היפנוזה ומודעות

אחת הבעיות שמעסיקות חלק מחוקרי המוח במחקר ההכרה (או התודעה – Consciousness) המודרני הוא הניסיון להבחין בין תאי המוח: אלו מהם אחראיים על החוויה הסובייקטיבית שלנו ואלו לא. כלומר, מכיוון שאנחנו יודעים שיש אזורים רבים במוח שפועלים, אבל מתוך כל פעולות המוח אנחנו מודעים רק לבודדות כל רגע נתון, השאלה היא מה הופך תאים שכרגיל לא "מצמיחים" חוויה של הכרה לכאלו שזמנית כן.

חוקרי מוח אחרים (ורבים) חושבים שהחיפושים האלה הם הבלים מוחלטים, ושאין שום דבר נוסף שהופך תא רגיל לתא בעל הכרה, אלא שההכרה היא הפעילות הטבעית של תאי המוח כפי שהם. אחת הגישות בתוך האסכולה הזאת טוענת שאזור מסויים במוח "זוכה" להיות ידוע (כלומר, להיות במודעות) על פי הזמנה, כלומר על פי כוונה רצונית של האורגניזם האנושי (לא של ה"אני" – של האורגניזם כולו). ההכרה על פי הגישה הזאת היא לא יותר מאשר שיקוף רגעי של מצב מוחי מסויים כתוצאה מיוזמה של האורגניזם (כלומר: אין דבר כזה "זרם תודעה": מדובר ברגעים בודדים שרק נדמים כזרם).

כך או כך, מה שברור הוא זה: תהליכים רבים במוח מתרחשים ללא כל מודעות שלנו. לא מדובר רק בתת-מודע הפרודיאני שבו זיכרונות טראומתיים שלנו מודחקים, אלא בתהליכים רבים של תפיסה ועיבוד נתוני חישה שמתרחשים עכשיו, ברגע זה, והם לחלוטין לא בתחום המודע שלנו. זה טוב מאוד כמובן, כי אם היינו צריכים להיות מודעים לכל מה שקורה איתנו היינו משתגעים אחרי כמה שניות. כמו שהלב פועם לבד, והריאות נושמות בצורה עצמאית, טוב מאוד שרוב מה שאנחנו שומעים, רואים, חשים ואפילו מרגישים לא הופך להיות מודע אף פעם: אנחנו מודעים למשהו מתוך המכלול שאנחנו קולטים רק כשמשהו מלהיב קורה (כמו כאב או עונג), או כשאנחנו (כלומר, כאורגניזם) יוזמים תשומת לב.

לאחרונה נתקלתי בסרטונים של דארן בראון (כנסו לאתר, העיצוב מדהים). בראון הוא אמן היפנוזה מוכשר מאוד, שמצליח לחדור לאותם רבדים לא מודעים של ההכרה ולשתול בהם מסרים שהוא מעוניין שיקלטו. במילים פשוטות: הוא עוקף את הרמות המודעות של מי שמולו, ופוקד עליו (כלומר על האורגניזם כולו, דרך הרבדים הלא-מודעים שלו) לעשות כל מה שהוא (בראון) רוצה. ראו את הסרט הקצר הזה בו הוא משכנע עובר אורח ברחוב לתת לו את כל רכושו:

מדהים, לא? ומדהים כפליים שהוא עושה לו את זה שוב כשהוא בא לקחת את רכושו בחזרה! האיש עדיין מוכן לקבל את "עצותיו" של בראון ולתת לו את מפתחות ביתו, למרות שכרגע קיבל אותם ממנו, על פי בקשתו! הנה סרטון בו יש ניסיון להסביר כיצד הוא עושה את זה:


 

בראון משחק אותה ג'יימס רנדי

בראון הוא מה שנקרא "סקפטי מקצועי" בכל הנוגע לעל-טבעי. בערך שלו בויקיפדיה מסופר איך הוא השתמש בכישרון שלו כדי ללעוג לכל מני ספיריטואליסטים, ניו-אייג'יסטים ואוונגליסטים. בראון נוהג להשיג בעזרת היפנוזה את מה שהם טוענים שהם משיגים באמצעים על-טבעיים או אלוהיים. למשל, הוא הצליח להמיר (convert) אתיאיסטים למאמינים. הסרטים האלה טיפה ארוכים, אבל מאוד מדהימים לדעתי: אפשר לראות איך בראון "ממיר" קבוצה שלמה של אנשים שהצהירו שהם לא מאמינים באלוהים. כן, אחרי כמה מילים מכוונות היטב של בראון הם גילו את ג'יזס, הללויה!

חלק א': 

חלק ב' (קראו את מה שכתב מי שהעלה את הסרט הזה – בצד שמאל, למעלה, לחצו על more):

והנה עוד ניסיון להסבר, על ידי אותו בחור חביב ממקודם:

והנה סרטון מדהים שבו בראון משכנע (כלומר מהפנט) מישהו לחשוב שהוא רוצה מתנה מסויימת, בעוד שהוא רצה בכלל משהו אחר, כפי שהוא אכן רשם על פתק לפני כן. מה שטוב בסרט הזה הוא שבראון עצמו מסביר איך הוא עושה את זה מיד אחרי כן:


 

החיים כבובה על חוט

אז מה יהיה איתנו? מסתבר שאנחנו ישנים בעמידה! אנחנו לא מודעים לעצמנו, לא קולטים מה קורה איתנו, חיים מתוך אוטומט. כמו מחשב שפועל ושאפשר לשדרג אותו תוך כדי פעולה, אפשר גם אלינו לחדור כמו האקר ממחשב מרוחק, לשתול במערכת ההפעלה שלנו (הקומפלקס של האגו, שאוחז באשלייה שהוא זה שעושה פעולות, ושדברים קורים לו – כתבתי על האני כמערכת הפעלה) וירוסים, תוכנות קטנות שמתחברות אל הממשק המרכזי ומנצלות אותו לצרכיהם הזדוניים.

השאלה שעולה מיד (לפחות אצלי) היא האם, אם אנחנו מודטים מנוסים ומודעים מאוד, והרבה מהזמן, להווה, מודעים לעצמנו ולמה שקורה איתנו, אם אנחנו מתיימרים להיות יותר "ערים" ולא "לישון" כמו רוב האנושות, האם זה מחסן אותנו במידה מסויימת, או מוחלטת, מאותם וירוסים? האם אי אפשר לעשות היפנוזה לנזיר זן מאומן ומודע? האם כאשר האורגניזם מודע לעצמו בהווה בצורה עמוקה הוא בלתי-חדיר לסוגסטיה? התשובה: ואללה, לא יודע.

אבל זה גם לא ממש חשוב אני חושב. כי המטרה שלנו (שלי לפחות) היא לא ללמוד להיות חסין-היפנוזה, אלא ללמוד על עצמי: מי אני ומה אני. והסרטונים האלה, אני חושב, מבהירים יפה שאני ודאי לא מי שאני כרגיל חושב שאני: ישות מגובשת, אוטונומית, ריבונית, מודעת. לא: רב הלא מודע בי על המודע, רב הבלתי-נשלט על הנשלט. תומר איננו אדם עצמאי עם רצון חופשי (לפחות לא כפי שאני מדמיין).

כשאני מבין את זה אני מבין יותר טוב את עצמי, ומבין גם עד כמה חשוב להיות מודע. לא כדי להיות בשליטה, אלא כדי להבין שאין בסיס ממשי לחלוקה החדה בין שולט ונשלט.

 

 

[למי שיש עוד כוח: בראון פועל כמדיום ("מתקשר" קוראים לזה היום), מנחש פרטים על אנשים ומחבר אותם עם רוחות קרוביהם המתים, אבל כמובן מודה שהכל בלוף. הנה גרסת אנרג'י למאמר, שהפעם שונה כמעט לגמרי. אסף פדרמן ידידי כתב פוסט מצויין כתגובה על הפוסט הזה. ולמי שמתעניין, קטע שלי על מצוקת הטיבטים תחת הכיבוש הסיני התפרסם באנרגי'. לבד מזה אני סבור שיש לעצור את רצח העם בדארפור]

18 תגובות

  1. רעיון אפשרי לתשובה לחידות שאתה מעלה כאן – והתודעה היא חידה – הוא יכולת ניהול/שליטה באנרגיות. זאת, אם מקבלים את ההשערה שבמהות כולנו אנרגיה בתדרים שונים.
    ותודה על ההמלצה לספר של בלקמור.

    אהבתי

  2. אנחנו הרי יודעים כל הזמן שאנחנו כאלה, נכון תומר? אבל זה עדיין מאוד לא נוח שמזכיריםלך את זה בצורה כל כך ישירה..
    אחד הדברים שניחמו אותי הוא שבראון עצמו אינו חסין מפני הדברים שהוא עושה לאחרים.
    כלומר, שממש כפי שאמרת בסוף דבריך, גם המודעות הגדולה ביותר לא מביאה לשליטה. לחסינות היפנוטית.
    היא בעיקר מביאה לעצמה. כלומר למודעות. כזאת שהיא נרדפת ללא אחר מאשר "אנאטמן" ההוא,המתחוור כל הזמן, של הבודהה.

    פוסט מעולה להתחיל איתו שבת של איןאני.

    אהבתי

  3. בבסיס התפיסה היוגית – patanjali – אם אפשר לקרוא לה כך – מורחבת ההקבלה של איינשטיין בין חומר ואנרגיה ל: חומר אנרגיה ומודעות, כאשר המעברים בינהן אינם ישירים אלא תמיד נעשים דרך האנרגיה ה"חופשית" זו שנבדלת מהחומר ומהמודעות.
    כמוך אני לא יודע לומר אם מודעות נרחבת מסייעת להתחסן מפני חדירה אנרגטית של מודעות אחרת, כמו שתפיסה מוסרית אינה מגנה מפני התאהבות.

    אהבתי

  4. מעניין מאוד, אבל כדאי לציין שיש מי שטוען שלרוב בכלל לא מדובר במניפולציות פסיכולוגיות מתוחכמות כגון היפנוזה או סוגסטיה, אלא בתחבולות של קוסמים, שהן פשוטות בהרבה. ראה בערך של דרן בראון בוויקיפדיה (שאליו אתה מפנה), הביקורת של סיימון סינג. אם הבנתי נכון, בעקבות הביקורת של סינג התוכנית של בראון הועברה מהקטגוריה "מדע" באתר של הבי-בי-סי, לקטגוריה "בידור".

    אהבתי

  5. פינגבאק: שווה קריאה
  6. הי תומר, האם אתה חושב שבראון היה מצליח גם עם אנשים מתרבויות פחות מערביות/מופצצות מידע …אולי להם אין כזה שפע מידע במודעות ולכן אולי לא תהיה להם בעייה יותר לשים לב…
    וכמקדמת מחקרי מערכות תקשורת בגוף כמו זאת של הגז ניטריק אוקסיד אני תוהה עם אלמנטים המשפיעים על ניטריק אוקסיד כמו הדלקת נר בחדר היו "חושפים" את בראון?
    על תקשורת ניטריק אוקסיד:
    http://www.notes.co.il/dina/32100.asp

    אהבתי

  7. ולא שאין לי מה להגיד, אבל קצרה היריעה (למותר לציין שצפיתי באיזה עשרים סרטונים עכשיו. קטעים.)

    אהבתי

  8. ענת, האמת היא שקשה לי להסביר את הדברים שבסרטונים רק בעזרת זריזות ידיים או טריקים של קוסמים. את מצליחה להבין כך את הסרטון הראשון למשל?

    דינה, באמת שאלה מצויינת. אולי למי שלא שוחה בים של מידע יותר קל להיות קשוב למה שקורה קונקרטית. מצד שני, הרבה מהטכניקות של בראון לא תלויות במידע אלא במוסכמות חברתיות – למשל הדרך בה הוא משתמש בלחיצת היד בסרטון הראשון. ומוסכמות חברתיות יש לכל חברה.

    אסף: אני מתעקש שתגיד את מה שיש לך להגיד!!! בבקשה, שתף אותנו בתובנותיך (אם לא כאן, לפחות בפוסט נפרד אצלך).

    אהבתי

    1. קשה לך להסביר כי אין לך ידע של קוסם. כל מה שדארן בראון עושה מבוסס על אלמנטים מתחום הקסמים. הכל אשליות בקיצור. אגב, את ההשראה לקטע שבו הוא לוקח כביכול חפצים מאנשים הוא קיבל מסצינה אשר מופיעה בסרט של וודי אלן "קח את הכסף וברח".

      אהבתי

  9. בסרטון הראשון אני חושבת שהוא בעיקר בלבל את האיש על ידי דיבור מהיר. קשה להבין מה בדיוק קרה כי לא מראיינים את האיש בצורה מפורטת אחר כך; אין דוגמאות של עוד אנשים, כך שאי אפשר לשלול את האפשרות שמדובר במקרה אחד שהצליח מתוך רבים שלא הצליחו; וכל זה בתנאי שזה לא שחקן (ולפי מה שסינג אומר, בראון משתמש גם בשחקנים).

    בכל אופן, אני לא מכחישה שישנן תופעות מעניינות ומוזרות כמו סוגסטיה, וישנם אנשים שקל להם יותר להפעיל אחרים (באמצעות שילוב של בלבול וקסם אישי, למשל), אבל צריך גם לחשוב על זה שגם אנחנו, הצופים, מהווים "יעד" מבחינתו של בראון, וההתפעלות מהיכולות שלו היא בדיוק הדבר שהוא מכוון אליו.

    אהבתי

  10. את צודקת בכמה דברים אני חושב:
    סביר להניח שעל המקרה האחד שהוא הצליח היו אחד או יותר שהוא נכשל בהם. גם ברור שהסרטון נערך כך שגם עלינו, הצופים, כל העניין יעשה רושם שאולי הוא גדול יותר ממה שאמור להיות.

    אבל יחד עם זה (ובהנחה, שאני מחזיק בה, שאלו לא שחקנים): בראון עושה כאן דברים מדהימים. אם הוא "בלבל את האיש על ידי דיבור מהיר" שייתן לו את כל רכושו, זאת בדיוק סוגסטיה!!! מה, את היית נותנת לזר ברחוב את מפתחות ביתך אם הוא היה מדבר אלייך מהר? לא נראה לי. אני מקווה שגם אני לא. זה בדיוק הכישרון של בראון.

    ואני לא מסכים שהראיון עם האדם לא היה ממצה: הוא אמר שהוא הרגיש שזה בסדר לתת לבראון את הדברים, ורק אחרי זה נזכר שהוא עשה משהו לא הגיוני. כך גם בראיון עם האדם שבראון משכנע אותו שהוא רוצה אופני בי-אם-אקס. ראית את זה? אותו אדם אומר שם שהוא מרגיש ממש, לא סתם חושב, שזה מה שהוא הכי רוצה, למרות שהוא אדם מבוגר ובכלל רצה כמתנה מעיל עור. זה לא מדהים?

    אהבתי

  11. כן, הקטע עם האופניים מרשים, וגם ההסבר מרשים – שהוא שתל חלקים של המילים בתוך הדברים שלו. זה, אגב, יכול לקרות לדעתי רק למי שדובר את השפה ומעורה בתרבות בדיוק כמו בראון עצמו.

    אבל בעניין הדיבור המהיר, אני לא מסכימה אתך שזה נורא מרשים ויוצא דופן. היכולת לבלבל בדיבור היא דבר שנתקלים בו די הרבה. נכון שלא כל אחד יכול להביא את זה לרמה כזאת, אבל בסך הכל זו אותה היכולת של אנשי עסקים טובים ש"יכולים למכור קרח לאסקימוסים". יש לי תחושה שמשקל העריכה פה מאוד משמעותי.

    ובעניין זה אני יכולה להמליץ לך על הספר "12 כסאות" שיצא לא מזמן בתרגום חדש, ובו דוגמה ומופת לנוכל רהוט מהסוג הזה, שמצליח שוב ושוב להוציא דברים מאנשים בלי לשלם, בזכות לשונו החלקה. מאוד משעשע. בראון מהבחינה הזאת שייך למסורת עתיקה של "נוכלים שרמנטיים".

    אהבתי

  12. אז בחלק מהסרטונים הוא משחק ברצונותיהם של הנבדקים על ידי "רמיזות" ששינו את בקשותיהם, אבל מה קורה בסרטון שבו הוא מדיום, ומצליח לנחש את מחשבותיהם של המשתתפים? אני לא מבינה איך הוא עושה זאת…

    אהבתי

  13. זה קרה לפני 12 שנה, אבל עד היום אני מתעצבן כשאני נזכר בזה.

    חזרתי מהעבודה בשיינקין. עצר אותי מישהו עם בגדים קצרים וג'ריקן קטן ביד. אמר שהוא נתקע עם משאית בלי דלק ויאדה יאדה יאדה… בגלל שלא היה לי כסף עלי הלכתי איתו מגינת שיינקין עד הכספומט באלנבי (בדרך הוא זרק את הג'ריקן לפח), הוצאתי 150 ש"ח ונתתי לו.

    אחר כך יצא לי לפגוש עוד כמה אוכלי-נבלות כאלה שלמדו כמה טכניקות בסיסיות של היפנוזה, ברמות שונות של הצלחה. אני מקווה שהיום הגירוד מתחת לעור כשמשהו כזה מתחיל לקרות יספיק כדי להזהיר אותי.

    שימו לב גם כמה אלמנטים היפנוטיים יש בפרסומות למיניהן.

    והנה ספר שמדבר לדעתי בדיוק על זה, אם כי טרם קראתי אותו:
    http://www.newfalcon.com/books/monsters_and_magical_sticks.htm

    אהבתי

  14. כמו שסינג מציין בקישור שהבאת, נראה שחלק מ"ההסברים" שלו הם הסחה לטריקים שהוא משתמש בהם. למשל, אני כמעט משוכנע שלהשתלה המילה BMX אין קשר ממשי לטריק שלו אלא שזו פעולת הסחה מצוינת.

    אין לי ספק שאפשר לשכנע אנשים בכוח הדיבור, הביטחון העצמי וכו' לעשות כל מיני דברים. אחת התכונות הבולטות אצל בני אדם היא הרצון להימנע מקונפליקטים. בדיוק כמו בסיפור של מרמיט, אנשים מנסים להפחית את אי הנעימות ובהרבה מקרים הדרך הטובה לזה היא פשוט להיענות לדרישות של אחרים. אם ניקח הקבלה אחרת, בסרט בוראט, הוא גורם לאנשים לעשות ולומר דברים מטורפים. למשל, הוא נכנס לחנות נשק ושואל אל המוכר מה הנשק הכי טוב להרוג יהודים, והמוכר אומר לו אקדח 45 מילימטר.

    גם בקטע של המדיומים וקריאת המחשבות, רנדי כבר הראה בעבר איך מסננים אנשים מראש. נותנים להם למלא שאלון לפני שנכנסים להקלטה ואז באזנייה מעבירים לו את המידע. בדיוק באותה צורה אפשר לסנן אנשים לטריק של אמונה באל. אפשר לדעת מראש מי יהיו אלו שנוחים יותר לשנות את דעתם. שים לב, שבמקרים הללו כמו גם במקרה הראשון של האיש שנתן לו את המפתחות, האנשים לא נראים כהכי אינטליגנטיים בעולם.

    אהבתי

  15. אתה צודק כמובן. ורק שתי הערות: אחת, שגם אם בראון משתמש בטריקים שונים, היפנוזה וסוגסטיה עדיין קיימות, לא?
    ושניה, אותו רצון שלנו להימנע מקונפליקטים הוא בדיוק סוג של תוכנה שיש בנו, שאפשר לנצל לרעה. זה העניין עצמו…

    אהבתי

  16. אבל אתה בוודאי יודע שרוב המיתוסים שמיוחסים להיפנוזה לא נכונים. לגבי ההערה השנייה, מסכים לגמרי.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s