על מה חרב המקדש, על מה צמים

למסורת היהודית יש יחס אמביוולנטי למקדש. אני לא מדבר רק על האיסור לעלות להר הבית והציפייה שהוא יירד קומפלט מהשמיים – אלה כמובן מנגנונים פנימיים שאמורים למנוע את הקמתו לנצח – אני מדבר על תקופה קדומה הרבה יותר, כשהמקדש עוד היה קיים.

הנביאים, כידוע, דיברו לא פעם כנגד הקרבת הקורבנות. ישעיהו: לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי! כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי? ועמוס: שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם. כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט. והושע מסכם: כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת.

מה עומד מאחורי הקריאות האלה? לדעתי אכזבתם של הנביאים מההבנה הלא נכונה של המקדש בעיני העם. עם ישראל חושב שהמקדש מכפר על חטאיו, בעוד שהאמת היא הפוכה: המקדש מחמיר אותם. קיומו של מקדש לדעת הנביאים הוא כתמרור אזהרה וכקריאה מוסרית תמידית. וחילול הקודש כשיש מקדש חמור עוד יותר מאשר בלעדיו.

המקדש הרי נבנה כביתו של האל, כמחזיק את נוכחותו בלב הארץ והעם. אלא שנוכחות האל מחייבת טהרה תמידית. לא מדובר רק בטהרה ריטואלית שבמסגרתה המקווה מטהר אותנו מכל מני הפרשות שיוצאות מגופנו. מדובר גם בטהרה מוסרית. כי כפי שכתוב בספר במדבר פרק ל"ה, אחרי רשימה ארוכה של חטאים שקשורים באלימות: וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ. כִּי, אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וכך גם כל ויקרא י"ח מדבר על "תועבות" מיניות שאם ינהגו בהן: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹינָהּ עָלֶיהָ, וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ.

אלימות, רצח, גילוי עריות, אונס – אלה הופכים את המבצעים אותם לטמאים מוסרית. וטומאה מוסרית מטמאת את כל העם ואת כל הארץ. וטומאה על כל העם, כאשר אלוהים איתם – כלומר דווקא כשיש מקדש – פירושה עזות פנים והפניית עורף כלפי האל. ופירושו של זה הוא חורבן המקדש וגלות.

הנביא יחזקאל מסביר בפשטות:

יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר: אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת-הָאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ רַבִּים – לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה! לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה': עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ – וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ?!? עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם, עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם – וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ?!?

אומר יחזקאל: תושבי ישראל בטוחים שמשום שאלוהים נתן את הארץ לאברהם הארץ שלהם לנצח. בגאוותם הם מכריזים "לנו ניתנה הארץ למורשה!". אבל אלוהים שואל בזעם: כבשתם, עשקתם, דם תשפכו – הארץ תירשו??? שיחקתם אותה רב-מקובל וניצלתם מינית – והארץ תירשו??? לא. הארץ תקיא אתכם מתוכה.

בט' באב אנחנו נזכרים שהארץ כבר הקיאה אותנו פעמיים מתוכה. מי שסומך על ההבטחה האלוהית ולא על עמידתו המוסרית ימצא את עצמו בגלות. מי שסומך על הקרבת קורבנות במקדש ולא על צביונו המוסרי ימצא את עצמו בגלות. מי שמעסיק את עצמו בכיבוש שטחים, בגירוש מקומיים, בציפייה למקדש, תוך התעלמות מתמשכת מהעוולות שהוא שקוע בהן; מי שעוסק בשליטה ללא נתינת זכויות, בהתכחשות ל"חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח", מי שמתעלם מהעושק, מהביזה, מהאיפה ואיפה, מהדורסנות, מהאלימות, מהגזענות – פניו אל החורבן הקרב והולך, והוא אף מקרבו.

ולא תעזור ההבטחה האלוהית, ולא יעזור המקדש. כי שני אלה הם מעמסה ולא תעודת ביטחון. שני אלה דורשים טהרה ולא מבטיחים חסינות. שני אלה הם קריאה מוסרית ודרישה דתית ולא צ'ק פתוח לעשות ככל העולה על רוחנו. שני אלה הן הסיבה שבגללה הישוב היהודי בישראל כבר הושמד פעמיים, והסיבה שבגללה הוא שוב יושמד. יחזקאל: וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה […] וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי ה', בְּתִתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ.

לא על המקדש החרב אנחנו מתאבלים, אלא על חטאנו שהחריבו אותו. על אלה אני בוכיה ועל זה יש לצום.

44 תגובות

  1. אחד הדברים שצריך להפנים הוא שהק"בה לא עובד אצל אף אחד. מכסימום, במקרה הטוב, אנחנו עובדים אצלו. לפיכך כשאתה מבליע בתוך רשימת החטאים שלך את "..מי שמעסיק את עצמו בכיבוש שטחים, בגירוש מקומיים, בציפייה למקדש, תוך התעלמות מתמשכת מהעוולות שהוא שקוע בהן; מי שעוסק בשליטה ללא נתינת זכויות, בהתכחשות ל"חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח", ", אתה מתעלם מהציווי של אותו הקב"ה ממש בתורה:
    "ואם-לא תורישו את-יושבי הארץ, מפניכם–והיה אשר תותירו מהם, לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם; וצררו אתכם–על-הארץ, אשר אתם יושבים בה". (ה"גר והאזרח" מתייחס לזרים אשר באים להיות עם עם ישראל ללא כל דרישה לאומית).
    בטיעון כאן אתה "מלביש" את מערכת הערכים הפרטית שלך על הקב"ה, ואני לא בטוחה שהוא לא מבחין בזה….

    Liked by 1 person

    1. ניצה, התורה מצווה על דברים רבים שאנחנו לא עושים כיום. ההלכה אינה קופאת במקום ואנחנו לא קראים. הרי על פי התלמוד בתור אישה את כלל לא אמורה ללמוד תורה, והנה את מצטטת ממנה. יכול להיות שאת מלבישה את מערכת הערכים הפרטית שלך על הקב"ה?

      אהבתי

        1. כל אחד מלביש משהו משלו. אנחנו אף פעם לא פנויים מדעות, מיחסי גומלין עם הסביבה, עם החברה, עם הזמנים. לכן לכל אחד יש מה להלביש. זה בדיוק העניין. אנחנו חייבים לתת כבוד וזכויות לזולת, לא להשפיל. לא לחשוב שאנחנו מעל כל האנשים. עם לא נעשה כך "הארץ תקיא אותנו מתוכה".

          אהבתי

          1. כולנו מלבישים. גם החרדים. אין בזה רע – להפך: אלה "כללי הפורמט", כמו שאמר אחיו של שאולי. זאת היהדות. היהדות היא פרשנות מתמשכת מתוך דיאלוג עם המסורת ועם הקב"ה. זה אומר שעלינו האחריות לבדוק ולשאול מה הדבר הנכון כיום. מה אלוהים רוצה מאיתנו כיום. וזה אומר שאיש לא יכול להתחבא מאחורי ההלכה כדי להסתיר את הגזענות שלו או את השובניזם שלו. כי הוא בחר בהם כביטוי אותנטי לדעתו של המסורת.

            אהבתי

            1. אם עלינו לבדוק ולשאול מה הדבר הנכון *היום*, מתוך כוונה שיתכן שמה שנכון היום לא היה נכון אתמול ולהפך, יחד עם זה שאין כל רע ב'להלביש', ו'כולנו מלבישים'. אז אין כל ערך לציטוטי הפסוקים שהבאת, ואין כל ערך לדיבורים על מוסר, משום שהוא נהיה אישי, פרסונלי ובעיני המתבונן.
              אתה כתבת שבעיניך העוולות המוסריות הן הכיבוש והגזענות והשוביניזם וכולי. יבוא אחר (או אחרת, במקרה הזה) ויטען שדווקא זה שלא נעשה טרנספר לגויי הארץ הוא הכשל המוסרי. יבא אחר ויטען שדווקא זה שנותנים ללהט"ב זכויות, הוא הכשל המוסרי, או זה שנותנים לנשים זכויות זה הכשל וכולי.
              אין לדבר סוף ולפיכך אין לו כל משמעות. כולם יסכימו שעלינו להיות מוסריים, רק אם אין איזו הסכמה בסיסית על מהי אותה מוסריות, מה מקורה ואיך עליה להתפתח, כל הדיבורים היפים ישארו בגדר זה.
              כל זה, כמובן, לא נוגע לצדק הגדול בדבריך לגבי הזכות על הארץ, שהיא לא ירושה וקניין במובן המקובל, אלא ניתנה על תנאי ובכללים מסוימים, שאם לא יעמדו בהם, היא עלולה להילקח. אגב, בעניין זה ממש, התריע רבות ישעיהו ליבוביץ', בנוגע לאלו הרואים ברש"י הראשון בתורה סוג של נסח טאבו.

              אהבתי

      1. האם התלמוד מבטל את הכתוב בכתובים הקדושים? באיזה זכות?
        ההלכה לא צריכה לקפוא על שמריה אלא להתאימה לרוח הזמן. כך נהגו חז"ל. רק עוותי מחשבה וקלקולי דרך התירו להכניס לקודש ההלכה מעשי תועבה כמו הדרת נשים.
        מי לקח לו זכות לשלול מאישה ללמוד על מעשי דבורה הנביאה?

        אהבתי

      2. זו תגובה מוזרה ואנרכיסטית שמשמיטה את הטעם בדיון.

        אם מה שכתוב בתורה לגבי הורשת יושבי הארץ (אלו שיש להם טענה לאומית עליה) אינו רלוונטי להיום לדעתך, אז בבקשה תסביר למה? מה קרה? מה ההבדלים?
        ממה אתה שואב את מעמד נביא הזעם המנבא על חורבן וגלות בגלל חטאים שהם לדעתך הפרטית חטאים בלי שאתה מראה את הבסיס לכך ביהדות? במיוחד שזה דבר שהקב"ה ציווה במפורש לעשות עם הכניסה הראשונה לארץ?
        למה החטאים האחרים שמוזכרים במפורש בתורה- גילוי עריות, ניאוף, משכב זכר, כגורם להקאת הארץ אותנו, (כפי שציינת כאן בעצמך), לא נתפסים אצלך כסכנה להקאתנו מן הארץ, על אף שאין להכחיש שיש כאלה בעם היושב בציון החוטאים בהם אפילו באופן פומבי תוך לגיטימציה חברתית וממלכתית?

        Liked by 1 person

      3. "על פי התלמוד אשה כלל לא אמורה ללמוד תורה" – כדאי לדייק ולהביא דברים במלואם:

        מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה רבי אליעזר אומר כל המלמד בתו תורה כאילו לומדה תפלות (משנה, סוטה, ג, ד).

        רק לדעת ר"א (השמותי) יש בעיה עם לימוד תורה נשים, בן עזאי אומר שיש חובה ללמד את הבנות, בין לבין יש את רוב החכמים, שעל פניו מקבלים את הקביעה הסתמית ש"אשה פטורה מתלמוד תורה" פטורה, אך לא אסורה בלימוד.

        המקור בסוגיית הבבלי קידושין, כט ע"ב

        ללמדו תורה. מנלן? [=מנין לנו] דכתיב: +דברים יא+ ולמדתם אותם את בניכם. והיכא דלא אגמריה אבוה – מיחייב איהו למיגמר נפשיה [והיכן שלא לימדו אביו מצווה הוא ללמד את עצמו], דכתיב: +דברים ה+ ולמדתם. איהי מנלן דלא מיחייבא [=היא, מניין שאינה מחוייבת]? דכתיב: ולימדתם ולמדתם, כל שמצווה ללמוד – מצווה ללמד, וכל שאינו מצווה ללמוד – אינו מצווה ללמד. ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה [והיא, מניין שאינה מחוייבת ללמד את עצמה]? דכתיב: ולימדתם ולמדתם, כל שאחרים מצווין ללמדו – מצווה ללמד את עצמו, וכל שאין אחרים מצווין ללמדו – אין מצווה ללמד את עצמו. ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה? דאמר קרא: ולמדתם אותם את בניכם – ולא בנותיכם.

        אהבתי

  2. התורה נתנה בהר סיני אבל את הפרשנות נותנים לה בני האדם
    כמו שירדו לוחות הברית מההר כך הולכת ויורדת הפרשנות שניתנת לתורה.
    לא צריך לכנות מי שמצטט קראי אבל צריך לוודא שהפרשנות לא מנותקת מהכתוב. כיום הפרס המובטח על הדבקים בברית הפך לעצם הברית והעם היושב בציון דורש מהאל לקיים הבטחתויו ומנגד מפר כל תנאי הברית.
    כבר הביא יחזקאל הביא דברים ברוח דומה:
    "אומר יחזקאל: תושבי ישראל בטוחים שמשום שאלוהים נתן את הארץ לאברהם הארץ שלהם לנצח. בגאוותם הם מכריזים "לנו ניתנה הארץ למורשה!". אבל אלוהים שואל בזעם: כבשתם, עשקתם, דם תשפכו – הארץ תירשו??? שיחקתם אותה רב-מקובל וניצלתם מינית – והארץ תירשו??? לא. הארץ תקיא אתכם מתוכה."

    אהבתי

  3. עכשיו במלאת עשור לגירוש הנורא של אלפי יהודים מגוש קטיף, זריקתם במשך שנים ללא עבודה ומגורים הולמים. ולפני כן הפקרת אזרחי ישראל לטרור אוסלו שגבה מאות קורבנות בשם אליל ה"שלום" שלו כידוע הוקרבו "קורבנות השלום",וכאשר השמאל שאתה נימנה עימו מתמלא בבוז תהומי לערבים עד כי שולל מהם את עמדתם העצמית שאין ליהודים כלל מקום בארץ ישראל. תנוח קצת ותשתה מים לפני שאתה מתמלא בחרון אף נבואי ובפוזת נביא הזעם והמוכיח בשער. כי לחורבן הארץ או לביניינה יכולות להיות יותר מדרך אחת.

    אהבתי

    1. מי הפקיר את אזרחי ישראל לטרור? על מנת לשמר את המנטרה הזרה הזו הותר דמו של גדול בישראל. צום גדליהו ערך מקודש יותר מהאבל על רצח ראש הממשלה רבין? מי קבע?
      זכותם של היהודים בארץ המובטחת היא על תנאי. לולא היה כך למה הצורך בברית. יותר מפעם כתבו והזכירו את שעשו לנו "שם" וצוונו לא לעשות לגר את שעשו לנו "שם". "אתה בחרתנו" לא לעשות מעשי עוולה "כמותם". דוד לצווי זה אין בעיניך ערך? האם הערך הזה לא ראוי – לדעתך דוד – לכבוד?
      בחורבן חזינו גם חזינו. כבר ראינו אילו הדרכים המובילות לחורבן הארץ . את הדרך לבניינה אנחנו עדיין מחפשים ושיטוטינו הולכים ומטשטשים את הדרך הנכספת.
      גירוש היהודים מגוש קטיף הוא דרך לבניית הארץ? ודאי שלא. אבל נשיאת הטלאי הנאצי – גם אם צבעו כתום – היא לדעתי משתלבת בדרכים שהביא לחורבן. כבר אמרו חכמים שחרב המקדש בגלל שנאת חינם.
      דוד אין בדבריך אלא רוח מלבה את אש השנאה. שנאת החינם.
      מי שקורא לשלום אליל כופר בקודשי ישראל כפי שאני מכיר אותם מבית אבא.
      תשעה באב הוא יום חשבון נפש וראוי שלכך נכוון

      Liked by 1 person

      1. חלילה מלקרוא לשלום אליל אלא שיש שעשו אותו כאליל ועל דא כבכינא. ועל אהבת חינם ושנאת חינם, אכן לא רציתי להיכנס לזה היום כי אכן צריך להרבות באהבת חינם, אבל כשיש מי שמנצלים את היום כדי להתגולל על ציבור שלם בצורה חד צדדית לא יכולתי לשתוק ואולי הייתי אמור להיות מהנעלבים ואינם עולבים אבל מה אעשה ואדם אני והזעקה יצאה ממני. שנזכה להרבות באהבת חינם לו יהי כן.

        אהבתי

        1. השלום הוא משאת נפש. גם אם רחוק הוא הנפש משתוקקת אליו.
          את שבתווך לא אלעס ולא אקיא
          לגבי הסייפא "מודה ועוזב ירוחם"

          אהבתי

      2. "מי הפקיר את אזרחי ישראל לטרור? "
        תשובה לשאלה: מספר חדשים לאחר חתימת הסכמי אוסלו התרחש הרצח של שני הבחורים אוהד בכרך ואורי שחור בוואדי קלט, הרשות הפלשתינית עצרה ושפטה את הרוצחים, (ובכך לא אפשרה לנו לעצור אותם, כי לפי ההסכמים אם הם עוצרים ושופטים את המפגעים, ישראל לא יכולה לעשות זאת). אולם הרשות שחררה את הרוצחים מספר ימים לאחר מכן. כששאלו את רבין אז מה עושים- הרוצחים מסתובבים חופשי הוא ענה שזה חבל אבל זה לפי ההסכם!
        לפי דלות הבנתי מנהיג שחותם על הסכם שמתיר למעשה את דם אזרחיו, מפקיר אותם לטרור. מה לדעתך?

        אהבתי

        1. האם ההסכם התיר את הרצח? ממש לא. האם את מכירה את המושג חופש מערכת המשפט?
          לפי דבריך שלך ניצה ההסכם היה סביר והגיוני. הצדדים הסכימו שכל צד יהיה זכאי לשפוט את העוברים על החוק. הרשות שפטה את הרוצחים לפי ההסכם. אבל כנראה שגזר הדין הקל עליהם מאוד.
          ממהלך הדברים נראה שרבין בא עם כוונות טובות ואילו הצד השני לא. האם זה הופך את רבין לפושע שגזר דינו מוות. לתשובתך ההגיונית אודה.

          Liked by 1 person

          1. מנהיג מדינה שחותם על הסכם עם גוף כלשהו, ומסתבר לו בדיעבד שלגוף הזה אין כוונות טובות והוא תומך ברצח אזרחיו, צריך לקרוע את ההסכם במיידי ולבטל אותו מעיקרו. רבין לא רק שלא קרע את ההסכם אלא הודיע שזה בסדר מבחינתו. על הסכם כזה הוא חתם. אז זה כן, הופך אותו לפושע

            אהבתי

            1. ניצה עם יד על הלב האין קריעת ההסכם היא המטרה וכל השאר תירוץ?
              "כולה שלי" הייתה המטרה וההסכם איים לסכל אותה.
              היהודים שהתחבאו מאחורי עשבים שוטים לא רצו בהסכם בגלל הפגיעה בחלום "ארץ ישראל השלמה" ועראפת לא רצה בהסכם כי לא סיפק לו את כל פלסטין הגדולה ופגע בחלום שלו על זכות השיבה.
              בסופו של המחזה המתנגדים להסכם משני הצדדים עשו יד אחת ובסופו של יום אפשרו והכשירו את ההוצאה להורג ללא משפט של ראש ממשלה. אחרי הרצח הנתעב של ראש הממשלה שפיכות הדמים המתמשכת קיבלה הכשר ןאין פוצה ומצפצף.
              פולחן קרבן הדם ממשיך ללא התנגדות אמתית. רק כשביבי המבטיח לא מקיים הבטחותיו להתנחלויות קמים וצועקים.
              האם קדושת הארץ מצדיקה הקרבת דמים של חיילים ואזרחים? האם קדושת הארץ מצדיקה המשך ההתחמקות מכל ניסיון להגיע לפחות לרגיעה?

              אהבתי

                1. עניתי אבל את מעדיפה לא לקרוא באמת את תשובתי.
                  על רצח גדליהו צמים ועל רצח רבין מכסים בעלילת דם. רבין לא הפקיר את דמם של אזרחי ישראל. ההיפך הוא נכון ויש לכך הוכחות ממש ולא השמצות נלוזות.
                  לקשת הבנה אפרש ואומר שרבין חתם על הסכם בתקווה להגיע להפסקת שפיכות הדמים. זה שבדיעבד עראפת לא קיים את ההסכם לשיטתך לא עושה את רבין אשם כדבריך
                  אבל את בוחרת למרק מצפונך בעלילת דם ואינך מוכנה להודות שלמולך ארץ ישראל השלמה את מוכנה לשפוך שוב את דמו של גדול בישראל שניסה למנוע עוד הקרבת אזרחים לאותו המולך

                  אהבתי

                  1. מנהיג שחותם הסכם שמסכן באופן משמעותי את אזרחיו על סמך תקווה, חייב להמשיך ולעקוב אחרי מה שקורה. אם התקווה שלו לא מתממשת ואזרחיו מופקרים למוות בגלל ההסכם אז הוא חייב לבטל את ההסכם. אם הוא לא עושה זאת הוא אשם בהפקרת אזרחיו. נורא פשוט.

                    אהבתי

                    1. כיהודי קשה לי לקבל שרצח זה דבר פשוט. התרת דמו של ראש ממשלה אינו דבר פשוט.
                      לעצם חוסר הכנות בטיעון אני בבקשה על שאלה פשוטה:
                      בפועל ההסכם בוטל למעשה אבל האם הביטול הביא להפסקת שפיכות הדמים? האם הפקרת תושבי "עוטף עזה" לסבל מתמשך היא גם כן דבר פשוט בעיניך?
                      רצח רבין היה קרבן על מזבח אליל ארץ ישראל השלמה. למולך זה הותר דמו של רבין ושל עוד רבים וטובים שכבר נפלו ועוד יפלו רק כי יש מי שאוחז בקרנות המזבח וזועק לאלוהי ארץ ישראל השלמה.
                      משפט שלמה חרץ יחלוקו לזיהוי האם האמתית. זו שהייתה מוכנה לוותר למען הצלת חיי ילדה. אני מוכן לוותר על חלק למען הצלתם של חיי ילדים רבים

                      אהבתי

  4. אגב ,הכיבוש הכיבוש, אוהו הכיבוש! ילמדנו מורנו איזו אוכלוסייה סבלה יותר מאז ההיתנתקות? אלו שאינם כבושים יותר בעזה אבל אלפים מהם נהרגו ובתיהם נחרבו או אלו שגרים ביהודה ושומרון ויש להם עבודה, בתים וחיים? אז נכון שהם לא אוהבים אותנו ורואים את עצמם כנתונים תחת כיבוש, אבל לא הגיע הזמן לחדול מראייה חד צדדית וחד ממדית של המציאות? וכוונתי לשני הצדדים. האם אתה מאחל לערביי יהודה ושומרון מה שאירע לערביי עזה לאחר סיום הכיבוש? האם יהיה אכפת לך מהם רגע אחרי שלא יהיו בשליטתנו? כי אם לא אז כנראה הדאגה שלך היא אחרת גם בהווה. לא לערבים אלא לאיך לדעתך צריכה להראות היהדות בימינו. אכן דאגה חשובה, אבל אל תערבב אותה עם דאגה הומניסטית כביכול ל"גר ולתושב".

    אהבתי

    1. מי מעליל על האחר את שבלבו שלו נוצר?
      למה מישהו חושב שהכיבוש והכבושים תחת עול הכיבוש הם חזות הכל? "גר ותושב" ישנם בארצנו עוד לפני חלום ארץ ישראל השלמה.
      היהדות צריכה להשתחרר מכבלי ה "משלנו". מאז הקמת המדינה כבר ראינו ביתר שאת רבים לא "משלנו".
      יהודי תימן לא היו "משלנו" כמו שבעיני הס"ט העולים ממזרח אירופה לא היו "משלנו". מכאן כבר מצאו – כל אלה שהודרו והופלו בזמנם – ניחומים כאשר מצאו את ערביי ישראל עוד יותר לא "משלנו".
      הדרוזים קנו בדמם את ההצלה הזמנית מקללת הלא "משלנו". לולא המלחמה המתמשכת ב"ערבים" כבר מזמן היו מוצאים עצמם הדרוזים ערבים לכל דבר ועניין מגונה.
      הבעיה שרבים מדי לטעמי משתמשים בכיבוש כאדרת לכיסויי כל ערווה אחרת.

      אהבתי

      1. האם יש קשר: בין אליטיזם, העדפת ה"מישלנו" מגיע לנו ונטיה לחוסר סבלנות ולזרוז חזון אוטופי ללא התחשבות במציאות?

        אהבתי

        1. ברור
          הגורם המשותף הוא אל תבלבל אותי עם העובדות אני מעל בעזרת השם. אם ירצה השם אינה שאלה אלא פקודה לבורא לממש ולספק

          אהבתי

  5. אני לא עכשויסט דוחק קץ ולכן אין לי ציפיות למקדש, שירד קומפלט מהשמיים עכשו, אלא בית המקדש יוקם, כשהתנאים יתאימו בסוף תהליך ארוך של גאולה טבעית. תומר לצערי בחלק מדבריך אני קורא דחיקת קץ מסוכנת מבוססת על אשליות ומשאלות לב.
    הישוב היהודי בתקופת הבית השני נחרב בגלל פנאטיות למוסר מעוות. תומר בחלק מדבריך אני קורא את עיוותי המוסר הנוצרי.
    בקשר לצום עצמו, שאני מפקפק בתועלתו, דברי הנביא ישעיהו: "למה צמנו ולא ראית, עינינו נפשנו ולא תדע;". האם הצום עוזר להתקדם בתהליך הגאולה או שהוא כמו הצום של יהודי אירופה לפני ההשמדה הנאצית, שצמו במקום לברוח?

    אהבתי

  6. כל מילה בסלע :)
    אוסיף כאן ציטוט מדבריו של ר' גדליה נדל ז"ל, "נכון, הבטחתי לכם את הארץ, אבל הכל בדין והכל בחשבון. יושבים כאן בני אדם, ואי אפשר לגרשם סתם ככה. גם אל הגויים צריך להתייחס ברגש אנושי וביחס מוסרי. אין הפקרות. הארץ מגיעה לנו, אבל נקבל אותה רק כאשר ישלם עוון האמורי, ולא תהיה להם עוד זכות לשבת בה." ("בתורתו של ר' גדליה", עמ' קנז)

    להרחבה ראה מאמרי "שורש ההיתר וההצדקה המוסרית בת-זמנה לכיבוש ארץ 7 עמים"
    http://www.uncensoredjudaism.com/?p=759

    אהבתי

  7. כנראה חסר לי פרטים,

    אבל אולי מישהו מסכים להסביר לי אחת ולתמיד:

    מה ההבדל הגדול, בין- "כיבוש 48", ל-"כיבוש 67"???

    אהבתי

      1. א. אתה מדבר בגזענות, כאחרון- "נערי הגבעות", "המדינה תפסיק להיות יהודית, וכו'"….

        ב. אתה בעצם טוען טיעון פרגמטי גרידא, מה שלא מסביר – את דברי תומר, שיש פה "בעייה מוסרית",

        כלשהיא, אז עדיין- לא הסברת לי, למה-"כיבוש 48" יותר מוסרי???

        אהבתי

        1. התייחסתי ועניתי במקום אחר להבדל אבל לא מהפן המוסרי. אנסה בקצרה להתייחס גם לפן "המוסרי".
          ב 1948 העם היהודי נלחם על חייו ועל עצם קיומו. אומות העולם שהכירו בזכות היהודי למקלט ראו בגבולות שביתת הנשק את הגדרות של אותו מקלט. מלחמת השחרור לא הייתה מלחמת התפשטות אל שטחים אלא מלחמת השרדות אל מול אוייבים שרצו לזרוק אותנו לים במטרה להשלים את שלא הצליח הצורר. גם את מלחמת ששת הימים ראו רוב אומות העולם כהמשכה של מלחמת ההשרדות. בעקבות אותה המלחמה כבר קיבלה מדינת ישראל הכרה הצהרתית בגבולות "הקו הירוק". מכאן ואילך צבא ההגנה הפסיק להיות מגן והפך לצבא כובש. אומות העולם לא רואות בכיבוש התנהלות מוסרית. האמת היא שגם ממשלות ישראל לא ראו בכיבוש אלא כורח והמנטרה הייתה שהשטחים יהיו בידינו לפקדון עד שיבוא השלום. אפילו מנחם בגין זכרונו לברכה לא פעל לסיפוח כמו שעשה ברת הגולן ובעוטף ירושלים.
          כך שבלי קשר להנהגות של הצד השני גם ממשלות ישראל לא ראו בסיפוח שטחי 1967 כדין סיפוח שטחי 1948 לא מהבחינה הבינלאומית וכנראה שגם לא מהבחינה המוסרית

          אהבתי

        2. בכיבוש 48 ניתנה לערבים שנשארו בשטח ישראל אזרחות ישראלית והם קיבלו שוויון זכויות, מה שלא קרה בכיבוש 67.
          אם נרצה לאזרח את ערביי יש"ע המדינה לא תשאר יהודית, ואם לא נאזרח אותם אז יש לנו בעיה מוסרית.

          Liked by 1 person

    1. להסביר סיפור ארוך ולכן אקצר ואומר שמקור ההבדל הוא שינוי – שינוי ביחסן של אומות העולם לאופן מימוש זכותו של היהודי למקלט.

      אהבתי

      1. עוד פעם- "חנפנות לאומות"???

        לא שבענו מזה???

        אני מפנה אותך, לתגובה שהגבתי, לדברי חגי,

        [לחלק השני של התגובה

        אהבתי

        1. טור מעניין- שמצאתי במקום אחר:

          מתי כבר נבין, שיעודינו הוא להיות "עם לבדד ישכון"???
          שלום לכולם!

          בעיית האנטישמיות- כמדומה שהייתה מאז היות ישראל לגוי,

          אבל במאות השנים האחרונות- קמו כל מיני יהודים שניסו לפתור אותה בדרכים כאלה ואחרות,

          {אקדים ואומר, שמן הסתם, יהיו כאלה שיחלקו עלי, ויטענו שאין לי ידע בהיסטוריה, וכו',
          אך מטרתי העיקרית היא- פתיחת דיון בלבד}

          קודם כל, ביחד עם המהפכה הצרפתית, ואמניצפציה, וכו',

          קמה תנועה בקרב היהודים, שטענה- שהאנטישמיות נובעת, מכך שהיהודי מתבדל מהעולם,
          {"ישנו עם מפוזר בין העמים, ודתיהם שונות מכל עם", וכו',}
          ברגע שנהיה-"בני תרבות" וכו', יפסיקו לשונאנו,

          לא צריך להרחיב בתוצאותיה הטרגיות של שיטה זו,

          לאחמ"כ, [ובמקביל] קמה תנועה שטענה, שבעייתנו היא שאין לנו מקום משלנו, כבוד לאומי,

          וכו', כאלו שטויות על זה הדרך,

          ואנחנו סתם יושבים, במקומות שלא שייכים לנו,
          {ופה ההדגשה היא-"מפוזר ומפורד בין העמים"}

          ברגע שתהיה לנו מדינה-"ככל העמים",עם צבא חזק, ספורטאים ואנשי תרבות מוצלחים,

          וכו', ונצא מתפיסת ה-"יהודי הגלותי"

          ג"כ, יתחילו להתייחס אלינו יותר בכבוד, ויקבלונו ל-"משפחת העמים",

          אך-"שוד ושבר", גם עכשיו העולם מצא בקעה להתגדר בה, לשונאנו, ולהדירנו מלבוא בקהל

          "משפחת העמים", וזה דווקא בגלל המדינה, "הכיבוש", וכו',

          ושוב מתעוררים כל מיני אנשים, ומנסים לרצות את העולם, ע"י שבאים לעולם, ואומרים לו-"אנחנו לא מסכימים

          עם ה-"מתנחלים ולכן אותנו אתם כן צריכים לאהוב, ולא זו בלבד,

          אלא שאנחנו מסכימים אפילו לעזור לכם להלחם בהם,"

          לפני שנחשפתי לטענות ולעיתוני המכונים-"שמאל", ו-"מרכז",

          סברתי שיש להם טענות מצד עצמם, כנגד הימנים, הלאומניים, והמתנחלים,

          אבל לאחר שנחשפתי קמעה,
          [אודה שגם עכשיו לא נחשפתי המון עדיין]

          נוכחתי שזוהי טענתם העיקרית, "מה יגידו בעולם",

          ו-"אנחנו מובלים לבידוד בינלאומי", וכו',

          ושאלתי היא:

          מתי נפנים, שהעולם שונא אותנו, ולא יעזור כלום,
          ושגם אם ניתן את ה-"שטחים הכבושים", יעברו לטעון שגם המדינה עצמה קמה בטעות?????

          [וכי מה כבר ה-"הבדל הגדול" בין -"כיבוש 1948", לבין "כיבוש 67"??]

          ואולי באמת אין זה מקומנו להתערות בגויים, {בפרט לא בענייני "ספורט", "פיפ"א", וכדומה},

          אלא דווקא להקים-"ממלכת כהנים וגוי קדוש", כעם אשר "לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב",

          [ולפי"ז יוצא, שטענות משה פייגלין, וחבריו, עוד לא קבלו מענה מספיק מהחולקים,]

          אהבתי

          1. שאלת שאלה פשוטה וקיבלת תשובה ישירה. המקום להתייחס לעניין אתה משתמש בביטויים מגונים כמו חנפנות. קיבלת תשובתי הכנה. לא הייתה בה משום עידוד חנפנות לו לגויים ולא למחשבי קיצין.
            אבל מאחר והרמת להנחתה רק אזכיר ש:
            ב 1948 העולם ששונא אותנו נתן לנו אור ירוק להפוך מעם מפוזר בגויים לעם השב אל אדמתו. עד וכולל זמן לא רב אחרי ששת הימים אירופה ששונאת אותנו היום שלחה רבבות מתנדבים.
            ב 1956 שתי מעצמות חברו לישראל במטרה להכות במצרים כאשר המפגעים באו בעצם מירדן.
            מאז הקמת המדינה ישראל זכתה וזוכה לתמיכה גם מדינית גם צבאית וגם מדינית מאותו עולם שאתה טוען ששונא אותנו בדם. לולא סיוע זה קשה לי להאמין שישראל הייתה מתפתחת ומגיע לעצמה הצבאית הכלכלית והמדינית – כך שהחלום על עם לבדד ישכון כנראה שאין לו על להיסמך.
            עדיין לא מאוחר לתפוס מקומנו כאור לגויים. עדיין יש הרבה מאומות העולם שרואים בנו צאצאים של העם שהוציא מעבדות לחרות והוריד לנו תורה בהר סיני. העולם לא שונא "אותנו". העולם שונא את ההתנהגות הבהמית שסיגלנו.
            אם נמשיך בדרכנו הרעה ניתן חס וחלילה לאוייבנו את הדרוש להם בכדי לשכנע את אומות העולם שאכן הייתה זו טעות לתת ליהודים זכות להקים להם בית לאומי בו ישבו בטח.
            עד מלחמת ששת הימים העולם שאתה טוען ששונא אותנו ממילא לא חלק על זכותנו לשבת בגבולות שביתת הנשק. האוייבים שחלקו על זכותנו זכו לטעום מנחת זרועו של צבא ההגנה וניסיונותיהם המדיניים נהדפו פעם אחר פעם על ידי רוב המעצמות. היום נראה ש"אנחנו" מצליחים להפוך את אחרונות הידידות למסתייגות בדרך להפוך לעויינות.

            אהבתי

  8. כמה חבל שאתה לוקח את זה לכיוון הפוליטי, זה כל כך מקטין את הקריאה המוסרית. חסר על מה לקרוע, חסר עוולות מוסריות, כשלכולם מצעד הגאוה כפי שהוא נראה בת"א זה לגיטימי?!?!?! , כל תרבות המסיבות והמועדונים כאשר ילדות בנות 14 מתלבשות כפרוצות כדי להראות גדולות זה לגיטימי?? הרדיפה האבסולוטית אחרי הכסף והיוקרה והחיצוניות??? כששיר כמו "דרך השלום" עומד בראש מצעד הפזמונים וגיבור התרבות הם אנשים מהסגנון הזה..על זה ראוי לקרוע!!
    נ.ב גם השימוש ברב מקובל שניצל מינית זו דמגוגיה!! כאילו שאין עוד אלפי בעלי עסק שמנצלים מינית את העובדות תחתיהם, כפי שראינו לאחרונה במשטרה- הבעיה שזה אוירה תרבותית שלמה ולא נעוץ ברב מקובל זה או אחר

    אהבתי

שקלא וטריא