[עומדים בתור לסרט, אני והדייט; לפנינו וודי אלן והחברה שלו, דאיין קיטון]
אני: את מבינה? כדי לראות באור נכון את הניו-אייג' היהודי צריך לתפוס איך תנועת החסידות בעצם העבירה את המטאפיזיקה הלוריאנית אל תוך המרחבים הפנימיים של הנפש. הספירות עוברות הפנמה והופכות לתכונות ולכוחות נפשיים. אם כי אם לדבר לגמרי בדיוק הקבלה הלוריאנית עצמה היא מהלך אדיר של החצנה, כאשר כבר אצל מורו של האר"י, רמ"ק, רבי משה קורדוברו, העניין החל לעבור מהספירות כהיפוסטאזות מטאפיזיות אל –
וודי: אני עומד לחטוף שבץ.
דאיין: אז פשוט אל תקשיב לו.
וודי: הלוואי והייתי יכול, אבל הוא צורח את האבחנות שלו באוזן שלי!
אני: כך שלמעשה אפשר לומר שהאר"י הוא המחצין הגדול של הקבלה, הבנאי הגדול של מגדלים מטאפיזיים באויר. בעצם זו רגרסיה איומה אל הגנוזיס… הוא… הוא בעצם תינוק מגודל, תינוק רגרסיבי. הוא פשוט תינוק גנוסטי!
וודי: מילת המפתח כאן היא 'תינוק'… ומה את בכלל כל כך מבואסת?
דאיין: איחרתי לפגישה עם הפסיכולוג שלי. לא התעוררתי בזמן.
וודי: איך את יכולה לא להתעורר???
דאיין: השעון המעורר…
וודי: את יודעת שזו במהותה פעולה תוקפנית כלפי.
דאיין: כן, בגלל הבעיה המינית שלנו, נכון?
וודי: אז כל מי שמגיע ליס-פלאנט צריך להיות מעודכן בתכיפות יחסי המין שלנו?
אני: או רבי ישראל מרוז'ין, האדמו"ר הגנדרן. לומר שהכוונה היא שעושה מעשה מסויים למצווה – את מבינה את המהפך הדרמטי כאן מהחוץ פנימה???
וודי: הייתי עושה לו איזה מהפך מהחוץ פנימה.
דאיין: די כבר וודי.
וודי: הוא יורק לי על הצוואר, את מבינה? יורק לי על הצוואר… וזה רק נהיה יותר גרוע מאז שלכל אחד יש סלולרי.
דאיין: ואתה יודע עוד משהו? אתה כל כך מרוכז בעצמך שאם אני מאחרת לפסיכולוג שלי אתה יכול רק לחשוב על הדרכים בהן זה משפיע עליך!
אני: זו הפנמה רבתי, אינטרנליזציה גיגנטית…
וודי: הם בטח בדייט הראשון שלהם… בטח נפגשו באתר 'נמסטה'… 'אקדמאי בשנות השלושים מעוניין לפגוש אשה המתעניינת בנרות שבת, קבלה ומין-טנטרי' … למה את מתכוונת 'הבעיות המיניות שלנו'??? אני באופן יחסי נורמלי בשביל מישהו שגדל בקריות!
דאיין: בסדר, אני ממש מצטערת. הבעיה המינית שלי, בסדר? הבעיה המינית שלי!
וודי: לא קראתי את זה! זה של מאיר שלו, לא?
אני: אפשר לראות את זה כבר אצל הבעל שם טוב, וממנו זה עבר ישר למגיד ממעזעריטש, מבינה?
וודי: מה לא הייתי נותן עבור סיר גדול מלא בחמין רותח…
אני: הבעש"ט בעצם הוא זה שאצלו משתלטת ההפנמה…
וודי: [לצופים] מה אפשר לעשות כשנתקעים בתור עם טיפוס כזה מאחוריך???
אני: [לוודי] רגע רגע, למה אני לא יכול להביע את דעותי? מדינה דמוקרטית, לא?
וודי: כן, אבל למה אתה צ-ו-ר-ח? אתה לא מתבייש לגלגל דרשות כאלה? והקטע המצחיק הוא שאין לך בעצם שמץ של מושג על היהדות, על החסידות או על הבעש"ט!
אני: באמת??? במקרה – או שלא במקרה – אני מלמד קורס שנקרא 'רוחניות הניו-אייג' ביהדות בת זמננו' באוניברסיטת תל-אביב, כך שנראה לי שלאבחנות שלי על המהלך של הבעש"ט יש איזשהו תוקף!
וודי: מה אתה אומר? אז במקרה – או שלא במקרה – יש לי ממש כאן את הבעל שם טוב.
[שולף את הבעש"ט]
הבעש"ט: תראה בחור צעיר, אני שמעתי את מה שאמרת. אתה לא מבין דבר ברוחניות, או ביהדות. כל תפיסת העולם שלך עקומה. העובדה שבכלל נותנים לך ללמד קורס באוניברסיטה היא בעיני נס גלוי. אני במקומך הייתי עושה תשובה. לא מחר, אתמול. דרדק.
וודי: למה בחיים זה לא ככה???
- תגובה
- פרסם מחדש בבלוג
-
להירשם
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
לולאת האל 
נורא הצחקת אותי :)
אהבתיאהבתי
לא שתלת את זה בצורת כתוביות….!
אהבתיאהבתי
אחלה
אהבתיאהבתי
ל"ת
אהבתיאהבתי
חבל שלדייט שלך לא היה שום דבר להוסיף לשיחה.
אהבתיאהבתי
וכל כך שוטף. תודה. מעניין שהטקסט של דאיין קיטון נשאר ללא שינוי. זה אולי מדגיש את הסטריאוטיפיות שלה.
אהבתיאהבתי
השתמשתי בזה בזמנו כשהזכרתי פעם את זה שהרבה פעמים לא הבינו נכון את מקלוהן (אצלי זה היה לגבי הכפר הגלובלי). אני מניח שאתה מכיר את הבדיחה החרדית העממית על אותו רב אשכנזי מפורסם שהתפרסם בגלל ספר החידושים שלו על הרמב"ם, וכשהוא מת ועלה לשמים אמרו לו המלאכים שאמנם הוא היה צדיק ותלמיד חכם וכו' אבל כל מה שהוא כתב על הרמב"ם זה שטויות והבלים.
הרב כמובן סירב בתוקף לקבל את הטענה של המלאכים ואמר שכל מה שהוא כתב זו אמת לאמתה ורק הוא הצליח לרדת לעומק דעתו של הרמב"ם ולפרש נכון את הטקסטים שלו. מכיוון שהרב סירב בתוקף המלאכים קראו לנשמתו של הרמב"ם להגיע ואכן הרמב"ם אמר לאותו הרב שאין שום קשר בין הפרשנות המפולפלת שלו לבין מה שהוא באמת התכוון אליו בספרים שלו. הרב האשכנזי לא התרשם בכלל מטענת הרמב"ם ואמר: נו באמת, מה כבר פרענקים מבינים בפלפול…
(כן אני יודע, בדיחה קצת לא פוליטיקלי קורקט לכאורה, אבל לדעתי היא הרבה יותר יורדת על האשכנזים דווקא ומגלה סוג של ביקורת עצמית מפתיעה של החרדים)
אהבתיאהבתי
מצחיק
אהבתיאהבתי
(ביידיש זה נשמע יותר טוב :-)
ר' חיים מגיע לישיבה של מעלה ומעביר שיעור על הרמב"ם – דברי הרמב"ם לכאורה סותרים במקום מסויים ור' חיים מיישב את הסתירה – הוא מסביר שיש "צווי דינים" בדברי קודשו של הרמב"ם.
הרמב"ם, הנוכח בשיעור, מרים את האצבע: מה זה
"צווי דינים"?
אז עונה לו ר' חיים: נו, מה כבר פרענק יכול להבין ברמב"ם?
אתה צודק שזה סוג של הומור עצמי – הן על היחס של החרדים האשכנזים לחרדים הספרדים והן
(ובעיקר)
על כך שהקשר בין הטקסטים המקוריים לפרשנות שלהם הוא מקרי ביותר.
גם לחרדים – יש חוש הומור – סורפרייז סורפרייז
…
יש גם סיפור מפורסם
(כנראה אמיתי)
על ר' חיים עצמו שתלמיד הקשה על דבריו מתוספות מסויים – שדברי ר' חיים סתרו תוספות מפורש
אז ר' חיים אמר
"אין כזה תוספות"
הלך אותו תלמיד ומצא את התוספות ההוא והראה לו.
אז ר' חיים אמר: לא, אין תוספות כזה – זו טעות בדפוס
(ואני משער שגם הוא אמר את זה בחצי חיוך – הוא לא היה דוגמאטיקן נרגן – שלא כמו בנו הגרי"ז)
אגב, הבדיחה לעיל מבוססת על מדרש חז"ל
אמר רב יהודה: אמר רב: בשעה שעלה משה למרום מצאו, להקב"ה, שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי! אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים. תשש כחו. כיון שהגיע [ר' עקיבא דהיינו] לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני! נתיישבה דעתו
[של משה רבינו, דהיינו]
זו בדיוק אותה הבדיחה אבל מסופרת ברצינות גמורה
אהבתיאהבתי
הי תומר, זה מבדר Indeed אבל דומני כי באשר לתפישות יסוד של הקבלה הלוריאנית, ולקשרי רמ"ק והאר"י (לטעמי היו מצומצמים וניזונו בעיקר מאגדות) שוררות בינינו אי-אילו מחלוקות.
(-:
אהבתיאהבתי
אני מודיע מראש שבאחד הימים אשתמש בפורמט הזה ומודה לך על ה"שיר החדש" שהבאת לעולם כמו שהנחמנים אוהבים להגיד
אהבתיאהבתי
לא חושב שממש הרסתי את הבדיחה, אני חושב שהרעיון עצמו הובן (בנוסח שאני שמעתי כמה פעמים הוא אכן מגיע לשמים ומתעמת עם נשמתו של הרמב"ם, יכול להיות שיש נוסחים אחרים כמובן). בכל מקרה לא רציתי יותר מדי להכנס לפרטים של צווי דינים וחפצא וגברא שאני מסופק אם רוב הקוראים באמת יבינו אותם.
אהבתיאהבתי
רק האורגניזם ושועי:
אל תקחו את את מה ש"אני" אומר כאן כאילו הוא לגמרי דעתי. הרי זה מערכון. אני אמור לצאת כאן שמוק.
אגב, אני חייב לומר שתרגום הקטע הזה הבהיר לי עד כמה וודי אלן מוכשר. בהתחלה לא רציתי ממש לתרגם (עם שינויים קלים), אלא לכתוב פשוט גרסה משלי, דומה. אבל אחרי ניסיון הגעתי למסקנה שתרגום מוודי יעבוד הרבה יותר טוב. יש לו יכולת מופלאה לבנות סצנה בצורה שתתפתח בדיוק בצורה ובמקום שצריך.
אהבתיאהבתי
כן – גם בגרסא שלי הוא מגיע לשמים – לישיבה של מעלה
והבט
(כמו שהרמב"ם היה אומר)
וק"ל
(כמו שר' חיים היה אומר, או שמה זה היה
"ודוק"?)
אהבתיאהבתי