מ'התבודדות' ברסלבית ל"מדיטציה יהודית"

חסיד מתבודד בבית הקברות היהודי במז'יבוז'לפני כשבועיים התקיים במכון ון-ליר כנס על "היבטים פוליטיים, היסטוריים וחברתיים בתרבות העידן החדש בישראל" (התוכניה כאן ב-pdf). הכנס הציג את תוצאותיה של עבודה של כשנתיים בקבוצת מחקר מטעם המכון שהובילו פרופ' בועז הוס וד"ר רחל ורצברגר, ואני הגשתי בו הרצאה תחת הכותרת עיבוד ואיבוד הממד המיסטי של ה'התבודדות' בקרב ממשיכי רבי נחמן מברסלב בימינו. הנושא הזה קשור למחקר העיקרי שלי, כלומר לדוקטורט שלי, שעוסק בטכניקות מדיטטיביות ביהדות בעבר ובהווה.

בקיצור נמרץ ביותר, בדוקטורט אני בודק, מתוך מבט דיאכרוני, את התפתחותן של מסורות מדיטטיביות שונות ביהדות. שלא כמו בקרב זרמים שונים בודהיזם או בהינדואיזם, ביהדות מעולם לא היתה מסורת מדיטטיבית מגובשת שהתמשכה לאורך זמן, אלא מיסטיקנים שונים, בתקופות שונות, הציעו דרכים מדיטטיביות שונות ונבדלות. על ידי בחינה פנורמית העבר אני מנסה להבין שני דברים: ראשית, את הטכניקות המדיטטיביות המוצעות כיום על ידי מסגרות שונות, אורתודוקסיות ושאינן, תוך ניתוח מאפייניהן, כך שאוכל לנסות לקבוע עד כמה הן פיתוח של פרקטיקות קבליות או חסידיות, ועד כמה הן יבוא וגיור של תכנים וטכניקות שניתן למצוא בתרבות הניו-אייג' והרוחניות העכשווית, ששאולות בעיקר מדתות המזרח (יש מזה ומזה כמובן); שנית, אני מנסה, מתוך בחינת השינויים העקרוניים שחלו באופי הטכניקות היהודיות המדיטטיביות השונות לאורך הדורות, להצביע על התמורות התרבותיות שעומדות בבסיסן (כלומר, מה גורם ליהודי להפסיק לנסות לזווג ספירות בעולמות העליונים ולהתחיל לנסות להתבונן אל תוך עצמו ולעבור תיקון פרטי). בכך המחקר משמש גם כפריזמה (מסויימת מאוד כמובן) דרכה ניתן להשקיף על ההתפתחות התרבותית-חברתית של המסורת היהודית באלפיים השנים האחרונות.

ההרצאה שהצגתי בכנס קשורה לחלק מסויים בדוקטורט, החלק על ר' נחמן, אבל היא מרחיבה אותו מעבר למה שכתבתי שם, מפני שאני עוסק גם ברבנים שכלל לא מציעים פרקטיקות מדיטטיביות – ומכאן ה"איבוד" של המימד המיסטי ב'התבודדות' של ר' נחמן. כפי שתראו, בהרצאה אני תחילה עומד על השאיפה המיסטית החריפה שאפיינה חלק מהוראותיו של ר' נחמן באשר ל'התבודדות', ובאה לידי ביטוי בהוראות לביטול עצמי מוחלט, המושג על ידי השתפכות אקסטטית של בכי וגעגועים. בהמשך אני מראה כיצד נוטרל מימד אקסטטי זה, וגם הביטול העצמי הטוטלי נשכח, או ליתר דיוק הושכח. במקומם נמצא כיום הוראות שמכוונות להרגעה דווקא, ובמקרים אחרים, טכניקות מדיטטיביות של מלמול מנטרה (סטייל TM הנאו-הינדואיסטית) או אינטרוספקציה (סטייל ויפאסנה נאו-בודהיסטית), שאין להן שורשים בתורתו של ר' נחמן, ולקוחות מהרוחניות העכשווית.

במחקרי בדקתי את הוראות ההתבודדות של חמישה רבני ברסלב בני זמננו: אליעזר שלמה שיק, שלום ארוש, עופר ארז, ארז משה דורון וישראל יצחק בזאנסון. בעוד ששלושת הראשונים מנטרלים את המימד האקסטטי-מיסטי שבפרקטיקה, שני האחרונים שומרים על מימד מיסטי מסויים, אולם כאמור מעדיפים לוותר על שיטותיו של ר' נחמן, במקומן מייבאים טכניקות משדות הניו-אייג' הפוריים והשופעים. אציין מראש שבשל מגבלות הזמן ההרצאה מביאה אך ורק את עיקרי הדברים – לא הייתי יכול להראות את כל הציטוטים התומכים בעמדתי, אם כי לדעתי הדברים גם כך ברורים למדי.

יו"ר מושב בו הרצתי היה ד"ר אליעזר באומגרטן, ולפני מרצים בו ד"ר שלמה פישר, על משבר המדינה והאותנטיות של תרבות הנגד בקרב המתנחלים הרדיקליים, ואסף תמרי על "רק ענין של שינוי בראש, של שינוי בעם": תודעה ופוליטיקה בהגותו של הרב יצחק גינזבורג – שתי ההרצאות שלהם סובבות סביב הגותו של הרב יצחק גינזבורג, ואני ממליץ בהחלט להשקיע זמן לשמוע גם אותן.

ההרצאה שלי מתחילה מדקה 51:40, ומכיוון שהמצלמה לא מצליחה לתפוס גם את המצגת שהכנתי, הנה היא כאן ב-pdf, ואני מקווה שהיא גם מוטמעת להלן. כדאי להוריד או לעקוב אחריה, שכן הציטוטים השונים מופיעים בה והיא עוזרת לעקוב אחרים.

32 תגובות

  1. בהקשר זה של איבוד משמעות ה'התבודדות' הברסלבית, מצחיק אותי כל פעם מחדש להיזכר במה שסיפר קברניט של אוניות קטנות (סליחה על חוסר הדיוק בתואר, איני בקי בתחום), על קבוצת חסידי ברסלב ששכרו את שירותיו כמה פעמים כדי לצאת (כולם יחד!!!) להתבודדות בלב ים…

    אהבתי

  2. א. תודה רבה על הסקירה הממצה.
    ב. אחד מרבותיי ניסח זאת כך – המטרה של ר' נחמן היא להגיע אל האין דרך האני והצרות שלו, אלא שמאוד קל להישאר באני ובצרות שלו ולא להתקדם אל האין (ולמען הסר ספק – אני אומר את זה על עצמי). ובניסוח אחר – ר' נחמן מנסה להגיע אל האין דרך המלכות (המציאות האישית הקונקרטית), זאת בניגוד למגיד ותלמידיו (ובראשם חב"ד) שמנסים להגיע לאין דרך הדעת והבינה.
    ג. צריך להזכיר שמול ה"אקסטטיות" של תורה נ"ב, ר' נחמן מדגיש במקומות אחרים ובים דווקא את התנועה של השוב (אם תרצה אביא מקורות).
    ושוב תודה על הסקירה המעולה.

    אהבתי

    1. יואל שלום,
      חן חן, ורק אומר שבוודאי יש מקומות לא מעטים שר' נחמן מדבר על 'התבודדות' כשיחה ותו לא. יחד עם זאת, ההתעלמות המוחלטת מהמקומות שהבאתי אצל רבנים מסויימים אומרת דרשני. (ואני, אם אומרים דרשני, אני דורש.)

      אהבתי

  3. הטענה הראשית אמנם נכונה, היא לא טעונה מחקר להוכיח אותה. המחקר שערכת,אמנם, רצוף טעויות. למעשה כמעט כל מה שהרבנים אמרו על ההתבודדות יש להם על מה לסמוך ואסביר.
    ההתבודדות היא נושא כה מרכזי אצל הר"ן כך שאין זה נכון לבחור בצורה סלקטיבית שני מקורות מתוך התורות שלו ולראות בהם חזות הכל. בכל מקום שהרן מדבר על תפילה אפשר לראות זאת כמקור על התבודדות. הרן עצמו דרש מחסידיו 'לעשות מהתורות תפילות', כך שאם נמצא תורה שעוסקת בתחום מסוים בליקו"מ כבר זה נכון לדעת הרן לעשות ממנה נושא להתבודדות. יחד עם זה כמו שאראה בהמשך לא צריך להפליג עד לשם מכיון שהדברים שהוזכרו נאמרו במפורש במקומות שונים במקורות הברסלבים

    .
    מקור ההשראה להתבודדות של הרן היה דוד המלך בספר תהילים וגם שם, לצד פרקים אינטניסיבים של צעקה ושוועה שוכנים פרקים של שירה והלל. גם בהתבודדות של הרן שיש בה אמנם געגוע אין סופי יש בה גם 'שירת עשבים' ושינוי תודעתי – "בִּהְיוֹתוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו כְּשֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּיַּעַר אוֹ בַּשָּׂדֶה כְּשֶׁחָזַר מִשָּׁם הָיָה כָּל הָעוֹלָם חָדָשׁ בְּעֵינָיו וְנִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי
    וְלא הָיָה הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּעֵינָיו כְּלָל כַּאֲשֶׁר מִקּדֶם" וכשטייל באותם מקומות היה אומר "כַּמָּה הָיָה טוֹב לְפָנַי בְּכָאן כִּי בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם גַּן עֵדֶן" . באנקדוטות מעין אלה, אם כן, אין זכר לאותה אינטנסיביות שבמקור ממנו ציטטת.

    כשהרב הרוש מתאר את ההתבודדות כמקור לגאולה פרטית וליציאה מהחושך הוא מסתמך למעשה על הדברים הבאים:
    'הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה' וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכלֶת לָצֵאת רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁך הוֹלֵך, וְלא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה' אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים וַה' אוֹר לוֹ כַּנַּ"ל וַאֲזַי: "פֵּתַח דְּבָרֶיך יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם 'מֵבִין פְּתָיִים' כִּי הַפְּתָיִים הַנְּתוּנִין בַּחֹשֶׁך, וְלא יִרְאוּ לָצֵאת יָבִינוּ וְיִרְאוּ הַפֶּתַח לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁך כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵאמר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁך הִגָּלוּ" (ליקו"מ)

    גם להתבודדות כמכשיר לרגיעה ניתן למצוא מקור בקלות. בסיפור המעשה מבן המלך שנחלף מתאר הרן גן שכל הנכנס אליו חש כאילו רודפים אותו. בן המלך החכם מבין כי הפתרון תלוי בדיוקן שניצב בגן, של מלך שבימיו היה שלום וכל מי שנעמד סמוך לדיוקן מיד ניצל מהרדיפות. ר' נתן בליקוטי ההלכות שלו ממשיל את הרדיפות לכל הטרדות שאופפים את האדם ואת המלך שבימיו היה שלום לנקודת שבת שבה הוא זוכה למנוחה. קל לזהות שהשעה שמייעד ר' נתן להשבתת המחשבות ולרגיעה היא אותה שעה של התבודדות שמיועדת אליבא דהר"ן ל'התכללות בשורש':
    "ועל כן בחינת שבת הוא עצה גדולה כנגד כל ההתנגדות והבלבולים שיש לאדם הן מעצמו הן מאחרים. כי בכל התאוות והבלבולים והמחשבות רעות החוליפין ועוברין עליו. צריך לזכור בשבת שהוא בבחינת ביטול את התכלית. כמו שכתוב זכור את יום השבת זכרהו מאחד בשבת. כי שבת. הוא בחינת שב ואל תעשה בחינת שביתה וביטול שהוא עצה גדולה. שבכל מה שחולף ועובר עליו. יבטל עצמו איזה שעה ויזכור את עצמו בהתכלית. כי כל אדם שבעולם יכול לבטל את עצמו ולזכור בהתכלית הוא להכלל באור האין סוף יתברך." (אורח חיים הלכות שבת הלכה ו אות ד)

    בנוגע להתבוננות פנימית וגילוי עצמי עליו מדבר הרב בזנסון. הדברים כתובים במפורש בליקו"מ. כידוע אחת התורות המרכזיות של הרן היא תורה רפב בה הוא מדבר על הצורך שאדם יחפש בעצמו נקודות טובות כדי להעלות את עצמו לכף זכות, הרן בטוח ביכולתו של האדם למצוא אותם בגלל בטחונו בעצמיות הטהורה שהיא מנת חלקו של כל אדם שחי באלוהים. מה יותר טבעי מלקשר את ההתבודדות עם תורה רפ"ב. והרן אכן עושה זאת בתורה נד חלק ראשון:

    בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז הוּא פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת[…] אֲזַי הַזְּמַן לְקַבֵּץ הָרוּחַ טוֹבָה מִתּוֹך הָרוּחַ רָעָה הַיְנוּ שֶׁאָז עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַהִתְבּוֹדְדוּת לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ וּלְחַפֵּשׂ הָרוּחַ טוֹבָה, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן לְבָרְרָם מִתּוֹך הָרוּחַ רָעָה
    שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נִגּוּן"

    מקריאת השורות מקבלים פרספקטיבה אחרת על התבודדות שלא קיימת במקורות שציטטת.

    לסיום, דברי דורון על 'אלף פעמים רבונו של עולם' מוזכרים בספר כוכבי אור בסיפור על ר' נתן:

    "אחד קבל לפני ר' נתן שאין לו דיבורים בשעת התבודדות, וגער בו ר' נתן ואמר לו : וכי אינך יכול לומר רבונו של עולם תציל אותי אלף פעמים? ועל כן כשארע פעם אחת שבא למדן גדול והיו אומרים עליו שהוא יכול לומר אלף דפי גמרא בעל פה, וענה ר' עוזר ואמר – עוזר יכול לומר אלף פעמים רבונו של עולם."

    ככל הנראה דורון כתב מזכרון ושכח שהאמרה הזו מיוחסת לר' נתן. בכל מקרה, זה לא שהיא 'לא מופיעה בשום מקום'. יחד עם זה שינון במהלך התבודדות לא מוכר לי, אם כי יכול להיות שאיני יודע.

    ולסיכום , לגבי הטענה עצמה, לי פשוט נראה שלא עוסקים בזה כדי שהלימוד לא יתפש כמשהו 'מעופף' או לחילופין ה'התמזגות עם האל' היא תחנה אחרונה שזכה לה בברסלב רק אחד – ר' נחמן עצמו.

    אהבתי

    1. שי שלום,
      תודה על התגובה.

      בקשר לטענה שהתפילה בכתבי ר"נ מקבילה להתבודדות, זה נכון במקרים רבים, ובמאמר השלם התייחסתי לכך. דע עקא, אין זה מבטל את אותן מקורות שהבאתי, ואחרים, שבהם ר"נ מדבר בפירוש על התבודדות כפרקטיקה אקסטטית, אלו מקורות מרכזיים ובולטים, בהם ר"נ מדגיש את חשיבות הבכי מחד והעלייה המיסטית הקיצונית מאידך, וההתעלמות מהמקורות האלה על ידי מורים ברסלביים בימינו אומרת דרשני. שוב: אני לא טוען שאין מקורות המתארים את ההתבודדות כשיחה פשוטה בין האדם לקב"ה. יש ויש. אבל יש גם אחרים, אשר מהם מתעלמים לגמרי, וההתעלמות הזאת אינה מקרית. על זה דיברתי.

      בקשר לדבריך על מקורותיו של הרב בזאנסון, מקור יפה הבאת. שים לב, יחד עם זאת, שהרב בזאנסון מפליג רחוק הרבה יותר מהכתוב בו. הוא לא מדבר רק על חיפוש נקודות טובות, אלא משתמש בשפה "ויפסנאית" כדי לתאר מדיטציה של אינטרוספקציה, "שחרור מהאוטומציה של מעשינו" וכו'. יש כאן פיתוח נוסף, ששוב, אומר דרשני.

      באשר לר' ארז משה דורון, צר לי, אבל אין במקור שהבאת את ההוראה למלמל רבש"ע כמנטרה. פשוט אין. ואין גם בשום מקום אחר. דורון פשוט הוסיף את זה ללא קשר למקורות (ואני מעריך, מתוך השפעה מר' אריה קפלן, שעשה זאת לפניו, וגם הוא ללא כל תימוכין במקורות, ומתוך השפעה ברורה של מדיטציית ה-TM שהיתה פופולרית בסוף שנות השבעים).

      גם הציטוט שהוא מביא מפי ר"נ, "אם אינך יודע מה לומר, אז אמור אלף פעמים ריבונו של עולם", פשוט לא קיים, לא אצל ר"נ ולא אצל ר' נתן. אין כאן גם שום עניין של זיכרון, שכן הדברים כתובים בספר שיצא לאור, ולא נאמרו כלאחר יד. יש כאן המצאה של הוראות מדיטטיביות שאמורות להחליף את ההוראות של ר"נ.

      ולגבי התמזגות עם האל, רק אומר למרטין שבמקרה זה שי צודק, והיא קיימת במקורות יהודיים, ובכללם אצל ר"נ.

      אהבתי

        1. תומר עושה על הנושא דוקטורט, אז כנראה שהוא מבין משהו…

          כמי שגדל בבית דתי-אורתודוקסי (עם ענפים חרדיים) מעולם לא שמעתי על "התמזגות באל". שמעתי על דבקות באל אבל הרעיון של התמזגות עם האל היא לדעתי מודרנית. תומר כתב שאני טועה, אז אולי לא שמתי לב שהמקורות היהודיים דיברו על התמזגות באל מאברהם אבינו עד הרמב"ם.

          אהבתי

      1. זה שהרב בזנסון משתמש במילה מדיטציה עדיין לא אומר שהוא מוכר מרכולת שאינה של הר"ן.
        גם על תורה רפב אפשר להתיחס כאינטרוספקציה,ולא יהיה קשה למצוא מקור ל'אוטומציה של מעשינו'.
        מה שאתה מפספס זה שהרן מפנה את הדברים שלו ל'דרי מעלה' ו'דרי מטה'. אין זה פלא
        בכלל שהרבנים לא מזכירים את מה שבעיניהם נחשב למדרגה גבוהה. הם בוחרים
        פשוט את הטקסטים שלדעתם מתאימים לאנשים מן השורה בחינת 'דרי מטה'.
        ושוב כמו שהראיתי מהמקור של הרבנים הרוש ועופר ארז. אתה באופן סלקטיבי בחרת להתעלם מהמקורות האלה.

        הבאתי את המקור המפורש שממנו ציטט ארז משה דורון הוא נמצא בספר כוכבי אור עמוד שס"ד בהוצאת הקרן. עם מחקר קצת יותר רציני היית אמור להגיע אליו. שוב, גם אני ציינתי שלא ידוע לי בברסלב על טכניקת שינון אבל פשוט שזה המקור שעליו הוא מסתמך,בין אם הוא צודק או טועה.

        ולשאר הקוראים בעלי האמונה העיוורת, אני מכבד את האמונה שלכם בתומר אבל האמונה הזו לא רלוונטית לדיון. אם כל טענה שמפריכה את מה שהוא כותב מיד נדחית בזלזול בלי מענה רציני זה מראה הרבה על רמת השיח. אדם חכם לא יורה מיד בנושאים שבהם הוא לא מבין.

        אהבתי

          1. הבאתי. מתוך הספר כוכבי אור שנכתב לפני כמאה שנה בידי הרב אברהם חזן, אחד מחסידי ברסלב הידועים. זה בוודאי המקור שעליו הסתמך דורון, בין אם המסקנות שהוא הסיק ממנו נכונות ובין אם לאו.

            אהבתי

            1. מה הבאת? לא הבאת כלום. הרב ארז משה דורון מצטט את ר' נחמן (לא את אברהם חזן) שאומר "אם אינך יודע מה לומר, אז אמור אלף פעמים ריבונו של עולם". אני לא מוצא את המשפט הזה בציטוט שהבאת, ובטח לא הוראות לשבת עם עיניים עצומות.

              אהבתי

                1. שי.. אתה מתחמק. דברי חכמים בנחת נשמעים. בנחת. בסבלנות.

                  אז הוא לא הבין. תסביר לו שוב. לאט. עם שמות של ספרים, מראי עמודים וציטוטים מדוייקים. ככה זה עובד עם תלמידי חכמים. לכן לתומר היה את הנחת והסבלנות לענות לך.

                  אני לא חכם. יש על זה הסכמה כללית. אבל כנראה שגם אתה לא כזה חכם כמו שהתיימרת להיות.

                  אהבתי

                  1. מרטין ומנדי, הדוברים מטעם של תומר, קחו נשימה ואולי גם כדור הרגעה אם צריך. הקטע של חלוקת המחמאות מיצה את עצמו, אתה לא חושב? זה לא נשמע כאילו אתה מעוניין לערוך דיון.

                    אכתוב שוב את מה שכבר כתבתי יותר מפעם אחת, ואנא גלול למעלה וקרא מההתיחסות הראשונה שלי לפוסט.

                    כתבתי –
                    הסיפור במקור מובא על ר' נתן, לא על ר' נחמן. כך אמרתי. על ר' נתן, לא על ר' נחמן.
                    הסיפור מובא בספר כוכבי אור של הרב אברהם חזן. לא הרב אברהם חזן נתן הוראה
                    לאחד החסידים לומר אלף פעמים 'רבונו של עולם תציל אותי'. היה זה ר' נתן. נכון,
                    לא ר' נחמן ולא הרב חזן, ר' נתן.

                    אז כתבתי – ככל הנראה דורון כתב מהזיכרון וחשב שהיה זה ר' נחמן אבל בעצם
                    הוא טעה והיה זה ר' נתן. נכון, לא הרב אברהם חזן, היה זה ר' נתן.

                    והבאתי את הציטוט, השמטתי את היידיש והבאתי את התרגום. והנה הסיפור
                    כפי שהוא מתועד על ידי הרב אברהם חזן בו הוא מספר על הוראה שנתן ר' נתן
                    לאחד החסידים. ועל הסיפור הסתמך דורון. ושוב, דורון טעה, כי הוא כנראה כתב מזכרון
                    אבל הסיפור במקור מדבר על הוראה של ר' נתן. לא של ר' נחמן ולא של הרב אברהם חזן.

                    והנה הסיפור שוב. אני מעתיק ומדביק:

                    "אחד קבל לפני ר' נתן שאין לו דיבורים בשעת התבודדות, וגער בו *ר' נתן* ואמר לו : וכי אינך יכול לומר 'רבונו של עולם תציל אותי' אלף פעמים?
                    ועל כן כשארע פעם אחת שבא למדן גדול והיו אומרים עליו שהוא יכול לומר אלף דפי גמרא בעל פה, וענה ר' עוזר (אחד החסידים) ואמר – עוזר יכול לומר אלף פעמים רבונו של עולם."

                    מתוך כוכבי אור עמוד שס"ד בהוצאת הקרן. ספר שנכתב על ידי הרב אברהם חזן
                    אך לא על עצמו. זהו תיעוד של סיפורים ושיחות של ר' נחמן ותלמידיו.

                    והתיחסתי לדברים ואמרתי שלי לא ידוע על טכניקת שינון בברסלב ויכול להיות שהיא קיימת ויכול להיות שלא, לי לא ידוע על קיומה. אבל זה המקור שעליו דיבר דורון.

                    ובנוגע לעצימת עיניים. פתחתי את התגובה הראשונה שלי באמירה ש*כמעט* לכל מה שנאמר על ידי הרבנים אני יכול להצביע על מקור בכתבי ברסלב.

                    ולסיום,
                    האבחנה שלך לגבי מידת הדתיות שלי רחוקה מהאמת. אבל זה לא שהאבחנות שלך היו
                    יותר מדי מוצלחות עד כה.

                    אהבתי

                    1. "מרטין הדובר מטעם של תומר".. כמה משעשע :)

                      היות ומשתתפי הבלוג האלה גם חכמים, גם מנומסים וגם לא רוצים לעבור על לשון הרע (גם אם זה אמת), לא תוכל לשמוע את דעתם עלי, אחרי לא מעט תגובות מאוד מאוד פרובוקטיביות שכתבתי כאן בבלוג.

                      אז בוא נגיד בעדינות שבקטע הזה קצת טעית.

                      אהבתי

  4. שי שלום,

    אמרו חז"ל ש-"דברי חכמים בנחת נשמעים". בגלל שאני לא חכם אני יכול לדבר אליך ישירות.

    כשאתה מתחיל תגובה ב-"המחקר שערכת,אמנם, רצוף טעויות", למי שהרגע כתב שהוא מבצע מחקר לתואר דוקטור בתחומו, באקדמיה הישראלית, על פי כללים אקדמיים, אני מבין שמישהו הולך לכתוב שטויות, ולא טעיתי.

    אני אתייחס רק לנקודה אחת.

    כתבת "ולסיכום , לגבי הטענה עצמה, לי פשוט נראה שלא עוסקים בזה כדי שהלימוד לא יתפש כמשהו 'מעופף' או לחילופין ה'התמזגות עם האל' היא תחנה אחרונה שזכה לה בברסלב רק אחד – ר' נחמן עצמו."

    מאיפה קיבלת את הרעיון הזה של "התמזגות עם האל"? אברהם אבינו התמזג עם האל? משה רבנו? יהושע בן נון? הרמב"ם?

    מאיפה קיבלת את הרעיון שההתמזגות עם האל היא תחנה אחרונה? תחנה אחרונה אומר שיש כמה תחנות. מאיפה הגיע הרעיון של תחנות להתמזגות עם האל?

    הרעיון של התמזגות עם האל הוא רעיון לא יהודי. הרעיון של תחנות בדרך להתמזגות עם האל הוא רעיון לא יהודי. זה הגיע מבחוץ. לך תלמד לפני שאתה שופך פה ברסלביות בשנקל.

    עכשיו תחזור ליהדות האותנטית והטהורה שלך שאתה משוכנע שמעולם לא הזדהמה ברעיונות מבחוץ ותפסיק לקשקש שטויות.

    אהבתי

  5. ואתה הדוגמא לדברים שנאמרים בנחת אני מבין.
    כמו שהראיתי, ואינני ברסלבר, יש לדברים שנאמרו על ידי הרבנים מקור. הטענה שתומר עורך מחקר היא לא טענה עניינית ולא משיבה על כלום.

    התכללות בשורש או התמזגות עם האל היא בחירה של מילים, הרעיון הוא אותו רעיון. הטענה כי הר"ן הושפע ממקורות חיצוניים לא הועלתה כאן כלל.

    מכיון שבברסלב מקובל כי מי שזכה למדרגה זו הוא הרן עצמו, אמרתי שלדעת רבני ברסלב סביר להניח שמדרגה כזו לא מיועדת לאדם מן השורה.

    אם היית חושב שלדברים שכתב תומר יש בסיס חזק כנראה שלא היית נכנס לכזו פאניקה ,
    ואם דברי חכמים בנחת נשמעים, אדרבה- בוא נשמע למה תומר צודק ואני טועה.

    אהבתי

  6. אני ממש לא מבין , תומר, איך לא עוד עדכנו שאין כזה דבר "מדיטציה יהודית" ואף פעם לא היה .
    אני אפילו כתבתי את זה בויקיפדיה כדי שאנשים לא יצטרכו לטרוח לחפש את המחקרים ואת המאמרים שפירסמתי בנושא כבר לפני עשר שנים גם ב"תפוז" , גם ב"היידפארק" וגם "בעידן הדלי".

    יש איפשהו גם תיעוד של ויכוח שהיה לי עם מאן דהו , ד"ר נתן אופיר , לפני שמונה שנים או משהו כזה , ובו הפרכתי , ממש בפיהוק, את כל ה"הוכחות" האקדמיות שהיו לו ואף התפרסמו באי אלו מגזינים פלצניים.

    סתם עשית דוקטורט, תאמין לי.

    אהבתי

    1. לא נורא, עשיתי אז כבר נרוץ עם זה. רק אומר שחשובה כאן ההגדרה שלנו ל"מדיטציה". ודאי שיש דברים שאנחנו היום רואים כמדיטציה שלא היו במסורת היהודית, או כמעט שלא היו. אבל יש דברים שהיו גם היו. ההתבודדות האקסטטית של ר"נ היא מבחינתי טכניקה מדיטטיבית (ראה את ההגדרה שלי למדיטציה בשקופית האחרונה של המצגת לעיל).

      אהבתי

      1. אני לא צריך לראות את השקופית כדי להסכים איתך.
        הטכניקה הזו מתוארת אצל אושו ב"ספר הכתום" , תחת הערך תפילה . אלא שר"נ מתכחש בהתבודדות למורשת הפאנתאיסטית שלו עצמו ושל הבעש"ט ושב אל המונותאיזם התנכ"י .

        אושו לעומתו, נאמן לתקשי"ר, הוא דורש מהמתרגל להכיר בעובדה ,שאין איש שמקשיב לו ואילו הפרקטיקה היא היזון חוזר עם המבנה הפנימי הנפשי של המתרגל.

        באופן זה, אנחנו יכולים להניח שהמתבודד הרוחני חווה תהליך מדיטטיבי , אבל קשה לנו לקבוע שזה גם התהליך המתרחש אצל החסידון הברסלבי , המגודל להתבודדות מילדותו , כמו אצל פלגי ברסלב פריפריאליים , כדוגמת "חוט של חסד".

        אני נוטה להאמין, שאותם ליטאים שערקו לברסלב בשנות העשרים לחייהם , בדיוק באותה תקופת חיים, לה מייחס אושו את התפתחות הגוף הרביעי, אכן חווים תהליך מדיטטיבי עז במהלך ההתבודדות.

        זה בוודאי נכון לגבי הרבנים ברלנד, ברנר, טייכנר, גודולבסקי , ארז ושפירא שבאמת עברו מטמורפוזה כזו בחייהם.

        אני בספק רב עם זה נכון לגבי הנכדים והנינים שלהם , שרואים התבודדות כחלק מנורמה יומיומית ועלולים להגיב אליה כמטלה טיקסית כמצוות אנשים מלומדה.

        אהבתי

  7. הערה טכנית לגמרי. כדאי להרצות בעל פה ולא לקרוא טקסטים מנייר. זה מייגע את השומעים והופך את ההרצאה לפחות מעניינת.
    זהו, עכשיו אוכל לשמוע בנחת, אחרי שפרקתי את שעל לבי.

    אהבתי

  8. טוב, כשרוצים להבין באמת את רמת האותנטיות של חסידי ברסלב בימינו , מוטב להניח להשוואות הטקסטואליות, שמטיבן תמיד מעידות על כשל בהבנת הקונטקסט , ולהצטייד במצלמה , כמוני.

    אלו חסידי ברסלב בזמן ספירת העומר, כפי שצילמתי אותם לפני כמה שבועות. הקורא הצלול יבחין בקלות, כי החסידים הללו מפגינים שליטה מעוררת התפעלות בכל המידות שצוינו ע"י מוהר"ן כמו השתפכות , דבקות , התבטלות , השתוקקות וכיו"ב.

    מה שכן, אתמול שמעתי מפי הרב עופר ארז , שיעור בנושא דאיהו לא חזי, מזלה חזי, קרי אנשים שהם משוללי הבנה בחסידות ברסלב ואין להם מושג בתורת רבינו ואע"פ כן , מתעסקים ברבי נחמן ובתורתו , בכל מיני צורות משונות.

    בתור דוגמא לתופעה , אני הבאתי את המצגת הזו, כולל דוגמיות נבחרות מהטענות המצחיקות שהושמעו בקשר עליה ואני רוצה לציין שגם הרה"צ שליט"א היה מאוד משועשע מהעניין ואמר "אם אפילו על זה עושים דוקטורט , אז כבר טוב."

    אהבתי

  9. קראתי את המסמך הזה, כאשר קיבלתי אותו במייל לפני כמה חודשים.
    תסלח לי,
    אני מתבודד כבר 7 שנים מדי יום ביומו ב"ה, ואם אתה יכול כך לדבר ולהתפלסף על כל מיני צורות התבודדות, אני כמעט יכול להבטיח לך שלא התבודדת מימיך, ושוב, תסלח לי אם אני טועה…
    אלא אם כן אתה מתבודד פעם בחודש ומטה ואתה רוצה גן עדן על זה…
    אין לי קושיות למה אחד מסביר את זה ככה ואחר – אחרת.
    כל מי שמתבודד הרבה זמן אמת יודע שלפעמים זה אקסטטי ולפעמים רדוד ופשוט. כמובן שעדיף לחוות את ההתבודדות עם כל הטעם האמיתי שבה, וזה מה שכולם רוצים ושואפים להגיע לזה.
    אבל הרבה פעמים, ואפילו ברוב הפעמים, לא מקבלים את המתנה העליונה הזו, כי אם אחרי המתנה ארוכה. ובנתיים גם שומרים על קשר טוב עם השם…
    מדברים, שופכים את הלב, מתייעצים, מתבררים, מהרהרים בתשובה, מקבלים החלטות טובות, מגלים אהבה, מקבלים אהבה, מתחזקים בהרגשת היראה, ועוד אינספור גוונים. כל התבודדות בגוון אחר. אין אותו דבר פעמיים. ואם כן – סימן שנתקעת על עץ גבוה…
    ושוב אני מדבר מתוך ההיכרות האישית שלי עם הנושא, ועם מאות החברים המתבודדים יום יום. לכל אחד, ובכל יום – המשמעות אחרת לגמרי.
    אני יכול להבין את מי שמסביר את זה פחות אקסטטי, (ומי מבטיח לך שאותו רב בעצמו לא הסביר את זה כמו שאתה אוהב, בשיעורים שלא שמעת?..) כי יש אנשים לא כל כך 'מופשטים' לא כל כך רוחניים, שגם אליהם דיבר רבי נחמן. וכי מי שאין לו סוג נפש כזה לא זכאי להתקרבות לה' בדרגה שלו?
    לומר שרק הכי גבוה זה התבודדות, זה לדבר על שכבה דקה מאוד מהעם, והוא דיבר אל עם ישראל כולו.
    אפשר לומר שרבי נחמן דיבר על זה מאיפה שהוא ראה את הזה, ותאמין לי שכשהוא מדבר על 'כמעט שתצא נפשו', כלומר ביטול והתפשטות כזאת, הוא מדבר על דרגה שלא הבנו בכלל… אנחנו מגושמים 'חוקרים' (שעל חוקרים לבד הוא מעיד כעל טינופת למרות החכמה לכאורה שבהם…) ומי מתיימר להבין אותו נכון, ולזלזל בתלמידיו מדור דור.
    ואילו אנחנו אנשים פשוטים, כולנו, רואים את זה כל אחד מאיפה שהוא זכה להגיע. (ואין מי שהגיע למה שרבי נחמן הגיע. בדיוק אתה?..)
    אני חושב שבזה הסברתי את אי ההבנה שלי.

    אהבתי

    1. נחמן,
      תודה על התגובה. אני חושב שאתה צודק שההתבודדות לא יכולה להיות אלא אקסטטית לעיתים נדירות ורוב הזמן די שגרתית. מה שאני ניסיתי להצביע עליו הוא אחר, והוא *חוסר ההתייחסות המוחלט* למימדים האקסטטים בהתבודדות בקרב ממשיכי ר' נחמן בימינו, לפחות בספריהם. מה אתה אומר על זה?

      אהבתי

      1. אפשר להבין שרק רבי נחמן בעצמו יכול לדבר כך להמון עם. כן מדברים על זה אנשים בשיחות חברים, אבל אי אפשר להדריך אנשים בספר להתבטל ברמה כזו, כשאר לא עומדים במדרגה הזו. בשיעורים חיים שמעתי כבר שמזכירים את זה. וזה בדרך כלל הולך ביחד עם מה שרבי נחמן אמר:
        "דורך אמונה קען מען קומען צו אזוי א רצון אז מען זאל ניט וויסן וואס מע וויל, מע זאל שרייען גיוואלד! בינט מיך! ווארן איך ווער צו ריסען אוף שטיקער! איך וויל נכלל ווערין אין דיר!! וכו' וכו'" [על ידי אמונה אפשר להגיע לכזו רצון שלא ידעו מה רוצים, שיצעקו: גיוואלד קשור אותי אני נקרע לחתיכות אני רוצה להכלל בך!!!!! וכו']:
        אפשר לומר שכשמדברים על ביטול מדברים על התבודדות, כי לביטול מגיעים דרך ההתבודדות, אבל כשמדברים על התבודדות יש עוד המון דרגות לפני אקסטזה, וזה גם לא בריא רוחנית לקפוץ לאקסטזה לפני הפשיטות כידוע.

        אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s