מסורתיות מופרטת וליברליזם אתנוצנטרי – זהות יהודית בישראל בזמן הזה

שתי מערכות בחירות בתוך חצי שנה הן אוצר בלום עבור כל חוקר, משום שהן מבליטות את הסוגיות הבוערות ביותר עבור חלקים שונים של הציבור. בין בחירות אפריל לבחירות ספטמבר 2019 נתניהו נשאר אותו נתניהו, האיום הביטחוני מאיראן או מעזה לא צמח או קמל, אוכלוסיית ישראל נשארה כמעט זהה, אולם אג'נדה חדשה שהוצבה במרכז מערכת הבחירות הצליחה להביא לגריעה של חמישה מנדטים מגוש הליכוד-דתיים-חרדים. האג'נדה הזאת היתה יחסי דת ומדינה, ומי שהציב את הסוגיה במרכז הבמה גם טבע את הסיסמה שמתמצתת באופן המזוקק ביותר את מרכז המסה החברתית והפוליטית בישראל: "מדינה יהודית, לא מדינת הלכה".

אישית אני לא חושב שחילוניות שוללת יהדות, אבל כוונתו של דרעי ברורה, והוא הבין היטב על מה היו הבחירות

ניתן לומר כי זהו הקונצנזוס האמורפי של הזהות היהודית בישראל בזמן הזה, שהתהווה והתגבש בעשורים האחרונים. במונחים כלליים, החל משנות ה-90 החברה היהודית בישראל עברה שני תהליכי עומק הקשורים בזהותה. מחד, יהודים-ישראלים למדו לערער על סמכותה של היהדות האורתודוקסית כנציגתה הבלעדית והאותנטית של היהדות ההיסטורית. מספרים גדלים והולכים של יהודים מכוננים את זהותם היהודית באמצעות מגוון רחב של אפיקים אלטרנטיביים: מבתי מדרש פלורליסטים, דרך היהדות הרפורמית ועד מעגלים בעלי גוון ניו-אייג'י כמו ימימה או חצרות ברסלב למיניהן. זוהי יהדות מופרטת, אשר מעוצבת בידי האינדיבידואל למען הגשמת צרכיו התרבותיים, החברתיים או הרוחניים. מדובר גם ביהדות שחרדה לחירותה ולאפשרות לממש את עצמה בכל דרך שתבחר.

מאידך גיסה, בישראל עלתה גם זהות יהודית אתנו-לאומית, אשר מבססת עצמה על תחושת שייכות שבטית, ורואה בשמירה על ביטחונו ושגשוגו של העם היהודי משימה הנותנת ערך ומשמעות לקיומה. זהות יהודית זו היא לכאורה קולקטיביסטית ועיקרה קהילת הלאום האתני (ולא האזרחי), אולם הדרישות שהיא מציבה בפני הפרט הן מינימליות, ועל כן היא משתלבת היטב – באופן משלים, לא סותר – עם תהליך ההפרטה. זהות זו גם קשורה יותר ליהדות האורתודוקסית, אותה היא מחשיבה אותנטית ו"נאמנה" יותר, אולם היא בסופו של דבר גם חותרת תחתיה.

ניתן לומר ששני הכיוונים החברתיים הללו נובעים מאותו מקור: האינדיבידואליזציה הגוברת בעולם המערבי. תהליכי ליברליזציה וגלובליזציה שעוברים על המערב הופכים אותו להומוגני יותר. כללי השוק ותרבות הצריכה, שיח זכויות האדם והאזרח ואף התרבות הפופולרית על כל ערוציה, משמשים כמסגרת קבועה שיוצקת חברות מקומיות בתבניות דומות. מצד אחד, הפרטה וליברליזציה הופכות בני אדם לאינדיבידואלים המטפחים באדיקות את האוטונומיה שלהם. מן הצד השני, אותם אינדיבידואלים מפתחים גם חרדה לגבי זהותם. רובם אינם רוצים להיבלע במגרסה הליברלית ולהפוך לפרט מערבי גנרי. העצמת הזהות הלאומית או האתנית נותנת מענה מבחינה זו: הפרט מרגיש חלק מקולקטיב ייחודי תוך שינוי מינימלי באורח חייו.

אולם, מה קורה כאשר הפרט נדרש בכל זאת לשנות את התנהלותו בעולם? מה קורה כאשר הממשלה מאפשרת ואף מובילה הדתה בבתי הספר הממלכתיים, הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי או סגירת מרכולים בשבת? מה קורה כשהיא מאיימת לבטל את משחקי הכדורגל בשבת או את תחרות האירוויזיון? בנקודה זו רבים מהמאמצים את היהדות הלאומית-אתנית יבליגו על כך, וחלק אף יראו בכך ביטוי אותנטי של המורשת שאיתה הם מזדהים. אולם עבור חלק אחר, כלל לא קטן, האיום על האוטונומיה שלהם ועל אורח חייהם יתורגם להפניית עורף למפלגות המקדמות אותו.

מתוך סקר שפורסם ב'הארץ' - לחצו על התמונה כדי לעבור אליו

קו השבר בין חילונים לדתיים הוא מהיסודיים ביותר בישראל. הציונות הסוציאליסטית שהקימה את המדינה דחתה את ההלכה וראתה בדת שריד גלותי, שלא רק שאין בו צורך מרגע שהעם היהודי שב לארץ אבותיו, אלא שהוא מאיים תמידית על האפשרות להקים מדינה מתקדמת ומתוקנת. הסוציאליזם כחזון פרוגרסיבי-המוני אמנם התפרק – וכמוהו גם שלטון מפא"י והאתוס שנשא – אולם אנטגוניזם בסיסי כלפי "הדתיים" הוא חלק מהקוד הגנטי הישראלי. בתוספת האיום על חירויות הפרט, הוא הופך לכוח אלקטורלי.

שילוב בין אותו אנטגוניזם ותיק לבין עמידה על חירויות הפרט הביא 15 מנדטים למפלגת שינוי ב-2003 ו-19 מנדטים ליש עתיד ב-2013. בבחירות האחרונות הוא חיסל את הסיכוי של ראש הממשלה נתניהו להשיג 61 מנדטים ללא מפלגתו של אביגדור ליברמן. להערכתי, שילוב זה גם בלם החלשות של כחול לבן בקנה מידה גדול מזו שהתרחשה בפועל. השורה התחתונה ברורה: בכל מערכת בחירות שבה נושא יחסי דת ומדינה הפך למרכזי, עברו כמה מנדטים מגוש הימין לגוש השמאל, או באופן מדוייק יותר – מגוש הימין-מסורתי לגוש המרכז-אזרחי. אותם מנדטים לא מתווספים למרצ, אלא למפלגות שמציעות זהות יהודית ברורה ובמקביל מבטיחות מרחב אזרחי חילוני. לפיד האב והבן הציעו בדיוק את זה. כעת הציעו זאת ליברמן ורביעיית הגברים של כחול-לבן.

מתוך סקר שפורסם ב'הארץ' - לחצו על התמונה כדי לעבור אליו

הסיסמה של ליברמן, "מדינה יהודית, לא מדינת הלכה" מנסחת במדויק את השילוב הכל-ישראלי החדש הזה: מצד אחד זהות יהודית מודגשת, ומצד שני הבטחה לשמור על חירויות הפרט. את המתכון הסודי הזה גילה משה פייגלין עוד קודם, ובבחירות באפריל רכב עליו עם מפלגתו הליברטריאנית, זהות, בהצלחה רבה, לפני שהוכרע על ידי טעויות בקמפיין וכשרונו של נתניהו לקניבליזציה של הגוש. מפלגת הימין החדש, שמצעה היה בעל מסרים דומים להפליא, נפגעה כי ניסחה אותם באופן מתון מדי (לדוגמה, בנט גמגם בקשר לזכויות להט"ב) וסבלה מאותה קניבליזציה. במבט לעתיד, ניתן להניח כי שילוב מנצח זה יופיע אצל כל מפלגה המבקשת את קולות המיינסטרים הישראלי.

מנגד, המפלגות החרדיות שומרות על כוחן, שמבוסס על מצביעים יהודים אורתודוקסים ומסורתיים, שעבורם האוטונומיה האישית והמרחב האזרחי-חילוני חשובים פחות. בתווך נקרעת הציונות הדתית: המיעוט החרד"לי השלים את השתלטותו על המפד"ל הוותיקה (שליטה פחותה אך דומה הוא כבר רכש במוסדות החינוך של המגזר) ומנכר ממנה את רוב אזרחי ישראל ואף את רוב בני הציונות הדתית, שחרדים לאוטונומיה שלהם לא פחות מהחילונים. איילת שקד ונפתלי בנט, שרצו בספטמבר יחד עם בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ, לא הביאו לתוספת מנדטים ממשית, ונראה שהמצביעים הבינו כי השילוב עם החרד"ל יחנוק את קולם הליברלי-יחסית.

מתוך סקר שפורסם ב'הארץ' - לחצו על התמונה כדי לעבור אליו

שתי מערכות הבחירות הרצופות ניפצו את החלום הציוני-דתי על רצונם של החילונים בהנהגה סרוגת כיפה. מסתבר שבכל מקרה חילונים מעדיפים – היכונו להפתעה – להצביע לחילונים, בין אם בליכוד ובין אם בכחול-לבן. מעבר לכך, אנחנו חוזים בסופו של תהליך שהחל בשנות ה-90, עם ההזדהות הברורה של המפד"ל עם הימין הפוליטי ("המפד"ל לימינך"), ושהפך את הציונות הדתית – שהתגאתה תמיד בהיותה "המקף" המחבר בין חרדים לחילונים, תורה למדע, עבר לעתיד – לעוד מפלגת ימין.

עבור הציונות הדתית, התנועה אל עבר אינדיבידואליזם מחד ולאומיות-אתנית מאידך, חתרה תחת המימד ההלכתי. לצד הפיכת פרויקט ההתנחלויות לעיקר אמונה מרכזי, ההזדהות עם הימין המדיני תפסה את מקומה של ההלכתיות כיסוד המהותי של הזהות הציונית-דתית. מפלגת הבית היהודי של בנט ושקד קיבלה לתוכה חילונים-ימנים, אולם לעולם לא היתה מקבלת שומרי מצוות שמאלנים.

שני הפלגים שהרכיבו את מפלגת ימינה מייצגים שתי תגובות מנוגדות לתהליך זה. בנט ושקד הם בסך הכל ליכודניקים עם טוויסט, והמפלגה בהנהגתם לא הציגה אג'נדה שונה משל הליכוד באופן מהותי, מדינית או דתית. במודל זה הם גרפו כתריסר מנדטים ב-2013, וכפי הנראה זה שיא כוחם. מצד שני, פוליטיקאים כסמוטריץ', פרץ או מוטי יוגב מבקשים לחזור ולהדגיש את המימד ההלכתי. אולם, בעידן בו חירויות הפרט ואף אג'נדות ליברליות כפמיניזם או זכויות להט"ב הופכות לקונצנזוס, מהלך כזה ייקבע את מקומה של המפלגה כלוויין קטן של הליכוד.

מתוך סקר שפורסם ב'הארץ' - לחצו על התמונה כדי לעבור אליו

השילוב בין לאומיות-אתנית יהודית וליברליזם אינדיבידואלי הפך אפוא לחתך המרכזי עליו נפגשים מגוון המעגלים של החברה הישראלית. הליכוד, שנוסד על שילוב בין לאומיות וליברליזם, היה יכולה להיות המרוויח העיקרי מהמצב הנוכחי, אלמלא הפך נתניהו לתלוי באופן מוחלט בברית עם "השותפים הטבעיים", אשר מרחיקה ממנו מצביעים. כחול-לבן הרוויחה את מה שהליכוד הפסיד, אולם כעת נמצאת בדילמה, שכן בלית ממשלת אחדות גם היא תלויה במפלגות החרדיות.

אולם חשיבותו של המצב הנוכחי חורגת הרבה מעבר למערכת הפוליטית. הזהות היהודית המתהווה מציגה מעין מסורתיות מופרטת – אחיזה במורשת שמותנית ברצון הפרט ותפורה על פי מידותיו. זו יהדות דינמית ויצירתית אך גם אתנוצנטרית, והליברליזם שהיא מפגינה לכיוון היהודי (מחתונות מחוץ לרבנות ועד לזכויות להט"ב) אינו חודר לרוב למרחב הלא-יהודי. זו היהדות בישראל של תחילת המאה ה-21, וניתן ללמוד ממנה כי מרבית הישראלים-היהודים לא יוותרו על זהותם היהודית, ומאידך גם יתקוממו כנגד כפייה דתית ויעמדו, לפחות עבור עצמם, על חירויות הפרט.

עורך המגזין החרדי 'משפחה', ר' יוסי אליטוב, מנסח את העניין בגסות מסויימת, אבל מבין היטב על מה היו הבחירות

פורסם ב’הארץ’. הגרפים מתוך סקר שפורסם גם הוא ב’הארץ’, ללא קשר למאמרי.

6 תגובות

  1. רשומה מרתקת, תודה. אשמח אם תוכל להתייחס לשאלה אחת שהתעוורה אצלי בעקבות הכתוב. מדוע זקוקים אלו שהזהות היהודית עבורם היא עניין לאומי-אתני גרידא לנוכחות של הדת במדינה? נראה לכאורה כי אלו שעבורם הפרקטיס היהודי הוא מגדיר שייכות שבטית ולא עניין דתי יכולים להסתדר היטב בעצמם במצב של הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה. האם לדעתך הדבר קשור בקיומם של אזרחי ישראל הערבים, כלומר שהחזקת הדת היהודית כחלק בלתי נפרד ממוסדות המדינה הרשמיים מהווה מבחינת היהודים הלאומיים-אתניים "מגן" המבטיח את עליונות מעמדם האזרחי במדינת ישראל ביחס לאזרחי ישראל הערבים (בבחינת קשת הברית)?

    אהבתי

  2. ולמה באמת כל כך הרבה אנשים שמעוניינים במדינה חילונית וליבראלית, מצביעים בסופו של דבר לימין?
    בגלל השמאל.
    כי השמאל החליט שהוא שם בראש מעייניו את הכיבוש ואת זכויות האדם בשטחים, שני נושאים שוליים להפליא, שכמעט לא מעניינים אף אחד.

    אהבתי

  3. בקיצור, הצטרפתי לאתר הזה כי חשבתי שהוא משמש אדם נבון בכדי לשתף אותנו, קוראיו, ברעיונות שהולכים ומצטברים אצלו מכוח עיסוקו בעסקי הגות. והנה, מה שקיבלתי, הוא עסקן פוליטי בינוני, עוד בוחש כפייתי בקלחת, עוד ירוד שאינו מסוגל לעולם להציג מחשבה חדשה, אחרת, לשנות עמדה קודמת שלו, לומר משהו שטרם חזר עליו עשרות פעמים, עד זרא, לשתפנו בעניין הגותי "טהור" שאין נמנה על סעיפי מצע מרץ. אם כך, תודה, המשך לפטם עצמך וחבריך, לי יש עניינים חשובים הרבה יותר לענות בהם. דרך צליחה.

    Liked by 1 person

    1. איזו תגובה כעורה. אז לך לענות בעניינך החשובים הרבה יותר. יהיה יותר טוב לכולם כנראה.

      אהבתי

  4. איי פרסיקו פרסיקו
    שנים רבות חשבתי שעומד מולי אדם מבקש אמת בעל עומק
    עם השנים התבגרתי והגעתי למסקנה שניו אייג נוסח פרסיקו וחבריו נטול זהות דתית לאומית ועמוד שדרה פשוט לא מתאים למבחן המציאות
    לפי דעתי מאחורי כול החוכמה שלך והבקיאות שלך בדתות מסתתר פשוט אותו נער מבולבל מהודו שהיה חילוני גמור אבל בהודו שמע פתאום על המושג אלוהים זה נראה לו אמיתי אבל אין לו שום אומץ לתפוס עמדה דתית עמוקה עם עמוד שדרה והשקפת עולם מגובשת אז הואמנסה לטעום מכול העולמות יחד פרסיקו הוא קצת בודהיסט כי הוא מתחבר למדיטציות קצת הינדואיסט כי זה נראה לו מגניב שיש המון אלים קצת נוצרי כיזה מעניין אותו הניתוח ההיסטורי והתזה שראשוני הנוצרים היו בעצם יהודים גמורים וכיזה נעים להקשיב לצלילים של הכנסייה ליד הבית בקליפורניה וכמובן שהוא נזכר גם להיות קצת יהודי ולהטיף לכול המגזרים בישראל שהגיעו לעמדות מגובשות כמה השקפת העולם שלהם צרה ורחוקה מהמדרגה הרוחנית העילאהית שהוא הגיע אליה ש"לא רואה את המציאות בגוונים של שחור לבן" תאמין לי כמה מחבריי הטובים ביותר הם חלק מאותה זהות "יהודית חדשה "ולא קיצונית" אבל סה"כ כשאתה מדבר איתם אין בעמדות שלהם שום דבר יהודי הם מערביים ליברלים לכול דבר שהיהדות היא חלק קטנטן ושולי בחייהם וגםהחלק הזה מלווה בהמון בורות אחת מחבריי הטובים הוא אמריקאי"-דתי"שמצד אחד הוא ביסקסואל כי הרי האיסור התנכי לא אוסר משכב זכר באמת התפילה לפי דעתו היא מסורת משפחתית "עמוקה" רוב החברים שלו והביליום שלו בחוץ הם עם חברה חילונים וזה נוח לו כי זה מגניב כי אז הוא לא צריך לדבר על "אלוהים כול הזמן"והוא כסוף געגועים לאמריקה הטובה עם הסדרה "פרנס" ידידה טובה אחרת היא בדיוק אותו דבר פחות או יותר רק שיש לה נפש חסידית יותר והיא "מאוד אוהבת את אלוהים"מיותר לציין ששניהם אפיקורסים גמורים לא מאמינים בשכר ועונש לא אכפת להם אם ילדיהם יתחתנו גם עם גוים גמורים הם בעד ליברליזם מוחלט ובקיצור היהדות בשביליהם זה מנגינות וארוחות מבית סבא ..ואתה יודע מה?אין לי בעיה עם זה כי לפחות הם מודים בה חשוב להם יותר ומה פחות ולא מנסים ליצור בלילה של 80 זהיות שונות
    אני אגב דאיסט אגנוסטי מוחלט מכיוון שאין לנו נבואה ולא ברור לגמרי איזה דת ירדה מהשמיים ומה אלוהים רוצה עדיף להתמקד בערכים פשוטים לפי דעתי :לאומיות מתונה תרומה לחברה ולמשפחה צניעות ענווה סרך ארץ וניפוץ אלילות..אבל יש לי כבוד עצום וגדול הרבה יותר לחרדלי"ם לנוצרים קתולים למוסלמים אדוקים(לא מהסוג של המחבלים)שמכריעיםשיש אלוהים ויש להם אמת מוחלטת וזהות מוחלטת(גם לקונסרבטיבים אדוקים ומודרן אחרתדקס יש לי כבוד כי גם להם זהות ברורה וחד משמעית והיו כבר דמיות מופת בהיסטוריה היהודית כמו מנדלסון שד"ל הרב הירש שהיו בני תרבות ובני אדם לכול דבר ועניין עם זהות יהודית עמוקה וחד משמעית ועמוד שדרה וגם הרב קוק שניסה לחבר בין שלוש קומות בנפש של אונברסיליות לאומיות ודתיות למרות שהוא קצת בדומה אלייך שגה אולי בפנטזיות מיסטיות על בלילה וסינתזה הרמונית אבל לפחות היה לו עמוד שידרה ודברים יותר חשובים ופחות אצלו אלוהים היה במקום הראשון והוא היה מספיק תמים לחשוב שהחילונים השמלאנים האתאיסטים בתל אביב הם חלק מאותה תוכנית גאולה ושתלמידיו שהם כיום נערי גבעות פנאטיים ששורפים משפחות במקרה הרע או רבנים חרדלי"ם שכותבים הלכות על רצח גוים או מודדים שמלות של ילדות קטנות היו בעצם "אוהבי הבריות שהלאומיות האונברסילית תתפשט בליבם" אבל תמימות זה משהו אחד ורמייה עצמית במכוון זה משהו אחר)
    באמת פרסיקו לא מאוחר מדי בשביל הבריאות הנפשית שלך להודות:אני אתאיסט ללכת לחגוג עם המשפחה את יום העצמאות האמריקאי ולשתות בירה בבר ..זה נחמד שאתה סקרן ואוהב לחקור תרביות אתה יכול להצליח בתור היסטוריון אבל אתה לא תיאולוג לא פילוסף ולא אדם דתי ..אם אכן קיים בסופו של דבר אלוהים שרוצה דברים ברורים וחוקים ברורים(ונעזוב כרגע את השאלה איזה חוקים)אז כמו שליבוביץ היה נוהג להגיד הוא לא חבר שלנו הוא לא צריך למלא פונקיציות נפשיות מגוחכות או לספק לנו חוויות רוחניות וכול אחד שמנסה לעשות דבר מזה(כן כולל הזבל החסידי בארץ בסגנון של עם תרקוד ותצעק רבי נחמן מספיק חזק תגיע לגן עדן )הוא אלילות גמורה אז אם אתה לא יודע-עדיף להגיד:אני לא יודע! מאשר לשאת את שם השם לשווא

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s