פגישה עם הרב רונצקי, שיחה על "המנהלת לזהות היהודית"

שלשום נפגשתי עם הרב אביחי רונצקי לשיחה בקשר ל'מנהלת לזהות יהודית' שהוא עומד בראשה. המנהלת עדיין לא קיבלה אישור ממלכתי, אולם היא כבר פועלת, כפי שהופתעתי לגלות, וממומנת בינתיים מתקציב מפלגת 'הבית היהודי'. הבעיה שמטרידה אותי (ועוד רבים כמובן) היא שהרב רונצקי יתמקד במסגרת המנהלת בזהות יהודית מסוג מאוד מסויים, דהיינו אורתודוקסית ציונית-דתית. אני מקווה שמיותר לומר שזאת זהות לגיטימית ואף בעלת לא מעט חן, אלא שהיא לבדה אינה הזהות היהודית כולה, ואין שום הצדקה שאותה מנהלת, לו תהיה ממלכתית, תקדם רק אותה.

בפולמוס שהיה ביני ובין ח"כ איילת שקד בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום' בסוף מאי בקשר לאותה מנהלת היא הביעה צער על שלא ישבתי עם הרב רונצקי ושמעתי ממנו על התוכניות, וסברה שלו הייתי עושה זאת הייתי מגלה שהוא פתוח להצעות. היא גם אמרה שהמנהלת בראשותו "בפירוש" תהיה מוכנה לשתף פעולה עם התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית (שם, דקה 6). כפי שתראו מיד, מאז השתנו התוכניות.

הרב רונצקי הוא אדם נעים. הוא בהחלט "יהודי חם" על כל הטוב והרע של המונח. הוא אדם חיובי, נחמד, מאיר פנים, לבבי, נחוש, נטול ספקות, מאמין, דוגמטי. בראיון ליאיר אטינגר הוא דיבר על כך שהוא רוצה "אמת, לא משהו אקדמי כזה לא ברור. רוצים את הדבר החי, התוסס, המחבר". לרונצקי יש בהחלט הרבה מהדבר החי והתוסס הזה בעיניים. בקשר למחבר, ימים יגידו.

לפניכם השיחה, שקיבלתי אישור לפרסמה כמובן. הציטוטים מדוייקים ככל שהצלחתי לקלוט מההקלטה, אולם מדי פעם דילגתי על מילים שחזרו על עצמן או חצאי משפטים. כפי שתשימו לב, הרב רונצקי נוטה לדיבור אסוציאטיבי, ולפעמים מדבר על נושא שאינו ממשיך את התמה המרכזית שהתחיל בה, ולכן לא הכנסתי את כל מה שנאמר. גם כך הדברים מעט תזזיתיים, ואני מקווה שיהיה מספיק ברור.

אני מודה מקרב לב לרב רונצקי על שהסכים להיפגש איתי, ואני מקווה להיפגש איתו שוב. אני מאוד מבקש בתגובות לרשימה להישאר ענייניים ולא לרדת לפסים אישיים.

ת.פ.: [אני פותח באוטוביוגרפיה קצרה, ואז] אולי נתחיל, פשוט אני יודע שאין לנו הרבה זמן…

א.ר.: כן, פשוט אני עכשיו ראש המנהלת לזהות יהודית, ואני עושה רונדלים –

ת.פ.: אה, התחלתם כבר לעבוד בעצם?

א.ר.: ודאי. ולא רק אני. אנחנו לא מחכים. אתה יודע, המתנחלים, אנחנו אנשי אידיאולוגיה ואנשי מעשה. אנחנו לא מחכים ל[פרשן המשפטי משה] הנגבי עם התוכניות שלו.

ת.פ.: הנגבי?

א.ר.: ברדיו, אני אוהב מאוד לשמוע את התוכנית שלו.

ת.פ.: אה. אבל צריך תקציב, בכל אופן.

א.ר.: לא. כל הבירוקרטיה הולכת אחרינו. כמו בצבא: אתה רץ [קדימה], ו[חילות הסיוע] מגיעים מאחוריך.

ת.פ.: הרב רונצקי, למה אני בא לפה? אני רוצה להביע את החשש שלי, לפחות, שמה שהמנהלת לזהות יהודית תקדם היא זהות יהודית מאוד ספציפית. מאוד מסויימת. שהיא הזהות היהודית האורתודוקסית, כיפה סרוגה, על ציר מרכז הרב – הר המור. כאשר בעצם הזהות היהודית, לעניות דעתי, מורכבת מעושר הרבה יותר גדול, ומהרבה יותר רבגוניות, ולא הייתי רוצה לצמצם אותה לפס הצר הזה, שהוא חיובי מבחינתו, אבל הוא לא מכיל את כל הזהות היהודית. אתה מבין? ואני מתאר לעצמי שאתה חושב אחרת ממני.

א.ר.: תראה, השבת הזאת הייתי באחד הבתים היהודיים שמפוזרים בארץ. אתה יודע שמפוזרים בארץ בתים יהודיים… בחודשיים האחרונים עשינו מיפוי של השטח. עברנו ברובם הגדול. הייתי גם ב'עלמה', שמעתי את מעוז כהנא…

ת.פ.: הוא נהדר.

א.ר.: מיוחד במינו. […] הייתי גם בבאר שבע. […] בקרב הציבור יש בורות איומה. לא יודעים מה זה גמרא ומה זה משנה. ולנו יש תוכניות, הדברים הכי בסיסיים. למשל ארגון שעובד בבתי ספר תיכוניים. כמובן שהמנהלים הם סוברניים לגמרי. הם בוחרים. הם עובדים עם 80 בתי ספר, באזור המרכז רובם.

ת.פ.: מה הם מציעים להם?

א.ר.: הרבה תוכניות. למשל בבית הספר [השם שמור במערכת], ישבנו איתם וסיכמנו איתם.

ת.פ.: מה סוכם?

א.ר.: 12 מפגשים שנתיים, כיתות י"א, סגרנו את כל השנה כבר. או למשל עמותת 'איילים'. חילונים לגמרי. עובדים איתם.

ת.פ.: אז מה מלמדים אותם? גמרא?

א.ר.: לא לא, בכלל לא. הכל דברים בסיסיים…

ת.פ.: מה? שבת?

א.ר.: לא לא לא. לא מלמדים הלכות.

ת.פ.: אז מה?

א.ר.: הכי בסיסי. התוכניות של העמותות. אנחנו רק המטה. אנחנו מפעילים עמותות. כל מה שיש כאן זה אני ועוד ארבעה אנשים. אין מעלי אף אחד. הקב"ה מעלי, אבל זהו. נפתלי בנט, אבל הוא לא ממש יגיד לי מה לעשות. הוא שר הדתות. מה שאנחנו רוצים זה קשר. מגע. לא משהו אקדמי. שפינוזה וחבריהם. זה חשוב והכל, אבל לא, גם לא הרב קוק וחבריו. לא עוסקים באקדמיה. למשל בר מצווה. כל עיר, 13 מפגשים. 80 בתי ספר. אבל אם היה לנו עוד… הכפלת התוכניות, לא 80, אלא 160. המנהלים משתתפים איתנו בעלויות.

ת.פ.: אתם גם שמים כסף.

א.ר.: ודאי. כדי שמה שקיים היום לא יוכפל, אלא יהיה פי מאה. שעם ישראל שלנו.. בעיני זה קיומי. שיהיה מחובר למה שהוא. על זה מדובר.

ת.פ.: אז השאלה שלי היא האם בין העמותות שאתם שולחים לבתי ספר, יהיו גם עמותות לא אורתודוקסיות?

א.ר.: תראה, משפט קצר של הקדמה. 'הבית היהודי'. כל מפלגה נותנת מהכסף שלה למשהו. הבימה, הקאמרי. בגלל שהם תל-אביבים. אמרתי לשר החינוך, סגרתי עם שר החינוך, בסוף זה לא הלך. לא רצו אותי. משרד הדתות הוא של הדתיים. הדתיים יחליטו מה שהם רוצים.

ת.פ.: אבל הם הולכים לבתי ספר של החילונים!

א.ר.: רק כאלה שרוצים אותם! מנהל בית הספר סוברני לגמרי להחליט מה שהוא רוצה. ומה שהוא יקבל היום זה לא 'בינה' ואחרים, אלא החברה האלה, החברה עם הברק בעיניים.

ת.פ.: אני מכיר אנשים מ'בינה' עם ברק בעיניים.

א.ר.: אני לא מכיר. לא שאין, אולי יש ואני לא מכיר. שר האוצר נותן כך וכך מיליונים למשרד החינוך, הולכים להקים שם משהו בשבילם. הוא ייתן להם. חבל.

ת.פ.: למה חבל?

א.ר.: אתה לא מבין למה? כמו שבצבא יש רבנות וחינוך. ניסיתי המון לעבוד יחד.

ת.פ.: כן, אבל [הרבנות הצבאית וחיל החינוך] זה לא אותו דבר!

א.ר.: אז יהיה מישהו שיממן את 'עלמה' ושות', ובתי הספר יחליטו איך שהם רוצים. יש שוק חופשי. אני לא רציתי את זה. אני רציתי משרד החינוך, להכיל את הכל. אבל לא רצו אותי במשרד החינוך. אז תודה רבה.

ת.פ.: תראה, כשאתה אומר "שוק חופשי" זה עקרונית נכון, אבל מצד שני, כשאתה בא למנהל, הוא יכול להגיד לך לא, אבל אם אתה מגיע למקום, מה שנקרא, "מוחלש", אז…

א.ר.: תל אביב!

ת.פ.: אז גם תל אביב, ואתה מציע למנהל שתביא את התקציבים, את הכסף, ותתן לו העשרה יהודית…

א.ר.: אבל גם לאחרים יהיה כסף! תקשיב. מה התקציב של הרבנות הראשית? 7 מיליון שקלים לשנה. ומה התקציב של חיל החינוך? 100 מיליון שקלים.

ת.פ.: אז איך [הצלחתם לחדור ליחידות]?

א.ר.: אני הצעתי להם לשתף פעולה, אבל הכל אקדמי, הוא מפחד מכל רוח שזזה…

ת.פ.: הוא לא יכול [מבחינה עקרונית]…

א.ר.: בבה"ד אחד כל שבת יש רב. אף אחד לא משלם לו. למה? כי אכפת להם. חיל חינוך לא רוצה להגיע לשם בכלל. מי מהחברה התל-אביבים ירצה לעשות שם שבת? הרב יושב איתם, לומדים, קמצא ובר קמצא, מבסוטים. תראה, אתה שולח מג"ד שהוא גם רב, במקום משק"ית [חינוך] צעירה כזאת… המפקדים רוצים אותם. הייתי עכשיו בכנס על "הדתה" בצה"ל. זו המילה החדשה. חוששים. יש חשש מהחברה המזוקנים האלה, עם האור בעיניים. מח"ט גבעתי, מח"ט גולני.

ת.פ.: החשש הוא לא מהברק בעיניים. החשש הוא שתהיה הדרת נשים.

א.ר.: איזה הדרת נשים?

ת.פ.: כי פתאום לא יכולות להיות מש"קיות ספורט…

א.ר.: לא נכון. […] התחושה שלי, והיא חזקה ביותר, ואני מדבר על זה לא מהיום, היא שגונבים להם את המדינה.

ת.פ.: מי?

א.ר.: אנחנו, הדתיים.

ת.פ.: אה, זאת התחושה של החילונים.

א.ר.: כן. לא, לא החילונים. זה מיעוט קטן. מה שקוראים לו "האליטות". אותם חברה, המג"דים, המח"טים, אלה עם השבעה ילדים, לנשים שלהם יש כיסוי ראש, זה זר [להם] לגמרי, זאת שפה אחרת. הוא לא מקלל, מה לעשות? הוא מדבר שפה אחרת. הוא מדבר שפה עדינה, הוא ערכי, הוא לאומי.

ת.פ.: היחס שלו לערבים לא כל כך עדין, לא?

א.ר.: הוא לא עדין לערבים? אני לא עדין לערבים? אולי התל אביב הזה, שהוא לא רוצה להריח את הריח שלו…

ת.פ.: גם הרב שמואל אליהו…

א.ר.: אני לא בעד הרב שמואל אליהו.

ת.פ.: אבל יש גם כאלה, נכון?

א.ר.: הוא לא מאפיין.

ת.פ.: הוא לא מאפיין את כולם, אבל…

א.ר.: אני חייתי עם ערבים שלושים שנה. הם חברים. לקחתי טרמפיסטים… עד שהתחילו להרוג אותנו. אז אמרתי טוב חברה, עד פה.

[הדיון מתדרדר לויכוח פוליטי די טיפשי, אחסוך מכם. אחריו חוזרים למצב בצה"ל:]

א.ר.: תוך עשרים שנה המטה הכללי – אני קצת מכיר את האנשים [בדרגות הבינוניות בצה"ל], איפה כל אחד נמצא – המטה הכללי, ברובו הגדול, כולל הרמטכ"ל, [יהיה] חברה עם כיפות סרוגות. שוק חופשי. למה אתם לא הולכים לצבא? למה היום 41% מבוגרי בה"ד אחד הם חובשי כיפה סרוגה? תראה, תומר, אני מאוד בעד דמוקרטיה, אבל דמוקרטיה לכל הכיוונים. היום 'הבית היהודי' בממשלה, בבחירות הבאות יהיו לו הרבה יותר מנדטים, אוהבים אותם, ואני יודע את זה.

ת.פ.: הרב רונצקי, אנחנו בעד דמוקרטיה. עכשיו, מה שמאפיין דמוקרטיה הוא שגם כאשר מפלגה מסויימת נמצאת בשלטון היא שומרת על כללים מסויימים, וביניהם האיסור להפלות לרעה קבוצות מסויימות…

א.ר.: אני רציתי להיות במשרד החינוך. רציתי להיות ראש מטה לאומי. אבל לא נתנו לי. זרקו אותי ממשרד החינוך. למה? פוליטיקה. אמרו לי: לך למשרד הדתות. אז אני לא אהיה פראייר. אני הולך את הכסף שלי לתת לאנשים שאצלם היהדות חיה. לא יהדות אקדמית.

ת.פ.: אנחנו מדברים על דמוקרטיה. בבחירות הבאות, נגיד, תיאורטית, אגודת ישראל משתלטים על משרד הדתות. יכול להיות, נכון? ומה אם הם יקימו מנהלת לזהות יהודית אנטי-ציונית? זהות יהודית שהיא רק אנטי-ציונית.

א.ר.: יכול להיות. מה אני יכול לעשות?

ת.פ.: אבל זה לא בסדר אם הם יעשו את זה. מה שאני מנסה לומר הוא שזה לא בסדר אם הם יעשו דבר כזה.

א.ר.: תראה, אנחנו עוד צריכים להחליט. עוד לא החלטנו. צריך לדון עם נפתלי בנט על זה. הרי נלך לבג"ץ על זה. זאת התמודדות מול בג"ץ. אם אנחנו נחליט שאנחנו לא מממנים פעילויות של גופים לא אורתודוקסיים… עוד לא החלטנו. עוד לא החלטנו. אז חבל, שזה לא יהיה גוף לאומי. למה אין מנהלת אחת [ממשרד החינוך]? אבל זה מה שיהיה. זה המצב.

השיחה הזאת, כאמור, תזזיתית למדי, אבל אני חושב שאפשר לקבל ממנה את תמונה הבאה: כבר כיום פועלת מנהלת לזהות יהודית בראשות הרב רונצקי. היא ממומנת מכספה של מפלגת 'הבית היהודי', ואת הכסף הזה היא מעבירה לעמותות שונות, כדי שהן יתנו שיעורי העשרה יהודית בבתי ספר, תנועות נוער, קהילות, ועוד. כרגע המנהלת הזאת עדיין לא ממלכתית, וגם עוד אין החלטה רשמית שאם היא תהיה, היא תממן רק ארגונים אורתודוקסים (ציונים-דתיים), אבל זה מה שהיא עושה בימים אלה.

בתזמון נאה, אור קשתי מדווח היום ב'הארץ' על תוכנית העבודה של הצוות האחראי במנהלת על גיבוש הפעילות במוסדות החינוך העל־יסודי. היעד הראשון בפעילות בתיכונים הוא "יצירת גל תודעתי, שעיקרו הגברת אהבת המולדת, העם והמורשת ההיסטורית היהודית". על פי התוכנית יעד זה יושג על ידי "יצירת מפגש חי ומשמעותי של הנוער עם אוצרות הדעת של היהדות ועם מורשתו ההיסטורית של עם ישראל" ו"יצירת מגע ישיר של בני הנוער עם סוגיות ערכיות במחשבת ישראל לדורותיה […] תוך המחשת ההשתלבות האורגנית של חוכמת התורה בחיי היומיום […] של החברה כולה". כל זאת באמצעות תמיכה בארגונים הפועלים בתחום, כפי שאכן אפשר גם להבין מהכתוב מעלה. יש לי הרבה מה לומר על מונחים כמו "גל תודעתי" ו"השתלבות אורגנית", אבל נשאיר את זה לפעם אחרת.

מכל האמור לעיל, ומהפגישה האישית שלי עם הרב רונצקי, הרושם שהתקבל אצלי הוא שאם הוא ינהיג את המנהלת לזהות יהודית האופי שלה יהיה חד-מימדי. בכך לדעתי היא תהיה בעצם גוף אנטי-דמוקרטי, שכן לבד מהבעייתיות המהותית והעקרונית באינדוקטרינציה דתית כלשהי מטעם המדינה (דבר שבגבולות מסויימים אני אישית מוכן לקבל, ואני מקווה להקדיש לעניין רשימה נפרדת בבלוג בקרוב), היא תציע אינדוקטרינציה דתית ספציפית ואקסקלוסיבית, שתקדם השקפה דתית מסויימת וזרם דתי מסויים. וזה לטעמי דבר מגונה. יש לקוות שכך גם בעיני שר האוצר ושרת המשפטים.

:

הבחירות לרבנות הראשית יתקיימו בדיוק בעוד 16 יום בדיוק, ב-24 ליולי. לקראת מאבק הטיטנים על לא פחות מאשר ההנהגה (הבירוקרטית) של הדת במדינה מעלה אתר 'אבי חי' סדרה של מאמרים על הנושא, ביניהם כמה פרי עטי. אתמול פורסם הראשון שבהם, על שורשיה ההיסטוריים ומקורותיה העקרוניים של האיבה הבוערת שבין הרב טאו לרב סתיו. קראו, קראו. תוכלו להשכיל גם קצת ברזי המוזיקה הקלאסית. (ואני יודע מה אתם חושבים: עכשיו? בתשעת הימים? עוד מעט ט' באב ואתה מספר לנו על סכסוכים בין יהודים? אבל זה בסדר, אפשר להירגע: ב"ה לא מדובר בשנאת חינם.)

65 תגובות

  1. המנהלת הזו תתחיל בלאגד כוחות שכבר פועלים זמן רב בשטח. משרד החינוך של לבנת וסער השית על החינוך הממלכתי כמות גדולה של הוראת יהדות. סגל ההוראה בדרך כלל לא מסוגל ולא רוצה להעביר את התכנים האלו בעצמו, ולכן פונים למיקוד חוץ. ברמת אביב למשל קיים גרעין תורני בהנהגת קבוצה שהגיעה לשם מעלי. הם הצליחו להכנס להרבה תיכונים בצפון תל אביב ולקחת מונופול על הוראת היהדות. הם מתאפיינים בברק בעיניים, דעות חרד"ליות בנושאי דת ודעות ימניות מאד קיצוניות בכל נושא אחר. הם מנסים למנף את הקשר עם התלמידים למפגשים גם לאחר הלימודים… יש הרבה פעולות שטח כאלו, ועכשיו המטרה של המנהלת תהיה לאגד אותם, לממן אותם ולהעצים את התופעה.

    אהבתי

  2. שתי הערות טכניות, שאפשר לראותן כמהותיות:
    א. השגיאה החוזרת בשמו של השר נפתלי בנט, על אף שאני סמוך ובטוח שאינה מכוונת, היא מעליבה, שכן השיבוש משמש את אויביו כדי ללעוג לו ('נפטלין בנט').
    ב. אתה לא אובייקטיבי, וזה ממש בסדר, אבל הבחירה להביא את הראיון "כלשונו" ולא לערוך אותו (כמו שנעשה למשל בראיון המכבד עם פייגלין) היא לא נטולת אג'נדה. אתה רואה ברב רונצקי איש מדובלל, מיושן ומגושם, והבחירה במדיום הזה אכן מעבירה את המסר. אולם במעט חוסר הוגנות, לדעתי.
    ג. כל הכבוד על הטיפול בנושאים שאיש לא ממש מקדיש להם תשומת לב. אני מעריך את העיסוק שלך בהבאת המשנות הקונסרבטיבית והרפורמית למרכז השיח היהודי, אם כי אני מעט אמביוולנטי בנושא. בכל אופן, בנושא הזהות היהודית אני לא בטוח שההתעקשות מוצדקת. זה כמו שיבואו ללמד פילוסופיה בבתי ספר, ואתה תתעקש על ויטגנשטיין המוקדם. "אבל למה לא מלמדים אותו? אבל למה מדירים אותו?". עזוב. תן ללמוד קצת אפלטון, קצת דקארט וקאנט. עד שנגיע לויטגנשטיין… ולא כי זה לא חשוב – זה פשוט לא הבסיס.

    אהבתי

    1. נחום, באמת, אין לך מושג על מה אתה מדבר. השגיאות המקריות בשמו של בנט תוקנו, והראיון, האמן לי, ערוך *מאוד*. נראה מעולם לא פגשת את הרב. בהחלט ניסיתי דווקא לשמור על כבודו. אשמח להתנצלות.

      אהבתי

      1. פגשתי את הרב רונצקי (שלום-שלום) ואף ראיינתי אותו (בטלפון, בשידור חי) וערכתי מאמר שלו. אני יודע על מה אני מדבר.

        אני מתנצל על כך ששמתי מילים בפיך ("אתה רואה ברב רונצקי איש מדובלל, מיושן ומגושם"), אין זו דרך הוגנת להתווכח.

        ועדיין חושב שכמעט כל שיחה שתועבר בצורה הזו תעשה עוול לרהיטות של האיש, ואפילו הוא שופע כפרופ' אוריאל שקולניק בשעתו.

        אהבתי

  3. האם המטרה היחידה של המנהלת הזאת היא כל כך לא ספציפית? אולי המטרה שלה היא לתת פייט "כיפה סרוגה" לש"ס, מתוך זיהוי שהבית היהודי בראשות בנט תהיה מפלגת קואליציה, ולכן המנהלת היא מכשיר או להשתלט על מערכת החינוך של ש"ס (לא בטוח כמה זה אכן כך, כי זה לא נשמע לי ריאלי) או לסדר ג'ובים (חצי כוח) או משהו ביניהם, להתערבב איפה שאפשר להתערבב ולנסות לגרום לאנשים לחזור בסרוגה או במסורת, אבל בכל מקרה – מכשיר שהבית היהודי, בדומה לש"ס, יכנס לקואליציה רק אם יתקצבו אותו….

    אהבתי

  4. תומר האם לדעתך רובם של בני ישראל החייים בישראל, שתופסים את יהדותם בעיקר כזהות אתנית, יכולים להתחבר לזהות יהודית פוסט-אתנית? לדעתי זו הבעיה העיקרית בייבוא של מרבית הזרמים היהודים מארה"ב.

    אהבתי

      1. בתחום שבין הצבר, שיהדות בשבילו זו זהות אתנית לבין הקצה הפוסט-אתני, חלק גדול מהזרמים היהודים מארה"ב כולל האורתודוקסיים קרובים יותר לקצה הפוסט-אתני.

        אהבתי

  5. כרגיל תודה על הפוסט.
    בנסיון לחשוב מה מפריע לי במנהלת ובתכניות שהיא מציעה, אני מסכים אתך על המהות אך מנסח זאת קצת אחרת, כדי לחדד את המסר:
    אין בעיה שרונצקי ושות' ילמדו ילדים קצת יהדות. להפך, לאור הבורות הקיימת היום זה צעד מבורך. הבעייתיות מתחילה ברגע שהם גולשים מהקניית ידע על ההיסטוריה של העם היהודי, המורשת שלו וטקסטים שלו, ל "המחשת ההשתלבות האורגנית של חוכמת התורה בחיי היומיום […] של החברה כולה" – כאן נגמר החינוך ומתחילה המסיונריות.
    הבעייתיות בחינוך לזהות אורתודוקסית בלבד היא בכך שהיא בעצם הגדרתה מסתיימת במסקנה סופית ברורה מאוד של תורה ושמירת מצוות – ומכאן כל מקבל החלטות או מנהל בית ספר יסיקו את מסקנותיהם.

    המסר שאתה מציע (דרישה להיצע מגוון יותר של זהויות יהודיות) הוא מעט מורכב – מתאים בהחלט לקהל הקוראים של הבלוג ולעוקבים בפייסבוק, אך מורכב מדי בכדי לספק מסר אחיד אם רוצים להצביע על הבעייתיות בפני קהל רחב יותר.

    אהבתי

    1. הקניית ידע תורני ללא רלבנטיות לחיי היום יום לא מעניינת. מצד שני זו בעצם הבעיה של הגישה האורתופרקטית. קשה להמחיש את ההשתלבות של הש"ע מהמאה ה-16בחיי היומיום בישראל של המאה ה-21.

      אהבתי

  6. ואם הם פועלים "מתקציב הבית היהודי", ומתפקדים למעשה כמחתרת שסגרה את מכשיר הקשר ("אין אף אחד מעלי", איזו התנשאות) בחסות הממשלה, האם הם לפחות משלמים דמי שכירות על משרדיהם לממשלת מדינת ארץ ישראל?

    אהבתי

    1. כן, "רק הקב"ה מעליי" – ממש הסגן של אלוהים.
      ועוד משהו: למה מתקציב המדינה ועוד בתקופה שמטילים גזרות כלכליות על הציבור?

      אהבתי

  7. האם הרב רונצקי ושותפיו בבית היהודי לא הולכים בעקבות הרב קוק (נדמה לי) שטען כי "העגלה של החילונים ריקה?"

    אהבתי

    1. מדובר בחזון אי"ש, האנטי-תזה לרב קוק בכל הנוגע ליחס לחילוניים, שאמר את המשל על 'העגלה הריקה'. אין ספק שאתה מחזק את הגישה הזו בבורותך…

      אהבתי

  8. לי צרמה העובדה שקראת לו דוגמאטי, ואז ביקשת לא לרדת לפסים אישיים. לא כך נראה ראיון שמבקש בכנות לשמור על כבוד המרואיין, כפי שהגבת לנחום.

    אהבתי

    1. עומר, הכוונה היא לא שאי אפשר לתאר את אופי עמדותיו של האדם. הכוונה היא שאי אפשר להשמיצו. אני לא מוכן לקבל השמצות אישיות בתגובות כאן. ולכן, אם נחום לא יתנצל על ההשמצה כנגדי, הוא לא יוכל להגיב בבלוג זה בעתיד.

      אהבתי

      1. זאת סמנטיקה, אבל אצלי בראש (ולא רק) דוגמאטי נחשב ירידה על אדם, יותר מאשר הגדרה נטו. בכלל, יש פה ריח של זלזול ברב רונצקי. קשה להביא ראיה, אבל לא קשה לחוש. לא שזה רע. אבל התיאור הזה… קראתי הוגנים ממנו.
        (בלי קשר לנחום. פשוט ציטטתי מה שכתבת לו)

        אהבתי

        1. הביקורת שלך, למשל, לגיטימית. אתה טוען שאתה מריח משהו וכו', ואתה מייחס את זה לסובייקטיביות של הראש שלך. בסדר. אני טוען שאין כאן כלום, אלא רגישות יתר בקרב תלמידיו של הרב (בכל פעם שאני כותב על גורו מסויים מישהו נזעק להגן על כבודו).

          אהבתי

          1. מעולם לא הייתי תלמיד של הרב. ראיתי אותו רק פעם אחת בארוחת שבת, ולא החלפנו יותר מדי מילים. לא גורו בעיני, בקיצור. ולא מעניין אותי כהוא זה
            פשוט – דוגמאטי היא מילת עלבון יותר משהיא תיאור אופיו של אדם (כמובן שהיא גם וגם, אבל יותר עלבון. אפשר לערוך ניסוי, קרא לחבר דוגמאטי. נראה כמה שלווה זה יוציא ממנו)

            אהבתי

              1. זה זניח מכדי להתעכב על זה כ"כ, אבל בכ"ז –
                לא הצעתי שתחסוך בביקורת. זה כיוון חדש בדבריך. לפני זה כתבת שזה רק תיאור אופיו של אדם, ועכשיו שאלת אם אסור להעביר ביקורת, כלומר זה לא תיאור אלא ביקורת.
                ובעיני, כאמור, זו ירידה. שזה בסדר. מה שהפריע לי היה שביקשת לא לרדת עליו בזמן שכך עשית (רק בעיני, לצורך העניין).

                וזה בסדר שיש ביקורת (כאילו אתה צריך אישור ממני), אבל קרא לזה ביקורת ולא תיאור אופיו של אדם. זאת סמנטיקה שוב. בראש שלי למילה דוגמאטי יש טעם ונוכחות של ירידה, ואם מתחבאת בה גם ביקורת היא רזה מאד.
                במחילה, פרשתי מהויכוח המעט מיותר.

                אהבתי

                1. ושוב: אתה נטפל לעניין ה"אופי", כאילו אי אפשר לדבר על אישיותו של איש ציבור. ודאי שזה רלוונטי, ודאי שזה חשוב, כל עוד לא מדובר בקללות או השמצות. את זה אני לא מוכן לקבל, וכך כתבתי. ולו היית רוצה לפרוש מהויכוח, היית עושה זאת לפני שהבאת טיעונים לעמדתך. אחרי שהבאת, מדובר בפחדנות וחוסר רצון להקשיב למענה.

                  אהבתי

  9. שני דברים אציין בתגובה לתמלול הראיון שנערך מעליי:
    1. יש לשים לב להיבט עקרוני, שתופס אחיזה בשדה החינוכי בארץ, בו בשם ביטויים טובים ויפים כמו "שוק חופשי של דעות" ו"הסוברניות של מנהל בית-הספר" משילים מעליהם אנשי משרד החינוך ושלוחיהם (מורים ומנהלי בתי-ספר) את אחריותם לחינוך תלמידיהם ומעבירים אותה לגופים פרטיים ועמותות, שמוכנים לממן את אותן תכניות ולדאוג לאייש את תקני ההוראה. במסווה שכזה, שיש לו כמובן סיבות טובות של עצמאות כלשהי אצל בית-ספר פלוני, מדינת ישראל מפריטה חלקים לא מבוטלים ממערכת החינוך הציבורית שלה עצמה.
    הערה, לו שת"פ מתקיים בבתי-ספר פרטיים, אין על מה להלין, אבל קיום עסקה שכזו, המתקיימת באופן תדיר וסדיר לאורך זמן אינה אלא הפקרת התלמידים לגחמותיהם של גופים חיצוניים (ויהיו כוונתיהם רצויות וטובות, בלי ציניות).
    כשחושבים על זה, בנקל אני יכול להיכנס לראשו של מנהל בי"ס שמבין כי עסקה כזו קשה שלא להחמיץ: עמותה חיצונית מציעה לאותו מנהל תכנית לימודים שנתית וקבועה, שתספק "שמרטפות" עבור X מתלמידיו, ומלבד מתן הרשאה לעשות שימוש בנכסי בי"ס, הוא לא צריך לשלם דבר (שכן המדריכים אינם מקרב סגל ההוראה שלו). נהפוך הוא, לרוב ישלמו לו.
    סוגיה זו דרושה ליבון במשרד החינוך, תוך הגדרה מסודרת יותר של כניסת גורמים חיצוניים למערכת החינוך הציבורית.
    2. אני מסכים לאבחנתו של רונצקי כי למעשה מתרחשת מעין "מלחמת מאסף תרבותית" ובה קבוצה סוציולוגית-תרבותית-דמוגרפית (תנו לה איזה שם שתרצו), שראתה ואולי עדיין רואה עצמה כגורם דומיננטי (שלא לומר אליטיסטי) בחברה הישראלית – מרגישה שהיא עומדת לאבד מכוחה וממעמדה לטובת קבוצה אחרת. אל יפלא בעיניכם אילו לאחר זמן מה כל צד ידגיש את סגולתיו בערכיות ויראה את מגרעותיו של הצד האחר.
    מוקד כח מרכזי, שעליו מתקיים עימות שכזה, הוא הצבא. עכשיו תורה של מערכת החינוך.

    אהבתי

    1. רציתי להעיר שגם זרמים לא אורתודוקסים מנהלים עמותות של חינוך יהודי, ויש בתי ספר שמקבלים אותם פנימה. לדעתי, חלק מן התקצוב גם מגיע מהממשלה בכל מני אופנים. יש פה תהליך של הפרטת מערכת החינוך, ואלה התוצרים שלה.

      אהבתי

      1. אני מסכים איתך. זאת הבעיה המסתתרת מתחת לכל זה. במקום שמשרד החינוך ייקח אחריות על מה שקורה בתי הספר, נותנים לכל מי שהפרוטה בידו לעשות כרצונו.

        אהבתי

        1. תומר – לפי הגישה שלך או שלא יהיה בכלל חינוך יהודי בבתי הספר או שעל כל מרצה שיבוא יצטרכו להביא 4 אחרים שיסתרו אותו, והתוצאה תהיה שלא יהיה חינוך יהודי בבתי הספר.

          הבעיה היא שלמנהל יש חופש פעולה אבל להורים לא, ואז כל פעולה חינוכית של המנהל גוררת התנגדות, מוצדקת, של חלק מההורים.
          מה שצריך לקרות זה שמשרד החינוך יקח אחריות על פיקוח לימודי ליב"ה בלבד ואת כל השאר ישאיר לכל מנהל לקבוע, ושלכל הורה תהיה בחירה לאיזה בית ספר הוא רוצה לשלוח את ילדו.

          אהבתי

          1. "תומר – לפי הגישה שלך או שלא יהיה בכלל חינוך יהודי בבתי הספר או שעל כל מרצה שיבוא יצטרכו להביא 4 אחרים שיסתרו אותו, והתוצאה תהיה שלא יהיה חינוך יהודי בבתי הספר."
            או שתהיה תוכנית מסודרת לפיה מלמדים על כל הזרמים ובא לציון גואל.

            אהבתי

            1. עופר – לא מדובר על לימוד הנושא זרמים ביהדות. מדובר על חינוך יהודי כללי.
              אי אפשר כשמלמדים על פסח, למשל, להציג לתלמידים 5 שיעורים שונים על פסח, כל שיעור על פי זרם יהודי אחר. אולי 2-3 תלמידים בכיתה יבינו למה אתה מתכוון וכל השאר סתם ישנאו את המקצוע החדש שדחפו להם.

              מה גם שבאמת ההבדלים ברמה הבסיסית הם שוליים. יש היום בבתי ספר ממלכתיים רבים תוכנית של תל"י – תגבור לימודי יהדות . התכנים נקבעו ע"י קונסרבטיביים – ולמה זה עובר בשקט ? כי תכל'ס כשמלמדים את הבסיס אין הבדל בין הזרמים, אז אני לא מבין מה כ"כ מפריע לתומר.

              אהבתי

              1. חגי, כנראה שזה משמעותי עובדה שהרב רונסקי עצמו מתעקש על זה.
                תל"י זה סיפור אחר. תל"י הומצא כדי ליצור חינוך קונסרבטיבי ורפורמי והוא נמצא בבתי ספר בהם ההורים הם קונסרבטיביים ורפורמים. אין תלונות על תל"י כיוון שמלכתחילה מדובר בבתי ספר שההורים ביקשו את התוכנית.

                אהבתי

                1. אני לא מצאתי שהוא מתעקש על זה. מאיפה הבנת את זה ?
                  מה שאני מנסה להגיד זה שמערכת החינוך הישראלית היא לא דמוקרטית והפוליטיקאים שולטים בתכנים. חשוב לשנות את זה בהקדם. לא צריך בגלל זה לפגוע בחינוך יהודי דווקא.

                  בתיכונים ממ"ד לא מלמדים אבולוציה, ובממלכתיים מלמדים אבולוציה. אם אני דתי שרוצה שילדי ילמדו אבולוציה, או חילוני שרוצה שילדי לא ילמדו אבולוציה אין לי אופציה כזאת. כופים על ילדי חינוך לפי ראות עיני משרד החינוך. אותו דבר עם אזרחות, היסטוריה, ספרות. עד שלא תבוצע הפרטה אמיתית של מערכת החינוך הכושלת אין לזה פתרון.

                  אהבתי

                  1. תקרא שוב, שאל אותו תומר אם הוא מכניס למנהלת גם את הלא אורתוקודסים, התשובה היתה שהוא לא מכניס את "בינה" ואחרים אלא את אלו עם הברק בעיניים. כלומר לא זהות יהודית פתוחה רבת גוונים אלא משהו מאוד מצומצם. אחר כך הוא גם הגן על העמדה הזו. הוא במפורש התעקש על זה.
                    אין לי בעיה עם חינוך יהודי. יש לי בעיה עם אינדוקטרינציה לדרך יהודית מסויימת. לא ובאופן כללי לא תפקידו של משרד הדתות לחנך. בשביל זה יש משרד חינוך, ואם הוא כבר לוקח לו סמכויות שאינן שלו ומחליט לחנך שיעשה זאת בצורה המכילה את כל הגוונים ולא רק את העמדה הספציפית שלו. בנט מבין את זה יפה מאוד ביחס ליהדות התפוצות, משום מה כשמדובר בישראל גופא השיעור נשכח.

                    בשום חינוך בארץ לא באמת מלמדים אבולוציה וממילא השאלה אם הילד שלך ילמד מדע או לא, לא אמורה להיות נתונה לבחירת ההורים וזו שערוריה שזה כך מלכתחילה. ללמוד מדע ואבולוציה כחלק מכך זו הכנה בסיסית לחיים בעולמנו.
                    אין שום קשר בין הכשלים לשיטתך של מערכת החינוך. בינתיים מפריטים אותה ואני לא רואה איך זה משפר משהו, להפך זה רק מדרדר אותה יותר.
                    אתה רוצה שכל הורה במדינה יחנך את הילד שלו כרצונו, ובכן אם זה יקרה זו תהיה המצאה ישראלית יחודית. אין כזה חינוך, לכל היותר אפשר לאפשר HOMESCHOOLING, אופציה שאני בעדה בעקרון.

                    אהבתי

                    1. אני חושב שהבנת לא נכון את הרב רונצקי. הוא לא אמר שהוא פוסל את בינה.
                      הבעיה במערכת החינוך שלא ממש מפריטים אותה, כי כפי שציינתי ההורים לא יכולים לבחור את בית הספר של ילדם, כך שאין "שוק חופשי" ותחרות של ממש, סתם אנרכיה.
                      במודיעין למשל יש בתי ספר עם גישות שונות (תורני, דמוקרטי, יח"ד) ולהורים יש אפשרות בחירה (מוגבלת) ומערכת החינוך, גם הכללית, רק נשכרת מכך.
                      אני בהחלט חושב שזכותי לחנך את ילדי לפי תפיסת העולם שלי, וגם המדינה סוברת כך ולכן נבנו מספר מסלולי חינוך נפרדים. זה מה שמתאים לחברה שלנו.
                      אתה מנסה לכפות עלי ועל הורים אחרים חינוך פלורליסטי.

                      אהבתי

  10. מה שעצוב בשיחה הזו הוא שאין בה שום דבר מפתיע ושום גילוי חדש. זו הרמה הצפויה. אם "הבית היהודי" זו מפלגה אז זוהי "זהות יהודית".

    אהבתי

  11. קשה להתעלם מכך שהמונח "יהדות" התקשר במשך למעלה מאלפיים שנה לגישה האורתודוכסית דווקא. היו אמנם זרמים שניסו לקחת ממנו את הבלעדיות (צדוקים ,בייתוסים, איסיים, קראים, רפורמים וקונסרבטיבים, ובמידה מסוימת גם הנוצרים), אבל היהדות, מה לעשות, נשארה קשורה אצל רבים (ובוודאי אצל רוב הציבור בישראל, כפי שתומר עצמו מודה ברשימה אחרת), באמונה באלוקים ובתורה, ובקיום מצוות. לכן זכותה של מפלגת הבית היהודי לנכס לעצמה, כביכול, את השם יהדות, ולהקים "מנהלת יהודית" בהתאם. אני מסכים שזה לא הוגן ללמד שם רק את התפיסות של ישיבת הר המור (או של כל ישיבה אחרת), אבל אין שום בעיה מבחינתי שזו יהיה גוף שינחיל את היהדות האורתודוכסית דווקא – זה נראה לי דבר טבעי לחלוטין. אדרבא, אני מצפה מהרפורמים והקונסרבטיבים להבין שדרכם אינה מייצגת את היהדות כפי שנתפסה על ידי רוב היהודים לאורך רוב ההיסטוריה. אם הם רוצים להקים דת חדשה ולשאוב אלמנטים מהיהדות – יבוסם להם, אבל הדומיין "יהדות" כבר נתפס מזמן על ידי האורתודוכסים.

    אהבתי

    1. תגובה יפה וממצה. תומר, אתה בעצמך העדת באחד הפוסטים שלך על כך שחלק הארי של היהדות הרפורמית הוא למעשה הומניסט שמחפש הצדקות בתורה. אז אם הם יכנסו ויעבירו שיעורים, על מה ידברו? על ערך האדם ואז יגידו שזה גם כתוב בתורה?
      נכון, כל זרם למד להתאים את עצמו לזמנים המשתנים – גם האורתודוקסיה כמובן – אבל עם כל הכבוד ועם כל הצער שבדבר (וזה באמת צער!) הרפורמים מציעים הומניזם עם ציטוטים חלקיים מהנביאים ותו לא.
      עם זאת, אני מסכים שאם המינהלת תדבר באובססיביות בעיקר על הצד ההלכתי-פרקטי את היהדות, גם זה חטא לאמת, שלא לדבר על הצטמצמות במשנת הר המור-מרכז.

      אהבתי

      1. אותו דבר בדיוק ניתן להגיד על הקוקניקים, מה הם ילמדו? את היגל ויגידו שזה כתוב בתורה? מסתבר שכן…

        אהבתי

        1. לא אמרתי שהיהדות לא מושפעת מזרמים תרבותיים-פילוסופיים בני זמננו, אבל יש הבדל גדול בין פרשנות או אפילו חידושים של צדדים תורניים שנשכחו בעבר בגלל צוק העיתים, תוך נאמנות מוחלטת לכמה קווים מרכזים בסיסיים (שאפשר להתווכח על כמה קווים כאלה יש, אבל אי אפשר להכחיש את קיומם) לבין אימוץ בלי חשבון של הזרמים העכשוויים גם כאלו המכחישים את כל הקווים הבסיסיים של היהדות ועדיין למכור את זה כיהדות. הרעיון מסוכם יפה בספרו של שמואל רוזנר על יהדות ארה"ב.

          אהבתי

          1. נו… על זה בדיוק מתנהל הוויכוח בין הניצים, ה"צדדים שנשכחו" וה"קווים המרכזיים" הם בידיו של הרטוריקן כחומר ביד היוצר- ברצותו מרחיב ברצותו מקצר.
            בהיעדר קריטריונים ברורים לפרשנות-אין דין ואין דיין, כל אחד מקדם את האג'נדה שלו ונתלה באילנות גבוהים.

            אהבתי

    2. לומר שהיהדות מזוהה על ידי רוב העם היהודי, אפילו רק על ידי אלה היושבים בציון, כ"אמונה באלוקים ובתורה, ובקיום מצוות" היא בדיחה עלובה. תתעורר!

      אהבתי

    3. לא מדויק עד התקופה המודרנית מרבית היהודים היו מסורתיים. כשנעלמה החברה המסורתית בגלל המודרניזציה נוצרה הדתיות.

      אהבתי

    4. המונח יהדות לא היה יכול להתקשר למעלה מאלפים שנה ליהדות אורתודוקסית. המונח יהדות אורתודוקסית, יחד עם היהדות האורתודוקסית עצמה, נוצר רק אחרי הרפורמה וכתגובה לה, בסביבות אמצע המאה ה19, תוך שהיא סוטה מדרכי הפסיקה הקודמות. באופן דומה ולא מפתיע גם הקונסרבטיביים טוענים שהם הם הממשיכים האמיתיים של היהדות של לפני אלפים שנה.

      תומר – מה שחסר לי בדבריך הרבה פעמים זו ההתייחסות לאופציה היהודית חילונית של בינה ואורנים.

      אהבתי

  12. תומר אתה מתעלם מזה, שרוב הציבור בחר לא להיות רפורמי או קונסרבטיבי, רובם כשרוצים לשמוע או להיפגש עם היהדות הם נפגשים עם היהדות האורטודוקסית

    אהבתי

    1. ראשית, אין לזה שום קשר לרוב ומיעוט. דמוקרטיה אינה שלטון הרוב ואינה רמיסת המיעוט. שנית, איך הם בדיוק בחרו בזה, אם לא נתנו להם בחירה? תן להם בחירה, ואם הם יבחרו באורתודוקסיה, נהדר.

      אהבתי

      1. דמוקרטיה אינה שלטון הרוב ואינה רמיסת המיעוט. למה לא? התושבים משלמים מיסים, למה שעם הכסף שלהם יעשו שלא כדעתם? הם משלמים ורוצים אורטודוקסיה. ולרוב נראה לי שנטייתם לאורטודוקסיה היא מחינוך

        אהבתי

        1. אחרי שיש כפיה אורתודוקסית ושלא מציגים אופציות אחרות, פלא שאנשים בוחרים אותרודוקסיה? איזו מן בחירה היא זו אם מציגים רק ברירה אחת? זה כמו שמובארק עושה בחירות ואז אנשים מצביעים לו כי הוא המועמד היחיד. לתפיסתך זו בחירה שלהם?

          אהבתי

  13. "בקרב הציבור יש בורות איומה. לא יודעים מה זה גמרא ומה זה משנה".
    זאת אומרת, כמו רוב מוחלט של העולם?

    אהבתי

  14. דעה:
    כמו ההומואים, כמו הפמיניסטיות, ואפילו כמו הצבר, היהודי החדש, החברה האלה, שנושאים בעול מצוות פשוט רוצים להשמיע את קולם. מ'היהודי הנשי' של דניאל בויארין, ועד 'הם מפחדים' של צביה גרינפלד, צמחה לה תנועה של אנשים בשר ודם, שרוצים להיות נוכחים. הם עושים את זה בקניונים, במקומות העבודה, ומול נציגי שירות לקוחות. ועכשיו גם בדיבור על 'דמוקרטיה' אף אחד לא ישתיק אותם. הם לא מבינים מה זה, כמו שהם לא מבינים מהי סוציאל דמוקרטיה כך לא יבינו מהי דמוקרטיה ליבראלית.

    אז ההטרדה של הומואים בצבא תעלה קצת, וכמה איילת שקד יגידו 'מוטי אל תתחכם', אבל מדובר בתנועה פסטורית אומללה שמקורות המימון שלה יפסיקו את המבוכה אם לא היא בעצמה. אם יש כאן סכנה, היא של קבוצה של שמאלנים שיחלשו אל מול כמה קונסרבטיבים שיחלצו להגנתם של הרונצקים. אבל זה חלק מהליבראליזציה (האיומה, וזו דעתי האישית שאינה קשורה), הכללית. הבורגנות הדתית, ולא השמאל היא שתנהל את המאבקים הגדולים של ההומואים והפמיניסטיות, אם היא רוצה, והיא רוצה, לקחת את מושכות המדינה המוגשות לכל המרבה במחיר.

    אהבתי

  15. יקירי, אני מטיל עליך מטלה עיתונאית חשובה במעלה: רשימת העמותות של המנהלת. בלי שנדע מי העמותות האלה, יהיה קשה להתנגד לפעילות של המנהלת הזו ויהיה קשה גם להראות שהיא חד מימדית. כיוון שזו מלחמה על התודעה, אני מהמר שאחד הכלים הוא שהמנהלת תישאר שקופה במקומות שהם יש סכנה שהיא תעורר התנגדות…

    אהבתי

  16. לי יש תגובה
    אבל, צריך הרבה פתיחות בשביל לקבל אותה, אני לא אומר שכל אחד שיהיה פתוח יקבל אותה, כי אני לא כל אחד.

    כפי שקראתי בפוסט אחר עם סתיו, הודגש כי יש זרמים ביהדות כגון דתיים לייט השומרים מצוות למחצה ומטה או ומעלה, דתיים לשעבר מלאי זיקה ליהדות, אלו הם חלק מהיהדות, הם זרמים (!) וסתיו לא מבין זאת.

    אבל רציתי לחלוק על האמירה הזאת, ומשום מה נראה לי שני צודק.

    הינדואיזם הוא זרם, מלא אידאולוגיה, תאולוגיה ורצינות, אסלאם הוא זרם, מלא אידאולוגיה, תאולוגיה ורצינות, היהדות האורטודוקסית היא זרם, מלא אידאולוגיה, תאולוגיה ורצינות, חב"ד הוא זרם, מלא אידאולוגיה, תאולוגיה ורצינות, קוצק הוא זרם, מלא אידאולוגיה, תאולוגיה ורצינות. לאלו קוראים זרמים, והם מרכיבים את הדתות, ולשניים האחרונים קוראים "זרמים" והם מרכיבים את היהדות.

    אבל הדתיות לייט המכירה בעצמה אינה זרם עם אידאולוגיה ורצינות ומחשבה וכ'ו, מה זה כן?
    פעם היהודים שהתרשלו מחבריהם בקיום מצוות הרגישו שאין להם "קול", לא החשיבו את עצמם, הכירו בשיפלותם היחסית, לא חשבו שהם מייצגים את היהדות, ולא עשו אידיאולוגיה מדרכם.

    היום הענווה הזו התבטלה, ומה שנוצר זה גאווה, ואם אתה מחבר את המשווה הזאת יוצא לך: רישול בשמירת מצוות + גאווה = הוליכה בגאון עם הרישול בשמירת המצוות ועשיית אדיולוגיה מהעניין. ולמעשה באמת רבים מהדתיים לייט יודעים בסתר ליבם שאינם הולכים בדרך הישר, ורבים אומרים זאת בגלוי, והמבדיל בין אלו שיודעים לאלו שלא הוא פונקציה של גאווה בד"כ.
    אז כבר לעשות מזה "זרם שהוא חלק מהיהדות"?!

    ואותו דבר לגבי דתל"שים אלו שמחוברים ליהדות לא חושבים שהם מייצגים את היהדות האוטנטית או משהו כזה גם אם מבחינת עצמם שלמים עם דרכם.

    למה דתיים לייט הם חלק מהאוטודוקסים? כי גם אורטודוקס שלא מקיים את כל התורה מיצר הרע, או מחוסר מחשבה וכ'ו, אבל עקרונית אומר שצריך לקיימה, נקרא אורטודוקס.

    ולקינוח מה לאוביקטיביות ולממלכתיות, מדוע שבגלל שמקבל תקציבי מדינה שיהיה אובייקטיבי? וכי מדינת ישראל אובייקטיבית? וכי היא דמוקרטית ומתנהלת ע"פ שלטון הרוב? הרי הדרך המעשית הטובה ביותר לדעת את דעת הרוב היא הצבעה בכנסת. ואעפ"כ שופט שתים שלוש או יותר בבג"צ יכולים לבטל בהנף יד החלטת רוב בכנסת המייצגת את דעת הרוב שאומרה לקבוע לפי הדמוקרטיה הרי הרוב קובע ושלטון הרוב אמור לחול לפי הדמוקרטיה.
    טוב, מדינה צריכה גוף שיטפל בכל הפושעים, חברות הביטוח ושאר תביעות כי אי אפשר מבחינה מעשית לעשות הצבעת רוב על כל דבר למרות שזה עדיף לפי הדמוקרטיה, אז עשו בתי משפט. מה לזה ולבטל את דעת הרוב? מה דמוקרטי בזה (לא שאני איזה חסיד של דמוקרטיה דווקא)

    שנית עניינית הוא מקבל תקציבים מהבית היהודי שמקבל כסף בגלל ציבור ישראלי שמזדהה עם השקפתו ובחר בו, אז הוא עושה את עבודתו.

    אהבתי

  17. תראה נראה לי שעשית את זה מורכב מידי, ואתה דורש מבן אדם לדייק כמו מחשב. לדעתי החסידות היא חלק בלתי נפרד מהיהדות ואם הרב רונסקי יעביר שיעורים בתיכון בתל אביב הוא לא יכניס מזה. אז מה? למה זה? כי הרב רונסקי מעביר, וכשהרב יהושע שפירא יעביר חסידות תכנס ודברים אחרים לא, אז זה לא בסדר שהוא לא מכניס דברים אחרים?!
    עזוב אותו, הוא מעביר אז שיעשה את זה, ושבן אדם עושה משהו – הוא עושה אותו כפי ש*הוא* עושה אותו, בקדנציה הבאה שמישהו יכנס לדגל במקומו, או כסגנו מהרפורמים (לא שאני בעד, אבל ע"פ תבנית החשיבה שלך אני מדבר). ברור שאנחנו אנשים, ואנחנו לא תופסים את כל התמונה, ואנחנו מושכים לכוון שלנו בכל דבר. (וכאילו רק חופש הדיבור וכל החופשים האלו הם הינם לא ניתנים למחלוקת ואותם ערכים מקודשים שאין מוצא פה לרב רונסקי להגיד שהוא לא מאמין בהם.)
    בכלל אורטודוקסים הם לא דמוקרטיים, מה שהם רוצים זה שיהיה סנהדרין והם יהרגו את כולנו, זה מוצא שני, מוצא ראשון שנחזור בתשובה

    אהבתי

  18. אני חושב שהפסילה שלו את בינה לכל הפחות בכל הקשור לפעילות של המנהלת צועקת מתוך דבריו. על זה נסוב רוב הדיון.
    אתה מבלבל בין הפרטה לבין פתיחת אזורי רישום, מצד אחד, ומצד שני גם כשיש זרמים שונים יש כפיה של המדינה או של בית הספר על מה הילדים לומדים, כך שהטענה שכופים עליך משהו שאינך רוצה שילדך ילמד עדיין נכונה. הטענה שלך לא תהיה נכונה כל הורה צריך לקבוע בדיוק מה הילד שלו ילמד ויאשר את תוכניות הלימודים של ילדיו.
    היכן ראית שמישהו כפה עליך חינוך פלורליסטי? "כפיתי" חינוך מדעי ואין קשר בין זה לבין פלורליזם.

    אהבתי

  19. סתם הערת אגב –
    אור קשתי (יחד עם נעמי דרום) ייצר בתקופה האחרונה כתבה עם חוסר דיוקים, ואף טעויות (לא יודע אם בזדון, אם בשוגג) בנוגע לעמותות שפועלות בתיכונים ממלכתיים. לפחות בשתי נק' עקרוניות. שאחת מהן גררה התנצלות של מפקחת במשרד החינוך על עוול שגרמה בנוגע לפיקוח על בנות השירות הלאומי, ולא ארחיב.
    הוא לא עיתונאי אמין בעיניי.
    סתם הערת אגב.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s