שירי זן עבריים – זלדה

אני מאוד אוהב את השיר הזה:

אני ציפור מתה – זלדה

אֲנִי צִפּוֹר מֵתָה
צִפּוֹר אַחַת שֱמֵּתָה.
צִפּוֹר עוֹטָה מְעִיל אָפֹר
בְּלֶכְתִי, לֵץ מַפְטִיר לְעֻמָּתִי.
 
פֶּתַע אֲפָפַתְנִי שְתִיקָתְךָ –
חַי עוֹלָמִים
בְּשוּק שוֹקֵק עוֹף מֵת יָשִיר –
רַק אַתָּה קַיָם.
בְּשוּק שוֹקֵק מְדַדָּה צִפוֹר עִם שִיר
נִסְתָּר.

  

זלדה מתחילה את השיר הזה בתור ציפור מתה. ולא סתם ציפור מתה אלא סתם ציפור מתה: "ציפור אחת שמתה". איזו ציפור אחת. שככה מתה לה. עוטה מעיל אפור. מעיל אפור שהוא ודאי מעיל היומיום (היא הולכת לשוק), מעיל השגרה, מעיל החול. בלכתה, מבטו של לץ מטריד אותה. הוא מפטיר לעומתה. הפטרה היא ביטול, דברי סיום, סיכום או נעילה, שאחריהם נותנים מקום לשכחה. כי השגרה הרגה אותה והיא כבר מתה, ולכן זהו מעין epitaph בלע"ז: מילים אחרונות על קברו של נפטר. מצד שני הפטרה היא גם קריאת פסוקים מספרי הנבואה. וההפטרה כאן אכן מובילה לנבואה.

פתע אפפתני שתיקתך. פתע. זה תמיד פתאום. "אחד מהם יותר מכבליו ויוכרח לפתע לקום" כותב אפלטון (ומתרגם י.ג. ליבס) במשל המערה שלו (פוליטאה ז', 515). פתאום האמת מציפה אותנו. פתאום הכל מובן. את זלדה אופפת שתיקתו של האל, אותו שקט סמיך שנמצא תמיד מקיף את כל הרעש, אותו אין שמקיף את כל היש. "חי עולמים" – אותם חיים שמקיפים את כל העולמות. ואת המוות גם, שכן אותה ציפור מתה מתחילה לשיר. זלדה קמה לתחייה, לחיים של אמת, לקיום היחיד שאכן ייקרא חיים.

אני מאוד מאוד אוהב את שתי השורות הבאות:
בְּשוּק שוֹקֵק עוֹף מֵת יָשִיר –
רַק אַתָּה קַיָם.

השורה הראשונה נעזרת בפונטיקה של המילים כדי לדהור הלאה, ומהר: בשוק שוקק – אונומטופיאה ממש! – עוף מת ישיר – לשון עתיד, עם רמז של ציווי: ישיר!; מעין הכרזה חגיגית בסוף השורה: ישיר! זה לא פחות מאשר הודיה על נס שנעשה: ישיר!
ועכשיו חזרה להווה, לזה שתמיד הווה:

רַ ק

אַ תָּ ה

קַ יָ ם.

המילים כאילו נופלות אחת אחת, מתעגנות בהכרה כעובדות בעלות מוצקות אקסיומטית. בניגוד לשורה הקודמת, השוקקת, כאן אפשר ממש להרגיש את הפאוזה הקלה בין המילים: רק. אתה. קיים. עם דגש על קיים. זה. כל. מה. שיש. הוא כל מה שיש. ובשביל זלדה הוא עכשיו אתה. הוא לידה, אצלה, שלה.

והיא מדדה הלאה. מבחוץ לא השתנה דבר. היא עדיין ציפור, עדיין בשוק. אבל בתוכה יש לה שיר. יש פיתוי לומר: שיר השירים. הוא נסתר, אבל לא לזמן רב: הנה היא כתבה את בן דמותו המילולי, והנה גם אנחנו שותפים זוטרים באותה ידיעה ששטפה את הכרתה של זלדה באותו יום, אותו יום של חול שהפך יום חג.

פרסומי ניסא

ביהדות לא נהוג כמעט לשורר, ודאי לא לדבר, אודות חוויות רוחניות, וזה חבל מאוד. חוגגים בחנוכה איזה נס של פך שמן, אבל ניסים אמיתיים, ניסים חשובים באמת, כמעט לא מציינים. אולי כי הם יותר אישיים, והקהילתיות היהודית לא מחשיבה יותר מדי את התחום הפרטי. אולי כי הם מאיימים על הממסד הרבני. וכנגד זה הנה שיר שלדעתי קושר באחת מסורות ארס פואטיות עם אלו של וידוייהם האקסטטים של המיסטיקנים (ובכך גם מזכיר לי את ביאליק). 

זלדה באה ממשפחה חרדית. ועוד עם יופי של "ייחוס" (במלעל): היא מצאצאיו של הצמח-צדק, בת-דודתו של הרבי מליובאוויטש (אוי חב"ד חב"ד, עשרה קבין של רוח-הקודש ירדו על חצרות החסידות, ותשעה מהם נטלת. וכנגד אלה גם תשעה קבין של משיחיות מטורללת). היא חיה כחרדית על ימיה. על כן עוד יותר מפתיעה הפתיחות שלה: חוויות רוחניות זה לא עניין לפרסום, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשים, שכל כבודן אמור הרי להיות פנימה – וכאן כבודה הוא כבודו יתברך, במלוא מובן המילה. אם פעם התברכה היהדות בנביאות כמרים ודבורה, נשים חזקות וקרובות לאל שמתוארות בתנ"ך כדבר מקובל ומובן מאליו (ושאגב כך גם לא מתביישות מדי פעם לשורר שירות), הרי שמאז הושתק הקול הנשי, ודאי בכל הנוגע לענייני קודש. אולי הדם החסידי שבעבע בעורקיה של זלדה לא נתן לה לכסות במעיל אפור את שיריה.

11 תגובות

  1. יפה בעיני שהאמצעי דרכו הקדושה נגלית היא ציפור מתה

    לא ארי גיבור, נשר מהיר, צבי מקפץ או אייל
    אלא ציפור נשית ומתה.

    אהבתי

  2. כן, אין כמו זלדה להביא את הקשר וגם את הפער בין היומיום לקדושה והאור שמעבר לו. (למשל ב"שבת וחול".
    וההרגשה שלי תמיד שגם בתוך השירים הגלויים שלה מסתתר תמיד השיר הנסתר וקורא לנו לגלות אותו.

    אהבתי

  3. מאד מאד.
    ביהדות לא נהוג לשורר אודות חוויות רוחניות, אתה כותב.
    אני חושב על תהלים.
    "בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל".
    לא כתאור.
    כחוויה רוחנית.
    אני חושב על ירמיהו, על יחזקאל.
    על ישעיהו.
    על רבי אלעזר אזיכרי, ידיד נפש.
    על רבי שלמה אלקבץ, לכה דודי.
    על דבורה, עורי עורי דברי שיר.

    פך שמן.
    פכים קטנים.
    לא פח. סליחה על הנוקדנות. אבל זה כל כך חשוב.
    פך. כלי קטן של שמן למאור. אדם, נשמה. השמן.

    על האזינו אני חושב.

    אני מרגיש שאתה תוחם את "היהדות"
    לשולחן ערוך בלבד. ולא היא.
    לא יודע עוד.

    אהבתי

  4. אני משתדל שלא לתחום את היהדות ל"שולחן ערוך" בלבד. לצערי היא עושה זאת בעצמה, או לפחות החלקים האורתודוקסים בה. כן: פעם שוררנו שירות נהדרות וחיברנו מזמורי תהילים. פעם גם פיזזנו ורקדנו לפני ארון הברית והתלהבנו ושמחנו בחבורות של בני נביאים. אבל היום, לצערי הרב מאוד מאוד, כבר לא. אפילו החסידות כבר לא מה שהיתה, כידוע לך ודאי. אבל פה ושם, עדיין. כמו זלדה : )

    ותודה על תיקון הכתיב. זו לא נוקדנות בכלל – יש לי בעיה קלה בתחום הזה.

    אהבתי

  5. אם נשמתך חסרת פניות
    כציץ העמקים
    תגיע אל לב הדברים בקפיצת הדרך
    תגיע אל לב הדברים.

    אם נשמתך חסרת פניות
    כציץ העמקים
    תגיע אל לב העולם
    תגיע לשער
    שאין לו גוון.

    אם נשמתך חסרת פניות
    כציץ העמקים
    יביא לך הצדיק הפוסע
    מפתח סודי
    יביא לך ר' לב שרה'ס
    מפתח קדוש
    לאור הברקים
    ולמערבל הסופות.

    אם נשמתך חסרת פניות
    כציץ העמקים
    לא תטבע בחושך
    עד השורש,
    לא תטבע בעכשיו
    עד הנקודה הפנימית.

    אהבתי

  6. רשימה נחמדה. אבל רציתי להביע את התרגשותי דווקא מהשיר "כציץ העמקים" – שגליה הביאה בתגובה הקודמת, פשוט שיר שטלטל אותי. לא ידוע לי הרבה על ר' לייב שרה'ס, אבל שמעתי עליו גדולות ונצורות בתולדות החסידות. זלדה ידעה להציב רף גבוה ונישא לאדם השואף מעלה. תודה לכולכם

    אהבתי

  7. אני עדיין לא הבנתי למה זה המקום לכתוב דברים כאלה ואפילו בסוגריים על חב"ד? אתה עוסק בהמנויטיקה או בהחדרת זילזול ובוז לסקטורים מסוג אלו או אחרים. חבל במשפט אחד היופי של הניתוח שלך ירד כמה וכמה קבין נוכח האישיות המזלזלת שלך

    אהבתי

    1. אהבתי את המשפט: "אולי הדם החסידי שבעבע בעורקיה של זלדה לא נתן לה לכסות במעיל אפור את שיריה." ופתאום עלה בי זכרון מלפני יותר מ30 שנה. ערב שבת בירושלים אצל חברה עם אנדרה היידו ועם זלדה. היא לבשה אפור כמעט שחור. גזרה פשוטה. נקיה ואני זוכרת את התחושה הרוטטת כאילו ישבה לידי צפור ססגונית רבת יופי.

      אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s