הלכה כ'בית הלל'

2012-12-19_104814ארגון 'בית הלל' נוסד לפני כשנה על ידי קבוצה גדולה של רבנים סרוגי-כיפה, שמאסו במצב בו רק קולות קיצוניים מקרב רבני המגזר נשמעים במרחב הציבורי הישראלי. די להזכיר מכתבי רבנים למיניהם על זכאותם של נשיאים-אנסים או מדיניות שכירת דירות בצפת, אחרים המציעים למות מול כיתת יורים ולא לשמוע נשים שרות, נוספים המשמיעים אמירות אנטי-דמוקרטיות למיניהן ומסרבים להגיע לחקירת משטרה, וכיוצא באלו תופינים. מתוך ההבנה, הנכונה מאוד לדעתי, שהכיוון הזה לא רק מגחיך ומשפיל את ההלכה והמסורת, אלא בפשטות מרחיק ממנה חלקים גדולים של הציבור בישראל, ביקשו רבני 'בית הלל' להיות פה לרוב הדומם, ולהציג פנים הלכתיות אחרות.

הקב"ה והטיימליין של הפייסבוק שלי עדים להתלהבותי מהקמתו של הארגון בזמנו. חשבתי אז ואני עדיין חושב שהוא חשוב מאוד בנוף הישראלי, ושבכוחו לחולל שינוי אמיתי לטובה בתחומים רבים הנגזרים מקו התפר בין החילוניות למסורת בישראל. מוקדם כמובן לקבוע אם עוד יצליח, אולם לטעמי בשנה הראשונה לקיומם 'בית הלל' החמיץ כמה וכמה הזדמנויות בהן היה מתבקש מאוד שישמיעו קול "יהודי" אחר. רק כדי לסבר את האוזן, כששר הפנים של ישראל מכריז שהוא יכלא פליטים ומהגרי עבודה ו"ימאיס עליהם את חייהם" חייבת לדעתי לקום זעקה מגוף כזה הדורשת בשם המסורת יחס נאות (אני כבר לא מדבר על אהבה) לגר. לכאורה אפשר לומר שכארגון אורתודוקסי חייב 'בית הלל' להיזהר בדבריו פן ייתפס כליברלי מדי, רחמנא ליצלן, אולם האם הוא לא קם בדיוק בשביל להציג פנים יהודיות שונות?

בתום כשנה של פעילות מוציא הארגון עלון ראשון ובו הצהרת עמדות ושני פסקי הלכה ראשונים, בנוגע לאכילה אצל יהודים שאינם שומרי כשרות ובנוגע ליחסי נשים וגברים במקומות העבודה (העלון כולו נמצא להורדה כאן ב-pdf). פסקי ההלכה, לעניות דעתי ההלכתית, לא מביאים בשורה אמיתית. אין בהם חידוש ממשי, ומה שיש בהם לא מספק, אפילו לא בקירוב. לרגל צאתם ביקשתי מהרבנית ד"ר פנינה נויבירט לענות על כמה שאלות, ותוכלו לקרוא את ההגנה שלה על הפסקים האלו להלן, שיש בה בהחלט דברי טעם. בניגוד לפסקים הלא מלהיבים, מה שכן מלהיב הוא שהייתי יכול לבקש תגובה עליהם מהרבנית ד"ר פנינה נויבירט. מה שמחדש באמת 'בית הלל', אפוא, ואת זה יש לזקוף לזכותו ההיסטורית, הוא שילובן של נשים, תלמידות חכמים, הן במוסדות הארגון והן כפוסקות הלכה. 'בית הלל' הוא הארגון האורתודוקסי ראשון שמשתף נשים באופן מלא בהנהגתו ובניסוח פסיקותיו ההלכתיות, וזה בהחלט לא דבר קטן.

ברמה העקרונית, ניכר כי הקו ההלכתי של 'בית הלל' מבקש להתחשב, לכתחילה ואופן מודע, בתפיסות עולם וערכים מודרניים, כשאיפה לשוויון בין בני אדם, זכויות אדם, השקפה דמוקרטית ותוקף המחקר המדעי. זוהי גישה הפוכה לחלוטין מזו של העמדה החרדית העקרונית, ואף מזו שמפגינים חלקים גדולים של הציבור החרד"לי, וגם על כך יש כמובן לברך. אין ספק שאם הארגון שואף, כדבריו, ל"השתלבות ולא התבדלות" ול"הנהגה תורנית קשובה", הוא לא יכול להרשות לעצמו לחיות ביקום מקביל שבו חז"ל אינם טועים לעולם ונשים נחותות מהותית מגברים. הבשורה העקרונית כאן היא על כן חיובית מאוד, ונותר לחכות ולראות אם היא תבוא לידי ביטוי הלכה למעשה. גם על כך שאלתי את הרבנית נויבירט.

פנינה נויבירטאיך בעצם הגעת ל'בית הלל', ומה תפקידך בארגון?
רונן (בעלי) ואני היינו מעורבים בהקמת 'בית הלל' (למעשה ניתן לומר שהרעיון נהגה בסלון ביתנו). 'בית הלל' הוקם מתוך צורך עמוק לחולל שינוי תודעתי בחברה הישראלי בכלל, ובציבוריות הדתית לאומית בפרט. חשנו מתוסכלים מאוד מכך שקולה של הציונות הדתית האותנטית אינו נשמע במרחב הציבורי, והחלטנו לעשות מעשה. תוצאות המעשה הפתיעו גם אותנו, התחלנו לפנות לרבנים ולרבניות שהנחנו שחשים את אותן תחושות וההיענות היתה מדהימה. תוך כחודש היו חברים ב'בית הלל' כמאה וחמישים רבנים ורבניות שמוכנים לפעולה. כיום אני חברה בהנהלה המורחבת של בית הלל וכן חברה בבית המדרש ההגותי של בית הלל.

נדמה לי שהבשורה העיקרית של 'בית הלל' נכון להיום, הוא שהוא משלב לראשונה נשים כפוסקות הלכה –
אינני מסכימה עם הנחה זו, השמעת הקול הנשי בזירה ההלכתית היא חלק מהבשורה, אבל לא כל הבשורה. בית הלל הציב לעצמו כמטרה להשמיע את הקול של הציונות הדתית האותנטית והשקולה, בשלב זה בחרנו להתמקד בשלושה נושאים מרכזיים והם ערכי דמוקרטיה, מעמד האשה וחינוך. אנו פועלים בזירה ההלכתית, ההשקפתית והציבורית להטמעת מסרים מהותיים הנוגעים לשלושת נושאים אלו. ובכלל, שילוב הנשים אינו רק בשיח ההלכתי כי אם בשיח התורני כמכלול, וכן בהנהגה המשותפת.

כיצד הוחלט אילו נשים ישמשו כפוסקות? מה הופך אותן למוכשרות לכך, ומי החליט מהם הקריטריונים? במילים אחרות, מי הסמיך אותן כ"רבניות"?
בית הלל אינו מתעסק בכותרות ואינו מעניק סמיכה לרבנות, אנו מתמקדים במהות. רבניות בית הלל הינן נשים ששמן הולך לפניהן כתלמידות חכמים, המשמשות בפועל בתפקידי הנהגה ציבוריים מרכזיים ו/או במשרות הוראה תורניות מובילות.

האם רבניות אלה משמשות גם כפוסקות ביחידות? כלומר, האם הן כותבות פסקי הלכה במנותק מ"בית המדרש"?
חשוב להסביר איך עובד בית המדרש ההלכתי (וכן ההגותי) של בית הלל. כל יתרונו של בית הלל נעוץ בהיותו מכפיל כח. הדבר מאפיין גם את מנגנוני פסיקת ההלכה של בית הלל, שהיא פסיקת רבים, ולכן לא מתוכננת הוצאת פסקי יחיד במסגרת בית המדרש. עם זאת בשו"ת האינטרנטי (בין היתר ב- NRG יהדות המתהווה) וכן בשו"ת הפייסבוק נשים נותנות תשובות.

ידועה התנגדותם של רבנים כלבנון ואבינר להצבת נשים בעמדות סמכות. יש לשער שרבנים חרד"ליים אחרים מחזיקים בעמדה דומה. אולי הגיע הזמן להכיר בכך שאת וחברייך מחד, והם מאידך גיסא, אינם מייצגים את אותו זרם דתי, כלומר שהציבור הציוני-דתי מורכב משני זרמים הלכתיים (או יותר)?
אין זה סוד כי קיימות מחלוקות הלכתיות ואידיאולוגיות מהותיות בינינו לבין הרבנים שמנית, וכן אחרים, בכל אחד משלושת הנושאים שהוזכרו לעיל, היינו מעמד האשה, יחס לדמוקרטיה וחינוך. עם זאת אני מאמינה בכל מאודי כי רב המשותף על המפריד. הקמת 'בית הלל' נבעה מכך שהקול התורני הדומיננטי שנשמע עד כה במרחב הציבורי היה בעל גוון אחד בעיקר, ומתוך רצון להשמיע קול נוסף, המייצג, להערכתנו, את הרוב הדומם של הציונות הדתית. אני רואה בציבור הדתי הלאומי, על גווניו, משפחה אחת גדולה שיש בה מגוון של דעות. חילוקי דעות יכולים להיות חיוביים ומפרים, כל זאת בתנאי שכל הדעות הרלוונטיות נשמעות.

בקשר ליצוג הרוב הדומם כדבריך, הייתי אומר ש'בית הלל' קם על רקע מה שנתפס בציבור כמרחק הולך וגדל בין פסיקות הלכתיות לבין ההגיון הבריא והמוסר הפשוט, ובעצם נוסד כדי לייצג (ואולי אפילו להנהיג) ציבור רחב של שומרי מצוות שהרגיש שאין לו פה. מאידך, עד כה לא שמענו ממנו קול על שום סוגייה רצינית שהיתה על סדר היום הלאומי. גיוס חרדים, פליטים על הגבול, "תג מחיר", נישואים אזרחיים, הרבנות הראשית. האם אין כוונה להתוות דרך מוסרית? האם נאלץ להסתפק רק בפסקי הלכה מדי פעם?
'בית הלל' הוקם – יש מאין – לפני כעשרה חודשים. שאיפתנו להשמיע קול בכל סוגיה רצינית שעל סדר היום הלאומי כפי שאמרת. עם זאת, איננו מסתפקים בהפרחת סיסמאות לחלל האויר כי אם בהענקת משנה סדורה, עמוקה, מגובה במקורות. לשם כך הקמנו את בית המדרש ההלכתי, אשר שני פסקי ההלכה הראשונים שלו יצאו השבוע לאור, וכן הקמנו את בית המדרש ההגותי, אשר יעסוק בסוגיות מהותיות השקפתיות. בנוסף כדאי לעיין במודל הפעילות של 'בית הלל' המתמצת את היעדים החינוכיים והציבוריים שהצבנו לעצמנו. עם זאת חשוב להבהיר, כי כבר הבענו עמדות ציבוריות במרבית הסוגיות שהזכרת, הן במצע של בית הלל והן במסמכי עמדה. בכלל זה דנו ביחס לפליטים, פעולות תג מחיר, אלימות כלפי חיילים בפינוי יישובים, גיוס חרדים ועוד. לבירור עמדות בית הלל ולבחינת מודל הפעילות של בית הלל ממליצה לעיין באתר 'בית הלל', וכן בדף הפייסבוק שלו.

נעבור אם כן לפסיקות. עם כל הרצון לפרגן, קשה שלא להרגיש שהפסיקות הראשונות שהוצאתם אינן מביאות בשורה אמיתית. בנוגע לאכילה בבית של מי שאינם שומרי מצוות, הרי שמדובר רק על אוכל קנוי, כלומר להזמין חברים לארוחה עדיין אי אפשר. בעצם זה פשוט הדגשה של הלכות קיימות. בנוגע להלכות יחסי עבודה, הרי שהן לא רלוונטיות מבחינה אחרת, והיא שרוב הציבור הסרוג ממילא לא מעלה על דעתו להימנע מלהימצא באותו חדר לבד עם חבר/ה לעבודה מהמין השני, או להימנע משיחות אינטימיות איתה/ו. הציבור כבר מזמן נמצא במקום אחר. האם הרצון להיות נאמנים למסורת לא הביא לשיתוק מסויים, כך שיצא שכרנו בהפסדנו? האם יש טעם לפרסם פסקי הלכה שלא באמת משנים דבר?
מטרתנו איננה להיתפס לסוגיות אקזוטיות שתופסות רייטינג, כי אם לעסוק בחיי היום יום של כל אחד ואחת (בד בבד, איננו חוששים לעסוק בכל נושא). הסוגיות בהן פתחנו רלוונטיות ונוגעות לכל אדם – דתי ולא דתי. בתשובה העוסקת באכילה בבית של מי שאינם שומרי מצוות ישנם קריטריונים הלכתיים ידועים וידועים פחות. הפסק נסמך על יסודות הלכתיים איתנים, ברם עניינים רבים הנדונים בפסק לא ידועים לציבור הרחב, כדוגמת אופן חימום אוכל, הגשת אוכל, אכילת פירות וירקות וכיוצ"ב.

יתר על כן, הפסק מעלה נקודות חדשניות וחשובות הנוגעות, בין היתר, לאמינותו של בעל בית המצהיר על כשרותו, לשתיית יין שלא בושל שנמזג בידי מי שאיננו שומר שבת, ועוד. הניסיון מלמד כי בורות הלכתית מובילה להצבת חומות מיותרות בין אדם לאדם ללא ביסוס, ואת המצב הזה אנו מבקשים לתקן. הבשורה האמיתית שבפסק הינה בחידוד המסר המעודד אנשים לנתץ חומות, תוך כיבוד הפתרונות ההלכתיים המאפשרים דו קיום נהדר.

אפרופו הצבת חומות בין אדם לאדם, הפסק מדבר על אחדות עם ישראל, וזאת כמניע לניסיון ליצור אפשרות לאכילה משותפת. יחד עם זאת, האם אי אפשר להכיל את אותן פסיקות שהבאתם, או לפחות את חלקן, גם על אכילה אצל לא-יהודים, למשל אצל חברים בחו"ל, או אצל ידידים פלסטינים? כלומר, אם אנחנו יודעים שמדובר באנשים הגונים, האם אי אפשר פשוט לאכול אצלם תחת אותם תנאים? ואם לא, למה לא? מה ההבדל?
קיים הבדל מהותי בין שני המקרים. חלק גדול מהלכות הכשרות נועד ליצור בידול חברתי של החברה היהודית מן החברה הלא יהודית כדי למנוע התבוללות. לעומת זאת הלכות הכשרות לא נועדו ליצור חיץ בין יהודי אחד למשנהו. בהחלט קיים ערך הלכתי בחיבור בין כל גווני העם היהודי. ההשוואה בין המקרים איננה רלוונטית.

ובנוגע לפסק בדבר הלכות יחסי עבודה, הרי שעד כה הקול הרבני הדומיננטי שנשמע בזירה הציבורית שלל חברה מעורבת, זאת בעוד מרבית הציבור הדתי לאומי חי בחברה מעורבת ועובד בחברה מעורבת. אנו מבקשים לתת מענה תורני רלוונטי לאותו ציבור, הזקוק להכוונה. אני אישית הופתעתי מהאימפקט שיצרו שני הפסקים, ההדים התקשורתיים, מספר הפניות שקיבלנו וכן הרעש הגדול שנוצר כתוצאה מפרסומם. כל אלה מעידים כי גם דברים שנחזים כמתבקשים אינם מובנים מאליהם ומצריכים הבלטה והדגשה. יתר על כן, אני מאוד שמחה שהצלחנו להשפיע על השיח הציבורי. השבוע לא דיברו בשם היהדות על נשים שיושבות בירכתיים של אוטובוסים, כי אם על חיבור וליכוד בין דתיים ושאינם דתיים.

מהן התוכניות לעתיד? אילו סוגיות מובאות בימים אלה לפני בית המדרש? גיור? שבעה נקיים? היחס להומוסקסואליות? היחס ללא-יהודים?
נכון להיום בית המדרש ההלכתי מתמקד בסוגיות בענייני דת ומדינה ומעמד האשה. המשך יבוא ב"ה.

סתם

פורסם באתר אבי-חי. כל תגובה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין תימחק מיד.

גיליון 'שמע' של דצמבר יצא לאור, והוא מורחב ומוקדש לתנועות חברתיות: מהפכניות, חברתיות, שמרניות, ניו-אייג'יות, משיחיות, מנקודת מבט יהודית כמובן, בהתאם לאופי כתב העת. תרמתי מאמרון על 'גוש אמונים', בעמ' 12.

ביום א' ה-9.12 רואיינתי בתוכנית 'אנשים בלילה' עם קובי מידן בגלי צה"ל. ההקלטה הועלתה לכאן. והנה האתר ובו הקלטות נוספות של התוכנית.

וידאו של הרצאה שנתתי ב'מרכז שפע' של הרב שטיינזלץ ביום חמישי האחרון על סיפור 'ארבעה שנכנסו לפרדס' הועלה לאתר שם. הנה הלינק לדף של הסוגייה שבחרתי, והנה לינק ישיר להרצאה.

באתר 'צו פיוס' פורסם מאמר קצר שלי על מצבה הפרודי של פסיקת ההלכה בימינו.

המאמר שלי על תפיסת הדמוקרטיה של משה פייגלין תורגם ופורסם באנגלית. שלחו למכריכם בנכר. ומפגש עם פייגלין ייערך כנראה ב-27 לחודש זה, בירושלים. פרטים בהמשך.

50 תגובות

    1. זה נכון שיש בורא לעולם.
      וזה נכון שכתוב בתלמוד "גנאי הוא לבת ישראל כאשר ראשה מגולה".
      וזה נכון שרבנית שאמורה לפסוק על פי התורה, עושה ההיפך ממה שכתוב במפורש.

      אהבתי

      1. וזה נכון ששכחתי לכתוב שהתגובה היא לגופו של ענין,
        מבלי כוונה להשמיץ את הרבנית, אלא כביקורת לגיטימית על סמכותה הרבנית כביכול.

        אהבתי

          1. תומר.
            נראה לי שלמדת די הרבה גמרא ואתה מכיר את המושג "מיגו".
            אז אשתמש בטיעון "מיגו".

            מיגו שיכולתי לשקר (מלכתחילה – או עכשיו) ולהשתמש בשם משה כהן או חיים דגן
            תאמין לי גם עכשיו ששמי האינטרנטי הקבוע לתגובות הוא "איכא דאמרי".

            ואם כדבריך בראיון רדיו לפני כשבוע, שלא למדת מספיק גמרא
            אשמח להפגש ב"ישיבה החילונית" ללימוד גמרא משותף ואזדהה בשמי המלא

            אפרופו "ישיבה חילונית", רעיון שהגיתי בו רבות, ולא הוצאתיו לפועל.

            אהבתי

              1. תומר.

                האזנתי בקשב רב לראיון שהתראיינת לפני כשבוע,
                ואתה נשמע ברדיו אדם פתוח המוכן לשמוע את זולתו.

                בעקבות שיחתך ברדיו הגעתי לאתרך,
                ולצערי, נתקלתי בכותרות ובאמירות מקוממות,
                ושלדעתי אינם נכונות, ועלולות להשיג את המטרה ההפוכה מקירוב לבבות.

                ההכרח לא יגונה, וכנגד כותרות שכולם רואים כמתריסות,
                כגון, לפנות לחילונים ולומר להם, בואו ואגלה לכם,
                "בעיני הרבנים אתם שקרנים עד שלא יוכח אחרת"
                צריך לשמוע דעה אחרת שתאזן את הדיון.

                האם זה לא לגיטימי לומר בסערת הדיון "קשוט עצמך תחילה"?
                האם זה לא ענייני לדרוש מפוסק/ת הלכה שלפני הכל יקיים בעצמו את ההלכה?

                הדמוקרטיה איננה משחק חד צדדי ליצירת דיקטטורה ליברלית,
                פלורליסט אמיתי אמור לתת מקום גם לתגובה חריפה כאיזון להתקפתו.

                הצעתי הצעה מאוד מאוד עניינית
                להפגש ב"ישיבה החילונית"
                לצורך ליבון סוגיות חשובות
                ואזדהה בשמי המלא כולל ת.ז.
                מה דעתך על כך?

                יש לך את האימייל שלי ונוכל להחליף טלפונים,
                בטלפון תופתע לשמוע אדם ראוי לשיחה ולא מתלהם.
                ותופתע לדעת, שגם אני פתוח לשמוע דעות אחרות.

                אהבתי

                1. אין לי שום בעיה עם ביקורת על כתיבתי. כפי שכל אחד יכול לראות, שדה התגובות מלא בה. יש לי בעיה עם גסות רוח. כשאתה מכנה אותי חלק מ"מפיצי רעל ושנאת אחים", אתה משמיץ ומוציא דיבה, וזאת לא ארשה בבלוג שלי. בפעם הבאה שתעשה זאת, תחסם, זה הכל. אין כאן שום פגיעה בזכות הביטוי שלך, ואתה מוזמן לפתוח בלוג משלך ולכתוב שם ככל העולם על רוחך, או פשוט לצעוק את מה שבלבך מהחלון. יש כאן שמירה על רמת דיון מינימלית. בקשר ללימוד תורה משותף, אחשוב על זה.

                  אהבתי

        1. אולי מרוב צדקותך לא שמת לב שהיא חובשת פאה. כך שתגובתך היא לא לעניין מכל כיוון שנסתכל עליה.

          אהבתי

            1. היא חובשת פאה. חד משמעית, וגם מרצה על כיסוי ראש בפאה, וגם כותבת על כך. אולי מישהו צריך לרענן את הלכות שמירת הלשון וחומרת הוצאת דבר שקר ודיבה.

              אהבתי

      2. איני אדם דתי. איני גם חילוני גמור, אף שגדלתי בבית כזה. איני אתאיסט, ואני מאמין באלוהות כנסתר ונשגב (ונסתרת ונשגבת) הגדול מאתנו בני האדם. כפי שנאמר, ואולי אף נכתב: "נסתרות הן דרכי האלוהים". מלים אלה משמשות לי מוצא והקלה ברגעים קשים רבים.

        אני כותב בימים אלה ממש על חולי, מוות וכאב. הבעיה אתנו, בני האדם, היא שאנו גאותנים. אנו זקוקים כל כך להאחז. להיות בעלי משמעות.

        אתה כותב, נכתב בתלמוד כך וכך. זו עובדה. אתה מסיק מכך שלפיכך רבנית שעושה מעשה כלשהו עושה ההיפך ממה שנקבע. ואני אומר – מניין כל הנחרצות הזו? מניין כל עזות המצח הזו?

        אתה יודע למה חילונים רבים לא סובלים דתיים (וסליחה מראש על כך – אני חושב שזו עזות מצח ובורות מצד החילונים עצמם)? בדיוק בשל אותה נחרצות. האלוהות מלמדת אותנו ענווה. מה משמעות המלים "נסתרות הן דרכי האלוהים" אם לא ענווה?

        אני אומר לך דברים שאני אומר לאמי החילונית – בני האדם נבונים המה, אך לא ממש חכמים. הבה נרכין ראש, נודה שאיננו כל כך יודעים הכל, שאולי דרכם של אחרים גם היא נכונה – לפחות כמו דרכינו. שיהיו רבניות, שמאניות, איממיות, ומורות ומורי דרך מכל סוג.

        אני אחתום בסיפור קצר על הבודהה. מספרים עליו כאשר החל ללמד את דרכו, הכוהנים האחרים, שהחלו להפסיד את מאמיניהם בגינו, שלחו אליו אנשים לאיים עליו להמיתו אם לא יפסיק להטיף את דרכו. אמר הבודהה: את המתנה הזו שאתם מביאים לי אני לא מקבל.

        אהבתי

        1. אתה הולך לרופא ומתלונן על כאב ברגל,
          הרופא מפנה אותך לשרות הלקוחות של בזק.
          תגיד לי, זה רציני?

          אני מצטט את דבריך,
          "שיהיו רבניות, שמאניות, איממיות, ומורות ומורי דרך מכל סוג".

          ואני אומר, הכל טוב, ויפה, ושיהיו לכולם ימים טובים ומאושרים, וחיים ארוכים,
          אבל רופא צריך לפעול לפי מדע הרפואה, ושרות לקוחות של בזק משרת את מנויי בזק,
          ושאמנים, ואיממים, וכמרים, מכל מיני סוגים, אמורים לפעול על פי דרכם ועניינם.

          תפקידו של רב שפוסק הלכה, לפעול ולפסוק על פי ההלכה שמקורה בתלמוד,
          ואם רב שמתיימר לפסוק הלכה פועל שלא לפי ההלכה, אז תגיד לי אם זה רציני…

          ועל זה אתה שואל,
          "מניין כל הנחרצות הזו? מניין כל עזות המצח הזו?"
          תגיד לי, אתה רציני?

          אהבתי

          1. איני שולל כלל ועיקר לימוד, העמקה, הסמכה ומניעת שרלטנות. נהפוך הוא. איני מתיימר גם להכיר את העולם הדתי יהודי די הצורך כדי לקבוע.

            מה שאני טוען הוא, שבהשלכה לעולמות המקצועיים, התיאורתיים והעיוניים שלי, כפסיכולוג קליני מוסמך אני דורש שעמיתי יעברו הסמכה וימשיכו ללמוד כדרך חיים. אך איני כופר בהסמכתם של בעלי ידע ומקצועות אחרים בתחום. פסיכיאטרים, מטפלים באומנות או בתנועה והבעה, עובדים סוציאליים קליניים ועוד – כל עוד האיש או האישה למדו, הוסמכו ועמדו בדרישות – אני מכבד אותם כאנשים וכבעלי דיעה משמעותית – אלא הוכיחו אחרת.

            לפי מה שאתה כותב אנו תמימי דעים בעניין זה. ועדיין דעתי היא – כפי שאני חש כלפי כמה מאנשי מקצועי לא פעם – שאנשים קטני דעת וקטני אמונה נוטים לבדלנות – שאותה הם מסבירים לעצמם כעליונות או כמצוינות – אך בפועל אינן אלא עצלנות מחשבתית, פשטנות, שנאת חינם וצרות עין.

            אומר לך מה שאני אומר לא פעם בדיונים הרותחים על מעמדה ההולך ומידלדל של דיסיפלינת הפסיכולוגיה הקלינית בישראל: יש לדאוג לכך שההכשרות של המקצועות המתחרים יעלו, כך ייתוספו עוד אנשים מעולים לתחום – והקהל יחליט למי הוא מאמין ובמי הוא נעזר.

            אהבתי

          2. הרוצה בשמן ילך לשמן, הרוצה ברפואה קונונציונלית ילך אל רופה מדיציני, ומה ביכלל ההשוואה הרי לעיניני רבנים אין הוכחה שהאורטוקסיה מיצגת יהדות נכונה יותר, לגעתי היא עיוותה את היהדות עג בלי הכר, וחסמה את ההוראה לקגמה תמיד בהתאם לזמן
            עם ישראל היה תמיד עם של זרמים, היו שהיקריבו על במות פרטיות (חופש פולחן ) והייתה יהודה שדגלה בבית מטבחיים מרכזי עם בירוקרטיה כוהנית לרווחת אוכלי החינם.
            שיבעים פנים לתורה, והארי הקדוש אומר 60 ריבו כמיספר נשמות ישראל, כל אחד ודרכו,
            ובא חבקוק והעמיד המונה על כלל אחד בלבד, "צדיק באמונתו יחייה" אתה תעבוד את השם בגרכך ואני בדרכי, מה שמאחד אותנו היא התורה שבכתב שאנו מצביעים עליה ואמרים זאת התורה, היא סמל שאינו מחייב כלל בחי היום יום כי בזה קובעת פרוערמה שאנו מחליטים, ברור שאלו שהיום הם בעלי הסמכות ביגלל טעות של בן גוריון, לא בקלות יוותרו על המערך הכוחני שבנו ובו הרבה כסף ומישרות והרבה חילול השם ועבודת אלילים.
            פרוות השפנים והדובים הפכו יותר חשובים מתורת משה

            אהבתי

      3. הנאמר בתלמוד על הגנאי נכון לאותה תקופה ולאותו המקום, למשל היום יהודיה באפגניסטן שתלך בראש גלוי תחשב לזונה, כך ששם עדיין תקפה אמירת חז"ל
        התושבע אמורה וחייבת להיתקדם בהתאם לזמן למקום לאופנות והחברה הסובבת והקידמה הטכנולוגית, זו הסיבה שאסור ליתוב את התושבע כי אז יבואו הדיוטות כמוכה ויתקבעו על המילה הכתובה. התושבע משלנו היא כל מה שניתן בסיניי זו מחברת ריקה שעל כריכתה נירשם תורה שבעל פה (לא ליכתוב) לא רק שמשלנו היא בהתאם לצרכינו אלא שביכלל לא משנה אם ניתעה ונחליט אחרת, העיקר שיש רצון כנה להסגיר עיניני החברה כי כך הורנו משה, התושבע אינה בשום אופן פרוש של התורה שבכתב, היא אפילו אומרת הפוך לעיתים, שכן הלכה עוקרת מיקרא, וע"פ קצות החושן היא אפילו הפוכה (כחותם המיתהפך) או העאון מוילנה "כתמונת הראי" (יעני הפוך בין ימין לשמאל)
        כל עיניינו של בית הילל הוא שפוסקים על דרך הסברה ולא משנה ביכלל מה היה ליפני 5 דורות, לעומת זאת השמרנים סבורים שאסור לשנות כלום.
        חז"ל היו גדולי הרפורמיסטיים רק שהחברה לא היתנתה פעם בקצב כל כך גדול, אם הייתה מישתנה היינו רואים כמה הם מקדמים החוקים. ובכל מיקרה עקרו לגמרי את הטכס הפרימיטיבי מהתורה של סוטה, ובכדי להרגיע את המוני השובניסטים שלא יעלו לי-ם לכמור חשבון עם חכמים, מכרו להם חז"ל אמירה שחלק אמת (שהרי יש להשאיר את האמת לגורות הבאים) וחלקה גחייה בקש (יעני חרטטולוגיה) אמרו חז"ל "מאז שרבו המנאפים פזקו המים המאררים" כלומר הסיבה האמיתית לביטול היא מוסרית והשוואת זכויות הנשים, מאחר שרבו המנאפים כלומר הגברים הרי אינם מוגבלים במיספר הנשים שהם מנהלים יחסים, אין סיבה שיושפלו הנשים על אותו הדבר, והתירוץ שזה כביכול לא חזל קבעו אלא משמיים שהרי מי הקסם המיוחדים שעבדו כמכונת אמת, לא עובדים יותר (איזה חרטא הרי מיניין לחזל שאינם עובדים? הרי אף אשא לא תבוא ותגיד נה נה נה עבדתי עליכם אמרתי שלא נאפתי אולם שיקרתי והמיים לא קלטו זאת, בכל מיקרה הרי העיניין עובד רק ביגלל פחד הנשים שהאמינו שהמיים אכן יגלו ולכן היתוודו אם היה על מה, והן ימשיכו לפחד גם אם המים לא עובדים (מי יוגע אם אי פעם עבדו?) רק שחזל ישמרו בסוד שהם לא עובדים. גם את טקס עגלה ערופה ביטלו וגם הוא מאורייתה.
        כלומר אם חזל היו חיים עד היום בלי השמאים הקנאים, שהרי בית הילל היה מביא את התורה להתאמה לתקופה והייתה ניראיית היום כמו החוק האזרחי כשהוא במיטבו.
        כבר ליפני 200 שנה אמר הרש"ר הירש שהאורטוקסים בתקופתו מחזיקים את התורה כאילו הייתה מומיה מיצרית חנוטא ולא תורת חיים חייה נושמת ומיתקדמת.
        החרדים צינזרו אמירה זו שלו מספריו אולם מצאתי עותק לא מצונזר בגרמנית.

        כשאחד מחכמי התקופה אז אמר לחבריו "קול באשה ערווה" צדק, הוא לא קבע פסיקה, אלא לימד חבריו עובדה שנשים יכולות להישמע מפתות או סקסיות כשהן עושות קול חדר מיטות (ראה ברגיט ברדו בשירה ז'יטם) אני סבור שביכלל אמר הכל באשה ערווה שלגעתי זה יותר מדוייק, כי אין גבר שאשה עושה ולא יכולה להפכו לסקסי, אם זו עמידה הליכה מבט חיוך הכל. הנשיות הוא פלא אחד גדול כמה כח נתן להם הבורא להישתמש בכל חלק אצלן למשיכה.
        והינה באו כמה פרימיטיבים וסברו שצריך לעשות משהו עם אמירה זו שמליפני 2000 שנה, היו שסברו שאסור לישמוע קול אשה ביכלל אך זה ניראה קצת מוגזם ובילתי אפשרי, עד שהחליטו שרק אם קולה מדבר במלודיה אז יוצאת הסקסיות, מעניין מה יעשה חרדי הבא לבנק והפקיגה נותנת לו נתונים במלודיה הנהוגה אצל חברותה בלימוד גמרא, האם יברח?

        הצורה שבה הרבנים מאז שהימציאו את תפקידם מפרשים את אמירות חזל הינה שיא הטימטום וחוסר הבנה. מכל אמירה הם עושים חוק
        ההוראה היא להקל ושוב להקל ושוב להקל, 13 המידות הלועיות בנויות כך שלאחר שנים ההקשה תהיה בעלת נטייה מתמדת לקולה על גבי קולה על גבי קולה כך שב2000 שנה התנועה הרפורמית תראה מחמירה מידיי

        אהבתי

  1. תומר, הייתי אומר שציפית ליותר מדי. כן הם היו יכולים להביע עמדה יותר ליברלית, אבל לא כולם ליברלים כמו שאתה רוצה שיהיו. לא כולם מצביעי מרצ. זה לא עניין של התנשאות – זה עניין של הכרה בכך שהמנעד המאוד רחב של היהדות האורתודקוסית מכיל המון תפיסות ודעות. לא כולן דומות לשלך ולא כולן נחרצות כשלך, וזה בסדר. אתה יכול להיות בטוח שלא יהיו להם התבטאויות כמו של אלי ישי בעניין הפליטים, גם אם הם לא מביעים אוטומטית את העמדה הליברלית יותר.
    מה שבעיניי הרבה יותר חשוב זה שמוצבת אלטרנטיבה כלשהי לרב אבינר, לרב טאו ושות'. אני לא בטוח, בעצם, אני יודע שזה לא ימנע את ההידרדרות שעוברת היהדות האורתודוקסית. זה לא אומר שהאורתודוקסים פטורים מן המאבק.

    אהבתי

  2. המספר המגוחך של נשים בארגון המתיימר לדון בבעיות השעה בכלל ובמעמד האשה בפרט מבשר על צעד קטן במיוחד לאנושות. הנה שוב יישב לו רוב מכריע של רבנים, אמנם הפעם עם כמה נשים לקישוט (הנשואות לרבנים כך נראה, שהלא הן "רבניות") וייפסוק על פי רבים להטות.

    אהבתי

    1. כל הנשים החברות בבית הלל נבחרו בקפידה בשל הידע והמעמד הציבורי שלהן. יש נשים רבות שחברות בבית הלל שבעליהן אינם חברים בארגון וכן להיפך

      אהבתי

  3. לפני שהרבנים יביעו את דעתם בנושא זכויותיהם של המהגרים הלא חוקיים שמחריבים בשקט את מדינת ישראל – מומלץ שהשמאל יידרש לתת דין וחשבון על תמיכתו בטיהור אתני של יהודים מיו"ש,לא כן?
    קצת מגוחך להזדעזע מקריאה לגירוש של מהגרים לא חוקיים אבל לראות תמיכה בגירוש עשרות אלפי יהודים והרס יישוביהם ככרטיס כניסה למועדון הליברלי.

    אהבתי

  4. מבלי לגלוש לפוליטיקה יותר מדי ועל אף שמוקדם לקפוץ למסקנות, ייתכן שההצלחה הפנומנלית המסתמנת לנפתלי בנט תהיה בעלת השפעה מכרעת גם על האופי של הציבור הדתי לאומי. שים לב, שבינתיים אין שום דיבורים על רבנים שקובעים, על דעת תורה, על סירובי פקודה וכדו', במסגרת הקמפיין של הבית היהודי. בנט מציג (ושוב, גם אם ברמה הפוליטית זה משיקולים אלקטורליים) ציונות דתית מחוברת לציבור הישראלי הכללי שלא מתעסקת כל היום בשטויות. עם רשימה כמו הרשימה הנוכחית של הבית היהודי שכרגע יש בה 25% נשים במקומות ריאליים ברור שעמדתו של הרב לבנון בעניין יכולתה של אשה לכהן במזכירות יישוב היא בכל הכבוד לא רלבנטית. כשבנט מציג בפייסבוק שלו בחורה דתייה ששרה ללא מורא בתוכנית טלוויזיה (ולמרות האווילים המצקצקים) הוא מחבר להצלחה הפוליטית שלו גם גישה דתית. לזה אפשר לחבר את קריסתו המוחלטת של המחנה הפוליטי החרדל"י של כצל'ה ושו"ת ומקבלים תמונה מעניינת שכאמור, אני מעריך שתחלחל במידת מה גם לשטח ותשפיע על יחסי הכוחות בתוך המגזר.

    אהבתי

  5. גם הטיימליין שלי מאוד התלהב מבית הלל ואני שמח לציין שאני בכלל לא שותף לאכזבתו של תומר.
    זה לא רק בגלל שאני תומך בהתלהבות בכליאה וגירוש של מסתננים.
    אחת מהבעיות שחילחלה מתוך החרדיות ומזהמת בעשורים האחרונים גם את הציונות הדתית, היא התפיסה שרבנים אמורים למשול ולהנהיג.
    נוצר מצב פרדוקסלי שבו רבנים שעוסקים רק בתורה ובהלכה, נחשבים לתימהונים, רק בגלל שהם לא ממהרים לפרסם את דעתם על כל ספין פוליטי מנופח.

    מה שאני אוהב ב"בית הלל" , זו התמקדות דווקא בחיי היום יום היהודיים והתעלמות מכל אותם קישקושים פוליטיים הרי עולם.
    בסופו של דבר, הגישה הזו תקנה להם אמינות בציבור והאמינות הזו תחזק את מעמדם מול רבני החרדל ותומכיהם.

    אהבתי

    1. להמשיך את דבריך?
      …..ולאחר שיתחזק מעמדם, הם הם שימשלו וינהיגו, בניגוד לעמדתם שהם לא אמורים למשול ולהנהיג. לוגיקה במיטבה.
      אז מי אמור להנהיג שומרי תורה ומצוות ? ביבי ? בנט ? אקזיט ?
      מי הנהיג קהילות יהודיות במשך כל הדורות ? ביבי ? בנט ? אקזיט ?

      אהבתי

      1. כל קהילה או קבוצה, יכולה למצוא לעצמה דרך לבחור את מנהיגיה.
        גם בקהילות בחו"ל, הרבנים לא מנהיגים. הם סוג של נותני שירותים בקהילה.

        הבעיה עם הרבנים דהעידנה שאיש לא בחר אותם להנהיג ציבור והידע שלהם בפוליטיקה גיאוגרפיה והיסטוריה אינו משמעותי , ואף על פי כן הם צצים חדשות לבקרים עם הוראות שעה בנושאים מדיניים מובהקים.

        אהבתי

        1. התייחסתי לסתירה הלוגית שבדבריך.
          אתה טוען שהתפיסה שרבנים אמורים למשול ולהנהיג, זו "תפיסה מזוהמת".

          ואחרי ארבע שורות אתה מתאהב בגישה של "בית הלל" כי:
          "הגישה הזו תקנה להם אמינות בציבור והאמינות הזו תחזק את מעמדם"

          ושכחת שגם הם רבנים.

          רבנים כבקשתך.

          אהבתי

          1. אני מתייחס למעמדם ההילכתי בעיני האנשים שמכבדים את ההלכה ומצייתים.
            לא חשבתי ש"בית הלל" צריכים או אמורים לעסוק בפוליטיקה ולמיטב ידיעתי זו גם דעתם.

            אהבתי

    1. משה שלום,
      נדמה לי שזו אכן מדיניות, אבל לא שלי כי אם של מרק צוקרברג. המנוולים שינו את הכללים ועכשיו כל פוסט שלי מגיע לפחות אנשים. נסה להיכנס לדף שלי ולרחף או ללחוץ על כפתור הfriends או ה-subscribed. אז ייפתח לך תפריט, ונסה שם לסמן ב"ווי" את האופציות של get notifications או של show on news feed. זה אמור לפתור את הבעיה.

      אהבתי

  6. "זכאותם של נשיאים-אנסים"
    אתה באמת מוכן לשקר בשביל לייצר פרובוקציה מענינת?

    אהבתי

  7. אורח לרגע,מה שהיה נכון לפני חמישה ימים כבר לא תקף היום-בנט כבר מדבר על סרוב פקודה (אמנם הוא ניסה להתפתל ולהתחמק אבל זה לא משכנע.)ומי יודע אילו עוד דעות קיצוניות הוא מסתיר היום וזה יתגלה רק אחרי הבחירות.

    אהבתי

  8. בשולי הדף
    תומר,
    הופתעתי לגלות את ההודעה
    "כל תגובה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין תימחק מיד." בתחתית הפוסט
    האם זו מדיניות חדשה? האם זה ספציפי לנושא טעון זה? והאם התגובה האהובה עליך
    "די לשיפוטיות הפרסיקואית" היתה עוברת את הצנזורה?

    אהבתי

  9. תודה לתומר על הראיון המרתק עם ד"ר פנינה נויבירט. בעיקרון, אני שותף לתחושות של תומר. בית הילל הוא ארגון מבורך, וטוב שהוקם על מנת לשים חומה בפני מגמות ההקצנה של רבנים חרדל"ים. גם שילוב נשים בשורותיו כפוסקות הלכה הוא בשורה מהפכנית, לדעתי, אך כזו שאינה מתנתקת באמת מהמקורות. הבעייתיות העיקרית, הוא בסירובם העיקש של פנינה נויבירט וחבריה להקל ולו במעט את האיבה והחשדנות כלפי לא יהודים. בעידן הגלובלי שלנו, בו יש לרבים מאיתנו חברים מכל העולם ומכל הדתות, אין כבר מקום לדיעות קדומות נוסח "עשיו שונא ליעקב", ובסביבה גלובלית, הניסיון להשתמש בדיני הכשרות כדי להפריד בין יהודים ללא יהודים הוא אנכרוניסטי ומאכזב מאד. מוטב היו עושים פנינה וחברי הארגון שלה אם היו מנסים באמת למצוא פתרונות הלכתיים לסעודות משותפות עם לא יהודים תוך כדי שמירת גדרי הכשרות.

    אהבתי

    1. ההפרדה בין יהודים לגויים לא קשורה ל'איבה וחשדנות'. היא קשורה ברצון למנוע התבוללות.

      אהבתי

      1. אני מבין מדוע אנשים מסויימים מתנגדים לנישואי תערובת, למרות שזו אינה דרכי. אבל דווקא מנקודת הראות של מתנגדי ההתבוללות, מסוכן לנסות לבודד את היהודים בבועה. הגלובליזציה של היום מחייבת קשרים חברתיים, עסקיים ואחרים חוצי גבולות ודתות, ואם דיני הכשרות לא יגמישו את עצמם כדי להתמודד עם המציאות הזאת, עלול להיות ריקושט שדווקא יגרום לאנשים לפרוץ את כל הגבולות.

        אהבתי

  10. מצחיקה אותי העמדת הפנים, כאילו מה שלא בסדר זה ה"קיצוניות" של רבנים מסויימים, לה ניתן להציג משקל נגד, ולא ההלכה עצמה, שהיא תלי תילים של הגות הנשענית בסופו של דבר על אותו על יסוד גזעני, פטריארכלי ועוקף-מוסר.
    "חלק גדול מהלכות הכשרות נועד ליצור בידול חברתי של החברה היהודית מן החברה הלא יהודית ". priceless

    אהבתי

    1. אולי יש כאלה החולקים על תפיסת ההלכה כ"תילי תלים של הגות הנשענית על יסוד גזעני ופטריארכלי"…
      כך או אחרת, מדהימה אותי חוסר הרגישות וחוסר ראית המורכבות שלך. לנגד עיניך מתבצעת לראשונה בהסטוריה מהפיכה בתוך עולם ההלכה האורטודוקסי. מהפיכה שהיא ללא כל ספק מבורכת, בוודאי ככל שהדברים נוגעים למעמד האשה, ואת עסוקה בלשבור את הכלים. אם הם עדיין נאמנים להלכה כל זה לא שווה. מוזר ותמוה. תחושתי היא כי קנאות חילונית איננה שונה בהרבה מקנאות דתית.

      אהבתי

      1. אכן כך. גם מדהימים אותי אנשים שמנסים לשפוט את כל יצירת ההגות האנושית בכל התקופות על פי סטנדרטים של תחילת המאה ה-21, ואת כל אוכלוסיית העולם ב-21 לפי הסטנדרטים שלהם עצמם.

        אהבתי

          1. נו טוב, את באמת חושבת שד"ר נויבירט חיה לפי סטנדרטים של המאה ה- 16. מרוב קנאות לאורח החיים שלך אין כלל אפשרות לקיים איתך שיח.

            אהבתי

  11. שמעתי עליכם הרבה ואני אומרת חבל ששמעתי עליכם
    לא מענין אותי אם תפרסמו את זה או לא רק מספיק שאתם תקראו את זה
    אתם פשוט לוקחים את כל היופי שביהדות והורסים אותו כל כך חבל!!!
    מה הקטע שלכם שאתם אומרים שנשים הן נחותות לא נכון
    וגם מה הגאווה שלכן קצת כבוד לגבר לא הרג אף אישה
    אין מה לעשות ידוע שנשים דעתן קלה והן רגישות יותר מדי וגברים הם שכליים לכן הם פוסקים ולא אנחנו הנשים.
    אויי כמה אנשים בעולם חושבים שהם יכולים לעשות הכל…
    עד שמשהו משתק אותם ומזכיר להם שהם עפר ואפר….

    אהבתי

  12. מתייוונים היו גם פעם… עברנו אותם נעבור גם אותכם "בית הלל"…

    אהבתי

שקלא וטריא