בימים אלה אני קורא את ספרו של גדעון ארן בעל הכותרת המגניבה קוקיזם: שורשי גוש אמונים, תרבות המתנחלים, תיאולוגיה ציונית, משיחיות בזמננו (הוצאת כרמל). מדובר בהוצאה לאור של הדוקרטורט של ארן שנכתב בשנות השמונים, ועוסק בכלל במחקרו מאמצע שנות השבעים, עת התלווה לאנשי 'גוש אמונים' במבצעיהם הראשוניים. באופן אישי את הדוקטורט המרתק צילמתי מזמן והוא שוכב על המדף כבר כמה שנים, ובהחלט משמח לראות אותו בפורמט שימושי הרבה יותר, וגם ערוך ומקוצר (העורך: עמית שהם). עוד אכתוב, בעזר ה', על הספר, ובינתיים ציטוט קצר, לא על הרב קוק והגותו, גם לא על בנו ופועלו, גם לא על מפעל ההתנחלויות ואנשיו, אלא על מימד ומקרה פוליטי אחד, שרלוונטי ואקטואלי לנו דווקא בשונותו מהמתרחש בעצם ימים אלה. אחד הדברים המעניינים בספר הוא שלבד מההקדמה ואחרית הדבר, הדברים הם ככתבם וכלשונם במהדורה הראשונה, כלומר מראשית שנות השמונים. הנה אם כן המצב כפי שהשתקף אז לעיני ארן, ביחס לאותו עניין מסויים.
המדובר בימי מהפך 77'. ממשלה חדשה מוקמת, וסוף סוף אנשי גוש אמונים מרגישים שלא רק "העם", אלא גם השלטון איתם. אולם לא כל העם ולא כל השלטון, ולאו דווקא בנוגע לנושאים הבוערים בלבם:
קוקיסטים נזעקו לנוכח גורמים פוליטיים מסוימים להסיט ממוקד הוויכוח הציבורי את מה שקרוי "השאלות הלאומיות", שעיקרן "שלמות הארץ", ולהמירן בבעיות תוכנה של מסגרת החברה והמשטר בישראל. מאמיני הגוש יצאו למלחמת חורמה באותה מגמה שנראתה להם "מופרכת", "מסוכנת", ו"סותרת את רצון העם". את תמצית השלילה מצאו בנוסחה שקנטה לה מהלכים באותם ימים, על פיה חשיבות נושאי פנים עולה על חשיבות נושאי חוץ וביטחון. לטענת קוקיסטים העיד הדבר על התכחשות לעקרון היסוד ש"נושאי העם והארץ הם נושאי הפנים האמיתיים".
[…] את התקפתם כיוונו קוקיסטים כלפי אותם גורמים ציבוריים שביקשו להעמיד ענייני פנים בראש סדר היום הישראלי. האשימו אותם ב"אי הבנה לעומק". […] את המגמות הללו גילמו, לדעת קוקיסטים, אישים ומוסדות הנוטים לאידיאולוגיה ופעילות "אזרחית", ובהם עיתון "הארץ", "יֶקים", פרופסורים למדעי הרוח והחברה ועוד. […] השלילה כולה [התגלמה] במפלגה החדשה שהתפרצה לזירה, ד"ש, שמיד הוכרזה כ"טומאה".
במסגרת ההיערכות כנגד הופעתה המוחצת של ד"ש, עלו בפורומים סגורים הצעות מהצעות שונות, ביניהן "כיבוש מבפנים" של ד"ש על ידי הצפתה במאות אוהדים שינצלו את זכות ההצבעה למוסדות המפלגה בכדי להטותה לכיוון א"י השלמה. […] בסופו של דבר לא עשו הקוקיסטים כמעט דבר בעניין ד"ש. ההתקפלות היתה כרוכה בתהליך קבליזציה; בסיום הטיפול המדיני-רוחני [על פי הדיאלקטיקה הקוקיסטית המוצאת את יד ה' וניצוצות האור האלוקי בכל עניין חילוני] בד"ש נמצא בה אך טוב.
[…] הרב לוינגר וכמה בני תורה השתעשעו בהגיגים אודות ה"גדלות" הטמונה בד"ש, שחובה לגלותה לחברי המפלגה עצמם ולעולם כולו. משנתפשו קוקיסטים בכירים לאימוץ לוהט של עיקרי ד"ש והצגתם כניצוצות טוהרה, הם כונו על ידי חבריהם בלצון מסויים "האידיאולוגים האמיתיים של ד"ש". בשלב מתקדם יותר הגיעה הפנטזיה הזאת לגבול מתיחתה, וממילא בא הקץ לכוונות האקטיביסטיות המקוריות: התנופה המדינית הרוחנית מיצתה את עצמה ובאה לסופה המסקני משנקבע שאין לחבל במאמצי ד"ש אלא לתרום לזיקוק רעיונותיה והפצתם כי מהם תצא הישועה. סוף ההרפתקאה. (עמ' 435-437)
יפיפה. כמה הערות קטנות:
- כמה דברים השתנו, כמה דברים לא השתנו: 'הארץ' וכל מני פרופסורים הם עדיין בעיה. מנגד, ראו כיצד דיבורים על החברה בישראל, על המשטר, על יחסי המגזרים השונים, על נושאים "אזרחיים" תופסים כרגע את מירב תשומת הלב. לא של מתנגדי הציונות הדתית – אלא של הציונות הדתית עצמה, לפחות על פי מייצגיה בכנסת. לא רק שלא מדברים על נושאי התנחלויות וגבולות, אלא שבמפורש מספרים לנו שזה משני והעיקר הוא לתקן את החברה. האם זה מצביע על הצלחתו הטוטלית של פרוייקט ההתנחלות ביו"ש או על כשלונו?
- עם מי מתקנים את החברה? עם בת דמותה הנוכחית של ד"ש. זו רחוקה מלהיות "טומאה", וגם לא צריך אקרובטיקה קבלית כדי לחלץ ממנה את ניצוצות האור. להפך: לכתחילה כורתים עמה ברית, ועושים נא באוזן לליכוד. ושוב: האם החבירה אל המרכז הפוליטי הנזיל היא התפרקות מאידיאולוגיה, או קוקיזציה של עמישראל כפי שהוא, במלוא יומיומיותו הבנאלית, התקדשות ה"מה זה ישראלי בשבילך", ידיעות אחרונות וערוץ 2?
- פייגלין לא חידש דבר. אם כבר, התגלה שהקוקיזם אצלו אינו נטוע עמוק מספיק, בכך שלא היה יכול לגלות את הניצוצות שבליכוד והיה צריך לעמול ולשנותו בפועל ממש.
- וכמובן, הדיאלקטיקה הקוקיסטית בפעולה. איזה יופי. ולו רק היו נאמנים לה עד הסוף, ומוצאים גם אורות בנסיגה מהשטחים והקמת מדינה פלסטינית. יום אחד עוד ימצאו.
נסיים עם חיוך
ועוד ציטוט אחד נאה, לא קשור למקרה לעיל. הרב משה לוינגר מסביר לארן כי:
בוויתור לערבים ולגויי העולם, בהפסקת ההתנחלות ובנסיגה מהשטחים, נגרום לרעת שכינינו. לא רק שלא ישופר מצבם החומרי, אלא שתחול התדרדרות רוחנית שתמנע מהם להבין את עליונות עמנו ולהכיר בקדושתו. כך, במו ידינו, נבלום את גאולתם. רק אם נכפה עליהם את רצוננו הלאומי, ונספק בקרבם את צרכינו המדיניים, הם יביעו תודה לישראל המגשים את תורתו השלמה. אז, כשיפקחו עיניהם, יתרמו לביטחון ישראל ואפילו לבניית בית מקדשו. (עמ' 391)
סתם
—
השבוע יתקיים כנס בינלאומי לציון מאתיים שנה לאדיקט האמנציפציה ליהודי פרוסיה. ביום רביעי אדבר בו במושב המוקדש לדת במרחב הציבורי. כותרת הרצאתי: מ"מה מותר לומר" ל"מה אפשר לומר" – על השפה הדתית וגבולות השיח במרחב הציבורי. התוכניה כולה כאן.
לולאת האל 
נשמע כמו סיפור חסידי מודרני….
אגב אני לא חושב שהאידיאולוגים הקוקיסטיים היום (רבני הר-המור) תומכים בבית היהודי כלל ובבנט בפרט.
אהבתיאהבתי
אתה מציג את הדברים שאומר הרב לווינגר בסוף המאמר, כאוסף הזיות, שאמור להעיד על חוסר הרלונטיות של האיש ומשנתו, אבל האמת היא, שמה שהוא אמר, הוא ניסוח פושר של תורת ברסלב.
אני מתכוון לתרת ברסלב האמיתית, כמובן ולא לגבב הסילופים שמדביקים לברסלב, כל מיני פסיידו אקזיסטנציאליסטים בבר אילן.
תורת ברסלב רואה בעליונאות היהודית את הכלי המרכזי לגאולה אוניברסלית ובאמת מדהים שלווינגר גם כן עלה על העניין, כיוון שאף פעם לא ראיתי בו דמות בולטת מבחינה תיאולוגית.
טוב, כולנו לומדים. רב תודות.
אהבתיאהבתי
ואם זה ניסוח פושר של תורת ברסלב אז זה לא אוסף הזיות?
אהבתיאהבתי
קוקואיזם
אהבתיאהבתי
הדוקרטורט של ארן-typo
אהבתיאהבתי
#אנכרוניזם בשימוש פסודו אקדמי
אהבתיאהבתי
תומר – אני בטוח שרבים מקוראיך מכירים את הרב פרומן, ואם לא, ישמחו לשמוע עליו. דמות יוצאת דופן לגמרי בנוף הדתי והישראלי.
זכות לו שילמדו אותו ועליו וזכות עוד יותר גדולה לנו להכיר אותו ואת תורתו!
אהבתיאהבתי
אתה צודק מאוד. אני באמת עצוב עכשיו, ומרגיש שאבד לנו אדם גדול. יחד עם זאת, לצערי אני לא חושב שאני מכיר אותו מספיק כדי לכתוב עליו בצורה ראויה.
אהבתיאהבתי
מאהבתי לרב פרומן, שלדעתי נפשו נימשכת לאמפתייה לאחר ולפשרה ולשלום, ומשם הוא הולך וחוקר דיברי קוגמים ומוצא צידוקים לדרכו ותורתו. (שיטה מקובלת)
ומין הון להון, היקשבתי לשיעור שלו מליקוטי מוהרן על אותה שבת נחמו שרבי נחמן היה חולה ומדוכה וסרב וגם ניבצר מימנו ללמד תורה לתלמידיו,
כל כולו היה עסוק במכאוביו, והוא הירגיש אפס ללא תורה, ולפתע בכמה מישחקי רעיונות כמו גרך ארץ קדמה לתורה, איזו ארץ? ארץ ישראל, ומכאן לרשי על בראשית שמצטט את רבי יצחק מהמידרש (אמר רבי יצחק היה על התורה להתחיל מהחודש הזה לכם, וכו') רשי מביא שהארץ הונחלה לנו באחת, וזהו, ללא תנאים. לעומת זאת הרמבן שמזכיר את רשי מגיע למסקנה שהארץ מותניית בהיתנהלות העם. (מוסרית, שזה רחב יותר מהצימצום האורטוקסי למיצוות)
הרב פרומן העיר שלשיטת הרמבן יוצא שמעשי גוש אמונים, תג מחיר, גזל מהפלסטינאים, הצרת צעדיהם וחייהם, הינם לשיטת הרמבן מעכב בזכות על הארץ. הוא מציין שבאותה שבת חידש רבי נחמן שארץ ישראל (המושע הרוחני שבו הוא ניתלה) קדמה לתורה, ואינה תלוייה בדבר, והחליט שעם אם אין לו תורה שהרי יש לו ארץ ישראל (בשיטת מניפולציית הפסוק דרך ארץ קדמה לתורה) והיא המחייה את נישמתו (כתחליף לתורה)
לשיטת רבי נחמן זה בעצם אומר חיות הנפש מעצם חיותה היתחברת היא לבורא ע"י אותו מושג ערטילאי "ארץ ישראל" לשיטת הרב פרומן זה אומר ההוייה של ארץ ישראל (מעיין לשבת בה) אבל לא משימות של הרחבת גבולות ביסוס אחיזה נישול האחר וכו'
כימעט כל עיניין שלימד אם שפת אמת של הרבי הראשון מגור וכו' תמיד מצא שם ציגוק לטולרנטיות להגשת יד לשלום, וכו' כמו שנאמר 70 פנים לתורה.
את הרב קוק הוא מבין כימעט הפוך מהוגי הגוש או הרב לוינגר.
חשוב לציין שהרב לוינגר ככל שהיה קיצוני היה אדם ישר והוגן, הפוך ממנהיגי המיתנחלים הצעירים של אז שנעשו מורי הדרך של היום שכל דרכם עוקם מירמה תחבולות בירויונות עליקות על הציבור, העללת עלילות על מי שאינו מסכים עימם, והגברת שינאת אחים.
אהבתיאהבתי
תומר
הניסוח של הרב לוינגר אמנם נשמע מטופש, אבל אחד מעקרונות הבסיס של היהדות זה בחירת עם ישראל כדי לתקן עולם במלכות שדי.
ובעצם כל מי שמנסה לכפות דמוקרטיה על מדינות איסלאמיות או לימודי ליב"ה על חרדים אומר אותו הדבר – האידאולוגיה שלי נכונה ואתם מפסידים אם אתם לא עושים כמוני.
אהבתיאהבתי
נו, קולוניאליזם או אימפראליזם זה לא בדיוק אותו דבר כמו אתנוצנטריזם מטאפיזי. אין צורך לטשטש הבדלים מהותיים.
אהבתיאהבתי
אני לא רואה הבדל גדול בין אתנוצנטריזם מטפיזי של הרב לוינגר לבין הטענה הנפוצה (והלא נכונה) שעל ערביי ישראל להודות ליהודים על גורלם הטוב.
נראה לי שבעולם פוסט-מודרני הטענה "אני צודק" נשמעת הזויה, אבל כדאי להשאיר את התואר הזוי למי שבאמת כזה.
(למשל – ח"כים חדשים שפתאום "חשים" שהם ריבונים על כל ארץ ישראל
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/252388)
אהבתיאהבתי
שוב קריאה מהנה ,רק לא ברור אם אתה תומך בציטוט של הרב לוינגר או לא ,ציטוט שאני מוצא אותו כחשוך ,אטום והוזה באופן משיחי.
אהבתיאהבתי
בס"ד
לגבי לראות את האורות בנסיגה מהשטחים והקמת מדינה פלסטינית, אז יש כאן בעיות מהותיות שלא מאפשרות לראות בזה כל אור:
1. במציאות המדינית-ביטחונית כבר ראינו שנתינת שטחים לשליטה ביטחונית ערבית רק מגבירה משמעותית את הטרור ולא מקדמת כל שלום, והסיבה לכך שהערבים ניצלו את הוויתורים כדי להגביר את הטרור בהרבה היא מכיוון שהם לא מוכנים לשלום עם יהודים או ישראל או שניהם בעעצם אלא רק לדבר כמו הודנה, ולכן כל וויתור לא יקדם שלום אלא רק יחמיר את המצב הביטחוני. היחס שלהם ליהודים אינו שונה מהיחס של הנאצים ליהודים ועם כאלו אין לבצע כל הסכמים כי הם רק יפרו אותם וינצלו את מה שמקבלים כדי לפגוע.
2. למעשה, עצם הטענות על חשיבות הארץ בכלל וירושלים בפרט לערבים/למוסלמים (98% מהערבים הם מוסלמים), הם שקרים על גבי שקרים. . כל הטענות על קדושת הארץ בכלל וירושלים בפרט וובכלל זה הרב הבית, למוסלמים הן כדי לפגוע בהתיישבות היהודית בארץ, כפי שטענו מנהגים ערביים במשך השנים בתקשורת הערבית ווהבינ"ל.
כמו כן גם בקוראן כתוב שהארץ שייכת ליהודים ואין כל אזכור על חשיבות הארץ למוסלמים, וכן ירושלים לא מוזכרת כלל בתנ"ך ולא בשם ערבים כלשהוא ולו פעם אחת, לעומת מאות רבות של פעמים בתנ"ך.
3. שליטה ערבית בא"י סותר את מהלך הגאולה.
אהבתיאהבתי
א. הסכם השלום עם מצרים דווקא מחזיק יפה .
א.1 המצב שלנו אחרי הנסיגה עדיף בהרבה מאשר לפניה. כך גם בלבנון ובעזה. בכל אירועי מנהרת הכותל לא נהרגו ישראלים כמו בפיגוע הדולפינריום לעומת זאת באותם אירועים נהרגו כשישים פלסטינים ובדולפינריוםנרק אחד – המחבל המתאבד.
א.2 או שהפלסטינים צדיקים ואז אין לי זכות לשלוט עליהם צבאית או שהם רשעים ואז אני לא רוצה אותם לידי
ג. שליטה בכח צבאי על אנשים חסרי זכויות אזרח סותרת את המוסר.
אהבתיאהבתי
בס"ד
העובדות הן שהנסיגה של תהליך אוסלו רק הביאה הרבה יותר טרור והרבה יותר פיגועים ולא היו גלי טרור לפני השליטה הביטחונית של תהליך אוסלו כפי שהיו לאחר מכן.
יש מצב ביניים לשני המצבים שאמרת: הפלסטינים רשעים כאלו שכל ויתור שניתן להם רק יסכן את ביטחון אזרחי ישראל ומדינה שניתן להם תהיה מדינת טרור שגבולותיה קילומטרים ספורים מהשרון, גוש דן והשפלה, וזה נגד המוסר, לא שליטה על עם שרוצה להשמידנו, גם את מי שרוצה לתת להם מדינה שלא מגיעה להם לא מבחינה היסטורית, לא מבחינה לאומית, ולא מבחינה דתית., וגם לא מבחינה ביטחונית.
אהבתיאהבתי
א. לפני הסכמי אוסלו היו דקירות סכינים ברחובות, משום מה שוכחים את זה. אבל נכון שכמאמר אורי אבנרי 'לא מדלגים מעל תהום בשתי קפיצות' היינו צריכים לצאת מהשטחים ולהקים גדר מיד. עכשיו עושים את זה באיחור.
ב. במבצע 'עופרת יצוקה' נהרגו 14 ישראלים מתוכם 5 מאש כוחותינו , 11 איש הרג מחבל אחד חמוש בקרבין במחסום של צה"ל והוא חזר בשלום לכפרו (במבצע עופרת יצוקה נהרגו כ100 פלסטינים על כל הרוג ישראלי).
ג. מדינת ישראל בסכנה – למעשה היא בדרך לאבדון בטוח – אם תמשיך לשלוט על הפלסטינים בעוד קצב גידול האוכלוסיה שלהם גבוה משל הישראלים. בסופו של דבר הם יהיו כאן הרוב , זו רק שאלה של זמן. אם מדינה ערבית ליד הגבול שלנו מסכנת את קיום המדינה איך החזקנו מעמד כשלידנו סוריה שגדולה מישראל לפחות פי 3 ולה דוויזיות של שריון?
ד. אם אתה באמת פוחד מהערבים ושונא אותם עליך להעלות באיומי נשק חצי מהמתנחלים על משאיות ולשכן בגליל ואת החצי השני בנגב כי שם אולי אפשר להגיע לרוב יהודי – בשטחים זה בחיים לא יקרה. מי שרוצה להמשיך לשלוט בשטחים רוצה בהשמדת מדינת ישראל וזה הגיוני בסך הכל, הרי הדת היהודית היא גלותית במהותה.
ה. מדינת ישראל מעולם לא טענה לבעלות על השטחים להבדיל מהגולן. הם לא חלק ממנה ואין לה לפיכך שום זכות עליהם. אפשר היה לשנות את זה במחי החלטה אחת בכנסת אבל נכון לעכשיו זה לא נעשה כלומר אנחנו מודים שהשטח איננו של המדינה. מדוע ממשיכים לשכן שם יהודים? צביעות וגזענות כמובן אבל בעיקר חוסר מוסר. למה שהפלסטינים לא ירצו להשמיד אותנו אם מצד אחד אנחנו איננו עוזבים אותם לנפשם ומצד שני לא מעניקים להם זכויות אזרח? בבקשה אל תספר לי שזה בגלל שהם לא רוצים בכך, את הדרוזים בגולן לא שאלנו לדעתם.
אהבתיאהבתי
בס"ד
המשך: ישנם אישים מוסלמיים שאין להם דעות קדומות על יהודים והם תומכים בהתנחלויות ושארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט ובכלל זה הר הבית שייכים ליהודים כי כך כתוב בקוראן. בראשם האימאם עבדול האדי פאלאצי, מנהיג המוסלמים באיטליה.
כן מבחינה היסטורית היהודית חיו כאן כעם בארצו הרבה לפני שחשבו כאן על ערבים ומוסלמים, וישנם ע וישנם ממצאים רבים על חיים יהודיים בארץ הזו לפני דורות רבים ואין כל שרידים וhttp://he.manhigut.org/general-articles/3191ממצאים לחיים של הערבים הקרויים "פלסטינים", כשההגירה הערבית הרצינית לארץ הייתה בתחילת המאה ה-20 כשראו שהיהודים חוזרים לארצם ומקימים בה את ביתם הלאומי. וכל עניין "הלאומיות הפלסטינית" החלה מהמופתי חאג' אמין אל-חוסייני ימ"ש וזכרו וכל עניינה לפגוע בהתיישבות היהודית בארץ, אך אין לערבים /למוסלמים כל חשיבות אמתית לארץ הזו בכלל ולירושלים בפרט ובכלל זה עהר הבית, והם מתפללים עם גבם וישבנם לכיוון פתח המסגד על הר הבית כשפניהם לכיוון מכה שהיא ומדינה אחריה הם הערים החשובות באמת להם, אך לא ירושלים שאין לה כל אזכור בקוראן.
ראו כאן "הערבים בארץ ישראל – מקומיים או זרים?" המראה את השקרים הערביים: http://hm-holyland.blogspot.co.il/2011/12/blog-post.html
וכן ראו על האישים המוסלמיים החשובים שאינם נגועים בשנאת ישראל ותומכים בבעלות היהודים על א"י ובכלל ז ירושלים ובכלל זה הר הבית: ותומכים תמיכה בלתי מסויגת במתנחלים: http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp? arc=44450
"של מי ירושלים?"ף
אהבתיאהבתי
בס"ד
קישור אחד הושמט –
"של מי ירושלים?": http://he.manhigut.org/general-articles/3191
אהבתיאהבתי
קרמר, האם ההאימאם עבדול האדי פאלאצי, תומך בהיתעללות בפלסטינאים? בנישולם? בגזל אדמותיהם? במניעתם מלעבד אגמותיהם? במניעתם משאיבת מיים מבאורתיהם בגרום הר חברון? בגזל מעינותיהם ע"י מיתנחבלי נבי סלח (נווה צוף)? בשרפת רכושם ע"י מיתנחלי תג מחיר? בגזל כרמם ע"י בנה של אורית סטרוק? במניעת הרשות מלהעביר קו מיים לישובי הסביבה ממאגר חלחול? מאפליית הפלסטנאים בהקצאת משאבים מיים חשמל וכו' שמיתנחל מקבל מאות ליטרים ליום (כולל חקלאות) ופלסטינאי 30 ליטר ליום.
אפלייתם בתשתיות, היתעללות בחייהם כך שלחצות את העיר ללכת לרופא צריך להיתחנן במחסום.
האם בתנאים היתעללות אלו שקיימים 45 שנה סבור האימאם עבדול האדי פאלאצי, שראוי שנמשיך לישלוט בפלסטינאים? או שתומך הוא בתכנית כהנא לגרשם? או אולי תכנית הרמאי ידיד הפושעים עבריינים גנדי שסבר שישכנע אותם להער ורץ לכנסת תחת סיסמת הרמייה טרנספר מרצון (ובששון). ה
האם מצדיק האימם פלצני את היתעללות המיתנחלים בחברונים עד שהללו נאלצו לעזוב בתיהם זמנית והמיתנחלים פולשים לבתיהם.
האם אתה כותב בסיעייתה דשמאייה שיסייע הקב"ה לפשעים שאנו עושים?
האם זו דרכה של תורה? כך ניצתווינו להיתיחס לזר בארצינו? הרי תמיג היה המון לא יהודי בארץ ישראל.
אחרי 45 שנה הוכחנו שאין אנו ראויים לאמון שנתייחס לפלסטניאים בהגינות, וגם אם רצינו המיתנחבלים מונעים זאת ויוצרים פרווקציות. הפיתרון היחיגי הוא לצאת מחייהם. מה גם שזה ירפה אותנו, שלא לדבר על הבעיה הדמוגרפית. ראיתי שאתה עושה עיניין מי-ם, ושאלתי היא מהי י-ם? אותה עיר בין החומות שמאה מטר מימנה זה כבר כפר אחר אבו דיס או סילואן, או שי-ם היא גם השכונות הערביות מחוץ לחומה? וגם בית חנינה ושועפאת ונבי סמואל, רמת שלמה ג היכן שישיי רצה ליבנות לחרדים וקורה לזאת י-ם, זה הרי בחצי הגרך לרמאללה זה עטרות וקלנדיה.
מי שמרמה בעיניין י-ם לא ראוי גם לעיר בין החומות.
ולגבי י-ם מה הקשר כמה פעמים היא מוזכרת בתנך? הרי עד מלכות שלמה כל שהיה זה מיגרש בעיר זרה שקנה דוד המלך, אחר כך על המיגרש הוקם בית מיקדש, אולם הרוב הלא יהודי הרי לא נעלם, ואחר כך נוצר רובע יהודי אולם שאר התושבים נישארו, רק בזמן הכיבוש הרומי וזמן הורדוס החלה הרחבת גבולות וטיהור אתני, אולם חזל מכנים את המלכים מרחיבי הגבולות בשם המלכים הרשעים. חזל מעולם לא היתרשמו מפטריוטים, תאבו את בר כוכבא ואת ביוני הימין שהחלו במרד בגליל נסוגו עד י-ם ולבסוף הביאו החורבן.
זכותינו על הארץ הינה מותנית בהיתנהלות מוסרית נכונה, כולה היינו הריבון כמה מאות שנים מתוך ששת אלפי שנות בריאה,
מי שניסה לאכוף עלינו להחזיק בעזה בטענה שזו ארץ ישראל הרי אסור להיתחשב בדעתו בנושא י-ם. וקל וחומר שכם ויריחו וכו' (מתי יהודים גרו בשכם או יריחו?)
אזכיר שמחקרים וראיות בשטח וגנטיקה הכל מראה שכ80% מהפלסטינאים הם בעצם עם ישראל אותם דלת העם מיהודה וישראל שלא גלו, והיתחבאו בערים בשומרון, גמערות במידבר יהודה (ערב סווחרה) ואם כך שהרי זכותם על הארץ גוברת בוודאי על בני אירופה ספק יהודים ספק כוזרים (בעל גם קוזקי טטרי אכזרי ). חזל הרי נתנו בנו סימנים
מיניין תגע שיהודי הוא? "שישראל רחמנים בני רחמנים הם" זה מתאים לאמפטיה של השמאל של הרפורמים האמריקאיים, ורחוק מאכזריות הכיפות הסרוגות שמנהיגם בקונגרס הציוני, הרב ריינס דחף לתוכנית אוגנדה, ואחר כך מדגסקר (חבל שויתרנו, אי נחמד) יש רק דרך אחת כיום שמובילה לפיתרון, והיא שתי מדינות ירושליים בין החומות ע"פ האתני ברבעים, והר הבית לריבונות בין לאומית, שהרי זה רצון הקב"ה שאמר "ביתי בית תפילה לכל העמים יקרא" ואם יבוא המשיח הוא כבר מספיק מיוחד בכדי ליבנות הבית, עד אז אין צורך לעורר מהומות וגוג ומגוג.
ואזכיר שוב, זכותך על הארץ מותניית בהיתנהלותך, ב40 שנה האחרונות הוכחתה שאינך ראוי לישלוט במיעוטים.
וכמו שאמר פרופ ליבוביץ, שתי אפשריות, או מלחמת חורמה שלגעתי לבסוף תשמיד אותנו, או לצאת מהכיבוש הזה כמה שיותר מהר.
בכל ההליך הזה אין מקום לאנשי המאפייה עצמם לקחת חלק בקבלת ההחלטות והמאפייה כמובן אלו המיתנחבלים ותומכיהם.
אהבתיאהבתי
האופציות הן לא בין ארומה ומקדונלד לבין אוסף עתיק של כתבים. אמנם ליהדות יש הילה של חכמה וצדק בגלל יושנה ובגלל ההיסטוריה שלה, אך כשקוראים את הטקסטים מגלים את הריקניות. כל מה שהם מכילים זה תמיכה בסדרים המשמרים את כוחם של יהודים גברים משכילים, עטופים ברוחניות.
אנחנו לא רוצות את זה במדינה, גם אם זה ישן ועתיק ואובתינו האמינו בזה.
כשאני שמה את הקפיטליזם והפטריארכיה באותו צד, זה אומר מבחינתי שמקדונלד והיהדות נמצאים באותו צד, והתנגדות לזה היא גם התנגדות לאחר.
אהבתיאהבתי
תומר, אני מוצא שהשוואה שגויה
הציונות הדתית היא הכלאה מענינת של שני קולות: המזרח'ניקים והקוקיסטים. הראשונים ניגשים אל עולם החול באופן בלתי אמצעי וחייהם הם באמת תמהיל נחמד של חול ואמונה דתית. כל אחד לפי טעמו והמינונים שלו. הקוקיזם לעומת זאת הוא תפיסה דתית טוטאלית וחובקת כל.
שני הקולות הללו נשמעים כבר שנים בחייה של הציונות הדתית.
הדוקטורט שאתה מצטט עקב אחרי תופעות קוקיסטיות.
בנט האיש, איננו קוקיסט בכלל. הוא נטוע באופן ישיר בעולם הגדול – במוצא האמריקאי שלו, בשירות הצבאי ובמעורבות בעולם העסקים.
ההצלחה של בנט להביא לתמוך במפלגה גם קבוצות קוקיסטיות מובהקות, היא רק בזכות המכנה המשותף של "שמירה על ארץ ישראל"
אהבתיאהבתי
כן, אתה צודק. אולי מה שהרשימה הזאת מדגישה היא את המרחק הרב בין בנט לקוקיסטים.
אהבתיאהבתי
הפוסט מעניין מאוד, אבל אני בטוח שאם תנו לחפש את ההבדלים בין דעות המאפ"יניקים דאז למפלגת העבודה של היום תמצאו פערים משמעותיים בהרבה… כנ"ל לגבי הרווזיוניסטים. זהו דפוס הפוליטיקה וכפי שנאמר "רק חמור לא משנה את דעתו…
אהבתיאהבתי