכתה לתמיכת האייטולות , כולל חומייני.
מרגע שהאייתולות הגיעו לשלטון הג'ייטי , לא נאלצה להסתתר עוד ויכלה לרדוף את הבאהים הכופרים , בסיוע החוק.
אלא שמחתרות , ככל הנראה , מתאהבות בהילת החשאיות ולא ששות לוותר עליה , גם כאשר המהפיכה מסתיימת והמחתרת מנצחת.
זה מה שקרה כנראה להג'ייטי. לטענה שלך בגין חששם של האייטולות לשלטונם בתקופה המשיחית , אין סימוכין במקורות השונים על ההייג'יטי . למעשה היא ממש לא הגיונית.
בעיני השיעים האמינים , חשיבותו של המהאדי , פורצת הרבה על מעבר לשאלה מי יהיה שר המודיעין באיראן.
המהדי אמור להכניע גם את הסונה וגם את הקאפירים , אני משוכנע שכל האייטולות מיחלים לבואו.
מה שיש כאן הוא כנראה , מאבק יוקרה דתי , סביב השאלה "מי הם השיעים האידאלים", תלמידי האייטולות הקומפורמיסטים , או ההג'ייטי המחתרתיים הריאקציונרים , היוצרים מין אוונגארד דתי , שהוא תירוץ ליוקרה הפרסונלית.
אהבתיאהבתי
תומר: כל הכבוד על הפוסט המעניין.
כשקראתי על איסלאם קיבלתי את הרושם שהשיעים ה"שנים עשר" (הסטנדרטיים, לפחות באיראן) מאמינים בעקרון שחכמי הדת שלהם עומדים בקשר כלשהו עם האימם הנעלם. זה לא נכון? כלומר: חמינאי מבחינתו אומר שאין לו קשר כזה?
עד כמה שזכור לי, לאחר אחת המהפכות בתחילת המאה העשרים פורסם שהחוקה החדשה (דוקא דמוקרטית למדי) משקפת את רצונו של "אימאם אל זמן" (כלומר המהדי).
עוד נקודה שאפשר לראות מן התגובות כאן היא ההבדל בין אנשים במידת הכנות שהם מיחסים להצהרות של חכמי דת, מאמינים וכאלה. דיברתי פעם עם אקדמאי איראני אחד, והוא מבחינתו היה בטוח שהכל בלוף ומשחקי שליטה: כששאלתי אותו אם לדעתו חכמי הדת אוכלים ברמאדן כשאף אחד לא רואה, הוא ענה לי ללא היסוס בחיוב. אני די בטוח שזה לא נכון, כלומר שהם מאמינים אמיתיים וכנים.
אהבתיאהבתי
בוהה,
המנהיג מייצג את רצונו של המהדי, וכאילו נמצא איתו בקשר, אבל אני לא חושב שנחשב שהוא ממש מדבר איתו, ממש "מתקשר" אותו, או מתנבא ומהווה לו פה. וממילא, משאי אינו המנהיג, ובכך תופס תפקיד לא לו.
ובעניין אמונותיהם הדתיות, אני מסכים איתך שהן כנות, לפחות ברוב המקרים. תמיד יש גם שיקולים אחרים, והדברים אף פעם לא מחולקים בחיים בצורה נקייה ל"תחום דתי" ו"תחום פוליטי" – כפי שהעירו מגיבים אחרים לעיל. אבל בהחלט יש חוסר בלקיחה בחשבון, או הבנה בכלל, של מניעים דתיים בקרב התקשרות המערבית, ודאי בגלל שאמונות דתיות לוהטות הן משהו שזר לאנשיה.
אהבתיאהבתי
עוד מאמר מעניין, על פצצת האטום כערך מקודש באירן :
http://www.newsweek.com/2010/01/07/when-nukes-become-sacred.html
אהבתיאהבתי
לקח לי קצת זמן אבל הגעתי לזה.
תודה רבה על התחקיר. מעניין ביותר ומרחיב את הדעת.
אהבתיאהבתי
הי תומר,
אני חייבת להגיד, שהגעתי אליך דרך כל פרשיית טובלי, מאז אני מנויה וקוראת בעניין כל פוסט שאתה מעלה.
מרתק!
למדתי מלא וקיבלתי פרספקטיבות שונות שלא הייתי מקבלת אילולא כל הפרשה. רק ללמדנו שמדברים רעים יוצא הרבה טוב, פשוט לוקח לזה זמן להתגלות.
בכל אופן- תודה!
אהבתיאהבתי
ערבה תודה רבה. כיף לשמוע.
אהבתיאהבתי
יצאת נביא!
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/246/470.html?hp=1&cat=312
אהבתיאהבתי
תודה, אבל מעניין אם כל העניין יוביל להתפטרות או הדחה של אחמדינג'אד.
אהבתיאהבתי
איך אמר ליבוביץ' ז"ל "המשיח תמיד יאאאבוא!, כל משיח שבא הוא משיח שקר!"
אהבתיאהבתי