פעמים מעטות בהיסטוריה קמות דמויות שהשפעתן חורגת לא רק מזו של ענקי רוח או מצביאים מהוללים, אלא גם מכל מה שהן עצמן שיערו או תכננו. זה קורה כאשר בזמן הנכון ובדרך הנכונה נוצרת יצירה שהשפעתה מתגלגלת לכדי שינוי תרבותי מקיף. כזה היה למשל התרגום של מרטין לותר לברית החדשה, מלטינית לגרמנית, תרגום שבעזרת מכונת הדפוס שהומצאה זמן קצר לפני כן לא רק תרם רבות למהפכה הפרוטסטנטית, אלא למעשה השפיע בצורה מכרעת על דמותה של השפה הגרמנית כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
עטיפת הספר "אותי שיגעה אהבתך"
תרומתו של יוּנוּס אֶמְרֶה (Yunus Emre) לטורקית דומה לזו של לותר לגרמנית. אמרה, מיסטיקן ומשורר מסוף המאה ה- 13, חי אנטוליה אשר בטורקיה בתקופה בה היא היתה תחת שלטון של הסלג'וקים, אך בכפיפות לאימפריה המונגולית. באזור דיברו אז ערבית כאשר דנו בדת ומדע, פרסית כשפת הספרות ומעמד האצילים, וטורקית כשפת הצבא והעם. בתוך העושר התרבותי הזה גדל יונוס אמרה, ומשום מה הוא בחר לשורר את שיריו בטורקית. הוא הפך לא רק לראשון, אלא לגדול המשוררים הסופים הטורקיים.
הטורקית הפכה בידי אמרה לשפת ספרות, התעטרה בחן וקנתה לעצמה ביטחון עצמי ומעמד. מזמנו של אמרה התחילה עליית קרנה של הטורקית, ומזמנו הרשו לעצמם אוהביה לכתוב בה ספרות ושירה. אבל יונוס אמרה היה הרבה יותר מ"מחדש הטורקית" – הוא היה גם מיסטיקן גדול, או בשפתו: דרוויש. הדרוויש, מילה פרסית שמשמעה "עני", היה נווד רוחני, אולי המקבילה המוסלמית לסאדהו ההודי, שחיפש את הקשר עם האל תוך שהוא נודד בדרכים וסומך על האחרון שיספק את כל צרכיו.
יונוס היה סופי בתקופה בה הזרמים הסופיים רק החלו להתגבש, ואולי משום כך היה יכול לפרוץ לו דרך משלו. ייתכן שפגש בחייו את המיסטיקן הגדול ג'לאל א-דין רוּמי (שהגיע מפרס לאזורו), אבל היה מסוייג מ"המסדר" שהחל להתגבש סביבו. בכתביו הדגיש את האופי הבלתי-ממוסד של הידע הרוחני, ובשונה ברומי שכתב בפרסית, כתב יונוס כאמור בשפת העם, טורקית.
השנה נזכה לשני ספרים בעברית המוקדשים ליונוס. הראשון כבר יצא, ומאגד בתוכו תרגומים משפת המקור של שיריו של יונוס אמרה. הספר, "אותי שיגעה אהבתך" (הוצאת כרמל, התרגום ע"י דניס אוזלוו, סלים אמאדו ואברהם מזרחי) יפיפה, מכיל גם צילומי הדפסים מההווי הדרווישי, וכן אחרית דבר (שחלק מהאינפורמציה שהבאתי קודם לקוחה ממנה). ספר שני, "הדרוויש יונוס – נשמתו של העם הטורקי", אמור לצאת בהוצאת "עולם קטן" של יעקוב אבן יוסוף (וגם הוא עזר לי ללמוד על יונוס). מכאן והלאה אפסיק לדבר, ואתן למשורר לשורר (מתוך הספר "אותי שיגעה אהבתך"):
את יינו של אלוהים ברוך השם שתינו
אֶת יֵינוֹ שֶל אֱלוֹהִים בַּרוּךְ הַשֶּם שָתִינוּ
אֶת יָם הָאֱמֶת הַזֶּה בַּרוּךְ הַשֶּם צָלַחְנוּ
אֶת הֶהָרִים בָּאֹפֶק, הָאַלּוֹנִים הַכְּרָמִים
בִּבְרִיאוּת וּבְרִנָּה בַּרוּךְ הַשֶּם עָבַרְנוּ
יְבֵשִים הָיִינוּ לַחְנוּ, שוֹק הָיִינוּ רֹאש נִהְיֵינוּ
צִמַּחְנוּ כְּנָפַיִים וּבַּרוּךְ הַשֶּם עַפְנוּ
לֶעָרִים שֶהִגַעְנוּ, לִנְפָשוֹת עַלִיזוֹת
אֶת תּוֹרַת טַפְּטוּק [מורו של יונוס] לָעָם, בַּרוּךְ הַשֶּם הֵפַצְנוּ
קְרַב נָא נַעֲשֶה שָלוֹם, נָכִּיר אִיש אֶת רֵעֵהוּ
אִכּפְנוּ אֶת סוּסֵינוּ בַּרוּךְ הַשֶּם רָכַבּנוּ
יָרַדְנוּ לְאֶרֶץ רוֹם, טוֹב עָשִינוּ רָשַעְנוּ
שָלֹש עוֹנוֹת עָבַרְנוּ, בַּרוּךְ הַשֶּם חָזַרְנוּ
הֶחֱיָנוּ לְמַעְיָן וּלְנָהָר הָפַכְנוּ
זָרַמְנוּ לְעֵבֶר הַיָּם בַּרוּךְ הַשֶּם גָלַשְנוּ
בְּבֵית מִדְרָשוֹ שֶל טַפְּטוּק לְעַבְדּוֹ נִהְיֵינוּ
כְּשֶבֹּסֶר הָיָה יוּנוּס בַּרוּךְ הַשֶּם הִבְשַלְנוּ
תניח שכל קצותיו של העולם כבשת
תָּנִיחַ שֶכָּל קְצוֹתָיו שֶל הָעוֹלָם כָּבַשְתָּ
אוֹ בִּנְכָסָיו שֶל עוֹלָם בְּהִמוּרִים זָכִיתָ
עַל כֵּס שְלֹמֹה הַמֶּלֶך תְּדַמֶּה שֶיָשַבְתָּ
עַל פֵיוֹת וַעֲנָקִים אֶת מָרוּתְךָ כָּפִיתָ
מַטְמוֹנוֹ שֶל פֶרִידוּן וְזֶה שֶל נוּשִירֶבַאן
וְגַם הַזֶּה שֶל קְרֶזוּס לְמָמוֹנְךָ הוֹסַפְתָּ
הָעוֹלָם כִּנְגִיסָה, תַּחְשֹב שֶאוֹתוֹ לָעַסְתָּ
לְעִיסָה לֹא מַסְפִּיקָה, תָּנִיחַ שֶבָּלַעְתָּ
תָּנִיחַ שֶחַיֶיךָ דְּרוּכִים כְּחֵץ עַל קֶשֶת
חֵץ דָּרוּךְ דִינוֹ לָעוּף, תָּנִיחַ שֶשִחְרַרְתָּ
מַיִם מִלְּאוּ גְרוֹנְךָ כַּאֲשֶר בְּיָם נִבְלַעְתָּ
לֹא יַעֲזֹר לְהֵאָבֵק תָּנִיחַ שֶטָּבַעְתָּ
יוֹמְךָ יָבוֹא וְתָמוּת, אֶת זֶה אַתָּה יוֹדֵעַ
תַּעֲזוֹב אֶת הָעוֹלָם, תָּנִיחַ שֶנִקְבָּרְתָּ
כָּל נְשִימָה גוֹזֶלֶת קְצָת חַיִים מֵחַיֶיךָ
עָבְרָה מַחֲצִית זְמַנְּךָ, תָּנִיחַ שֶסִּיַמְתָּ
אַף שֶעֲזוֹרִים עָבְרוּ בְּצוּרָה כֹּה נְעִימָה
סוֹף פָּסוּק הוּא נְשִימָה, תָּנִיחַ שֶשָכַחְתָּ
[התפרסם אתמול באתר מעריב, יחד עם עוד אייטם על אתר חדש ומבדר של שי טובלי.
בעוד פחות משבוע, ב- 22/6, יערך כנס מעניין לדעתי באוניברסיטת חיפה, על "האנטישמיות החדשה". לפני שאתם מרימים גבה או נוחרים בבוז, אני ממליץ לכם לעיין ב"רציונל הכנס" (קובץ pdf) שכתב פרופ' אילן גור-זאב, יו"ר הכנס (כתבתי עליו גם בטור מימין). הרעיונות שהוא מביע בו לדעתי מרתקים, מקוריים ומדוייקים. בכנס ישאו דברים אנשים כמו א.ב. יהושע, פרופ' דני גוטויין והרב מנחם פרומן. הנה אתר הכנס]
מבלי לגרוע מחשיבות הופעת מהדורת תרגומי שירתו של אמרה בהוצאת כרמל. הייתי מציין, כי התרגום בעיניי,ככל שראיתיו, אינו מספק לגמריי מבחינה פואטית ומוסיקלית, כאמור בקריאת שירה. וגם המבואות שנכתבו שם אינם מספקים לנוכח ספרוּת המשנה המצויה על אודות יונוס אמרה אף בשפות מערביות ושלל ההשפעות הסוּפיות הנבטוֹת בשיריו.
ועדיין: יש להודות על העבודה החלוצית. אני מקווה כי אות הוא לתרגומים נוספים שבדרך.
אהבתיאהבתי
אני מסכים איתך שהמבוא ואחרית הדבר בספר שיצא על יונוס אינם מספקים. לא היה לי נעים לכתוב. בספר שעוד לא יצא, אבל שאת מבואו קראתי, הרמה יותר גבוהה.
אבל האם השירים שיצאו אינם מתורגמים היטב? לפחות שני אלא שהבאתי מספקים אותי לחלוטין מבחינת המקצב של המילים, ולדעתי הם יפיפיים. טורקית אני לא יודע אז אני יכול רק לקוות שגם מהבחינה הסמנטית הכל תקין.
אהבתיאהבתי
תורכית גם אני לא יודע לקרוא. אבל אני קורא לעתים שירה סוּפית ערבית במקור, אשר על פי רוב, כלול בה מימד מוסיקלי ומצלולי עשיר ומורכב
הדברים קשים מאוד על פי רוב לתרגום ולהעברה, אבל לדעתי יש לשמוע את השיר היטב היטב, לקרוא אותו במקור מספר רב של פעמים (כגון המקאם הסופי של הסמאע) בטרם מתרגמים אותו, ויש לשמור ככל הניתן על המצלול המקורי, להעברת העושר המוסיקלי
השיר השני במובן זה שהבאת למעלה טוב בהרבה מן הראשון. בשני ניתן לשמוע מוסיקה סוּפית ברקע. הראשון קצת חלש, וגם "ברוך השם" בו קשה לי. מוטב לשמור פה על שם אללה, כפי שנהגו אגב גם יהודים בעולם הערבי, כל שכן משורר תורכי סוּפי שביטא בשירתו ובמעשיו את הרוח החופשית, מה לו ולברוך השם?
אהבתיאהבתי
לגבי איכות התירגום קצת קשה לשפוט רק על פי שני השירים, למרות ששניהם מתנגנים טוב (ללא היכרות עם המקור) ובכל מקרה תרגום של משוררים סופים לעברית הוא רגע משמח, מקווה שנראה עוד תרגומים כאלו בהמשך.
אהבתיאהבתי
ושירים נלעסים ונבלעים להיתרגם גם בברוך השם צורם, אולי גם גזילה כזו מן אללה
תודה, שמחתי לקרוא
אהבתיאהבתי