בתחילת החודש נפגשתי לשיחה פומבית עם הרב פרופ' לורד יונתן זקס. הרב יונתן זקס היה רבה הראשי של בריטניה מ-1991 ועד 2013. הוא כתב עשרים וחמישה ספרים העוסקים ביהדות, בחברה המודרנית, במוסר ובדת. מאז קיבל את הדוקטורט שלו ב-1981 הוא זכה לעוד 16 תארי דוקטור לשם כבוד, וכיום הוא מרצה כפרופסור למחשבה יהודית בניו-יורק יוניברסיטי וכפרופסור למחשבה יהודית בישיבה יוניברסיטי. ב-2005 הוא קיבל תואר אצולה בידי מלכת אנגליה ומאז 2009 שמור לו מושב בבית הלורדים הבריטי.
הרב זקס נחשב לאחד ההוגים היהודיים החשובים כיום, ולקול מוסרי משמעותי. ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר כינה אותו "ענק אינטלקטואלי", והוא משתתף באופן תדיר בדיונים טלוויזיוניים ופובליציסטים על ענייני השעה.
אני יכול לומר שאכן היה תענוג להיפגש זקס. בשיחה אישית (לפני האירוע) הוא היה צנוע ומלא הומור. בכלל, עצם היכולת לשוחח עם רב חשוב על עולם ומלואו – מהפוליטיקה המקומית ועד לספרו האחרון של מייקל וולצר – היתה חוויה נעימה ומרעננת. זכתה יהדות בריטניה שהיה לה רב ראשי שכזה. אנחנו טרם זכינו.
בשיחה הפומבית להלן אני שואל את זקס כמה שאלות שנוגעות למעמד הדת בעולם המודרני ולאתגרים בפניהם היא עומדת. אני חייב לומר שלא הרגשתי שהוא סיפק תשובות מלאות לכל השאלות. זקס הוא דובר ותיק מאוד, ולמד לדבר בצורה דיפלומטית על נקודות שהוא לא רוצה לבטא את דעתו בפומבי עליהן. יש לומר עם זאת, שהוא הגיע לכך אחרי מאבקים רבים וקשים על כל מני דברים שאמר או כתב. הוא שבע מהם.
השיחה, שהתקיימה בעברית מצידי ובאנגלית מצידו, נערכה בחסות החוג למדע הדתות באוניברסיטת תל אביב, כחלק מאפשרויות ההעשרה שהוא נותן לסטודנטים שלו, ובמקרה זה גם לקהל הרחב. יחד עם האוניברסיטה ארגנה את האירוע הוצאת מגיד, שמוציאה את ספריו של זקס בעברית. הדיונים נסובו לרוב על שעולה מספרו האחרון שיצא בהוצאה, "השותפות הגדולה".
לולאת האל 
תודה!
מעניין ביותר.
הרב זקס הוא אכן איש רוח גדול ובאמת יש מקום לצביטה בלב על זה ש"אנחנו טרם זכינו".
מאידך, אני לא בטוח שעם כל גדלותו הוא היה מסוגל באמת להתמודד עם המציאות הישראלית. עם "אור התכלת העזה" הזאת, הממשות הדוגרית הדוחקת. החרדים פה הם ממשיים. החילוניים פה הם ממשיים. הארץ הזאת היא ממשית וגם המלחמה עליה ממשית מאד עם ערבים ממשיים. ההומור הבריטי הדק לא מספיק פה …
אהבתיאהבתי
מי הדוברת שפתחה את הערב?
אהבתיאהבתי
אני לא מסוגל לצפות בוידאו הזה מכיוון שלכל אורכו יש מן צפצוף בתדר גבוה.
היכולת לשמוע תדרים גבוהים פוחתת עם הגיל, מה שיכול להסביר מדוע העורכים לא נפטרו ממנו.
אהבתיאהבתי
אני חושב שתשובת הרב זקס לשאלה מה חסר בהומינזם שמונע ביסוס חברה מודרנית שמסוגלת לקדש את כבוד האדם היא חזקה יותר בסאב טקטס שלה מאשר בחלקיה הגלויים. פרגמטית, הומניזם כמסגרת תיאורטית מספקת בהחלט, אבל בפועל, כבוד האדם כערך סופג מפלה אחר מפלה בקרבות כנגד גישות תועלתניות, "רציונאליות" וכו'. אולי בגלל שמתחת לכל הרטוריקה ההומניסטית מונחת הגישה המדעית המטריאליסטית, שמקשה לייחס ערך גובר לאוסף מתהלך ומדבר של אטומים ומולוקלות כשלעצמו, ולפיכך הערך של האדם הופך להיות שווה ליכולתו לייצר הכנסה, לייצר פטנטים, להתייעל, למזער ושאר אידיאלים הומניסטיים מודרנייים ואינו מחזיק עוד תוכן עצמי נפרד, ובטח לא נעלה או נישא. זו הסיבה שבנקים מסוגלים לשכנע מחוקקים לעצב מערכות אכיפת חיובים שמפשיטות את האדם מכבודו ולפעמים מעצמיותו ממש, וזו הסיבה שדירוג אשראי חשוב יותר מתרומה לקהילה.
זו בעיה, בעיה אמיתית למי שמנסה לבסס שוויון ולו בסיס במסגרת הומינזם אתיאסטי או כזה שאינו שואב את כבוד האדם מהיותו צלם אלוהים. מצד שני, אפרופו טוביה החולב, אני לא בטוח שמצבם של פושטי היד בקהילות היהודיות או אפילו הנוצריות והמוסלמיות שמקדשות את צלם האלהוים באדם, לדורותיהם, היה טוב יותר ממצבם של פושטי היד בחברות המערביות של ימינו המושתתות על ערכי האטאיזם ההומניסטי, ובדוגמא שנתת כמובן, עדיף להיות הומו מוצהר, עשיר ותורם בחברה מערבית אטאיסטית מאשר בחברה אורתודוכסית.
צלם האלוהים שבאדם הוא אולי עקרון חשוב, אבל ייתכן שהוא נדחה במידה שווה מפני פרדיגמות אחרות, גם בחברה האורתודכסית וגם בחברה ההומינסטית האתאיסטית.
אהבתיאהבתי
יחד עם כל מה שכתבתי קודם, מדהים בעיניי, לחיוב כמובן, שבעיני הרב זקס מה שדרוש תיקון בישראל הוא לא תקצוב הרבנות אלא פערי ההכנסות והעוני. וכמובן, מלבד זאת, בעיני מדובר בדמות רוחנית מרשימה ביותר, הוא בעל שאר רוח ומחפש קדושה אמיתי, היכן שהיא נמצאת, בבטהובן או במקורותינו והייתי שמח אם הוא היה עושה עליה ונהפך להיות רב הקהילה שלי, ואם הייתי פחות אנוכי, אז בשמחה כפי שהצעת, רבה הראשי של ישראל, אבל לא במסגרת הרבנות אלא מכוח רצונם של כלל ישראל. ותודה תומר, כמובן, על העלאת הוידאו הזה, וגם על הראיון האינטליגנטי וברוך הכישרון מצידך.
אהבתיאהבתי
בס"ד
תודה רבה על ראיון מופלא. הראיון הזה גרם לי להתבצר באורתודוקסיה אבל בזכות הרב זקס הבנתי שהאורתודוקסיה היא עניין הרבה יותר דינאמי ונוח לפרשנות ממה שהבנתי אותו לפני הראיון.
יש משהו באורתודוקסיה בארץ שהוא הרבה יותר נוקשה וחרד והמבט החוצלארצי מעניק מימדים מרעננים בהטרונומיה הציבורית. תמיד חוויתי את המתח בין יהדות הארץ ליהדות התפוצות (בעיקר האמריקאית) כמתח מחריב בגלל הפערים הגדולים בין תפיסות העולם. הרב זקס פתח לי פתח למציאות יותר רכה של דיאלוג עם תורת חוצה לארץ ופחות מציאות נצחנית שעולה מגישה שיטחית פעמים רבות בין יהדות ארה"ב ויהדות ישראל.
תודה בכל אופן.
אהבתיאהבתי
ראיון נהדר. שאפו תומר.
אני אמנם חובש כיפה לראשי אבל קשה לומר שאני 'מאמין'. ודאי לא במובן הפשוט של המילה. קראתי את הספר "השותפות הגדולה" וכל כך שמחתי לפגוש ברב המישיר מבט אל המציאות העכשווית, רב שאינו מתעלם מאלפי שנות פילוסופיה, רב המודע לתמורות החברתיות, ההיסטוריות, המדעיות והמחשבתיות המעצבות את תרבותינו. הרב זקס אכן התגלה לי כאדם משכמו ומעלה, אדם כן, נבון, מעמיק, קיומי, אינטלקטואל ועם זאת יהודי. אכן, רבנים כאלו, לדעתי ולצערי, חסרים. ועם זאת תוך כדי הקריאה בספר עולה הרצון לחדד נקודות, להבהיר עקרונות ולשאול את הרב זקס לכך. מה יעשה אדם שעם הבנת נחיצותה של הדת, פשוט לא מאמין? האם הרב זקס אינו חוטא לאותנטיות של המסורת? האם אין לראות באתאיזם קיומי דייקא, משמעות טרגית ואמיצה? וגם, מה יחסו של הרב זקס למיסטיקה יהודית?
היטבת לעשות תומר, בעדינות, בנהירות ובתבונה שטחת את השאלות הרלוונטיות העולות מבעד לטקסט בצורה ישירה וקולעת. הראיון מעניין, קולח, מנוסח היטב ומספק לנו דיון אינטלקטואלי מעשי, אנקדוטות והומור בריטי משובח. אז תודה על המלאכה הנאמנה תומר ועל שאילת השאלות שמדרכו של עולם, לא יצא לכל אחד מאיתנו להפנות אל הרב זקס.
אהבתיאהבתי