ודאי שמתם לב שבסוף-השבוע נפל דבר בתולדות הניו-אייג' הישראלי. שרי אריסון בישרה שהיא מקבלת מסרים "ישר מלמעלה". אכן, רצף הראיונות ומסיבות העיתונאים שנתנה המיליארדרית לרגל צאת ספרה "לידה" חשף את האני הפנימי שלה לעיני כל, ולא כולם התרשמו לטובה. הראיונות בידיעות אחרונות ובערוץ 2 הציגו אשה בעלת צביון רוחני ניו-אייג'י די סטנדרטי, ובכך כזה שאינו ממש מעניין. אלא שמשום שאריסון היא אחד האנשים החזקים והמשפיעים במשק הישראלי, דבריה עוררו תהודה רבה.

תהודה זו היא שמעניינת באמת בסיפור הזה, אך כדי להבין במה דברים אמורים אביא מדבריה של אריסון בראיון שנתנה לאמירה לם. הראיון, ראשית, רצוף כולו ססמאות ניו-אייג'יות מוכרות. כך מדגישה אריסון כמה פעמים שהיא "לא מצטערת על כלום" מכיוון ש"לכל מעגל בחיים שלי יש תפקיד". היא בכלל "מאמינה בקארמות ומאמינה שצריך לסגור את הקארמות", ולכן גם הנישואין עם עופר גלזר היו בסופו של דבר ברכה.

מאידך היא מאשימה את אנשי בנק ישראל, איתם נקלעה לחיכוך מתוקשר לא מזמן, שהם לא מבינים את החזון שלה, מפני שהם תקועים ב"עולם הישן", אך מיד מדגישה ש"לכל אחד יש את הבחירה לשנות את דרכו בכל רגע. אני מקווה שזה ישתנה". מהסבל שלנו יש כידוע להרפות, ולכן העובדה שלא הצליחה לחסוך מילדיה חוויה של גירושין היא "כאב ששיחררתי".

כל אחת מהאקסיומות הרוחניות הללו מוכרת כמובן, ומהווה חלק מהפסיכולוגיה העממית (folk psychology) הרוחנית שהשיח המרכזי בישראל כבר קיבל ועיכל מזמן. אלא שמכאן ממשיכה אריסון אל מחוזות שונים לחלוטין: לראשונה מודה אריסון שהיא עצמה מתקשרת. על פי דבריה מאז שהיתה ילדה היא מקבלת "תמונות ומסרים מילוליים", ובין אלה רמזים מקדימים על אירועים שעומדים להתרחש.

אני חוויתי מראש [ודוק: חוויתי, לא חזיתי], למשל, את מה שקרה לאריק שרון, והתחלתי לבכות ליד החברים שלי, אבל הם לא הבינו […] לפני כמה חודשים, למשל, קיבלתי מסר שהולך לקרות משהו עם המחשבים, שהם הולכים לקרוס. […] אז באתי לדני [דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים] ואמרתי לו: 'תשמע, אני מרגישה לא נוח כי הולכים לקרוס המחשבים בבנק הפועלים, תעשה בדיקה'. שבועיים אחרי כן קרסו המחשבים.

נניח לשאלה מדוע לא הצליחה הבדיקה למנוע את הקריסה. העיקר הוא שאריסון, אחת הדמויות הציבוריות החזקות בארץ, למעשה מכריזה על עצמה כמתקשרת. ולא רק זה: אריסון מרגישה שהיא "בעניין הזה מובילה משהו, אבל העולם יגיע לשם", כלומר שיש לה תפקיד, והוא הבאת גן-עדן עלי אדמות: "עידן הכוחניות, המניפולציות, המלחמות, זה עולם שהולך ומת, זה לא יהיה יותר"; "אין לי ספק שהדברים בעולם ילכו וישתנו, כמו שבתוכי כבר התחולל השינוי העצום הזה". שרי אריסון כמשיח הניו-אייג'.

אז מה היה לנו כאן? ראשית נראה בעליל שהניו-אייג' בישראל, שנמצא בתרבות המרכזית כבר כחמש-עשרה שנה, חווה בסוף השבוע הזה קפיצה (קוונטית כמובן) למרכז האליטה הישראלית. בראיונות השונים יוצאת למעשה אריסון מהארון הרוחני ומכריזה על עצמה כמתקשרת ופחות-או-יותר-מוארת. הדברים, כאמור, עוררו ומעוררים רעש תקשורתי לא קטן, והשאלה המעניינת היא האם לבד מזעקות השבר וההתייחסות הצינית לדבריה, תתעורר מחאה אמיתית כנגדה.

הניו-אייג' הוא מעצם טבעו מערך תרבותי שובר היררכיות: כל אחד יכול להיות בו נביא, כל אחד יכול לייסד דת, כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה ולהיות חבר באיזו דת או כת שהוא רוצה. מקור הסמכות עבור האינדיבידואל הניו-אייג'יסט הוא אך ורק האינדבידואל הניו-אייג'יסט, כלומר הוא עצמו ופנתיאון תובנותיו וחוויותיו. כרגיל בחברתנו הפוסט-מודרנית אין עם זה שום בעיה, וכולנו שמחים לתת לכל אחד לעבוד את אלוהיו או אליליו כמיטב הכרתו.

הבלגן מתחיל כאשר תפיסת-עולם א-היררכית שכזו נפגשת עם מערכת שבה עדיין חשוב לנו, אפילו בעידננו הפוסטמודרני, לשמור על היררכיות ברורות. מערכות כאלו הן למשל הצבא או הכלכלה, ועל כן אם לדוגמא יגלה הרמטכ"ל שהוא מקבל הערכות מודיעין מקוראת-בקפה, הדבר היה מטריד את הרוב המוחלט של אזרחי ישראל.

לכן כאשר אריסון מתוודה שהיא שומעת קולות השאלה המעניינת אינה זו העוסקת בבריאותה הנפשית או בהשגתה הרוחנית, אלא במידה בה דבריה יעוררו חוסר נוחות בקרב הציבור: האם התרעומת הציבורית תאלץ אותה לחזור בה מדבריה? האם אנשים יתחילו לסגור את חשבונותיהם בבנק הפועלים? או האם לבד מהרמת גבות וגיחוכים עולם כמנהגו ינהג? במילים אחרות, עד לאיזו דרגה בהיררכיה החברתית-מדינית ישלים הקונצנזוס הישראלי עם מפגן בוטה של חוסר רציונליות?

נכון לרגע זה נראה שדבריה של אריסון לא הפילו את השמיים. אף בעל סמכות לא קרא לבחון את יחסיה עם דירקטוריון הבנק שלה, ציבור בעלי החשבונות לא נכנס להיסטריה, ומניית הבנק בכלל עלתה אתמול ב- 1.59%. על אף התדהמה המופגנת והציניות שבה התקבלו דבריה בתקשורת, אנשים "רגילים" שאני דיברתי איתם גילו אהדה לדבריה, גם אם לא האמינו שהיא אכן חוזה עתידות. 

תגובות אלה מעידות יותר מכל עד כמה בישראל 2009 ההיגיון הניו-אייג'י, גם אם אינו מובן מאליו, בהחלט מובן, עד כמה התקשור עם ישויות רוחניות וההכרזה על מהפכות תודעתיות הפכו לדבר שמדי פעם "אנשים עושים". ראיונותיה של אריסון בימים האחרונים ודאי הציבו רף חדש בכל הנוגע לכניסתו של הניו-אייג' למיינסטרים, אבל ניתן בהחלט לקבוע כי יש לה תרומה ארוכת שנים לפרוייקט הזה, שלדעתה מקרב את הגאולה עליה היא מדברת. אין ספק שמגיע לה על כך, בהתאם להשקפה, קרדיט או גינוי. לי אישית דווקא חשוב לשמור את שתי הרגליים על האדמה העובדתית ואין לי הרבה סבלנות למתקשרים למיניהם, אבל היי, זה כנראה פשוט משהו שאנשים עושים.

מבחר מאמרים על תקשורי אריסון

שי גולדן שואל האם אריסון שפויה 

שרון שפורר חושבת שמדובר ב"מסרים מבהילים" 

אורן פרסיקו (כן, אחי היקר) כותב על הצנעת המימד הרוחני בראיון בידיעות

חנוך מרמרי תוקף את הטיפול התקשורתי בתקשורים

לילך סיגן שואלת על החוכמה התקשורתית של הוידויים של אירסון 

שירי לב ארי סוקרת את הספר

שני הציטוטים הבאים 

את הספר, אגב, חותמת אריסון: "תודה לעולמות העליונים, למדריכים ולמלאכים. תודה לאלוהים".

אריסון מתייחסת בספר בהרחבה גם לתורות הרבות שלמדה וטופלה בהן. בין השאר היא מזכירה "קורס בניסים", לידה מחדש, הילינג, שיטת סילבה, העלאת תדרים, הפורום, שיאצו, דיקור, צ'י-קונג, רייקי, קבלה ומדיטציה קבלית.

וסיכום כל הראיונות כאן מפי רן רימון והדס מגן 

ראיון לערוץ 7 בו אריסון מגלה שהיא "מחוברת ליהדות", וגם מעבר אליה 

סיכום כללי ודברים בוידאו ממסיבת העיתונאים 

 

[הרשימה (ללא הלינקים) התפרסמה אתמול באתר מעריב. באותו פרסום תמצאו גם הספד שלי לקן וילבר כפילוסוף רציני והמלצה על ספרו החדש של עידו הרטוגזון. ואחד הטוקבקים תחת המאמר במעריב נכנס הישר לתחרות התגובה האהובה עלי בכל הזמנים. הנה:

 

 

 

לבד מזה, עוד התפתחות חשובה השבוע: הרב אליישיב פסק שיהודים חילונים אינם "תינוקות שנישבו", כלומר אותו טריק הלכתי שהכשיר את אי-הריגתם על ידי יהודים אורתודוקסים.

וגם: סדרה של שלוש כתבות רחבות היקף על כת הסיינטולוגיה מהימים האחרונים, הבנויות על עדויות של סיננטולוגים בכירים ש"ערקו" –1, 2, 3]

כדי להיכנס לאווירה, ראשית צפו בוידאו הקצרצר הזה:

נכון: מי שחושב שהאדון הזה הוא סלסלת פירות, צודק. שמו מרשל אפלוויט, ושם תנועתו: "שער גן עדן".

פתחו את השער, פתחוהו רחב

תנועת Heaven's Gate התחילה בשנת 1972, כאשר אדון ושמו מרשל אפלוויט, בנו של כומר פרסבטיריאני ופרופסור למוזיקה, פגש גברת ששמה בּוֹני לוּ טְרוֹסְדֶייל נֶטֶלְס בבית חולים פסיכיאטרי בו היא היתה האחות. אפלוויט, כפי שיראה יותר ויותר הגיוני בהמשך, היה אחד המטופלים, למרות שהוא אישפז את עצמו לא כתוצאה של מחלת נפש אלא מפני שגילה שהוא נמשך לשני המינים וחשב שכך יצליח "להתרפא". הוא היה אז בן 41, והיא, בת 44, נשואה ואם לארבעה, ברחה איתו. הם נעצרו על ידי המשטרה שנתיים מאוחר יותר באשמת גניבת מכוניות והונאת כרטיסי אשראי. כשהשתחררו ב- 1975 הקימו כת:

[…] שותפי/תי ואני מ'הרמה האבולוציונית שמעל לאדם' (ממלכת השמיים) נכנסנו והשתלטנו על שני גופי אדם בשנות הארבעים לחייהם. אני נכנסתי לגופו של הגבר והשותפ/ה שלי […] לקח/ה את גוף האישה. אנחנו קוראים לגופים הללו 'רכבים', שכן הם משמשים אך ורק ככלים פיזיים שאנחנו לובשים כאשר אנחנו במשימה בקרב בני אדם. […] ממלכת האלוהים האמיתית – ממלכת השמיים האמיתית הפיזית – הרמה האבולוציונית מעל לאדם – כל אלו הם הינו הך. זו ממלכה ללא מין או מגדר. […] אותם בני אדם שיש להם תאים המכילים נשמות יכולים להיות מזוהים בזמן הזה בכך שיש להם פחות ופחות כבוד לעולם הזה ול'מערכת'. מבחינת הממסד הם נוהגים בצורה בלתי אחראית ואנטי סוציאלית, ועבור העולם יחשבו כפתיים, מטורפים, חברים בכת, סהרורים, מתבודדים, פרושים, מתבדלים וכו'.

הציטוט הזה (שלקוח מכאן. זה למי שיש כוח לשעתיים וידאו של הסברי תיאולוגיה חוצנית מפי אפלוויט) משקף ז'רגון כיתתי טיפוסי: בכמה פסקאות מצליחים המטורפים הללו להסביר את טירופם, לעגן אותו בטרמינולוגיה רוחנית-דתית ("ממלכת השמיים") ומיד גם לתרץ כל האשמה בטירוף כלפיהם בכך שזה רק בגלל שהם מיוחדים כל כך. הם אומרים לפתיים שיקנו את סחורתם הסרוחה: תמיד הרגשתם שאתם מיוחדים אבל אף אחד לא שם לב לכך? אה: זה בגלל שאתם הנבחרים! הצטרפו אלינו וביחד נברח מכאן, ונגיע עד ממלכת השמיים המובטחת! ואם יאמרו שאתם סהרורים או חברים בכת, דעו שזה רק מפני שחסרי הנשמות המסכנים האלו פשוט לא מסוגלים להבין אתכם!

בכל אופן, ב- 1975 הגיעו אפפלוויט ונטלס (שקראו לעצמם "דוֹ" ו"טִי" בהתאמה) לסאן פרנסיסקו והתחילו לחרוש את האזור בסדרת הרצאות – והאדמה שם, כידוע, פורה במיוחד לעניינים שכאלו. חיש מהר אספו סביבם כמה עשרות חברים, שמכרו את כל רכושם ועברו לגור באחוזה של הכת, שנשכרה כמובן במיטב כספם. עיקרי תורתם היו הפניית הגב על כל מה שאנושי והתכוננות לעליה במרכבת חייזרים השמימה. הגאולה על פי השניים היא מעבר לעולם הפגום הזה, ויש לברוח ממנו. אותם חייזרים, ששני המנהיגים הם שגריריהם על פני האדמה, יגיעו בספינת חלל כדי לקחת איתם את הנבחרים. אבל כדי להכין את הנשמות (למי שיש לו נשמה כמובן, היינו רק לחברי הכת) לנסיעה בחללית יש לעזוב את המשפחה, החברים, הרכוש, התשוקות, המחשבות וכמובן את הגוף. מין כמובן לא בא בחשבון, ואפלווייט למעשה גרס שהכי כדאי לעבור סירוס ולגמור עם כל העסק המלוכלך הזה של הזיקפה. הוא ושבעה נוספים אכן סירסו עצמם.

ב- 1989 נטלס מתה, מה שהשאיר את אפלווייט לבדו בראש. לקראת סוף שנות התשעים גם מספר החברים הלך והתמעט, והמצב הבריאותי של אפלווייט עצמו הדרדר. בצירוף מקרים מדהים ניבא אז אפלוויט את סופו הקרוב של העולם. למעשה זה היה כמובן סופה של הכת: ב- 26 למרץ 1997 נמצאו גופותיהם של שלושים ותשע חברי הכת, כולל מנהיגם, לבושים במדים טקסיים (שדומים לאלו של הוולקנים מ"מסע בין כוכבים") ונעולי "נייקי". הם מתו מרעל ששתו, בטוחים שחבריהם, שנמצאים בחללית שחבויה מאחורי כוכב שביט שעבר אז ליד כדור הארץ, באו לקחתם. לפני שמתו, וכעוד עדות לתחכום אורוויליני, השאירו מסר כי הם מתנגדים להתאבדות.

אגב, לא כל הגנוסטים נגד מין. הנה למשל הקרפוקרטים, שאף על פי שהם מתעבים את העולם ואת החיים על פני האדמה, הגיעו למסקנה שכדי להיחלץ ממנו ומהם על האדם לחוות את כל החוויות האפשריות – רק כך נשמתו לא תדרוש גלגול נוסף. לכן הם עסקו, ובמרץ רב, במין על שלל גווניו.

התאבדות קבוצתית היא כמובן נשק יום הדין של כל כת, כי זהו הרגע שבה הכת מחזירה לעולם במטבע שהוא הגיש לה (אתה לא מבין כמה אנחנו חשובים??? אז גם אתה בעצמך לא חשוב לנו!!!). אבל צריך להבין גם את המניעים העמוקים יותר של פסטיבל המוות הזה: הקבוצה הזאת, מבחינת הלך הרוח הדתי שלה, היא שוללת-עולם, בעלת אופי גנוסטי. התיאולוגיה הפרימיטיבית שלהם מחלקת את המציאות בחדות לטובים מול רעים, אדמה מול שמיים, חומר מול רוח, גוף מול נשמה, ובכל חלוקה וחלוקה כזאת יש כמובן צד שהוא כולו טוב וצד שהוא כולו רע. המטרה היא להתנתק מהרע ולהתחבר לטוב, וקל להבין איך מימוש המטרה הזאת נתפס כמתקיים רק במקום מוחלט כמו המוות. יוצא מכך שבאופן אירוני מי שמשתוקק אך ורק לחיים ולאור ולרוח, מוצא עצמו מהר מאוד כגוש שחור של חומר מת.

ומי לא בא?

ב- 1954 הקימו בני הזוג רות וארנסט נורמן את ארגון אונריאוס (Unarius) ראשי תיבות של "הבנה אוניברסלית אינטר-מימדית ורהוטה של המדע" (שמתם לב שכולם רוצים להיות מדעיים?). השנים, שהם למעשה המלאכים אוריאל ורפאל, שמו להם למטרה "להתגבר על האינרציה של הפרטים והמין האנושי בכללו על ידי הצגת הידע של הפדרציה הבין-כוכבית שבה חברים שלושים ושלושה עולמות בהרמוניה ואחווה". הם מאמינים שכדור הארץ אוכלס פעם על ידי ציביליזציה חייזרית, ושהחיזרים גם יחזרו אלינו כדי ללמד ולחנך אותנו בדרכיהם הטובות.

במאמר מוסגר אני רוצה להבהיר משהו חשוב: שי טובלי לא היה מעולם הוגה מקורי במיוחד, והשינוי החריף שחל בו לאחרונה בהחלט מקבע אותו כעוד שיבוט ניו אייג'י מבדר. את זה אפשר לראות על פי קודמיו בתפקיד שמצויינים במאמר זה. יחד עם זאת, אני בהחלט לא חושב שגורלה של הכת הקטנה שלו יהיה דומה לגורלה של כת "שער גן עדן". צריך להבחין היטב בהבדלים הגדולים באופיין של התנועות הללו: שי טובלי אוהב את עצמו. הוא אוהב את העולם ורוצה לשפרו. כוונותיו לחיות בעולם הזה ולהנות ממנו. הוא טיפוס חברותי וכך גם חסידיו. הוא צופה מציאות חדשה ונפלאה אחרי שנת 2012. מרשל אפלוויט שונה מטובלי בכל אחד מהקריטריונים האלה: הוא שנא את עצמו, שנא את העולם, רצה לברוח מכאן, התבודד באחוזה וחשב שהעולם כולו הולך להיות מושמד. האופי הגנוסטי של אמונותיו הוא שהביא אותו (ואת מאמיניו) לשים קץ לחייהם ולמפעלם. טובלי וקבוצתו שונים לגמרי מכל זה. הם אנשים חברותיים, פתוחים, אינטליגנטים, ויש להם קשרים ענפים עם העולם שמחוץ לכת שלהם. הם אוהבים את העולם ונהנים ממנו (אגב צריך באמת לזכור שכוונותיהם טובות. הם באמת (נראה לי) רוצים לעשות טוב, ובשום אופן לא מדובר כאן על איזו קבוצה שלילית). הם מצפים לגאולה כאן על האדמה ופועלים להשגתה. אני בהחלט לא צופה שהם ישימו קץ קולקטיבי לחייהם. מה שכן, הם צפויים להתאכזב כאשר בשנת 2012 דבר לא יקרה. עוד קודם לכן הם צפויים להתאכזב כאשר טובלי ישנה שוב את פניו ואמונותיו. על אכזבות אלו, אגב, הם צפויים להתגבר, ולשקם במהירות את תמונת העולם שלהם – כלומר הם לרגע לא יפקפקו בצדקת דרכם ופשוט יצדיקו את הטעויות שלהם בתירוצים שונים ויצטרפו לכל קבוצה חדשה של טובלי, בכל גלגול שהוא לא יתממש לתוכו.

למעשה, ליקום יש שבעה מימדים נוספים על אלו המוכרים לנו, אשר מהם ניתן לשאוב מידע מועיל על החיים: ונוס אחראי על הרפואה, ארוס על המדע, אוריון על החינוך, הרמס על הפילוסופיה, מוזה על האמנות, אליסיום על הדבקות ואונריוס על ההנהגה. שני המנהיגים שלנו, אם כן, מצליחים להתחבר אל המימדים הללו ולינוק מהם מידע. המטרה: לחיות חיים מאושרים כנשמה אלמותית וחופשייה.

אפרופו נשמות, מסתבר שנשמתה של רות היתה בגלגולים קודמים קונפוציוס, הבודהה, סוקרטס, המלך ארתור, הקיסר שארלמיין, מונה ליזה, יוהנס קפלר, הנרי השמיני, בנג'מין פרנקלין, והמלך פוסייד מיבשת אטלנטיס; נשמתו של ארנסט היתה האל המצרי אוזיריס, ישו והשטן (לא הגיוני? התקבלתם!). רות, אגב, התגלגלה הלאה ב- 1993. ארנסט הקדים אותה ושוגר לחלל ב- 1972.

הכת המשיכה להתקיים ומתקשור של אחד החברים באונריאוס עלה שבשנת 2001, מאה שנה בדיוק להולדת רות נורמן, יקרה בשעה טובה המאורע שכולנו ציפינו לו משחר האנושות, וחללית האם סוף כל סוף תגיע ותבוא להושיע. איפה? בדרום קליפורניה. מי? המואונים (Muons) מכוכב מייטון (Myton) – מי לעזאזל חשבתם??? החללית, אגב, תביא על סיפונה יותר משלושים אלף מדענים מואונים לכדור הארץ, שיפתרו את כל בעיותינו ויפתחו בעידן חדש של שלום ושגשוג. אבל אלא אם כן פיספסתי משהו רציני, זה לא ממש קרה, והקבוצה, שעדיין קיימת, באופן טבעי במשבר אמונה.

בשונה מקבוצת "שער גן עדן", האונריאוסים אינם שוללי עולם. הם לא רוצים לברוח לחלל, אלא לשפר את הארץ. הלך הרוח מחייב-העולם שלהם מסביר מדוע הם לא התאבדו, ולדעתי כל כת שחבריה לא מתאבדים כבר ראויה להוקרה – בכל זאת, הם חסכו מאיתנו אחוזה ענקית מלאה בגופות מגונדרות. מאידך, הציפייה הכנה שלהם לגאולה מהשמיים נידונה להפוך לאכזבה.

אצל האונריאוסים ניתן לראות עוד דבר מה האופייני לכתות חייזרים הזויות: הניכוס חסר הבושה של כל ההיסטוריה האנושית תחת כנפיהם דלילות הפלומה של שני המנהיגים הגלקטיים. אין כל בעיה לערבב רוחניות עם חייזרות, וגלגולי נשמות המנהיגים מבהירים היטב שלא היה לבני האדם מקור אחר לידע מאשר שניהם, ולכן שכדאי מאוד להמשיך ולהקשיב להם. רק להם.

תשעה מי יודע?

ברברה מרסיניאק טוענת שהיא מתקשרת קבוצה של ישויות ממערכת הכוכבים פליאדס. הקבוצה מונה תשעה חברים, והם כבר תקשרו עצמם דרך מורי-עולם שונים כישו, בודהה, סוקרטס, נוסטארדמוס וליאונרדו דה וינצ'י. "התשעה" (כך הם נקראים: "The Nine") מזהירים אותנו בני האדם שאם לא נתפקח מהר אנחנו עלולים למצוא עצמנו בגיהנום של רודנות בו בני אדם יהפכו ליצורים אומללים שחציים מכונות. אבל יש תקווה, כי עד 2012 יש זמן לתקן עולם, וזו גם עת רצון, שכן באופן משמח "אנחנו מופצצים בתקופה זו בחלקיקי אנרגיה עד לרמה התת-אטומית" (הכל מדעי כן?). על כן תהליכים שבעבר נמשכו שנים ימשכו ימים, ולא רחוק הזמן בו כולנו נהיה מודעים לכך ש"אנחנו יוצרים את המציאות שלנו". על פי "התשעה" עלינו לשוב לחיים קרובים לטבע ולהפנות גב לטכנולוגיה שמשעבדת אותנו.

ברברה מודה שמה שהביא אותה לתקשור היה הספר "סת מדבר". היא התרשמה ממנו מאוד ובטיול במקדש בדלפי אשר ביוון התחילה לתקשר בעצמה את הקבוצה. הם סיפרו לה שלפני 500,000 שנה הציביליזציה האנושית פרחה וכדור הארץ היה מרכז הגלקסיה. הבעיה נוצרה רק לפני 300,000 שנה, אז חייזרים עוצמתיים הגיעו הנה ושדדו אותנו מכל הידע הזה. הם גם ניוונו אותנו מבחינה ביולוגית, ושינו את ה- DNA שלנו כך שנשרוד, אבל לא הרבה מעבר לכך. רק את האורגזמה הם השאירו לנו, כשריד אחרון וזיכרון להוויתנו המגניבה מימי קדם. כעת באים "התשעה" ומנסים ללמד אותנו מחדש איך לחיות, כי מכיוון שכדור הארץ תקוע מבחינה אבולוציונית, הוא תוקע איתו את כל הגלקסיה. אסיים אם כן בקריאה נואשת: אנשים יקרים, עשו טובה והגיעו כבר לשלב האבולוציוני הבא – אתם תוקעים את כל הגלקסיה!

לסיום, הרי שיר יפה על אפלוויט וכתו:

[הנה גרסת אנרג'י של המאמר. לקבלת תמונה כללית על כל תופעת החייזרים, מהבחינה ההיסטורית והפסיכולוגית, אני ממליץ על הספר Alians: Why They are Here של Bryan Appleyard, שגם נעזרתי בו לצורך כתיבת רשימה זו]