סיור בעיר הקודש

במרכז העולם ישראל, ובמרכז ישראל ירושלים, ובמרכז ירושלים מתחם ממילא, ובמרכז מתחם ממילא GAP. העליה לרגל מתחילה במה שבעבר כינו "האגן הקדוש", וליתר דיוק בהר הבית. לעלות להר אי אפשר (מהומות, כרגיל), אבל למרגלותיו כידוע "כותל הדמעות", הוא אותו שריד-חומה שהקיפה מקדש שהיה במקום בימי קדם. המקומיים נוהגים לתחוב פתקים ובהם משאלות לחריצי אבני החומה מתוך האמונה כי אלו תתמלאנה. תחבתי. אטרקציה נוספת בעונה זו של השנה היא יהודים מהקהילה האולטרה-אורתודוקסית המציעים לעוברים ושבים לברך – בחינם – על מקבץ דקורטיבי של צמחים, פעולה הנקראת "נטילת לולב". נטלתי.

אבנים עם לב אדם. שימו לב לשלט הכניסה לכותל, בו כתב רב הכותל ש"הנכם מתקרבים למקום הקדוש הכותל המערבי ממנו לא זזה שכינה מעולם" (התחביר והיומרה במקור)

מהכותל אנחנו עולים ועוברים דרך שער מאובטח בכבדות, נעים דרך כמה סיבובי סמטאות והנה אנחנו כבר בדרך העולה אל "שער יפו". הדרך צפופה-צפופה בתיירים מכל העולם הנדחקים כולם בין שתי שורות בלתי-נגמרות של דוכני "מזכרות". כאן נוכל למצוא הכל, החל מתבלינים, דרך סנדלי עור, עתיקות גנובות, חרבות סמוראים, ועד חולצות טי עם סמל צה"ל. קניתי שעון CASIO מהדגם הקלאסי (60 ש"ח).

כאשר אנחנו מפלסים דרכינו בהמון (זהירות מכייסים!) מצפה לנו עוד תחנה אחת בדרך, לשם התקדשות, לפני מחוז חפצנו. בסמטה הראשונה אחרי שוק הקצבים המקומי (למעוניינים: טלפיים, לשונות, שוקיים, קרביים) ניכנס ימינה ונלך עד כנסיית הקבר. כאן נוכל להשתטח על האבן עליה רחצו את גופתו של ישו, לגעת באבן עליה הניחו את גופתו לקבורה, וכמובן – לעמוד דומיה במקום בו הוא ממש נצלב (כן, הכל במתחם אחד!). שימו לב שקברו של ישו בעצם שימש אותו בקושי שלושה ימים, שכן הלז מיהר לקום ממנו לתחייה ולנסוק למרומים.

האבן עליה נרחצה גופתו של ישו

 

המקום בו ישו נצלב. נכנסים מתחת לשולחן ונוגעים באבן שבתוכה ננעץ הצלב

אחרי, אם כן, שמילאנו את מצברינו בכותל (וביקשנו משאלה, ונטלנו לולב), ואחרי שעברנו במהירות של מזללת מזון-מהיר על הצליבה, הקבורה והתחיה, אנחנו מוכנים, סוף כל סוף, בחיל ורעדה, להעפיל אל עבר שער יפו. היציאה מהסמטה הצפופה, החשוכה, אל אור השמש והאויר הפתוח מרגשת – קחו אויר כי מיד צוללים שוב.

בינתיים אפשר להצטרף לקהל שנמצא ברחבה מעבר לשער יפו (השער עצמו נעול, עוברים מהצד), שמקובץ וצופה בלהקת ילדים חובשי כיפות שרה מכל הלב והריאות. שיריהם מסוללים במחרוזות, וניתן לשמוע אותם צועקים את "ספידי גונזלס", "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו", ו-"She Loves You" כולם בתוך הזמן הקצר שלוקח ללכת לאט מהשער ועד למדרגות היורדות אל המתחם.

המתחם החדש נבנה ממש כהמשך ישיר לעיר העתיקה, כנראה מתוך כוונת מכוון לשלב ולחבר בין חדש וישן, מסורת ואופנה, ירושלים וכסף. אנו יורדים אם כן במעלות המובילות אל ההיכל, וכאן כבר אפשר לנשום לרווחה. לא שלא צפוף, לא שלא דחוק, לא שניתן להימנע מלהתחכך בכרסיהם של גברים ענקיים לבושי טי-שירטס או ביירכיהן של נשים עצומות בטייטס – אבל החנויות. החנויות. חסל סדר מזכרות חסרות-טעם, ברוכים הבאים לשפע בלתי-מושג.

זה השער ל-GAP

תכשיטים, בגדים, נעליים, שעונים: הכל נוצץ וקורץ, מפרכס מאלגנטיות, לוחש: "אני אעשה אותך מאושר!". עיני שלי יצאה לשעון Constantin Vacheron ב-3125 ש"ח. יום אחד, אמרתי לעצמי, יום אחד, ולו רק המשאלה שלי מהכותל תתמלא.

יש גם בתי קפה בשדרת החנויות המהודרת וניתן לשם לב שהם נבדלים ברמת כשרותם (מדד מקומי לאדיקות דתית של אוכל). אבל אין טעם לעצור: בתי הקפה מלאים, תמיד, עד אפס מקום, והמלצרים מלאים בעצמם. יש להמשיך ולנוע לאורך השדרה עד שמצד ימין נראה את האותיות הזהובות על הרקע השחור. GAP.

והנה הוא לפנינו: הבית שהגיע מחו"ל וירד מהשמיים. ההיכל בלב העיר, המקדש במרכז הבירה המאוחדת לנצח נצחי נצחים. אצ"ג בכה על ירושלים שראשה הותז, אך הוא כמובן לא זכה לראות את קודקוד הפלדה והפלסטיק שהעיר בורכה בו כתחליף. נשלמה פרים בגדינו. ברוך שהגיענו לזמן הזה.

כראוי לקודש הקודשים, הגאפ הוא קניון בתוך קניון. מבנה ענק, עגול, רב-קומתי, המחולק לחנויות גאפיות שונות (ילדים, נשים, גברים, נעליים, מעילים, ועוד ועוד). שלא כמו "האגן הקדוש" המיושן כאן הכל חדש, מבריק, נקי. ברית חדשה או לא ברית חדשה?

וההמונים צובאים על הקופות, בהן הפולחן כולל העברה של כרטיסי פלסטיק דקים דרך מסילות מיוחדות וקשקוש חופשי על פיסות נייר. את הפתקים הקטנים נותנים לאחד מהמשמשים בקודש, ואילו הוא או היא מעניקים לעולה הרגל את מבוקשו. בניגוד לכותל כאן המשאלה מתמלאת באופן מיידי, וכנראה זו הסיבה לקדושה המיוחדת של המקום.

מהגאפ יוצאים אל צומת דוד-המלך – אגרון – שלומציון-המלכה – שלמה-המלך. הרחובות הרוסים בגלל המלחמה ברכבת הקלה, אבל פה ושם עדיין ניתן למצוא פיסת מדרכה. הכבישים עצמם פקוקים (רכבת קלה) והנהגים עצבניים (רכבת קלה), על כן יש לתפוס מונית במהירות האפשרית שתיקח אותנו לתחנת האוטובוסים המרכזית במהירות האפשרית. ברוכים השבים למזרח התיכון.

16 תגובות

  1. אזרח נקודה,
    הפעם אתה טועה.
    מה זה קדוש?
    אם לאנשים מסוימים, נגיד, גרב של חייל גולני קדושה, אז היא קדושה.
    קדוש הוא לא מושג אבסולוטי. קדוש זה מושג לוקלי.
    ועוד דבר, מה רע בפגניות כשלעצמה? ביחס למה?

    אהבתי

  2. וגם מצחיק וחד אבחנה
    שלט הכניסה לכותל הרשים גם אותי כשהבחנתי בו לראשונה… השילוב של הקדושה בשפה כל כך בירוקרטית ומנומסת. זהירות קדושה. כאילו היה מדובר בקרינה רדיואקטיווית….

    אהבתי

  3. המושג קדוש. אין שום דבר רע בפגאניות.אבל אם רוצים ודורשים הכרה כמדינה י-ה-ו-ד-י-ת ,(http://www.haaretz.com/hasite/spages/1078826.html
    בנימין נתניהו לג'ורג' מיטשל: תנאי לשיחות – הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית)
    צריכים להבין שאי אפשר לשלב בו זמנית גם יהדות,וגם פגאניות של עבודת עץ ואבן.ראי/ה את דברי ליבוביץ.

    אהבתי

  4. אזרח נקודה,
    הדרישה של נתניהו מגוחכת לא בגלל אלמנטים פגניים בפולחן, אלא בגלל שזה בכלל לא בווקבולרי של מדינה להכיר באופי דתי או אחר כלשהו, של מדינה אחרת…

    כאילו, נגיד שהפלסטינים יכירו, ונגיד שיבואו ימי המשיח ויפרידו בישראל את הדת מהמדינה, נגיד שיאשרו גיורים חילוניים… אז הפלסטינים יבואו לנתניהו ויגידו לו: תשמע, זה מפר את ההסכם בנינו, אמרנו מדינה יהודית ומה אתה מביא לנו?…

    אבל הבעיה היא אחרת,
    ברגע שאני שם גבול ערכי בין פגניות למונותאיזם, אני מעניק לאמונה הדתית הזו גושפנקה גם נגד החילוניות.
    אמונה צריכה להיות בעלת אותו ערך בדיוק כמו כל האמונות האחרות. כמובן שכל מאמין מאמין בדרכו שלו, אבל בהתבוננות מבחוץ חייבים לראות בכל האמונות שוות משקל. זה רצוי גם מהמאמינים וגם מהאנשים שלא מאמינים.
    ברגע שעושים היררכיה באמונות, למשל שהמונותאיזם "נכון" יותר מפגניזם וכו' וזאת מנקודת מבט חיצונית, פגענו באחד מיסודות ההומניזם וזה השוויון.

    אם משהו חושב שגרב משומשת של חייל בגולני היא אלוהות, אנחנו חייבים לכבד את האמונה הזו.

    חוץ מזה, למה כל הזמן שולחים אותי לליבוביץ… אולי שמישהו ישלח אותו אלי… :)

    אהבתי

  5. זה לא אני העושה היררכיה באמונות.זו היהדות העושה זאת.אותה היהדות אשר מקובלת על רוב התושבים הגרים בישראל.לכן הבאתי את דברי שקרניהו (שהוא הדובר הראשי של המדינה ה י-ה-ו-ד-י-ת ) כדי להראות את הצביעות הנהוגה במדינה ה י-ה-ו-ד-י-ת .לצביעות הזו התייחס גם ליבוביץ בקישור שהבאתי למעלה.מצד אחד היהודים טוענים שאינם פגאנים ,שהם רוצים במדינה י-ה-ו-ד-י-ת על כל המשתמע מכך,אבל מהצד השני,בין יתר הדברים הבלתי יהודיים שהם עושים , הם מקדשים מקומות של אבנים וקברים.אם משה היה חושב לנכון שאין בעיה עם עליה לקברים ואבנים, הוא לא היה מעלים את קיברו.

    אהבתי

  6. חן חן, אזרח נקודה…

    אם מספרים על האיזור, כפי שעשה תומר כאן, אני חושב שיהיה ראוי מצידי רק להזכיר, שממילא הייתה בזמנו שכונת ספר יפהפיה. להרוס אותה היה פשע נגד התרבות, ונגד תושביה.
    לא יסלח.

    אהבתי

  7. תומר, החכמה באה בעוכריך. אני מאחל לך שביום מן הימים תשכיל באמת להבין את מהות האמונה והקדושה היהודית. לצערי אנחנו חיים בתקופה של חכמות כל כך גבוהות ששכחנו דבר מאד בסיסי: תמים תהיה עם השם אלקיך. מאחל לך ולכל הקוראים שלך שתצמחו באמונה ומתוך האמונה תגדלו בתבונה.

    אהבתי

  8. תומר להטוטי מילים מיותרים וזולים בדרך כלל מאפיינים אדם שאין לו מה לומר ומרשימותיך בעבר- ברור שזה לא המקרה. עשה טובה לקוראיך- בלוג פקצות תפתח במקום אחר וכאן תחזור להיות המתבונן המעניין שהנך.

    אהבתי

  9. לכבוד החג מותר קצת להירגע עם משהו שלא כולל אפסטימולויה וחברים, תודה

    בכל אופן עלו בי שתי שאלות:
    בעבר כתבת שאתה נמנע מלהיכנס לשטחים כל עוד אין זכויות לפלסטינים, אם כך מה נשתנה החג הזה?
    דבר שני, שכונת ממילא נמצאת כידוע בשטח הפקר, שמא זו הסיבה שקודש הקודשים נבנה במקום שהוא ללא מקום

    אהבתי

  10. אני בכלל גר בגוש עציון
    ואמנם מקווה שימצא פתרון הולם לשכנינו הערבים
    אבל מצד שני יותר עסוק בתקווה שנצליח להתגורר בארצינו ההסטורית ואפילו להתלבט מדי פעם בנחת מה עבודה זרה ומה לא

    בברכת יהי רצון שייפתחו סניפי גאפ בכל מרחבי ארץ קודשינו
    גאפ שמח

    אהבתי

  11. שאתה עושה אותנו מודעים למצב האומלל הזה שאנחנו נוטים לקבל ללא הרהור.

    לי זה הזכיר את הרס הדוכנים שביצע ישו בבית המקדש.

    ואגב, אין על הדגם של קסיו. רק בשביל זה שווה כנראה ללכת לכותל.

    עידו

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s