ויפאסנה למען ה'

אידיאלים וטכניקות של מיסטיקה הם פעמים נדירות חידוש גרידא; לרוב הם בנייה מחדש של הישן עם הדגשות חדשות ובתוספת יסודות שלקוחים מתרבויות אחרות. – משה אידל, ""Performance, Intensification and Experience in Jewish Mysticism"

צמד המילים "מדיטציה יהודית" הפך מאז סוף שנות השבעים למטבע לשון משומש, תחילה בארה"ב ולאחרונה גם בישראל. הדבר אינו מובן מאליו, מפני ש"מדיטציה" אינה מילה בעברית, ובמסורת היהודית לא ממש מדגישה תרגולות מדיטטיביות – בפשטות, תרגול מדיטציה אינו מצווה. העובדה שמספרים לא קטנים של יהודים (שאינם מקובלים או אף תלמידי חכמים) חשים צורך לתרגל פרקטיקה רוחנית, העובדה שפרקטיקה זו אינה במסגרת ההלכה, העובדה שהיא מכוונת אותם לפנימיותם, ושעל ידי כך (לתפיסתם) היא מקשרת אותם עם הקב"ה – כל אלה הם סממנים של התפתחות מודרנית שנובעת מתמורות תרבותיות וחברתיות רחבות היקף, שהשפעתה על המסורת היהודית תתברר רק בעתיד. בינתיים כתבתי על זה דוקטורט.

בעוד שבשנות השבעים הטכניקה המדיטטיבית הפופולרית במערב, ובכלל זה בקרב מחפשי-רוחניות יהודים, היתה מלמול מנטרה, הרי שמשנות התשעים הויפאסנה, שמבוססת פחות על שינון וריכוז ויותר על מודעות ואינטרוספקציה, עלתה לבכורה, ומרכזים שונים נפתחו עבור הציבור היהודי המעוניין לתרגלה. במרכזים אלה מציעים פעמים רבות "מדיטציה יהודית" שעושה שימוש בטכניקה הבודהיסטית (לעיתים מבלי להודות בכך), בדרך כלל תוך שימוש במילה "קשיבות" (mindfulness) כדי לאפיין את המדיטציה. הטכניקה נחשבת על ידי מתרגליה לטכניקה אוניברסאלית וגנרית, שאינה מוגבלת לבודהיזם, ויש לומר שהעיבוד המערבי לויפאסנה פעמים רבות אכן מנפה ממנה כל סממן בודהיסטי מסורתי.

בישראל תחום הויפאסנה היהודית מצומצם יותר. במכון 'פרדס' בירושלים מלמד ר' ג'יימס ג'ייקובסון-מייזלס מדיטציה דומה, המתבססת גם כתביו של האדמו"ר מפיאסצנה, ומדי פעם מגיעים לארץ הרבנים הקונסרבטיבים ג'ף רות' וג'ואנה כ"ץ כדי להעביר קורס (ראיינתי את רות' כאן). נדמה לי שהרבה יותר מזה בתחום המדיטציה יהודית מבוססת הויפאסנה אין.

ישנן שתי עמותות גדולות (ועוד כמה מורים וארגונים קטנים) המציעות קורסי ויפאסנה (כפשוטו) לציבור הכללי בישראל, והן העמותה לויפאסנה של המורה ההודי גואנקה המלמדת על פי שיטתו, ועמותת תובנה (בה אני עצמי פעיל כבר כחמש-עשרה שנים) המציעה קורסים שמונהגים על ידי מורים שונים, כל אחד וסגנונו. כעת יוזמה חדשה מבקשת להנגיש את מדיטציית הויפאסנה הבודהיסטית ליהודים שומרי מצוות. ארגון העניין מתבצע בידי זוג, דויד וגיליה וייס, גם הם שומרי מצוות, אשר מצאו לנכון ללמד ויפאסנה ממש, ללא כחל וסרק, בקורס המיועד ליהודים המקפידים על ההלכה האורתודוקסית.

את הקורס הראשון שארגנו הזוג פרסמתי בזמנו בקטנה, ולרגל הקורס השני הצעתי לדויד להתראיין לבלוג. להלן תשובותיו לשאלותי.

מודעת הקורסספר לנו כיצד הגעת אל המדיטציה. מי היו מוריך? באיזה זרם של ויפאסנה למדת? האם רק אחרי התרגול המדיטטיבי התחלת לשמור מצוות, והאם היה קשר בין השניים?
התחלתי לתרגל ויפאסאנה בגיל 25, באותו זמן הייתי במצב נפשי לא קל, סבלתי ממצב שאפשר להגדיר כדיכאון רוחני מתמשך, חיפשתי משהו אמתי שימלא את תחושת הריקנות הקיומית שחשתי מאז שעמדתי על דעתי בערך, ואפשר לומר שדי התייאשתי מלמצוא, למרות התנסות במדיטציות שונות (אושו, וכדומה) וכן בצורות בריחה מקובלות מהסבל (אלכוהול וכדומה). באותו זמן הייתי בהתבודדות חסרת כל כיוון במעיין בטבע, ואבא שלי ראה את הסרט "אגף הויפאסאנה" המספר על השפעת הטכניקה על אסירים בכלא הודי, הוא סיפר לי על כך והחלטתי לנסות. הקורס הראשון בו השתתפתי היה קורס בן 10 ימים במסורת של גואנקה. הקורס היה נקודת מפנה גדולה מאוד בחיי, הרגשתי שמצאתי את מה שהיה חסר לי כל חיי – דרך מעשית ואמתית לטיהור הנפש. הרגשתי שיש טעם לחיים ונדמה לי שלראשונה בחיי הרגשתי משהו שאפשר לכנותו "אושר".

בעקבות הקורס חזרתי למעיין והמשכתי לתרגל לבדי כמעט במשך שנה, שבה ישבתי בעוד מספר קורסים וגם שרתתי במרכז ויפאסאנה הישראלי. אחרי מספר חודשים ובעקבות השינוי הגדול שהמשיך בחיי כתוצאה מהתרגול, החלטתי להקדיש לכך זמן יותר רציני – נסעתי להודו ובמשך שנתיים אפשר לומר שנדדתי מקורס לקורס. סה"כ ישבתי ביותר מ-35 קורסים, כולל קורסים ארוכים של 20 ו-30 יום, כולם במסורת של גואנקה, המדגישה את חשיבות ההתבוננות בתחושות הגוף, וכן שרתתי במספר דומה. במהלך תקופה נפלאה זאת קראתי לא מעט כתבי חסידות והרגשתי קרבה גדולה מאוד לקב"ה בתוכי, שבאה לידי ביטוי באושר רוחני ותחושה של משמעות – מה שהיה חסר לי במשך כל חיי. בנוסף הרגשתי גם השגחה פרטית בכל אשר הלכתי, אבל עוד לא שמרתי מצוות. (נולדתי בקיבוץ של השומר הצעיר, ומילדות היחס שלי ליהדות היה של סלידה וזלזול המושרשים בבורות עמוקה, מה גם שנודע לי בגיל 13 שאינני יהודי…)

ככל שהעמקתי בתרגול, חשתי שמשהו בי נמשך יותר ויותר ליהדות, עצם הקריאה בכתבי הקודש הבהיר לי שמדובר באמת על-אנושית, וככזאת הרגשתי שהיא דורשת ממני התמסרות מלאה, אך אמרתי לעצמי – עוד חזון למועד…ההחלטה להתגייר ולשמור מצוות נפלה כרעם ביום בהיר (אבל גם כתוצאה של הרבה מאוד מחשבה שקדמה לכך): אחרי שחזרתי מהמזרח כדי להיות עם אמי בקורס ויפאסאנה הראשון שלה, החלטתי לחזור להודו, נרשמתי לקורס 30 יום וקניתי כרטיס טיסה. צעדתי לכיוון השגרירות ההודית כדי להוציא ויזה, שבוע לפני הטיסה ופתאום…(אתה בטח מכיר היטב את מוגבלות המילים בבואן לתאר חוויה רוחנית עמוקה באמת, וזה מה שקורה לי תמיד כשאני מנסה לספר מה קרה לי באותו רגע) בכל אופן ברגע אחד גמלה החלטה בליבי לוותר על הטיסה ולהתחיל ללמוד באולפן גיור. זה היה רגע של אמונה וודאות שניתנה לי כמתנה שהיהדות היא אמת מוחלטת, מתנת הבורא לברואיו, ושאני מוזמן אליה, ושאין לי מה לדאוג מכלום כי ה' אמת ותורתו אמת, והוא נמצא ועוזר וקרוב לכל אשר יקראוהו באמת. אחרי לימוד של שנתיים במכון מאיר בירושלים סיימתי את תהליך הגיור ומאז (לפני כעשור) אני חי כיהודי שומר מצוות, ובמקביל מתרגל ויפאסאנה כל הזמן, כחלק בלתי נפרד מעבודת ה', כפי שאני מבין אותה.

מדוע החלטת לפתוח בקורסי מדיטציה לשומרי מצוות? מה הצורך שאתה מבקש למלא, ולאיזה מטרה אתה מבקש להגיע? מה החזון שלך?
ההחלטה לפתוח קורסים לציבור שומרי המצוות לא נולדה ביום אחד. מאז שאני חי כאדם דתי ובמיוחד מאז שהתחלתי לעבוד כמטפל ברפואה משלימה פגשתי לא מעט אנשים המגדירים את עצמם כדתיים אך מודים שקיום המצוות עבורם הוא פרי של חינוך והרגל, מצוות אנשים מלומדה, ללא תחושה של התקדמות רוחנית, כל שכן של להט דתי. כן סיפרו רבים שהם מחפשים דרך להשתחרר מתאוות ומידות שליליות, אך בדרכים המסורתיות המוכרות להם לא מצאו מזור.

הסיבה העיקרית להחלטה היתה, אם כן, לאפשר לציבור הזה לתרגל דרך מעשית שמניסיוני עונה על המצוקות הללו. סיבה נוספת היא שהתברר לי שישנם אנשים שעברו מסלול דומה לזה שלי – גם הם תרגלו ויפאסאנה במסגרות שונות, ולאחר מכן חזרו בתשובה והרגישו שהם רוצים להמשיך בתרגול, אך לא יכלו להמשיך בו במסגרות הקימות בארץ לתרגול ויפאסאנה, שם אסור לאדם להניח תפילין, להתפלל וכו' [בעמותת 'תובנה' מאפשרים לעשות כן, אם כי זה לא חלק אינהרנטי מהקורסים – ת.פ.]. וזהו הצורך שהקורסים שלנו באים למלא – פשוט לאפשר לאנשים שומרי מצוות לתרגל ויפאסאנה ולהפיק את התועלת הרבה שבתרגול זה, מבלי שהדבר יבוא על חשבון אורח חייהם הדתי, דבר שלמיטב ידיעתנו לא קיים כרגע בשום מסגרת אחרת.

המטרה והחזון היא להמשיך ולאפשר לציבור גדול ככל הניתן לתרגל ויפאסאנה, בתקווה שנוכל בקרוב להציע קורסים ארוכים יותר וגם קורסים לנשים, ואולי אף ליצור מקום קבוע לתרגול, כמו שקיים במגזר ה"חילוני". (כמובן שזה כולל מציאת דרכים להביא את הידיעה על קיומה של הטכניקה בפני הציבור הדתי – אנחנו פתוחים לרעיונות!)

בניגוד למורי מדיטציה יהודיים רבים, אתה וזוגתך מבהירים בפירוש שמדובר לא בטכניקה יהודית מסורתית, אלא בויפאסנה, שהיא מדיטציה מהמסורת הבודהיסטית. אז שאפו על הכנות, אבל אולי נשאל: למה לקחת מהעמים, אם יש לנו הכל במסורת אבותינו?
אכן לא מדובר בטכניקה "יהודית מסורתית", לפחות לא על פי הידוע לנו, (אם כי ניתן לראות רמזים על תרגול דומה גם במקורות שונים ביהדות) ועם זאת ברור שתרגול ויפאסאנה יכול לתרום רבות לכל מי שהולך בדרך היהדות, אם נניח לרגע בצד את ההבחנה בין תורה לחכמה בגוים (שאנסה להתייחס אליה בהמשך) התרגול הוא אמנם דרך רוחנית המצויה בעיקר בארצות המזרח, אך הבודהא עצמו מעולם לא לימד "דת" במובן המקובל של המילה, אלא דרך מעשית לשחרור מהסבל ולעידון המידות, וכיום מתרגלים דרך זו בכל העולם ללא שום הבחנה דתית או לאומית, וכל מי שעושה זאת מקבל את אותן תוצאות של שחרור מתאוות וחיזוק החלק הרוחני שבו.

ואמנם נכון שיש לנו הכול במסורת אבותינו, וידוע אף על מסורות של מדיטציה שונות ביהדות, ובמסגרת כך כתבו חכמים בזמנים שונים שעלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להגיע לתכלית האמתית של התורה – חיבור רוחני ודבקות בבורא. ואין ספק שטהרת המידות היא תנאי בל יעבור לכך, (כמו שכותב ה"נתיבות שלום": "כי טהרת המידות קודמין לתורה והם מרכבה והשראה לקבלת התורה".) ואין ספק שללא התבוננות פנימית קשה להגיע באמת לטהרת המידות ואין ספק שויפאסאנה היא כלי יעיל ומעשי להגיע לכך (אנו לא מתיימרים שיחידי, אך זהו הניסיון שלנו וממנו אנו מדברים)

הנה שתי דוגמאות שמדברות על כך – כתב ה"חובת הלבבות" בשער חשבון הנפש:

כל מין ממיני החכמה שימשכנו לעבודת האלוקים ולשמור מצוותיו ולהראות חכמתו ויכולתו, מותר לנו וחייבים אנחנו לחקור עליו

וכן כותב הרמח"ל בפרק א' מסילת ישרים:

ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה…אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל ענייני החמריות והתלוי בהם…וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקרבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו.

מי שמתרגל ויפאסאנה לאורך זמן יכול להעיד שמה שקיבל מהתרגול קולע בדיוק להגדרות הללו.

במודעה אתה מספר על "הסכמות" מרבנים לתרגול הטכניקה. תוכל לומר מיהם, וכיצד השתכנעו לתת את הסכמתם?
הרבנים שמהם קיבלנו הסכמות עד כה הם הרב שלמה אבינר, הרב אליעזר מלמד, הרב ציון בוגנים, הרב מזוז מבני ברק, הרב דוד חי הכהן ועוד, וכן שמעתי הסכמות בעל פה מהאדמור"ים אברהם גוטליב ואברהם צבי קלוגער שליט"א. לא הייתי צריך לשכנע אותם לתת את הסכמתם, פשוט שלחתי להם שאלה הלכתית מפורטת שמסבירה, עד כמה שניתן במילים את מהות הטכניקה ואופן התרגול, והם כנראה ראו שאין כאן כל בעיה הלכתית, ורק דברים חיוביים ולכן העניקו את הסכמתם. אני שמח שהיו מספיק פתוחים כדי לראות מבעד לדעות הקדומות שיש לרבים בחברה הדתית לגבי דברים מסוג זה, את האמת והתועלת שבדבר ולתת את הסכמתם. (מצורף גם קובץ נפרד שכתבתי – "מהי ויפאסאנה…" ושם יש פירוט והרחבה לגבי הטכניקה והקשר שלה ליהדות.)

באשר להסכמות האלה, הרי הן בדרך כלל מכוונות לטכניקות שמעודדות בריאות נפשית וכו', אבל אני ואתה יודעים יפה מאוד, שהויפאסנה היא טכניקה רוחנית, שמטרתה לגלות את האמת על עצמנו ועל המציאות, ויש לא מעט שיאמרו שהיא קירבה ומקרבת אותם אל אלוהיהם. כלומר, מדובר לא בחכמה, אלא בתורה בגויים. איך זה מתיישב עם עמדתך ההלכתית?
אמנם ויפאסאנה היא טכניקה רוחנית עמוקה מאוד שבאמצעותה אדם מגלה וחווה אמת עמוקה מאוד על טבע המציאות ועל עצמו, ואני הראשון להעיד שכתוצאה מכך הוא חש התקרבות לבורא עולם (את חזרתי בתשובה אני זוקף לחלוטין לתרגול הזה, שזכיתי להכיר בחסדי ה') אבל למיטב הבנתי את האמירה "חכמה בגוים תאמין, תורה בגוים אל תאמין", הכוונה היא שאל לנו להאמין לכל אמירה "גויית" המתיימרת לקבלת תורה מן השמים (כפי שמופיע במסורת שלנו בקבלת התורה בסיני), כדוגמת הנצרות והאיסלם, ואין בכך לפסול טכניקות או חכמות המצויות גם בעמים אחרים, אם התוצאה שלהם היא קרבת ה'.

בהקשר זה מעניין לראות את דברי הרמב"ם:

אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו…לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו, כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג…

נשים לב שלא כתב הרמב"ם 'לפיכך צריך האדם ללמוד תורה', אלא 'להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו'. ניתן לשער שכוונתו הייתה על חכמת הרפואה אותה למד וכן על מדעי הטבע השונים אשר מלימודם בא אדם בסוד החכמה המופלאה המפעימה כל תא בטבע, ונוכח במורכבות הבריאה ויכולתו של הבורא בה. ולעניות דעתי אפשר לומר שקל וחומר כאשר הדברים נוגעים להתבוננות פנימית בו עצמו, בבחינת "מבשרי אחזה אלוק" – המביאה גם לטיהור המידות. וכמו שדרשו את הפתגם שבו אנו עוסקים – חכמה בגוים תאמין – באיזה חכמה בגוים תאמין? רק בזו המביאה אותך לאמונה, וכזאת היא הויפאסאנה.

האם אתה עצמך מוצא קשר בין הויפאסנה לשמירת המצוות? האם בקורס יהיה נסיון לבסס קשר כזה, או שמא מדובר פשוט בקורס ויפאסנה שחבריו נדרשים להתפלל שלוש פעמים סיום ולברך לפני שהם אוכלים?
אני מוצא קשר מיוחד מאוד בין ויפאסאנה לשמירת המצוות, כי חוץ מהקשר המאוד ברור שאדם מרגיש כתוצאה מתרגול ויפאסאנה בשחרור מתאוות, והתקדמות בעבודת המידות ומצוות שבין אדם לחברו, ישנו לדעתי גם שינוי באופן ההתייחסות למצוות שבין אדם למקום כתוצאה מתרגול ויפאסאנה: בעוד שבאופן ממוצע אדם דתי מקבל את המצוות כציווים מה', והוא חש צורך לקיימם לרוב או מתוך חשש לעונש, או מתוך הרגל, או במקרים טובים יותר מתוך אמונה אמתית והסכמה שכלית עם האמת שבתורה, מעטים הם המקרים בהם אדם ניגש למצוות מתוך המקום העמוק ביותר, אשר מתואר בספרי קבלה ומוסבר היטב בכתבי בעל הסולם [הרב יהודה לייב אשלג – ת.פ.], שבו הוא חש אסירות תודה כה עמוקה על עצם קיומו, המלווה בתחושה של "לחם-חסד", שהדרך היחידה שלו לצאת מאותה תחושה היא בקיום המצוות.

במילים פשוטות: החוויה שלי – ולדעתי כל מי שיתמיד לתרגל בצורה נכונה יכול להגיע לחוויה זאת – היא של אושר רוחני עמוק מאוד על עצם הקיום, על הזכות לנשום, להיות בעל גוף וחושים אנושיים, באמת רק מי שמתרגל יכול להבין מה רב המרחק בין ידיעה שכלית של "אין עוד מלבדו" לבין חוויה מוחשית של כך, הנולדת באופן טבעי מהתרגול הזה והכרת טבע המציאות בתוך מסגרת הגוף. החוויה היא חוויה אמתית של ביטול האגו, ושל הכרת תודה על החיים, שאם אדם זוכה ומנצנצת בליבו גם אמונה בבורא העולם ובתורתו, הרי שהוא בא לקיימה ממקום אחר לגמרי מאשר מי שלא זכה לחוויה הזאת.

בגלל שכך הוא הדבר, אין בקורס כל ניסיון לבסס קשר שכלי בין ויפאסאנה לשמירת המצוות, כי הקורס כולו מהווה ביסוס של קשר חוויתי וישיר זה, הקיים ממילא, ובקורס יש לנו את הזכות לחוות זאת ולהעמיק את החוויה והחיבור הפנימי לה' ולתורתו בדרך שתוארה.

כאן המקום להעיר שהקורס פונה לציבור הדתי, והוא מתקיים על מנת למלא את הצורך בכך, כפי שדיברנו בתחילת הדברים, אך הוא פתוח בפני כל מי שרוצה, גם אם אינו מגדיר את עצמו כשומר מצוות, ואין שום חובה להתפלל או לברך בקורס, אלא שכמובן מי שאינו מגדיר את עצמו כשומר מצוות ורוצה ללמוד ויפאסאנה, טוב יעשה אם יצטרף לקורס במסגרות הקיימות, שם יקבל תנאים נאותים יותר לתרגול. בקורס הזה אנשים מתפללים ומברכים כזכות ולא כחובה.

זה אינו הקורס הראשון בסגנון זה שאתה מציע. תוכל לספר על תגובות מצד המתרגלים שכבר עברו קורס כזה, לא רק אחרי הקורס, אלא כמה חודשים לאחריו? מעניין במיוחד: האם הם מרגישים שינוי לטובה בחייהם הרוחניים או הדתיים?
ברוך ה' שזהו הקורס השני שיוצא לדרך. דרך אגב בקורס יש עוד מספר מקומות פנויים ומי שרוצה יכול עוד להירשם. התאריכים שלו: 30 בדצמבר עד 3 בינואר. (קורס זה לגברים בלבד) אני חייב לציין שהופתעתי מהתגובות הנלהבות שהיו לקורס הראשון, בו השתתפו 18 אנשים בקיץ. רק לשם דוגמא אצטט מספר מילים שכתבו בדף שביקשנו בו הערות ופידבקים:

וואו! מה כבר אפשר לכתוב אחרי ימים כאלו, נראה שצריכים כמה שנים בכדי לעכל את כל התוכן והחוויות שראינו פה…אין לי מילים לתאר את מה שעברתי פה, מי ייתן ואזכה לקביעות בדבר הזה, אני כ"כ שמח להיות שותף להתחלה של הדבר הגדול הזה…

תודה מקרב לב על הימים המעירים והמאירים. התנסיתי ולמדתי על עצמי ועל יכולותיי, למדתי להרחיב את גבולותיי הפיזיים והנפשיים ועוד הבנות ותובנות…

ונכון ש"החכמה" היא לשמוע דיבורים מהסוג הזה לא מיד אחרי הקורס, אלא כמה חודשים אחר כך. כיום אני נמצא בקשר עם חלק ממשתתפי הקורס הקודם, חלק מהם אף ממשיכים להגיע לישיבה הקבוצתית אצלנו בישוב חשמונאים, שאנו מקיימים מזה שנה. לשמחתי והפתעתי חלקם ממשיכים לתרגל עד היום באופן קבוע, וסיפרו לי על השפעה מאוד ניכרת שהקורס הביא לחייהם, בין אם בשחרור מתאוות ועיסוקים שליליים שונים וכן ביכולת ריכוז גדולה, או פשוט תחושה טובה של מיקוד פנימי גדול יותר. ומצד שני לא הופתעתי מכך – כי זאת אכן הברכה שהטכניקה הזאת מביאה לחייו של כל מי שזוכה להכירה ולתרגל אותה כראוי. ואין חכם כבעל ניסיון.

סתם

ביום חמישי הקרוב (27.12) יתקיים דיון פומבי ביני ובין משה פייגלין,להבהרת עמדותיו לגבי אופי המשטר הדמוקרטי בישראל. הדיון יתקיים בבית 'מנהיגות יהודית', מרכז שטנר 7, גבעת שאול, ירושלים, בשעה 19:00. בציבור הרחב מוזמן, יהיה זמן לשאלות מהקהל.

90 תגובות

  1. טוב,
    הרבה מומחים למדיטציה ואני בתוכם, כבר התנגדו לשיטת גוואנקה, מהרבה טעמים, שעיקרם הדפורמציות העזות שהשיטה הזו גורמת לנפש.
    זו סיבה אחת בגינה הסיפור הזה מעניין אותי, כי אני יודע שגם החברה הדתית אורתודוקסית יוצרת דפורמציות נפשיות ולכן אני תוהה, האם השילוב הזה של שיטת גוונקה ואורתודוקסיה, ייצור התאבכות בונה, או התאבכות הורסת של עיוותים נפשיים.

    זה ברמת הקוריוז.
    ברמה החברתית, ניתן להסתכל על התופעה משני פרספקטיבות.
    האם זה חלק מתרבות ה"הכשריזם", שעניינה להכשיר כל דבר ולהפוך אותו ל"כשר", גם אם אין שום סיבה בעולם לפסול אותו מבחינה הלכתית. באופן כזה הוכשרה ה"יוגה" והוכשר ה"רייקי" ומנסים להכשיר עוד כל מיני דברים החל ב"אנשובי" וכלה ב"ניטל" (ראו את מאמרה האידיוטי של חיותא דויטש בנושא).
    לדעתי, ההכשריזם, כמו שיטת גוונקה, כוונתו לטובה, אבל הוא בעייתי, כיוון שהוא גורס שעל כל דבר צריך לשאול רב, והמגמה הזו לא טובה לא לציבור ולא לרבנים.
    אבל יכול להיות שהויפאסנה היהודית הזו, שורשה בתופעה הרבה יותר מסוכנת, תופעת הבידול וההסתגרות של הציבור האורתודוקסי. כלומר, הצורך ב"ויפסנה יהודית" נובע מהרצון של החברה האורתודוקסית לנתק את קשריה עם העולם החיצון וליצור אוטונומיה אוטיסטית שבתחומה, האורתודוקס ירגיש שהוא מקבל את כל השירותים, כולל הדרכת מדיטציה, ובלבד שלא יצא מהגטו ולא יתערבב באותה חברה חילונית כללית שיכולה לבולל אותו.

    אהבתי

    1. לגבי נקודה אחת בדברייך: אני לא חושב שדויד מחפש אישור לשיטה שבה הוא משתמש אלא ההסכמות והאישורים הם יותר כדי לרכך את השמרנות והפחד מחידושים של הציבור הדתי.

      אהבתי

  2. תודה תומר על הראיון המעניין ושאלה לדויד:

    האם במהלך הקורס שומעים הנחיות מדיטציה ואת שיחות הדהמה של גואנקה?
    אם לא, האם הקורס מלווה בשיחות "דהמה יהודיות" שלך או של אישתך?
    ציינת ש"אין בקורס כל ניסיון לבסס קשר שכלי בין ויפאסאנה לשמירת המצוות", אבל האם הקורס כולל איזשהו תוכן מעבר להנחיות המדיטציה?

    וחיזוק לדבריו של תומר, קורסי הויפסנא בעמותת תובנה, מאפשרים לשומרי מצוות להשתתף ולשמור מצוות. אומנם אין תפילות באופן קבוצתי, אבל מתרגל בקורס יכול להתפלל. מאפשרים את שמירת השבת למי שרוצה, המגורים הם נפרדים לגברים ונשים, ומאחר והאוכל הוא צמחוני, אז הוא גם כשר (גם המזון שנקנה הוא כשר).
    במילים אחרות, למי שמעוניין לתרגל ויפסנא, לא במסגרת המסורת של גואנקה, תובנה היא מקום מצויין.

    אהבתי

  3. שאלה לתומר ודוד: האם אתם רואים את ההתמודדות הנוכחית של היהדות עם טכניקות רוחניות מהמזרח, כמעין מהדורה שניה של התמודדותה בימי הביניים עם פילוסופיה ורוחניות יוונית? אני מתכוון בעיקר לרוחניות ניאו-פלטונית בהקשר הזה.

    אהבתי

    1. דני שלום,
      אענה כמובן בשם עצמי, ואני מזמין את דויד לכתוב מה דעתו.
      ההקבלה הזאת בהחלט במקום, מפני שיש כאן אימוץ של יסודות מתרבויות זרות כדי לשכלל ולהתאים את המסורת היהודית לזמן הזה. ההבדל הוא שהנאופלטוניזם (או, עבור הרמב"ם, הנאו-אריסטוטליאניזם) שימשה כמסגרת תיאולוגית, כהשקפת עולם מטאפיזית, ולא כפרקטיקה רוחנית (למרות שהיא השפיעה על הפרקטיקות הרוחניות כמובן). כאן מדובר באימוץ של טכניקה מדיטטיבית. הדבר לכן דומה יותר לאימוץ של הטכניקות הסוּפיות על ידי אברהם בן הרמב"ם מהבחינה הצרה יותר. (אם כי, חייבים לומר, ההשקפה המטאפיזית שהמזרח הציג כבר לפני 1500 שנה, של אלוהות אימננטית, והאפשרות של כל אדם לקשור קשר אינטימי איתה על ידי פרקטיקות רוחניות, גם כן תופסת את מקומה בקרבם של יהודים רבים, והיא נכנסה למיינסטרים היהודי רק עם תנועת החסידות, אם כי לאו דווקא ישירות מהמזרח, אלא בעקבות תהליכים תרבותיים שונים באירופה.)

      אהבתי

      1. מעניין. כשאני קראתי את מורה נבוכים, הרושם שלי היה שתפיסות ניאו פלטוניות מובהקות (אולי במדיום אריסטוטלי – אני לא מתמצא מספיק כדי לומר) שימשו את הרמב"ם ככלי לזיקוק רוחני אישי. כוונתי לדיאלוג האפלטוני על שני הסוסים, הסוס הלבן שמעלה אותך למעלה (הרוח) והסוס השחור שמוריד אותך מטה (החומר). הרושם שלי מלימוד מורה נבוכים, ותקן אותי אם אני טועה לחלוטין, היה שהרמב"ם האמין באמת ובתמים שבאמצעות ניפוי התאוות הבהמיות ותהליך מנטלי מורכב של עיון, ניתן לזקק את הנשמה ולהוריד לפחות חלק מהמחיצות בינה לבין האלוהות. ההקדמה למורה נבוכים, למשל, מדברת במונחים מיסטיים מובהקים של הארה פתאומית (ברק שמבזיק בלילה, אור אלוהי שנשבר ומשתקף באבנים טובות, וזאת לעומת אלו שהגיעו למדרגת שלמות ולילם הופך ליום).

        השאלה המעניינת כאן היא, מתי תפיסה תיאולוגית יוצאת מתחום התיאוריה והופכת להיות "תרגול רוחני"? אולי הגבולות יותר מטושטשים מכפי שנדמה לנו לפעמים.

        אהבתי

        1. כן, הגבולות לבטח מטושטשים ממה שנדמה לנו, כאנשים מודרניים. הרמב"ם בהחלט מציג תוכנית של עלייה מיסטית, המושפעת באמת מהנאופלטוניזם (הנאו-אריסטוטליאניזם הכיל יסודות נאופלטוניים). הוא בהחלט מדבר על אפשרות להגיע לנבואה, וזאת על ידי מגע בין השכל שלנו ל"שכל הפועל" העשירי, שהוא הישות האלוהית המגיעה לעולם החומר, סביבנו. יחד עם זאת, אני לא חושב שהתמונה המטאפיזית בלבד מספיקה כדי לאפשר את הנבואה – הרמב"ם גם מציע טכניקה מדיטטיבית שמבוססת על ריכוז ומודעות למעשינו בהווה (בעיקר לקיום המצוות). ראה חלק ג', פרק נ"א. ופעם כתבתי על זה ספר (לא אקדמי): https://tomerpersico.files.wordpress.com/2011/11/rambammeditation.pdf

          אהבתי

  4. המדיטציה היא לא הדבר היחידי שהיהדות ניכסה לעצמה. למעשה כמעט כל מה שיש ביהדות כבר הופיע קודם בתרבויות אחרות, כולל אלוהים אחד שקבע אחד הפרעונים שלפני משה ואחרי מותו בוטל, (גם ההפשטה של אלוהים התפתחה במשך הדורות,) חוקים שהתחילו עם חמורבי, מיסטיקה של הקבלה שהתחילה כבר מתחילת התרבות. מקורות נוצרים, מוסלמים, יוונים תרמו לקבלה.

    לדעתי התרומה העיקרית היא המצוות, פיתוח ואיחוד יסודות שכבר היו קודם כמו חוקים חברתיים, אחדות, והתנ"ך שהפך למקור של שתי הדתות המונותיאיסטיות הגדולות.

    אהבתי

    1. גליה,
      המדיטציה לא נוכסה על ידי היהדות.
      לפחות עדיין לא, אם מוציאים מכלל היהדות את הכת של פיליפ ברג.

      אהבתי

  5. כתבה מעולה וראיון מאוד מעניין, תודה רבה!

    שאלה: בראיון נראה לי שלא שאלת שאלה חשובה – לגבי התפישה הבודהיסטים של ה'אין אני' – האנאטמה, ומה דעתו של דויד על כך מהזוית היהודית (נראה לי בכלל שאלה מעניינת – ההתייחסות של היהדות לגבי ה'עצמי') ומה בדבר האתאיזם של הבודהיזם, חוסר האמונה באלוהים בורא או בכלל באלוהים, במיוחד כזה שהוא נבדל מהבריאה.

    התרגול הבודהיסטי אמור להוביל את האדם לתובנות של הבודהיזם, בדבר החולפיות, ההתהוות המותנית ושאין אני.

    לא לגמרי ברור לי איך תרגול שאמור להראות לאדם את האמיתות הללו שלמיטב הבנתי לא ממש מסתדרות עם האמיתות שהיהדות מדברת עליהם יכול לקרב את האדם לבורא ובכלל לחזק אותו ביהדותו.

    שאלה לדרול: מעניין אותי להבין למה לדעתך הויפאסאנה גורמת לדפורמציה בנפש?
    מה לא טוב/בריא לנפש בויפאסנה בשיטת גוונקו ואילו מדיטציות לדעתך לא גורמות לפגיעה בנפש?

    אהבתי

    1. ברכות, אליקו,
      קורס ויפאסנה של גוונקה הינו תהליך אגרסיבי מאוד, שמתבצע בתנאים מלאכותיים קיצוניים.
      הסיבה לדראסטיות הזו, היא שבסדנאות האלו רוצים להגיע ל"תוצאות", וזאת המטרה שלהם. לקחת אדם מהרחוב ולהביא לרמות של "טוהר" או אל "המעבר", לא משנה הטרמינולוגיה המסחרית המדוייקת.
      המטרות שלהם ברורות כמו הדרכים להשגתן והמהימנות שלהן ברורה.
      העניין הוא, שלהצלחות האלו ישנו מחיר גבוה.
      הרוב המכריע של בני האדם, הוא בעל אישיות אינרציאלית קשיחה. אם אתה מוציא אדם כזה מתוך הזולה התל אביבית או מתוך הקבר הבורגני וזורק אותו אל מחנה גוונקה, אתה גורם לו הלם למערכת. אתה יוצר אצלו טראומה או למעשה, לשרשרת של טראומות ומה שקורה יחד עם התפתחות התרגול, זה שהתת מודע של אותו אדם מזהה את אותו "הטוהר" עם הטראומה.
      זו איזושהי צלקת נפשית שקשורה למעשה ל"מדיטציה". ניכנסים כאן לתמונה גם כמה מרכיבים פיזיולוגיים, שקשורים לאי הנוחות והכאבים בישיבות ממושכות, שיוצרות מצב בו גוף האדם מסמם את עצמו. הוא לא באמת מגיע לריקנות, ל"סוקהה", אלא למיסטול ביולוגי.

      האנשים האלו, שהם הרוב המכריע מבין בוגרי גוונקה, יוצרים לעצמם מחסום רוחני עצום, בגלל הצורה והאופי של הקורס וזה באמת על קצה קצהו של המזלג.

      ישנן הרבה מאוד טכניקות שלא יוצרות בעיות כאלו ועם זה , הן אפקטיביות ביותר.
      אני אתן לך שתי דוגמאות:
      אושו קונדוליני – https://www.youtube.com/watch?v=iFlZZoHnGoc
      חושך : http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1095571&whichpage=&forum_id=8516#R_1

      בהצלחה

      אהבתי

    2. אליקו,
      לגבי השאלה שלא שאלתי – צודק, היה מעניין לשאול. אם כי דיבורים על העלמות ה"אני", 'ביטול היש' והתמזגות עם הכלל אפשר למצוא בחסידות.

      רק אומר גם שאני מאוד לא מסכים עם דעתו המלומדת של דרול. כמי שתרגל קורסים לא מעטים, ומכיר רבים שתרגלו, לדעתי דבריו חסרי שחר. קורס ויפאסנה אינה דבר שקל לעשות, אבל הוא מביא ברכה רבה. (וממתי ריקנות היא "סוקהה"? סוקהה היא עונג או אושר. דרול, התכוונת ל"שוניאטה"?)

      אהבתי

  6. תודה על התשובות.
    כנראה שיש הגבלה בין ביטול היש או התמזגות באינסוף ושאר ירקות בחסידות שדומה בגדול להבנה שאין 'אני' בבודהיזם ואולי לחווית הנירוואנה (שאין לי מושג מה זה בכלל!)

    אבל מעניין אם יש הגבלה לרעיון ההתהוות המותנית, שנראה לי שהוא (ביחד עם הריקות) מהווים אולי את החידוש של הבודהיזם ואת מה שמבדיל את התורה הבודהיסטית מההינדואיסטית למשל…

    לגבי הויפסאנה – נראה לי שיש משהו במה שדרול אומר, שזה יכול לגרום לטראומה אצל אנשים. נראה לי אבל שרב הטוב שיוצא ממנה על הרע.
    נראה לי אבל שלאנשי המערב בעיקר, כיום יותר מתאימה מדיטציית הזאזן או מדיטציות של אושו, כי מחנכים אותנו להשגיות מגיל כל כך צעיר ולכן הרבה אנשים באים ורואים בויפסאנה משהו השגי, להגיע כמה שיותר לעומק התחושות, כמה שיותר לחוות את ההתמוססות , וכך בעצם נוצרים הרבה 'נרקומנים' של ויפאסאנה, גם גוונקה אם זכור לי מדבר על זה בהרצאות – כי כנראה שהתופעה מוכרת לו.

    אהבתי

  7. אמנם ההעתקה והאימוץ לעולם היו קיימות ואולי אף כחלק חיוני ובלתי נפרד מהרעיון הדתי מבארשיתו. אך אולי שרשרת מהפכות השפה – כתב -כתב פונטי – דפוס – מידע דיגיאלי הן משנות מהותית את גלגולי ה"ממים" הדתיים רוחניים ? נעשה קשה יותר ויותר לשחק ב"טלפון שבור" הרי בעבר נוצרו לנו נוסחים אשכנזיים וספרדיים ממקור אחד וחשוב לזכור שלשיטתנו דרושה הקפדה מדויקת. לעומת זאת תפתח ספרי מאגיהף בעיקר של וויזר ודומים מהעשורים האחרונים, החל מאלה שטוענים למגיה טקסית אותנטית וכלה עובדי סטן, מכשפות וויקאניות מאסכולות שונות ושאמנים מ"תרבויות" שונות, בכולם אותם טקסים והיררכיות קוסמולוגיות ואותם תרגולים רק בשינוי היישיות אליהם פונים.
    הדוגמאות באמת קצת רחוקות אחת מהשנייה אבל אני מנסה לטעות שבעבר הרעיות הדתי היה מתפתח ומתגלגל רק מעצם הכלים הניתנים לצורך הפצתו ואילו קיום הייצירתיות היא האלמנט הנדיר כאשר אתה יכול להחליף את שמות האלים בלחיצת כפתור ולקבל כביכול דת או פולחן חדש "אינסטנט"

    אהבתי

  8. אני חושב שזה יפה מאוד , אהבתי גם את ה"קונטרס" שחיבר דויד כדי להסביר להמוני העם הדתיים מהי ויפאסנה , הוא בהחלט עשה זאת בטוב טעם ודעת.
    עם זאת ברור כי היתה "מדיטציה יהודית" , וכי היא היתה בשימוש בתקופת הנביאים. ככל הנראה כחלק מהמאבק בעבודה הזרה בתקופת בית שני , היהדות נותקה מהחויה הישירה והחיבור לגוף והפכה לדת של שכל בלבד , וכך נעלמו התרגולות הללו.

    לגבי החיבור בין יהדות ובודהיזם :
    להבנתי האלהים היהודי איננו "ריקות" – האלהים היהודי הוא ההויה עצמה (כך גם כתב בפירוש רבי יוסף ג'יקטליא בפרק הראשון של ספרו "גינת אגוז" וביאר זאת באורך רב).
    ההויה מכילה בתוכה הן את הריק והן את המלא , את הרוח ואת החומר , את הכל ואת הכלום.
    ממילא ההויה איננה ריקות – לפחות לא בהבנה הפשוטה של ריקות.
    אני רואה בשאיפה ל"ריקות" הקיימת בפלגים בודהיסטיים סוג של בריחה מהעולם.

    כי קיימים שני סוגי אחדות בעולם –
    סוג אחד הוא ה"כלום".
    סוג שני הוא "הכל"
    .
    העולם הוא כמו ציור. אז כיצד ניתן להגיע מהעולם אל האחדות ?
    דרך אחת היא למחוק את הציור. להגיד העולם הוא "מאיה" ואשליה.
    דרך שניה היא להגיד כי האחדות היא כלל הציור. ואז הדרך היא לא למחוק את הציור אלא להכיל אותו.
    ואין לי ספק כי דרכה של היהדות היא הדרך השניה !

    (למרות שבחב"ד ניתן למצוא גם את הדרך הראשונה).

    כאשר התנ"ך אומר למשל "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" , הוא איננו מתכווין אל הריק כמו בבודהיזם , אלא אל האחדות והשלום. כנ"ל "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד"
    האחדות ביהדות מבחינתי היא יצירת שלום פנימי והרמוניה באדם ובעולם , ולא מחיקתו.

    מהבחינה הזו אני קצת מודאג מחדירתם של רעיונות בודהיסטים ליהדות.
    כי החיפוש של "ריקות" הוא בעיני מחיקת הציור , מחיקת האדם מחיקת רגשותיו תחושותיו ושכלו. ומכיוון שאדם לא באמת יכול למחוק את מי שהוא , ניתן להגיע לחוויה כזו , אך בעיני היא סוג של הדחקה.
    לעומת זאת כאשר אדם מגיע להוויה , אז הוא קיים וגופו קיים , והעולם איננו נחווה כאשליה – שהרי ההויה מכילה גם אותו !
    רק שהכל הופך לאחדות אחת , ללא מאבקי "תת מודע" איד אגו ויצרים , ללא זמן וללא מקום. אלא הוא הופך למודעות אחת , בכל הזמנים המקומות והתודעות.

    אך עם זאת עצם תרגול המדיטציה , הוא בעיני דבר מדהים וטוב וחזרה אל הנבואה וגאולת הגוף והארץ. רק שאיננו צריכים לתרגל מדיטציה כמו בודהיסטים , ולא לשאוף להגיע ל"ריק" אלא לתרגל אותה כמו יהודים ולשאוף להגיע אל ההויה.
    וכאשר המטרה ברורה , הטכניקות צצות מעצמן.

    אהבתי

    1. יוסף – ריקות אינה בהכרח "מחיקת הציור" כפי שאתה אומר, אם כי בהחלט ישנן פרשנויות של המושג ברוח זו. ריקות, לפחות במובן המהייאני של המילה, יכולה להיות גם הבנה עמוקה של חלופיות הדברים והעובדה שהם קשורים ומותנים זה בזה. המסקנות שנובעות מכך הן כבר תורה שלמה.

      אהבתי

  9. סבבה דני , עם פרשנות זו אני יכול להסכים בכל מאודי.
    ולמען האמת , אני לא מבין כלום בבודהיזם , אבל אני מאמין שגם בודהה עצמו כאדם מואר חווה "הויה" ולא ריקות , רק שכנראה חל עירבוב בין המושגים.
    בדיוק היום ואתמול התווכחתי עם כמה מלומדים בעינהם בפורום מדיטציה בתפוז על הנושא הזה . . .
    (הבעיה היא ששני המלומדים הם גם נגד ה"שכל" , אז כיצד אפשר לדבר עם מישהו שהשכל הוא אויב בעיניו ?. . . )

    אהבתי

  10. יוסף – כתבת יפה ואהבתי את המטפורה על הציור.
    יש בזה משהו, במיוחד אם לדבר על תחילת הבודהיזם.
    אולם לפי המהייאנה ובמיוחד לאור ההבנה (שלצערי לי אין אותה) של ההתהוות המותנית והריקות התמונה הפילוסופית שמצטיירת היא דווקא דומה יותר לציור.
    כי החוויה של הציור ממחישה את ההתהוות המותנית.
    בציור שום דבר לא נפרד מהשני, כל צורה היא חלק מקומפוזיציה, השלמות נוצרת בגלל מערכת היחסים שיש בין הצורות והצבעים בציור. הציור גם ממחיש את ה'אשליה', המאיה, לא בגלל הקנבס הלבן שעליו הוא מצויר אלא דווקא בגלל שהוא בעצמו אשליה – יוצר תחושה של מציאות בשימוש בצבע וצורות.
    דווקא הציור (או המוזיקה) מדגים מאוד יפה את עקרון הריקות וההתהוות המותנית.
    לדעתי הבודהיזם הוא ההפך מההדחקה, במיוחד אם משווים אותו ליהדות.

    אני לא יודע מה הבודהה חווה – אבל לפי הידוע לי בהינדואיזם באמת יש חלוקה בין ה'עצמי', האטמן/ברהמן לעולם (המאיה), ורואים את זה יפה גם בדמותו של שיווה שפעם הוא שקוע במדיטציה עמוקה וחי בסגפנות ואז הוא שקוע בברהמן והעולם (המאיה) נעלם, ופעם הוא מתנה אהבים עם רעייתו פרוואטי (מאיה) ואז הוא שקוע במשחק איתה ושוכח את העצמי, האטמן/ברהמן.
    בבודהיזם ההבחנה הזו (למיטב הבנתי) נמחקת, בסוטרת הלב המפורסמת נאמר
    "צורה היא ריקות וריקות היא צורה"
    לפי זה לפי הבודהיזם לא ניתן להפריד בין ההוויה לבין הריק (כהגדרתך),

    אתה כותב שההויה מכילה בתוכה את הריק והמלא, זה נראה לי דומה לרעיון הבודהיסטי (מזכיר את סמל היין-יאנג).

    הנה ציטוט ממאמר של נעמה אושרי

    "כשלוש מאות שנה ויותר אחרי נגרג'ונה מופיע במרחב ההודי חיבור נועז בשם 'התעוררות האמונה במאהיאנה' המיוחס לאשווגושה. החיבור דן באופן שבו האדם יכול לפעול בו-בזמן בסדר הזמני ובסדר המוחלט. כבר בראשיתו החיבור מצביע על "הגילוי של המשמעות האמיתית (של המהיאנה) שהוא שלעיקרון של 'תודעה אחת' יש שני פנים – אחד הוא פני התודעה במונחים של המוחלט (ככות), והאחר הוא התודעה במונחים של התופעתי (סמסרה, הלידה והמוות). כל אחד מאלה חובק את כל אופני הקיום. מדוע? כי שני פנים אלה מכילים זה את זה". באמירה זו מבטל המחבר את השניות שבין המוחלט והיחסי, וקובע שהם למעשה אחד. המוחלט אינו מצוי מעבר לעולם התופעות, והתופעות אינן מצויות מחוץ למוחלט. המציאות כמות שהיא 'ריקה', פנויה מתארים ומהגדרות. היא ללא גבולות, ללא מושגים או אבחנות, ללא שניות. המציאות היא ככות (tathata) מוחלטת בהשתנותה. הריקות איננה היעדר או שלילה, ועם זאת לא ניתן לומר עליה דבר חיובי."

    אהבתי

    1. ועוד תוספת לדברים הנכונים והמעניינים שאליקו אמר. לא סתם, "התעוררות האמונה במהייאנה" הוא טקסט שזכה לתהילתו בסין (ויש אף האומרים שהוא למעשה טקסט סיני במקור). התרבות הסינית מדגישה עד מאד את חיי העולם הזה, ומושג הפרישה מהעולם לא היה פופולרי בממלכת המרכז. רק המהפך המהייאני הזה אפשר לבודהיזם להיקלט בסין באופן משמעותי.

      אהבתי

    2. היי ממש שמחתי ליקרוא .אני כרגע בנפאל אחרי חצי שנה בהודוויש לי מחר היזדמנות להיצתרף לויפאסנה
      אני קצת חוששת כי עברתי הרבה בחיים ופוחדת שיהיה לי קשה גם אסור לעשן .וגם השפה היא באנגלית ואני לא מבינה אבל יש קלטת בעיברית
      רציתי לקבל יעוץ עם לעשות את זה וכן אני אדם מאמין ואלוהים לגמרי יהיה איתי בויפסנה

      אהבתי

  11. דבריכם באים כמיים קרים על נפש עייפה.
    אם את זה אומר הבודהיזם – אז אני בודהיסט :-)

    אהבתי

  12. אז יש קורסים נפרדים לנשים? האם תוכל לכתוב כמה מילים גם על גיליה אישתו של דויד?

    אהבתי

      1. לתומר החביב – בכתבה על הרב ברלנד טענת שמתן פירושיים קבליים /שמיימים לכל דיבור או מעשה של הרב ,מצד חסידיו- הינו מיתוס שכולא אותם.ובכן ,צר לי אך היותו של צדיק ,לא כל צדיק אומנם אלא בדרגה גבוהה מאוד,מיחידי סגולה -נסתר,עמוק,דו משמעי , ובלתי מושג לבני תמותה רגילים אינו מיתוס ,אלא שכל,הבנה רוחנית,הכרה רוחנית ומציאות של ממש שרק מי שמתקדש כראוי זוכה לה.בליקוטי מוהרן העניין הזה מוזכר כמה וכמה פעמים,וכן בליקוטי הלכות של רבי נתן מברסלב ובשאר ספרי חסידות

        בתורה אחת בלי"קומ רבי נחמן כותב שאין שום תפיסה בדיבוריו,מעשיו ותנועותיו של הצדיק,כי הוא למעלה משכל והשגה אנושית קונבנציונאלית.כן נאמר שם שהצדיק מלא רזין,סודות ועומק בכל הליכותיו,ולו הבנאליות והטריוויאליות ביותר.מוסיף וכותב רבי נחמן שרק על ידי שמירת הברית אפשר לתפוס בדיבורו של הצדיק האמיתי שבדור .וגם אז באופן מוגבל כמובן.

        ברור שכשהצדיק מבקש מים [כמו בדוגמא שלך בכתבה ] הוא מתכוון למים כפשוטו,אבל באותה נשימה יש בדיבורו ,ובמעשה השתיה שלו פנימיות שאינה גלויה לנו,אתה יכול לחשוב שהצדיק מתקן ניצוץ נשמה שמגולגל במים,או כל דבר אחר שתרצה,הכל קביל- ולא ודאי ,אלא רק לצדיק בעצמו.

        הרב ברלנד בעצמו אמר בהרבה משיחותיו שהצדיקים המובחרים והגדולים לא עושים שום תנועה ,ושום דיבור ושום מבט או הזזת אבר ללא יחוד קדוש וכוונה שמימית.הוא בעצמו אמר פעמים רבות שאין שום קצה תפיסה בצדיקים ובמעשיהם

        אם זה נראה לך מיתוס,אגדה ,מוזר או לא מציאותי – הדבר נובע אך ורק מהמציאות הסובייקטיבית ,שאתה חי בה,מציאות שנגזרת מממעמדך ודרגתך הרוחנית .לדוגמא-ישנם בני אדם במצב רוחני כה שפל שגם אמונה בבורא נראה להם תלוש מהמציאות.כלפי תפיסת המציאות של שוטים,תינוקות או בעלי חיים,להבדיל כמובן,אין בכלל מציאות קיימת של ערכים,פילוסופיה ,חקר עצמי ,שירה או דת.ככל שאדם במצב רוחני ירוד יותר,כך מציאויות רוחניות נעלמות יותר ויותר ,ונראות לו כמיתוס,כדבר תלוש. אם תזכה להתעלות ולהתקדש ,תגלה שמה שנראה לך כתלוש מהמציאות וכמיתוס,הינו מציאות חיה ,קיימת ונושמת עצמה שנסתרה ממך בדרגתך הקודמת הפחות גבוהה,ואילו מה שנראה לך כמציאות אינו אלא דמיון תעתועים,פטה מורגנה כלומר- הסתר של שכל רוחני,הבנה רוחנית,מציאות רוחנית מסויימת שהתחפש למציאות.הנביאים בזמן הת"נך וממשיכיהם במשך הדורות,המקובלים הגדולים ותלמידי הבע"שט המובחרים,חיו וחיים במציאות שונה בתכלית ממה שאנו תופסים אותה.

        ממש כמו תחושת קדושה שיש בשמירת המצוות ,בטבילת מקוווה ,בשבת ,בתפילה מלאה דבקות,מדובר בתחושה מוחשית,ודאית ובהירה כמו תחושה פיזית של כאב,חום או קור.אדם הנצא מחוץ לחיי תורה וקדושה עשוי לחשוב שתיאורי זה הינו ביטוי לתחושה פסיכולוגית נעימה של שלווה או טוב על הלב,או משהו אחר.וזה ממש רחוק מהתחושה הרליגיוזית הטהורה ,מההתגלות והאור הרוחני שמרגישים ברגעים כאלה.

        כבעל תשובה ותיק חשוב לי להדגיש שאיני מלהג להנאתי פילוסופיה אבסטרקטית,או מעלה פה דברי הגות תיאורטים, אלא מדבר מתוך ניסיון אישי ברור,בהיר ודאי וצלול.

        שאלה- ראית פעם את הרב ברלנד ברמה האישית ? שמעת פעם שיעור שלו ? אני לא סתם שואל.

        בברכת כל טוב ובתקווה למענה ידידי

        אהבתי

        1. אני לא תומר, אבל אני ראיתי את הרב ברלנד לא פעם והקשבתי לשיעוריו מספר פעמים.

          המודל שאתה מתאר לאבחנה בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי הוא מאוד פרימיטיבי ובפשטות הוא לא נכון.

          כדי להבין את התהליך, צריך להסתמך על מקורות יותר מאוזנים מאשר על השוליים ההיסטריים של חסידות ברסלב. לדוגמא, החכם הסיני צ'ואנג צו מספר על נשים שנחשבו ליפהפיות בסין, אבל דגים וצבאים לא היו מוצאים בהן כל עיניין.
          באופן זה הוא מבהיר לנו כי חוויה שלנו תלויה בכלים שיש לנו כדי לחוות אותה.
          בעלי תשובה ותיקים, מטיבם, מעצבים את הנפש שלהם מחדש, באופן כזה ששמירת מצוות וטבילה במקווה, תביא אותם לסיפוק.
          זה אולי לא נעשה תמיד במודע, אבל מדובר בתהליך טיבעי וידוע. אותן חוויות דתיות מופלאות שלך, הן כנראה תוצאה של איזה תהליך נפשי שאתה העברת לעצמך.

          אילו היית מעביר לעצמך , עיצוב נפשי שונה, סביר להניח שלא היית מוצא בהן עניין.
          כמו לדוגמא, אילו היית מצטרף ברגע זה למרתון ריקוד שיבטי אפריקני, בוודאי היית סובל מאוד ואולי אף נפצע. לעומת זו ישנם רבים שנהנים מאוד מהמרתונים האלו וחווים בהם אושר עמוק.

          אין זה אומר שהם צודקים ואתה טועה.
          הכלים שלכם שונים.

          אהבתי

          1. דרול- תקרא בנחת ,לאט ובסבלנות.-נכשלת לגמרי בהבנת דבריי,ובהבנת הנקרא, וכמה אירוני,בדוגמא שהבאת פשוט חזרת בדיוק על מה שאני טענתי ,בניסוח טרמינולוגי שונה ,זה הכל.ואני אסביר .

            1.ממש לא הצבתי מודל לאבחנה בין סובייקטיבי לאובייקטיבי,אפילו לא הזכרתי את המונחים האלה בתגובתי.מה שכן עשיתי הוא תיאור פשוט של שינוי ברמת המודעות ,התודעה, הכרת והבחנת המציאות אצל האדם ,תמורה באיבחונו וזיהויו של הרציונל אל מול האי רציונל -בעיקבות מטמורפוזה/התפתחות רוחנית.לא נפשית !

            ברור שכל החויות הינן סובייקטיבית,ולא אובייקטיביות ,אבל לא על זה דיברתי.

            2.לא צריך להיות צ'ואנג צ'ו, ולא חכם ,כדי להבין שחיות לא נמשכים לנשים.צריך רק מודעות ורמת תודעה והכרה גדולה יותר מהחיות עצמן.החיות הרי לא יודעות שבני אדם לא נמשכים מינית ,ברמת האינסטינקט הטבעי ,ובאופן מודע לפחות,לדגים,ג'וקים או חולדות ושאר חיות,כמו שהם לא יודעים מהו מחשב ,שירה, פילוסופיה או דת.החי לא יכול לחקור את האדם ,מה שאין כן להפך.קרי- גם אם הכרת האדם את הנחות ממנו שכלית היא גם סובייקטיבית ,כיוון שהיא מאומתת במציאות היומיומית,אנחנו רואים את הכרתינו האוניברסלית כקבילה ,ודאית,עליונה על שאר יצורי העולם,שרירה וקיימת.

            וכך ממש ,במעגל הפנימי של בני האדם עצמו,ישנם אנשים שכה מתעלים רוחנית ,עד שהם מרחיבים את הכרתם ,תודעתם ומודעותם,הרבה מעבר לאלו הקיימים אצל בני תמותה אחרים.מאוד פשוט.לא חייבים להגיע לתובנות דקארטיות ,כדי להבין שמה שנראה לנו כודאי ,יכול להשתנות או להתברר כחלום, במימד אחר,גם אם הוא תיאורטי ברמת המודעות הנוכחית שלנו.די פשוט לאבחן את זה לבד

            אז בדוגמא שהבאת הזכרת את המונח כלים,כלומר ,וציינת שכפי הכלים של האדם כך עולם החוויות שלו משתנה.ובכן,הניואנס פה מאוד דק ,ההבדל הוא טרמינולוגי ולא מהותי.אמרת בדיוק מה שאני אמרת לאורכה ולרוחבה של תגובתי.כלים אחרים,מודעות אחרת, הכרה אחרת,יכולת שכלית אחרת -יוצרים חוייה נפשית ,ואני מוסיף ,גם ובעיקר רוחנית ,שונה בתכלית.

            3.הקטע שבו כשלת יותר מכל הוא באיבחון שלך את ההננאה הרוחנית שלי- כחוויה נפשית[לא רוחנית ] שאני יצרתי ,זהו הכשל הטיפוסי אותו הזכרתי בדיוק בתגובתי! ,לזהות אצל בעל תשובה חוויה רוחנית הבאה ממקום שמיימי ,רוחני ואלוהי לחלוטין – כפרי שיכנוע עצמי או תהליך נפשי.זו טעות נפוצה,קשה ויסודית ,שיסודה אולי בתהליך ריגשי/נפשי ,שאתה עברת בהתקרבות לדת מסויימת ,ואתה משליך אותו על אחרים

            מה שאני עברתי הוא פונקציה של גילוי, הארה רוחנית ,אתערותא דלעילא נטו.אחד מממאפייני הקדושה והאור הרוחני שזוכים ע"י התקדשות באמת,הוא ,שאתה יודע באופן הכי ודאי שיכול להיות ,שכל הנאה /חוויה רוחנית /נפשית אחרת,היא טפלה, ריקה ואינה אלא צל צילה של הנאתך שלך.אתה לא זקוק לחוות בפועל את סוגי שאר ההנאות כדי לדעת את זה .כמובן שכלפייך גם המשפט האחרון הוא סובייקטיבי ,ואיני יכול להעביר לך תחושה שכזאת

            אבל הרב ברלנד למשל ,כמו צדיקים נשגבים אחרים, יכול בשניה אחת להעיף אותך כה כך גבוה ,לפתוח את עיניך ולהכניס אותך לאותה רמת הזדככות ,קדושה ומודעות עליונה.זה הכח של צדיק אמיתי.ואני מדבר מניסיון מוחשי ורב שנים .לא מתוך עיסוק בדיסציפלינות.

            4.אין לי מושג וחצי מושג לאיזה שוליים אתה מתכוון,ומה בדיוק היסטרי בהם.אני יודע שאני יונק מהדבר הכי גבוה ,עמוק, מאוזן ונכון.ואל תחשוד בי באיזו יוהרה או התנשאות ,אני מדבר מתוך מציאות יומיומית שאני חווה.

            אהבתי

            1. אני לא רואה את עצמי כסמכות לנתח את השפעתו של הרב ברלנד על סובביו ומקורביו כמו אישתו, בנו, נכדיו ואחרים.
              שמעתי ממקורבים לחסידי ברסלב כי בעבר, הרב ברלנד קידם באופן משמעותי את מנהג ההתבודדות ואת זה בוודאי , ראוי לציין לזכותו.

              לגבי דבריך, אם תטרח לקרוא אותם באותה סבלנות, עליה אתה ממליץ, תבחין בסתירות משמעותיות כשמצד אחד אתה טוען לא חייבים להגיע לתובנות דקארטיות ,כדי להבין שמה שנראה לנו כודאי ,יכול להשתנות או להתברר כחלום ומצד שני אתה גורס אחד מממאפייני הקדושה והאור הרוחני שזוכים ע"י התקדשות באמת,הוא ,שאתה יודע באופן הכי ודאי שיכול להיות ,שכל הנאה /חוויה רוחנית /נפשית אחרת,היא טפלה, ריקה ואינה אלא צל צילה של הנאתך שלך..
              שים ששתי הטענות לא יכולות להתקיים ביחד. משהו מסויים, אינו להיות גם חלום וגם מציאות.
              לפני שאני חוזר לזה, אני רוצה להדגיש שמה שאתה כותב בסעיף 3 הוא הצגת דברי בצורה מסולפת, או פשוט נובע מאי הבנה . אני לא טוען שאתה פועל תחת שכנוע עצמי או הונאה עצמית. אולי זה נכון, אני לא יכול לבדוק. אני אומר שהחוויה הנפשית שלך, היא תוצאה של עיצוב נפשי שהוא תולדה של תהליכים שאתה עובר ובמידה רבה, אתה מעביר אותם על עצמך.
              יש כאן הבדל תהומי, כי אני לא נאבק באובייקטיביות של התערותא דלעילא, שמעצם הגדרתה היא אירוע אובייקטיבי.
              עם כל זה, היא פועלת באופן שונה על כלים ולכן אילו היו לך כלים שונים, היית חווה אותה אחרת.
              לכן הטענות שלך מתבלבלות בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, אותו בלבול שצ'ואנג צו החכם מזהיר מפניו.
              אתה טוען שברור לך שאדם לא נמשך אל חיפושית, זו צריכה להיות אותה בהירות שקיימת לגבי אדם שתופס את ההשפעה של המצוות בצורה שונה ממך.
              זו בדיוק הנקודה שבה אתה צריך לשאול את עצמך האם באמת הבנת את צ'ואנג צו.

              אהבתי

              1. דרול
                1.ממש לא קיימת סתירה .גם אני בודאות שלי לגבי עליונותה וודאותה של חוויתי ,לגבי הנאות וחוויות אחרות שמחוץ לקדושה [אני מדגיש את החוץ ],עם כל היותה ודאית ואמיתית ,כלפי מדרגה שלמעלה ממנה בקדושה עצמה ,היא כחלום,גם אני כשאשכיל לעלות הלאה בסולם ,אגלה תובנות חדשות ושכלים חדשים ,שלאו דווקא יסתרו את מה שהרגשתי בודאות במדרגה הקודמת,או יהפכו אותם לחלום,אלא יחדדו ,יעצימו ויעמיקו אותם עשרת מונים,ועל אותו משקל בכל המדרגות הבלתי נגמרות שאפשר להשיג,כשכל מדרגה גבוהה יותר היא בהירה ,כולית ומאירה יותר מקודמתה.

                הוא שאמר רבינו נחמן -"תכלית הידיעה שלא נדע ",אבל לאי ידיעה מגיעים רק על ידי ידיעות מוקדמות רבות מאוד,וכל שיודעים יותר ,יודעים ומבינים שלא יודעים עוד יותר ,אין הכוונה שלא יודעים לומר שגם הידיעות המוקדמות הופרכו ,הן לא.על בסיס אותם ידיעות חדשות שנוספו [קרי -מדרגה חדשה ],מביניםיותר ויותר , עד כמה רחוקים מהידיעה השלימה והכולית.לסיכום- המדרגה שלי הינה מציאות אמיתית ולא חלום -כלפי מדרגות קטנות ממנה ,אך כלפי המדרגות הגבוהות ממנה הינה כ-חלום.לא שהיא עצמה דמיונית ופיקטיבית ,תחושותיה אכן אמתיות ונכונות,אך ביחס למדרגה שמעליה היא טפלה.

                2.בעניין הכלים- אתה טוען שעיצוב או תהליך נפשי הביא אותי לחוש דברים רוחניים באופן מסויים-ועל זה הפולמוס שלי איתך.אני בנפשי יודע שאין באמת שום קשר קלוש לפסיכואנליזה נפשית לבין אור רוחני ,גם לא תהליכי ילדות ,ינקות ,ובגרות.את האור הרוחני אתה מקבל ביחס לכלים הר-ו-ח-נ-י-י-ם שבנית,או ביחס לגודל נשמתך [הרוחנית ], כיסופייך ,תפילותייך ותיקונייך שעלייך לעבור.הכל נשאר רוחני נטו.

                וכן ,הודאות שלי לגבי האור והקדושה שבמעשה המצוות ,מאפשרת לי לדעת בודאות שמי שיאמר לי שאין אור או קדושה במצוות -טועה באופן מוחלט,כמו הידיעה שלי לגבי חוסר המשיכה המינית של אדם לג'וק או נמר,כיוון שהאור שהרגשתי אינו פונקציה של תהליך נפשי אלא רוחני ,וכיוון שהאור עצמו הוא חיצוני לי ,וכה בהיר,אין לי צורך להיכנס לתהליך הנפשי ,לכלים של אותו אדם ,כדי לנתח את דבריו.אני פשוט יודע שהוא לא זכה להתגלות שאני זכיתי.

                אם יבוא אדם ויאמר לי שבמצוות הוא כן מרגיש אור רוחני וקדושה ,אך יתאר זאת בצבעים ותאורים אחרים ממני -זה כבר מחוץ לתחום עבורי.מקווה שהבנת את ההבדל.

                אהבתי

                1. אתה מציג את מודל המדרגות באופן מסולף ומקומם.
                  הרי לפי הדגם הזה, כל מדרגה היא שינוי פרספקטיבה, אז איך ייתכן שאתה נמצא במדרגה ואתה קובע שמשהו נמצא "מחוץ" ל"קדושה".
                  הרי כל פעם שאתה משנה מדרגה, המשמעויות סביבך משתנות, ולכן לא יכולה להתקיים "קדושה" קבועה, אלא רק קדושה זמנית שהיא פונקציה של המדרגה הנוכחית.
                  משל למה הדבר דומה ?
                  מסביב לרב ברלנד מסתובבים כבר עשרים וחמש שנה או שלושים שנה, כל מיני טיפוסים, שאין להם שום מדרגה רוחנית. אפשר אולי להשוות אותם לנזירים במנזר בודהיסטי, שמלבר נמצאים במצב אינרטי של "סור מרע".
                  מצד שני, מי הוא היורש הרוחני של הרב ברלנד? מי נחשב לאישיות רוחנית אמיתית ובעל מדרגה בכל הקבוצה הזו? דווקא הרב עופר ארז, שהוא בכלל לא שייך לוותיקי שובו בנים, ולא היה קרוב בכלל לרב ברלנד עוד לפני עשר שנים, אלא היה תלמידו של הרב ברלב ונשלח ללמד ברסלב בקרית ספר, דווקא באישורם של רבנים ליטאים מובהקים.
                  מה אתה לומד מכך? שכל אותם קישקושים ואמונות טפלות, שאופייניים לחסידי "נחמת ציון", "חוט של חסד", "נחלי נצח" וכן הלאה, החל מ"התלבושת האחידה" וכלה באיסור אכילת הודו ובמבה, אין להם שום משמעות רוחנית ואינם בונים שום כלים רוחניים.
                  תגיד בצדק שמערכת "שובו בנים" מבולבלת ומדומיינת מכדי שניתן יהיה להסיק לגביה מסקנות.
                  הרי אותו דבר קורא גם בברסלב הנורמאלית?
                  מי נחשבים היום כיורשים הרוחניים של הרב שכטער? הרב ברנר והרב קלוגער. הראשון ליטאי ותלמיד מובהק של הרב שך ואילו השני בכלל חסיד צאנז. כלומר, צאצאי השושלות בארסקי ,חשין, הורוויץ וכן הלאה, אולי יודעים לגדל פיאות עד לברכיים, אבל כשמדובר בנושאים רוחניים, הם בעצמם מקבלים השפעה מרבנים שהגיעו לברסלב לפני לא יותר מעשרים או שלושים שנה.

                  מה אני אומר?
                  גם מהאולטרא אורתודוקסיה אתה למד, שהרוחניות היא סגולה פנימית והיא לא קשורה לטקסים שאתה עורך, לא משנה אם הם אופייניים לחומה הלישית או לטיבט.

                  אהבתי

                  1. אתה ממשיך לא להבין אותי,אולי בי האשמה ואינני בהיר מספיק.
                    שום מדרגה שבקדושה ,עליונה ככל שתהיה אינה יכולה לסתור את התובנות ,המשמעויות או הפרספקטיבה שיש במדרגה הכי נמוכה בקדושה-ביחס למה שנמצא מחוץ לקדושה.כלומר, כשתעלה במדרגות הקדושה ,לא תגלה פתאום ישנה קדושה בדת אחרת,שיש קשושה מחוץ לחיי תורה ומצוות,השינוי הוא בעומק התפיסה של המציאות עצמה ,תחת יסודות האמונה היהודיים.ההפרש בין מה שמחוץ לקדושה לביו המדרגה הכי נמוכה ,אבל מדרגה, בקדושה עמה -הוא הבדל של אור חושך,הבדל מהותי ,ההבדל בתוך מדרגות הקדושה עצמן הוא בעומק ,בניואנסים הדקים [אך החשובים ]ובבהירות של אותם אמיתות

                    ישנם עובדי השם עצומים ובעלי מדרגות גדולות בשובו בנים,- הרב צנעני,הרב מלכה, הרב גולדבלום, הרב אזולאי, הרב שפירא,הרב טיקולסקי,הרב גול.כולם תלמידי חכמים ,צדיקים, ובעלי מדרגה גבוהה.התיאור שלך לא רק מקומם ומונע ממקומות מאוד שלילים ,אלא פשוט לא נכון,ניזון מתויות ריקות מתוכן וממקומות רעים אחרים.גם אם תחייה עוד מיליון שנים לא תבין מי זה ומה זה הרב ברלנד,אבל הרבה שדים,רוחות וסמך ממים עומדים בדרך להגיע אל הצדיק[ חלקם אולי גם בתוך שובו בנים עצמה ]חבל שאתה נותן להם לבלבל אותך ולהפוך את היוצרות.

                    לא נטען שאכילת במבה או הודו קשור לרוחניות ,אלא לבריאות הגוף גרידא.זה פשוט התנפלות חסרת טעם וקנטרנית.

                    הרוחניות ועוד איך קשורה לטקסים חיצוניים, כי הטקסים הללו ,קרי המצוות ,הם קשורים בקשר בל ינתק לנשמה ,לנפש ולרוח ,הם המזון שלה והם מאירים אותה.אם אינך משכיל להבין זאת, בזאת תמו שידורינו להערב ,כי אין לנו בסיס משותף לדיון .המצוות אינן חיצוניות אלא פנימיות ,הם אור עצום שמגיע מספירות גבוהותומתגלמות במצוות מעשיות .אי עשייתן פירוש- ניתוק ומוות רוחני מיידי לאדם.

                    אהבתי

                    1. ובינתיים אפשר להתעלם משערוריות, מחצר ביזנטינית שבתוכה הרב עצמו הודה שנכלא במשך עשר שנים, מהתבטאויות שערורייתיות על "שאלים", עידוד נסיעות לקבר יוסף שעלולות להבהיר את הגזרה והתפרעות בכבישי הצפון שמסכנת חיי אדם. אכן, מדרגות קדושה.

                      אהבתי

                    2. לדני-איפה שיש צדיק אמיתי ונשגב ,ישנם מסכים מסביבו שמסתירים אותו ומונעים מלהתקרב אליו ,היכן שיש אור -הוא מוקף בחושך סביבו.זאת התשובה בעניין כל השערוריות שהזכרת בשובו בנים

                      בעניין השאל- מה רע בו ? שאל על הגוף הוא לבוש אצילי, יפה, מלא חן, ורויי בהוד והדר.באופן שהוא לא מושך מדי מחד גיסא, ומסתיר מה שצריך להסתיר מאידך גיסא [את צורת גוף האישה ]

                      כתוב בתורה ,"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם ,אני יי אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים "אני יי אלוהיכם אמת "

                      ובישעיה כתוב -"ועוצם עיניו מראות ברע הוא מרומים ישכון"לחמו ניתן מימיו נאמנים "

                      שמירת עינים,הזרע והמחשבה מנשים הינו הדבר הקשה ביותר ,והדבר שדרכו ורק דרכו אפשר לזכות להארה ,לאור הגנוז , אם מתעלים, מתאפקים ומתקדשים.כמפורש בפסוקים שהבאתי.לכן שמירת הבירת וסעיפיה נקראים שמירת היסוד -כי זה יסוד הקדושה וההתעלות.

                      בעניין הנסיעות לשכם- רק צדיק השולט על הטבע ועל העולם,יכול לצוות דבר שכזה ,שבדרך הטבע הינו מסוכן מאין כמוהו לנוסעים ולמצב הכללי.מי שנוסע שלא בהוראת צדיק שכזה -מאבד עצמו לדעת ועובר על "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד "

                      הרב הורה לנסוע לשכם לצורך תפילות שם ותיקונים גדולים שיעשו דרך התפילות ומסירות הנפש.כשצריך לבטל איזו גזירה על עם ישראל ,הצדיק יודע זאת היטב [עיין ליקוטי מוהרן חלק א תורה ה ]ודרך מעשה של מסירות נפש הוא פועל לבטל את הגזירה.הרב עצמו נסע ונוסע למקומות הכי מסוכנים בעולם -ללבנון ,לרוסיה תחת המשטר הקומוניסטי ,למסגדים להתפלל שם,לידם לא כדי להתגרות במישהו ,אלא כדי לבטל גזירות מעם ישראל,היכולות להתבטל רק באופן הזה ,על ידי מסירות נפש והסתכנות.ולקרב את הגאולה

                      אכן כמו שאמרת- זהו בדיוק מדרגות הקדושה ,רק מי שבמדרגה כזו של שליטה על הטבע ועל העולם,יכול לצוות דברים שכאלו.

                      בעניין התפרעויות בכבישי הצפון ברור שזה אסור.

                      אם חפץ אתה לדעת מי זה הרב ברלנד- אפרסם פה בלי נדר ,למטה למטה ,קישור לכמה שיעורים שלו ותבין במי מדובר.

                      אהבתי

                    3. בנוגע לשליטה בטבע וכיוצא בזה – לא נראה לי שצריך להסביר עד כמה זה מגוחך. "צדיק" השולט בטבע לא ייכלא במשך עשר שנים בניגוד לרצונו.

                      באשר לצניעות, פשוט מחריד. אני בטוח שאפשר לשמוע דברים דומים ממולות של הטליבאן.

                      אהבתי

        1. לגליה- סליחה אך דברייך בדבר ניכוס של אלמנטים רוחנים של היהדות הינם קיקשקוש משכילני אופייני חסר שיניים וחסר כל יסוד

          היהדות טוענת שהראשון שגילה את היותו של אלוהים אחד -הוא אברהם ,שפעל בתקופה פגאנית ואלילית.לא שום פרעון קדמון,גם אם היה כזה ,נניח ,אברהם לא ממש היה תלמידו…

          קבלה -תורת הקבלה מציגה עצמה במקורות רבים כמו כתבי הרמ"בן, ספר שומר אמונים הקדמון ועוד מקורות אחרים ] כמי שניתנה בהר סיני בסוד ועברה דרך יחידי סגולה ,בחשאיות רבה,עד שהחלה להתפרסם בזמן רשבי ,ובעיקר בתקופת הא"רי.מה הקשר לנצרות או איסלאם ? מגוחך בעיני לחשוב שמקובל,שהנצרות ,האיסלאם או חוכמת יוון ,היא בעיניו מוקצה מחמת מיאוס ,יהיה מושפע באמת מאחד מאלו המקורות.ממש תרתי דסתרי.

          אהבתי

          1. לפי התקופה בה צצו לראשונה רעיונות "קבליים" ביהדות, שהיא המאות התשיעית והעשירית, ישנם חוקרים רבים שמאמינים שהרעיונות האלו מקורם באיסלם הסופי, שהוא בתורו, יבא אותם מהודו.
            רעיון גלגול הנשמות הוא דוגמא קלאסית.
            הוא לא מוזכר כלל בגמרא, במדרשים ואצל הגאונים, אבל בקבלת האר"י הוא מאוד דומיננטי.

            אהבתי

            1. דרול,נכון שעניין גלגולי נשמות לא מוזכר בגמרא או בגאונים [ הר"סג גם כפר ברעיון הזה ],אבל החוקרים מתעלמים במכוון מכל המקורות הקבליים שמעידים על תורת הקבלה כמי שניתנה עוד בסיני הרבה לפני הופעת מוחמד ,ישו או סוקרטס לעולמינו,ועברה בחשאיות גדולה מדור לדור,דרך יחידי סגולה,שרק הם היו מודעים לקיומה או לפחות לתוכנה.הטענה הזאת לא ממש נוחה לחוקרים ולהיסטוריונים אז הם פשוט מעלימים אותה או לא מאמינים בה

              אגב ,שים לב לחוסר ההגיון שבניסיון לייחס העתקה של אלמנטים רוחנים מדת אחרת.אם נניח ההודים אכן היו הראשונים שהמציאו את הגלגל ,או יותר נכון את גילגולי הנשמות ,אז זה רק אומר שיש בכוחם של בני אדם לגלות ,או לשער אמונות רוחניות ללא יבוא או העתקה [כפי שעשו ההודים בראשונה ,לשיטתם ],אם כך ,אין סיבה שלא לחשוב שגם היהדות לא העתיקה רעיון זה מהאיסלאם ,אלא אלו דברים שנתגלו להאר"יזל מפי אליהו הנביא [כך מהר"חו תלמידו מעיד בהקדמה לעץ חיים ]

              החוקרים מתעלמים מטענות המקובלים עצמם ,באשר לאופי גילוייהם ,וקבלתם את החוכמה.הם גם מתעלמים מאפשרות של גילי רוחני דומה אצל אישים שונים ,מבלי להעתיק או להיות מושפעים זה מזה. זאת הפרובלמה הראשית במהימנות מחקריהם.

              אגב הרב ברלנד אמר שההודים בחלקם הגדול הם צאצאים של יהודים [הודים =יהודים ] ולכן יתכן שרעיונות מסוימים הקימים בהודו ,הם תוצאה של מסורת יהודית מאוד מאוד קדומה שהגיעה גם לשם.איפכא מסתברא

              אהבתי

              1. לפי החוקרים גם התורה שבכתב לא ניתנה בסיני, אלא נערכה על ידי מספר קבוצות בסוף ימי בית ראשון. קל וחומר תורת הקבלה , שאין שום ראיה אובייקטיבית שהתקיימה לפני ימי הביניים.
                לגבי האר"י , ישנן דעות שונות.
                צבי גרץ טוען שהאר"י באמת בדה הכל מליבו, זו תיאוריה סבירה לנוכח העובדה שהאר"י סותר את הזוהר על ימין ועל שמאל.
                אחרים טוענים שיש דימיון רב בין התפיסה של האר"י של גילגולי הנשמה ובין האמונות ההודיות הקדם אריאניות. בכל אופן, הדימיון לא מוחלט.

                יש הרבה היגיון בטענות המיחזור התיאולוגי. הן מתרחשות הרבה. השטן לדוגמא, יובא אל היהדות מהדת הפרסית העתיקה. כאן כבר אין שאלה, ישנה ודאות.
                מצד שני,
                אותנטיות היא לא כזה מדד מוחלט לרוחניות. אנחנו לא יודעים איך הגיעו רעיונות זן בודהיסטיים מובהקים לשיחות הר"ן ולליקוטי מוהר"ן. הרעיונות הללו כמעט לא היו ידועים באירופה של סוף המאה ה18. גם עם רבי נחמן מברסלב ייבא אותם מהמזרח הרחוק, הוא עדיין הקדים את האנתרופוסופיה ואת גורודייף במאה שנה וזה דבר מעניין כשלעצמו.

                אהבתי

                1. כל התאוריות של החוקרים וההיסטוריונים שהזכרת ,הינן לא יותר מאשר אמונות חסרות מהימנות ,הנשענות על משענת קנה רצוץ קרי-על בדיית ליבם ואמונותיהם הפרטיות ,ובעיני הסהרוריות ,של החוקרים עצמם.,ואם היית משכיל להפנים את שניי טיעוניי בתגובה קודמת,לא היית נצרך לתגובה שכזו

                  1.החוקרים מתעלמים במכוון ,ולחלוטין ,מדברי התורה שבכתב /המקובלים עצמם באשר לאופי ומקור התגלות ,היווסדות והיוצרות משנתם הרוחנית.פה הכשל הגדול אולי ביותר.דהיינו התורה מעידה על עצמה שהיא נכתבה בידי משה ,ספר הזוהר מעיד על עצמו שנכתב בידי רשבי ולא רבי משה די ליאון,הארי מעיד על עצמו שקיבל כל חכמתו וגילוייו על ידי גילוי אליהו,רבי נחמן מעיד על עצמו שכל תורתו לקוחה מגילויים מעולמות עליונים נשגבים וטמירים,ולא מאיזו תורה בודהיסטית זו או אחרת,אגב על כל אלמנט בודהיסטי שתזהה בכתבי רבי נחמן,ישנם כמה וכמה אלמנטים אנטי בודהיסטים מובהקים,או כאלה שאין להם קשר קלוש בכלל לבודהיזם.מי שטוען להשפעה בודהיסית בכתבי רבי נחמן ,פשוט מתעלם מהרבה מאוד מקורות אחרים שיפריכו את טיעונו .זאת בדיוק דרכם של החוקרים- לתפוס פירורון של התאמה ,להתעלם מהררים של אי התאמה ,וליצור גולם.

                  2.החוקרים מתעלמים מאופי חייהם של המקובלים- כולם היו שומרי תורה ומצוות ,שגינו קשות בכתביהם את אמונות שאר הדתות .הנצרות ,האיסלאם או הדתות ההודיות היו מוקצים מחמת מיאוס בעיניהם ,והם חקקו בכתביהם ,להתרחק מכל קריאה ,השפעה או קשר לחוכמות חיצוניות ואמונות כוזביות [לשון רבי נחמן ]- גרוטסקי ,נלעג והזוי מבחינת החוקרים באשר הם,לייחס באופן כה סוריאליסאי ולא רציונלי ,השפעה חיצונית לאותם אישים רוחניים שכה סלדו מאותה השפעה והתנגדו לה מפורשות ונמרצות.פשוט הזוי בעיני.

                  3.החוקרים לא לוקחים בחשבון דבר כה טבעי -מחשבה מקורית ועצמאית על אלמנטיים רוחניים ללא השפעה ,העתקה ויבוא של אחד מחבירו.

                  4.תורת הקבלה -כבר הסברתי שלא יכולה להיות ראייה מוחלטת להימצאותה שהרי היא עברה בחשאיות.אותה חשאיות מסבירה היטב את היעלמותה זמן כה רב.אגב ספר הזוהר מעיד על עצמו שנכתב הרבה לפני ימי הביניים.ויש הרבה סימוכין והוכחות לכך,ולפני הכל מהספר עצמו. אם תרצה אפנה אותך למקור מסויים שהתוודעתי אליו באחרונה בנושא.

                  5.לא מפיהם של אפיקורסים כמו צבי גרץ אנחנו חיים,וטוב שכך.כתבי הארי הם דברי אלוהים חיים בעיני שכלו של כל מי שזכה ללמוד אותם אחרי טבילת מקווה ,בקדושה ובטהרה.קדושה אינה מטעה לעולם.אתה מעדיף להאמין לחוקר אפיקורס מאשר לדברי הארי עצמו ?שיבושם לך.יש בחירה חופשית.

                  6.מצחיק לטעון שהארי חלק על הזוהר,.הא"רי מפרש את הזוהר ,מסביר אותו ברובדים שונים ,מנתח אותו מכל עבר ,אבל כמי שקרא את כתבי הארי ,לא זכורה לי מילת אי הסכמה אחת איתו -נמק והוכח את טענותייך בעזרת מובאות.הארי הוא הראשון שגילה את עניני גילגולי הנשמות למשל, מוגש בנזכר בלאקוניות בזוהר בשם " גילגולא דנשמתין , ולא מבואר שם כדי צורכן,הארי כן מבאר אותו לפרטי פרטים.זה אב טיפוס לשאר הדברים

                  7.מאוד הגיוני שהאריזל הציץ בכתבים הודיים לפני שכתב את סיפרו.פשוט הגיון צרוף ורציונל נוקשה.מי כמו הארי ,כחילוני באמונתו ובאורח חייו,יעודד ללמוד את דתות העמים,להציץ בספרי דתות אחרות,ויעשה כך בעצמו,הרי זה היה מפעל חייו.

                  8.השטן מוזכר לראשונה ,אם איני טועה ,באחד הנביאים בתנך,נבואתו מוזכרת בדבר השם בתוך הפסוק " ויאמר יי ,יגער בך השטן ,יגער בך יי הבוחר בירושלים "-כלומר הפסוק הזה מוצג כמי שנאמר על ידי מלאך השם בנבואה שקיבל הנביא ושמעה מפי המלאך.לא פרס ולא שום כלום.הבל וריק.אלא אם כן אתה סובר שהמלאך היה מושפע מאמונה דתית פרסית עתיקת יומין.

                  האפשרות השניה היא כמובן לכפור במקור האלוהי של אותו פסוק ,ומשם ועד קניית כל תיאוריה סהרורית של חוקר או היסטוריון הדרך קצרה .

                  9.אגב למי שמודע לכח המחשבה ,הטלפתיה והיותו של כל היקום קומה אחת שלימה ,לא ממש יקשה לקבל את ההסבר שהוגי הדתות קיבלו מחשבות רוחניות דרך השפעה מחשבתית מטאפיזית.אבל יש גם כאלו שהעידו על עצמם שקיבלו משנתם דרך התגלות אלוהית שמיימית ,דרך מקום שהוא מעלה מהמחשבה האנושית.

                  רבי אברהם בן הרמבם טען שהפרישות וההתנזרות ,למשל,שהיתה מנת חלקם של הוגי דיעות או אנשי דת איסלאמים בתקופתו ,מקורה ביהדות התנ"כית ,בהתבודדותם של הנביאים דוגמת אלישע ואליהו במדברות ,ושהיא החלה עוד מתקופת אברהם אבינו [ראה ספר המספיק לעובדי השם שער הפרישות ]

                  מי שאינו חסום רוחנית ואופקו צר ,ועולמו אינו ברדיוס עולמה של נמלה ,מבין בבירור שמחשבות ,אלמנטים וציוריים רוחניים, נוצרים ומתרבים באופן טבעי כמו תאים שמכפילים את עצמם.אני בגיל מאוד צעיר חשבתי לבדי על גילגולי נשמות ,ועל הישארות הנפש,ללא שמיעת המושג והסברתו משום גורם חיצוני.

                  ההנחה שישנה העתקה ויבוא של רעיונות דתיים ,הינה טובה ברמה התיאורטית,בדיוק כמו ההנחה של גילוי מקורי ,עצמאי ובלתי תלוי,של התגלות רעיונות רוחניים.והוא הדין בכל מישור- רעיונות פילוסופיים ,מדעיים וכו.

                  אבל כשעוסקים באישים מסוימים ומתעלמים מאורח חייהם ,היחס המאוד שלילי שלהם לאותם מקורות שמהם כביכול העתיקו,ההרחקה שלהם מאותם מקורות [את תלמידיהם ]דבריהם בעצמם וההקשר שבהם נאמרו דבריהם -ההנחה הראשונה היא חסרת בשר ,חסרת שיניים ,סוריאליסטית ומאולצת באופן מביך .

                  קדושה אינה משקרת.ישנה קדושה אלוקית נוראה וגלויה בתנך,בכתבי הארי ,רבי נחמן ,בגמרא.באור שבאותיות , בצורת האותיות ,בהגיית המילים,בזרימה .כשאתה מרגיש אותה אתה מבין שאתה קורא דבר אלוהי,מקורי ,מוחלט ,שמיימי ואמיתי ומצד שני אין קץ לתיאוריות, השערות ודברי רוח כפרניים.והבחירה בתווך שבין השניים.השומע ישמע והחדל יחדל.

                  איך אמר ניטשה ,עם כל שינאתו לדת ?מי שמשווה בין הברית הישנה, לזאת החדשה,או לספרות יוון או הודו,שאינם אלא צל חיוור שלה , הוא החוצפן הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת.

                  אהבתי

                  1. דרול- לפני שאתה מגיב ,תמחזר היטב בראשך את טענותיי המאוד הגיוניות ומסתברות ,שהעליתי בתגובה האחרונה.אין טעם להעלות השערות של חוקרים כאלה ואחרים,שכן הם יתקלו באותן טענות מצידי, וניכנס ללולאה רפטטיבית של סיחרור מעגלי אינסופי סביב עצמינו.כנראה שהנחות היסוד ונקודות המוצא שלנו שונות.

                    אם כבר לטעון על השפעות של גדולי ישראל ,אז הרמבם הוא הכתובת הטבעית ,לטענת השפעתו מאריסטו ,או הוגי דעות ופילוסופיים איסלאמים,או לא , אחרים.הג"רא למשל, האשים בביאורו לש,וע שהפילוסופיה היטתה את הרמבם.

                    אבל לטפול על הארי ,שטען שמוחמד היה משוגע [גם הרמבם טען כך אגב ]או את רבי נחמן שהתנגד חריפות ביותר לימוד אמונות דתות העמים הכוזביות -בהשפעה חיצונית ,זה פשוט הבל הבלים בעיני כל בר דעת

                    אהבתי

                    1. לא נכון. כל מי שמכיר אפילו במעט את ההיסטוריה של הדתות או הרעיונות, יודע ששנאה למערכת אמונות מסויימת אינה שוללת בהכרח השפעה הדדית. הרמב"ם לא סבל את המוסלמים שסביבו, וגם לא את הנוצרים, אולם השפעת אסכולת הכלאם (למשל) או אבן רושד על הפילוסופיה שלו ניכרת. תומס אקווינס לא אהב יהודים כלל וכלל, אולם השפעת הרמב"ם על הגותו מהותית מאד. השפעה הדדית אינה קשורה לאהבה. אתה יכול לבטל משהו לחלוטין, ובכל זאת להיות מושפע ממנו בלי להודות בכך. זו תופעה אנושית טבעית מאד.

                      ובקשר לטענה השנייה שלך, "יהודי", היא מוזרה אפילו יותר מהראשונה. למה שנאמין למקובלים רק בגלל שאמרו משהו? לפי ההיגיון הזה אתה צריך לקבל גם את טענתו של מוחמד שקיבל את הקוראן מאלוהים, ולמעשה לטענותיו של כל מייסד דת בנוגע למקור אמונתו שלו. כל הרעיון במחקר ביקורתי הוא לא להסתפק בהסברים הללו.

                      אהבתי

                    2. אתה מכנה את טענותיך מאוד הגיוניות ומסתברות, בעוד שלמעשה הן גיבוב של קישקושים, הבלים וציטוטים מסולפים.
                      הרי ישנם מקובלים רבים שאנחנו לא יודעים כלום על חייהם, כמו יצחק סגי נהור ואהרן מקארדינא. הסיבה היחידה לטעון שהם היו כדבריך "הנצרות ,האיסלאם או הדתות ההודיות היו מוקצים מחמת מיאוס בעיניהם ,והם חקקו בכתביהם ,להתרחק מכל קריאה ,השפעה או קשר לחוכמות חיצוניות", הן יהירות ובערות וניסיון לפברק מציאות פוליטית אטומה וקיצונית.
                      דבריך הם בדיוק אותן "אמונות כוזביות" אליהן מתייחס רבי נחמן, כלומר טענות שיקריות שמטרתן לבסס ולהפיץ שקרים.
                      כמובן,
                      גם הזןוהר בפרשת ויחי כותב שלנשמת המתים שמור מקום בגן עדן ואילו האר"י טוען שנשמת המת מתפרקת ל21 חלקים שמתגלגלים בנפרד. אין לך סתירה גדולה מזו, אלא שיש נוכלים ושקרנים שבאמצעות פילפולי סרק מנסים ליישב את המחלוקת.
                      בפועל , כמובן, המציאות הפוכה.
                      הרמ"א, גדול פוסקי אשכנז, שיתף פעולה עם אסטרונומים פולנים ואף כתב פירוש לספרות מיקצועית פולנית בתחום.
                      המקובל רבי אברהם הורוויץ , אביו של השל"ה הקדוש, הגן בנחרצות על לימודי פילוסופיה ולימודי מדעים כחלק מחומר הלימודים בישיבות. ישנם כמובן עוד דוגמאות רבות, אבל כל אלו לאספסוף הנבער של ביריוני השטריימלים, חובבי ההוקוס פוקוסים מגלגלי העיניים, שהינם קריקטורה נלעגת לדת ישראל.
                      אין לי בעיה להביא עוד ראיות על יניקת הקבלה מהסופיות או על הסתירות בין האר"י למקובלים אחרים, או על רבי משה ליאון שטען לבד שהוא העתיק את הזוהר ואיבד את המקור, אבל אני לא רואה טעם לקיים דיון עם מישהו שמצד אחד לועג לחוקרים רציניים ומצד שני מביא טענות שמקורן מניפולציה אינפנטילית בסגנון "כשאני הייתי ילד בלה בלה".

                      נקודת המוצא שלי לכל דיון רציני, היא עליבותה של טענת ריה"ל בכוזרי. מי שלא מקבל את העיקרון הברור הזה, באמת שאין לי מכנה משותף מספק, כדי לקיים עימו דיון.

                      אהבתי

        2. לדני-הסיבה היחידה שהרב היה כלוא בביתו היא האין של הרב.המוטו העיקר של הרב והתכלית שהוא חוזר עליה בשעוריו השכם והערב,היא שאדם צריך להגיע לדרגת ענווה ושיפלות עד שיהיה אין- שיבטל רצונו לא רק כלפי בורא עולם,אלא כלפי החבר,האישה ,ושאר בני אנוש.

          הרב עצמו היה נוהג לעשות כל מה שמבקשים ממנו ,לא מתוך פחד ממישהו חס ולשום ,מי שלא פחד לחדור ללבנון בגיפ ,בתקופת שנות השמונים האיומות שם,ולהגיע לגבול סוריא,כדי להחזיר את נעדרי סולטן יעקוב [על פי בקשת אביו של כץ ,אחד השבויים-אפרופו אין ],מי שלא פחד לחזור לרוסיא שוב ושוב תחת משטר הקומוניזם ,אחרי שאיימו עליו מפורשות שאם יתפסו אותו מנסה לחדור לרוסייא ,הוא ישאר שם כל החיים.,מי שהלך להתבודדיוות ליד כפריים ערביים עוינים או ג'ונגלים מבעיתים בלילות ,ברוסייא,בדרום אפריקה ואמריקה,-ממש לא יפחד מאיזה שומר או בן בית…

          הרב היה נוסע באמצע הלילה ליער ,או סתם הולך עם בני אדם לאן שהם רוצים וצריכים,עם מי שרק רצה שהרב יבוא איתו,הרב היה מבוטל כליל לרצון השני מתוך ענווה ושפלות אינסופית.כמו שאומרת הגמרא ,אין התורה מתקיימת אלא במי שעושה עצמו כאינו ".הרב היה עושה כל מה שמבקשים ממנו .מתוך אהבת אינסופית לכל אדם ,באשר הוא יהודי או גוי-ויחד עם זה ,ושלא בסתירה בכלל, אלא בהשלמה של שני הדברים,היה לרב עזות ואומץ דקדושה אינסופיים לכל דבר שצריך ,ובזמן שצריך.כשהרב ראה שזה נצרך ,.הוא הטיל מורא ופחד על סביבתו,כולל כולם.ואני מדבר מתוך עדויות אישיות.לא מסברות ליבי

          מתי שהרב רואה שצריך להתנהג במידת הביטול והאין- הוא יעשה זאת ,גם לאורך 80 שנה ,מתי שהרב רואה שצריך מעשה של עזות ומסירות נפש,- הוא יעשה זאת ללא שמץ פחד מאף גורם שבעולם .במקרה של הכליאה ,הרב בחר במודע לא להתערב ,עד שהגיע הזמן שהרב היה חייב כן להתערב,וכך התפוצצה הפרשה.אגב הרב לא היה כלוא בביתו ,הוא היה יוצא להרבה מקומות,אבל מסיבותיו שלו הרוחניות הנשגבות ממוחנו,ומרצונו,הוא נתן שישלטו עליו בדברים מסוימים.

          תדע נאמנה שכל בני ביתו של הרב רועדים ממנו ,רק הביטול המוחלט שלו והסתרת האור שלו ,שנצרך כדי שיוכלו בני אנוש לחיות לצידו ,גרם לאנשים מסומים לעשות דברים מסוימים .אבל הרב עצמו כשהוא רואה שרצון השם הוא ביטול ואי התערבות ,חייב לעשות זאת,גם אם זה יגרום לאנשים לבחור ברע ולנצל זאת לרעה.

          ואם לבוש צנוע מחריד אותך- זה מלמד על מצבך הרוחני ,לא על אחרים.לבוש ארוך ,זקן ,כיסוי ראש ,כל אלו הם לבושים הנוהגים לא רק בסעודיה אלא גם בהודו או בכל מקום רוחני.הלבוש הדתי ,כולל זה של הטאליבן ,הוא הרבה יותר צנוע ,יפה רוחני וקדוש מגינס ,טי שרט ,חולצות ומכנסיים צמודים קצרים או הדוקים ,ושאר הלבושים הלא רוחניים,המשעממים והבנאלים.

          זה שזה מעורר בך התנגדות זה נובע מחסך עמוק אצלך בקדושה.הבעיה היא אצלכם ,לא אצל אנשים רוחניים שלובשים בגדים רוחנים.כשתזכה לקדושה באמת ,תוכל לראת את היופי ,ההילה ,החן והרוחניות שיש בלבושים היהודיים.

          אצל המוסלמים ,בעיקר הטאליבן ודומיהם, הלבוש מזוהה בהקשרים של טרור ,אכזריות ,שינאה לבני אדם ושפיכות דמים, ולכן הדימוי הזה מעורר התנגדות .

          אצל ההודים אין טרור או שפיכת דם וזילות בחיי אנשים לכן הלבוש שלהם מזוהה עם רוחניות ,מיסטיקה ,הילה והארה, לכן כה הרבה ישראלים נוסעים להודו מתוך סקרנות ומשיכה.נמאס להם לראות גינסים,פלאפונים, בנייני הייטק ,טי שרטים ,חומריות ומתירנות חסרת משמעות.

          תתנתק ותשתחרר מהסטיגמות והדיעות הקדומות.אל תהיה מקובע ,אל תחפש שלילי ואל תסתכל עליו,חדל עם הסיסמאות על הטאליבן ועל פנאטים [לא שאמרת כך] וכל מה שממחזרים לך בתיקשורת השכם והערב.אדם נאור באמת הוא זה שפתוח לכל תרבות, רעיון ואידיאל ,בבואו למצוא אמת.אל תהיה חלק מהעדר שצווח "טאליבן ,פנאטים קיצונים ".תלמד תחכים ,תעמיק ותזכה למצוא את האור.הכל תלוי בך.

          אהבתי

          1. יהודי יקר,
            סביר להניח שמעודך לא היית בהודו ולא ראית איך נשים הודיות מתלבשות. אין שום קשר בין הלבוש הנשי ההודי לשאלים המפלצתיים של ביובי מאה שערים ואשפתות בית שמש, שעניינם דבקות בקליפת ישמעל ועמלק.
            הנשים ההודיות בדרך כלל הולכות בשיער אסוף בצמה ארוכה ומקושטת, בגילוי זרועות וכתפיים ולעיתים קרובות אף בבטן חשופה. הסארי שלהן מכסה רק צד אחד של הגוף ובדרך כלל הוא צבוע בגוונים ססגוניים ובולטים מאוד.
            בכפרים השמרניים תוכל לראות גם נשים עושות את צרכיהן בצד הדרך בלי להתבייש, אבל זה באמת לא קשור ללבוש.
            יכול להיות שאתה מדבר על המוסלמיות בהודו, שהן מיעוט וחלקן נוהג להתעטף באותם חיג'ב או בורקה בדומה למוסלמיות קיצוניות באיראן ובמזרח התיכון.

            אהבתי

            1. למען ההגינות, ברג'סטאן ראיתי נשים הינדיות הלבושות במין רעלה כחולה המכסה את כל הפנים. אבל זה בטח לא המודל שהייתי רוצה לחכות. לרוב, אכן נשים הינדיות מתבלשות באופן שתיאר דרול.

              אהבתי

              1. ברג'יסטן הייתי יומיים ואני לא ממש זוכר איך התלבשו. זה גם מקום מאוד חם.
                אני תיארתי את הלבוש בדלהי , במהרשטרה ובקרנטקה, שהם מקומות מרכזיים ומעידים על התמונה הכללית.

                אהבתי

            2. לא השוויתי בין לבושי נשים חרדיות במאש ללבושי נשים בהודו,אלא דיברתי באופן כללי ביותר על לבושים ארוכים ,ממשי ,או קטיפה או מעיל ארוך ומגבעת שמייצגים רוחניות ומקרינים רוחניות ומיסטיקה ,אצל כל כהני הדת ,ואנשי המיסטיקה בכל הדתות ,כגון לבושי הנזירים והכמרים הנוצריים,המוסלמים באפגניסטן, הלבושים החריגים של גורואים שונים ,של הסינים וכהנה.כמו ששאר הלבושים שציינתי ,לא מפריעים לחילוני הממוצע ,כך לא אמורים להפריע לו הלבושים החרדיים, בידוק באותהה מידה.

              אהבתי

                1. אובססיה דוחה למה ? אתה מתכוון לאובססיה של הנשים לצניעות ? לרצון רוחני טהור ואלטרואיסטי שלא להכשיל גברים ,אפילו בטעות, בראיית איסור ?שלא לגרום נזק רוחני לשני ?של לעזור לשני גם אם זה קשה לי, [חום, זיעה ] וגם אם איני חיייבת על פי דין תורה ?

                  "כל ישראל ערבים זה לזה ".כולנו מצויים לעזור זה לזה שלא להיכשל בעבירות,גברים ונשים כאחד.הקושי אצל האישה הוא החום ,אי הנוחות, הזיעה ,זה הקורבן שלה ,אצל הגבר הקושי נמצא באיסור ההסתכלות והמחשבה עצמו ,שהוא קשה מאוד,זה הקרבן שלו -אבל ,לפום צערא- אגרא ".כפי רמת הקושי -כך השכר הרוחני עוד בעולם הזה.

                  התענוג שבשמירת הברית ,העינים והמחשבות, הוא גדול לאין ערוך מהתענוג הגשמי של אותן התאוות עצמן.ואני לא מדבר רק על התחושה הפסיכולוגית הנפשית הנעימה של ההתגברות, ההתאפקות ,שהיא נפלאה ומרוממת כשלעצמה ,אלא על תחושות רוחניות של מתיקות, נועם השכינה וקדושה ששורה עלייך.אני מדבר מניסיון אישי [גם לי יש עליות וירידות כמובן]

                  אם הינך מתכוון לגברים ,אז גם הם לא באובססיה ,כולם מתכווונים לטוב בסופו של דבר.זה שיש אנשים אלימים ,רעים ,גסי רוח ,וחסרי רגישות אנושית שמנצלים מצוות דתיות כדי לפרוק את כל התיסכול שלהם בחיים על אחרים או אחרות- זה כבר משהו אחר.על זה יש קונצנזוס שזה שלילי ומגעיל [אני מדבר על רועים מסוג בית שמש ,עם הילדה שירקו עליה ]

                  "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום " [משלי ]

                  אהבתי

        3. דני-אגיב בקצרה כי כתבתי תגובה ארוכה שלא עלתה

          1.הרב יכל בקלי קלות להשתחרר ממאסרו בבית ,אלא שמידת הענווה ,השיפלות האין והביטול אצלו היא יסוד הכל.הרב רואה בביטול לרצון השני את התכלית והדבר שיש לשאוף אליו יותר מכל.זה המוטו שעליו הרב מדבר יותר מכל אלמנט דתי אחר בעבודת השם.גם כשמציקים לך, כולאים אותך, מבזים ,אותך ,משפילים ,אותך -אל תענה ,אל תחזיר ,תבליג, תשתוק ,תקבל באהבה.תהיה אין.לא מתוך פחד ממישהו.פחד הוא לא מושג הקיים אצל הרב,אלא מתוך שיפלות ענווה וגדלות נפש.כמובן שגם ביטול לאחר חייב להיעשות בשכל ,בזמן ובמקום הנכון, ולכן הרב פוצץ את הפרשה ,כשלא היתה כבר כל ברירה אחרת.

          חז"ל אמרו-"אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כאינו ", וכן "אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כעפר ".

          2.אם צניעות ובגדים רוחניים כמו בהודו או אצל החרדים מפחידים אותך ,הבעיה היא בך.כשתזכה להיות אדם רוחני באמת ,ולהרגיש קדושה בסיסית ,הבגדים האלו ימשכו אותך ותראה את זיוום והדרם הפנימי.בגדים ארוכים וצנועים הם הרבה יותר יפים, מושכים ,רוחניים ומלאי חן אמיתי מאשר הלבוש המערבי [ג'ינס ,טי שרט ,מכנסיים וחולצות קצרות וצרות ]

          חבל שאתה שבוי בסיסמאות ,סטיגמות ודעות קדומות.תיפתח

          אהבתי

          1. הבעיה היא לא בתועלת הרוחנית שלך ואפילו שלי – הבעיה היא שכדי להשיג את התועלת המפוקפקת הזאת, אתה מדיר, רומס ודורס נשים: כולא אותן בבית, מונע מהן לראות את העולם אלא דרך מסך שחור, מכריח אותן ללבוש בגדים חמים ומיוזעים בקיץ וסוגר אותם בתוך כלוב של בורות ועוני. בסופו של דבר, הרוחניות שלך היא אנוכיות רוחנית, בדיוק כמו ההתנהגות של חסידי ברסלב למקומיים האוקראינים באומן.

            בנוגע להסבר על הכליאה של הרב – אין לי מה לומר. קשה להתווכח עם מערכת הסברית שלא ניתן להפריכה (הכל בדיעבד יפורש כנובע מהקדושה של הרב, בלי קשר לראיות. והזמן שהוא הצליח לברוח בו, תמיד ייחשב כזמן הנכון שבו היה אמור להשתחרר).

            אהבתי

            1. לדני,מי מדיר נשים ? מי כולא נשים בביתם ? איפה אתה חי בדיוק ? אתה באמת לא רואה נשים חרדיות מסתובבות ברחובות השכונות החרדיות הא ?

              לגבי המסך השחור- אנחנו מדברים על רעלה או שאל ? שאל הוא בגד סביב רוב הגוף,או גם סביב הראש ורוב הגוף,לא על הפנים !.סביב הראש [ או לא ]-לא מכסה את הראש .יש הבדל.אבל כשתהפך לאדם רוחני ותרגיש קדושה ,כש תשמור את עיניך, מחשבותיך ובריתך ידידי ,מה שיזעזע אותך הוא לא שאל או אפילו רעלה,אלא לבושי שחץ קצרים,צרים ופרובוקטיבים.נפש בריאה אמורה להזדעזע לא מלבוש צנוע ורוחני ,אלא מלבוש תת אנושי,צעקני ,בוטה וגס.כשאין קדושה – הכל נראה מוזר.ההפך מקדושה היא טומאה ,אין באמצע ,טומאה ,כמשמעות אותיותיה, אוטמת את האדם מלהרגיש קדושה והארה רוחנית.אתה בעצמך ,כשתזכה להתקדש ,תרגיש בדיוק למה אני מתכוון.יכנס בך אז רגש ומשיכה לעניני קדושה וצניעות ,אני מדבר איתך כחילוני לשעבר ,ובשיא הכנות ,לא מתוך רצון להתנצח .זה אצלך ואצל כל אדם ,אבל כל זמן שהינך מחוץ לקדושה זה רדום וחבוי עמוק עמוק.

              אף אחד לא מכריח נשים ללבוש בגדים חמים ומיוזעים בקיץ,הם עושות זאת מרצונם האישי והחופשי.גם הגברים לובשים בגדים ארוכים ,חמים ומלאים בדיוק כמו הנשים [למעט שאל ],וגם אותם אף אחד לא מכריח.מי שבוחר להיות חרדי ,ולהתלבש בהתאם,בוחר זאת מרצונו החופשי.גם מי שחונך כך מילדות ,בסוף מתבגר ועומד על דעתו ובחירתו חופשית.

              למה אנוכיות ?מי אנוכי כלפי מי בדיוק ? כל החרדים המודעים לסיבות הרוחניות שמאחורי הלבוש השונה ,ובכלל לסיבות הרוחניות מאחורי הצניעות כערך עליון,שמקורו בפסוקים אלוהיים מהתנך ,ומאמרי חכמינו,מאושרים להיות כאלה בוחרים להיות כאלה, ממשיכים להיות כאלה או הופכים לכאלה [בעלי תשובה ].מי שלא מלומד ולא מודע מבחינה תורנית /רוחנית למעשיו ,ועושה אותם סתם כך ,ללא מחשבה וללא עומק רוחני,בסוף עלול למאוס בכל ולעזוב הכל.רובם של החוזרים בשאלה הם האב טיפוס למקרה השני

              אהבתי

              1. "בקשה ודרישה! נשים הממתינות לבעליהן מתבקשות להקפיד מאד! להמתין אך ורק במקומות נסתרים כגון מאחורי הטנדר הלבן וכדומה. ולא מול פתח בית הכנסת, כדי שלא תהוונה תקלה ומכשול."

                אהבתי

                1. לא נכנסתי לקישור ,אבל על פי דברייך ,איפה כאן בדיוק הכפייה ? יש פה בקשה ולא יותר .ממש בקשה מצמררת ,ואכזרית "לא להמתין בפתח בית הכנסת כשהגברים יוצאים ".חורבן העולם ממש.רוב הנשים עם רגל טבעי של קדושה וצניעות יעשו זאת מעצמן.בכל אופן אני באופן מוחלט נגד איום ,או אלימות או הפחדה בעניני צניעות וזה ברור ומוסכם.אבל מה רע בלבקש ?

                  למה פריצות ,לבוש חושפני ומזעזע ,שימוש ציני בגוף האישה ,התבהמות ,זילות גוף האישה בצורה הכי מבזה ומשפילה ,כצעצוע מין כחיית מחמד ,הנועד לספק תאוות בהמיות ,לא מדיר שינה מעיניך ? למה זה במקרה הטוב לא בסדר ,או לא ראוי ואילו צניעות ומודעות לה מפריעה לך ?

                  אגב הדרת נשים- אז רק שתדע שהיא לא קיימת, לא במובן במדברים עליה בתיקשורת.כלומר- כולם נזדעקו על כך שנשים נתבקשו לשבת מאחור באוטובוס ואילו הגברים מקדימה ,ההקשר השיקרי פה היה שכיוון שהיא אישה ,ואישה היא פחותה במעמדה מגבר ,מקומה מאחור.וזה הבל ושקר גס.הסיבה היחידה שנשים מתבקשות לכך היא צניעות

                  כשאישה יושבת מאחור ואילו גברים מקדימה, הגברים לא רואים את הנשים ,ואין מחשבות ראות והסתכלויות אסורות ,נשים הרי לא מתבלבלות /משתגעות /מתעוררות פיזית באותה רמה ממראה של גבר ,כמו גבר מאישה ,בטח לא במובן הפיזיקלי .אנרגטי ,ודי למבין.זו הסיבה היחידה ,לא פחיתות האישה ולא רצון להשפיל- ,"ולא תתורו אחרי ללבבכם ואחרי עיניכם ", זוכר ?

                  לכן גבר יכול להרצות /לשיר.לדבר בפני קהל מעורב ,ואילו אישה לא יכולה לשיר/לדבר /להרצות בפני גברים,אלא רק בפני נשים-גדר,סייג ,שמירה רוחנית.לכן גבר מעדיף לצאת לפני שאישה תשיר לפניו- הוא מדיר את עצמו-לא אותה !

                  תגיד לי איפה יש פה הדרת נשים בדיוק ? מי סילק אישה מאוטובוס או מופע ?הגבר מדיר את עצמו שלא להגיע למקומות כאלה .

                  "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחרייך ".הפסוק מזהיר אותנו להשרות קדושה וצניעות במחנינו ]כלומר ברחובות ובפרהסייא הציבורית ],ושלא לחשוף ערווה מגולה כד שהשכינה לא תשוב [כלומר תסתלק ] מאחורינו.

                  מהתורה ,על פי דין מספיק לללכת בכיסוי ראש לאישה.אבל יש לפנים משורת הדין,יש גדרים וסייגים שמרחיקים ממה שראוי- אם נשים דתיות ילכו עם שימלה עד הברך ושרוול קצר ,אם זה יהיה תו התקן- מבלי להרגיש ,עוד ויתור על סנטימטר ועוד ויתור- נגיע למיני ולכתפיים חשופות וללמחשופים אחרים.ובכלל ,עצם צורת גוף האישה עם בליטותיו- עושה את היצר לגבר.כשזה מכוסה – היצר לא שולט.אז יש כאלו שזה דווקא יגרום להם להסתכל מסקרנות ,בסדר ,העיקר שלא יהיה להם הרבה מה לראות.זו דעת תורה בטהרתה

                  זכריה י"ב -"משא דבר יי על ישראל נאום יי נוטה שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקירבו…:וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד;משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד;משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד';כל המשפחות הנשארות משפחות משפחות לבד ונשיהם לבד " [הפסוק מדבר על הלוויה עתידית בימות המשיח ,קפצתי מתחילת הפרק לסופו כמובן ,כדי לא להכביד מדי …]

                  "ולא תימלא הארץ זימה ,כי לי כל הארץ נאום יי " "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני יי אלוהיכם " [תבדוק בגוגל את המקור המדויק לפסוקים מהת"נך ]

                  אהבתי

  13. ,-ההבדל הוא עצום.הרמ"בם צידד בלימוד חוכמות חיצוניות מסוימות,ולכן היה פתוח להשפעות מהן.הרמבם היה פתוח להשפעות פילוסופיות כי לימוד פילוסופיה היה אצלו אחד מאבני הדרך להגיע אל האל,וחלק מעבודת האל באופן הכי אימננטי שיכול להיות [ כמפורש במורה נבוכים לאורכו ולרוחבו ].טיעון אקווינס בטל בדיוק מאותה סיבה ,הרי אקווינס לא אסר לעצמו השפעות חיצוניות כחלק מפילוסופיית חייו,לכן יכל להיות מושפע מאלמנטים מסוימים ,שבהקשרם הרחב ובמה שהם מייצגים מבחינה אנתרפולוגית,הם שנואי נפשו.אגב גם הרמבם אסר לפשטי עם ולמעשה בכלל,ללמוד ספרי כפירה מובהקים.

    לעומתם,גדולי המקובלים וגדולי החסידות ,כמו שאר שומרי המצוות בזמנם,ראו בהתרחקות מלימוד חוכמות או דתות זרות ,כחלק ממשנתם ,וכאחד הדפוסים האלמנטריים ביותר של אורח חייהם.לייחס דווקא אליהם השפעות שכאלו הוא פרדוכס לוגי מובנה, מתחילתו ועד סופו.

    אומנם,ישנה התייחסות בליקוטי מוהרן לכך שרק צדיק נשגב ,שאין בו שום אחיזה של רע ,של יצר חומרי , יכול וצריך ללמוד חוכמות חיצוניות כדי להוציא נשמות רבות ששקעו בכפירה ,בעיקבות קריאה והיחשפות לאותם חוכמות או פילוסופיות.אבל הדרך להגיע לאותה דרגה רוחנית עוברת קודם לכן,בהימנעות מוחלטת להיחשפות לדברי כפירה, או ספרחם אחרים המעורבים בהם דברי טעם עם דברי הבל.

    לטענתך השניה- השאלה מדוע להאמין דווקא בדת בהוגי הדת היהודית ,קשורה במישרין לשאלה מדוע להאמין דווקא ביהדות ולא בדת אחרת.התשובה היא מעמד הר סיני שמהווה את נקודת ההתחלה של דת ישראל,שלא בדומה לכל שאר הדתות,שנקודת ההתחלה שלהן הוא התגלות אישית וחשאית של האל [לכאורה ]ל"נביא ", כזה או אחר,נטען בתורה על מעמד הרי סיני שהוא התרחש בפני מיליוני בני אדם ששמעו את קול האל מדבר אליהם ואומר את 10 הדיברות.[ שמות פרשת משפטים,או ספר דברים פרשת ואתחנן ]עכשיו- צריך להוכיח שמה שנטען לא יכול היה להיות מפוברק ,או מושתל.הוכחות כאלו אפשר לקבל באתרים שונים,או סמינרים שונים,ובעצם מקריאת התנך על שלל ארועיו ההמוניים ,בעצמו.לא ניכנס לויכוח פה כי זה לא רציני,היריעה רחבה מדי,וכוחותי קטנים מדי,ולא לשם כך הגעתי הלום…כנס לאתרים של "האקדמיה ליהדות" או של הרב דניאל בלס ,או מרדכי נויגרשל ויונעם לך.הם הספציאליסטים בעניין.

    ברגע שמוכיחים את התנך ,שכולל בתוכו אמיתות כמו בחירת עם ישראל מכל העמים ,עליונות רוחנית של שומרי התורה ,בפרט הנביאים ושאר עובדי השם והצדיקים המובחרים שבכל דור ,על שאר אמונות דתיות אחרות של עמים אחרים,קדושת עם ישראל והשארת השכינה על עבדי השם,אל מול שאר העמים שלא יכולים לזכות לאותה השראה ,ברמה הפרסונלית,אלא רק ע"י גיור -ממילא יודעים לאן להתכוונן מבחינה רוחנית.פסוקים כמו "סוד יי ליראיו ובריתו להודיעם . או " כי לא עשה יי דבר אם לא גילה סודו לעבדיו הנביאים "הם דוגמאות לכך

    מה הכוונה שהחוקרים לא מסתפקים בהסברים הללו [של מושאי חקירתם ,קרי המקובלים ,לעניננו ] ? מדוע כשהם קוראים תובנות רוחניות של מושאי חקירתם הם מקבלים אותם כפשוטם,ומהם מסיקים מסקנות מרחיקות לכת,על השפעות חיצוניות,ואילו כשהם קוראים אמירות קשות של מקובלים שאותם הם חוקרים,על מי שהם אמורים להיות מושפעים מהם,[ קרי- דתות של גויים ] או על סגנון חייהם והשקפתם הכללית ,הסותרת את מסקנות מחקריהם,[קרי- שומרי מצוות המחוייב מבחינה דתית להתרחק מקריאת בספרי דתות אחרות ]הם פתאום מפקפקים בהם ?בקיצור,החוקרים מאמינים במה בנח להם ובמה שבונה להם תיאוריה ,ומתחילים להיות ספקנים בכל מקום שהנרטיב שלהם מתנגש עם המציאות ועם מקורות שמפריכים כליל את השערותיהם.

    לזהות בכתבי הא"רי העתקה מהאיסלאם ,בעניני גילגולי נשמות לדוגמא ,כשהארי עצמו כותב שמוחמד היה משוגע
    -זה מצחיק
    או לשער שרבי נחמן ייבא תורות מהמזרח הרחוק,כשרבי נחמן עצמו מזהיר בכמה מקומות שלא להיחשף ל"אמונות כוזביות "[ כמו בליקוטי מוהרן חלק א תורה ה ]כלומר- דתות אחרות,כדי לא לטמא ולאטום את המוח, בדברים שמעורבים מאמת ושקר-זה דבר והיפוכו .

    או לחשוב שמקובל מסויים,כל מקובל ,ינהר אחרי תורות של גויים,וילמד מהם,כאשר על פי כל המקובלים,ללא יוצא מן הכלל ,לגויים [כל זמן שלא התגיירו ]אין כלל כח נשמתי רוחני להשיג דברים ,להבין דברים רוחניים,לקבל התגלויות רוחניות מבוררות ומסוננות ,מצד הקדושה ,אלא רק בעירוב עם כוחות הקליפה /הטומאה ,וזה במקרה הטוב …-זה פרדוכס מובנה.

    או למשל להאשים את רבי נחמן בשבתאות ,כשהוא בעצמו מקלל את שבתאי צבי במילים ימח שמו וזיכרו- זה צחוק מהעבודה.

    מקווה שתפסת.

    אהבתי

    1. "מקווה שתפסת?" אנא סלח לי, אבל אני לא אוהב את הטון המתנשא שלך.

      אין טעם גם להפנות אותי לאתרים של מחבת"ים ויתר מטיפים – אני כבר מכיר אותם היטב. הטיעון על מעמד הר סיני, שמקורו ככה"נ בכתבי יהודה הלוי, אינו מחזיק מים. הרי גם במיתולוגיה היוונית, למשל, מתוארים אירועים המוניים שהיו נוכחים בהם כביכול המוני אנשים. למיתוס המכונן של המיתולוגיה היפנית, הסתגרותה של אלת השמש אמאטרסו אומיקאמי במערה, היו כביכול מיליוני עדים (שמונה מיליון, נדמה לי, לפי הקוג'יקי). אז מה, יהודי, תתחיל להאמין עכשיו שכל דברי הקוג'יקי אמת?

      אף חוקר לא מקבל ללא ביקורת את דבריו של נביא, מייסד דת, או בכלל אדם כלשהו על עצמו. לא כשמדובר ביהדות, לא כשמדובר בכל דת אחרת, וגם לא כשמדובר בסתם עד לאירוע היסטורי. ההיסטוריון חוקר דברים בביקורתיות, מצליב עדויות, ומאומן להתייחס בספקנות כפולה ומשולשת לעדות הנחתום על עיסתו שלו.

      שוב – אם אי מי פוסל דת כלשהי, אין פירוש הדבר שהוא אינו מכיר אותה או מושפע ממנה. דוגמא נוספת: ביפן הנצרות היתה אסורה, בעונש מוות, במשך כמאתיים שישים שנה, וכן היה אסור, ללא יוצא מן הכלל, לקרוא בכתבים נוצריים. והפלא ופלא, בכל מהלך התקופה אנחנו נתקלים בספרות פולמוס בודהיסטית כנגד הנצרות, שמגלה לפחות בקיאות מסויימת במקורות. אז אותם האנשים ששללו לחלוטין את כתבי הנצרות – קראו בהם ככה"נ בסתר והכירו אותם לפחות ברמה מסויימת.

      דרך אגב, אם טוענים שרבי נחמן (למשל) הושפע מהבודהיזם, אין פירוש הדבר שקרא בעצמו כתבים בודהיסטיים. ככל הנקרא לא קרא. רעיונות כאלו מגיעים לרוב מיד שנייה, שלישית ורביעית דרך הרבה מאד מתווכים. לפי יוסף בן שלמה, למשל, הרב קוק הגיע לכתבי הגל (שהשפיעו עליו עמוקות) דרך תיווך של הוגה יהודי הגליאני (ר' נחמן קרומכל, אם זכרוני אינו מטעני).

      אהבתי

      1. ראשית ,לא התכוונתי לרגע להתנרא עלייך,ועמך הסליחה ידידי.

        אלת השמש אמאטרסו ,,מתוארת כמי שהתחבאה במערת הסלע ,ושמונה מאות ריבוא אלים ,לא בני אדם ,אלא אלים ,חוו וראו את הסתגרותה.אתה מכיר אלים או מאן דהו מצאצאי האלים שיכול להעיד על כך ?שהעבירו את הסיפור מדור לדור ?נקודת ההתחלה של המיתולוגיה היפנית ,דת השינטו והקוג'יקי היא בסיפור שסיפר אדם מסויים ,על שמונה מאות ריבוא אלים וכו וכו-אדם יחיד הוא נקודת ההחלה ,בדיוק כמו בשאר הדתות

        אגב , במיתוס עצמו,ולא שזה בכלל משנה משהו מבחינת "אמינותו" , היא לא ציוותה על יצור אנוש חוקי דת כאלו או אחרים ,כלומר אין כאן כינונה של דת מחייבת בכלל של אל ,כלפי בני אנוש ,בטח לא ברמת עם בני מיליונים

        אין ,למיטב ידיעתי ,במיתולוגיה היוונית ולא בשום מיתולוגיה אחרת ,מעמד בו האל מדבר עם המוני בני אדם,ומצווה אותם על משהו.יש סיפורים מיתייים שסיפר איש דת מסוים על התגלויות כאלה ואחרות ,וגם הם שונות בתכלית מאופי ההתגלות במתן תורה ,שמתואר כמי שנכחו בו מיליוני בני אדם,ושאותו ספר בו נכתבה ההתגלות עצמה ,נכתב באותו דור עצמו של חוזי ההתגלות [כלומר בזמן משה ].בזמן אמת

        טיעון מעמד הר סיני הוא חזק ומוצק כסלע ,הגיוני עד מאוד ,ומשתיק כל מעורר וחולק.חוסר הרצון שלך להתמודד עם אתרים כאלה ואחרים העוסקים בעניין הוא כבר עניין פרטי שלך.

        בעניין החוקרים- אז החוקרים יענשו בדיוק בדרך בו הם מטפלים במושאי חקירותיהם. השערותיהם ,חקירותיהם ומסקנותיהם יבחנו באמות ממידה ביקורתיות עד מאוד ,נייחס להם כוונות מגמתיות עילא ולעילא בכתיבת מסקנותיהם,לא נאמין למילה מדבריהם כאמינה,נכחיש ונסתור דבריהם מהמוני מקורות אחרים,נגלה את התעלמותם המכוונת מכל מה שמפיל את הנרטיב שלהם לבור.

        מיד אמשיך

        אהבתי

        1. חוקרים תמיד מתייחסים לחוקרים אחרים באופן ביקורתי – כך המדע מתפתח. אבל הם עושים את זה כדי ללמוד וללמד, ולא כדי לזרוק כל מה שמפריע לדיעה קדומה דתית כזאת או אחרת.

          שיערתי שתטען משהו כזה על הקוג'יקי, אבל הטיעון שלך נובע מאי הבנה של משמעות המילה היפנית 神 (קאמי). לא מדובר ב"אל" במובן שאנחנו חושבים עליו, וממילא כל בני האדם שחיים היום, לפי אותה המיתולוגיה, הם צאצאיהם הישירים של אותם אלים (אולי יש שיטענו שרק היפנים). אני לא מבין מה זה משנה אם אמאטרסו רק צצה ממערה לפני כולם, או נתנה להם חוקים כאלו ואחרים. מבחינת הטיעון של יהודה הלוי זה היינו הך.

          מה עם, דרך אגב, ההתגלות הנוצרית שחווה קונסטנטינוס לפני כל צבאו (הצלב הענק שהופיע בשמיים)? אני משער שגם שם היו הרבה מאד אנשים. (ותודה לתומר על הנקודה הזאת).

          אהבתי

          1. איך שלא תנסה לפרש ולהגמיש את המילה "אל" ,גם במשמעותה הפנימית של המיתולוגיה היפנית ,זה לא אדם רגיל שיצר קשר מתועד היסטורית עם בני אדם ,עם צאצאיו ,והעביר להם את המסורת הנטענת,שכן את המיתוס עצמו יצר אדם זה או אחר ,מחבר הקוג'יקי ,מחבר המיתוס עצמו לא טוען שהוא היה בזמן אותה התגלות ,החיבור עצמו שמתוארך למאה השביעית או השמינית כמדומני,מובדל כרונולוגית מזמן ההתרחשות של הדברים המכוננים במיתוס.הקוג'יקי מספר על דברים שקרו אלפי שנים לפני זמן כתיבתו ,ובכך נפער חור עצום שמותיר לך להאמין בסיפור של אדם שסיפר כך וכך.הכל מתחיל באדם אחד או [קבוצת אנשים ]שבא וסיפר וכתב על משהו שאין לו עדים,אלא קרה אלפי אלפי שנים, במקרה הטוב ,לפני כתיבת סיפורו! .אין לו עדות חיה או מתועדת בכתב ,של שרשרת מפי איש מאיש ,וודאי וודאי שלא דרך עם של מיליוני אדם,המעביר את הסיפור מדור לדור.לנו דווקא יש ויש.

            אין ספר ששייך למיתולוגיה היפנית שנכתב בזמן המיתוסים עליהם הוא מספר,שהעם או כל קבוצת אנשים נכחו בעת כתיבת הספר ובו זמנית ראו את האירועים המכוננים לנגד עיניהם-באותו דור .זה בדיוק הההבדל בין שאר המיתולוגיות לתורה.הארועים המתוארים בתורה נכתבו בזמן ההתרחשויות המתוארות בו- כך טוענת התורה עצמה.פה קבור הכלב

            ההתגלות הנוצרית שתארת אינה התגלות של אל וזה אחד.שתיים- התורה עצמה טוענת שיש כוחות של כישוף וטומאה שיכולים לעשות אותות ומופתים [ספר דברים,פרשת ראה פסוק ב ],אבל התורה באותה נשימה מבטיחה שאף מכשף או שרלטן וכזבן לא יוכל להשמיע קול של אל לעיני עם שלם [דברים,פרשת ואתחנן פסוק לב ואילך, עיין היטב כל הפסוקים עד תום הפרשה ].וזה אכן לא קרה ולא יקרה לעולם.

            הדוגמא שהבאת על לימודי נצרות ביפן,יפה כוחה גם לגבי אישי דת והוגי דעות דתיים דוגמת הרמ"בם,ואפילו רבי נחמן שלמד ספרי פילוסופיה כדי לעשות תיקונים רוחניים דרך קריאתם [בעוד הרמבם והרמבן למדו כתבי דתות מסוימות בעיקר לצורך התנגחות בהם,עיין איגרת הרמ"בם שם הוא מנגח את הנצרות ,ואת מוחמד ],אבל המרחק בין ידיעת כתבים מסוימים ,לבין השפעה מחלחלת מהם הוא עצום.רבי נחמן למד כתבי פילוסופיה ,ובכתביו אתה מוצא הרחקה מוחלטת, זילזול ,ביטול ,ניכור ושלילה טוטאלית שלהם,שום פירור אבק של השפעה פילוסופית

            לגבי השפעה בודהיסטית [לא שמישהו טוען בכלל שיש כזו…]-הרי הבודהיזם משמעותו האלמנטרית היא כפירה בכח חיצוני ,ואי הזדקקות לאמונה בכח כזה .כתבי רבי נחמן בפרט ,והספרות היהודית הדתית בכללה , הם קוטביות גמורה הרי לכפירה הזאת.על מה אנחנו בכלל מדברים פה ?

            האריזל- האריזל כותב על ידי תלמידו המובהק ,המהרחו בהקדמה לספר עץ חיים ,שרק מי ששומר תורה ומצוות בכל הדיקדוקים,ולא עבר שום עבירה במחשבה,דיבור או מעשה,ומהדר במצוות ,וקם לעשות תיקון חצות ,ומתענה וכנה וכהנה תנאים רבים -יכול להשיג השגה בחוכמת הקבלה .כלומר להבין את ספריו.האריזל בעצמו עבר תהליך שכזה טרם זכה להתגלות החוכמה. אז אתה מעלה בדעתך שאת החוכמה עצמה ,ו אלמנטים מסוימים ממנה הוא באמת קיבל מקריאת ספרי גויים שלא שומרים ולא מצווים לשמור מצוות ברמה הכי בסיסית ? האריזל היה תלמיד חבר של הר"מק,ואפילו ממנו הוא לא טוען שלמד את חוכמתו ,אלא מפי אליהו הנביא.

            אין שום קצה חוט הגיוני בטענות של חוקרים ,שלא הכירו בכלל את מושאי חקירותהם,לא ידעו מה הם קוראים ומה לא ,לא הכירו פועלם היומיומי .וכנראה לא טרחו לקרוא עד הסוף את כתביהם.פשוט סהרורי.כנראה העובדה שהאריזל חי תקופה מסויימת במצרים, היא קצה החוט שלהם לקשר בין תורת הקבלה לאיסלאם.לפי זה הרמבן ,רשי הרמבם ,רשבא וכל גדולי יהדות ספרד וצרפת ,שחיו תחת משטריים נוצריים, היו אמורים להיות מושפעים מהנצרות….

            הרב קוק העיד על עצמו או שהעידו עליו שהוא קרא ספרי פילוסופיה ,לכן הדוגמא אינה רלוונטית. [כמו במקרה של הרמבם שלמד פילוסופיה יוונית ]

            אהבתי

            1. אגב ,ביקורתם של חוקרים רבים ,בפרט היהודים שבהם,אינה אובייקטיבית כלל ,היא באה לשים בצל ,למזער ,לעמעם ולגמד כל דבר יהודי אותנטי ומקורי,כזיוף,העתק ושיכפול.כחלק מהרצון לפטור עצמם ממחויבות דתית נוח להם להפיץ תיאוריות מגמתיות שמנסות לשכתב את ההיסטוריה הדתית שלנו,החל ממעמד הר סיני ,וכלה בתורת הקבלה והחסידות .זה ריפלקס מותנה אצלם.גם חוקרים החולקים על עמיתיהם למקצוע ,עושים זאת בשביל התגלית ,החדשנות ,הניצוח ,היריבות האישית,

              וזה יפה לכל שדות הדיסציפלינות האקדמאיות -מדע,ארכיאולוגיה ,היסטוריה ודומיהן.

              ,לאנשי דת יהודים ,אין עניין לשלול מחקר בדווקא.הכל תלוי ברמת האמינות שלו ,בזהות החוקר /ההיסטוריון ובגופו של עניין.אף איש דת יהודית לא יתווכח עם משיכתו של הרמבם,או הרלבג ,או האבן עזרא -לפילוסופיה. אין טעם בהכחשה עיוורת.אף אחד גם לא מנסה להסתיר משהו,אבל כשהמחקר טוען טענות מרחיקות לכת ,כשהיסטוריון מסיק הררי מסקנות התלויות בחוט השערה,כשחוקר מתעלם מאורח חייו ,פועלו ,הגותו של מקובל או אב מאבות החסידות -התגובה הטבעית בהתאם

              איך יגיבו הצמחוניים למשמע מחקר המזהה את אמונותיהם כנובעים מהשפעות כת השטן למשל ? [הנוהגת להתעלל בבעלי חיים ] או גדעון לוי למשמע מחקר המזהה השפעות כהניסטיות בהשקפתו ? כך המרחק בין גדולי המקובלים ואבות החסידות -לדתות אחרות .כמי שקרא עשרות ספרי קבלה וחסידות [מה שאולי אין כן החוקרים שחלקם לוקחים דגימה או שתיים ,וממנה בונים מדינה ] אני יכול להבטיח לך בעצם,שהמרחק הוא אף יותר גדול

              אהבתי

    2. אני לא דני, אז אני אני לא אתייחס לכל ההודעה, רק לטענה שמעמד הר סיני מהווה הוכחה למשהו. זו טענתו של ריה"ל בכוזרי, והיא טענה מטופשת, כיוון שלא ריה"ל ולא אף אחד אחר, יכול להוכיח שמעמד כזה התקיים אי פעם.
      לצורך הוכחה כזו יש להמציא מכונת זמן, או משהו כזה.
      אם אני זוכר נכון, בכל הפרקים של "מנהרת הזמן" , לא היה אף אחד שבו דאג וטוני הגיעו למעמד הר סיני.

      אהבתי

      1. לא מדובר בהוכחה ברמת הראייה [כמו שנטען שאכן היתה כזאת לדור של מתן תורה ],אלא ברמת הלוגיקה וההגיון.גם את המהפכה הצרפתית ,גירוש ספרד או מלחמות העולם הגדולות אי אפשר לראות ,אך מעצם היותן מעמדים רבי משתתפים ומתועדים היסטורית ,הם נחשבים כעובדה היסטורית המלומדים ומונחלים מדור לדור ככאלה ,ללא פיקפוק .

        אהבתי

        1. לא הוכחה ולא נעליים, זה אכן קישקוש דמגוגי אופייני למחזירים בתשובה.
          אין שום ד3ימיון בין מעמד הר סיני לבין גירוש ספרד או המהפכה הצרפתית.
          לגבי שני האחרונים קיימים מאות מקורות צולבים שמוכיחים את קיומם מתק3ופתם, כולל ספרים, מסמכים , מכתבים, פרוטוקטולים ויצירות אומנות.
          מה שאין כן לגבי מעמד הר סיני או כל מאורע אחר בתקופת הברזל.
          כך שכפי שטענתי מק3ודם, טענתו של ריה"ל, מטופשת וחסרת שחר.

          אהבתי

          1. ההשוואה בין מתן תורה לארועים שהזכרתי היתה ברמת ההמוניות של הארוע המכונן.כל מעמד שנכחו בו מיליונים הוא ארוע המוני מובהק.ברור שככל שארוע התרחש קרוב יותר לזמננו ,נמצא יותר עדויות לקיומו ,כמו אלו שהזכרת.אם גירוש ספרד או המהפכה הצרפתית היו מתרחשים לפני משלושת אלפי שנים ,רוב העדויות הנמצאות שצייינת ,לא היו קיימות.

            אמינותו של כל ארוע היסטורי נלקחת בחשבון ,בהתאם לגיל הכרונולוגי של האירוע עצמו,וכמובן לרמת הציפיות הנדרשת בהקשר הכרונולוגי .מארוע שנטען שקרה בשבוע שעבר אתה דורש הרבה יותר הוכחות מאשר מארוע שנטען שקרה לפני 100 שנים,ועל זה המשקל הלאה.

            אולי זה מעצבן אותך ,ומקומם אותך ,אבל טענתם של ריה"ל, הרמבן והרמבם ]אגב ] וכל הוגי הדיעות היהודים הדתיים, לדורותיהם ,היא ניצחת , הגיונית עד מאוד וחזקה כברזל.מילות לעג וביטול לא מעלות ולא מורידות ,רק טענות לגופו של עניין.בסיס הטענות הוא התגלות המונית ברמת עם,מסורת מוצקה שעברה מדור לדור , חגים ,מועדים ,ומצוות שנחגגים לזכר אותה התגלות ואין אפשרות רציונלית אמיתית שהחלו מהשתלה כזו או אחרת.היעדרות מוחלטת של תיאור השתלה בתנך עצמו, שהרי איך המשתיל /הממציא /הבודה את מעמד מתן תורה ,כלומר זה שבא וסיפר ,הצליח להעלים עצמו היסטורית מהתנך ,הרי לא מסופר בתנך על מישהו שבר וסיפר אלא על תורה ,וספר תורה ,שקיבלנו ממשה ושהיינו נוכחים כולנו הזמן קבלתם .

            איך המשתיל טוען שמשה נתן את התורה וכתב אותה ,אם הוא זה שבשלהי בית ראשון [לטענת החוקרים ] בא וסיפר והשתיל וכתב הכל ????איך הוא מוכר להם סיפור על ספר מהמאה ה-13 לפני הספירה,שאף אחד לא מכיר לפני כן ?ספר שכתוב בו שהתורה אמורה לעבור במסורת מדור לדור ושכתוב בו במפורש שהתורה לא תשתכח מפי זרע היהדים לעולם ? [והרי העובדה שהספר והתורה כן נשכחו עד שהגיע המשתיל בימי בית ראשון…]כמבואר בספר דברים פרשת וילך "ועתה כתוב לך את השירה הזאת כי לא תישכח מפי זרעו" [השירה -כוונה לספר התורה כמבואר בפסוקים הקודמים לפסוק המצוטט ]

            כדי להמציא את השתלת התורה בדור מאוחר מזה המתואר בתורה עצמה ,יש צורך להמציא היסטוריה ,לשכתב ארועים ,לבדות תרחישים,להפוך עם שלם ,המתואר בתורה כחכם וקשה עורף ,למטומטם בריבוע.זאת רמת טיעוני ההכחשה .מעולם לא נבתרר למפרע על ארוע המוני -שלא היה .תיאוריות קונספירציה הינן מקור לבעלי דמיון מפותח מאוד ,כיף לעוף איתן ,לדמיין אותם ,כמו בסרטי מדע בדיוני ,כמו אמונות בחייזרים.אבל הם נשארות ברמת הקונספירציה.ההיסטוריה לעומתה ,מדברת מפי גרונם של מיליוני המוני אדם ,שראו בזמן אמת ,כתבו ותיעדו ארועים היסטוריים.ולהזכירך שמתן תורה הוא אולי הארוע הכי מכונן ,אבל האש שירדה מהשמיים לעיני כל העם בזמן אליהו הנביא בכרמל ,ובזמן שלמה בבנין וחניכת בית ראשון ,ומן שירד 40 שנה מהשמיים ,וים שנקרע לשנים עשר קרעים ,וירדן שיבש ליהושוע ,ושמש שקעה שקעה כיום תמים,ועוד הרבה נסים שכאלה,הם ארועים יוצאים מגדר הרגיל ,בכך שהם נחוו גם כן לעיני עם שלם,או לפחות רובו,,בניגוד למתואר בכתבי דתות אחרות.גם במובן הזה ,התנך האלוהי אינו בר השוואה ,ולו במקצת, לשום ספר אחר

            אלו רק ראשי פרקים – אם אתה חכם בעיניך ,כנס למקומות הרלוונטים ,בהם תוכל לפרוך טיעונים הרבה יותר פרטניים מאלו שהיצגתי

            אהבתי

            1. ושוב לדרול- רק עתה ראיתי את תגובתך אליי למעלה , בעניין שובו בנים,אז תעלה למעלה לתגובה שלך וקבל את הערותיי בעניין.

              אהבתי

            2. הטיעון שלך אינו מעצבן.
              הוא סתם לא נכון.
              אילו המהפכה הצרפתית וגרוש ספרד היו מתקיימים באופן שלא היו להם עדויות מספקות, אזי היו רבים כופרים בצדק.
              לכן הטענה של ריה"ל אינה טענה ניצחת , אלא קישקוש דמגוגי, ועצם העלתה בפעם השניה, רק מעידה על חוסר היכולת שלך לנהל דיון אמיתי, כי כל מה שניתן לשמוע ממך , הוא רק גיבוב של טענות חסרות בסיס אמיתי.

              אהבתי

              1. הסגנון הדוחה,הזוועתי והאלים שלך בתגובה שלך למעלה ,על החוקרים והמקובלים [שאענה לך עליה שם],וגם קצת פה ,הגדוש בסיסמאות ריקות ,סטיגמות מכוערות ,עלבונות והשמצות אישיות -דווקא מעיד בעיקר עלייך,על חוסר יכולת לנהל באמת דיון עניני ברמה הבסיסית ביותר,ולכן אתה משתמש באפקט אד הומינם[ כלומר עונה לגופו של טוען ולא לגופו של טיעון ].שיטה מצויינת כדי לברוח מטיעונים עניניים.

                השמצות אישיות הם נשק של חלשים ,סוג של בריחה נואשת מהרובד השיכלי, הלוגי, לרבדים רגשיים ,עצביים ולא רלוונטים.

                לגופו של עניין ,תגובתך האחרונה חסרת משמעות ,כי שום דבר שאמרת שם על גירוש ספרד או המהפכה הצרפתית אינו סותר את טענותיי.מעמד הר סיני הינו קביל ,שריר וקיים מבחינה היסטורית,ממש כמו המעמדים האחרים שהזכרת,ושום הוצאת קצף מזויות הפה ,או זעף מרדני לא יעלו או יורידו.

                אהבתי

                1. דרול-אין לי אפשרות להגיב למעלה אז אגיב פה. ,העלבונות האישיים הבוטים, הירידה לפסים האישיים הלא רלוונטית ,הדמגוגית ,המכוערת והדוחה שלך.היא מלמדת בעיקר על העולב ולא על הנעלב,היא גם מלמדת על חוסר אונים ועל נואשות נבעכית.חדל נא מהמניפולציות השקופות הללו שמרדדות את הדיון לרמה בהמית וילדותית.מה שאתה עושה הוא מעשה בריחה ונבלה.התלהמותך על הציבור החרדי מלמדת על היסטריה רוויה בסטיגמות כמעט גזעניות ,ובעיקר ריקות מתוכן ממשי.

                  טענת שהבאתי ציטוטים מסולפים- הוכח את דברייך לפני האשמה שכזו.תראה לי ציטוט מסולף אחד שלי, אחרת הסלפן והכזבן פה הוא אתה.אגב קראתי את דעותיך גם באתר הזה וגם באתר המזוויע והמחריד שלך ,שהוא החטאת הרבים באופן הכי מזעזע וחמור שיש [העלאת תמונות פריצות לקוראים תמימים שחושבים שהם הגיעו לאתר של ברסלב ,לא עלינו .]לא רק שדעותייך מעוותוות ,מסולפות ,מסלפות, מחטיאות ,ומזיקות לרבים, אלא שאתה מכניס צלם בהיכל הקודש ,בליקוטי מוהרן ,ובשאר כתבים.נורא, איום ,מחריד וכמעט חסר תקנה מבחינת חומרתו ,ככה זה ,כשלא רוצים לקיים מצוות,ומתייחסים לכתבי רבי נחמן כהצעה נחמדה ,או טריפ ממסטל רוחני ,כמו אושא ,הודו ,דהלי למה,בודהיזם ,או אני לא יודע מה-זו התוצאה הרת האסון והחסרת תקנה כמעט.ואל תאשים אותי עכשיו שאני גובה את חובי ממך,ומחזיר לך בעקיצות או עלבונות ,אני לא .אני פשוט חייב לומר את מה שראו עיני ,ולהעיר לך על החטאת הרבים הנבזית ,החמורה והמזעזעת שראיתי מזה זמן רב.

                  מה לך בכלל ולחסידות ברסלב ? אתה מחלל ומטמא את שם רבי נחמן לשווא, רבי נחמן דרש אמונה שלימה בתורה שבכתב ,שבעל פה ,בצדיקים שבכל דור ודור ,אהבת כל ישראל –
                  אתה מייצג את ההפך הגמור ,רוח של כפירה בעיקרי האמונה ,אי שמירת מצוות מעשיות,[אני טועה בכך ? ]משטמה ואיבה עזה לציבור שלם של שומרי תורה ומצוות ,לימוד של דתות אחרות ,לימוד בספרי אפיקורסות ,היחשפות מרצון ,מתוך קלות ראש ,לכל רעל ,טומאה וכיעור רוחני או משכילני .והגנה עליו !.במקום לחזור בתשובה מתורת רבי נחמן ,ולהדר במצוות כרצון רבי נחמן עצמו ,אתה הופך לך את תורת הצדיק לסם המוות.

                  ואל תלהג לשווא ששמירת עיניים פירושה עין טובה ,לראות טוב, ולא שמירת עיניים כפשוטו- שמירת עינים פירושה גם עין טובה וגם לשמור עיניים כפשוטו ,מלהסתכל בנשים.אתה באמת צריך מקורות מרבי נחמן לדבר כה אלמנטרי ?להגיע לשמירת עיניים פנימית ,כלומר לא להתרגש ממראה של שום אישה ,ולא להצטרך בכלל לעצום עיניים ,באה רק אחרי עבודת שמירת העיניים החיצונית.כל זמן שעיני האדם פגומות חיצונית ,העבודה הפנימית היא חוכא ואיטלולא.אי אפשר להיות נקי בפנימיות כאשר החיצוניות פגומה וחולה. חיצוניות משפיעה מיד על הפנימיות,כמו שאמר רבי נחמן ,שאדם יעשה עצמו שמח ,גם כשהוא לא, ומתוך כך יבוא לשימחה פנימית.כמו שאמר ספר החינוך "אחרי הפעולות [החיצוניות ]נמשכים הלבבות"

                  רצוונך לכפור-תכפור.ברצונך לא לקיים מצוות -זאת בחירתך, אבל אל תכניס צלם להיכל ותשתמש בשם רבי נחמן או בבלוג שלך כבלוג "ברסלבי ."אין מחריד ,מזוויע ,מעוות וחמור מכך .
                  ועכשיו לטענותייך-
                  הרמא- איזו בורות מביכה ואיזו הוצאת דבר מהקשרו במובן הקלאסי שלה.אחד- הרמא לא היה מקובל ,על מקובלים אנו מדברים ולא על פשטנים או פוסקים גדולים שעסקו בעיקר בניגלה.שתיים- הרמא הזהיר בשולחן ערוך מפורשות על איסור לימוד בספרי מינים [שוע יורה דעה סימן רמו סעיף ד ],כמו שאר גדולי ישראל

                  השלה- דיברת על אביו אבל שוב חטאת בחוסר רלוונטיות ובריחה למקומות אחרים.בוא אני יעזור לך קצת, הש"לה עצמו היה בעד לימוד ספר חובות הלבבות ,שמביא ראיה לאמונה בדרך החקירה המופתית ,בנוסף לראיה מצד קבלת אבותיו [ כלומר מעמד הר סיני ].,כמוהו סברו המהרשל, בעל ספר החינוך ובשות חות יאיר,גם החתם סופר ואולי הרמא. כנגדם היו רוב רובם של גדולי ישראל שיצאו נגד לימוד בדרך החקירה -מספרים של גדולי ישראל,מי בכלל מדבר על לימוד פילוסופיות. [ביניהם הגרא,רבי אברהם אזולאי ,כל גדולי החסידות כמובן ללא יוצא מן הכלל,ש"ות חוות יאיר,רבי יחזקל לנדא,פר הברית ,ורוב מניין ובניין של גדולי ישראל בעצם ]

                  ושוב- למען השם,אם תוכיח לי שהש"לה תמך בלימודי ספרי פילוסופיה ,[ למיטב ידיעתי הוא לא ]או לימוד שאר דתות [לא היה ולא נברא ],אז אומר לך שלגבי השלה ,אתה יכול להעלות סברה תיאורטית של השפעה חיצונית ,אבל אתה תצטרך להוכיח לי שחור על גבי לבן ,בהבאת מובאות מכתבי הקבלה או שאר כתבים, בהם ניכרת ההשפעה.אם לא תביא- הרי לך עוד השערת הבל הפורחת באויר.

                  אבל שומו שמים ,אנחנו מדברים על הש"לה פה ,או על רבי נחמן והאריזל ??? אנחנו מדברים על "מקובלים שאין אנו יודעים כלום עליהם כמו רבי יצחק סגי נהור " ?אם איננו יודעים כלום אז לא אנו ולא החוקרים יודעים משהו.אני מדבר על מקובלים שאנו כן יודעים עליהם,מה לא ברור פה ? המציאות הברורה היא שכל גדולי החסידות ללא יוצא מן הכלל,ולדעתי לפחות כל או כמעט כל המקובלים התנגדו ללימוד חוכמות חיצוניות כגון פילוסופיא ,ובטח ובטח ללימוד שאר דתות [ללא יוצא מן הכלל ]

                  אנו הרי מדבריםפה על טענה להשפעה מצד אי מי מהמקובלים או החסידים- לא מפילוסופיה או חוכמה חיצנית ,אלא משאר דתות ,ולימוד שאר דתות נאסר כ-ל-י-ל- על ידי כל הזרמים ביהדות -מקובלים, חסידים, מתנגדים, תימנים, ספרדים ועדות המזרח אחרות,.

                  אחזור ואטרח ואומר- אנו מדברים על השפעות של מקובלים או בכלל ,מדתות אחרות ,לא מפילוסופיה.מפילוסופיא כבר כתבתי שכולם יודעים שהרמבם,הרלבג ,אבן עזרא ועוד אחרים ,כן למדו ואולי אף הושפעו ממנה.לגבי הש"לה חובת ההוכחה עלייך שכן .המוציא מחבירו עליו הראייה.אבל לא על זה הויכוח -יש מבין סוף סוף ???

                  הזוהר כותב שנשמת המת הולכת לגן עדן באינספור מקומות ,לא רק בפרשת ויחי,הארי" זל טוען שנשמת המת מתפרקת ל-21 חלקים שמתגלגלים ? תביא מקור בבקשה.וגם אם כן, האריזל הרי מדבר על גן עדן וגיהנום ללא הרף בסיפריו וכתביו,[ כמו למשל בשער מאמרי רשבי פרשת נח ,ובעוד מאות מקומות אחרים ]במקביל לתורת הגילגולים שלו [שמוזכרת בזוהר -" בשם גילגולא דנשמתין "],כלומר ,אפשרות הגילגול היא עוד אופציה נלווית ,לאפשרות של כניסה לגן עדן או גיהנום.ויש גם אפשרות של כף הקלע למשל.כל כך ברור ופשוט.לא מחלוקת ,לא נעליים ,לא היה ולא נברא .רק בורות גמורה בכתבי האריזל ,שטחיות ,רצון לקנטר,לגלות פנים שלא כהלכה ובעיקר לא להתבלבל מעובדות,יוצרות מחלוקות פיקטיביות ובדיוניות שכאלו.

                  פשוט משעשע לראות עד כמה הקריאה בספרי כפירה ומינות של חוקרים מסוימים ,הופכת את הקורא למין ממיני מושאי קריאתו.הפרחת תאוריות משעשעות ומגוחכות על כך שהאריזל לא מדבר על עונשי גן עדן או גיהנום,בשעה שהמושגים הללו מוזכרים בסיפרו ללא הרף,שוב ושוב.

                  הסתירות היחידות הם בתוך כתבי הא"רי עצמן, מספר אחד לשני, לרוב עומק ודקות ונשגבות החוכמה שזכה לה האריזל . אפילו מה"רחו במקומות רבים כותב שהוא לא זכה לעמוד על סוף דעת רבו.לגבי מחלוקת על הארי -אין כזו בקרב המקובלים.היחיד שחולק הוא הג"רא שהיה מקובל ענק בפני עצמו ,וגם במקומות המועטים מאוד בהם הוא חולק, הוא כותב שהוא עושה זאת רק איפה שהוא חושב ,שהוא מזהה שהארי אומר דברים מדעתו שלו, ולא מפי אליהו הנביא .כלומר- במקומות שהארי"זל כותב דברים בלשון מסופקת ,או משתמעת לשני פנים,או כמשער דברים מדעתו,ואילו במקומות בהם הוא חושב שהארי כותב מה שקיבל מפי אליהו ז"ל -הוא לא מעז לחלוק.

                  באשר למחלוקות בין מקובלים אחרים- ודאי שיש ,כמו בין בעל הסולם למקובלים הספרדים,או בין גורי הארי עצמם.מה יש להסתיר פה ? אבל לה זה הנושא

                  בקשר לזוהר -כל הסיפור על רבי משה די ליאון נסמך על סיפורים שסיפרה אישתו ,למיטב ידיעתי.אז היא סיפרה .ישנם ראיות רבות התומכות בכתיבת הזוהר על ידי תלמידי רשבי [ולא רשבי עצמו ] בזמן התנאים.אבל גם על זה לא הויכוח ,אלא על השפעות זרות.

                  זאת אולי תגובתי האחרונה אלייך ,כי זמני כאן מבוזבז לשווא ,עיין בליקוטי מו"הרן חלק א ,תורה ה אות ד,או חלק א תורה ל"ה אות א ,או תורות סב, סג ,סד ותבין לאשורו היטב ,את מצבך הרוחני .לא נראה לי שאתה בר תקנה , אם כבר נסעת לאומן ,קראת ליק"ומ ואת כתבי רבי נחמן ,התוודעת לת"נך, לגמרא ,לכתבי חסידות אחרים וספרי קבלה -ואתה מחזיק בדעות שאתה מחזיק.אתה כמעט חסר תקנה .אתה הרבה יותר קרוב לאלישע האחר שספרי מינים היו נושרים מחיקו וזמר יווני לא פסק מפיו, מאשר לתואר של ברסלבר ,מתחזק או בעל תשובה.אתה במצב הרבה הרבה יותר גרוע ובלתי פתיר מאשר סתם חילוני תמים שלא שמע על יהדות,ויום אחד עוד יחזור בתשובה

                  אני יודע שהדברים קשים -אבל אני עומד מאחורי כל מילה שלי .לאור הצגת דעותייך בדיון.תהיה חילוני ,תהיה כופר ,תהיה ספקן,תהיה חוקר דת שמנגח את היהדות,תהיה מה שבא לך, אבל אל תבוא באיצטלא של חסיד ברסלב ותחטיא אנשים כמו ירבעם בן נבט ,ואל תגלה פנים שלא כהלכה בתורה .זה הקשה מכל.

                  במקום לשלוף לי עלבונות סתמים וריקים מתוכן מהמותן -תחשוב על דבריי לעומק.הם לא באים כדי לנגח ,אלא רק כדי להציל אותך מהסטטוס הנורא שאתה עומד בו.

                  אהבתי

                  1. ,זאת תגובתי האחרונה בהחלט באתר פה- לפני שנכנסתי לבלוג של דרול, חשבתי שאני מדבר פה עם אחד מהשניים- מתחזק ביהדות שעדיין לא השיל מעליו מספיק קליפות,או חוקר משכיל שלמד יהדות באופן חיצוני, ללא שמירת מצות וללא כוונה כזו.עכשיו, אחרי הביקור הטראומטי בבלוג האיום,המעלה קבס ושאט נפש לכל בר דעת ובעל יראת שמיים בסיסית,אני מבין שמדובר שלא זה ולא,אלא במין יצור כלאיים חסר הגדרה ,מבולבל ,נתון להשפעות רוחניות קשות וקשה עורף כמעט להכעיס במקרההטוב ,או בשתול של אחד מאירגוני הכפירה או השמאל ,דוגמת אבישי רביב -בחסידות ברסלב-במקרה הרע

                    לשים תמונות תועבה ,במזיד, כשברקע 10 מיזמורי תיקון הכללי,ועל כל מזמור ומזמור תמונת תועבה אחרת- הוא החטאת הרבים להכעיס,ביזוי כתבי הקודש ,ביזוי של רבי נחמן עצמו ,פשוט מעשה חמור שלא יעשה.ומעשה שפל ,ציני ונבזי במיוחד.בכלל ,האתר מלא עד אימה בתמונות תועבה תחת כל עץ רענן.

                    אדון דרול- מה בכלל לך ולרבנים אורתודוכסים שחורים עם שטריימל ומגבעת ,שאותם היטבת לתאר בניכור ואיבה ,כמו הרב עופר ארז או הרב ברנר- הודעת להם או שיתפת אותם בבלוג שלך?הם יודעים על דעותייך ומעשייך במחשכים ?מה לך ולדעותיהם והשקפותיהם בכלל ? כל מי שישמע על הבלוג שלך ועל דעותייך ,פשוט ישמר ממך כראוי .

                    תהיה לפחות הוגן ותספר לרבנים דנן את האמת.שלא יכשלו בלהעביר ולהשמיע דברי תורה לתלמיד שאינו הגון ,שמפעל חייו הוא לסלף דיעות,לגלות פנים שלא כהלכה ,לדרוש דרשות של דופי,להפיץ שינאה ליראי השם,להעלות כל מיני תאוריות מצחיקות ומשעשעות החולפות עם הרוח במהירות האור ,ובטלות מאליהן ברוב גיחוכן ומופרכותן , לקנטר ולהפוך דברי אלוהים חיים למינות.

                    אגב אין שום סיבה שלא לפרסם את התגובות שלי[כתוב למעלה ,"התגובה ממתינה לאישור " ]כי לא הסתתי או איימתי נגד אף אחד חלילה.רק גיניתי את הראוי לגינוי.

                    זאת תגובתי האחרונה באתר לנצח- לא אכנס לראות את תגובתך או תגובה אחרת ,כך שתוכל להמשיך ללהג לשווא ולהבל ולריק כאוות נפשך.תוכל למשל להמשיך לספר לעצמך ולאחרים פה סיפורים בדבר היותי קיצוני ,פנאט ,ושאר סיסמאות חלולות וחסרות משמעות.סטיגמות וסטראוטיפים צומחים ומלבלבים לתפארת ,בכל מקום בו מנגנוני ההגנה האחרים לא עובדים.את התשובות שלך לשאלותייך, כבר קיבלת וול דאן.

                    אין לי דבר וחצי דבר נגדך ברמה האישית ,אך הרבה ברמה של המעשים והדיעות.אני מאחל לך שתעשה תשובת המשקל ,ושהק"בה יערה עלייך רוח של טהרה ממרום,ויפקח את עינייך,לא רק למענך אלא למען כל מי שסובב אותך,ועלול להיכוות ממך ולהיעקץ על ידך קשות.

                    אהבתי

                    1. באמת שבדקתי עכשיו ולא ראיתי אצלי אף תגובה שממתינה לאישור.
                      בדרך כלל אין אצלי את הבעיה הזו.

                      אהבתי

                2. אבוי,
                  אני רואה שהעצבתי אותך וזה באמת עוון חמור.
                  צר לי מאוד על העניין, ומקווה שתוכל לסלוח לי.

                  נתראה באומן.

                  אהבתי

                  1. זו לא הנקודה בכלל.לא נעלבתי ממך כך שאינך זקוק למחילה ממני,.העניין הוא הבלוג שלך המזעזע ,הדעות שלך ,והפער הבלתי נתפס בין היותך מציג עצמך יונק מתורת ברסלב ,ומקושר לרבינו ,לבין דעתייך,השקפותייך ומעשייך בפועל .מעבר לכך אין שום נקודה אישית פה או זילזול בך כאדם- אבל חשד עמוק בך ,יש ויש פה.

                    אהבתי

                    1. מעניין לחלוק בהקשר זה כמה מחוויותי שלי בביקור באומן, עיירה שכמובן מלאה ביהודים שעולים כשועטים במדרגות הקדושה הנעלות ביותר. ברסלב, כמסתבר, הקימו התנחלות של בנייני בטון מכוערים שכלל לא משתלבים בעיירה השקטה. לשומר האוקראיני בכניסה שמשגיח על בטחונם הם אפילו לא אומרים שלום (אני היחיד שדיברתי איתו בכלל). כשהגעתי לציון ואמרתי את התיקון הכללי ("בקול, אחי, בקול – רבי נחמן אוהב שאומרים בקול") אותו חסיד שהיה לידי הפציר בי לעזוב הכל ולהישאר שם. כשאמרתי לו שאני מתארח אצל ידידה שלי בקייב והיא מחכה לי בתחנה המרכזית בעיר הבירה, הוא שאל במבט חשדני ("היא מישראל"?) וכאשר אמרתי לו שלא, הוא המשיך להפציר בי להישאר לשבת, כאילו שהיא לא קיימת בכלל.

                      כנראה שמי שחושב שהוא שוהה יותר מדי בעולמות הקדושה, לא מסתכל על האנשים שנמצאים כאן למטה ויכול להתנהג באורח חזירי להפליא.

                      אהבתי

                    2. דני,
                      אתה טועה לגבי המבנים באומן.
                      המבנים הענקיים הם פאר התעשיה הסובייטית. היהודים רק קנו אותם.
                      מה שנבנו היהודים הוא הקטקומבות מסביב לקלויז והם הרבה פחות מונומנטליים מההמבנים המקומיים.
                      אני מקווה שבפעם הבאה שתהיה אצל רבינו תפגוש אנשים שונים מהערב רב הזה. יש בתוכנו גם אנשים נורמאליים שמכבדים את המקומיים, לומדים את שפתם ומנסים להתידד איתם.
                      זאת כמובן הייתה דרכם של ענקי ברסלב בדורות הקודמים

                      אהבתי

  14. בקשר לויפיסאנה יהודית- אני מכיר כמה אנשים שעברו סדנת ויפאסנה יהודית ביישוב אור הגנוז, אצל החבר'ה של הרב יובל הכהן אשרוב. תומר אתה יודע על זה משהו? ואם כן, יש סיבה שלא הזכרת את האופציה הזו?

    אהבתי

      1. רן ובר סיפר לי על זה לפני שלושה חודשים וכמובן שהוא לא מציג און כסדנאות ויפאסנה אלא בתור "שישה ימים של שתיקה מלאה המבוססים על דרכים בעבודה עצמית ע"פ תורת הנסתר והקבלה האמיתית והטהורה, בשקט ובטבע."

        אהבתי

  15. לכולם פה ובפרט לדני-ממש לא רציתי לעבור מנושא לנושא,עברנו מחוויות רוחניות ,מאאוריקה רליגיוזית,- לחוקרים והיסטוריונים בעניני דת, ומשם לויכוח על הוכחות של דתות.בשביל הנושא האחרון צריך זמן נרחב ,יריעה רחבה ומקורות רבים ומגוונים.מי שרוצה ללכת עד הקצה -שיכנס לקישורים שהצעתי .אין לי בעיה להמשיך ולהמשיך אבל המעברים הללו מביאים בעיקר פיזור הנפש.

    אז עקב זמני המוגבל בהחלט,הבה נחזור לנקודות המוצא של הדיון ,או שנטיל עליו הס .לא נכנסתי לכאן כדי לשמש על תקן אמנון יצחק.אני עצמי איני זקוק לשום הוכחה כדי לקיים תורה ומצוות .האור האלוהי שבתנך וכתבי הקבלה והחסידות הוא עצמו ההוכחה הגדולה מכל, למי שזכה לחוות אותו ולקיים את הדברים הלכה למעשה.ושוב -זה לא שאין הוכחה לוגית לדת עצמה ,אלא יש יש .אלא שהיא אינה נצרכת כלל לאדם רוחני אמיתי המבקש אמת לאמיתה .

    אהבתי

  16. יהודי וההוא מהזה-כנראה שאתם סותרים את המקור האומר שאין שני נביאים המתנבאים בסגנון אחד(גם ירוד באותה מידה)

    אהבתי

    1. אני לא ניסיתי להכפיל זהויות- אני הוא שניהם,פשוט מחמת עומס הדיון שכחתי לכתוב את אותו שם בכל פעם.ואז בכל פעם השם מהתגובה הקודמת ,פעם זה ופעם השני, הופיע כבר בכיתובית שבמשבצת.ירוד לדעתך ? תודה על הביקורת הבונה.אשתדל להשתפר בהמשך ,אם יהיה כזה.

      אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s