אני יודע ששתי רשימות באותו יום זה מוגזם, ולכן מבקש את התנצלותכם מנויים יקרים כשאני מפנה אתכם עכשיו למאמר שלי שהתפרסם באתר 'אלכסון'. מאמר לכבוד ט"ו באב, על האהבה.
אני מזהיר מראש: המאמר הזה שונה באופיו מהצורה שבה אני בדרך כלל כותב. מדובר בעצם במסה קצרה שבה נעשה ניסיון למצוא את נקודת ההשקה בין כמה שורות שיר של קאלידאסה, אולי גדול משוררי הודו הקדומה, לבין שורה מה'אניאס', יצירתו של ורגיליוס, אולי גדול משוררי רומא העתיקה. שניהם מדברים על איזושהי כמיהה, על געגוע שעולה בנו למראה דבר יפה, או למרגש האהבה. על עצירה קצרה, על התעלות, על יקיצה. ובאמת, הכוח היחיד שיכול לחבר בין הודו לרומי, בין מזרח ומערב, חייב להיות האהבה.
תומר חביבי התנצלות התקבלה
אהבתיאהבתי
שני מאמרים ביום זה מבורך. ט"ו באב שמח ואוהב.
נועם
אהבתיאהבתי
האם אין כאן חיבור נוסף, שקשור בפולחן היופי של האלילות ההודו-אירופית? מבחינות רבות האימפריה הרומאית בתקופת ורגיליוס היתה יותר דומה לאימפרית גופטה בהודו מלאירופה המודרנית.
אהבתיאהבתי
כן, יש איזשהו קשר גם לאלילות כפשוטה, וגם ליופי והערצתו כאלילות. זה מעניין. צריך לכתוב על זה בהזדמנות.
אהבתיאהבתי
מאמר יפה ומעניין. תודה!
אהבתיאהבתי