תפילתו של נבוכדנצר

"בלעדיך אדוני, מה אהיה? למלך אשר אהבת, זכרו של אשר לך טוב קראת, הגדלת את שמו. הפקדת לו דרך ישרה. אני נסיך רצונך, מעשה ידיך. אתה יצרתני והענקת לי מלכות על עם הארץ. כטוב לך, האדון אשר משביר כולם, נטעת בי אהבה לאדנותך הנשגבת. שים יראת אלוהותך בלבי. הענק לי אשר טוב לך, למען חיי לוּ תעשה."

זו תפילתו של נבוכדנצר השני, מלך בבל, ראשית המאה שישית לפנה"ס. אותו נבוכדנצר ששלח את רב הטבחים שלו, נבוזראדן, כדי לשרוף את ירושלים ולהחריבה. אותו נבוכדנצר שתחתיו חרב בית ראשון, אותו נבוכדנצר שבפקודתו הוגלו אלפים לבבל.

אותו נבוכדנצר הוא אדם דתי. יש לו אלוהים. אלוהיו שמו מורדוך, והוא נושא אליו תפילה. הוא מכיר בכך שבלעדיו אינו ולא כלום. שבזכות מורדוך הוא מלך, שבזכותו דרכו ישרה. לא זאת אף זאת: נבוכדנצר מודה לאלוהיו על שנטע בו אהבה, וכניעה. הוא מבקש ממנו לברך אותו גם ביראה.

יוחנן מופס מציין בספרו שגם מכתובות אחרות מאותה תקופה בבבל ברור כי הרעיון שהאל אמור לתת לנו את היכולת לעבוד אותו כהלכה היה עקרון תיאולוגי מקובל. רעיון שכמובן מוכר מאוד לכל מי שתפילות עבריות שגורות בפיו. זה רעיון טוב. לו יהי.

* התפילה מצוטטת בספר אישיותו של אלוהים מאת יוחנן מופס, עמ' 121, והיא תרגום של התרגום של S. Langdon, Die neubabylonischen Königsinschriften, R. Zehunpfund (tr.), Vorderasiatische Bibliothek, 4 (VAB IV) Leipzig 1912, p. 122-123

7 תגובות

  1. אגדות במסכת מגילה פרק ראשון על מלכי בבל והקשר בינם לפרסים שבאו תחתיהם וניסו להעמיד מקדש. חוץ מזה אמר לי מישהו פעם שמרדכי ואסתר זה גילגול של מלאכי בבל שחטאו בבודה זרה – מרדוך ואישתאר. בקיצור אנחנו המייחדים מכניסים הכל בגלות לתיבה ועיין טריילר לשודדי התיבה האבודה של אינדיאנה גונס
    תתחיל ללמוד היסטוריה אמיתית ולא המקובלת כיום וצרפה לתורה והרי לך דעת שקנית אתה במאמציך
    חג מתן תורה שמח

    אהבתי

  2. "הרעיון שהאל אמור לתת לנו את היכולת לעבוד אותו כהלכה היה עקרון תיאולוגי מקובל…זה רעיון טוב. לו יהי".

    אך מה לעשות שדווקא בזכות ו/או בשם הרעיון/אמונה האלה אלפים ומיליונים של עובדי דת לאורך הדורות פעלו בדרך מזוויעה ולא הומנית בעליל (ור' נבוכדנצר עצמו).

    כי מה יותר קל לאדם מלהטיל אחריות למעשיו הנפשעים על "האל אשר לא העניק לי את היכולת לעבוד אותו כראוי". ועוד – "מה אתם רוצים ממני? אני דווקא בן אדם טוב, אדם דתי, אבל האלוהים לא עזר לי להתמודד עם יצר הרע שבי". והמהדרין אומרים – "כל המעשים שעשיתי אי פעם נעשו בזכות אלוהים. הוא נתן לי את היכולת לעבוד אותו. אני שליח שלו. הרציחות/האינוסים/השמד והעושק זה רצונו של הבורא. האין הוא שנותן לנו את היכולת לעבוד אותו כהלכה? פשיטא, שאם עשיתי משהו זה רצון האל. אחרת לא הייתי עושה אותו מלכתחילה!".

    הנקודה מובנת,

    ולו רק משום כך הרעיון רע.
    רעיון טוב, מאידך, הוא רעיון שינפץ כליל את רעיון האל. לגמרי. ללא סייג.

    אהבתי

  3. רעיון ה"אני" כמו שהיום מרבית האנושות מבינה אותו הוא רעיון מעוות ולא מאוזן משום שה"אני" -= אצל רוב רובם של האנשים, לרבות הלמדנים שבהם – מבוסס על זהות האגו ןלא על זהות העצמיות.

    הייתי רוצה לראות תיאולוגיה חדשה שבהחלט מבוססת על ה"אני" אבל "אני מורחב". "אני-אל".

    לדעתי האנושות בדרך לשם. אז כמובן שתנועת ההשכלה היתה חייבת לבוא ולנפץ את רעיון האל (ולמרבה הצער להוליד משבר מוסרי וכאוס) אבל זה לפחות היה צעד בכיוון. עד כמה שהצעד הזה לא מאוזן הוא עדיף, לעניות דעתי, על פני הבערות של עובדי (עבדי) האל (על סוגיו).

    אז נכון, אני מודה שיש סיכונים גדולים בתהליך עד כדי השמדה טוטלית של מסגרות חברתיות מוסריות וכפי שזה נראה עכשיו רבים יאמרו שהתועלת הצפויה לא שווה את הסיכון, אבל אני בדיעה שנפש האדם לא יכולה לצאת נשכרת לאורך זמן מהחסות תחת כנפי האל.

    על כל פנים, השבת מתקרבת ותודה, תומר, על הפוסט המעניין לגבי נבוכדנאצר. זה רק מוכיח, פעם נוספת, שמלכים, מנהיגים ושועי עולם – יהיו גדולים ככל שיהיו – מתגלים כבורים ועמי ארצות בכל הקשור לעולם הפנימי עליו מבוססת המציאות שלהם (ושלנו).

    אני מקווה שכמה מאותם "מנהיגים" קוראים את הבלוג שלך :-)

    אהבתי

  4. אין דבר כזה רעיון ה"אני" שמעוות אצל רוב האנשים בגלל שהוא מבוסס על אגו ואצל אחרים לא כי הוא מבוסס על עצמיות.

    הרעיון של ה"אני" גם אצל אלו שאתה חושב שמבוסס על אגו וגם אצל אלו שאתה חושב שמבוסס על עצמיות, מלכתחילה מבוסס על עצמיות. מה זה אגו? אגו זה בדיוק זה, לבסס רעיון של "אני", קרי, זהות נפרדת, על תחושת עצמיות. לולא היתה זאת, לא היה אגו.

    את תאולוגיית האני-אל אתה יכול למצוא בהינדואיזם, מה שלא ממש הפך אותם למלאכים ואת הודו לגן-עדן עלי אדמות (טוב נו, למטיילים היא בהחלט נראית ככה, אבל זה בגלל שמטיילים נוטים לסנן את מה שמפריע להם).

    אהבתי

  5. תודה על האינפו, בן.
    ואפילו – העובדה שההינדואיזם נכשל היא סיבה מספקת לוותר? או חלילה לחזור אחורה?

    לגבי הרישא של דבריך – לטעמי, יש להבחין בין אגו מאוזן – כזה שממלא את תפקידו בליקוט מידע, לבין אגו שיצא מאיזון – כזה שמקבל את ההחלטות.
    לבסס רעיון על "אני-אל", כפי שהצעתי כתחליף, אין פירושו נבדלות או אגו-מאניה.

    תיקצר היריעה כאן:-)

    אהבתי

  6. המנגנון הוא לעולם משולש כמו שלמדנו בצבא וכמו בקדושה שאנו משלשים בבתי הכנסיות. יש לשים לב לפסקא (טעמי מקרא זה חשוב מאוד) שבין הקדוש הראשון לשאר כדי להבחין באמנות הייחוד מחולק הישראלית. נסו גם להתבונן בעצמכם גוף מחולק לשלוש : ראש פלג אמצעי רגליים וכל גפה מחולקת לשלוש וכן הלאה. עיינו גם הלל הזקן אם אין אני וכו' שהשלישי – אם לא עכשיו אימתי- כלומר האיזון בין האני לאין אני מתבצע במימד הזמן בכל החלטה ובחירה ר צ ו נ י ת שאנו עושים.

    ונסיים בחודורוב: 13 מידות שהתורה נדרשת בהן והאחרונה – וכן שני כתובים המכחישים זה לזה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם.

    שבוע טוב

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s