מכשפת הניו-אייג' והישו הפנימי שלכם

שלשום שודר ה"שיעור" המשותף הראשון של אופרה ווינפרי ואקהרט טולה בקורס "פורץ הדרך", ה"תקדימי" וה"בינלאומי" שלהם, ותרשו לי לומר: הסופרלטיבים הללו הם בהחלט במקום. ווינפרי, כזכור, לא רק בחרה את ספרו האחרון של טולה ל"מועדון הספרים" שלה  – מאז צאתו ב- 2005 ועד בחירתה של אופרה נמכרו חצי מיליון עותקים של הספר, מאז הבחירה ההוצאה מדפיסה מיליון עותקים חדשים בחודש – אלא גם משתפת עם המורה הרוחני פעולה בקורס אינטרנטי של עשרה פגישות שבועיות בנות שעה וחצי כל אחת. לקורס נרשמו 700,000 איש והוא אחד מאירועי האון-ליין הגדולים אי פעם.

טולה מנחה את קלי הקתולית אל הישו הפנימי שלה

אז מה היה לנו שם? לבד מאיכות תמונה נוראית (הבטיחו שיתקנו את זה בהמשך), ווינפרי וטולה מהגגים בניו-אייג'ית דביקה שמסוגלת להעלות אפילו בחסיד שוטה חשש מסכרת, ולעיתים נדמה שעוד רגע השניים יפרקו כל עול ויתחילו לדבר על פיות טובות שרוקדות בינות לעצי שוקולד. אבל – וזה אבל גדול – המסר הוא בכיוון הנכון, ואני לא הרגשתי שהצורה מעוותת אותו. ככל שהשיחה מתקדמת השניים גם משילים מעליהם שכבות של סוכר ונוגעים במהות: מודעות, תשומת לב, אלוהים כקרקע המציאות החיה. ישנם אפילו דיבורים על כך שהאני המורכב מההיסטוריה האישית שלנו אינו אמת.

מכשפת הניו-אייג' מסבירה לאריקה שישו הוא לא הדרך היחידה לגאולה, ושגם זו לא ממש מה נראית כמו שהיא חושבת

וישנו גם המתח (הנוצרי במהותו) הישן-נושן בין דת ממוסדת לרוחניות, והוא עולה מיד: השאלה הראשונה מהקהל, בסביבות הדקה ה- 22, היא של קתולית נעימה ששואלת את אופרה איך היא משלבת בין הרוחְניות הזאת לנצרות. אופרה אומרת שהיא הוציאה את אלוהים מהקופסה כשבשנות העשרים שלה לא היתה מוכנה שיספרו לה שאלוהים הוא "קנאי". היא ממשיכה משם לספר שישו לא הגיע כדי ליצור את הנצרות, אלא כדי להוביל אותנו למודעות גבוהה יותר, ושהיא נוצריה שבטוחה שיש דרכים רבות לבד מהנצרות להגיע אל אלוהים. חצי מיליון איש שמעו את זה מסביב לעולם, וזה יופי.

יופי, אלא אם כן אתה נוצרי אדוק, כמו למשל המטיף האינטרנטי ביל קלר, שכינה בשבוע שעבר את אופרה (בתכנית ברשת פוקס) "האישה המסוכנת ביותר בעולם" והאשים אותה במכירת "קראק ניו-אייג'י". הוא כבר קרא לה בעבר "מכשפת ניו-אייג'", ולשונו המדבררת את רצון השם (דרך אתרו ליותר משני מיליון מנויים יומיים) מאשימה את ווינפרי גם ברצון להיות "הגורו הרוחני של האומה [האמריקאית]", ללא מודעות לכך שהיא למעשה "משמשת ככלי של השטן, המוביל מיליונים לגיהנום".

מייקל קארבן, עוד אושיה נוצרית ובעל טור באתר הנוצרי הפופולרי Crosswallk, מסכם את זה יפה: "[אופרה טוענת ש]שינוי ה'תודעה' שלנו הוא המפתח לגאולה, לא ישו, והבעיה המשותפת שלנו היא תפיסה לא נכונה, ולא חטא". כמה נכון. אם כי הוא דווקא טוען שכל זה אינו אלא "עזרה-עצמית בגוון רוחני ופגאניזם ארוז-מחדש שמשמש להונאה ולהטיה של אנשים מהאל האחד האמיתי ומהגאולה שבאה רק דרך ישו הנוצרי".

נו טוב. אני דווקא חושב שאופרה עשתה כאן דבר גדול. למשל: שעה לתוך התכנית טולה מספר על רגע ההארה שלו (כידוע הוא פרח לתוך זה מתוך דיכאון עמוק), משווה את ראיית העולם לאחר מכן לזו שנחשפים אליה כשלוקחים ל.ס.ד. (לא בדיוק אותו דבר, אומר טולה), ואחריו אופרה משתפת אותנו בחוויה מיסטית קטנה שהיתה לה כשהיא יצאה אל הגינה ו"החליטה לא לכנות שום דבר בשם", כלומר ללכת בין הערוגות עם מודעות לדברים עצמם, כפי שהם, ללא שמות או השוואות. ודרך המחשב חצי מיליון איש רואים את הקולות. ממש פרסומי ניסא בראש חוצות, ואמרו אמן והללויה.

אופרה ואקהרט רגע לפני שהם מספרים כל הלילה ביציאת מצריים הפרטית שלהם

עידו הרטוגזון מדבר הרבה על האפשרויות הרוחניות החדשות שמזמנת לנו הטכנולוגיה, וזו דוגמא נהדרת לדעתי ל'נבואה אינטרנטית' להמונים. אני שב ואומר, מדובר באירוע חשוב, שלא רק ממצב את טולה החביב כמגה-מורה-רוחני, אלא נותן דחיפה עצומה לסוג הזה של רוחניות, להבדיל מדת פונדמנטליסטית, ולהבדיל מקשקושים כגון "הסוד".

הנה ההקלטה של השיעור הראשון – אם כי ייתכן שצריך קודם להירשם (בחינם) לאתר.

[נלקח לאנרג'י]

10 תגובות

  1. לאו שטראוס כתב על ההבדל בין ה"אפיקורסים" העתיקים לאפיקורוסים המודרנים שבעוד שהראשונים "ויתרו" על הדת על מנת לאפשר לאדם להגיע לאושר (כפי שהם הגדירו אותו), הרי שהמודרנים (אנשי "הנאורות") ויתרו על הדת בשמו של מושג מופשט של "אמת", וכך הותירו את הצרכים הרוחניים של האדם ללא מענה. זהו המשבר הגדול של החילוניות. אפשר לומר (וזה כבר לא שטראוס, אני חושב) שזו בין היתר הסיבה לעלייה של הפונדמנטליזם הדתי.
    אתה כותב את זה ומהדברים שלך (את השיעור עצמו עדיין לא ראיתי) מתברר הכוח הסוחף של הניו=אייג' כנשק היעיל ביותר בקרב נגד הפונדמנטליזם הדתי. זו נקודה מעניינת ולמרות שכשאני כותב את זה עכשיו זה נראה לי ברור, מעולם לא חשבתי על זה כך.. תודה :)

    אהבתי

  2. אכן, זהו צעד בכיוון הנכון והכוונה בהחלט הולמת ועשויה לעזור להרבה אנשים.
    יש לשים לב, לדעתי, שטולה מתמקד מאוד באגו – דבר הכרחי ונכון – אבל לא מתקדם הרבה מעבר לזה (אולי בספריו הבאים?).

    במובן הזה הוא בהחלט יכול לעזור למיליונים שעדיין נמצאים בשלבים הראשונים של מסע המודעות שלהם. עבור אלה שעברו את שלב עיבוד האישיות ואימון האגו אין במסריו של טולה הרבה חדש.

    לגבי העימות עם הנצרות הממוסדת – נראה לי שהם יהיו מוכנים לצאת מהקבעון המשיחי/ישועי שלהם רק אם ישו בכבודו ובעצמו יתגשם ויאמר להם לעשות זאת. אך כמובן יש כאן סכנה למלכוד 22 – אם הוא מתגשם, סימן שצדקו כל הזמן. ;-)

    ימים יגידו.

    אהבתי

  3. רון, אני מקבל את דבריך ברמה העקרונית, אבל אל תשכח דבר אחד: אני חושב שרוחְניות היא יותר מכלי נשק נגד הפונדמנטליזם. בעוונותי אני חושב שיש בה ממש, שהיא מכוונת לדבר אמיתי ואותנטי.

    ודוד, אני בטוח שגם אם ישו בכבודו ובעצמו יגיע ויאמר לפונדמנטליסטים להרגיע זה לא יעזור. הם פשוט יצלבו אותו (ודוסטוייבסקי כבר אמר את זה לפני).

    אהבתי

  4. אופרה הולכת בין הערוגות ולא קוראת לשום דבר בשמו. בהמה מתנשאת.
    הייתי רוצה לראות אותה מנסה זאת בשכונה, בין ערוגות הקראק.

    אהבתי

  5. תומר,

    בעקבות המלצתך, ראיתי את מחצית השעה הראשונה של המשדר, פחות או יותר עד ההפסקה השניה של הפרסומות.

    מה אומר ומה אגיד? יתכן שלפנינו אכן רגע משמעותי בתולדות הרוח. יתכן שנוצר כאן מרחב הופעה ציבוי (במובנו של הפוליס) חדש, דמוקרטי, הנסוב סביב עניינים משמעותיים ועמוקים. אולי יש כאן עימות עם הנצרות הפונדמנטליסטית וקריאה לחשבון נפש, למדיטציה, לשלום (אתה חושב שהם יזכירו את עיראק בהמשך? אתה חושב שצופיו הישראלים של המשדר יחושו קצת יותר חמלה גם לנעשה בעזה ולא רק לנעשה בשדרות ובאשקלון?)

    אשר לי, אבוי, אינני יכול להתגבר על דחפי הטהרן שבי. התעוררות רוחנית בחסות שברולט ו"פוסט-יט"? – לא בשבילי. מורה רוחני שלוקח לעצמו (כך אני מניח, אולי אתה יודע) כשם פרטי את טולה לגה האוגוסטיני? וכשם משפחה את אקהרט הגדול? נו באמת. כיצד היינו אני ואתה מתייחסים לאדם שהיה מכנה את עצמו כיום (ברצינות, כך נדמה לי) "משה בן-מימון"? חזקים הם דחפי הטהרן שבי, אבוי.

    אבל אולי הצדק עמך.
    אשרי המאמין.

    נעם

    אהבתי

  6. אולי באמת הניו אייג' היא דת ללא קיצוניות
    אך מצד שני זה יכול להיות כלי בידי הקפיטליזם המודרני
    אין בניו אייג' מוסר דתי מוסר במשמעות של חבל כל אחד חי לעצמו ומתפתח לעצמו ללא התחייבות לזולת חייה ותן לחיות לא רק במובן החיובי

    אהבתי

  7. אקהרט אכן קרא לעצמו כך בהומאז' למייסטר, אבל שם המשפחה שלו הוא מקורי. באשר לפרסומות ולאריזה: שמע, מהפריימ-טיים אני לא מצפה לשלמות, גם לא ליתר חסידות או אדיקות. אם עלי לבחור בין האופציה שהמונים ישמעו את דברי היחצנות של שברולט יחד עם דבריו של טולה, או רק את דברי שברולט, אני בוחר באופציה הראשונה.

    אהבתי

  8. תומר שלום,
    אני מסכים לגמרי עם הניתוח שלך. למרות שעדיין לא צפיתי במשדר זה בהחלט רגע מרגש. לפחות בתולדות הניו-אייג'.
    בבקשה המשך לדווח לנו על ההתפתחויות.
    עידו

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s