פגישה עם דיפאק צ'ופרה

צ'ופרה מדבר

אילו היה לניו-אייג' אפיפיור שמו היה דיפאק צ'ופרה, אבל אין לו (בכל זאת, זה הניו-אייג'), ולכן צ'ופרה מסתפק בלהיות מגה-סלב רוחני, סופר-גורו להמונים ופופוליזטור רב-מכר של רעיונות חצי-אפויים (לפעמים, אגב, לרעיונות חצי אפויים יש ערך רוחני רב – ע"ע מָצות). בין הרצאה על מודעות לציבור הרחב ובין סדנה על "מנהיגות רוחנית" למנהלים בכירים וקאוצ'ריהם הוא נאות (בנדיבות רבה, יש לציין) להיפגש עם חברי "הסלון האינטגרלי" שמארגנת האשה המופלאה ורבת-הפעלים כרמל ויסמן.

אחרי שקצת ליכלכתי עליו לפני פחות מחודש, החלטתי להגיע ולפגוש פנים אל פנים את האיש והאגדה, לתהות על קנקנו הרוחני ולראות הכצעקתה. המפגש נערך במרכזם המפואר של קבוצת Enlightennext בארץ (כלומר, תלמידיו של אנדרו כהן), וצ'ופרה נכנס, בזמן הנקבע מראש, מלווה באשתו. הוא התיישב על כסא במעגל הגדול שהוכן, ואחרי דברי הקדמה קצרים מפי כרמל פתח את הבמה לשאלות.

ואנשים שאלו, אבל זה לא כל כך משנה מה, כי צ'ופרה עבר די מהר ל- speech mode, והחל להפגיז את הקהל בדברים שבוודאי חזר עליהם כבר אי אילו אלפי פעמים. הוא עבר מנושא לנושא במהירות, מונה בעיקר רשימות של דברים כגון "מה המדע יודע ולא יודע היום", "מהי הצלחה" וכיוצא באלו עניינים שברומו של עולם הניו-אייג'.

הוא התחיל בכך שקבע שהדבר האינטגרלי היחיד באמת היא ההכרה עצמה, הכוללת כל ומשפיעה על הכל. משום שהטבע, כך אמר, ברמה הבסיסית ביותר הוא חוסר-המשכיות, ואנחנו אלו שמתרגמים, בעזרת המערכת החושית שלנו, חוסר המשכיות להמשכיות – כמו תמונות בסרט שהופכות לתנועה על המסך. אז זו ההכרה שלנו – לא המוח, ההכרה, הדגיש צ'ופרה – שמתרגמת את הזרמים החשמליים והגלים השונים לכדי מה שאנחנו מכנים "מציאות". שהרי, הוא אמר, תנועות האלקטרונים בטבע הן חסרות צבע או צליל, חסרות רגש או ריח. זו ההכרה שלנו שמעבדת עבורנו את כל הנתונים המשעממים שהיא קולטת ויוצרת מהם תמונה עשירה ומעניינת.

אבל משום כך, הוא הדגיש, החוויה שאני "כאן" והעולם "שם" היא לא נכונה: העולם קיים בתוך ההכרה שלי. אתם, הוא פנה אל הקהל, קיימים בתוך ההכרה שלי ואני קיים בתוך ההכרה שלכם! מה שיאמרו לכם מדענים, הוא קבע, הוא שברמה הכי עמוקה של המציאות ישנם רק "גלים של אפשרויות", וזו ההכרה שלנו שיוצרת מהם מציאות.

וכך זה המשיך: צ'ופרה דיבר על סימולטניות, כלומר על ההתקדמות הלא-ליניארית של היקום, בה דברים רבים מתרחשים במקביל (הוא טרח גם לקרוא לזה Non Local Convolution), על מצב החוסר-ודאות שמאפיין את הרמות הבסיסיות של החומר, על קפיצות קוונטיות של אפשרויות ועל "אפקט הצופה", כלומר ההכרח של חלקיקי החומר להכריע מה ואיפה הם ברגע שאנחנו מביטים לעברם.

בקיצור, בצורה נינוחה, בשפה רהוטה, בצורה נגישה וללא כל סימן של יוהרה, הגיש לנו צ'ופרה סלט עסיסי של עקרונות קוונטים מקוצצים ברוטב רוחני (בכלל, זה לא מדהים איך הקוונטים נכנסים היום לכל חור? נדמה כאילו ללא קוונטים אין ניו-אייג', וקשה להבין איך ערכו אנשים מסעות רוחניים שלמים לפני שהגילויים על מכאניקת הקוונטים התפרסמו!). על פי הידע המדעי המאוד צנוע שלי, הדברים של צ'ופרה לא היו מדוייקים, או מנוסחים בצורה רצינית. מצד שני, אולי לא הוגן לדרוש דיוק יתר בהרצאה כללית של פחות משעה. מצד שלישי, צ'ופרה ידוע כבר זמן רב כמי שפרשנותו לגילויים המדעיים של המאה העשרים היא, איך לומר, יצירתית.

הלאה הפיזיקה, הביאו מטאפיזיקה

החלק היותר מעניין מבחינתי התחיל לאחר שכרמל שאלה את הדוקטור איך הוא תופס את הרוע בעולם. צ'ופרה פתח ואמר שהוא לא חושב שיש לראות ברוע אויב, ושהוא אחרי הכל "ההשלכה של הצל הקולקטיבי שלנו" – עד כאן פסיכולוגיית-המונים פשוטה. אבל הוא המשיך ואמר שברמה הקוסמית הרוע הוא כוח כמו כל כוח אחר, וככזה הכרחי. אם היתה רק יצירתיות בעולם, אמר צ'ופרה, הרי שהיקום היה שורף את עצמו מיד; אם היתה רק אינרציה, שהיא מקבילה לרוע על פיו, היקום היה קורס. לכן דרושים השניים: היצירתיות שפורצת דרך והאינרציה שמגבילה אותה מעט. כוחות הטוב תמיד מנצחים במעט על כוחות הרוע, אבל לעולם אינם מביסים אותם. ככה הריקוד היצירתי של המציאות יכול להמשיך.

די

אנחנו צריכים להיצמד לצד הטוב, היצירתי, מפני שהוא בסופו של דבר תמיד עליון על הצד האינרטי, אבל אנחנו צריכים לדאוג, כך אמר, לא לעשות מזה עניין אישי, שכן אנחנו בסך הכל פועלים על פי אותם כוחות שמפעילים את היקום כולו. חוקי הטבע הם אנחנו. אין כאן מימד אישי – אין "אני" שהוא טוב ו"אחר" שהוא רע. בהתייחס לשאלה על מוסר אמר צ'ופרה שמחוייבות מוסרית אמיתית יכולה לבוא רק אם אנחנו משנים את נקודת המבט שלנו, מכזו היוצאת מתוך האגו, לכזו המתעלה מעבר אליו. ללא זה המוסר הופך להיות עוד צורה של ריכוז בעצמנו.

אחרי הדברים היפים (באמת) הללו, ורגע לפני סיום הפגישה, שאלתי את צ'ופרה איך הוא משלב את הדיבורים על התעלות מעבר לאגו עם כל מני ספרים שהוא כתב וסדנאות שהוא הנחה, בהם דווקא הצד האגואיסטי, שלא לומר נרקסיסטי, מודגש מאוד. איך משתלבת השאיפה שלו שאנשים יאמצו מבט פתוח ורחב על המציאות עם ספרים שמורים כיצד לנצל את "חוקי היקום" בכדי "ליצור עושר ושפע"?

ד.צ'.: "תפילה מפורסמת של אוגוסטינוס הקדוש מבקשת: 'אלוהים, אפשר לי נזירות ופתור אותי מהתשוקה – רק עוד לא'… אתה יודע, כשאני התחלתי את המסע שלי רציתי רק להיגמל מעישון; ותראה לאן זה לקח אותי. אתה מתחיל היכן שאתה נמצא […] אפילו חלק מהאנשים שקוראים את "הסוד" ישתנו בעקבות זה."

ת.פ.: "אולי, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לספק להם את האמצעים והתירוצים להיות מרוכזים בעצמם."

דיפא

ד.צ'.: " שמעת על היררכיית הצרכים של אברהם מאסלו? אנחנו צריכים למלא את אלו הנמוכים לפני שנוכל להגיע אל הגבוהים. כתבתי ספרים רבים שמכסים מגוון רחב של נושאים, וכל אחד יכול לקחת את מה שהוא צריך."

יש בדבריו אמת, אבל ההרגשה שלי היתה שלצ'ופרה לא הכי נעים עם אותם מדריכי עושר שכתב (הגם שאלו העשירו אותו עצמו לא מעט), והסאב-טקסט של דבריו היה 'שמע, עברתי דרך ארוכה, ועשיתי בה גם כמה דברים שהיום אני לא הכי גאה בהם, אבל גם להם יש מקום.'

צ'ופרה כפי הנראה אכן התפתח עם השנים. יגאל מוריה (שפתח בלוג בעל פוטנציאל מענין), שמיודד עם צ'ופרה עוד מהימים הרחוקים בהם שניהם היו תלמידי המהארישי יוגי, סיפר לי כמה הוא התרשם מכך שלמרות התהילה של צ'ופרה וההערצה העצומה שלה הוא זוכה ברחבי העולם, הוא חף מהעמדת פנים ומהמאניירות ההוליוודיות שסלבריטאים אחרים במעמדו נגועים בהם. צ'ופרה עצמו העיד שעבר שלבים שונים, ושאם פעם להצליח לכתוב רב-מכר היה חשוב לו מאוד, הרי שהיום הוא רואה את הדברים אחרת (אם כי ידוע שאחרי הרב-מכר העשירי זה כבר קצת פחות מרגש). בסופו של דבר אין ספק שהשיחה איתו היתה נעימה מאוד, רוב הזמן בגובה העניים, ושהוא עשה רושם של אדם נחמד. צ'ופרה גם ציין שלאחרונה ייסד (על פי האתר, יחד עם רבים אחרים) את ה- Alliance for a New Humanity, ארגון שעוסק בפעילות הומניטרית, ועל הבאת התיאוריה לכדי מעשה גם מקבלים כמה נקודות.

דיפאק מפוקפק

ומה עם הפטפטת הפסאודו-מדעית? האם יש לה הצדקה? צ'ופרה הציג עמדה אופטימית, על פיה הטוב תמיד רב יותר מהרע, ועל כן האנושות היא בתהליך התפתחות מתמיד, ובמידה רבה בלתי נמנע. אני מתאר לעצמי שהמחזיקים בעמדה זו (שהיא בסופו של דבר לבו הפועם של הניו-אייג') אכן יכולים לסמוך על השחר העולה שיאיר את עיניהם של ההמונים, גם ואפילו דרך זיבלוני רוח כגון "הסוד".

לדעתי העמדה הזאת מבלבלת פעמים רבות בין שתי רמות של התפתחות: בין היקום והאנושות – שני דברים שונים לחלוטין. האם היקום נמצא בהתפתחות מתמדת? לדעתי כן. האם הוא במהותו טוב? גם כן, לדעתי. אבל האם זה אומר שהאנושות נמצאת בהתפתחות, ושזו התפתחות חד משמעית לטובה? אני כלל לא בטוח. לדעתי כפי שהדינוזאורים נכחדו ופינו את מקומם ליצורים אחרים, ייתכן מאוד, אם היא לא תתעורר בזמן, שהאנשות תחדל מלהתקיים. זה לא יפריע הרבה ליקום, אבל לי אישית זה יהיה מאוד חבל.

הנה סרטון שמתעד את הפגישה, מבית היוצר של הגב' וייסמן הבלתי-נדלית (בסופו ניתן לראות את עבדכם הנאמן מציק לג'יגה-גורו):

[עלה באנרג'י. אפרופו "הסוד" המעייף, כתבתי משהו קצר ושלילי עליו, אבל אני לא יכול לפרסם עד שזה לא יפורסם, וזה יכול לקחת זמן. בינתיים ראו בנושא זה רשימתו המצויינת של של ברמן, וכן המאמר הבא של יאיר שוורץ, שמביא גם רקע היסטורי של הרעיונות שבו. הנה רשימה קצרה ומעניינת של דיאנה בטלר-בס על הבחירה בין אובמה להאקבי כבחירה בין שתי קצוות של פרוטסטנטיות אמריקאית, שמקורם עוד במאה ה-19.]

12 תגובות

  1. צ'ופרה לא שלח אותך למאסלו אלא לספירלה הדינאמית של גרייב שהיא פיתוח מורכב בהרבה של זה.

    אני כתבתי פעם על הסוד:
    http://www.notes.co.il/carmel/26170.asp

    ובמחילה מכבודך אני לא נהנית משלל התארים המעצבנים שהצמדת לי. אשמח לפשטות.

    אהבתי

  2. את גישת ה"טוב,נו – מודה ועוזב ירוחם"

    אגב, הסאונד של הקליפ די גרוע משום מה – באנרג'י הוא טוב יותר.

    אהבתי

  3. "הוכחות" מעולם הפיזיקה ומכניקת הקוונטים.
    כניראה שאין מנוס מהשטות הזאת.

    אהבתי

  4. אחלה רשימה. אני די מתקנא בך שיש לך את הפנאי לכל המפגשים הללו.
    חוץ מזה, דברי "המדע" שהבאת מפי צ'ופרה מכילים לא מעט סתירות – אולי זה יתן לי מוטיבציה לכתוב משהו על השימוש המעוות הזה בטיעונים פסאודו מדעיים לטובת פסאודו רוחניות.
    בינתיים רק אשאל אותך למה אתה מתכוון בכותבך
    "האם היקום נמצא בהתפתחות מתמדת? לדעתי כן. האם הוא במהותו טוב? גם כן, לדעתי"
    אני בטוח שברור לך שהתפתחות וטוב הם מושגים אנושיים ולא קוסמולוגיים ובכל מקרה אשמח לדעת איך אתה יודע שהכיוון הוא כלפי מעלה.
    אביב

    אהבתי

  5. ראשית כרמל: אני זוכר במפורש את צ'ופרה מפנה אותי למאסלו. בדקי שנית את ההקלטה: זה לא בסרט הערוך. וכרמל, אני באמת חושב שאת משהו. אבל בסדר, לא אחמיא לך עוד.

    אביב: תראה, משמעות קיומו של אלוהים מבחינתי הוא שהיקום במהותו הוא טוב. שני חצאי המשפט הללו הם דרכים שונות לומר את אותו דבר. עכשיו נכון ש"טוב" זו קטגוריה אנושית, אבל זה בסדר, כי אני אדם. אני מדבר על היקום מנקודת ראותי (זה די משעמם לדבר על היקום מנקודת ראותה של אבן), ומנסה להעביר אותה לאנשים אחרים, שיכולים להזדהות, או לא. ואיך אני יודע? אני מרגיש ככה. אין לי שום ראייה לזה. זה באמת לא עניין אמפירי, אלא אם כן נוכל לבחון רגש דתי (ואולי זה לא כל כך מופרך, שכן לדעתי יש קשר בין הבנות רוחניות לאמת האונטולוגית – למשל, גם מדע המוח כיום סבור שאין לנו "אני" כפי שאנחנו חושבים). אז יכול להיות שאני טועה. במאמר, בכ"א, רק ציינתי שגם אם אנחנו מקבלים שהכיוון הוא מעלה, זה לא אומר שהמעלה הזה חייב לכלול את האנושות.

    אהבתי

  6. למה צ'ופרה לא מנסה לשנות את הבעיות בהודו עצמה. הרי לא חסר לה בעיות ממאבק מלא
    שנאה (ופצצות אטם) נגד פקיסטן ולפערים מחפירים ושיעור עוני מזעזע.

    אהבתי

  7. שבתור בן אנוש שמדבר מנקודת ראותו, אתה תופס התפתחות שבה היקום משתנה לטובה והאנושות לא כמשהו חיובי.
    אני לא מתכוון לעקוץ אני רק חושב שזה מעניין. אני מסוגל לנחש מה הנימוקים/אמונות שעליהן מבוססת תפיסה כזו אבל יותר קשה לי להבין איך מבחינה רגשית זה אפשרי לחשוב כך.
    תגיד, אחרי אולם נידאל וצ'ופרה גם את הביקור של בוש אתה הולך לסקר (סביב אוונגאליזם או משהו כזה)?

    אהבתי

  8. תפסת אותי : )
    תראה, צריך להבדיל בין ההרגשה שלי לגבי היקום, לבין המקום שממנו היא באה: היא באה ממקום אנושי, כי אני אדם, אבל היא מצביעה על היקום, שאיננו אנושי (במובן הפשוט – כי במובן אחר, כל דבר שאראה יהיה מעט אנושי, כי אני רואה אותו דרך עיני אדם). אני גם לא אמרתי שהתפתחות ללא אנושות תהיה "חיובית", אלא שהיא תהיה טובה, אבל רק בגלל שהכל ממילא טוב – כלומר ל"טוב" הזה אין כל משמעות בעצם. זה לא הטוב הרגיל שאנחנו אוהבים. זה טוב מוחלט, שגם לקרוא לו "טוב" זה עניין קצת שערוריתי. אפשר הרי לומר פשוט thusness, או שהכל הוא "כפי שהוא", אבל לי נראה בכל זאת שהכל טוב. מה אומר לך, יש במהותו של יקום מעין טוּביוּת.

    ואני מסקר רק את מי שיש לי גישה נוחה אליו. אם בוש יעבור קרוב לקריית אתא, יש על מה לדבר.

    אהבתי

  9. הגורואים הם אנשים הרוח של בעלי ההון, הם המאפשרים להם להתהדר בחוכמה ואינטיליגנציה ולטעון שהם יותר מרק אנשי עסקים מחושבים וקרים. למה דווקא גורואים רוחניים ולא פילוסופים או סופרים? משום שהם נגד מהפכות ושינויים חברתיים. הגורואים טוענים שכל אדם יתכנס לתוך עצמו . חלק מהגורואים אפילו מתנגדים לעיקרון "המוסר" וטוענים שעיקרון זה הוא לא יותר מנורמה חברתית מגבילה שעלינו להשתחרר ממנה. מה יותר טוב עבור בעלי הון שכעת לא צריכים להצדיק את מעשיהם ואת תוצאות פעולותיהם.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s