לפתע
נחה הרוח
זה בכלל לא מתאים
הערב
בדרך להופעה של שלומי שבן
לפתע
נחה הרוח
ודורשת את שלה
ושלה הכל
לפתע
במרכז העולם
ישראל
ובמרכזה ירושלים
ובמרכזה קפה-ג'ו
מול מרכז אבי-חי
ובמרכזו בועות
מִקְצף הקפוצ'ינו
שמביטות אותי
בעניין רב
לפתע
עוד רגע –
היא הולכת
יצאה עם המילים
אפשר לחזור אל השגרה
לגמור את הקפה
לשמוע מוזיקה
להיות אדם.
—
אני רוצה לומר
ושיהיה ברור:
זכיתי באור
מן ההפקר
סתם כך
ברוך השם
בלי התחשבות במה צריך
ומה שפייר
זכיתי באור
מן ההפקר
מכך שזה בכל מקום
וכל מקום הוא זה
מכך שכל העולם הזה הפקר
וכל העולם כולו
הוא חסד
(מה אתם אומרים, מותר לי מדי פעם להיות קצת אישי? מצאתי שלשום נייר מקופל בכיס הפנימי של המעיל, אם אני לא טועה מהחורף של לפני שנתיים, ובנייר השיר הזה, שלפתע נראה לי לא רע בכלל. וכך הוא הגיע למעמד של פוסט.)
לולאת האל 
שמצאת את הניר המקופל הזה בכיס הפנימי של המעיל
כי זה ממש יפה….
אהבתיאהבתי
וואו.
בדר"כ אני לא מגיבה לך, רק קוראת (ומחכימה), ואין לי דברים חכמים להגיד.
גם עכשיו אין, אבל עשית לי צמרמורת על הבוקר, אז רק שתדע…
"מכך שכל העולם הזה הפקר, וכל העולם כולו הוא חסד"
אחחח… טעיםטעים, המילים שלך.
אהבתיאהבתי
הפתק שנמצא בבטנת מעילו של בלז פסקל היה שונה במקצת, אבל תמיד יש מקום גם לאלהי המשוררים הקיומיים שעולמם הוא עולם של הפקר וחסד גם יחד
תודה, במיוחד על ההומור שיש בשיר, הזכיר לי שירת Beat בלתי צפויה בתכלית
(-:
אהבתיאהבתי
אישי זה הכי
אהבתי
אהבתיאהבתי
אתה אכן קשוב לקהל קוראיך…:-)
אגב, נראה לי שלפעמים צריך לחצוב עמוק בצור ליבנו – כמו שאומר חיים נחמן – כדי שנוכל לזכות מן ההפקר.
מי ייתן שנדע כולנו את החסד
אהבתיאהבתי
האור הסוגר את ההפקר, או סליחה פותח
אהבתיאהבתי
מתוק אתה, מתוק.
אהבתיאהבתי
לפתע,
משהו אישי מתומר
שבד"כ מספק חומר
למחשבה ואולי גם למאכל אדם
אך הפעם קולו נדם
כי במרכז העולם מעיל
ובמרכזו כיס
ובמרכז הכיס טיוטה
שעל החוקר המבריק השתלטה
והשכיחה מלב כל קורא
שלא ניתן להיות אישי וגם מורה
אך תומר מה נאמר ומה נגיד
נחזור לאתרך תמיד
כי גם אם לפעמים מתפלקת איזו רשימה
רבים ממנה פניני החכמה
ומי יתן שהאור הנגלה
יהיה אורה של הרכבת הקלה
שתחבר בין שלומי שבן לבית אבי חי
בין איפה ולמה כמה ומתי
כי כרגע , אין מה לעשות
בטבורו של עולם בעיקר הריסות
ובין הופעה להרצאה מלומדת
קשה מאד לשתות קפוצ'ינו הפוך
בלי לקבל הפוך על הפוך
אהבתיאהבתי
"ואתה, מנדל – תסבול ייסורים מידי העולם, כמו שאני סבלתי מידו, אלא ביתר קדרות. נגד זה אין לומר כלום ואין לעשות כלום. אבל נסה לבלי לכעוס על העולם. הוא, וכולנו בתוכו, הוא קיים בחסד."
(היהודי הקדוש לרבי מנחם מנדל מקוצק, תקע"ד. מתוך "גוג ומגוג" למרדכי בובר)
אהבתיאהבתי