"לא ילדתי, את טועה. דיגדוגי האהבה בילבלו אותך. אין ולא יהיה לי כל קשר לבריאה. אין ולא יהיה לי בית בשום עולם.
אדרבא: החום הפנימי שלי ממיס כל קיום ושורף כל ממשות זמנית. הלהט שלי מכלה עולמות, מאדה ימים.
לנצח אהיה נפרד מהקיום הזמני, מהחומר. לנצח אהיה קדוש ובודד, פרוש מכל מגע. רק בבדידותי ממשותי אכן מזהירה – חוסר החומר הוא הקיום האמיתי ביותר."
דברים אלו שיעשעו את פרווטי והיא התאפקה לא לצחוק בקול. היא עשתה עצמה רצינית ואמרה
לולאת האל 