טייקוני הדת פועלים לשימור המונופול

סמל הרבנות הצבאית יש טייקונים של מדיה, יש טייקונים של רשתות שיווק, ויש – וזה באמת עתיק כאנושות עצמה – טייקונים של דת. במחוזותינו טייקונים של דת הם אלה שחושבים שהם ורק הם יהודים טובים, שהם ורק הם יודעים בדיוק מה רוצה הקב"ה, ושהם ורק הם שליחיו הנאמנים. על כן לדעתם רצוי מאוד שרק קולם ישמע, ושכולם ישמעו לקולם.

הנה דוגמא עכשווית לטייקוני דת שכאלה:

בלחץ גופים דתיים וימניים מחוץ לצבא דוחק הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף הרב רפי פרץ, על חיל החינוך להפסיק לקיים סדרות חינוך על זהות דתית לחיילים וקצינים, באמצעות ארגונים לא-אורתודוקסיים.

זה בעצם הסיפור האומלל כולו. ובפירוט (בכתבה של אנשיל פפר):

בשבועות האחרונים מפעילים רבנים בציונות הדתית מסכת לחצים על צה"ל – בין השאר באמצעות כתבות בשבועוני הימין "בשבע" ו"מקור ראשון" – להפסיק את שיתוף פעולה עם גופים העוסקים בחינוך וזהות יהודית שלא על פי התפיסות הדתיות שלהם. כך אומרים גורמים בכירים בצה"ל.

ומענין שאותם סרוגי כיפה שמאמינים, לפחות על פי הצהרתם, בקירוב לבבות ואחדות העם היהודי, רוצים לדאוג לכך שרק דרכם יקורבו הלבבות ורק אליהם, ושאחדות העם היהודי תהיה אחדות תחת פיקודם. מסתבר שכשממש דוחקים אותם לפינה הם מוכנים להודות שבעצם ראוי שהחילונים יהיו תינוקות שנשבו, בתנאי, כמובן, שהם עצמם יהיו שוביהם.

אז על מה יצא זאת הפעם קצפם של אותם טייקונים? הרי ברור לכולם שגופים שונים מוזמנים על ידי צה"ל להדריך את חייליו וקציניו בתכנים "יהודיים", וברור לכולם שרובם הגדול, ובתוכם כלל פעילותה של הרבנות הצבאית כמובן, שומרי מצוות בצורה אורתודוקסית, או מזדהים לחלוטין עם הדרך הזו. מיעוטם שיך לארגונים שעמדתם שונה. התנועה הרפורמית, אם אני לא טועה, כלל לא מוזמנת על ידי צה"ל (שלא כמו שנכתב בכתבה המבולבלת וההיסטרית של אריאל כהנא לפני שבועיים). מי שכן מוזמן הוא ארגון בינ"ה, שמנהל שתי ישיבות חילוניות ומכינה קדם צבאית.

בינ"ה היא ארגון חילוני, השואף לעצב תרבות יהודית חילונית. הנה חלק מה"חזון" שמוצע באתרו:

בינה הינה ארגון חינוכי- חברתי המקדם את העיסוק בהתחדשות יהודית מתוך השקפת עולם פלורליסטית. הגישה החינוכית חותרת לבניית ציבור וקהילה יהודית חופשית וריבונית במדינת ישראל אשר רואה ביהדות תרבות פתוחה ומתחדשת, ובמסורת מקור השראה ולא מקור סמכות. התפיסה החברתית יונקת מן השאיפה ליצור במדינת ישראל חברה צודקת.

אפשר לאהוב את זה ואפשר לא לאהוב את זה, אבל היה גם אפשר להניח שבזרוע רשמית של מדינה דמוקרטית קול שכזה יכול (אם לא ראוי) לקבל ביטוי. היה ניתן להניח שלא רק שאסור למנוע מחיילים לשמוע מגוון של דעות, אלא שרצוי מאוד לאפשר להם לעשות כן. אבל יש מי שמפחד מתחרות חופשית.

רפי פרץ, הרב הצבאי הראשי לצה"ל, ישב פעמים רבות עם אנשי בינ"ה. גם לפני שהוא מונה לרבצ"ר, כראש מכינת עצמונה, הוא ישב בפורום המכינות הקדם צבאיות, שבתוכו יושבות גם המכינה של בינ"ה, וכמובן בתפקידו הנוכחי הוא מכיר את האנשים מקרוב. אני מנחש שהוא מחבב אותם. אני גם מנחש שברוח מרכזניקית טיפוסית הוא אפילו מברך על העניין שיש ליהודים חילונים במורשתם (פעם אפילו אמר שהוא "מאמין שהתורה הזאת שייכת לכל יהודי"). האם הוא שינה את עורו, או נכנע תחת לחץ של הקיצוניים ממנו? ואולי מעולם לא באמת חשב שליהודים חילונים יש זכות דיבור?

כך או כך, נדמה לי ששריון המונופול האורתודוקסי בצה"ל יאותת בברור שלא מדובר בצבא העם. העם אינו אורתודוקסי, גם אם רבים ממנו מזדהים עם האורתודוקסיה. יתברר אם כן שצה"ל הוא צבא ההגנה לאורתודוקסיה, כלומר צבא המציב כאחת ממשימותיו את האינדוקטינציה של חייליו לדרכו של הזרם היהודי המסויים הזה, וההגנה עליהם מפני דעות אחרות, העלולות לערער את אמונתם התמימה. הנה עוד שימוש טוב בכספי המיסים שלנו, ואולי באמת יש להוסיף ולהגדיל את תקציב הביטחון.

הניסיון לפגוע בריבוי דעות הוא חמור, אבל צריך להודות שהוא גם פתטי. הרי אם נשאל משום מה עולה הקריאה הזאת, האורתודוקסית, להשתקת האלטרנטיבה, נבין מיד את התשובה: חדי חוש הריח שבין הרבנים האורתודוקסים מבינים לאן נושבת הרוח בזמן הזה, והיא לא נושבת לכיוונם. במילים אחרות, הפאניקה במקום. כשהיצירות התרבותיות הבולטות של האורתודוקסיה בשנים האחרונות הן "תורת המלך" וצרור מכתבי רבנים, קל להבין למה חלקים גדולים מהציבור לוקחים צעד אחורה. לזאת יש להוסיף תרועות ביניים של מיזוגניה פרוורטית בכל הנוגע לשירת נשים, הומופוביה, וכמובן את ריקבון הרבנות הראשית שמשניאה את הדת על האזרחים, החרדה הדמוגרפית מהחרדים ועוד כהנה וכהנה. המנייה בצלילה.

מול זה בתי המדרש הפלורליסטים מציעים יהדות מצודדת הרבה יותר. בסקר שהזמינה חב"ד לפני פחות משנה הסתבר שחילונים מזדהים יותר עם ערכי הרפורמים מאשר עם ערכי האורתודוקסים. מכיוון אחר מתחוללת בעשור או שניים האחרונים תחייה תרבותית-יהודית בישראל, רנסאנס מגוון וססגוני, שגם הוא לא בדיוק על פי דעת התורה של הרב דב ליאור.

גם בתחום המכינות הקדם צבאיות עצמו מתחולל שינוי גדול. כבר לפני ארבע שנים פורסם כי קיים

מתח סמוי בין המכינות הדתיות לחילוניות. "ברמת האיגוד יש שיתוף פעולה מלא ומבורך, אבל הגידול המתמיד אצל החילוניות מול מיצוי הפוטנציאל של הדתיות עושה משהו".

המשהו הזה הוא כנראה לחץ אטומי.

יש לומר כמובן שהציבור החילוני אינו "רפורמי". רחוק מזה. פועמים בו זרמי עומק של אורתודוקסיה, מסורתיות, לאומיות שבטית וכיוצא באלו. כאן זה לא אמריקה וכנראה לא יהיה. אבל קיימת תנועה חדשה של עניין ביהדות, ואף מחוייבות ליהדות, מתוך נקודת מבט שונה, בוגרת ומשכילה. פריחתם של בתי המדרש הפלורליסטים מחנכת דור של חילונים שאי אפשר יהיה לספר להם מעשיות פשטניות על "היהדות" (ואף לא על "ההלכה" או "הקבלה"). צה"ל נשאר אחד המקומות היחידים בהם האינדוקטרינציה האורתודוקסית שולטת בכיפה, וברור למה אותם רבנים לא מעוניינים לאבד מקור כוח חשוב. טייקון תמיד פוחד מאיבוד המונופול. ההיסטוריה מלמדת שהפחד הזה מוצדק.

41 תגובות

  1. תומר , השימוש לתיאור רבנים אורטודוקסים עם המושג הכלכלי 'טיקונים' הוא בכלל לא מקובל עלי אך מובן לי בעיקר לאור המחאה החברתית של היום והדרישה לצדק חברתי שעבור כל אדם הביטוי 'צדק חברתי' מתפרש לו לפי הקרבה שלו לנושאים שלו.

    כך גם הדרישה לצדק חברתי מצד צעירים שרוצים לקנות את הבירה שלהם במועדון הלילה במחיר שווה לכל נפש ולא במחיר מופקע.

    על כן מבחינה זו גם מועדון לילה ידוע יכול להיקרא טייקון וכך כפי שאתה עושה שימוש במושג טייקון לרבנים אורטודוקסים.

    אני כמובן נותן יותר כבוד לרבנים מאשר למנהל פאב או לבעלים של שופרסל.

    לגבי העניין עצמו, אתה צודק שיש צורך להיות פלורליסטים ולהיות מסוגלים לשמוע קשת של דעות ותפישות עולם , יותר מכך לדעתי צריך להפריד את הדת מצה"ל עוד לפני שבאים בדרישה להפריד את הדת מהמדינה, שגם לכך אני מסכים.

    אני לא חושב שפעילות דתית אפילו אורתודוקסית צריכה להיות בסל תרבות צבאי, אני מתנגד גם לפעילות חינוכית אחרת כמו 'בינה' או כל מסגרת חינוכית ערכית שמעבירה מפגשים עם החיילים.

    חיילים צריכים להיות פועלים של הצבא כארגון ומפעל ביטחוני, אין באף מפעל ביטחוני או מפעל פרטי פעילויות 'חינוכיות' כמו שהצבא עושה ובצדק.

    מי שרוצה לעצב את זהותו או לעסוק בתכנים חברתיים חינוכיים שילמד או יעסוק בזה בסיום השירות הצבאי ולא הצבא צריך להיות המחנך של אותם חיילים צעירים.

    נכון יהיו כאלו שיאמרו שחובה לעסוק בשאלות מוסריות ערכיות כאשר אתה פועל בחברה רב תרבותית ובחברה שאתה כובש אותה, אך אלו לא צריכות להיות בדרך של סמינרים או פעילויות מטעם הרבנות הצבאית אלא שיחה אחת לשבוע כל מפקד עם הפיקודים שלו , כמו שבבית הספר היסודי היה מושג שנקרא 'שעת מחנך' שעה אחת בלבד בשבוע בה המחנך דיבר עם התלמידים שלו על נושא שחשוב לו וזהו, כל שאר ימי השבוע עסקו בלימודים.

    כך צריך להיות בצבא, לבטל את כל התרבות והחינוך והתרבות התורנית ולעסוק ביטחון ובשירות צבאי.

    אהבתי

    1. 'אתה' נותן יותר כבוד לרב מאשר למנהל בית מרזח, שיהיה . למה 'כמובן'? אני מבין בשביל מה צריך מנהל לשופרסל, עדיין לא ברור לי מה עושים רבנים בכסף המיסים שאני משלם להם.
      המונח טייקונים בהחלט במקומו כי לרבנים יש מונופול למשל על הנישואין בארץ. על הקבורה (עכשיו זה מתחיל להתערער סוף סוף) ואני לא יכול לרשום שהמסעדה שלי כשרה בלי לשלם לנציג של הסחטנים האלו. אז כן, האנלוגיה מדוייקת שלא לומר מבריקה.

      אהבתי

      1. עדו בגלל שאינך מכיר אותי את עולם מחשבתי אתה כל כך מופתע למי אני נותן יותר כבוד.

        לגבי מונופול על נישואין או קבורה יש בארץ אפשרויות נוספות להתחתן ולמות לא רק דרך הרבנות, תתפלא עושים זאת הרבה.

        כפי שתומר כתב והוא צודק , רוב אזרחי ישראל מעדיפים להתחתן ברבנות ולהקבר קבורה יהודית , אילו רוב העם היה בוחר אחרת ולא היה לו אפשרות למות או להתחתן אחרת אלא רק באמצעות הרבנות אז היית יכול אולי להשתמש בביטוי 'טייקון' וגם זה לא.

        השליטה כיצד למות היא בידי הממשלה , כן הם אלו ששולחים את אזרחי ישראל למלחמה ולא הרבנות.

        בנושא כשרות, אתה גם לא יכול לקבל רישון ללא חתימה ותשלום לעירייה ומכבי האש למשל, גם הם טייקונים ? גם הם סחטנים ? או שזה רק כאשר מדברים על רבנים וכשרות ?

        אהבתי

        1. רן, אני מתפלא על דבריך. האם אתה לא יודע שלא רק שאין שום דרך אחרת ליהודי להתחתן בארץ שלא דרך הרבנות, אלא שזה לא חוקי וניתן לכנוס אדם שכזה ב-5000 ש"ח? גם להשיג קבורה אזרחית מאוד מאוד קשה, כאשר חברה קדישא שולטים – כן, כמונופול – על הרוב המוחלט של בתי הקברות בארץ.

          אהבתי

          1. תומר , להתחתן מותר לי אם מי שאני רוצה , נישואין אזרחים בחו"ל , מה זה לעומת כל ההפקה והכסף שנשפך על חתונות בארץ ?

            אז לא תתחתן בארץ הגרויסה מציאה . להתחתן בארץ :)

            להקבר קבורה אזרחית , לך תראה כמה יפה מתים בקיבוצים … אז הם מונופול , אז לא מתים ולא מתחתנים ?

            אהבתי

            1. רן, אני חושב שאתה לא מבין משהו: המדינה לא מאפשרת ליהודים להתחתן בתחומה שלא דרך הרבנות. זה החוק. אפשר לעקוף אותו, אבל נסיעה לחו"ל היא לא משהו שאפשר לזלזל בו. אבל גם אם זה היה עולה שקל, זה פשוט לא תקין שאין לי זכות להתחתן איך שאני רוצה במדינה שלי. ישנם מאות אלפי(!) עולים חדשים, בעיקר מברה"מ לשעבר אבל גם אתיופים, שפשוט לא יכולים להתחתן בארץ שבה הם אזרחים. ואין להם כסף לחו"ל. אתה כנראה לא מבין את גודל הבעיה.

              לגבי הקבורה בקיבוצים, כנראה לא היה לך, למזלך, ניסיון בעניין. קשה מאוד לקבל מקום קבורה, כי בתי הקברות שלהם מלאים. באמת, אני חושב שאתה לא יודע על מה שאתה מדבר.

              אהבתי

        2. בנוגע לכשרות זה באמת מוזר. דווקא כאן יש תחרות חופשית שלא לומר פרועה.
          אני לא יכול להגיד שהחנות שלי בטוחה מפני שריפות לפי תחנת גבעתיים אבל לא זו של רמת גן נכון? יש רק גוף אחד שיכול אוביקטיבית לקבוע אם העסק שלי בטיחותי או לא ואלו הכבאים. לעומת זאת דווקא בנושא הכשרות אני יכול לקבל תעודה מבד"ץ כזה או אחר, לעבור מרב אחד לשני וזה בסדר. לעומת זאת להגיד שהאוכל אצלי כשר כי אני יהודי מאמין (או שמבין בנושא מספיק) – את זה אני יכול לעשות רק אם נתתי כסף למשגיח כשרות . מוזר לא?
          לדעתי מותר לי לשים את השלט 'כשר' במסעדה (שאין לי) ומי שרוצה לדקדק שיחפש תעודת הכשר על הקיר. מי שלא מוצא אחת כזאת יכול להחליט אם הוא סומך עלי או לא.
          בשום עסק אין שלט שאומר 'בטיחותי במקרה שריפה' כי ברור לכולם שאם זה לא היה כך העסק היה נסגר. (אוי, שרק הם לא יקבלו רעיון עכשיו).

          אהבתי

          1. There was a place in Nahariya (the Romanian Kabab) that wrote on the sign – "Kol hamutzarim bemakom ze Ksherim behashgacha atzmit"|
            :-)

            אהבתי

        3. כול התגובות נגד רבנים אז כן יש הרבה רבנים צדיקים נשואים כשרות הכול לפני הדת היהודית למה לו אנחנו חיים במדינת היהודים ולא רוצים כללים אחרים. דת היהודים יפה ולא לאנשים שמשתמשים בדת סוחרים באנשים להם אני קוראת כת סחר מכר בחיי אדם אלה טיקונים על חשבון המסכנים. אנחנו בישראל יהודים ואוהבי הדת ולו אנשים קיצונים שמשתמים בדת למסחר בושה

          אהבתי

    2. אני מניח שהשימוש במונח טייקונים כאן הוא במשמעות של מונופוליסטים שקיבלו מהמדינה את המונופול שלהם.

      אהבתי

  2. היו ימים שבהם היה הרבה פחות לחץ.
    הרב מיכאל גרץ, ממקימי התנועה המסורתית בארץ, היה בצבא ובמילואים ברבנות הצבאית, היום אי אפשר אפילו לדמיין את זה…

    אהבתי

  3. רן היקר
    לצערי המילה טייקונים בהחלט מדוייקת ,כשמתייחסים לממסד הדתי ושפע זרועותיו.
    אני יודעת שקשה לך לקבל את זה -אך כדאי לפקוח את העיינים אל מול המציאות

    אהבתי

  4. ישנה בעיה אחת בדברים שלך. מסגרת הפעילות של הרבנות הצבאית ושל חיל חינוך הוא שונה לחלוטין, ולכן ההשפעה היא שונה.

    כשעורכים שיעורים הנוגעים לזהות היהודית, הזהות היהודית אל מול האזרחית, נושאי דת ומדינה וכדומה זה שונה עשרות מונים מהפעילות של הרבנות הצבאית (שאני בשירותי הצבאי לא הרגשתי כמעט בכלל).

    אין זה אומר שיש להשתיק ארגונים כמו בינ"ה, או שיש להשאיר את הקול בשיעורים אלו כקולה של האורתודוקסיה בלבד. אבל זה כן אומר שזה לא סביר שבשיעורים אלו ישמעו *רק* קולות אחרים. דנים בנושאים אלו, מעולה (!), רק שלא ימנעו מלהשמיע גם קולות אחרים.

    אהבתי

  5. רן הדרישה לצדק חברתי התמקדה במחיר הדירות למכירה ולהשכרה, בחינוך מסובסד לגיל הרך, בהעלאת שכר המינימום ובהעסקה ישירה ללא חברות קבלןולא במחיר הבירות בפאב.

    אהבתי

    1. אבי, הדרישה לצדק חברתי היא גם של בעלי הפאבים, גם של מעשני הסיגריות, אוכלי מוצרי החלב ועד תומר הקורא לצדק חברתי בצבא.

      על כן כל אחד , אם היית מבקר במאהלים, היית רואה כמה הוזי המקום שיש בו אוהל לכל 'מצוקה' אפילו של תנו לחיות לחיות ולבעלים הגרושים .

      אהבתי

      1. האמת שביקרתי הרבה באוהל ואני עדיין מבקר בו. יש אנשים שהצטרפו כמו טרמפיסטים למחאה. חלקם עם דרישות שאני יכול להזדהות עימן (תנו לחיות לחיות) וחלקם הזויים שאני לא מזדהה איתם (האבות הגרושים). אבל מבחינת דרישות ההנהגה והמהסכים שהוצגו ע"י ההנהגה וע"י הצוות האלטרנטיבי (ספיבק-יונה), הדרישות מתמקדות במחיר הדירות למכירה ולהשכרה, בחינוך מסובסד לגיל הרך, בהעלאת שכר המינימום ובהעסקה ישירה ללא חברות קבלן

        אהבתי

  6. האמת שהסיפור הזה כבר ותיק. הוא תועד בכתבה של אריאל כהנא במקור ראשון , הנה כאן:
    http://www.col.org.il/חדשות_חבד_סדרת_חינוך_לחיילי_צהל_נכבה_ורבנים_רפורמיים_63744.html

    ושם , מסתבר , קיים מידע שאליו לא נחשפו קוראי "הארץ" , כמו לדוגמא , הסיור שעברו החיילים ביפו , בהדרכת תושב מקומי , שסיפר להם על "שואת 48" וכיו"ב.
    לכן באמת אהבתי את האנאלוגיה שעשה כאן תומר בין האורתודוקסיה לטייקונים , כי הרי מה הופך אדם לסוחר מצליח?
    קודם כל , צריך שיהיה לו מוצר טוב , או לפחות מוצר אטרקטיבי , אבל מעבר לזה הוא צריך להכיר את השוק , את המתחרים , את הקונים . הוא צריך לזהות הזדמנויות ולנצל אותן כדי למנף את העסק שלו , להגדיל את המחזור , לחסום את המתחרים , ליצור מונופול ולהגיע לשליטה .

    זה היתרון שיש לאורתודוקסיה . היא רוצה להיות מונופוליסטית , אבל היא צריכה להתמודד גם עם פלוראליסטים ולהעביר אותם לצידה.
    מי שרוצה להעניק בצבא דריסת רגל לניינגמפה , או לאיסלאם הצופיי , צריך להעניק את אותן הזדמנויות גם לדתות אחרות , כל זמן שהן לא שורפות חתולים, אבל מה שנכון לתיאולוגיה , הוא לגמרי מופרך בפוליטיקה ובמיוחד כשמדובר בפוליטיקה אקטואלית.
    האיחוד הריפלקסיבי שעשו בעמותת בינ"ה בין מודרניזם יהודי לבין אגדות "הנכבה" השונות , הוציא אותם אל מחוץ לקווי המוסכמות , הנוגעות לפוליטיזציה בצבא והפך אותם לפושטי רגל תיאולוגיים מול הסוחרים הממולחים של בני ברק.

    אהבתי

    1. אם היית קורא בעיון היית רואה שהפנתי את הקוראים לאותה כתבה. בנוסף, בינ"ה לא ערכו שום חיבור בין התכנים שהם מלמדים לבין הנכבה, אם כי אני מודה שקשה להבין את זה מהכתבה הלא-מוצלחת של כהנא.

      אהבתי

      1. צדקת.
        בכתבה לא ברור מי ארגן את סיור "הנכבה" ביפו .
        למרות זאת , הקורא הנבון יודע לחבר תעמולה פוליטית מסוג מסויים , עם הסיסמאות המופיעות באתר בינ"ה כגון "יהדות מתחדשת" , "צדק חברתי" ו"זכויות עובדים זרים."
        זוהי קליפת הדימויים שלנו , המאחדת באופן אוטומטי את העורבים והזרזירים.

        אני תומך בהחדרת תכנים לאו-דווקא-אורתודוקסים למסגרות החינוך הממלכתיות ובפרט במסגרת החינוך בצבא , אבל לכאלו יוזמות אין סיכוי לשרוד , אם לא תבוצענה בחכום ובשאר רוח. מוטיבציה לבדה לא תועיל , שכן למי שמנגד יש די והותר ממנה.

        אילו אני אמון על פעילות חינוכית צבאית מסוג כזה , הייתי מתמקד בפן האמוני תיאולוגי ונזהר מאוד מלגלוש לנושאים סוציופוליטיים וחוץ מזה , הייתי עוטף את התוכן במעטה מילטריסטי קשיח ובוטה, שהיה מסב את ליבם של החיילים דווקא לכיוון מי שאינו נוטל חלק שווה בשרות הצבאי.

        אהבתי

        1. ואף מילה על שלל ארגוני הימין שמעבירים לחיילים תכנים פוליטיים לעילא בכל מני התנחלויות במזרח ירושלים באדיבות הרבנות הצבאית שגם מרגישה חופשי לספר לחיילים על מטרות המלחמה, שלא בהכרח תואמות את המטרות כפי שהוגדרו ע"י הממשלה הנבחרת. יפה יפה. אבל מה אני מתפלא? הרי "פוליטי" זה יופימיזם ל"שמאלני". הימין אף פעם לא פוליטי.

          אהבתי

  7. לכאורה אכן נראה כאילו יש פה נסיון לחנוק דעות שונות ופגיעה בפלורליזם.
    נזכיר כמובן שאיסור פרסום תרבות אנטישמית, אנטי יהודית במדינת ישראל גם היא מהווה פגיעה בפלורליזם, ואין צורך להסביר.

    כלומר, עצם הפגיעה בפלורליזם היא ערך ידוע ומקובל לכל הצדדים ואינו ביסודו מוטעה כלל.

    כעת, לענייני הרפורמות בדת – אני בעד רפורמות, זה תמיד טוב. אבל רפורמה מתוך ידיעה עדיפה על רפורמה מתוך בורות.
    נשים לב שארגון בינ"ה, כפי שניתן לראות מהאתר שלו, לא כולל אף רב או חרדי או מישהו שאכן למד משהו מהדת. וכן, הדת היהודית הרבה יותר מורכבת מכשרות והפרדת גברים ונשים – יש הרבה יותר.

    למעשה, כמעט כל הארגונים/אגודות/וכו' הם ארגונים חילוניים (!) שמתיימרים לייצר גרסה יותר טובה של הדת היהודית. זה כאילו מישהו שלא יודע פיסיקה או הנדסת חשמל ינסה לקחת מיקרוגל ולייצר אחד יותר טוב…

    אני אישית אפילו מתרעם לחלוטין מעצם הנסיון – הרי מאיפה האנשים האלה יודעים משהו על הדת – למדו? במקום רציני? יש הסמכות?

    אם נראה להם שהדת כל כך פשוטה שאפשר להמציא שטויות ולצטט אחד את השני, בעוד יש אנשים שכל חייהם לומדים ופוסקים הלכה, אז בטוח שהם מפספסים את כל העניין, לא רק רובו.

    עצתי לפעולה – על מי שנראה לו שהדת מפריעה – שיעזוב אותה בשקט.
    מי שרוצה לשנות את הדת – שקודם כל יקבל הסמכה לרבנות שהוא יודע על מה הוא מדבר, ואחרי זה ינסה לשכנע אנשים אחרים.

    בועז

    אהבתי

    1. "הדת" איננה ישות שכתובתה ידועה והיא זקוקה להגנתך. היא כתובתה בספרים, מהם רלוונטים יותר, מהם פחות, כפי שהאורתודוקסיה איננה מקשה אחת בפני עצמה. מעבר לזאת, היא נהוגה ע"י בני אדם וקהילות ומתעצבת בקרבם. ולגבי "להמציא שטויות ולצטט אחד את השני" – תיאור זה הריהו תיאור מדויק של רבנים אורתודוקסיים לעילא, במקומותינו. ואני, למצער, שמעתי קיטש ושטויות מופרכות ועצומות לאין נשוא השכל הישר והרוח היהודית, מפי רבנים אורתודוקסיים שלוחי הממסד. בקיצור, לאוורר את החיידר, ולתת רפואה חדשה חוץ מהלקסטיבים האורתודוקסים.

      אהבתי

    2. בועז שלום,

      מי אמר שיהדות = הגירסה האורתודוקסית של היהדות?

      בדיוק בגלל ההנחה הזאת, שבגללה האורתודוקסים חושבים שהם נציגיו של אלוהים עלי אדמות, היא הסיבה המרכזית לכך שהיהדות שנואה על כל כך הרבה יהודים.

      צא מהבועה שלך – יש כאלה שחושבים אחרת ממך ומבחינתם, אלוהים לא חובש כיפה וגם להם יש מה לומר על יהדות

      ואגב, זאת הסיבה שחורבנה של היהדות האורתודקסית הוא שאלה של זמן – כמה זמן לדעתך יסכימו הרוב הלא-אורתודוקסי שמיעוט קטן, חצוף ומגלומני יקבע להם מהי יהדות?

      אהבתי

    3. הממ. ממי אליהו הנביא קיבל את ההסמכה שלו? באיזה כולל למד משה רבנו?
      לגבי שינוי ה'דת היהודית' אין לי וויכוח איתך אבל לגבי ה'יהדות' – מצטער פה אף יהודי לא קובע לי מהי ה'יהדות' האמיתית ומה לא.

      אהבתי

      1. כשהרפורמים יורידו אש מהשמיים כמו אליהו הנביא וכשדב אלבוים יהפוך את הנילוס לדם כמו משה רבינו , אזי המונופול של האורתודוקסיה ביהדות יהיה מאחורינו.

        אהבתי

        1. כי רבנים אורתודוקסים הרי מורידים אש מהשמיים כל שני וחמישי נכון? הם גם דומים להפליא ליהודים של ימי בית שני – אותו לבוש, אותה הבנה בחקלאות ואותה התמצאות במשעולי המדבר, רגילים לרכב על חמורים וגמלים ולגור באוהלים ובכלל הם הם ההמשך האותנטי של היהודים מהתנ"ך. כן בטח.

          אהבתי

          1. הם לא מורידים ולא צריכים להוריד.
            אליהו הנביא שחט את כהני הבעל , משה רבינו סקל את המקושש בשבת. שני אלו סללו את דרכה של האורתודוקסיה אל הדומיננטיות.
            היום האורתודוקסיה כבר לא זקוקה להוקוס פוקוס , היא כבר מצויה בעמדת שליטה.

            אהבתי

            1. אני מבין מדבריך, דרול, שני דברים מעניינים: 1) היהדות הלא-אורתודוקסית עתיקה כימי משה רבנו 2) דרכה של האורתודוקסיה אל ה"דומיננטיות" (אני לא מבחין בדומיננטיות כלשהי, לא מספרית, לא מוסרית ולא אינטלקטואלית, אבל ניחא) היתה על ידי הרג המתנגדים. האם אכן כך אתה חושב?

              אהבתי

              1. תשובה ראשונה , כן , ימיה של היהדות הלא אורתודוקסית מתחילים ממשה רבינו גם לדעת הרב קוק :

                "הקריאה אל כל העמים, השקועים בכל רפש הטומאה, בכל מעמקי הרשע [ר' מנוקדת סגול] והבערות, בתהומות החושך היותר מחרידות: 'הנכם כולכם קדושים, כולכם בנים לה', אין הפרש בין עם לעם, אין עם קדוש ונבחר בעולם, כל האדם הוא קדוש בשוה', זאת היא הקרחות [כלומר, אנשי קרח] שממנה סובל האדם, שממנה 'נוע תנוע הארץ כשיכור, והתנודדה כמלונה' (ישעיה כד, כ) וכו'.

                מי שהתחיל את ה"לא אורתודוקסיה" היה קורח , ואחריו באו ירבעם בן נבט , המתיוונים , הצדוקים , הקראים , השבתאים וכו' וכו'. אני לא מחדש כלום לאף אחד , אני מקווה.
                לגבי השאלה השניה , התשובה מסוייגת. האורתודוקסיה לא ניצחה על החרב לבדה. בתקופות מסויימות בהיסטוריה כמו בתקופת אלכסנדר ינאי והחל מאמצע המאה העשרים , הלא אורתודוקסים היו חזקים יותר. מסקירה הסטורית נראה כי הדומיננטיות של האורתודוקסיה היא תוצאה של אלימות , תחכום ומדי פעם גם אש מהשמיים.

                אהבתי

    4. נו באמת, מה הקשר בין ידע והתנהגות?

      הרי ברור לך שכמו שיש רבנים חרדים בורים ביהדות, שכל מה שהם יודעים לעומק זה (נניח) חסידות, יש חילונים בעלי ידע גדול בכל הטקסטים היהודיים, שלא לדבר על רבנים רפורמים וקונסרבטיביים. ההבדל נעוץ כמובן בהתנהגות – אלה מתנהגים כך ואלה אחרת. אי אפשר לדעת מצורת ההתנהגות של בן אדם מה הידע שלו ועד כמה הוא בר-סמכא.

      הסמכה לרבנות במדינת ישראל הוא תואר שניתן ע"י הרבנות הראשית לאדם שלמד הלכות שבת, נידה, אבלות, איסור והיתר, ומעט נישואין. ז-ה-ו. זה לא אומר שהאדם הוא משכיל, או שהוא מכיר אפילו את כלל הספרות ההלכתית (יש המון ספרות הלכתית חשובה שלא נוגעת לעניינים אלה), שלא לדבר על הבורות של מרבית הרבנים בנושא התנ"ך או ההיסטוריה והפילוסופיה היהודית.

      אותי לעולם לא יסמיכו לרבנות (גם אם ארצה) משום שאיני שומר שבת. ואני שואל, אם זה תואר שנוגע לידע, למה לא? התשובה היא כמובן, שהסמכה לרבנות היא קודם כל הסמכה של בעל תפקיד במסורת מסויימת – כמו שוחט או מוהל, וממילא אם אני לא נמצא במסגרת המסורת הזו ולא מקיים את מנהגיה אז אין לי מה להיות מוסמך.

      ד"א, יש הסמכה כזאת שנקראת תואר במדעי היהדות. בוא רק נגיד שההסמכה לרבנות לא יוצאת נשכרת בהשוואה לתואר זה מבחינת היקף החומר.

      ועוד דבר – אין בעיה לפרסם דברים אנטי יהודיים במדינת ישראל. יש בעיה לפרסם דברים אנטישמיים וגזעניים בכלל (כי זה מהווה הסתה כנגד אנשים), אבל אף אחד לא יכול למנוע ממני להגיד (נניח) שהיהדות זה שטויות ושכולם צריכים להתבולל, או אפילו להתנצר. אין במדינה דמוקרטית רעיונות קדושים.

      וזה שהמדינה, ובמיוחד הצבא, לוקחים גרסא מסויימת של היהדות ומקדשים אותה לא אומר שזה בסדר.

      אהבתי

    5. לפיו האתר ארגון בינה לא מנסה לעשות שינויים בדת אלא ליצור זהות יהודית ותרבות ישראלית , תעודה הסמכה לרבנות איננה מקנה שום ידע שקשור לסוגיות האלו.
      'שום חרדי'?! למה זה שמישהו חרדי נותן לו איזשהי פריבלגיה ביחס לזהות יהודית?!

      אירגון חילוני מטבעו לא מנסה ליצור גרסה טובה יותר של הדת (כי אז הוא היה ארגון דתי…) אלא להתמקד בתחומים אחרים בתרבות היהודית שהדת ובייחוד ההלכה הם רק חלק מצומצם ממנה. והם רואים את התרבות היהודית כמקור השראה ולא כמקור סמכות.

      ואגב בלי קשר אני מציע לך בהזדמנות לעיין בספרי שו"ת של התנועה הקונסרבטיבית ושם תגלה שלא רק אורתודקסים בקיאים בהלכה ומחויבים אליה. חבל שהרבנות הראשית לישראל לא מוכנה לתת להם תעודות הסמכה לרבנות( וכך היא הופכת את עצמה לגוף סקטוראלי).

      אהבתי

  8. על מנת ללמד יהדות לא צריך להיות רב פוסק הלכה. זו שטות גמורה לומר זאת וברור שכל מטרת הטיעון הזה היא לתחזק את המונופול עליו מדבר כותב הפוסט.
    יהדות היא מסגרת רחבה הכוללת תרבות והיסטוריה יהודית, טקסטים ומסורות שלא חייבים להיות דתיים כדי להבינם (אבל כן צריך להשקיע שנים כדי ללמוד אותן – ואתה מוזמן לחפש בחוגים האקדמאיים הרלוונטיים לכך את אותם האנשים שעושים בדיוק את זה ואח"כ הולכים ללמד בבי"נה ובעלמא).
    דרך אגב, דב אלבוים, למשל, מלמד בבינ"ה, גם הוא לא מבין ביהדות?

    אהבתי

  9. אינני מבין למה חיל חינוך צריך לקיים סדרות חינוך על זהות דתית, אלא אם זה נועד להשלים בורות של חיילים וקצינים בצבא. אם זה המצב, מובן שחילונים יחפצו שהקורס יהיה פתוח וחופשי, ואילו רבנים יעדיפו שחיילים ישארו בורים מאשר שיטמטמו אותם בשטויות. ישיבה חילונית? אוקסימורון.

    אהבתי

    1. חיל חינוך לא מקיים סדרת חינוך על זהות דתית והישיבה החילונית אינה עוסקת בזהות דתית. מדובר בזהות יהודית כמו שיש זהות בריטית, צרפתית, אמריקאית וכד'. זהותו של העם היהודי.
      לכל עם יש זהות משלו ותרבות משלו ולנו יש את התרבות שלנו. בדיוק כמו שהתרבות המערבית (או בשם מדוייק יותר – התרבות האירופאית-אמריקאית) נשענת בסופו של דבר על הנצרות, ארגון בינ"ה ודומיו (מדרשת אורנים למשל) מנסים ליצור זהות תרבותית חדשה דרך עיסוק בטקסטים יהודים שהם מכוננים בתרבות שלנו. למעשה זו פשוט המשגה של היהודי החילוני שכבר קיים, רק שעכשיו הוא חושב שיש לו מה להגיד גם בנושאים שנקראים תרבות העם היהודי (או במילה אחת : יהדות) שהוא השאיר לדתיים.

      אהבתי

      1. יהדות איננה תרבות, אלא תורה שניתנה במעמד הר סיני ומסורת ותולדות בנות אלפי שנים, שתרבות היא פועל יוצא מהן. ליצור תרבות חדשה דרך עיסוק בטקסטים יהודים, זו התחלה שיש בה רצון טוב, אולם אי-אפשר להבין את המקורות היהודים מבלי לחיות אותם, כי יהדות היא דרך חיים.

        אהבתי

  10. סבא רבא שלי היה פוליטרוק בצבא האדום שהיה אחראי לחינוך והחדרת רוח קרב ו'ערכי המהפיכה' לחייליו (וכמובן בעיקר להשגיח על נאמנות הקצינים ל'מהפיכה)'. וכנראה שצה"ל נבנה מתוך השראה של הצבא האדום.
    אני חושב שבמדינה דמוקרטית אין מקום לאינדוקטרינציה בכפיה שנעשית לאזרחים בוגרים. אין לצבא זכות להכריח אנשים ,בפקודה , לשמוע הרצאות על זהות יהודית (ולא משנה מטעם מי) או אם נתייחס לסוגיה אקטואלית אחרת לשמוע זמרים (או זמרות) ששרים.
    הצבא לא צריך להיות כור היתוך או מוקד חינוכי אלא כלי ביטחוני.
    ומצד שני התרבות והזהות היהודית אינם אמצעים לשם שיפור איכות השירות הצבאי של המתגייסים.
    וברוח המחאה החברתית- צריך לקצץ את תקציב הביטחון ולא לפחד מאיומים. זה לא יגרום לפחות אימונים אלא לפחות פעילויות שאין להן שום קשר לצבא.

    אהבתי

  11. בכל זאת יש הבדל בין טייקוני דת לבין טייקונים במשמעות הרווחת במחאה החברתית.
    מה שמרתיח בטייקון זה שהוא משתמש בכספי ציבור בצורה שמידת האתיקה שלה שנויה במחלוקת לעסקיו(למשל בגיוס בכספי הפנסיה של הציבור כיוון שהוא שולט גם באפיקים בהם הם מושקעים) וכאשר עסקיו בקשיים, הציבור לעולם לא רואה תמורה לכספו שהושקע. ככל שלטייקון יש שליטה על יותר ענפים בתעשיה קל לו יותר לגרוף רווחים לטובת עסקיו ולרעת הציבור.
    טייקון דת לא שודד אף אחד בצורה כזו הוא בסה"כ לא מאפשר ריבוי דעות. על אף חוקי הנישואים והקבורה הבעייתים יותר קל לסלק את ידם הארוכה של טייקוני הדת מהתודעה שלנו מאשר לסלק את ידם הארוכה של טייקוני הכסף מהכיס שלנו. כמעט כל דבר שאנחנו קונים מספק להם רווח איכשהו (גם אם זה לא ברשתות השווק הגדולות) וזה הופך קל יותר ויותר עבורם לקבוע מחירים של מוצרים ושירותים בתחומים שונים.
    יש דימיון בין שני הסוגים – וזה הבלעדיות שיש להם, המונופוליזם בחסות השלטון. אבל זה מבלבל לדעתי להשתמש במונח הזה כי טייקונים הם אנשים שהתעשרו והשיגו שליטה לא בזכות כשרון או כיוון שיש להם משהו איכותי או ייחודי. אלא פשוט בזכות השתלטות על מה ששייך לציבור וניצול.

    אהבתי

  12. מכיון שאני כותב ב"בשבע", ובמקרה יצא לי לכתוב את הידיעונת על הסיפור הנוכחי, הצחיק אותי מאוד הניסוח של פפר: "בשבועות האחרונים מפעילים רבנים בציונות הדתית מסכת לחצים על צה"ל – בין השאר באמצעות כתבות בשבועוני הימין "בשבע" ו"מקור ראשון" – להפסיק את שיתוף פעולה עם גופים העוסקים בחינוך וזהות יהודית שלא על פי התפיסות הדתיות שלהם".

    מה שהיה זו כתבה אחת של אריאל כהנא במקור ראשון שחשפה את הנושא. הוא לא רב, עד כמה שידוע לי. לאחר מכן הפיצו צעירי מפלגות הימין (ליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, האיחוד הלאומי) הודעה על מכתבים שהם שלחו לקצח"ר ולקצינים אחרים, נגד העניין – אגב לא מהצד ה"אנטי-רפורמי" אלא מהצד האנטי-אנטי-ציוני (הקרן החדשה, הנכבה וכל זה). בידיעונת הנ"ל פשוט לקחתי את ההודעה עם ציטוט דבריהם, הבאתי קרדיט למקור ראשון, והוספתי תגובה של ח"כ חוטובילי, וזה הכול.

    עד כמה שידוע לי לא היה בבשבע שום דבר מעבר לזה, וגם שום דבר במקור ראשון מעבר לכתבה הנ"ל.

    רבנים מפעילים מסכת לחצים באמצעות כתבות בבשבע ובמקור ראשון? באמת שאין לי מושג מה עבר בראש של פפר.

    אהבתי

  13. תומר,
    לטעמי נתת ביטוי בעיקר לשאיפותיך העתידיות, ולא נתת ניתוח נכון של המציאות היום. ישנם המון דמויות רבניות פלורליסטיות שמאד מרוצות מהתחדשות בתי המדרש הלא-אורתודוקסיים, ולא מרגישים מאוימים על ידיהם כלל וכלל (ואגב, ישנו הבדל גדול בין רפורמי לחילוני – בעוד בתי המדרש החילוניים תופסים את היהדות כמקור השראה ולא כמקור סמכות, הרפורמי מנסה ליצור 'הלכה חדשה' באופן מובהק, ובכך הוא מאיים הרבה יותר על האורתודוקסיה). בעיני הגישה הזו תופסת יותר ויותר קהל ועוצמה (בעיקר רוחנית-איכותית), גישה של שמירה מוקפדת על ההלכה עם ראיית החיוב של הדרך שההשגחה מסבבת את המציאות הנוכחית (דוגמאות ראשונות שעולות בראשי הם הרב שג"ר ז"ל והרב פרומן שיחי'. גם הרב גינזבורג, שתלמידיו חיברו את 'תורת המלך', איננו רב 'מאובן', אלא חדשן עצום ומקורי שבהחלט מוביל קו תורני מתחדש – אע"פ שאני מתנגד לחלוטין לקונקרטיזציה שהוא עושה למקורות).

    יכול להיות שחלק מהרבנים האורתודוקסיים מדיפים ריח עז של פחד. אין בכך הרבה חדש, שכן היהודי (בעיקר זה האשכנזי) התרגל באלפיים השנים האחרונות לחיות בצלו של פחד באופן מתמיד. פעמים רבות זה אף מוביל את מעשיהם, וכמוך, אני פוסל גישה זו לחלוטין. עם זאת, להכניס את כל הזרם הדתי-אורתודוקסי תחת המטרייה הזו, זו טעות חריפה. בנוסף, ישנן יצירות מאד עמוקות ויפות שיצאו בשנים האחרונות (ואתה בעצמך מסקר לעתים ספרים שכאלה בבלוגך).

    לבסוף, מהתרשמותי הבלתי-מקצועית: בינ"ה מתייחסת בחוסר כבוד לבתי המדרש האורתודוקסיים, לא פחות ממה שהם חשים כלפיה. גם כאן, לדעתי מדובר בתחושת איום ואולי גם ברגשי נחיתות. אנשים שעובדים שם סיפרו לי שברגע שהם חשים בחוסר-פלורליזם, הם מאבדים את הפתיחות שלהם בחזרה, וזה ענה על תחושה מוקדמת שלי.
    בדומה לזה, חשבתי בזמנו שהעובדה שרבני איגוד ישיבות ההסדר לא קיבלו את בינ"ה לאיגוד מתוך אותן חששות שתיארת לעיל, מעידה בעיקר על חוסר הביטחון העצמי שלהם. אולם, בהחלט יש טעם לפגם שמקום ששולל לחלוטין את מסלול ההסדר, ויוצא נגדו השכם והערב, מעוניין להצטרף לאיגוד בשביל תקציבים ובשביל העיקרון ש'אנחנו ישיבה'.

    אהבתי

    1. שלמה,
      אתה מעלה שלל טענות טובות וחשובות. רק אומר שאם קיבלת את ההרגשה שאני חושב שכל האורתודוקסיה בפאניקה או משהו כזה, אז אני מצטער. זאת לא היתה הכוונה. דיברתי באופן ספציפי לגבי העניין האחרון, שהופיע ב"מקור ראשון" (וכנראה גם "בשבע" – שם לא קראתי), לגבי העברת שיעורים על ידי לא-אורתודוקסים בצבא.
      ועוד אומר שיש אכן קרבה מסוימת בבתי המדרש הפלורליסטים גם להלכה, אבל בין זה לבין פיתוח "גישה של שמירה מוקפדת על ההלכה" המרחק גדול, ולדעתי לא ייסגר.

      אהבתי

שקלא וטריא