היי על הר סיני

לפני כשבוע יצא "הארץ" בכותרת ממוחזרת אך שפרובוקטיבית ממנה קשה למצוא: "האם משה רבנו היה על 'טריפ' במעמד הר סיני?". המדובר בתזה שמציע (שוב) פרופ' בני שנון, מרצה לפסיכולוגיה קוגניטיבית מהאוניברסיטה העברית, על פיה בני ישראל, ומשה בראשם, ערכו ניסויים פסיכודלים בעודם במדבר סיני, וזאת עם מני צמחים שגדלים שם וידועים כמבורכים בפסיכואקטיביות. תוך יומיים הידיעה הזו תורגמה ופורסמה במעל מאה עיתונים ברחבי העולם (הנה למשל הגרדיין, פורבס, איביסי, פוקס, והנה גם רשימה של יובל הרגיל, שכתב על התיאוריה הזו בפירוט כבר מזמן), וגררה את הגל הצפוי של גינויים מצד אורתודוקסים קפוצי-ישבן ולגלוגים מצד אתאיסטים משועממים.

ויאמר משה: אני דולפין! (הרעיון מכאן)

כאמור, במרכז התיאוריה, שכמובן אי אפשר להוכיח אותה, עומד הסבר "הגיוני" לכך שבני ישראל עברו חוויה רוחנית קולקטיבית בעודם מביטים במעלה ההר שם אלוהים הכתיב למשה את התורה. מסתבר שהם פשוט היו דלוקים על מני צמחים, וליתר דיוק "השבר הלבן, חרמל בערבית, חומר הגורם להזיות שבו משתמשים הבדווים עד היום", וכן השיטה, "שמכילה אף היא חומרים הזייתיים". כל זה עלה בדעתו של פרופ' שנון אחרי שהלה התנסה במסע רוחני שהתעורר משתיית איאואסקה, אותו משקה קסמים מהאמזונס שמשמש את המקומיים לעריכת מסעות רוחניים, ושם לב שגם אצלו מופיעים תסמינים הקרובים לתיאורים המקראיים של מני התגלויות, כגון סינאסתזיה (ערבוב של חוויות חושיות, סתם דוגמא: ראיית קולות) ואיבוד תחושת הזמן. כך למשל, גם הסנה הבוער חשוד בעיני שנון כחזיון פסיכודלי.

כמה דברים מעניינים יש בסיפור הזה. ראשית, ההנחה שסיפור הר סיני הוא התרחשות היסטורית. זה כבר יפה, כי מרבית חוקרי המקרא כיום סבורים שלא היה ולא נברא. אישית, אני סבור שהיה ונברא, אם כי ודאי לא בדיוק כפי שכתוב בתורה. אני הולך בדעה זו אחרי מורי ורבי בסוגיות מקראיות, חוקר המקרא פרופ' ישראל קנוהל, שחושב שהגל הנוכחי של הכחשת כל מה שכתוב בתנ"ך ואין לו הוכחה ארכיאולוגית הוא אופנה שתחלוף, ושאין שום סיבה להניח שלמאורעות שכתובים אין בסיס היסטורי מסויים. עד כמה מסויים? או, אז כמובן שיש לבדוק בדיוק מהו הבסיס ההיסטורי, ואת זה ניסה פרופ' שנון לעשות.

דבר מעניין שני הוא ההנחה שפרופ' שנון מניח, שיש צורך בסמים כדי לחוות חוויות רוחניות ומיסטיות. זה פשוט לא נכון, ויעידו אלפי יוגים ומודטים וחסידים חיים (בהנחה שעל טקסטים אין לסמוך – מי יודע מה הכותבים בלעו לפני זה). ראבק, אני עצמי יכול להעיד: ברוך השם, נפתחו לי השמיים ואראה מראות אלוהים לא פעם ולא פעמיים, ללא כל שימוש בחומרים הלוצינוגנים. זה יכול לקרות כתוצאה ממדיטציה, או מטיול בטבע, או מרגע של תשומת לב, או סתם ככה ללא כל סיבה ניכרת. כך גם תמיד הסברתי לעצמי את עניין הסנה הבוער: פעמים רבות במצב של מודעות מוגברת המציאות זורחת לה מתוך עצמה, ונראה כאילו היא כולה מאורת או עולה באש, אם כי כמובן שאיננה כלה.

עכשיו, חוויות רוחניות קולקטיביות זה בכל זאת עניין מאוד נדיר, אבל לא מעבר למה שניתן להניח בצורה הגיונית. כל אחד שהיה במסיבה מוצלחת, או במועדון ריקודים, או במשחק כדורגל, או בטיש, יודע עד כמה המצב התודעתי של האנשים סביבך משפיע עליך. לכינוס של אנשים רבים למטרה אחת יש כוח הגדול מסכום חלקיו, ואם המטרה היא רוחנית אפשר בהחלט לצפות לחוויות מיסטיות (וראו תיאור המרגש של החוויה המיסטית הקולקטיבית של הנוצרים הראשונים, בספר מעשי השליחים, פרק 2). תנועות רוחניות רבות במהלך ההיסטוריה גילו את הטריק הזה של ההתכנסות יחדיו, ודי לציין את הקוויקרים שיושבים במעגל ושותקים בצפייה להתגלות. בהחלט ייתכן שהיה למרגלות הר סיני איזה אירוע מיוחד, אירוע שכולם התכוננו לו וציפו לו (הרי עברו לפניו כל מני טקסי הטהרות), ובהחלט ייתכן שבאורך נדיר התעוררה ברוב הנוכחים תודעה מיסטית עמוקה. לא ברור לי למה זאת לא ההנחה הבסיסית למה שקרה.

דבר מעניין שלישי, שמקשה לדעתי על תיאוריית ההיי בהר סיני, הוא התוצאות של אותו אירוע: האם עם שלם שמסטול מצמחים ימציא לעצמו חוקים שדומים לעשרת הדיברות, ויקבל אותם הר כגיגית? כאילו, שמעתי שסמים מסוכנים לחופש שלך, אבל עד כדי כך? מאידך, מי שמכיר מספיק רוחניות אותנטית יכול לומר שבשונה מחוויות אקסטטיות של מיסטיקה בוסרית, ובשונה מטריפים מגניבים שלרוב בהם מסתכמות התנסויות בסמים, הרי שחוויה רוחנית עמוקה אינה מונעת מהאדם לתפקד כפי שהוא רוצה, אלא אדרבא, אף מעודדת יצירתיות ושפע – לא טוב לך מפני שיצאת מהחיים, אלא דווקא מפני שנכנסת אליהם באמת, ואתה חי אותם טוב יותר. קשה לי להאמין שאדם בטריפ, גם אם הוא משה רבנו, יקדיש זמן לחקיקת איסורים על לוחות של אבן. קשה לי עוד יותר להניח שמיד אחר כך הוא יתאכזב מהעם, ישבור את אותם לוחות ויצליח מיד לגייס מיליציה קטנה מקרב הסטלנים איתה לטבוח בשלושת אלפים מסוממים אחרים, שעשו משהו שלא מוצא חן בעיניו. בקיצור, עם כל הערכתי למשקה האיאואסקה ולסמים אנתאוגנים (ודווקא מפני הערכתי), ועם כל הכבוד לחוויות נרקוטיות למיניהן וסוגיהן, נראה לי שאם זו היתה ראשיתה של הדת היהודית, היא היתה נראית מאוד אחרת.

כל המרבה הרי זה משובח

ובעוד היהודים דנים על סמים, הכנסייה קובעת שהם מובילים לגיהנום נצחי. אולי כבר שמעתם על זה: הכנסייה הקתולית החליטה להתחדש בתחום שבו היא הטובה ביותר – חטאים. לרשימה הקלאסית, מאז המאה השישית, של שבעת החטאים ברי-המוות (גאווה, קנאה, גרגרנות, תאווה, זעם, חמדנות ועצלות) מתווספים כעת (עדיין לא רשמית, הזכיר אותם בראיון לבטאון הואטיקן הארכיבישוף גיאנפרנקו ג'ירוטי, הסמכות של הכנסייה בכל הנוגע לענישה וסליחה) זיהום סביבתי, מניפולציה גנטית, עושר מוגזם, עידוד עוני, סחר ושימוש בסמים, ניסויים מדעיים בעיתיים והפרת זכויות בסיסיות של טבע האדם (אני מתרגם ישירות – הניסוחים שלהם). הנה הדיווח של הביביסי לעניין.

שבעה חטאים – השלימו את כל הקומבינציות (התרשים מכאן)

בראיון אצל לונדון וקירשנבאום שמעתי את ד"ר יוסי שורץ (אונ' תל אביב) מכוון את תשומת הלב לעיקר בסיפור הזה: העובדה שהכנסייה מרגישה צורך לעדכן את החטאים שאמורים להדאיג את מאמיניה מצביעה על כך שלמעשה חטאים אחרים ממה שנקבעו החל מהמאה השישית אכן מדאיגים את מאמיניה. כלומר ברור לכנסייה שאנשים דואגים פחות לרמה הפסיכולוגית האישית, ויותר לרמה הגלובלית, החברתית – הרי החטאים הקלאסיים הינם יותר תכונות והלכי-רוח מאשר מעשים, יותר כוונות מאשר פעולות.

מה שמעניין הוא שהכיוון כאן הוא בדיוק הפוך מזה הנהוג בעדות הניו-אייג'. מה הרוחניקים של ימינו מתכנסים להתבונן בפופיק של עצמם, מה אנשי העידן החדש שמים את הפסיכולוגיה (ותקראו לזה ההכרה, התודעה, המודעות, קונשסנש, וואטאבר) בראש שמחתם ואת מה שמתחולל בראש כמרכיב המכריע בכל שמחה שהיא, הרי שהכנסייה הקתולית קובעת שלא רק התודעה היא שקובעת את ההוויה, אלא גם להפך (ואולי בעיקר להפך), ושאין להתעלם מהתנאים בהם אנחנו חיים: שחשובה השמירה על איזון אקולוגי וכלכלי בעולמנו. התפתחות מעניינת, ועם כל כמה שהיא מריחה מפופוליזם, משמעותית.

666

וזה היה צריך להיות צפוי: קולות בימין הפונדמנטליסטי של אמריקה מתחילים ללחוש שברק אובמה הוא האנטי-כרייסט. זה, כידוע, אמור להופיע משום מקום, לגולת כריזמה והשפעה, להבטיח שלום ולהביא את מלחמת גוג ומגוג. אפילו צירפו לזה את הנבואה הניו-אייג'ית שבשנת 2012 יגמר העולם – בדיוק בסוף כהונתו של הנשיא האמריקאי הבא… בקיצור, סמכו על הפנאטים שלא יניחו למשחקים המיתיים שממלאים את חייהם. מצאתי גיף חביב שאביא כתגובה ציונית הולמת:

20 תגובות

  1. התיאוריה של שנון היא "פרובוקטיבית" רק בעיניים המתחסדות של התרבות של ימינו. הרי בתקופות קדומות שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים היה חלק מהריטואל הדתי, ולא לווה בציקצוק הלשון המוסרי (הטיפשי) שיש כיום. אז למה לא גם ביהדות? אולי. ואולי לא. זה פרובוקטיבי רק עבור אנשים שלא יכולים לתפוס שינויים תרבותיים. נו מילא.

    אבל אני דווקא מסכים איתך כי קצת מפוקפק לייחס למשה סוטול מתקדם. דווקא מסיבות אחרות – בעוד שייתכן ששימוש במשני תודעה היה נפוץ בקרב אנשי הדת, דווקא משה נשמע לי סחי. הדמויות הגדולות של ההיסטוריה היו מיסטיות בפני עצמן. משה, מחמד, ישו – אנשים שהחוויה המיסטית היא חלק מהם. לא נראה לי שמשה היה צריך משהו חיצוני בשביל לגעת באלוהים.

    אהבתי

    1. אני חושב שצריך להוסיף כאן עוד נימוק חשוב שלא נזכר משום מה אצל פרסיקו.
      יש בידינו הרבה תיאורים בתנ"ך על הנביאים, חייהם, מאבקיהם, שיחותיהם עם האלוקים וכו'.
      יש גם תיאורים של מעשים שנעשו כדי להגיע לקרבת אלוקים ולדיבור איתו: נזכר ניגון(אלישע), צום(דניאל), תפילה, טהרה (לפני מעמד הר סיני לדוגמא), התחברות לקבוצת נביאים(שאול). נזכרו הרבה נבואות ש"הפתיעו" את הנביא. (גדעון, משה, גם ירמיהו לדעתי). לא נזכר בשום מקום שימוש בסמים מסוג כלשהו בהקשר זה. בפשטות נראה לי שגם מי שלא מקבל את התנ"ך כעדות מדויקת צריך להניח שאילו השימוש בסמים היה מקובל כאמצעי לחויה מיסטית במסורת היהודית (של אלו שכתבו את התנ"ך) היה לו איזשהו תיעוד בתנ"ך. זה כמובן לא שולל שמישהו עשה בזה שימוש מתישהו אבל ככלל נראה לי שהנחת המוצא צריכה להיות שלא בזה מדובר

      אהבתי

  2. כמסמך היסטורי. התורה מתארת מעמד הר סיני המורכב מכל שבטי ישראל החונים תחת ההר וכו'. עד לסגירת התנ"ך, הוגלו 85% מאותם שבטים, ומי שסגר את הקנון הם קבוצה הרבה יותר מצומצמת, שדאגה לשכתב את ההיסטוריה. ישנם ראיות לשכתובים ספציפים, כמו קיומה המומצא של הממלכה המאוחדת, האדרתה של העיר ירושלים בתקופת בית ראשון וכו'.

    מעמד הר סיני כלל עם שלם שראה את אלוהים, או לכל הפחות היה הכי קרוב ללראות את אלוהים. במעמד הזה הם קיבלו את החוק הבסיסי ביותר של היהדות – יהוה הוא האל היחיד.

    שני דורות לאחר מכן התנ"ך עצמו מתעד מציאות של עם שרובו עובד אלילים, בהם משמש יהוה כאחד מסט של אלים. ישנן גם עדויות לקיומו של יהוה כאל הקודם ליהדות.

    לסיכום, אין לנו עדות של האנשים שהיו במעמד הר סיני. יש לנו מיתוס שנכתב ע"י נכדי נכדיהם. קשה לקבל את זה כדוקומנטציה.

    אהבתי

  3. את תיאוריית הסוטול שמעתי בפעם הראשונה, לפני שנים, דווקא מגיל קופטש. כל אחד ומקורות התרבות שלו.

    לגבי סוטול דתי טבעי – נדמה לי שוויליאם ג'יימס כבר מדבר על חוויה דתית-מיסטית טבעית וזה כבר די מקובל להניח שזה קיים (עוד לא אצלי) באמת מה פתאום צריך לתת הסברים מחוזקים בכימיקלים?

    עכשיו, לא שבאמת אכפת לי לקבל או לדחות את תאוריית הסוטול, אבל עד כמה זה נפוץ שתהיה חוויה רוחנית שהיא לא רק קולקטיבית במובן שכולם חווים חוויה באותו זמן אלא שכולם חווים את אותה חוויה באותו זמן – כולם דולפינים? או שכולם שומעים את עשרת הסברות מילה במילה (אגב, יש מדרשים שאומרים כמעט בפירוש שכל אחד שמע משהו אחר).

    אהבתי

  4. זה באמת מאוד נדיר, ואולי אפילו קרוב לבלתי-אפשרי, שהמוני אנשים יחוו את אותה חוויה מיסטית בו-זמנית. אבל: ראשית, לא חייבים לקבל את כל התיאור המקראי כנכון. אני בסך הכל אמרתי שלדעתי קרה שם מ ש ה ו. כלומר מה שמתואר בתנ"ך מבוסס על מקרה היסטורי. אולי היתה שם חוויה מיסטית המונית שלא היתה זהה לכל הנוכחים. שנית, גם אם זה נדיר, אולי במקרה הזה זה בכל זאת קרה. אחרי הכל, מתוך האירוע הזה עלתה אחת המסורות הדתיות היותר עמידות בהיסטוריה האנושית. לך תדע, אולי היה שם משהו מיוחד…

    אהבתי

  5. תומר, שני דברים עלו בי בעודי קוראת את הרשימה. הדבר הראשון, הוא הצורך בהבחנה בין צריכת סמים כדי לחוות חוויות רוחניות ומיסטיות, וצריכת סמים על מנת לחוות הזיות שונות.
    כמו שציינת, אין צורך בסמים כדי לחוות חוויות רוחניות שונות, אך "לשמוע צלילים ולראות קולות", נראה לי כמו הזיות שאכן מצריכות שימוש בחומרים שונים.
    דבר נוסף, גם לי עלתה המחשבה, איך יכול להיות ששימוש בחומרי הזייה, הובילו את משה (והעם אחריו) לכתוב איסורים מוסריים. זה אכן נראה כמשהו שממש לא מתבקש, אלא אפילו ההפך נראה הגיוני יותר.
    אבל אולי ניתן לפרק את התיאור התנ"כי לאירוע מיסטי שנגרם מצמחי הזייה, כאשר עשרת הדיברות ושבירת הלוחות "הולבשו" על הסיפור/אירוע המקורי.

    אהבתי

  6. אני לא מכיר את ישראל קנוהל, אבל על סמך מה אתה חושב שניתן לקבוע שסביר להניח שלכל מאורע כתוב יש בסיס היסטורי? זה לא נראה לך הגיוני שיש מיתוסים שמומצאים לגמרי?

    אבל חוץ מזה אני מסכים איתך שהרדוקציה של כל חווייה מיסטית ל"הבן אדם היה מסטול מהתחת" היא לא רצינית ואני מקווה שהתיאוריה של שנון היא קצת יותר מזה וש"הארץ" פשוט פישטו אותה והפכו אותה למשהו סנסציוני – שזה תרחיש לא מופרך בהתחשב במה שעובר על העיתון הזה בשנים האחרונות.

    אהבתי

  7. קרן, יש משהו בדברייך לגבי ההבחנה בין חוויה רוחנית למני חזיונות. וודאי שבודהיסטים רציניים היו מבטלים את האחרונים כחסרי משמעות. אני חושב שגם חזיונות יכולים לבוא ללא כל תוסף פסיכואקטיבי, אבל הסיכוי שזה יקרה לאנשים רבים בבת אחת הוא באמת חסר משמעות. ולגבי עשרת הדיברות, זה בדיוק מה שאמרתי, וזה נראה לי קושי גדול בתיאוריה של שנון: איך מתוך הזייה פסיכודלית נוצרים חוקים מוסריים (וגם לא מוסריים פרופר, כמו עניין השבת, עניין לא תעשה לך פסל וכו'). אולי הוא יסביר את זה כפי שאת אומרת, אבל אני מעדיף להסביר את כל המעמד ללא צורך להיתלות בסמים – נראה לי פשוט יותר.

    נדב, לא אמרתי שסביר שלכל מאורע מתואר יש בסיס היסטורי. ממש לא, וודאי שיש מאורעות שיש אינטרס ברור להציגם כהיסטוריים אף שלא קרו מעולם. אני אומר דבר אחר: אין עדויות שזה היה, וגם אין עדויות שלא. לכן אפשר ל ה נ י ח שהיה מ ש ה ו, שעליו הסיפור מבוסס. קנוהל גם נותן עדויות נסיבתיות לאפשרות שזה קרה: כל מני שבטים שהיו באזור והיו יכולים להיות, על סמך ממצאים ארכיאולוגים, אבות אבותיו של העבריים הקדומים, וכן עדויות שונות של המצרים על קבוצת אנשים שהיתה יכולה להיות העבריים.

    תראה, יש בזה גם הגיון מבחינות נוספות: המונותאיזם הומצא על ידי אחנטון, פרעה מצרי שחי כמאה שנה לפני משה (אם משה היה דמות היסטורית). לכן יש משקל מסויים להנחה שמשה קלט את הרעיון בעודו נסיך מצרי וכו'. אבל שוב: הכל כאן מאוד נסיבתי. פשוט לא צריך להניח אוטומטית ששום דבר שמתואר במקרא לא קרה.

    אהבתי

  8. "זה נראה לי קושי גדול בתיאוריה של שנון: איך מתוך הזייה פסיכודלית נוצרים חוקים מוסריים".

    אתם מתייחסים ל"סמים" מתוך פרספקטיבה מודרנית. נניח לרגע בצד את השאלה אם היה או לא היה – אנחנו מתארים מצב קדמון של חברה בה זהו לא "סם" אלא חומר אלוהי שמשמש לפולחן ולחיבור עם האלוהות.

    קחו את האיהואסקה לדוגמא. אנחנו מתייחסים לזה כאל סם שגורם הזיות וחוויות פסיכדליות. אך עבור השמאנים האמאזוניים זהו מדיצין שמעביר אותך למישור בו אתה יכול לרפא את המקור האמיתי של תחלואי האדם.

    הנגזרות של החוויה הפסיכדלית תלויות במידה רבה בסיטואציה הפיזית, חברתית-תרבותית, פסיכולוגית וכן הלאה. מתוך "הזייה פסיכדלית" שנגרמת על-ידי סמים אולי לא יצאו יותר מדי חוקי מוסר. אך בחברה שבה זהו לא "סם" אלא אמצעי תקשורת עם האל המצב הוא אחר לגמרי.

    אהבתי

  9. מזה זמן מה אני תוהה בין תאורי טקסי הוודות שהם אבות ההינדואיזים לבין מעמד הר סיני. גם בתרבות הוודות מדובר על טקסי אש (יגנה) שבהם שרים את התפילות – כתבי הוודות ומגיעים לרמות גבוהות של מדיטציה וקשר לאמת הקוסמית. גם ליוגה על 8 זרועותיה יש את הימה וניאמה שהן דומות ומזכירות את עשרת הדברות שלנו.
    אני מעזה ומעלה את ההשערה שכמו שהניו אייג היום מתפשט בעולם, גם אז, לפני אלפי שנה, היו השפעות בין התרבות האינדו-וודית לבין אגן הים התיכון (ידוע שהיה מסחר בין התרבויות האלה) ויתכן והטקס המקראי משחזר טקסים שיובאו מהתרבות הוודית.
    ובעצם משה היה בטרנס מדיטטיבי וחווה הארה על הר סיני.
    מחשבה שאני משחקת איתה

    אהבתי

  10. חובבן, אני לא מכיר את הטקסט בכלל.

    וYBR, סביר להניח שהיו פחות השפעות הדדיות, ויותר מקורות משותפים. אבל צריך גם לזכור את השוני הגדול מאוד בין הדתות: משה ייסד דת שהיא מונותאיסטית וטרנסאנדנטית. הודות היו מזמורי הלל ששרו ברהמינים לאלים רבים, שאינם טרנסאנדנטים.

    אהבתי

  11. הגבתי גם ברשימתו של יובל, שלדעתי לא מדובר בלקיחת סמים כי אם בחוויה מיסטית

    לצערי הרב אני מרגישה ציניות מסויימת בשלילת האופציה הטבעית

    כמוך אני מאמינה שהמקרה התרחש במציאות, אם כי בוודאי לא כפי שכתוב
    בכל זאת, יש נטייה לנפח ולהקצין דברים

    וגם האמונה באל אחד בעל תכונות אנושיות שמעניש ומתגמל לא מתקבלת בעיניי
    ומתחברת אצלי יותר להסבר הלוגי שנתן לעצמו האדם בסוף ההתגלות המיסטית, במטרה להבין
    "מה היה שם"

    והכנסייה הקתולית, איי איי איי. ביניהם ובין המהות תהום

    אהבתי

  12. זה כמו: שייקספיר לא כתב את המחזות המפורסמים, זה היה משהו אחר שקראו לו שייקספיר…

    נראה לי שהעבר זה כמו קרני שמש. כאשר זה קרוב למרכז כל הקרניים מקבילות אבל רחוק הם מתרחקות זו מזו. ואז קשה לדעת איזו ליד איזו.
    על חשיבות העבר, אמנם בהקשר אחר, כתבתי כאן בקיצור.
    http://www.notes.co.il/hoolly/41907.asp
    ארחיב שם בהקדם.

    האפיפיור, פפה רצי, התיחס באחד הנאומים הראשונים שלו למהות האמת בדת. החשיבות של קיום המאורעות באמת כפי שדווחו, היא בשבילו הבסיס. האמונה בהם כלשונם היא בשבילו הבסיס לאמונה.
    זו גישה מנוגדת כמובן להעברת הדגש שבדת מהמתוס לערכים.

    אהבתי

  13. בעיני זה יכול להיות חוויה שקשורה במקורות חוץ גופיים.
    ואני מסכים עם מרגוליס שזה לא מפחית בכלום את גודל המעמד.
    כתבת ברשימה שלך שזה לא נראה לך סביר כי אתה מדמיין חוויה של סמים כחוויה שהיא מחוץ לגוף ואילו חוויה של כתיבת חוקי מוסר כחוויה שהיא בתוך הגוף. אבל מגוון החוויות שיכולות להיווצר כתוצאה מחומרים שונים, ואפילו כתוצאה מאותו חומר היא רחבה מאוד מאוד.
    ובו לא נשכח שבכל יום שישי אנחנו מברכים את אלוהים שיצר את פרי הגפן, מאיפה אתם חושבים זה הגיע?
    ובכל מקרה, הגיע המן שהקהילה הרוחנית תבין שישנם חוויות כנות ומשמעותיות שניתן להגיע אליהם כתוצאה מחומרים שונים. ואלי יותר חשוב, ישנה עבודה רבה שניתן לעשות עם אותם חומרים. עבודה על העצמי ועל מה שהוא מעבר לעצמי

    אהבתי

  14. כפי שכתבתי למרגוליס, יכול להיות שאתה צודק. אני לא מזלזל וודאי שלא פוסל חוויות שבאות כתוצאה משימוש בחומרים למיניהם. ואני מתאר לעצמי, כפי שכתבתם, שבתנאים מסויימים, עם חומרים מסויימים, יכולה להיות חוויה עמוקה, וכזו שלא מנתקת אותך מהחיים, כתוצאה משימוש שכזה. אז כן, אולי בכל זאת.

    אהבתי

  15. גם אם נניח שישנה אפשרות שאפשר להמציא קודקס מוסרי תחת השפעת סמים, אני עדיין לא מבין מה התוספת הזו נותנת לנו, מלבד הסבר מסויים של התיאור המיסטי, שמאוד סביר שהודבק בדיעבד, אולי אפילו ע"י מחבר שהיה לו עבר בסמי הזיות. זה יותר מדי מזכיר לי הסברים בסגנון "הדרקון הבלתי נראה במרתף" שלא ניתן להוכיח קיום או אי-קיום שלהם, ולכן אין להם משמעות. אני מניח שתאורית החוצנים שנותנים למשה את עשרת הדיברות היא כבר לא פחות אפשרית.

    אהבתי

  16. המידע הזה נותן לך אפשרות להאמין שגם אתה יכול
    "להמציא" קודקס מוסרי.
    אך לאו דווקא בהשפעת סמים :-)

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s