בטור הספרים מצד ימין כבר המלצתי על שני ספרים שיצאו לאחרונה בסדרת "עם הספר" של ידיעות ספרים, סדרה שעכשיו שהיא הסתיימה ניתן לומר לדעתי שהיתה מפעל חשוב ונדיב מאין כמוהו. הכרך "אחרים" למשל, הכולל את "מאמר תיאולוגי מדיני" ו"חיי שלמה מיימון", שניהם ב- 35 שקלים, הוא פשוט מתנה נפלאה לכל יהודי משכיל, ואין לי אלא להוריד את הכובע (או, כמו שני ההוגים שבספר, את הכיפה) בפני עורכי הסדרה ולהודות להם תודה גדולה.
ואתמול בערב, ערב שבועות, ערכתי לעצמי תלמוד תורה, שכידוע מנהג שהשתרש זה מכבר בעדות ישראל הוא לימוד תורה בליל שבועות, וכידוע מנהג ישראל תורה (תרתי משמע במקרה זה), ומכיוון שאין בקריית אתא יותר מדי אירועי לימוד קהילתיים (והנה סיבה טובה לעבור לירושלים), נטלתי לחיכי את הספר "מסורת בעידן המודרני", גם הוא באותה סדרה מפנקת, והגיתי בו אל תוך הלילה.
הספר מכיל בקרבו רשימות ופסיקות של מה שנקרא על כריכתו "חכמים ספרדיים בדורות האחרונים", וליתר דיוק מביא מעט מדבריהם של הרב אליהו בן אמוזג, הרב יוסף חיים (בן איש חי), הרב משה כלפון הכהן, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יוסף משאש, הרב חיים דוד הלוי והרב יהודה אשכנזי (מניטו). אתמול קראתי מדבריו של הרב יוסף משאש. למה? השפה. פשוט התאהבתי בשפה שלו.
הרב משאש כותב למשל בצורה נרגשת על קצבים בסביבתו (במרוקו) שאינם שומרים שבת, ודן האם שחיטתם כשרה אם לאו. הוא נאלץ למצוא צידוקים להכשרת שחיטתם, שכן אם לא כן לא יאכלו הוא והנאמנים על המצוות בשר. והוא גם מגן על פסיקתו שכן "עתה באתי להגיד כי ישר מה שעלה במצודתי, בעזר אלוהי ישועתי, בצד היתר אכילת בשר שאוכלים מיד האנשים האלה, כי שמעתי דיבת רבים מגור מסביב המתקדשים והמטהרים והחכמים בעיניהם…"
בחיבור אחר הוא מלמד שבבית המקדש "האחרון", כלומר זה שייבנה, כפי הנראה ידליקו נרות של "אליקטריסיטי", ש"היה נותן אורה כמדרגת חמש מאות או יותר בכח האלוהי השוכן בציון, שאין מעצור מה' להראות נפלאותיו בכל אופן שירצה", והוא ממליץ גם להדליק נרות חנוכה באותו אופן כבר בימיו.
מיד מגיע גם חיבור ארוך יותר שלו על "מצוות לעתיד לבוא" בו הוא מלמד זכות על פסיקתו הקודמת ומראה שרבים וטובים, מחכמי התלמוד ועד הרמב"ם, חשבו שהמצוות משתנות עם הזמן ושאין לדבוק בצורה ללא גמישות, וכותב שאלה "דברים הנאמרים באמת, לא בהגזמה מרהיטת העט כאשר חשב כבודו, כי הודות לה' יש לעטי מתג ורסן להוליכו רק בנתיב האמת והיושר והכושר והאושר…".
(וכתנא מסייע מגיע גם הרב חיים דוד הלוי, שבחיבור משלו כותב "וטועה מאוד מי שחושב שההלכה היא קפואה ואין לסטות ממנה ימין ושמאל, אלא אדרבא אין גמישות כגמישותה של ההלכה […] ורק בזכות גמישותה של ההלכה, יכול היה עם ישראל בכח חידושים רבים ומועילים שחידשו חכמי ישראל לדורותיהם, 'ללכת' בדרך התורה והמצוה אלפי שנים".)
ואחרי כל זה מגיע חיבור נאה של הרב על לימוד תורה לנשים שהוא קצר מספיק ומענג מספיק כדי שאדביקו כאן לפניכם (אחרי שסרקתיו וכו'), ואני מקווה שלא אעבור בזאת על זכויות יוצרים למיניהן (קופיריי"ט בלע"ז), ואין אני עושה זאת אלא כדי לשבח ולהלל את הסדרה הנאה הזו של הכרכים הצבעוניים המפיצים תבונה ודעת, ומי שירצה לקרוא עוד מוזמן לקנות את הספר שודאי עתיד להחטף מהדוכנים, ובשלושים וחמישה שקלים הרי מדובר בבדיחה ממש, ואף שכתוב במושב ליצים וגו', הרי שההלכה גמישה וכו'.
מתוך הספר נחלת אבות, ח"ו דרוש תמ"ב (עמ' 244-245 בכרך מסורת בעידן המודרני בסדרת "עם הספר" של ידיעות ספרים)
לולאת האל 
"היא לא מצווה בפריה ורביה", כל הנשים צריכות לזכור את זה.
תודה פרסיקו, תמיד דבריך מעניינים.
אהבתיאהבתי
שיהדות המזרח היתה מאז ומעולם פתוחה, אנושית וסובלנית יותר מיהדות מזרח אירופה (למשל). למרבה הצער, כפי שממשיכי ז'בוטינסקי לא קראו (ואם קראו – לא הפנימו) את תורתו הסוציאל דמוקרטית, כך ממשיכי יהדות המזרח אינם ממשיכים בדרכם המוארת של רבניהם שלהם.
אהבתיאהבתי
ז'בוטינסקי קרא לשבור את האיגודים המקצועיים. זה בעינייך סוציאל דמוקרט? או שגם את לא קראת את ז'בו ואוהב לקשקש?
אהבתיאהבתי
דילגת על חמשת הממים והרציונל הסוציאליסטי העומד מאחריהם, שרק אם התקיימו – הוא מעביר את קהליו להתייחסות מדודה לצעדים של כלכלה "חדשה".
אינך חייב להסכים עם כל מרכיב ממרכיבי תורה כזו או אחרת, זה אינו מוריד מהמכלול.
ואני לא חנה'לה בשבילך (או בשביל כל אדם אחר). בניסיון להמעיט בערכי יצאת מתנשא לשווא.
אהבתיאהבתי
חמשת הממים זה ליברליזם חברתי קלסי, לא סוציאליזם. ז'בוטינסקי התנגד לדומיננטיות של תנועת העבודה, הוא היה ליברל עם חיבה ללאומיות האיטלקית, הוא לא אהד ולו במעט את האיגודים והרשימה עוד ארוכה.
אהבתיאהבתי
משה, תעמוד בפינה ליד הדלת. חנה – ליד החלון. אני יודעת שהוא התחיל!
אהבתיאהבתי
זו הבעיה בהתייחסות פשטנית לטקסטים ולכותבם…
האמירה שהמדינה תוכל לתת לכוחות השוק לפעול רק בכפוף לקיומם של חמשת הממים (מזון, מלבוש, מורא, מעון ומרפא) שהיא מחוייבת לספק במלואם לתושביה לפני כל דבר אחר – היא אמירה סוציאל דמוקרטית טהורה. ריסון כוחות השוק הוא סוציאליזם. הוא אינו מאמין בריסון כוחות השוק וכן מאמין בחובת המדינה לרווחת אזרחיה ובחמלה. גם אם ניתן לקרוא הגיגים על תחומים אחרים בכתיבתו כליברליים – אין זה שונה מהוגים אחרים. הוגה קונסיסטנטי הוא הוגה משעמם, פלקטי וחסר התכוונות. הכתיבה של ז'בוטינסקי היא אנושית ויישימה לכן משל הרבה כותבים סוציאליסטיים.
אבל זה סוטה מענייני הפוסט, גם אם לא לחלוטין שכן הוא התייחס גם לנשים בכתיבתו.
אהבתיאהבתי
.
אהבתיאהבתי
תן לי להבין – אתה מתלהב מזה שרבי מצא לנכון ללכת כנגד הזרם ו*לאפשר* לנשים ללמוד תורה, תוך צידוקם בכל מיני מעשי ניסים שלא היו ולא נבראו, הגדלת גדולי הדור הקודמים לכדי אות ומופת, ואמונות הבל על שכר ועונש, וכלל וכלל לא מזכיר את העובדה הפשוטה שמן הראוי לאפשר לנשים חופש ללמוד תורה או לעשות כל דבר אחר שירצו בו….
סלח לי, אבל אני לא מתרשם….
זוהי עדות עצובה למצב המוסרי של העדה שהרבנים נאלצים לדבר בזכות לימודי הנשים, ועדות עצובה למצבה הרוחני של העדה שנימוקי הבלים שכאלו הם אלו הפונים אליה.
אני כמובן מברך על סדרת הספרים עצמה – יופי של דבר, גם אם אני רכשתי רק מקצת. הפצת ידע ודעת היא דבר נפלא, ואכן נראה שזו מטרת הסדרה. אני מודה שהייתי מעדיף דברי פילוסופיה והגות כלליים, אך גם זה טוב.
אהבתיאהבתי
לא רק במרוקו – נשמה לי שהוא היה גם הרב הראשי של חיפה או משהו כזה.
וחוץ ממתירנות שלו לגבי לימוד נשים – הוא ידוע בעיקר בזכות ההיתר שלו לנשים נשואות ללכת בגילוי ראש. די אירוני שאנשים (=אורתודוקסים מודרניים) שלא שמעו מעולם על הרב משאש ולא חולמים ללכת על פי על פוסקים ספרדים יודעים פתאום לצטט בעל פה את עניין כיסוי הראש. עניין סוציולוגי מעניין.
הנה המאמר: http://www.mashash.co.nr/
אהבתיאהבתי
אני חושב שכאשר באים לשפוט אדם, צריך להבין את ההקשר שבו הוא חי וממנו הוא יוצא. וגם את הזמן. בהתחשב באלה, הרב משאש מרשים. אבל אני בכלל הבאתי את הקטע בגלל השפה היפיפיה.
אורן – תודה.
אהבתיאהבתי
אני נהנה מאוד לקרוא טקסטים כאלה מפאת סגנון הכתיבה, אך מהתוכן לא שאבתי כל עונג.
סיפורי אגדה מהמופרכים והתמימים ביותר, בעלי מוסר השכל שאינו עולה ברמת המתוחכמות שלו על סיפורי סינדרלה וכיפה אדומה, רק עם עם מוסר חשוך יותר.
שמחתי אמנם לשמוע שהרבי היקר (שלא לדבר על בורא עולם) שהרשו לבנות המין היפה להציץ בספרים הסודיים שלנו הגברים, אך קשה שלא לשים לב שע"פ שני הסיפורים צדיקה יכולה להיות רק בתולה ורק כזאת שגזרה על עצמה להיות בתולה זקנה (ומבחינות מסויימות הופכת לסוג של… גבר במובן שאינה משלימה את ייעודה השמרני של האשה להנשא ולהביא ילדים).
מכך שהבתולה לא זוכה לשום דבר בעצמה אלא לעושר של *אביה* או הגנת *תושבי עירה* אני טרם יודע מה להסיק:)
לסיכום, אם אדם בוגר מוצא את עצמו משנה את אורח חייו בעקבות סיפורים כאלה, מוטב לו שיקשיב לכל סיפורי הילדות ופשוט ידבוק במסרים הבסיסיים – אהבה מנצחת, אסור לשקר, ואלימות זה רע. באמת.
אהבתיאהבתי
מי שמתייחס לסיפורים האלה כאל הטעם העיקרי בהנמקת פסיקת הלכה אינו מבין כלל את דרכם של הפוסקים הספרדים. הרב משש הביא את הסיפורים האלה כתבלין ולא מתוך ניסיון לחזק את עמדתו בעניין זה. כך דרכם של הרבנים הספרדיים גם בדרשותיהם, לתבל את דבריהם בסיפורים ומעשים,דרך זו נובעת משיקולים דידקטיים. אפשר להירגע.
אהבתיאהבתי
ראוי לציין שהכרך 'מסורת בעידן המודרני' התווסף רק לאחר שנסתיימה הסדרה ונערכה כבר. איכשהו שכחו את כל העושר הנפלא הזה. וגם הספר הזה מביא קמצוץ קטן של אותו עולם נסתר.
אהבתיאהבתי