שינוי שיטת הממשל – בטיבט

עכשיו זה רשמי: הדלאי לאמה הכריז שלשום על שינוי שיטת הממשל: לפני מותו ילך העם הטיבטי (אני משער שהוא מתכוון לפליטים הטיבטים שבהודו) למשאל עם ויכריע איך לבחור את המנהיג הבא שלהם. כנראה שהוא יצביע בעד שיטה השונה מזו שהיתה נהוגה בחמש מאות השנה האחרונות, בה מנהיג העם היה גלגולו החדש של הדלאי לאמה הקודם (כן: שיטה שהיא מבחינה עקרונית עוד פחות שוויונית מהעברת המלוכה מאב לבנו: כאן מדובר לכאורה באותו אדם עצמו שממשיך לשלוט ללא הפסקה).

כל זאת בתגובה להכרזה של סין שהיא תהיה האחראית הבלעדית על מציאת התינוקות שבגופם נשמות* גלגוליהם החוזרים של מנהיגים טיבטים (ובכך בעצם היחידה שתקבע מי יהיו המנהיגים האלה בעתיד), כלומר שהדלאי לאמה הבא יהיה תינוק שהיא עצמה תמצא בתוך תחומי המעצמה. הכוונה של הסינים היתה למנוע מצב שבו הדלאי לאמה יתגלגל אחרי מותו לחו"ל (כלומר: ימצאו תינוק שיהיה הדלאי לאמה הבא בארץ נוחה, למשל ארה"ב), שם יזכה לאזרחות וזכויות שיעזרו לו במאבקו המתמשך בכיבוש הסיני של טיבט (סלובוי ז'יזק כתב על זה אז מאמר בניו-יורק טיימס). סין רוצה לגדל לעצמה דלאי למה שקט ומבויית, כי נמאס לה מהרעש והאהדה שמעורר זה הנוכחי.

קצת רקע

הדלאי לאמה מקבל את מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור האזרחי הגבוהה ביותר של ארה"ב, לפני כחודש, בעת ביקורו שם. התמונה מכאן

העניין הוא כזה: מאז 1959, עת נמלט הדלאי לאמה מטיבט הכבושה, הוא מתאמץ מאוד לעורר בעולם מודעות לחורבן הגדול שהכיבוש הסיני ממית על טיבט, חורבן שהוא בעיקרו תרבותי. סין הקומוניסטית אינה מוכנה שהטיבטים ימשיכו את המסורות הבודהיסטיות, מסורות שבלתי אפשרי לדמיין את חיי הטיבטים בלעדיהן. כי טיבט היא במאות השנים האחרונות ממלכה דתית, שמנהיגה הפוליטי והרוחני הוא הדלאי לאמה. כל המערך החברתי של הטיבטים מושתת על ההגיון של הבודהיזם הטיבטי, על פיו תכלית החיים היא הנירוונה והנזירים הם המממשים אותה, ועל כן גם ראויים לכבוד, ולשלטון.

אבל העניין גם יותר מורכב מאשר נגלה במבט ראשון. ראשית, משום שיש בסיס לטענות הסיניות על כך שטיבט מאז ומעולם היתה חלק מסין: במאות השנים האחרונות המנהיגות הטיבטית כמעט תמיד נקבעה על ידי גורמים חיצוניים, בין אם הם מונגולים ובין אם הם סינים, וסין שלטה בכוח (אם לא בפועל) בטיבט לפני שהבריטים הגיעו אליה בתחילת המאה העשרים. למעשה, התואר "דלאי לאמה" עצמו ניתן לבעל התפקיד הזה (הדלאי לאמה השלישי – השניים הקודמים הוכתרו רטרואקטיבית) בשנת 1578 על ידי מנהיג מונגוליה אלטן קאהן ("דלאי" פירושו אוקיאנוס במונגולית), והדלאי לאמה הבא (הרביעי)  היה נכדו של קאהן. כך שיש תקדימים רציניים להתערבות חיצונית במנהיגות הטיבטית (וראו גם הערך על טיבט בויקיפדיה לקבלת רושם על הבלגן השלטוני העצום שתמיד שרר בה).

שנית, עם כל מלחמתה האכזרית בבודהיזם ובתרבות הייחודית הטיבטית (שאני כמובן מגנה בכל פה), שלא לדבר על הרציחות ההמוניות של נזירים טיבטים על ידה, סין בכל זאת מפתחת את האזור ומביאה אותו אל תוך המודרנה – בייג'ינג משקיעה סכומי כסף אדירים בפיתוח תשתיות, למשל במתיחת קו רכבת שהגדיל בשנים האחרונות את הסחר ב- 75%; היא גם בונה בתי ספר: תחת התיאוקרטיה של הדלאי לאמה היו 95% מהטיבטים אנלפבתים! (עוד על כך ראו צמד מאמרים משובחים כאן וכאן)

מה שמעניין

אבל הרי מה שמעניין כאן הוא הקשר ההדוק בין הדת לפוליטיקה, קשר שאפילו סין הקומוניסטית נאלצת להתמודד איתו. אחת המדינות החילוניות (לפחות רשמית) בעולם נאבקת עם אחד העמים הדתיים בעולם, והתוצאה היא היפוך תפקידים מוזר: סין, שאמורה להיות אמונה על המטריאליזם המרקסיסטי, חייבת להוציא הצהרה שהיא עצמה תמצא את הגלגול הבא של נשמת* הדלאי לאמה, ואילו הטיבטים, בעלי מסורת תיאוקרטית ארוכה, פתאום מאמצים את דרכי המערב ומכריזים על משאל עם!

אני לא סינולוג ואין לי מושג האם החדירה הסינית אל נבכי תורת הגלגולים היא עניין מרעיש, אבל לפחות בעניין הבודהיזם הטיבטי זה לא עד כדי כך מפליא. זאת משום שדתות, בשונה מכתות, הן מערכות גמישות הרבה יותר ממה שניתן לחשוב, ואין כמוהן לסגל את עצמן למצבים חדשים, אפילו במחיר ויתור על עקרונות או מסורות ארוכות שנים. גבולות הגזרה התיאולוגים של דת הם עניין נזיל: היא מבקשת להכיל, ולא לדחות (שוב, בשונה מכת, שמתבדלת ומסתגרת – האבחנות הללו הן של מקס ובר). כמובן שלא הכל "הולך", ועמוד השדרה חייב להישמר יציב, אחרת גם לא תהיה יותר משמעות לזהות העצמית של אותה מערכת דתית, אבל דת חיה תמיד תדע להתאים את עצמה למציאות, ודת שמנסה להתאים את המציאות אליה (מתוך שאיפות משיחיות בדרך כלל) סופה למות.

* רק לשם דיוק: בעניין גלגולים, הטיבטים לא מאמינים בנשמות שמתגלגלות, אלא במה שנקרא בתרגום לאנגלית "subtle mind", שעובר מגוף שמת לגוף שנולד. זו כמובן לוליינות תיאולוגית שאמורה ליישב את האמונה המאוד מרכזית של הטיבטים בגלגולים, עם הדוגמה הבודהיסטית הבסיסית בדבר אי-קיומה של נשמה או של עצמי כלשהו.

[מאמר מדאיג מאוד על מצב קורסי ה"טנטרה" בארץ פורסם לאחרונה בגלובס]

36 תגובות

  1. עשית לי סדר בבלגן של נתונים טיבטיים.
    ולגבי הטנטרה – הגיע הזמן אולי להרים פוסט שיסביר אחת ולתמיד מה זה?

    אהבתי

  2. אני אתייחס רק להערת השוליים, אם כי כמובן יש הרבה מה לומר על הבעיה הסינית-טיבטית: ההגדרה "לוליינות תיאולוגית" מתאימה למודל התודעה של הבודהיזם הטיבטי בערך באותה מידה שהיא מתאימה למכניקת הקוונטים. אין כאן לוליינות, ולהבנתי גם לא תיאולוגיה. כן, ממבט ראשון, ובמושגינו הניוטוניים הגסים, נראה שמדובר פה באיזו מריחה. למעשה, מדובר בשניים מן הדברים העמוקים ביותר שהגתה האנושות, ומה שלא פחות חשוב הוא שברמות רבות שאותן ניתן לבדוק (רוחניות או מדעיות, בהתאמה) המודלים הללו אפילו עובדים.

    אהבתי

  3. אשמח אם תרחיבי: כיצד אלו שניים מהדברים העמוקים ביותר שהגתה האנושות? כיצד ניתן לבדוק רוחנית ומדעית שהמודלים הללו עובדים? מה פירוש "עובדים" בקונטקסט הזה (אני משער שהכוונה ל"מביאים לשחרור מוחלט של האדם"?)? וגם התייחסות שונה משלי לבעיה הסינית-טיבטית תתקבל בברכה.

    ההסתייגות שלך נרשמה, אבל אני בטוח שהיא תעשה הרבה יותר רושם אם יבואו נימוקים בצידה.

    אהבתי

  4. מדובר בדברים עמוקים, מכיוון שהם לא מתגלים בבחינה שטחית, אלא רק בבחינה מעמיקה ודקה יותר. בבחינה כזו מתגלה כי הם מתארים את ה"מציאות" (שתפיסתה לפי המתודה המדעית שונה כמובן מתפיסתה בקונטקסט של עבודה רוחנית) בצורה מדויקת יותר מאשר מודלים שברמה השטחית נראים כנכונים יותר. המורכבות והתחכום שלהם עשויים בהחלט ליצור רושם של לוליינות לשמה, סתימת חורים מטאפיסית ותו-לא, אולם הקשר של תורות מסוג זה לסתימת חורים הוא מהותי יותר: רק בבחינה דקה ניתן לזהות את המקומות שבהם השכל הישר והפשוט לא מספיק כדי להסביר את כל שיש להסביר; במקומות אלה נפתח פתח לפיסיקה חדשה, פילוסופיה חדשה – התקדמות של ממש בהבנה מכל סוג שהוא. בסדקים הללו השכל הישר והמציאות דוחקים אותנו ביניהם להבנה חדשה, אמיתית יותר מכל הבנה קודמת.

    בעניין "עובדים", כל תפיסה ושיטתה: במתודה המדעית לא די בתאוריה אד-הוק, שמסבירה רק את מה שנצפה עד כה, אלא יש צורך גם בקבלת ניבויים אשר יאומתו בניסויים. מכניקת הקוונטים משמשת ביעילות רבה להסביר את שנצפה וחוזה בדייקנות תוצאות של ניסויים עתידיים; ההבנה של התודעה לפי הבודהיזם הטיבטי משמשת היטב את ההולכים בדרך לשחרור ולהגשמה, ומהווה בסיס רעיוני ומעשי לאוסף של טכניקות רוחניות שיעילותן רבה.

    אני מעדיפה להתמקד בתוצאות ולא, למשל, בעובדה שמבנה התודעה נחווה באותו אופן אצל מתרגלים רבים ושונים. חוויה היא עניין סובייקטיבי ונתון להטיות. זו אינה יכולה לשמש "הוכחה" לנכונות המודל. אולם, יש לזכור כי לעבודה הרוחנית אין יומרות לסטנדרטים אובייקטיביים כאלה של המדע, ולכן לא בהכרח נכון לשפוט תורה רוחנית באופן דומה לזה שבו שופטים תורה מדעית.

    אולם, ברמה הפילוסופית יותר, גם נכונותה של תורה מדעית לא נבחנת בעצם ה"קיום" או ה"אי קיום" של מושגי היסוד של התורה (למשל: האם קיים אלקטרון? האם קיימת פונקציית גל? האם קיים המרחב-זמן?) אלא ביעילותה בתיאור התנהגותם של הדברים הנתפסים על ידינו.

    אהבתי

  5. תראי מיכל, בסך הכל אני מסכים איתך בכך שאני מעריך ש"מדעי ההכרה" הטיבטים הם בין העמוקים שפיתחה האנושות בכל שנות קיומה. ברור משום כך שודאי שבחינה שיטחית שלהם לא תספיק ואין להגיע למסקנות באשר לתוקף התיאוריות של הטיבטים ממנה. יחד עם זאת, לבד מלומר את מה שאני כרגע כתבתי בשלוש שורות אני לא חושב שחידשת משהו. כל חסיד של כל שיטה דתית או פילוסופית חושב שהשיטה שלו עמוקה מני ים ושזר לא יבין אותה. את אותם דברים ניתן לשמוע מכל כיוון. אז בכל זאת, תני דוגמא, הסבר קצר, איזו אילוסטרציה לתוקפה של התיאוריה, משהו. ושוב: אני מודה שאני מסכים איתך באשר לעומקן של התיאוריות הטיבטיות. אבל אשמח לשמוע על עומק אותו עניין של ה – subtle mind…

    אהבתי

  6. העניין מבחינתי כרגע הוא לא האם התפיסה הטיבטית עמוקה ומתוחכמת יותר מאשר, נאמר, התפיסה היהודית. העניין הוא שמדובר בתפיסה שנבחנה וחודדה היטב במהלך מאות שנות קיומה, והיא קונסיסטנטית במושגיה-שלה, ובכלל זה גם אותה נקודה שאליה התייחסת כאל לוליינות תיאולוגית. ניתן ורצוי, כמובן, לבחון אותה ואת כל רכיביה בכל הכלים שברשותנו, אבל סתימת חורים חפוזה היא, להתרשמותי, דווקא לא אחד מהדברים שנגלה. זו היתה הנקודה שביקשתי להעביר ולא מעבר לכך.

    לגבי דוגמה קונקרטית שתשכנע אותך בתוקפה של התיאוריה – חוששתני שאין לי כזו, ובמחשבה נוספת אני תוהה, איזו מין דוגמה תישמע משכנעת?.. הדוגמאות הקיימות בענייני התודעה הן אחת משתיים, להבנתי: או דברים שחווה המתרגל בעצמו (או שחווים אחרים המוכרים לו), והם כאמור לא משכנעים במיוחד את מי שלא חווה אותם או משהו דומה להם; או אירועים הניתנים לבחינה אובייקטיבית, שעשויים להראות כדברים שמחוץ לגדר הטבע (למשל, לידה מחדש, אם ניתן לאמתה) ויכולים להיות מוסברים על ידי תורה כזו או אחרת וכך לתת תוקף אובייקטיבי לאמיתותה. לי לא יצא להתקל בהם ולבחון אותם (דבר שהייתי שמחה לעשות), ולכן אין לי גם דוגמה כזו. לו היתה, ולו היה לה תוקף משמעותי, ניתן היה מן הסתם למצוא אותה בכל כותרות העיתונים. הלא זו הבעיה שלנו בעידן הסופרמרקט הרוחני – שאת אותם דברים ניתן לשמוע מכל כיוון, ולא די במבט אחד לרדת לחקרם ולקבוע מה נכון ומה נכון פחות, מה סתם גיבוב שטויות ומה רק נשמע ככה. מהבחינה הזו, לצערי, אין לי מה לחדש.

    אהבתי

  7. כנראה שנצטרך להשאר רק עם ההסתייגות ולוותר על הרושם. ההסתייגות שלי טענה כי רמות התודעה העדינות, בין אם הן "אמיתיות" מבחינה אובייקטיבית ובין אם לאו, הינן הרבה יותר מאשר חופן טיט שנועד לסתום חור מקרי, ויש להן מקום מרכזי בבודהיזם הטיבטי. טענה זו מתבססת על הכרותי (גם אם היא חלקית ושטחית) עם הפילוסופיה והפרקטיקה של הבודהיזם הטיבטי, ועל היותן תוצר של מחשבה מוקפדת ובחינה ביקורתית לאורך שנים רבות.

    הנימוקים שאתה מבקש – בקשה לגיטימית כשלעצמה, והייתי שמחה לו היתה לי עבורה תשובה משכנעת וחד-משמעית – הם נימוקים בדבר קיום אובייקטיבי של רמות התודעה העדינות. אולם, אין לקיום או אי-קיום זה ולא כלום עם ההסתייגות המקורית.

    אהבתי

  8. ששנטידבה עמד על עצם העניין: השאלה היא לא אם יש או אין רמות תודעה עדינות. השאלה היא האם הרמות הללו יכולות להחשב לישות עצמית בעלת זהות קבועה, כפי שהן נחשבות בבודהיזם הטיבטי, למשל כאשר אומרים שהדלאי לאמה הנוכחי הוא גלגולו של זה הקודם. כי אם אותו אדם אכן מתגלגל מגוף לגוף, הרי שלכל דבר ועניין מדובר בקונספציה הישנה של נשמה, שהבודהה כידוע פסל. ואם מדובר רק ברמות תודעה עדינות ותו לא, זה מרוקן כל תוכן אמיתי מהטענה שהדלאי לאמה הנוכחי הוא וכו'.

    עכשיו, אני מבין שהדברים מורכבים ועמוקים, אבל אני לא מקבל את זה שאי אפשר אפילו לומר עליהם שניים שלושה משפטים לשם אילוסטרציה. אבל תודה על הדיון.

    אהבתי

  9. אחת משאלותיו של המלך מילינדה הייתה- מיהו זה שנושא בתוצאותיה של הקארמה אם למעשה אין 'ישות' מלבד סך כל מרכיביה (משל המרכבה). על כך עונה לו נאגהסנה בדוגמה הבאה: הוא שואל בחזרה את המלך, האם האש שניצתה באשמורת הראשונה של הלילה זהה לאש שממשיכה לבעור באשמורת השניה והשלישית של הלילה. על כך עונה המלך מילינדה בשלילה. נאגהסנה ממשיך ושואל את המלך האם האש שניצתה באשמורת הראשונה של הלילה שונה מהאש שממשיכה לבעור באשמורת השניה והשלישית של הלילה, וגם כאן המלך מילינדה עונה בשלילה. 'אם כך,' מסכם הנזיר נאגהסנה-'זהו שנושא בתוצאות הקארמה אינו אתה אך גם אינו מישהו אחר.' בהמשך נאגהסנה שואל על זהותו של אדם שנולד, התבגר והזדקן וגם כאן המסקנה היא שאדם אינו זהה למי שהיה כשהיה ילד, צעיר ולאחר מכן התבגר, אך גם אינו שונה מהם. חושבני שיש פה יותר מלוליינות תיאולוגית: יש בתובנה זו קריאת תגר ממש על הדרך בה אנו תופשים את המציאות הפרטית והחיצונית לנו. באופן כללי, במצב תודעתנו הרגיל אנו תופשים את הכל כמציאות קבועה ואת פרטיה כנפרדים זה מיזה, בעוד שבמצב תודעה אחר המציאות נתפשת כפי שהיא באמת: זרם אדיר של שינויים היוצרים זה את זה ומתערבלים זה לתוך זה. אם כך, הדאלאי-לאמה ה-14 אינו זהה לדאלאי-לאמה ה-13 (וכן הלאה עד ללידתו הראשונה) אך גם אינו שונה מהם.

    עניין נוסף הן אסכולות ה Mind Only והטהאטגהאתהגרבהה, ובייחוד זו האחרונה אשר אסכולה טיבטית בשם ג'ונאנגפה היא ממשיכה שלה, שאכן תיטענה שיש אלמנט קבוע ובלתי תלוי בכל הישויות המרגישות שהוא הבסיס אם תרצה, שממנו נוצרות ועליו "מונחות" כל תצורות התודעה הרגילות שדרכן ועימן אנו תופשים ברגיל את המציאות.

    שוב, נראה לי שההתייחסות לדברים כ"לוליינות תיאולוגית" או "דרשנות תיאולוגית" היא פשטנית לטעמי, שכן הדיון בטבעה של התודעה לא נולד כדיון פילוסופי-דתי, אלא כתובנה מדיטטיבית שנועדה לשרטט את "מפת התודעה" שלנו כך שנוכל להבחין בין מצבי תודעה שונים ולהמשיך מהם הלאה עד ההתעוררות לטבענו המהותי.

    אהבתי

  10. לגביי טענות סין לבעלותה הקודמת על טיבט, שתי נקודות:

    הראשונה: משום מה, העבר תמיד משמש כטענה פוליטית לגיטימית לאומה שטוענת לבעלות על אומה או ארץ אחרת; טענה זו אני מוצא מגוחכת למדיי, שכן, לדוגמה, אם באנו לבקר חבר ומייד התיישבת על הכורסה הנוחה ביותר בסלון שלו, בפעם הבאה שנבקר את אותו חבר ואני אשב על הכורסה בה ישבת פעם קודמת, כל טענה לחזקה עליה מצידך תדחה בבחינת "עבר זמנו". הטענה לחזקת עבר היא טענה שמושמעת רבות בפיהם של כובשים או של אנשים בכלל המסרבים להכיר בכך שהמציאות משתנה ומה שפעם היה שלנו איננו עוד כזה עכשיו, וכל ניסיון, ואפילו מוצלח, להחזיר אותו אלינו אינו אלא פארסה גרועה ומרושעת באם מדובר בשטח ארץ ובקבוצת אנשים שכרגע נמצאים בו אשר נכבשים בטענה של אחזקת עבר. ואם בכל זאת יש ממש בטענה של אחזקת עבר, הרי שטיבט הייתה של הטיבטים לפני שנכבשה ע"י הסינים והמונגולים. ודרך אגב, כיוון שפעם בירתה של סין נכבשה ע"י הטיבטים גם הם יוכלו לטעון שאותה עיר עדיין שלהם, וגם המונוגולים יוכלו לטעון לבעלות על טיבט שכן פעם גם הם היו שליטיה.

    נקודה שניה: אני מניח שבטיבט ולאנשיה כמו לכל אזור אחר בעולם ולאנשיו היו, ועדיין יש, קשיים ובעיות חמורות יותר וחמורות פחותות. הטענה על היותם של הטיבטים אנאלפבתים ו/או מפגרים מבחינה טכנולוגית ועל "קידומה" של סין את טיבט ואנשיה היא טענה לוקה בעיני. מה הצורך בקריאה וטכנולוגיה בתרבות שממילא לא נצרכה להם, ואלה נכפו עליהם? קריאה (לצורך העניין) היא חיוב למי שחי את חייו בתרבות טכנולוגית-מודרנית, ולאו-דווקא בתרבות שלא התפתחה ככזו; במילים אחרות, המודרנה נכפית על הטיבטים לא רק לטוב אלא גם לרע, ובמובנים מסויימים אפילו לרע מאוד. כאן כמובן אנו יכולים לגלוש לשאלת טיבה של המודרנה, שאלה שאני חושב שאין עליה תשובה חד-משמעית מוחלטת, ושבעצמה מעלה תהיות רבות, בין היתר האם כפייתה על תרבות אחרת היא באמת מועילה וכו' אבל לזה לא אכנס כאן :-)

    אהבתי

  11. ראשית, תודה רבה על המשל שהבאת. אני מכיר אותו אבל טוב לרענן את הזיכרון. זה כמובן סיפור שחובר לפני שהבודהיזם הגיע לטיבט, ואם אכן זו גם הפרשנות לאותו סטל-מיינד, הרי זה בדיוק מה שביקשתי ממיכל להביא.

    שנית, אני מסכים איתך מאה אחוז לגבי העניין של הבעלות וכו'. אני לא חושב שיש משהו שמצדיק את ה"טיהור התרבותי" (על משקל טיהור אתני) שמבצעים הסינים בטיבט, וכמובן שאני מייחל ליום שבו הטיבטים יהיו עם חופשי בארצו.

    שלישית, אני לא מסכים שאין ערך ללימוד קרוא וכתוב, גם אם תרבותך מדוכאת בו-זמנית. ואני לא מסכים שטיבט היתה תרבות שלא נצרכה לאוריינות. בטיבט היתה הזנחה חמורה מאוד של כל מי שלא היה נזיר, ובנוסף לזה אפלייה קשה כנגד נשים. אני כן מסכים שאפשר לשאול ולפקפק על טיבה של הטכנולוגיה המודרנית, ושהיא לא בהכרח יתרון.

    אהבתי

  12. אשמח לנימוקים מדוע טיבט הייתה עד לא מזמן תרבות הנצרכת לאוריינות. ובאותה נשימה כמעט אשאל, האם הילידים של פטגוניה או פפואה גיניאה החדשה גם נצרכים לאוריינות, בהנחה ואף אחד לא כופה עליהם מודרנה וטכנולוגיה?

    ועוד על אותה שאלה: בהיות האוריינות נדרשת לפקידים, אנשי ממשל למיניהם ואנשי דת, מה הצורך בה לאנשים נומדים או סמי-נומדים בארץ כה רחבה, כה ריקה והררית כל כך?

    כשאנשי-זן למשל מזכירים את הואי-ננג, הפטריארך הששי של מסורת זו, תמיד עולה העובדה שהיה אנלפבית. איזכור זה תמיד היה לי מוזר, ובייחוד לנוכח העובדה שמרבית תושביה של סין באותה תקופה היו אנלפבתים. אם כך מדוע בכל זאת מזכירים את הואי-ננג כמעט בנשימה אחת עם עובדת היותו אנלפבית? זאת משום שנזירים, ובייחוד אם התנזרו בגיל צעיר, בין הדברים הראשונים שלמדו היו קרוא וכתוב. כיוון (שעל פי מסורת הזן לפחות) הואי-ננג לא עבר את הכשרתו במסלול הרגיל של נזירים טירונים, הוא החמיץ כנראה את האפשרות ללמוד קרוא-וכתוב, לכן היה שונה משאר אחיו הנזירים ולכן האיזכור של היותו אנלפבית.

    אהבתי

  13. לפני שנים שהיתי חודש במנזר בודהיזם-טיבטי בנפאל. ןידיד אחד שלי שם התיידד עם אחד הנזירים. אחרי כמה ימים שאל אותו הנזיר על מחלה שהוא לקה בה: איבר המין שלו היה מוציא נוזל סמיך ולבן לפעמים בלילה, ולפעמים גם ביום… בנסיבות מסויימות מאוד. הנזיר לא ידע מה לעשות, ומכיוון שלא היה לו אל מי לפנות בקשר לזה במנזר (!), הוא שאל את ידידו החדש, המערבי, מה לעשות עם המחלה הזאת שלו.

    אני מקווה שאתה מבין: אם הנזירים שאינם אנאלפבטים, נמצאים ברמה כזאת של בורות, אני ברור למה האוכלוסיה הכללית ודאי וודאי שזקוקה לאוריינות.

    שמע שנטיזווה, חברה סגורה היא מתכון לשמימות מחשבתית ואופקים צרים. אני בטוח שאין לך ספק שילדי החרדים צריכים ללמוד אנגלית, או שילדי האירנים צריכים להתחבר אל האינטרנט. אל תעשה אידיאליזציה מהחברה הטיבטית. לפני שיצאו מטיבט הם היו עוד חברה מסורתית סגורה ודכאנית.נכון, זה שהיו בודהיסטים עזר, אבל לא הספיק, כדי ליצור חברה חופשית, באיזה מובן של המילה שאתה רוצה.

    אהבתי

  14. אתה מציג את הקשר בין אוריינות לבורות כקשר מוחלט וברור, בזמן שבמציאות הוא אינו כזה. הנזיר יכול היה להשיג את המידע הדרוש לו גם מבלי שיזדקק לקריאה, וזאת רק אם היה מישהו בסביבתו שימסור לו את האינפורמציה המתאימה. רבים הם האנשים המשכילים והשכלתם אינה פוטרת מי מהם מבורותם שיכולה לשאת צורות שונות ומשונות. אמי המנוחה עליה השלום למשל, ידעה קרוא וכתוב מגיל שש ובכל זאת נשארה בורה ביחס לרוב ענייניו של עולמנו עד יומה האחרון, והיא אינה היחידה בחברתנו האוריינית, וגם אינה שייכת למיעוט זניח באוכלוסייה. למעשה רובנו בורים ביחס לדברים רבים עד מאוד, וזאת למרות שאנו יודעים לקרוא ולכתוב.

    אימי המנוחה עליה השלום, ידעה קרוא וכתוב

    אהבתי

  15. באמת? אפשר להיות בור למרות שאתה יודע לקרוא? מדהים. די עם השטויות. אתה הרי לא באמת חושב שללמוד לקרוא זה לא דבר טוב, נכון? כפי שאתה חושב שטוב לו החרדים ילמדו אנגלית, וטוב לו בערב הסעודית ילמדו על זכויות האזרח, אין סיבה שגם הטיבטים לא ישכילו. הם בני אדם בדיוק כמונו
    .

    אהבתי

  16. איך המשל של שינטוודה שופך אור על ההבדל בין נשמה לסבטל מיינד ואיך הסבטל מיינד מהווה פקטור להפיכתו של האדם שנתקרא טנזין גיאטסו לאדם שקרוי הדלאי לאמה ה14.

    במקרה הטוב הוא עונה על השאלה למה הדלאי לאמה ה-14 שונה באופיו מהדלאי לאמה ה-13 או למה הדלאי לאמה משתנה במהלך השנים.

    הוא יוצא מנקודת מוצא שבכלל קיים דבר שנקרא זרם תודעה ושקיים זרם תודעה ייחודי שנקרא דלאי לאמה.

    זה כמו שתגיד שהלבה שדולקת לי בכיריים שונה מהותית מהלהבה שדולקת בגזייה, או שתגיד שהלהבה שדלקה בכיריים וכבתה, היא אותה להבה שדולקת עכשיו בגזייה בניגוד ללהבה החדשה שהדלקתי בכיריים ששונה ממנה.

    זה מילא, אבל לייחס ללהבה הזאת תכונות נשגבות, זה כבר פגאניות :-)

    (אגב, סליחה אם התגובה הזאת תופיע פעמיים, זה רק בורות שלי בנוגע לחשיבות הקפס לוק.

    אהבתי

  17. לפי דעתי המשל מציע לנו לא לתפוס את קיומו או אי-קיומו של הדלאי לאמה בצורה בינארית, ולאפשר לנו לצאת מהדואליזם של אותו אחד / לא אותו אחד. אני לא יודע אם זו הכוונה באותו סטל-מיינד, אבל זה הסבר מעניין על אפשרות שאכן גלומה חוכמה באותה תורה.

    אהבתי

  18. כפי שאמרתי בתגובה הקודמת, את ה"גם וגם" הבנתי, את או אדם רגיל או דלאי לאמה לא הבנתי, זאת אומרת, מה יש בסבטל מיינד שהופך את טנזין גייטסו מאדם רגיל לדלאי לאמה ואיך זה שונה מאטמן?

    אם אני כבר יושב אצלך בסלון (המאוד נעים ומעניין, אגב) , יש לי שאלה קצת אישית, מה אתה חושב על הדלאי לאמה? אתה רואה בו אוטוריטה רוחנית מסוג כלשהו?

    אהבתי

  19. אני חושב שבודהיסטים טיבטים יאמרו לך שאותו סטל-מיינד שמכונן את האישיות "טנזין גיאטסו" פשוט שונה במרכיביו ומאפייניו. כמו שמנוע של פורשה שונה ממנוע של פיאט (לאוטו שלי יש מנוע של פיאט): זה לא שום דבר מהותי, והם עובדים בסך הכל בצורה מאוד דומה, או אפילו זהה עקרונית, אבל הם מפיקים "כוח סוס" שונה מפני שהם על רמות שונות של "גימור". זה שונה מאטמן מפני שאין כאן משהו אישי שהוא נצחי: יש רק תנאים משתנים ולא שום מהות קבועה. את שני המנועים אפשר לפרק למרכיביהם ולא ישאר מהם שום גרעין קבוע שאינו משתנה לעולם: הם שניהם סך כל מרכיביהם והתנאים שהביאו אותם יחד. אטמן הוא (פעמים רבות במסורות הינדיות שונות) גרעין אישי ובלתי משתנה שהוא הוא ה"אני האמיתי" שלי או שלך. זה כמו לומר שהמנוע של האוטו שלי הוא יונתן, ולא סתם מנוע שפועל, ושיונתן הזה הוא משהו שקיים גם כאשר המנוע מפורק לחלקיו – כי הוא מעל ומעבר לכל החלקים של המנוע, הוא מהות קבועה ונפרדת, ואפילו נצחית.

    בקשר לדלאי לאמה, אני לא קראתיי יותר מדי מספריו, אבל בסך הכל אני מאוד מעריך אותו. אני לא משתגע על הבודהיזם הטיבטי באופן כללי (אולי שמת לב), אבל אין לי כמעט ספק שהדלאי לאמה הוא אדם גדול ומיוחד מאוד. האם אני רואה בו אוטוריטה רוחנית? כן, במובן שאם הוא אומר משהו אני מקשיב ומתייחס אל זה ברצינות. לא במובן שיש רבים אחרים שאני לוקח את דבריהם הרבה יותר ברצינות מאשר את דבריו. כלומר, אני חושב שהוא יודע הרבה ומבין הרבה, אבל השפה שלו צבועה בצבעי הבודהיזם הטיבטי, שאין לי הרבה סבלנות אליהם, ואני חושב שהוא קצת מוגבל על ידי המסורת שלו באשר לכל מני נושאים. אבל בסך הכל יש מה ללמוד ממנו, ודאי.

    אהבתי

  20. אחלק את תשובתי לכמה נקודות:

    1. בורות: בורות יכולה להיות משלושה סוגים: א', בורות כתוצאה מחוסר מידע. ב', בורות כתוצאה מקבלת מידע שקרי, לקוי או חלקי ו ג', בורות כתוצאה מהבנה שגויה של עיבוד האינפורמציה המתקבלת כשהיא מלאה ונכונה.

    2. אוריינות, כמו דברים רבים אחרים בחיינו, היא מטבע שיש בו שני צדדים, ומצד עצמה אינה אלא יכולת שתועלתה או הנזק שבה מצוי בדרך בה אנו עושים באוריינות שימוש: האחד אכן מועיל ומקדם, כפי שאתה טוען בצדק, והשני משחית, כפי שאני מוסיף על טענתך. באמצעות מניפולציה על מידע שנמסר, כלומר מסירת מידע שקרי, לקוי או חלקי, הוצאתו מהקשריו וכן הלאה ניתן בקלות לעודד ולטפח בורות.

    באשר לדוגמאות שהבאת, הבעייתיות אותה הצגת בהן אינה דווקא במקום בו האוריינות לא מתקיימת, אלא דווקא במקום בו אלה האחראים על מסירת המידע מונעים אותו, או מוסרים אותו בצורה לקויה וחלקית או מתאימים אותו לצרכיהם ובמילים אחרות מוסרים מידע מניפולטיבי ושקרי בכל מדיה שהיא.

    בעוד שלדעתך אוריינות היא הכרח לכולם ותמיד מועילה ומיטיבה, אני טוען שבנוסף לתועלת שבה טמונה בה גם האפשרות לעידוד וטיפוח בורות, ושאינה תמיד מועילה ומיטיבה.

    זה הכל :-)

    אהבתי

  21. צר לי לראות איך החכמה, הרגישות והעמקות שאתה מגלה במאמריך על המסורות היהודיות וההודיות, נעדרות כמעט לחלוטין במאמריך על הבודהיזם.

    אינני יודע מהן הסיבות לכך אותן אוכל רק לשער, אבל הייתי מציע לך לשים לב לזה.

    אהבתי

  22. אז כן, יש סוגים רבים של בורות. אבל לאיזה סוג היית מכניס את הבורות של אותו נזיר? מי היה זה שאחראי במקרה שלו ל"מסירת מידע שקרי, לקוי או חלקי, הוצאתו מהקשריו וכן הלאה ניתן בקלות לעודד ולטפח בורות"?

    שמע, אני דיברתי עם מספיק אנשים, טיבטים, נזירים (מערביים בעיקר), חוקרים וכו', כדי שמזמן תתפוגג לי תמונת האידיליה הטיבטית שנראה לי שאתה עדיין מחזיק בה. מצטער, אבל בטיבט מעולם לא היתה ממלכה קסומה של מוארים ומוארות, אלא חברה מדוכאת ומפגרת המונהגת על ידי אליטה דתית משכילה. אני מציע לך לחקור את הנושא.

    באשר למאמרי על בודהיזם, אני באמת מצטער שאתה מרגיש ככה. כשאני מביט אחורה אני רואה שפעמים רבות אני מתייחס די בקשיחות ובביקורתיות לכל מני תופעות ביהדות. אני גם מרגיש שאני מאוד מאוד מכבד את הבודהיזם. אישית, אני חושב שהבודהה היה אחד האנשים הכי חכמים שחיו אי פעם. תירגלתי ויפאסנה באופן יומיומי במשך יותר מעשר שנים וקראתי מאות טקסטים בודהיסטים – האם כך ינהג מי שמזלזל בבודהיזם?

    אהבתי

  23. הטיבטים כבודהיסטים יודעים על אוננות וקרי לילה שכן שתיהן הן תופעות שמתוארות בכתבים הבודהיסטים. מכאן אתה יכול להסיק באשר לסוג הבורות שהנזיר לקה בה, כמו גם מי האחראי לה.

    אין לי שום אידיליה טיבטית, אבל מצד שני אני גם לא עושה לה דמוניזציה, ואינני חושב שהתרבות הטיבטית הייתה דכאנית יותר מהחברה באנגליה של תחילת המאה העשרים למשל. לגבי אנשים, חוקרים וכו' הווי ידוע לך שהשקפותיהם האישיות אינן מנותקות ממושאי מחקרם ולכן במקרה הטוב מה שנמסר לך הינו לא יותר אלא רק חלקה של המציאות (טיבטית או אחרת) ובמילים אחרות החברה הטיבטית לא שונה באיכות דכאנותה מהחברה הקפיטליסטית המודרנית (למשל), אלא שכל אחת מכפיפה את חבריה בדכאנות מסוג אחר. זו דכאנות וזו דכאנות, ואם לא נהיה מדוכאים כך נהיה מדוכאים אחרת :-)

    בקשר למאמריך על הבודהיזם: לא דיברתי, ובטח גם לא התכוונתי, לביקורתיות ולקשיחות; גם את אלה אפשר למסור בחוכמה, רגישות ועמקות, ובעוד הן מורגשות בעוצמה שכאתה כותב על יהדות או הינדואיזם, גם אם אתה מבקר או נוהג בהן בקשיחות, כשאתה כותב על בודהיזם אתה כותב בהכללות גסות ושטחיות, ובהחלט לא מגלה את אותן רגישות ועמקות כמו במאמריך על הדתות האחרות שאת שמן הזכרתי. לראייה הוא מאמרך על הפיצול של הסנגהה, שלאחר הרעשה כבדה של תותחים גדולים כמו קרן ואסף שהעמידו אותך על טעויותיך נזקקת להגנת דבריך כ"דרשנות תיאולוגית".

    כמו כן איני מלין על כך שאתה מזלזל, או לחילופין רומז שאינך אוהב ומכבד את הבודהה ותורתו. כל מה שאני טוען שדבריך כפי שהם משתקפים במאמריך אינם מצביעים על הבנה יתירה בבודהיזם, ולכן לדעתי נדרשים לך עיון, לימוד וחקירה נוספים, יותר מאלה שכבר יש לך.

    אהבתי

  24. אני מבין שאתה מחזיק במעין גישה פוקויאנית על פיה כל חברה היא דכאנית מעצם טבעה, ורק דרכי הדיכוי משתנות. יש ודאי הרבה אמת בגישה הזאת, אבל לטעמי לא את כל האמת. אני חושב שדיכוי בחברה דמוקרטית ופלורליסטית הוא סוג עדיף של דיכוי מזה שבחברה תיאוקרטית בה אנשים לא יודעים אפילו לקרוא ולכתוב. זו דעתי.

    בקשר לאותו מאמר על הפיצול של הסנגהה, אני לא חושב שטעיתי, אלא שהעניין פחות ברור משחשבתי. תראה, מיטב המקורות, כולל האינציקלופדיה לדתות של מירצ'ה אליאדה והאינציקלופדיה לבודהיזם של מק'מילן, קובעים פחות או יותר את מה שאני כתבתי. קרן ואסף למדו אחרת ממוריהם, ואני מוכן להכפיף את דעתי מול דעתם רק מפני שהם נמצאים בחזית המחקר בימינו. אבל העניין לעניות דעתי רחוק מלהיות מיושב וברור, הדברים הללו, כמו רבים אחרים בחקר דתות עתיקות, נידונים להשתנות מדי פעם ולחזור מכאן לפה ולהפך (אני חושב שגם קרן ואסף יודו בכך), אבל מכיוון שהם יודעים יותר ממני, אני כאמור מקבל את דעתם.

    מופלא בעיני שאתה לא מסוגל לנהוג באותה דרך: אני מספר לך שחקרתי את העניין לגבי החברה בטיבט משיחות עם אנשים רבים, ואילו אתה, שמכיר רק טקסטים (ואפילו לא טקסטים סוציולוגיים, אלא רק דתיים – האם כלל ראית פעם נזיר טיבטי שאיננו לאמה?), לא מסוגל לקבל את דעתי.

    ולא די לך בכך. אתה גם אומר שאני כותב "בהכללות גסות ובשטחיות". אלו מילים קשות. והנה, אותו אסף שנטלית בו כדי לבקר אותי, דווקא החמיא לי מאוד על אותו מאמר מבוא להיסטוריה של הבודהיזם שאתה נזעקת לגביו. מדוע לא קיבלת את דעתו במקרה הזה? (אגב, נדמה לי גם שכדאי לא סתם להשמיץ, אלא להביא ראיות לדברינו). והאם אכן קראת את כל מאמרי על בודהיזם, או רק את האחרונים? הנה לינק שיעזור לך: http://www.notes.co.il/tomer/31473.asp

    ולסיום, באשר לזה שאין לי "הבנה יתרה בבודהיזם", אתה בוודאי צודק. הדהרמה עמוקה מני ים ואני רק דג רקק. אין כל ספק שאני זקוק למידע נוסף על בודהיזם. ולא רק למידע, אלא להבנה אמיתית, עמוקה. לכן אני כל כך שמח על ההערות המלמדות והמחכימות שאתה נותן לי.

    אהבתי

  25. דווקא מסכים עם תומר בעניין חשיבותו של חינוך מודרני. הנה נאום שלו משנה שעברה שנקרא: "The importance of modern education"

    http://www.dalailama.com/page.8.htm

    הוא גם מודה בו שהמצב לפני הכיבוש הסיני היה גרוע מאוד מהבחינה הזאת. מצד שני, ייתכן שלעומת מר שנטידווה גם לו יש עוד מה ללמוד ושהוא כותב בהכללות גסות ושטחיות.

    אהבתי

  26. תומר,

    הנני שמח לשמוע שאני מחזיק בדעה פוקויאנית למרות שמלבד היכרותי עם שמו של האיש אינני יודע עליו כמעט דבר ואת כתביו מעולם לא קראתי :-)

    בקשר למאמר על הפיצול של הסנגהה, מעבר לעובדה שיש מחלוקת כלשהי באשר לסיבותיו של הפיצול, למרות שאולי אינן ברורות, עדיין נראה שסיבותיו נעוצות דווקא במה שקרן ואסף הצביעו עליו, ולא במה שבחרת להדגיש. ובאשר למסקנותיך על שלמותו של הארהאנט, הטרנסדנטיות של הבודהה וכו' פה הטעויות היו גלויות ממש שכן הסוטרות מעידות על ההיפך הגמור ממסקנותיך, ופה שוב, קרן ואסף הרחיבו מעל לכל צל של ספק בעניין זה.

    לגבי אמירתי על הכללות גסות ושטחיות, הבאתי בפניך ראיות לכך אך דחית אותן מכל וכל, ולכן שנותר לי הוא למשוך בכתפיי :-)

    באשר לאסף, אינני חייב לקבל את דבריו בכל דבר ועניין, הלא כן? ובאמת אינני שותף למחמאתו בתגובתו לרשומה ההיסטורית הקצרה שכתבת.

    מאמריך האחרים על הבודהיזם: אני יודע שסקירתך בהם היא בין המקובלות אצל הבודהולוגים השונים, הן מבחינה היסטורית כללית והן מבחינת ההבנות של השמאהטה והג'האנות ביחס אל הויפאסנה, אולם כפי שאסף (ופה שוב אני נאלץ להסכים עימו :-) חלק ב' תגובה 8 http://www.nrg.co.il/online/15/ART/923/054.html) כותב, אין הדברים ברורים כל כך כפי שהצגת אותם.

    ולסיום: לי למשל לא רק שאין הבנה יתירה בכל שאר הדברים שאתה כותב עליהם, אלא אני בור בהם ממש, ולולא מאמריך ייתכן ובורותי זו לא הייתה מתבהרת ולו במעט. על כך אני מודה לך מקרב לב :-) תודה!

    ל ד. לאמה הנכבד:

    אציע לך לקרוא שוב את דבריי, כי מסקנתך מהם אינה בהכרח המקום אליו אני מצביע. ובלי שום קשר אני מקבל לתשומת לבי את הערתך, ולא רק שהנני מתנצל על כך שמצאת את דבריי הכללות גסות ושטחיות, אלא גם אשתדל להימנע מהן בכל כוחי כשאכתוב בעתיד. תודה לך! :-)

    אהבתי

  27. תומר,

    אני חושב שאין עוררין על כך שתושבי טיבט היו מפגרים מאוד מבחינת ההשכלה הטכנולוגית ומעטים מדי מהם ידעו קריאה וכתיבה, חשבון פשוט או שפות זרות. גם רמת התשתיות שם הייתה נמוכה מאוד. הנה, קיבלת את זה.
    יש דברים רבים שאיני מבין מדוע אתה כותב אותם כמו זה שלמרות שמוסכם כי יותר מעשרה אחוז מהאוכלוסייה בטיבט הייתה של נזירים ונזירות ולכן ידעה קרוא וכתוב, והייתה שכבה קטנה נוספת של אריסטוקרטים אתה כותב על 95% אנאלפאבתים בטיבט. או שאין מי שיודע שם מהי שפיכת זרע. שיהיה.
    הקושי שלי נובע מהיצמדותך לתפל בנושא הטיבטי. וכוונתי לכך שכאשר אנו מדברים על המציאות בטיבט אנו מדברים על עם שחווה טראומה אדירה ועובר התעמרות נוראית. רצח מאות אלפי בני אדם (מדברים על יותר ממיליון במהלך השנים הראשונות), מאסרים בבתי כלא סיניים בתנאים הקשים ממילא של הרמה הטיבטית בתואנות שקיווינו שעברו מן העולם יחד עם סטאלין, הגבלות אדירות על חופש הביטוי תוך השתלטות על כל מקורות התקשורת ופיזור מרגלים ומצלמות מעקב בכל מקום ציבורי, העדפה של סינים בכל משרה ממשלתית (פרט למספר עלי תאנה טיבטים) מה שלא משאיר הרבה לטיבטים לאור צורת השלטון שם ועוד כיד הדמיון הטובה על הסינים.
    המצב בטיבט הוא נורא ולהפנות את הזרקור לקו רכבת חדש לביג'ין או הגדלת התמ"ג הוא אבסורד. אנא שים לב כי סין כיום מסייעת לממשלה בסודן בטבח ומעשי האונס שמתרחשים בדרפור. אני חושב שיש קשר בין הדברים. כי גם בסודן יאמרו בקרוב שלמעשה הסינים עזרו לסודנים לנצל את הנפט שיש להם שם ולהעלות את רמת התשתיות במדינה. (אני מודע לכך שהאינטרס הסיני בטיבט ובסודן שונה)
    אני יודע שקראת על מה שקורא בטיבט אך זה נראה כי זה לא עובר את הסינון של סלידתך מהטיבטים. לפני שתנופף בכך שדיברת עם טיבטים שאינם לאמות ועם נזירים מערביים שמכירים את הטיבטים אציין שחייתי בתוך הקהילה הטיבטית הגולה במשך יותר משנה. וזה מה שחסר לך. כל טיבטי שתפגוש עבר טראומה. המאושרים מבניהם נולדו כפליטים בהודו מה שמקנה להם את הזכות להישאר בהודו אך אין להם סיכוי להתקבל לאוניברסיטה טובה בהודו קל וחומר לקבל מילגה, לעבוד כנהג אוטובוס או נהג רכבת בהודו או להצליח בפוליטיקה המקומית. כשמכירים את החיים בהודו מבינים למה. הפרנסה היחידה שתהיה לטיבטים היא תיירות ולכן אגב הם כה תלויים בדלאי למה והם יודעים זאת. אציין עוד כי לאחר מספר חודשים ובד בבד עם לימוד השפה התחילו ליפול מעט מהחומות עם שכניי הטיבטים והתחלתי לשמוע את הסיפורים שלהם על מה שעברו בטיבט הם או בני משפחותיהם, על הבריחה ברגל מטיבט (ובשבילנו טרק עד מחנה הבסיס של האברסט בנפאל הוא מקור גאווה) ועל החיכוכים עם ההודים שחיים בסמוך למושבות הטיבטיות בהודו. תומר, אם היית באמת מבין זאת היית מבין שיש סיבות רבות לבורות שלהם, לבריחה מהמציאות שלפעמים נראה כי הם לוקים בה ותופעות רבות נוספות. קח כדוגמא את ניצולי השואה שהיו מחביאים לחם בבית, זה אולי יעזור לך להבין.
    המאה העשרים הייתה מאה של נפילת חומות. גם טיבט הייתה מצטרפת לעולם במוקדם או במאוחר אך לדעתי הדרך שהדבר קרה שם היא הגרועה ביותר שיכלה לקרות.

    אהבתי

  28. שים לב מה מצאתי בחיפוש אחר חומר בנושא.

    ""There is rebirth of character,
    but no transmigration of a self.
    Thy thought-forms reappear,
    but there is no egoentity transferred.
    The stanza uttered by a teacher
    is reborn in the scholar who repeats the words. [9]

    "This body will be dissolved
    and no amount of sacrifice will save it.
    Therefore, seek thou the life that is of the mind.
    Where self is, truth cannot be;
    yet when truth comes, self will disappear.
    Therefore, let thy mind rest in the truth;
    propagate the truth, put thy whole will in it, and let it spread.
    In the truth thou shalt live for ever. [13]

    "Self is death and truth is life.
    The cleaving to self is a perpetual dying,
    while moving in the truth
    is partaking of Nirvana
    which is life everlasting." [14]

    מעניין לא? רק מהקטע הזה אפשר לההקיש תורה שלמה ועמוקה.

    (אגב, מעניין לראות שיש כאן כמה התבטאויות שממש דומות לג'יידו קרישנמורטי)

    מצאתי את זה כאן: http://reluctant-messenger.com/gospel_buddha/chapter_53.htm

    אהבתי

  29. שחר:

    תודה על הדברים החשובים. אני מקווה שאין לך ספק: אני כמובן חושב שסין היא רודנות אכזרית, שמה שהיא עושה בטיבט הוא פשע נגד האנושות, ושעל כל העולם להתגייס ולהביא להפסקת ההרס התרבותי שמתחולל שם. אבל אתה כמובן יוצא כנגד הדגש שאני שם דווקא על הדברים החיוביים שסין עושה.

    תראה, יש אמת בדבריך. אני כותב כך משום שלדעתי בקרב הציבור שאני פונה אליו יש הכרה עמוקה בדבר האסון שהמיתו הסינים על הטיבטים. כלומר זה ידוע לכל ומגונה בכל פה. מה שפחות ידוע הוא שטיבט לפני פלישת הסינים היתה רחוקה מלהיות גן עדן. ישנן כל מני תפיסות רומנטיות על איזו שאמבלה שהיתה חבויה לה בהימלאיה (ראה מקרה שנטידווה לעיל), שלא נותנות מקום למימדים הנוספים של הסיפור, וממילא לא מצליחות להבין את היתרונות האמיתיים, והסכנות האמיתיות, של הבודהיזם הטיבטי. המטרה שלי בכתיבה כך היא להצביע דווקא על אלו.

    אין לי ספק שהמצב של הטיבטים רע, וגם על זה כתבתי. הזמן לא פועל לטובתם ויש מקום רב לדאגה. אני פשוט חושב, ואולי אני טועה, שזה הפך להיות פחות או יותר ידוע לכולם ומובן מאיליו. עד כדי כך, כאמור, שיש מעין אידיאליזציה של הבודהיזם הטיבטי, כאילו בכוחו היה ליצור חברה מושלמת (ומוארת) אם רק הסינים היו מניחים לו לנפשו. ולא היא. אגב, נדמה לי שישנם גם טיבטים לא מעטים שמרוצים מהמצב החדש.

    אבל דבריך הם במקום, ואולי כדאי להדגיש את המצוקה של הטיבטים. אם אכן חיית כשנה ביניהם, למה שלא תכתוב מאמר על זה? למה שלא תכתוב איזה דיווח על מה שראית ושמעתה, עם דגש על הצד היותר אישי (כדי שיהיה מעניין ולא יבש)? אם תעשה זאת כתוב אלי למייל, ואני אקשר אותך עם העורכת של ערוץ הניו-אייג' של אנרג'י, ואשתדל להביא לכך שהמאמר יפורסם שם. מה דעתך?

    ובן:

    קטע יפה. הוא שם דגש טוב על כך שלא האדם עצמו מתגלגל, אלא רק כל מני דפוסי אישיות ומחשבות. ולמה זה טוב? כי כך אין אשלייה כאילו "אני" הוא זה שעובר גלגול נשמה לגוף אחר. ואם זה לא אני, מה יש לי לדאוג ללידתי הבאה? יש לי אולי רק לגלול סימפתיה לאותו יצור, ולנסות שיהיה לו טוב. אבל ודאי שלא לפחד או לקוות לכל דבר שהוא. הבעיה עם הבודהיזם הטיבטי (לפחות זה שאני למדתי, של הגלוג-פה) היא שהוא כן מעודד בדיוק פחד ותקווה כאלו.

    אהבתי

  30. לא עשיתי שום אידיאליזציה של החברה הטיבטית וגם לא של הבודהיזם הטיבטי. כל מה שביקשתי הוא יחס שאינו נושא פנים.

    ומן הראוי הוא שתציין שמסקנותיך באשר לדבריי הן אישיות שלך, שכן כך אתה מעדיף לפרש אותם ואין בינן לבין המציאות של מחשבותיי שום קשר כלל וכלל.

    אהבתי

  31. תומר,

    החלטתי שלפני שאני עונה אבדוק. ובכן, לצערי רבים מהאנשים סביבי אינם יודעים מה קורה בטיבט. חלקם יודעים שיש איזה חיכוך בין הסינים ומה שהיה טיבט אך אין להם מושג וגם לא באמת מעניין אותם מה קורה שם. אני לא מאשים אותם. בסופו של דבר יש יותר מדי מקומות בעולם שמתרחשים בהם דברים נוראים, וכישראלים יש לנו את ההתמודדיות שלנו שהן לא קלות.
    מה שרציתי לציין עוד בנושא זה הוא שגם אם נראה לנו שאנו יודעים משהו זה לא אמור שזה במודעות שלנו. לכן יש ימי זיכרון, תפילות יומיומיות וארועים להעלת המודעות לנעדרים הישראלים. הרי כולנו יודעים על השואה, על כך שגלעד שליט מוחזק בעזה וכו'. יש עניין של לשמור דברים במודעות. כמובן שיש עוד סיבות כמו להבטיח העברה של המידע מדור לדור בנושאים כמו חגי ישראל או יום השואה, אך לדעתי חלק מרכזי בעניין הוא העלת הנושא למודעות.
    ומספר הערות קטנות על הכתיבה:
    אם אתה רוצה להילקח ברצינות אנא אל תפנה אנשים לערכים בויקיפדיה, במיוחד בנושאים פוליטיים ומדיניים. גם אלו שמחזיקים את האתר עצמו מודעים לכך שבנושאים אלו יש הטייה של הערכים על ידי בעלי עניין. אגב, מכיוון שאתה עומד להיות מורה – רב התלמידים רצים לאינטרנט ולויקיפדיה בלי לדעת שהגולשים הם אלו שרושמים שם את המידע, ולא מומחים, ולמעשה המידע מתעדכן שם כל הזמן
    דבר נוסף, זה שבמהלך ההיסטוריה טיבט הייתה לפרקים תחת שלטון מונגולי וסיני לא אמור דבר לגבי הזכות שלהם להגדרה עצמית ושלטון עצמי. ראה ערך מדינת ישראל (למרות שאיני בטוח שרבים יתנגדו לחזרה לחיים תחת שלטון בריטי…)

    אהבתי

  32. נראה לי שלא קראת את תגובתי האחרונה. כתבתי: "אבל דבריך הם במקום, ואולי כדאי להדגיש את המצוקה של הטיבטים". מה דעתך להענות להצעתי ולכתוב על התרשמותך האישית?

    כמו כן בעניין חוסר ההצדקה של מעשי הסינים כתבתי דברים ברורים. נסה שוב לקרוא את תגובתי.

    בעניין ויקיפדיה, הבעייה היא בעיקר עם זו העברית. ויקיפדיה באנגלית לרוב מהימנה למדי ולדעתי היא מפעל אדיר. בכ"א אני קורא את הערכים לפני שאני מפנה אנשים לשם.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s