חתונה


לפני כשלושה חודשים ביקש חבר רחוק שלי, חיים, שאחתן אותו ואת בחירת לבו, שָני. בהיסוס, הסכמתי.

אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לוקח חתונות מאוד ברצינות (ואולי זאת אחת הסיבות שבגללה עדיין לא התחתנתי). ברור, אם כן, שבקשתו של חיים, הגם שהחמיאה לי, הטילה עלי אימה גדולה ויראה, מעין "חיל ורעדה" של העומד לפני קודש הקודשים. מחד, אני ודאי לא רואה את עצמי סמכות דתית או רוחנית רצינית מספיק כדי לקדש זוגות לפני השמיים. מאידך, עם כל הטמטום, העיוורון והכיעור שבממסד האורתודוקסי, יש לי הרבה כבוד אליו, כאילו חוט של אמת (היסטורית, תיאולוגית, אפילו רוחנית) ממשיך לרוץ דרכו גם היום, מפלח את מרכז גופו המגושם והמעוות. אותו חוט של אמת הוא הנותן תוקף של קדושה לאיחוד הזוגי, תוקף שכאמור אני לא מרגיש שאני מסוגל להנחיל בכוחותיי הפרטיים הדלים.

מה הוקל לי איפה, כאשר הבהיר לי חיים שאת החופה עצמה יערוך רב אורתודוקסי, ואילו אני (ועוד חבר של הכלה) נהיה רק אמונים על ריפוד החופה משני צדדיה בתוכן מרגש לנו ורלוונטי לקהל. וכך היה. אתמול כך היה, ולפני שחיים ענד טבעת על אצבעה של שני אני נשאתי את הדברים הבאים. התגובות היו כל כך חיוביות עד שעלה בדעתי להביא את המילים גם לכאן, שכן אולי עוד מישהו ישמח לעשות בהן שימוש.

בסוף הדרשה הקצרה כפי שתראו ישנה "הפעלה" של הקהל. אני מרגיש שהיא חיונית כדי להכניס את האנשים לסוד הטקס, להביא אותם להיות שותפים אמיתיים לשמחה, לא רק צופים. אצלנו זה לא הלך, כי האולם (בעצם, גן) פישל. אולי היינו צריכים לתאם את זה איתם מוקדם יותר, ולהדגיש יותר את החשיבות של זה (אם כי, הרי הם ממילא תמיד עושים מה שהם רוצים, לא?). בכ"א, יש לערבב שני דברים שונים שיוצרים דבר מה חדש – וטעים (במקור חשבתי על אבקת שוקו וחלב, אבל אם הארוחה היא בשרית זה כמובן לא הולך…).

טוב, הנה הדברים:

למצוא מילים לתאר בהן חתונה דומה למאמץ למצוא מתנות לתת לזוג המאושר: קשה לבחור אותן, ולרוב הן ממילא מתגלות כחסרות טעם.

כי במה אפשר לברך, ומה כבר אפשר לתת, לאנשים שיש להם הכל?

חתונה היא אכן הכל: היא מפגש של הדברים כולם, ואיחודם. אכן, איפה אם לא בחתונה אנחנו רואים איחוד מושלם של כל כך הרבה ניגודים? זכר ונקבה, רבנות והדיוטות, מסורת ואופנה, זכרונות וציפיות, זהב ובשר-אנוש, אלכוהול ואחריות, הערגה לנצח ואמירת ה"הן" כאן ועכשיו – חתונה היא הפסטיבל של אחדות הניגודים.

וטוב שכך: בין הניגודים יש לקרב, בין הניצים יש להשכין שלום, את הקטבים יש לראות כמשלימים אחד את השני, על ההפכים ללמוד לחיות ביחד, להשתלב, להתחתן.

החתונה היא הטקס שבו אנחנו, בני האדם, יוצרים הרמוניה בעולמנו: מחברים את המנותק, מלחימים יחד את השבור, מערבבים את המופרד, מאחדים את השונה.

אם החיים הם מירוץ סללום בין ניגודים – החתונה היא איחודם השלם. ולא בכדי: כי רק בין ניגודים תיתכן הפרייה, ורק במפגש בין הפכים תיתכן הרמוניה.

כי זו הרמוניה: לא ביטול הניגודים (והרי הזוג ימשיך להיות כל אחד אדם שלם בפני עצמו), אלא שילובם יחד ויצירת שלם מהם, העולה על סכום חלקיו. וזו החתונה.

התכנסנו כאן כדי לחגוג את חתונתם של שני וחיים, את המימוש ההרמוני של הזוגיות שלהם. כדי לקחת חלק התנועה הזאת של האחדות, של מזיגת הניגודים אחד אל השני ויצירת משהו חדש משניהם, ביקשתי שתביאו איתכם XXX וYYY. אנחנו נמזוג את הXXX לתוך הYYY, נערבב ביניהם וכך ניצור מהם דבר חדש. אותו אנחנו נרים בברכה לזוג הצעיר ואז נלגום ממנו, כדי לציין את השתתפותנו בשמחת איחודם של בני הזוג.

שיהיה במזל טוב, בהרמוניה ובשלום.

14 תגובות

  1. הזהב ובשר האנוש. כן! גם אנחנו התחתנו לפני שלושה ימים. האלכוהול והאחריות. זה זה, זה זה, קלעת בול!
    משו-משו אתה :)

    אהבתי

  2. אני שמחה שהיה רב שלא הפריע לו שהוספת משהו אישי בחופה
    האם הוא היה אחד מרבני צהר
    לגבי ההפעלה, במקום שוקו וחלב הייתי חושבת יותר לכיוון של משהו אלכוהולי ואז אפשר גם לשתות לחיים לכבוד הזוג

    אהבתי

  3. באמת שכחתי לציין: הרב, ששם משפחתו שני, שייך לארגון שמקביל ל"צהר" אבל שכן מבקש כסף תמורת השירות (דבר הגיוני, שכן למה שהדיג'יי יקבל אלפי שקלים והאולם עשרות אלפים, אבל הרב לא יקבל כמה מאות?). אבל שכחתי את שם הארגון לבושתי. אם מישהו יודע שיאמר.

    בכל אופן, הוא היה מאוד מאוד נחמד ונעים ופתוח, אם כי כמובן לא חרגנו מההלכה בכלום: התוספות שלנו לחתונה היו לפני ואחרי הטקס "הרשמי".

    אהבתי

  4. יפה מאוד.
    אני בהחלט מזדהה עם הסלידה מהרבנות האורתודוקסית יחד עם ההכרה שאין לה בעצם תחליף תרבותי שווה עוצמה, שיש לו מספיק משקע וסמכות (או לפחות אשליה של כאלה) על מנת להפוך את האירוע למשמעותי. הייתי בטקסים חילונים שניסו להרכיב אוספים של מילים (אודה ואחמיא לך, לא מוצלחות כשלך), שיעבירו את אותה ההרגשה של אירוע מחייב ובעל משמעות. אין מה לעשות: הרבנות מחזיקה בנכס תרבותי שמקבל את עוצמתו מעצם עתיקותו. העובדה שסבותינו וסבי סבותינו אמרו את אותם מילים בדרך שהובילה בסוף להולדתנו היא מתכון מנצח.

    אהבתי

  5. שם הרב יוסי שנה, הוא רב בפתח תקווה, וחבר ב"עתים", שהם אכן כמו צהר, מספקים רבנים, רק בתשלום.
    תומר, אם לא אמרנו לך כבר מיליון פעמים, אז הנה עוד פעם – היית נפלא. תודה מכל הלב.

    אהבתי

  6. אני חושב שלא קטנוני מצידי להעיר שקצת מצער שנאלצת להשתמש בחיוויים כל-כך תקיפים כמו : עם כל הטמטום, העיוורון והכיעור שבממסד" האורתודוקסי". גם לי יש ביקורת עצומה כלפי הזרם, אבל אני בכנות סבור שלפעמים עדינות איננה מחמיצה את המטרה.

    אגב הרעיון שהעלת הוא רעיון עתיק יומין בהגות היהודית, אך אני חושב שסיפור הבריאה מנסה ללכת שלב הלאה, ולגלות שחלק בלתי נפרד מהמפגש בין התפיסות השונות חייב להיות מפגש פנים בפנים דווקא, ולכן האדם נברא כישות דו-פרצופית ו'נוסר' לאישיות הגברית והנשית.

    אהבתי

  7. אני חושב שלא קטנוני מצידי להעיר שקצת מצער שנאלצת להשתמש בחיוויים כל-כך תקיפים כמו : עם כל הטמטום, העיוורון והכיעור שבממסד" האורתודוקסי". גם לי יש ביקורת עצומה כלפי הזרם, אבל אני בכנות סבור שלפעמים עדינות איננה מחמיצה את המטרה.

    אגב הרעיון שהעלת הוא רעיון עתיק יומין בהגות היהודית, אך אני חושב שסיפור הבריאה מנסה ללכת שלב הלאה, ולגלות שחלק בלתי נפרד מהמפגש בין התפיסות השונות חייב להיות מפגש פנים בפנים דווקא, ולכן האדם נברא כישות דו-פרצופית ו'נוסר' לאישיות הגברית והנשית.

    אהבתי

  8. לא קטנוני מצידך ובאמת השתמשתי במילים קצת חריפות מדי.
    כתבתי את זה בדיוק אחרי ששמעתי שמינו עוד 13 (או משהו כזה) דיינים לבד"ץ, כלומר שתהינה עוד ועוד נשים שלא תוכלנה לחיות חיים נורמלים כי בעליהם יסרבו לתת להן גט ובית הדין הרבני לא ינקוף אצבע למענן.

    אהבתי

  9. דברים חכמים ויפים נוצרת אותם בליבי כברכה
    מחר ביתי מתחתנת
    לא אני
    מחר קורה משהו מיוחד למי שהיתה פעם ילדה שלי ועכשיו אשתו של בעלה
    אכן ארוע מיוחד לכל זוג ולא רק לבת יקירה לי
    אדפיס לי את מילותיך
    ומקווה שאוכל יום אחד להראות לה אותם , לא בלי שאכתוב ואומר שהדברים נוצרו על ידי תומר פרסיקו
    תודה

    אהבתי

  10. שלום תומר, מרגש מאוד שאתה עוזר לחברייך להינשא ולהקריב בעל לאישתו, למדתי עוד דבר שאינך נשוי והרי התורה מצווה אותנו להינשא ולקיים את מצוות פרו ורבו כיצד אתה מיישם דברים אלו, האם אינך מתפשר, דע לך שאסור לחפש הרבה יותר מדי בסופו של דבר נשארים לבד, למרות שצפיתי בטלוויזיה ויש לך מראה ויזואלי נאה ומלומד הגשם את חלומך ולמד ממני תתפשר.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s