במאמציה לגלגל את האחריות על המחדל שהוביל לטבח ביישובי העוטף מתמקדת לאחרונה מכונת התעמולה של נתניהו בארגון 'אחים לנשק'. הטענה היא שאיומי הסרבנות של הטייסים מבין חבריו פגעו בכושר של חיל האוויר, מה שמסביר לכאורה את הישגיו המזוועים של החמאס.
בתגובה ממהרים חלק מהמוכפשים להכחיש שסירבו, לעמוד על כך שמבחינה טכנית הם רק הפסיקו להתנדב, להבהיר שהממשלה ולא האזרחים אחראית לשמירת כושרו של הצבא, ולטעון שממשלה שבוחרת לפטור משירות רבבות אינה יכולה לדרוש שירות מבודדים.
יש טעם בכל הטיעונים הללו, אולם הם מקבלים ללא שאלה את הנראטיב הביביסטי ומסיתים את המוקד מהעיקר, והוא שהאיומים בסרבנות הגיעו לא מתוך ניכור למדינה או רצון אגוצנטרי בהסתגרות כמו בקרב החברה החרדית, אלא מתוך אחריות למדינה והתנגדות עקרונית לפעולות אנטי-דמוקרטיות של הממשלה. סרבנות כזו מהווה כלי לגיטימי של אי-ציות אזרחי בלתי-אלים, והיא ראויה לשבח.
מוראות המלחמה הנוכחית השכיחו מאיתנו שממשלת נתניהו השישית ביקשה לשנות מן היסוד את סדרי הדמוקרטיה הישראלית, באופן שהיה מרסק את הפרדת הרשויות, מחליש באופן דרמטי את שומרי הסף ופוגע אנושות בהגנה על זכויות האזרחים ובמרחב הציבורי הליברלי של המדינה.
לא רק ביטול עילת הסבירות, אלא פסקת התגברות שהיתה מאפשרת לכל ממשלה לחוקק כל חוק, שליטה מוחלטת במינוי שופטים, נטרול סמכות היעוץ המשפטי, חקיקת חוק שהיה מאפשר אפלייה מסיבות דתיות (ועל פי חה"כ רוטמן מעניק לבעל מלון רשות לא לארח להט"בים), הפעלת חוק צרפתי שהיה מבטל את משפטו של נתניהו וגיבוש חוק יסוד לימוד תורה שהיה מקבע פטור נצחי לחברה החרדית.
זו תוכנית שלו היתה עוברת במלואה היתה מביאה, כפי ששר המשפטים לוין עצמו הודה בראיון לערוץ 14 במרץ 2023, למצב בו "שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת", כלומר מבטלת את הפרדת הרשויות בישראל ומעניקה לממשלה כוח מוחלט. "דבר כזה לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית", סיכם לוין. ואכן, רוב מוחלט של מומחי המשפט בישראל ובעולם סברו שה"רפורמה" תפגע באופן אנוש בדמוקרטיה הישראלית.
במצב כזה סרבנותם של הטייסים ומשרתי מילואים נוספים, כמעשה של אי-ציות אזרחי, לא היתה רק לגיטימית אלא מתחייבת. צה"ל אינו צבא של שכירי חרב הנדרשים לנטרל שיקולים מוסריים, אלא צבא של אזרחי מדינה דמוקרטית וליברלית. זכותם וחובתם של אזרחים כאלה הוא לעמוד מול ניסיון לחסל את האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה.
בבסיס הסדר הליברלי עומדת האמנה הבלתי כתובה בין האזרח למדינתו, אמנה המחייבת את השלטון להגן על זכויותיו של הפרט. כפי ששלטון במדינה ליברלית שואב את הלגיטימציה שלו ממחוייבותו לשמור על זכויות אזרחיו, כך שלטון המבקש להתנער ממחוייבות זו מאבד הלגיטימציה שלו.
מדובר בעיקרון יסוד שנקבע כבר בכתבי ג'ון לוק ומופיע גם בהכרזת העצמאות האמריקאית ובהכרזת זכויות האדם והאזרח שנכתבה בעת המהפכה הצרפתית. הוא מהווה תנאי סף לקיומה של מדינה ליברלית, ובעברית זכה לניסוח המובהק ביותר בהצעה לחוקה שכתב, בהוראת מנחם בגין, חבר מפלגת חרות (והליכוד בהמשך) יוחנן בדר.
החוקה של בדר, שמהווה מופת של לאומיות ליברלית, קובעת כי אם "חיללה הרשות את זכויות האדם והאזרח, וגם הערובות החוקתיות חדלו למעשה מלהיות למגן לו – יהא המרד לזכות ולחובה לעם ולכל חלק בקרב העם" (סעיף 33).
בדר מדבר במפורש על מרד כנגד הממשלה, ואילו הטייסים בסך הכל סירבו להמשיך להתנדב ולשרת שלטון שביקש לרסק את אותן ערובות חוקתיות ששומרות על זכויות האדם והאזרח. לא רק שאין בכך גנאי, אלא שמעשה כזה הוא הכרחי.
חבל לנסות להצטדק מול מכונת הרעל. יש לומר בפה מלא: הצלנו את המדינה מלהפוך לאוטוקרטיה, ונעשה זאת שוב אם יהיה צורך. סירבנו ונסרב לשרת רשות המחללת את זכויות האדם והאזרח של אזרחי ישראל.
פורסם במדור הדעות של ’הארץ’
לולאת האל 
ניסוח המחלוקת כביביסטית מונע דיון ענייני. הטענה שהסרבנות פגעה בביטחון ישראל ותרמה למציאות שהביאה למתקפת החמאס, היא טענה סבירה ביותר שמקובלת על רבים בציבור הישראלי. לשיטתך, לא תמיד מספיק להיות צודק בסוגיה אחת, צריכים להיות חכם בסוגיה אחרת.
אהבתיאהבתי
יפה כתבת ומסכים לחלוטין את הבנתך אומנם בלמנו ״לבינתיים״ את אוטוקרטיה אבל תרשה לי להוסיף כל עוד לא נבלום את ״התאוקרטיה״ מלהשלים את הפיכתה של ישראל למדינת הלכה וכל מה שמושג זה מלווה פשוט נמשיך ״לרקות״ בין שלטון ״האל״ לשלטון ״היחיד״ לכן נדרש קודם כל הוצאת הדת מהשלטון וטוב יעשה יום קודם !
אהבתיאהבתי
העתידן דוד פסיג מעריך שתהיה נלחמת אזרחים בישראל בשנים הקרובות. המאמר הנ"ל הוא צעד נוסף בדרך לשם.
אהבתיאהבתי
תודה. אשמח מאוד להפנייה לחוקה של בדר, לא מצאתי בחיפוש פשוט בגוגל.
אהבתיאהבתי
אני חושב שסרבנות היא חתירה תחת המרקם העדין שמחזיק כאן את המדינה.
בהתנתקות לא היתה סרבנות, כך גם במחאות משמאל לא צריכה להיות.
סרבנים צריכים להיות מועפים מהצבא, והבעיה היותר חמורה היא שהסרבנות בקרב הטייסים ו8200 הראו לעין כל כמה שזו חברה הומוגנית וכמה שתהליכי הסינון בצה"ל הם שורש לאפליה ולשלטון אליטות.
יוסי כהן
אהבתיאהבתי
לגבי טענותיך כי יש כאן "חתירה תחת הדמוקרטיה" אני אומר שהדמוקרטיה הזו היא בדיחה עצובה.
כאמור, האפליה מתחילה כבר מהצבא – 8200 והטייסים , לעומת טכנאי המטוסים (שהודיעו בזמנו על סרבנות אם הטייסים יסרבו).
האפליה ממשיכה במטכ"ל, באקדמיה, וכמובן בבג"ץ שלקח לעצמו סמכויות אדירות כדי לשמור על ההגמוניה, כי הממשלה נמצאת בידי "החשוכים" מימין.
לכן עם כל הכבוד, ה"דמוקרטיה" עליה אתה מדבר היא בדיחה. הרצון של הימין "לפגוע בבגץ", הוא בגלל שבגץ אכן לא משרת את הדמוקרטיה, אלא משרת קבוצת אליטה קטנה.
האם זה יוביל למלחמת אזרחים? מקווה מאוד שלא, אבל בדרך כלל זה קורה כשיש אליטה קטנה ששולטת ומקפחת את כל השאר. הרפורמה המשפטית אומנם נכשלה (לצערי) אך היא העלתה אל פני השטח את חוסר הדמוקרטיה ואת הצביעות, העם כבר מבין שעובדים עליו. לכן לא יהיה מנוס מפרק ב' מתישהו.
יוסי כהן
אהבתיאהבתי
אני מצרף תמלול מתוך כתבה ברדיו 103 , ראיון עם טכנאי מטוסים, כדי להראות כמה הדמוקרטיה עליה אתה מדבר היא בדיחה. שיש כאן אליטה משעבדת, המוני עם משועבדים, והאליטה הזו היא הצועקת על "חורבן הדמוקרטיה". זה גם עצוב וגם מצחיק.
https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JEFEIL&c41t4nzVQ=EM
"
המאזין שעלה לשידור, טכנאי מטוסים, חשף כי הוא זומן למילואים ביום ראשון הקרוב: "בלי שאני מגיע יום ראשון למילואים, אין מי שיניע את המטוס, אני קורא לי ולכל החברים שלי דרג א', דרג ב', תפסיקו לעשות דברים בשביל הטייסים. נראה להם שהכוח הוא לא אצלם, הכוח הוא אצל מי שמחבר את המצבר. 95 אחוז מהטכנאים, מהפועלים השחורים ששמים גריז על המטוס שיוכל להמריא, אנחנו נפסיק לשרת, אני יום ראשון לא אגיע. אני לא עושה מילואים במדינה שלא מכבדת אותי".
"אני מודיע, אני לא אגע במפתח ששייך לחיל האוויר", אמר, והדגיש: "אל תבלבלו לנו את השכל, מיליון טיסיים לא יודעים להפעיל שום מטוס. אתם הטייסים, שרפתם את המדינה מבפנים ברגע שהכנסתם את צה"ל. אמרתם לי 'אתה הטכנאי שהיית ער 24 שעות בשבילנו, הפתק שלך לא שווה כלום'".
"אני שומע אותך ויש לי דמעות בעיניים, לאן הגענו?" אמר סג"ל, והוסיף: "אני מבקש ממך לחזור בך. בוא לא נהיה כמוהם, בוא תהיה אציל נפש".
"אנחנו לא אנשים שקופים יותר, אני אומר לכל חברי הטכני בחיל האוויר, אל תפחדו מהטייסים, אין להם דם כחול", סיכם המאזין בסוף השיחה."
אהבתיאהבתי
הדיון הזה כבר נטחן עד זרא, אבל שתי שאלות נשארו בעיניי פתוחות:
אהבתיאהבתי
הטיעון במאמר שלך יוצא מנקודת בסיס כאילו הביביסטים הם הטועים ואילו הקפלניסטים הם הנאורים והטובים (בפשטות כמובן) ולכן הסירוב מצידם לשרת, הציל כביכול את המדינה.
כשהמסקנה נובעת מראש מנקודת מוצא, שהיא היא בסיס המחלוקת, היא לא מסקנה אלא שיכנוע עצמי רדוד.
הרי אם זה היה ההיפך והימין היה מצהיר סרבנות כי שלטון בג"צ פוגע בדמוקרטיה לדעתו, הייתם שורפים (גם אז) את המדינה.
כל פעם מחדש אני נדהם מרמת הטיעונים שלכם וכיצד אתם משכנעים אצ עצמכם בצדקת דרכיכם (כאיש אקדמיה הייתי מצפה ממך גם לביקורת עצמית על רמת הטיעונים).
ובכלל, נגיד שאני זורם עם הטיעון שלך, מה עדיף שנושמד כמדינה או מדינה פחות דמוקרטית שעליה יש להיאבק?!
אלא שזה או אנחנו או כלום – וזה משקף את כל הדמוקרטיה לשיטתך.
דרך אגב, אני יכול להוכיח לך בנקל ששלטון הבג"צ הוא מושחת לא פחות משלטון הרוב, אבל מעולם לא ראיתי שהתרעמתם על כך.
ודרך אגב, אם מערכת המשפט לא הייתה חד-צדדית, היה בטוח שהיית מוצאת איך להעמיד לדין את הסרבנים או לפחות להוקיע אותם (להעניש אותם).
אהבתיאהבתי