בין ה-16 ל-19 לאוגוסט 1982 דנה האסיפה הכללית של האו"ם בפעולותיה הצבאיות של ישראל בלבנון, במסגרת מה שישראל כינתה אז מבצע שלום הגליל. נציגי 23 מדינות, ביניהן ניקרגואה, צ'כוסלובקיה, מרוקו, פולין, סרי לאנקה וברה"מ קבעו שמה שהתנהלות ישראל בבירות שקולה לג'נוסייד, וחלקן דרשו להטיל עליה סנקציות.
ב-16 לדצמבר של אותה שנה, אחרי טבח סברה ושתילה, קבעה האסיפה הכללית כולה באופן רשמי שרצח הפלסטינים במחנות הפליטים הוא ג'נוסייד, ומדינות שונות טענו שמדובר בהוצאה לפועל של מדיניות ישראלית מכוונת. האשמת ישראל בג'נוסייד, אולי תופתעו לשמוע, חזרה על עצמה גם במבצע צוק איתן ב-2014, הפעם מפי ארגוני זכויות אדם שונים.
במבט לאחור האשמות אלה נראות כאנקדוטות היסטוריות מגוחכות, אולם הן שופכות אור על המתרחש כנגד עינינו בימים אלה. האשמת ישראל ברצח עם אינה דבר חדש, וכיום, כמו אז, מדובר בראש ובראשונה לא בהערכה מלומדת של העובדות אלא בכלי פוליטי, בקמפיין רב שנים להשחרת שמה של ישראל.
המטרה, עבור רבים, אינה לבחון את המעשים או המדיניות של ישראל, אלא לשלול את הלגיטימיות של עצם קיומה. באמצעות הגינוי החריף ביותר האפשרי, על ידי הכתמתה בפשע הגרוע ביותר שיכולה לבצע מדינה, ישראל הופכת לישות פוליטית חסרת תקנה, מוקאת ממשפחת העמים ומגורשת מהשיח הלגיטימי. יותר מהצלת חיים של פלסטינים המטרה היא להרוג את המדינה היהודית.
ההאשמה ברצח עם היא גם צורה מתונה של הכחשת שואה, הן מבחינת הרידוד של כל מלחמה ל"ג'נוסייד", מה שרומז שלא קרה, לכאורה, שום דבר יוצא דופן ליהודים, לארמנים או לטוטסי; והן מבחינת ההנאה המיוחדת ששואבים המאשימים בהכפשת היהודים דווקא, בהפיכת הקורבן האולטימטיבי לנבל האולטימטיבי, בהצבת "תיקו" לעגני בין היהודים לנאצים, שמשווה בלוח התוצאות האוניברסלי את העוול שנעשה לראשונים לזה שנעשה כעת לפלסטינים, מעין "תיקון היסטורי" במהופך שהופך את כולם לאותו סוג של מסכנים ושמבטל לעתיד כל טענה יהודית על קורבנות.
זה בתורו קשור גם לחוסר הנכונות של חלקים מהשמאל הרדיקלי לקבל כל סוג של קורבנות יהודית בזמן הזה. שהרי אם, ביקום המוסרי הפוסט-קולוניאלי והזהותני, הקורבן נושא תמיד תביעה אינהרנטית לצידקתו, יש לשלול את מהיהודים כל סממן קורבני. פשוט לא ייתכן מצב מסובך ומבולבל שבו היהודים הם גם קורבנות וגם מקרבנים. כ"לבנים" ו"קולוניאליסטים" הם חייבים להיות התוקפנים בלבד, לעולם לא הנפגעים. כך מתקבלת עלילת דם עכשווית, מכופלת, בה היהודים בד בבד מואשמים בפשע הכי חמור והיותם קורבנות לפשע הכי חמור נמחקת.
לדאבון הלב את התרגיל המנטלי הזה יש שמנסים גם לבצע במהופך. עבור חלקנו, העובדה שהיהודים סבלו סבל בל יתואר, אם בשואה ואם ב-7.10, מחסנת אותם מפני האפשרות להיות פושעי מלחמה, או פשוט מכפרת מראש על כל פשע שאי פעם יעשו. כמו מכפישי ישראל, גם עבור חלק ממגיני ישראל היהודים לא יכולים להיות קורבנות וגם מקרבנים. אם עבור הראשונים היהודים הם רק תוקפנים, עבור האחרונים היהודים הם רק נפגעים.
אלא שלצערנו הרב אנחנו כיום גם תוקפנים. בסופו של דבר הבעיה הגדולה שלנו אינה עם האנטישמים או עם המבקשים לערער על זכות קיומה של ישראל. הבעיה הגדולה שלנו היא עם מה שמתרחש כעת, בפועל, בעזה. בכל שם שלא נקרא לזה, התמשכות המלחמה, הרבה אחרי שהושגו רוב מטרותיה, מכניסה את פעולות ישראל כלפי האוכלוסייה העזתית למסלול שלילי מאוד, ואף אפל. ישראל מתעקשת להחזיק מעל שני מיליון איש במחנות אוהלים, בצפיפות איומה וללא אמצעים המספקים רמה סבירה של קיום, ובלי אופק כלשהו לסיום.
במסיבת העיתונאים שהעניק נתניהו ערב תחילת עדותו במשפטו (9.12) הוא הודה, אולי לראשונה, שלא נכנס מספיק סיוע הומניטרי לאוכלוסייה ברצועה. הוא דיבר על "חמולות" שאמורות לספק את הציוד ונכשלות בכך, ואמר שישראל מחפשת דרך "לעשות זאת בצורה שלמה".
הפנייה של ראש הממשלה לכישלון ה"חמולות" מעידה על התהום המוסרי ששקענו לתוכה. מי שאחראי לספק את צרכיה של אוכלוסייה בשטח מלחמה הוא הכוח הכובש, שבמקרה הזה הוא מדינת ישראל. האחריות היא עלינו, ומראש היה ברור לכל בר דעת ש"חמולות" אינן יכולות, וספק אם רוצות, לספק שירותים סבירים לאוכלוסייה אזרחית.מדינת ישראל נכשלת בטיפול באוכלוסיית הרצועה מפני שהיא לא מוכנה לנסח לעצמה מה היא רוצה בעזה. תסריט "היום שאחרי" פשוט לא נידון, ואנחנו נגררים למלחמה חסרת תכלית. כחלק ממצב זה ישראל מסרבת להחיל ממשל צבאי מלא על הרצועה ולקחת לידה את האחריות על אספקת המזון, וזאת משום הקוצר בכוח אדם, העלות העצומה שהליך כזה ידרוש, ומפני שהחיילים הראשונים שייהרגו ממטען בדרך לאספקת המשלוח היומי בפאתי חאן יונס יקימו על הממשלה את הציבור.
מאידך, ישראל גם מסרבת להכניס לרצועה כוח רב-לאומי ערבי ו/או את הרשות הפלסטינית, ובכך להתחיל את שיקום הרצועה והעברתה לשלטון שאינו חמאס, זאת משום שמהלך כזה יפרק את הקואליציה. הקצוות הפונדמנטליסטים בממשלה עדיין חולמים על התנחלות בה ולא מוכנים לסיים את המלחמה, ונתניהו חלש מדי וחסר מצפון מספיק כדי לעמוד מולם.
בתווך תקועים שני מיליון איש, כמחציתם ילדים. החורף כבר כאן, ושיאו לפנינו. לאנשים אלה אין מספיק מים, אין מספיק אוכל, אין מספיק רופאים ותרופות ואין מספיק אמצעי חימום. סביר להניח שהמבוגרים ביותר והצעירים ביותר מהם – דווקא אלה שברור שלא קשורים לזוועות החמאס – בסכנת מוות ממשית מקור וממחלות. גם האחרים יסבלו מחולי, נכויות שונות וטראומה עמוקה הרבה אחרי שיוכלו לנסות לשקם את חייהם. נתניהו מאריך את המלחמה שלא לצורך. בדרך הוא גורם למשבר הומניטרי עצום, וסבל חסר תקדים של מיליונים. אפשר וצריך לדחות בבוז את ההאשמות בג'נוסייד, שאינם אלא עוד חוליה בשרשרת דיבתית ארוכה ומלוכלכת. מנגד צריך גם לדאוג מאוד ממה שקורה תחת אחריותנו למיליונים. על הממשלה לספק באופן מיידי סיוע הומניטרי מספק לאוכלוסייה העזתית. זאת אחריותה. זאת אחריותנו.
הרבה אחרי שההאשמה בג'נוסייד תיראה כמו עוד אנקדוטה היסטורית, מה שבפועל מתחולל בעזה ירדוף אותנו. המשבר ההומניטרי בעזה הוא יצירה שלנו, אותם מיליונים סובלים תחת אחריותנו, ואנחנו נישא את האפלה המוסרית שהמצב הזה מטביע אותנו בתוכה עוד שנים רבות. אימהות לא מצליחות להאכיל את ילדיהם, תינוקות רועדים מקור, ואנחנו מדברים על "חמולות". זה קורה עכשיו, ואנחנו לא עושים מספיק כדי לסייע.
היום שאחרי יגיע, יום אחד. יהיה סוף למלחמה הזאת, ועזה תתחיל להשתקם. אנחנו נצטרך אז לשקם את מה שיישאר מהמצפון שלנו, מהמסורת היהודית, ומדמותה של מדינת ישראל.
—
פורסם במדור הדעות של הארץ
לולאת האל 
אמל״ק – בתור ימני (יחסית), אני מסכים שיש להחיל שלטון צבאי ישראלי בעזה.
מה שחשוב להבין בהקשר של סיום המלחמה שרבים כמההים אליו, ומה שהטבח ב7.10 עשה לסכסוך בעזה הוא הסרת אופציית הדו-קיום עם חמאס מהשולחן.
כעת, ישנן שתי אפשרויות לסיום המלחמה – כניעה של עזה וחמאס (ואין ישות עזתית שהיא לא חמאס כרגע), או כניעה של ישראל.
בהינתן שאף אחד מהצדדים לא נכנע, אני מסכים שיש צורך הומניטרי לדאוג לאוכלוסיה. אני מציע שתי פתרונות:
אם אני מבין נכון, אתה מסכים עם 1. אלא שאתה טוען שאנחנו לא עושים זאת מחשש מהימין הקיצוני בישראל, ואני טוען שלא עושים זאת כי מהלך כזה (וגם 2) יגרור ביקורת בינלאומית קשה שתראה בכך העמקה של הכיבוש הישראלי.
אהבתיאהבתי
תודה. אני שמח על התגובה שלך.
בגדול אני מסכים לשני הסעיפים. אני חושב שלא עושים את 1. גם בגלל חוסר בכוח אדם ובגלל שחוששים מהזעם הציבורי על חיילים שייהרגו במשימה שכל מטרתה תחזוק הומניטרי לעזתים.
מה שכן, אם מבינים שזה בלתי אפשרי, הברירה היחידה היא להכניס כוח אחר שישלוט על הרצועה. הרי ממילא לא נחזיק את המצב כך לנצח.
אהבתיאהבתי
לדעתי אתה טועה וכדאי להיות. ובכדי להיות מוסרי מוכרחים להשמיד את כל האויב או
לגרשו כמו בכל קונפליקט.
רק נצחון שיהיה כל כך מוחלט יביא שלום ושגשוג לאיזור כולל דרי האוהלים ברצועת
החוף עזה
אהבתיאהבתי
אי אפשר לתאר את המצב יותר מדויק מזה.
אהבתיאהבתי
דברים נכוחים ובהירים.
אני מסכים שאכן מדובר בעוול מוסרי מהצד שלנו. לדעתי חוסר האמפתיה של רוב האוכלוסייה הישראלית עם העזתים, נובע מהעובדה שהם (ברובם המוחלט) לא הפגינו אף אמפתיה איתנו מאז השביעי לאוקטובר, לרבות עניין החטופים. כך שאנו יכולים לכאורה כביכול להרגיש בסדר עם עצמנו.
ניתן גם לטעון שאם חמאס היה משיב לנו את חטופינו אז זה היה מביא לשיפור המצב. מנגד, ישראל לא עושה כלום בנושא "היום שאחרי".
אבל בסופו של יום. מדובר אכן בעוולה מוסרית מצידנו. וגם אם הצד השני הוא לא מוסרי, עלינו לנהוג באיפוק ובגרות ולעשות את הדברים הנכונים.
אהבתיאהבתי
לראשונה אני קורא פוסט שלך עם טיפת איזון וזו בהחלט התקדמות. אומנם דבריך הראשונים היו כמובן על מנת לקדם מדיניות שמאל באחרונים, אך עדיין זו התקדמות.
קודם כל, אתחיל מהסוף:
"אנחנו נצטרך אז לשקם את מה שיישאר מהמצפון שלנו, מהמסורת היהודית, ומדמותה של מדינת ישראל".
הייתי רוצה לעשות הבחנה בין "מסורת יהודית", לבין מסורת תנכית ישראלית.
המסורת היהודית-יהודונית היא של היהודון הנרדף בגלות בידי אויביו, ובאופן אוטומטי מזדהה עם החלש (כי בדרך כלל הוא עצמו החלש). היא גם קשורה למסורת תורה שבעל פה, התלמוד, שאין בו שמץ לאומיות, שכל עניין לאומי או מלחמתי נדחק ל"לעתיד לבוא". מסורת שאין בה מלכים, נביאים, מלחמות, כבוד לאומי, אלא עולם "וירטואלי" משונה של דקדוקי הלכות משונים והתפלפלויות בהם.
לעומתה המסורת התנכית היא עין תחת עין ושן תחת שן, השמדת עמלק ועממי כנען, מסורת של מלכים, מלחמות, נביאים, מקדש, כבוד לאומי ועוד ועוד.
לשמחתי עם ישראל זז ממסורת יהודית-יהודונית חולה, למסורת ישראלית תנכית של לאום בריא, זה בעיני דבר נהדר. ואכן רחמנות על אויבים איננה דבר רצוי בתנ"ך, ענישה קולקטיבית מופיעה כמה פעמים ועוד.
אומנם אינני בעד להחיל את חוקי המלחמות בתנ"ך לימינו (זה בכל זאת טיפה קיצוני) אך עדיין, עם כל הכבוד לסבלם של תושבי עזה, מעולם בתולדות המלחמות לא שמעתי שמדינה נתנה אספקה לאויביה.
למעשה זה מה שהאריך את המלחמה עד עכשיו. אם רוצים לסיים מלחמה, הפתרון הפשוט הוא מצור. אך כאשר האויב מקבל אספקה באופן תמידי, למה לו לסיים? למה לו להחזיר את החטופים? אם לא היתה אספקה לתושבי עזה, ומגיפות היו מתחילות שם, לדעתי החטופים היו חוזרים מהר מאוד. כך מכריעים מלחמה.
האם בריטניה לא הפציצה את דרזדן? מה עם הירושימה ונגאסאקי? מה עם מליון הרוגים וייטנאמים בוויטנאם? למה ישראל צריכה לתת דין וחשבון על פעולות מלחמתיות לגיטימיות לאחר שרצחו וחטפו אלף וחמש מאות מאזרחיה?
אך כאשר אנחנו מנהלים מלחמה "דרדלה", עם יועצים משפטיים, "קוד אתי", ועכבות מוסריות מרובות, עם פחד מבית הדין בהאג (שגם ככה מאשים אותנו בג'נוסייד), המלחמה נמשכת ונמשכת, החטופים מי יודע מה איתם, והאויב פשוט ממשיך לשלוט בעזה.
אישית אשמח מאוד אם לא יעבירו גרגר חיטה אחד לעזה, יסגרו את המיים והחשמל, עד שחמאס מחזיר את החטופים. האוכלוסיה האזרחית של האויב – סובלת ומבחינתי זה סבבה. כך היה בכל מלחמה, כך גם עכשיו. אינני רואה בזה בעיה מצפוני התנכי – ישראלי איננו רואה בזה שום בעיה.
כולי תקווה שדונלד טראמפ (שנוא נפשם של הצבועים והמתחסדים), יעזור לסיים מלחמה זו בהקדם, בדרך בה מסיימים מלחמות.
אהבתיאהבתי
בתודה יוסי כהן.
אהבתיאהבתי
יש לי הרבה מה להגיד על המצפון התנכ"י שלך אבל אסתפק בכך שהשמצת את המסורת היהודית יותר טוב מכל אנטישמי.
אם נרעיב את עזה החטופים לא יחזרו – הם יהיו הראשונים למות ברעב. החמאס לא ייכנע אבל ישמח מאוד להציג לעולם תמונות של ילדים רזים כשלדים (בית הדין בהאג, זוכר?) מה שיגרום להתערבות בינלאומית נגד היהודים הנאצים.
אבל לא זה העיקר. העיקר הוא שאתה כמו כל ימני משמיץ את היועצים המשפטיים, את התקשורת ומי לא רק שכחת דבר קטן – כל משאית אספקה שנכנסת לעזה נכנסת על דעת הממשלה הזאת. משום מה נגד נתניהו לא כתבת ולו מילה אחת של ביקורת.
וזאת הבעיה האמיתית שלי איתך – הפחדנות. המלחמה נמשכת וישראל מוציאה כספים מהמיסים שלך לטובת סיוע בעזה (ניסו להכחיש את זה אבל זה התברר כנכון) מסיבה אחת ואחת בלבד – לנתניהו טוב שהמלחמה תימשך. שימותו ילדים בעזה, שימותו חטופים, שימותו חיילים – רק שלא יהיו בחירות. זה האיש שאתם בימין הצבתם בשלטון ואתם פחדנים מדי בכדי להודות בזה.
אהבתיאהבתי
תודה שכתבת
לצערנו הציבור שלנו כל כך המום שקשה לרוב לקלוט את ה מסר
לדוגמא חברים אומרים לי
ברוך תדאג לילדים שלנו ולא לילדים שלהם
לא הצלחתי לשכנע
נקווה שאט אט נחזור להעריך מוסר אוניברסלי
עלה והצלחה
ברוך
אהבתיאהבתי
שלום תומר
מעריך ומעוניין לקרוא אותך תמיד
(אני בכוונה לא כותב "אוהב לקרוא אותך," כי בדרך כלל זה כרוך בסבל… המבט למראה שאתה מציב לא מלבב בד"כ אז אהבה ושמחה אין כאן אבל ענין ועומק אני כן מוצא)
ואחרי שנסכם שאנחנו, ישראל על צבאה, לא בסדר, ושנעשים דברים רעים ולא מוסריים וממש לא יפה – אני נשאר עם שאלה אחת לא פתורה ותאמין לי ש'שיברתי את ראשי' במציאת מענה ומשכשלתי שוב ושוב אני מפנה את השאלה אליך:
אנא ממך צייר לי את המלחמה בעקבות טבח-נתניהו בצורה שלא תהווה ג'ינוסייד.
רק אתמול 31.12.2024 מצאו 250 מחבלים חמושים עד צוואר בבית חולים בג'בליה (ואם אני טועה במיקום זה רק בגלל שאני מתעצל לפתוח את העיתון של אתמול).
לפי מיטב הבנתי הדלה אין בכלל ספק שעשרות אחוזים מתושבי הרצועה חמושים ואין ספק שהרוב המוחלט תמך במרצחים. אפעס לא יצא לי לראות בצמיחתה של "שלום עכשיו" בעזה. בתאריך הטבח הרחובות והמנהרות בעזה היו עמוסות בנושאי נשק ולא היה אף לא בנין בודד שלא היתה להם נוכחות בתוכו.
אז בחיאת תומר – אתה עכשיו, 7.10, מנהל את הצבא והמלחמה – בבקשה:
לא קשה להניח שהקוראים שלך כולם נגד ג'ינוסייד אבל זה קל.
מה שפחות קל זה להתוות דרך איך ממגרים את האויב בלי להרוג חפים מפשע, בלי להרוג לא-מעורבים, בלי להרוג ילדים נשים וטף (שלוחם החמאס חי בתוכם).
שא ברכה והיה שלום
נ.ב.
בלי קשר יש לי עוד שאלה שקשורה בג'ינוסייד:
ובכלל אולי תוכל להסביר למה נשמתה של אשה או זקן או טף יקרה וחשובה יותר מזו של הלוחם? האשה היא אשתו של הלוחם, הזקן אבא שלו והילד גם שלו – מפתיע אבל זה ככה עובד. אז איך עובד מדרג ההרג במקרה הזה?
העמסתי היום אז קח את הזמן – אמתין בסבלנות כי לי אין תשובות ואני מקווה שלך תהיינה.
אהבתיאהבתי
שלום חבר,
קודם כל אני מעריך את זה שאתה קורא למרות שזה לא הכי כיף לך. אני יודע שזה אתגר, בעיקר בימים כאלה, כשגם ככה קשה. אז תודה.
לגבי שאלותיך, אני חושב שאנחנו חלוקים לגבי העובדות. קח למשל את האמירה שלך על כך ש"רק אתמול 31.12.2024 מצאו 250 מחבלים חמושים עד צוואר בבית חולים בג'בליה", אבל במבצע בבי"ח כמאל עדואן מצאו סך כולל של שני אקדחים ומטען אחד נגד טנקים. זה מה שדו"צ אמר בעצמו. מבין? עצרו 250 איש ומצאו עליהם שני אקדחים! עכשיו, אני משער שלגבי חלקם יש מידע מודיעיני שהם מחבלי חמאס. אבל האם אנחנו אמורים להאמין שזה מבצע שמצדיק את עצמו? מצדיק סיכון חיילים? בשביל שני אקדחים ומטען (אגב דומני שהמטען היה תקול, אבל אני לא בטוח).
לי זה אומר שלצה"ל די נגמרו המטרות בצפון הרצועה, והוא עובד על אוטומט. אם זה לא מספיק, עצרו שם את הצוות הרפואי, שלא רק שקשה לי להאמין שכולו חמאס, זה אומר גם שהם לא יוכלו לטפל באוכלוסיה האזרחית במקום. כלומר השביתו בית חולים שלא יוכל לתת תרופות וטיפול לנשים וילדים… על מה? איך זה עוזר לנו?
אתה שואל "למה נשמתה של אשה או זקן או טף יקרה וחשובה יותר מזו של הלוחם?", והתשובה היא כמובן שהיא לא יקרה או חשובה יותר. אלא שבמלחמה יש כללים, והם שחיילים נלחמים נגד חיילים, ולא נגד אזרחים. הרי לכן החמאס הוא ארגון טרור: מפני שהוא הורג לא רק חיילים ישראלים, אלא אזרחים ישראלים. מפני שהוא הורג נשים וילדים. אותו דבר חיזבאללה. אחרת הם היו ארגוני גרילה, שעל פי רבים הם לגיטמיים לחלוטין. המפלצתיות של חמאס היא שהם מכוונים את כלי הנשק שלהם לאזרחים לא-חמושים.
צה"ל לא יכול להפוך לארגון טרור. הוא נלחם נגד לוחמים, לא נגד נשים וילדים. לא ננהג כגדולי שונאינו.
מעבר לכך, אני פשוט לא מאמין שנשים, ילדים, תינוקות, ורוב הגברים בעזה הם אשמים בטרור. רוב האנשים שם אולי שונאים אותנו אבל לא הרימו בפועל נשק כלפי ישראל, ובוודאי שלא מגיע להם עונש מוות, ועוד ללא משפט.
עכשיו, "איך ממגרים את האויב בלי להרוג חפים מפשע, בלי להרוג לא-מעורבים, בלי להרוג ילדים נשים וטף (שלוחם החמאס חי בתוכם)."? כמובן שאי אפשר להילחם מבלי להרוג מספר מסויים של אזרחים, מפני שהאויב, כפי שאתה אומר, נטמע בתוך אוכלוסייה אזרחית. אני טוען דבר אחר: מרגע שהאזרחים פונו לאזורים הומניטרים, חייבים לספק להם תנאים נאותים לחיים.
אתה עצמך כותב ש"לא קשה להניח שהקוראים שלך כולם נגד ג'ינוסייד", אם זה נכון, מצויין. כי הרעבת אותם אנשים למוות היא ג'נוסייד. ואי אספקת מספיק תרופות ואמצעי חימום, באופן שיסכן את חייהם של מאות אלפים, יכול גם חלילה להיגמר בחיסול המוני של אזרחים. אם כולנו מסכימים שאסור שזה יקרה, מצויין, בוא נדאג לכך.
מה דעתך?
אהבתיאהבתי
שלום תומר
תודה על ההתיחסות.
אני עונה לך עם דמעות בעיניים. לא בצורה מטפורית, ריאלית לחלוטין.
למה? כי הכאב על מה שקרה וקורה ועומד לקרות גם מכאיב ביותר וגם שם אותי במקום של נואשות מוחלטת: בכל מאה האחוזים אני מודע לכך שהרג הוא מיותר ב 99.9 אחוז מהמקרים רק שיוצא שאני חי את כל חיי במדינה שבה לא יצא לי להעביר יום אחד (!) מחיי מבלי שמישהו ניסה להרוג אותי ואת כל הסובב אותי. נולדתי קרוב להקמת המדינה והתוצאה בעייתית אם לא יצא לי יום אחד בחיים שיהיה סתם יום נורמלי.
בכל מאת האחוזים אני בטוח שהעולם יכול להיות גן עדן אמיתי עלי אדמות: יש מספיק אוכל שלא יהיה רעבים בעולם, יש מספיק טכניקות להביא לכך שלא יהיה אף אחד בלי קורת גג או כסות ואפילו קרוא וכתוב. ובכל זאת העולם הבלתי רציונלי בעליל בוחר לנהוג אחרת ולעסוק בהרג המוני חסר כל תכלית רציונאלית.
אחרי שסיימתי עם הנאום המיותר הנ"ל אתייחס לדברים:
מאחר ובכל יום ניסו מנסים וכנראה ימשיכו לנסות להרוג אותי עלי להיות ערוך ומוכן בכל רגע נתון. אסור לי למצמץ אף לא לשנייה. ברור שהעצבים שלי מתוחים. (אין לי ספק שמדינת ישראל ואזרחיה בטראומה קשה)
אז ברור שאני אהרוג לא רק את כל מי שבא אשכרה מולי עם הסכין אלא גם את כל מי שתמך בו, שלח אותו, מעודד אותו, מחמש אותו, מטפל בו, משלם לו, מאכיל אותו, משקה אותו, מסתיר אותו, מרפא אותו ומדריך אותו – וזה אומר כל מי שמאחוריו! וזה אומר כל אזרחי המדינה וראשיה בלי יוצא מהכלל! כולם בני מוות בלי יוצא מהכלל. והדברים האלה שלי הם היחידים הרציונליים: אם בכל פעם שאתה עובר את מפתן ביתך אתה מקבל מכה בראש מאיזה קישוט שתלית שם אז או שתעיף את הקישוט או שתעבור דירה – נכון?
ולמה רק דברים אלה רציונליים? רציונליות: "מיקסום תועלת אישית או חברתית, בהתאם למידע הקיים".
ואם אני בודק את "המידע הקיים" אז אולי מצאו רק שני אקדחים אבל מאתיים המחבלים שמצאו שם (ושהיו יכולים מבחירתם להיות במחנות ההומניטרי) יש להם כלי נשק מוסלקים ויש להם תמיכה מהתושבים.
איך אני יודע? כי טרם קמה לה שם תנועת שלום עכשיו.
ולגבי התיחסותך לדברים הבאים שלי:
"אתה שואל "למה נשמתה של אשה או זקן או טף יקרה וחשובה יותר מזו של הלוחם?", והתשובה היא כמובן שהיא לא יקרה או חשובה יותר. אלא שבמלחמה יש כללים, והם שחיילים נלחמים נגד חיילים, ולא נגד אזרחים".
במלחמה יש כללים? במלחמת ויאטנאם היו להם הפסקות אש. וזה הטריף אותי!
"אה, אנחנו נעשה הפסקת אש ואז נתחמש עוד יותר טוב ואז נהרוג אותך עוד יותר טוב"
אז אני לא מקבל את הכללים.
הכללים מריחים (או מסריחים, מה שתבחר) ממסורת ה-FAIR-PLAY הבריטית. בכדורגל, פעילות פנאי, זה נראה לי נכון ומתאים מאד – בא נחליט על החוקים כי אחרת לא נוכל פשוט לשחק.
מה הקשר למלחמה? חוקים??? לא , כי לא ידעתי שאנחנו משחקים…
אז ככה:
אתה תבוא להרוג אותי ואני, דקדקן שכמוני, אשים לב שהחולצה שלך לא 100% תקנית של צבא דעא"ש ואז אעצור הכל ואדווח לך שלפי החוקים אתה לא בדיוק במדים של הצבא שלך כי זו חולצה שיצאה מהתקן אז אסור לי לירות בך…
מה, אנו בכדורגל עם חוקים?
לא אם אתה בא להרוג אותי אני בטוח שעלי להרוג אותך כולל כל מערך התמיכה שלך שזה אומר כל מדינתך.
הרעיון של חוקי מלחמה אולי (רק אולי, גם לגבי זה איני בטוח) נולד מרצון טוב אבל הוא קשור למציאות בערך כמו תינוק שזה עתה נולד…
בשום מציאות לא נשמרים חוקי המלחמה, לא היה, לא הווה, לא יהיה.
וזה שחילים עושים דברים לא יפים – אין ויכוח. כאן זה כבר ענין של חינוך.
אבל מהרגע שהאויב בא להרוג אותי הוא וכל בני ביתו משולים למת. אפילו חוקי השבויים שהם הדבר היחיד שיש לו ערך כלשהו בשדה הקרב אפילו זה חוק בעייתי אבל טירחנתי אותך מספיק ואני רואה שאני לא היחיד אז אני עוצר כאן.
רק אוסיף שגם ההפגנות (שמתעלקות על קפלן) המקומיות של "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" הן מטומטמות כי אין אותן באום אל פאחם ולא בג'אסר ולא ולא ולא אלא רק ב… קפלן.
הפרדיגמות הכי ליברליות שלי נפרמות מול המציאות הנוראית והכל כך מבוססת שקרים ואחיזת עיניים.
סליחה על אורך הדברים ועל אי ההסכמות הרחבות שלי – זה לא כזה סבבה אלא יותר הצורך להבין איפה כמה ולמה אני טועה בתור מי שהיה קוסמופוליט אוהב אדם אדוק וכבר לא.
אהבתיאהבתי
אוקי, לא נסכים כנראה. אני לא מוכן להרוג בני אדם רק בגלל שהם בני משפחה או שכנים של מישהו שניסה להרוג אותי. אתה כותב "הפרדיגמות הכי ליברליות שלי נפרמות מול המציאות הנוראית והכל כך מבוססת שקרים ואחיזת עיניים" – וזה באמת הסיפור. עמוד השדרה המוסרי שלך נפרם. אתה חושב שבאופן לגיטימי. אני חושב שלא.
אהבתיאהבתי
הם לא "סתם" בני אדם הם תומכים בלוחמים.
אבל!
אם אתה מתייחס לחיילים הלוחמים כאל שכירי חרב אז אתה צודק.
הם קבעו והם אחראים לגורלם.
מה לעשות שבמציאות חיילי ישראל אינם שכירי חרב וגם החמאס אינם שכירי חרב:
מנגנונים עמוקים רחבים ומסועפים מגבים אותם ותומכים בהם ואותם אתה מנקה? כי הם נתנו את הנשק בידי הלוחם אבל יושבים במשרד המפונפן שלהם בקריה או בעזה בסבבה?
אז לא, הם אשמים באותה מידה!
אם אני נותן לך את הסכין בכוונה תחילה שבאותה סכין תרצח אדם – אני נקי משותפות לרצח? רק אותך יחפשו?
עמוד השדרה הליברלי והמוסרי שלי נפרם בהקשר של 710 והמלחמה (ואילו ביום יום שלי הוא נותר מאד הדוק) וזה לגיטימי בעיני (ולא בעיניך וזה אפילו הגיוני בעיני שאתה לא מקבל זאת) אבל לא הצעת פיתרון למענה "הומני" לאירועי 710.
הרי המציאות היא שאף אחד לא הורג ילדים בשביל להרוג ילדים. הם ואמותיהם וסבתותיהם נהרגים כי מנסים להרוג את צבא האויב והם כלולים בתוכו, הם לחלוטין מעורים בתוכו וחלק ממנו. ואם לדעתך חוקי המלחמה ריאליסטיים אז המציאות סותרת רעיון זה כי מאז מלחמת העולם השניה לא היו מלחמות שהן רק בין צבאות "עם חוקים ועם מצוות"…
תודה תומר על התשובות שלך.
אהבתיאהבתי
מה שקורה בעזה הוא אשמת חמס, אם הם היו נכנעים בתחילת המלחמה ומתפרקים מנשקיהם ומחזירים את החטופים הכל היה בא על מקומו בשלום,
הם נלחמים בין אזרחים בידיעה שהם יפגעו, וכו', הם שמחים מהמצב שקורה בעזה כדי להכפיש את מדינת ישראל, לא איכפת להם מהתושבים זהו חלק מההקרבה לג'הד ולכיבוש הכופרים, מעניין אותם לא מעניין פגיעה באזרחים אחרים, ופגיעה באזרחים של עצמם, וכל העולם צועקים גאוואלד.
מה אתה רוצה שיעשו, ברגע שעוזבים את עזה, הכל חוזר כבתחילה, הטילים ימשיכו לעוף לכיוון ישראל, מדינת חמס לא נכנעה, ולא מתכוננת להכנע זוהי מלחת דת, מדינת ישראל שייכת להם, זהו הקדש שלהם, זהו כניעה לכופרים.
לא לשכוח שהחינוך שם מגיל אפס שהדבר החשוב ביותר להרוג יהודים וכו'. הפתרון היחד להעביר אותם למדינות אחרות, או לכל מדינות ערב שרוצים בטובתם "לכאורה".
אהבתיאהבתי
בגדול מסכים עם מה שכתבת.
אבל לדעתי ההאשמה בג'נוסייד היא לא אנקדוטה, והיא לא רק באה מתוך תפיסה אנטי ישראלית, אלא שבאמת יש מספיק בסיס לצערי לקרוא למה שצה"ל עושה בעזה ג'נוסייד.
עכשיו צריך להבין שיש הבדל בין תפיסה של ג'נוסייד במאה ה-20 לזאת של המאה ה- 21.
במאה ה-20 ג'נוסייד זה למשל כמובן השואה, או רצח העם של הארמנים או מה שהיפנים עשו וכאבל לא דרזדן או הירושימה ונגסקי.
לעומת זאת בימינו, האשימו את פוטין בפשעי מלחמה חמורים וגם הרבה האשימו אותו בג'נוסייד, למרות שבאוקראינה נהרגו "רק" 11,500 חפים מפשע.
ואיך שפוטין מנהל עכשיו את המלחמה, לא היה שונה למשל מאיך שברית המועצות נלחמה בגרמניה, רק שאז הסטנדרטים היו שונים (בפועל הצבא הרוסי אנס מאות אלפי נשים גרמניות….).
פוטין מואשם בפשעי מלחמה וג'נוסייד בגלל הזילול המוחלטת בחיי אדם והרס שיטתי לנסיון למחוק תרבות ואומה.
ישראל לצערי עושה אותו הדבר בעזה, עם הרס מוחלט של תשתיות ושירותי רפואה וזילות מוחלטת בחיי אדם.
ככב שההאשמה הזו היא ממש לא אנקדוטלית,
כמו גם ההאשמה של פוטין וצבאו.
אהבתיLiked by 1 person
אומות-העולם, היו זמנים שרבים מהם תמכו בלגיטימציה של מדינת ישראל ( לפני/אחרי)מלחמת השחרור וששת- הימים.
אני מוצא סימטריה באנטישמיות, מול -"העם-הניבחר", שזה תואר בעייתי לגבי מי שאמור לספוג תואר פחות-ערך, בנוסף לחוקי הדת והתרבות המפרידים מאוד אותנו מהפחות כשרים…
אהבתיאהבתי
אם זה ענין של סטדנרטים משתנים, אם אנחנו מבינים שאין הבדל בין המלחמה היום למה שהיתה אלא שכיום קוראים לזה "ג'נוסייד", זה פשוט מרוקן את המילה מתוכן. כלומר אפשר לקרוא לזה ג'נוסייד אבל זה פשוט חסר משמעות. אם 11,500 הרוגים זה ג'נוסייד, כל מלחמה היא ג'נוסייד. מה הטעם בזה? אפשר גם לומר שקללות זה "אלימות", שהטרדה מינית מילולית היא "אונס" ושהפניה של הפלסטינים לאו"ם היא "טרור דיפלומטי". זה עושה רושם על פלח מאוד קטן ומסויים של האנושות, השאר מרימים גבה ועוברים הלאה.
אהבתיאהבתי
אני לא בקיא בכך מספיק,
אני מניח שיש לזה כל מיני סטנדרטים וקריטריונים.
אני גם מסכים שמה שצבאו של פוטין עושה באוקראינה זה לא רצח עם, אבל מצד שני יש לזה מאפיינים – הרג מכוון של אזרחים בהפצצות, הרס תשתיות, מחיקת מורשת תרבותית והרס של כל מה שקשור לתרבות וללאום, עינויים, אונס ורצח ועוד…
ככה שזה עובר בהרבה את הנזק ה"לגיטימי" של המלחמה ומראה על כוונה לפגוע בעם עצמו לפי מה שאני רואה, לצערי צה"ל לא פועל עם יותר מוסר מאשר צבא רוסיה (אולי למעט האונס שכנראה לא קורה אצלינו), יש הרבה מסרים מחברי כנסת והלך רוח של "אין חפים מפשע בעזה", יש דמוניזציה של כל האוכלוסיה ("יותר גרועים מחיות אדם" שרה נתניהו).
יש השמדה של תשתיות, המון מקרי ירי בחפים מפשע והפצצה לא מבוקרת בעליל, השמדת כל מערך הרפואה, והפיכת 1.7 מליון אנשים לפליטים בתנאים תת אנושיים ועוד….
במיוחד כשיש גם מטרה של ליישב את הרצועה בהתנחלויות (לשם כך צריך להשטיח הרבה אזורים),
אז יש לזה מאפיינים מסויימים של ג'נוסייד.
בנוסף, אני חולק עליך לגבי הסטנדרטים, בעבר למשל דמוקרטיה הייתה גם כשלנשים אין זכות הצבעה,
בימינו מדינה כזו לא תיחשב דמוקרטית, אותו הדבר לגבי זכויות אדם שהסטנדרטים השתנו, וכך גם המוסר השתנה, בתקופת המקרא לא היה מושג כזזה של פשע מלחמה, גם במלחמת העולם ה-2 היה בסטנדרט גם מצד בעלות הברית לחימה שבימינו נחשבת בתור פשע מלחמה (הפגזת ערים, דרזדן, הירושימה וכו'…).
אז לדעתי השתנה המושג של פשע מלחמה.
לגבי ג'נוסייד אני מסכים איתך, אבל בעיניי יש במה שקורה בעזה מאפיינים של זה, גם באוקראינה, וזה לא אנקדוטלי בעיניי…
אהבתיאהבתי
האם אפשר למנוע ילודה דרך המזון, מים שאנו נספק?
אהבתיאהבתי
לתת את השלטון לרשות הפלשתינית גם לא יצליח, כי היא תתמוטט ברגע, אך גם לא יפתור את הבעיה, כי הם לא טובים יותר מהחמאס.
מה שכן, אני בהחלט בעד ממשל צבאי מלא שגם יחנוק סופית את החמאס כגוף שלטוני וגם יתן מענה הומניטרי שיכלול גם צרכי אנוש בסיסיים וגם פיתוח אופציות הגירה מהרצועה. זה לא קורה, לא בגלל עלויות כלכליות וכוח אדם, אלא בגלל הפחד מ'כיבוש' שאוחז גם בראשי מערכת הבטחון, ושמא בגלל הרגישות ממצב החטופים הגורמת לחשש מפני כל שינוי דרמטי ברצועה. אם המצב הקיים 'לא לבלוע לא להקיא' קורה בגלל החשש מגורל החטופים, זה מוצדק לגמרי עד שנצליח לשחררם.
ועוד דבר אחד יש לזכור: אמנם לא כולם שם נאצים, אך החברה העזתית מגבה כחברה את החמאס, עזה זה חמאס, ועל כן האחריות לגמרי עליה.
אהבתיאהבתי
אתה רוצה לכבוש את הרצועה ולהפוך את הרצועה על תושביה לשטח ישראלי? לא למדת מספיק ממה שקרה קורה ויקרה בגדה? ותאזרח את העזתים? קשה לי להאמין שאתה רציני בדברים האלה
אהבתיאהבתי
מציע להקשיב
https://vt.tiktok.com/ZS6UTLjXk/
אהבתיאהבתי