הכנס לחקר רוחניות וכנסים אחרים

כמה מפגשים וכנסים מעניינים ממשמשים ובאים, באחדים אני אפילו מדבר, אז הנה רשימה קצרה ומהירה בנוגע לכך.

1. ראשית, הכנס הישראלי השלישי לחקר רוחניות עכשווית יתקיים ב-15 למרץ באוניברסיטת חיפה. הרבה אנשים טובים יתנו שם מדבשם, וכמעט בכל חדר שבכל מושב יש לפחות הרצאה אחת שהייתי רוצה לשמוע. הנה פרסום חביב עם פרטים (שימו לב שפרופ' משה אידל מדבר בפתיחה, ופרופ' אוה אילוז בסיום – היש תענוג גדול מזה???):

בכ"א, אנוכי הק' אדבר שם (במושב ג'5) על "ניטרול המימד המיסטי ב"התבודדות" הברסלבית בין ממשיכי ר' נחמן בזמננו". הנה תקציר הרצאתי:

חסידות ר' נחמן מברסלב זוכה בעת הזו לעדנה חסרת תקדים. בין אם כאחד מהמוקדים המרכזיים לקליטת חוזרים בתשובה, בין אם כמעין נובע להשפעה על יצירה תרבותית עכשווית, ובין אם ככוח המניע והמארגן מאחורי פסטיבל העליה לרגל באומן בכל ראש שנה עברית, הרי שכמעט שאי אפשר שלא להיכנס לתחום השפעתה הישירה או העקיפה של תנועה מגוונת זו.

יחד עם זאת, ברור שכפי שהפריחה הזו עצמה חדשה ומפתיעה עבור החסידות הותיקה, כך גם רבות מהתופעות שמאפיינות את חסידי ברסלב הנוכחיים הינן תופעות חדשות, שלא היו מוכרות בדברי ימי החסידות. בהרצאתי אנסה לברר תופעה אחד שכזו, והיא תרגולת ה"התבודדות" המודגשת מאוד בין הרבנים המלמדים כיום את תורת ר' נחמן.

ר' נחמן עצמו הדגיש את החשיבות הרבה ביציאה להתבודדות לפחות שעה בכל יום. בהתבודדות על החסיד לדבר בצורה חופשית וספונטנית עם אלוהיו, לשטוח את טענותיו, להודות על הטוב שיש לו ולבקש על כל מה שהוא מרגיש שחסר לו. אולם בעוד כך מציגים רבנים שונים כיום את התרגולת הזו, עבור ר' נחמן ההתבודדות היתה גם פרקטיקה מיסטית רבת עוצמה. ר' נחמן הורה שההתבודדות היא דרך המלך להתאחדות עם האל, שכן ההתבודדות מביאה ל"ביטול הגשמיות" ול"התכללות" באלוהות.

עבור ר' נחמן החסיד האידיאלי היה אמור לעבור בהתבודדות תהליך אקסטטי של התוודות ותחינה לפני האל, מסע רגשי ופיזי שהיה סוחט את כוחותיו ומביא אותו לסף עילפון. בהיותו מותש הוא היה יכול סוף סוף לזכות לאיחוד מיסטי עם אלוהיו.

בניגוד לכך, הגם שמפיצי תורתו הבולטים (כגון הרב אליעזר שלמה שיק, הרב שלום ארוש, הרב ארז משה דורון והרב ישראל יצחק בזאנסון) שמים דגש רב על הפרקטיקה הזו, הרי שההוראות למלאכת ההתבודדות של חלקם אינן מותירות זכר למטרה המיסטית שהציב ר' נחמן, ושל אחרים מבטלות את דרך האקסטטית שהובילה אליה. לרוב ההתבודדות בשבילם היא שיחה כנה, "שפיכת הלב", ותו לא.

כאשר אנו עדים לשטף של פרקטיקות מיסטיות, או לכל הפחות שאיפות מיסטיות, שרווחות מאוד ברוחניות העידן החדש, יש טעם בתהייה על ניטרול הפן המיסטי שאנו מוצאים בהוראתם של רבני ברסלב הפופולריים כיום. בהרצאתי אציג את מלאכת ההתבודדות על פי ר' נחמן, את ההתבודדות כפי שהיא מוצגת ומתוארת בספרי כמה ממשיכיו המודרניים, ואנסה להסביר את מיסתורין ניטרול המיסטיקה שבתורותיהם של חלק מאלו האחרונים.

מעניין! כאן אתר הכנס, וכאן התוכנייה המלאה ב-pdf.

2. מסתבר שבימים אלה נכתב פירוש פמיניסטי לתלמוד. מדובר בפרוייקט חובק עולם שמרכזו ב- Freie Universität בברלין, בשיתוף עם ההיברו-יוניון קולג' של התנועה הרפורמית, ועיקרו (על פי הסיכום הקצר כאן) פירוש הלוקח בחשבון את האופי הפטריארכלי, האנדרוצנטרי, המבדיל בחדות בין תרבות לטבע של הטקסט התלמודי, ועד כה יצאו לאור כרכי תענית, סוכה וביצה. בהמשך לכך, כנס המתקרא האישה והמקדש – פירוש פמיניסטי לתלמוד הולך להתקיים ב- 7-8 למרץ, שיכלול בתוכו אנשים טובים ומעניינים (לכשעצמי נחשפתי למאמרה של דליה מרקס על מסכת קינים, בו היא מציגה את התמקדותו בנשי בצורה הלכתית ומדרשית):

3. מיד אחריו, ב-9 למרץ, יתקיים באוניברסיטת תל-אביב כנס תחת הכותרת "ותצאנה כל הנשים", שיעסוק במעורבות ההולכת וגדלה של נשים בטקסים וטקסטים יהודיים, ושיכלול הרצאות וסדנאות. וכפי שהלברטל אמר בהרצאה שכתבתי עליה כאן, הפמיניזם הוא אולי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני הדת הממוסדת בעידננו. הנה האתר והנה הפרסום:

4. ולסיום, מפגש בסדרת מפגשי "שבילים רבים – דהרמה אחת" תחת הכותרת בודהיזם מהשורש: על טבעה הריק של המציאות, ידברו גדולים וטובים כד"ר אביתר שולמן, ד"ר דניאל סטמבלר, מיכל כהן, יובל אידו טל, וכן אנוכי הריק ממהות עצמית, והמנחים אילן לוטנברג ואבי פאר (שעושים רבות רבות למען התרבות הבודהיסטית – ועל כן התרבות בכלל – בישראל). הכל ב-18 במרץ, 10:00-14:00 (התכנסות ב-9:30), סמינר הקיבוצים, דרך נמיר 149, תל-אביב.

מתוך דף המידע (גללו מטה) מסתבר שנדבר על "מושג ה'ריקות' (sunyata), שידוע במידה זו או אחרת למרבית ההולכים בדרך הבודהיסטית ובמיוחד לאלו הקרובים יותר למסורות הזן והבודהיזם הטיבטי, אבל שאף אחד לא מבין אותו ממש, כפי שאכן אמור כנראה להיות – או שלא? מי שיבוא יידע. הכל גם קשור לצאתו המבורך של תרגומו החדש של אביתר שולמן לספרו מהולל של נגארג'ונה, שכתבתי עליו כאן. הרשמה כאן.

4 תגובות

  1. מאד מעניין. הדבר הראשון שעלה בראש הוא אולי לשלוח את הקישורים לשני החבר'ה החוזרים בתשובה שעובדים איתי. ואז במחשבה שנייה הנחתי שהם בטח יתייחסו לזה בבוז כמו אל רוב ההתייחסות האקדמית לשאלות הדת.

    כמו-כן אולי זה קטנוני אבל מאד צורם שבפוסטר של "ותצאנה כל הנשים" כתוב "מאיזה חומרים". הייתי מצפה ליותר הקפדה מאכסניה מכובדת.

    אהבתי

  2. אני מכיר מרצה לספרות באוניברסיטה שטוענת בתוקף שאנשים רוחניים נמצאים אצלה בפוקלטה, לובשים פלאנל ומקבלים משכורות מגוחכות. מה שאתה קורא לו 'רוחניות' צריך להיקרא בשם 'מיסטיקה'.

    אהבתי

  3. אני אמנם יוצא כאן שמרני באופן נורא, אבל אני באמת לא מבין איך לעזאזל מפרשים את סוגיית "ממון המוטל בספק" באופן פמניסטי?

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s