שילוב חרדים באקדמיה – לא בכל מחיר

איש לא מערער כיום על חשיבות השתלבותם של חרדים בשוק העבודה, ועל ההכרח שירכשו לצורך כך השכלה אקדמית. מריבוי ההתייחסות של התקשורת למספרים העולים של הסטודנטים החרדים נראה שיש כלפי העניין שמחה כללית בציבוריות הישראלית, ובצדק רב. אלא שמתחת לנתונים היבשים מסתתרת מציאות שצריכה להטריד כל אזרח ליברלי במדינת ישראל.

השנה הסתיימה תוכנית חומש מטעם המל"ג לשילוב חרדים באקדמיה, ואחרי חמש שנים של פעילות אפשר לסכם ולומר שלמרות ההישגים הנאים, התוכנית לוקה בכמה כשלים חמורים. אלו נובעים בראש ובראשונה מכך שכאשר גובשה התוכנית לא נקבעו כל קריטריונים לשמירה על שוויון מגדרי. מטרת יוזמיה היתה להביא כמה שיותר חרדים ללימודים, ולא נשקלו ההשלכות הרוחביות לכך, כמו גם המשמעויות הערכיות.

כתוצאה מכך תוכניות הלימוד לחרדים יצאו לדרך בלי שתהיה כל דרך לפקח על אפלייה מגדרית, ואם יש צורך להטיל סנקציות על המפלים. למרות מילים יפות שנשמעו על הצורך להקפיד על שוויון הזדמנויות, בפועל מתקיימת ברוב המוחלט של התוכניות הפרדה מגדרית לא רק בין הסטודנטים, אלא גם בין מרצים. במילים פשוטות, מרצות לא יכולות ללמד סטודנטים חרדים גברים. מכיוון שההפך כמובן מתאפשר ("צניעות" לא נועדה להגביל גברים כידוע), נוצרת אפלייה ברורה כנגד מרצות, שסובלות מאבדן מקומות עבודה.

הסיפור לא מסתיים בכך. לעיתים מגיעה ההפרדה גם לכדי כניסות נפרדות למכללה, ושעות שימוש נפרדות בשירותים ציבוריים ואף בספריה. המשמעות פשוטה: נשים מודרות מהמרחב הציבורי. מכיוון שפיקוח, כאמור, אין, לא ירחק היום, ויש סימנים שהוא כבר הגיע פה ושם (באופן סמוי, לא רשמי), שגם מרצים ערבים והומואים לא ילמדו חרדים. גם דרישות ראשוניות להפרדה בין אשכנזים למזרחיים כבר נשמעות, הכל על מנת לרפד את כניסתם של החרדים לאקדמיה, כאשר המטרה העליונה היא כמות, לא איכות.

על רקע המציאות הזאת עתרה לבג"ץ קבוצה של אקדמאים שבראשם ד"ר יופי תירוש מאוניברסיטת תל אביב. בעקבות העתירה חייב בית המשפט את המל"ג לערוך מחקר על הישגי התוכנית ועל מידת השמירה על השוויון המגדרי, ולפרסם את תוכנית החומש הבאה שלה. התוכנית אמנם פורסמה, ואף ניתן לציבור להגיב עד ה-10 באוגוסט. תגובות מכל קצווי הקשת לא איחרו להגיע, אולם נכון להיום התוכנית לחמש השנים הבאות עדיין אינה מציעה כל דרך ממשית למנוע אפליה ולשמור על ערכים (הקבועים אף בחוקי מדינת ישראל) ככבוד האדם ושוויון הזדמנויות.

ללא ספק, עלינו להתחשב בציבור החרדי ולאפשר לו עד כמה שניתן לשמור על תרבותו ועל עולמו הערכי. עם זאת, גם לשאר אזרחי ישראל יש עולם ערכי, ואי אפשר שההתחשבות תבוא תוך התעלמות ממנו או הכפפת עיקריו. יש להבין שלא מדובר רק בהתחשבות זמנית או מקומית. אל מול עינינו מתגבשת מציאות שבמסגרתה הגבר החרדי לומד שהוא יכול לצאת מהמרחב החרדי ועדיין לחיות בעולם נטול נשים. בצה"ל ובאקדמיה הדבר כבר ניתן לו, כאשר מרחבים משותפים אלה עוברים סטריליזציה אנטי-נקבית לפני שהוא מגיע. מה ימנע ממנו מאוחר יותר לדרוש את אותו טיהור מגדרי גם במקום העבודה? האם רחוק היום שבו נשמע דרישה (מנומסת, בשם הפלורליזם) למנוע כניסתן של עורכות דין לישיבה עם לקוחות חרדיים?

הדבר בסופו של דבר נמצא גם בעוכרי הגברים החרדים, שמתקשים להשתלב במקומות עבודה רגילים מפני שבאופן פשוט יש בהם נשים. במחקר שנערך על פי הוראת בג"ץ אכן נמצא שקיים "קושי של חרדים בעלי תואר להיכנס לשוק העבודה [… מכיוון ש]הכניסה לשוק העבודה שברובו המוחלט איננו חרדי או נפרד עשויה להיות 'הלם תרבות'." ובכן, הלם התרבות היה נמנע אם המוסדות המלמדים חרדים היו פחות חרדיים ויותר הומניסטים באופיים.

יש לזכור עוד דבר עקרוני: האקדמיה אינה מבוקשת על ידי החרדים מפני שהיא שכפול של עולמם, אלא דווקא משום ערכיה הליברלים. חשיבה ביקורתית, תודעה היסטורית, פתיחות לשאלות ושוויון הזדמנויות הם הערכים שעומדים בבסיס הצלחתה של ההשכלה המודרנית להביא את האנושות למחוזות של שגשוג חומרי וידע שמעולם לא היו לה. אם נוותר על הערכים האלה ממילא נרדד את האקדמיה לכדי מפעל אינדוקטרינציה. כמה מבוקשים יהיו עובדים שהוכשרו במפעל שכזה?

אם ניתן למצב הנוכחי להימשך לא רק שנחטא כלפי ערכי הליבה של האקדמיה ועקרונות הדמוקרטיה, אלא גם כלפי החרדים שמעוניינים ברכישת מקצוע ובהשתלבות. הקרחת הערכית תושלם מצידו השני של קודקודנו בקרחת תעסוקתית, וכל הצדדים יפסידו. יש לאפשר תנאים מינימליים המתחשבים במנהגיו וערכיו של הציבור החרדי, אך העומדים על איכות הלימוד ועקרונות העולם האקדמי, כמו גם על ערכי היסוד של החברה הישראלית.

Capture

פורסם היום במדור הדעות של 'הארץ'

14 תגובות

  1. ״ללא ספק, עלינו להתחשב בציבור החרדי ולאפשר לו עד כמה שניתן לשמור על תרבותו ועל עולמו הערכי…״
    האמנם?
    משפט כל כך פשוט ולכאורה נאור, עשרות שנים שומעים אותו ובכל הזדמנות הוא מיושם התוצאות דומות למה שמתואר בפוסט הזה.
    אם יש דבר שללא ספק עלינו לעשות הוא להפריד את הדת מהמדינה, ויפה שעה אחת קודם.

    אהבתי

    1. וכי מה תיתן לך הפרדת הדת מהמדינה בענייננו, שאינו קשור להפרדה זו? שהרי גם אם המדינה תהיה "חילונית" (וכי מנגנון שלטוני יכול להיות דתי או חילוני?), עדיין יהיה עניין למדינה לשלב את את כל אזרחיה, כולל ה"חרדים", בכל תפקודי המדינה – לימודים, עבודה ושירות צבאי. האם תהיה אז למדינה יכולות נוספות ואחרות להתמודד מול ה"חרדים"? כלומר, הצורך הזה ראשוני והוא קיים בכל מקרה.

      לכאורה יכולים אנו יכולים לומר שהמדינה צריכה לכפות הל ה"חרדים" לצאת ללמוד באוניברסיטאות בלי להתחשב במעמד הדת בחברה, ואז אנחנו ניצור משבר חברתי שבו המטרה בודאי לא תושג, אבל רף העויינות ואולי אף האלימות תגבר. לכן החוכמה היא היא לפצח את גבולות החברה ה"חרדית", ע"י חדירה לתוך כל מרכיביה ולהיפך, מתן יכולת, מנופים, לחברה החרדית לפרוץ החוצה אל תוך החברה החילונית. ככל שהפריצה תהיה רחבה יותר, כך החיכוך בין החברות גבוהה יותר, ומכאן ההשפעה העקיפה והישירה דווקא על ה"חרדים". רוצה לומר שבכל הסדר, ה"חרדים" הם שמשנים את סידרי חייהם ומשנים, גם אם הם עדיין לא תופסים זאת, את סביבת עולמם מכאן גם תפיסת עולמם תשתנה.

      המגבלות כפי שמתאר פרסיקו את לשון ההסדר שנסגר, אינו ישים, ולכן אין לחשוב בהסדר שהוא יוכל להתקיים. אני משוכנע שככל ההסדר הזה יתקיים וימשיך הוא ייפרץ שוב ושוב ויחולו בו שינויים מתחייבים, כדי להתמודד עם פני המציאות ודרישותיה. אני גם מאמין שההסדר הזה נקבע כדי להרדיע את ההנהגה ה"חרדית" החרדה מהשפעות זרות על אנשיה. אבל הם לימודים אקדמאים אם לא לב ליבה של "ההשפעה הזרה"? ככל שיחלוף הזמן, השינוי הגדול אך האיטי שמתרחש בחברות ה"חרדיות" ושכולל בתוכו את הגדלת מספר המתכייסים לשירות צבאי/לאומי, יציאת גברים לעבודה וללימודים אקדמאים, הם עצמם שיפרצו את החומה הגדולה שה"חרדים" ביצרו את עצמם להגנת עצמם מהשפעות החברה החילונית. ובעצם השינוי הקטן הזה יבוא השינוי הגדול, בו החברות ה"חרדיות" יתקרבו ללב החברה היהודית דתית – חילונית, תוך שינוי עצמי מתחייב מבחינתם – הפסקת הפחד שלהם מהשפעת האחרים על הינוקא שלהם. כל ההתבדלות הזאת מניעיה אינם יהודיים אלא רק ארגוניים-עצמאיים. הנהדות הקהילות ה"חרדיות" מעוניינות לשמור על מעמדו של הרב הגדול שלהן כערובה להמשך קיומן כלבד. השינויים כדלהלן רק ימוססו את ההגנה הזאת ויקדמו את פירוקן של המסגרות הכופות בידוד על אוכלוסיותיהן, ובכך חיבורן לחברה הכללית בהסדרים חדשים ונורמטיביים.

      אהבתי

  2. לגבי הפוסט של תומר:
    הבה לא נשים אבני-נגף לחרדים, וכל חרדי שמגיע ללמוד – ברוך הבא.
    יש כבר חרדים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות אחרות.
    ויש כאלו שמבכרים ללמוד באקדמיה של קרית אונו שהיא בעלת צביון חרדי יותר.
    יש ללכת בזהירות. לא להכשיל. אל דאגה. הם רואים נשים כל הזמן וכשיתחילו לעבוד, הם יסתגלו. לא צריך לערום קשיים מעבר לאלו שכבר קיימים.
    קצת סבלנות בבקשה. במקום לעסוק ב"מי בא ללמד" ו"האם המחיצה תקנית", הבה נתמקד בהכשרתם. אתם תראו כי בעוד כמה שנים, אנו נצחק על עצמנו שהתעסקנו בקטנות.
    ומלבד זאת, רוב החרדיות שרוצות ללמוד, יש להן אולפנות משלהן, שרמתן תואמת את האקדמיות שלנו, ומשם יוצאות רואות חשבון מקצועיות ואח'.

    אהבתי

  3. מדובר בעוד סממן של התרבות של "להגיד את מה שנשמע טוב" כאשר בדרך מקריבים התבוננות עמוקה יותר על כל האספקטים של הנושא כולל ערכים אחרים לכאורה מקודשים. בדוגמא הזו: "עכשיו צריך לשלב חרדים בואו נתעלם מכל אספקט אחר של הבעיה כולל זכויות נשים".

    זו תרבות שמקדשת לכאורה הרבה ערכים נעלים אבל לא מוכנה להכיר במצב בו יש מתח ביניהם כי ההכרה במורכבות מעמעמת את השריון של האביר על הסוס הלבן שבא להציל את העולם מכוחות הפרימטיביות. ההכרה במתח בין ערכים נותן פיתחון פה למתנגדים (למתנגדים אין אף פעם טענות – יש להם רק תירוצים). הכרה במתח בין ערכים שונים מקשה על המטרה האמיתית שעומדת מאחורי ההכרזה על ערכים נעלים לכאורה: "להרגיש טוב עם עצמך".

    דוגמאות נוספות קיימות למכביר. למשל בעניין שילוב נשים בצבא. יש מגמה להתעלם מהעובדה שנשים המשולבות בשירות קרבי נדרשות להרבה יותר טיפולים רפואיים מאשר גברים בעקבות האימונים. למה? פיזיולוגיה. יש להן גוף שונה. אבל אסור להדגיש או להתייחס לנתונים כאלה (למציאות) כיוון שהדבר מעמעם את תחושת העליונות המוסרית הנובעת מהדבקות בפרוייקט "בשם הנאורות".

    באיכות הסביבה יש את החזון האוטופי של שימוש באנרגיית האור והרוח. במציאות תחנות רוח בארה"ב מחסלות ציפורים נדירות באופן שאם סתם מפעל היה גורם לכך, זו הייתה שערורייה של ממש. אבל אם צריך "להרגיש טוב עם עצמך" בשאיפה לאוטופיה של אנרגיה ירוקה צריך להתעלם מאספקטים אחרים של הבעיה – אפילו אם גם הם קשורים לשמירה על הסביבה.

    לנטייה התרבותית הזו יש מחירים אנושיים גבוהים מאוד כמו התעלמות רבת שנים של הרשויות מאונס של כ- 1400 נערות על ידי גברים פקיסטנים באנגליה כי התייחסות לכך הייתה פוגעת באידאל של "קבלת האחר". http://www.telegraph.co.uk/news/uknews/crime/11059138/Rotherham-In-the-face-of-such-evil-who-is-the-racist-now.html

    הדבר גם מסביר את הרצון לתת יותר משמעות למלחמה בהתחממות גלובלית מאשר להתגברות הבנה של איסלאם הקיצוני שמבחינה מוסרית קשה להבדיל בינו ובין האורקים של טולקין. אם נלחמים בהתחממות גלובלית, נלחמים נגד תאגידים וקפיטליזם. זה יכול בקלות לגרום לך להרגיש "טוב עם עצמך". כדי להתמודד עם אורקים צריך להילחם בהם פיזית. אבל יש את הסטיקר "war is not the answer". מלבד זאת יש את התפיסה שאי אפשר לבצע אבחנה מוסרית בין תרבויות שונות (אלא רק בין מי שמסכים איתך ומי שלא).

    שיא האבסורד וחוסר המודעות העצמית של תרבות זו מתגלה בתחושת העליונות המוסרית המושתתת על התפיסה שאין דבר כזה עליונות מוסרית.

    אין כאן אידאולוגיה של ממש. מדובר נרקיסיזם ממוסד. אסופה של סיסמות שהמטרה שלה היא לגרום לך להרגיש טוב עצמך על חשבון העניין המטריד של התייחסות למציאות. אכן, אם המטרה היא נרקיסיזם אפשר לראות את התרבות הזו כהצלחה מסחררת. היא מקנה "תחושת עליונות ברורה מאליה" אף שזו מאכלת עם הזמן כל ערך אחר שאמור לכאורה להיות הבסיס לתחושת עליונות זו.

    חוסר ההגנה העקבית על הערכים שאמורים להיות בתשתית מנפצת את העליונות המוסרית בפועל וחוסר הנכונות לנסות ולישב את הערכים השונים זה עם זה ועם היישום שלהם במציאות תורם להתרסקות אינטלקטואלית. מקבלים רק רסיסים מצנצים של רעיונות שנעים לחשוב עליהם ולדבר עליהם עם על מי שנמצא באותו מצב קיומי נפוץ ואומלל המגייס ביימנו כל כך הרבה בני אדם אינטלגנטים ובעלי כוונות טובות כנות.

    בתרבות זו הערכים הופכים לקישוט והמציאות למטרד.

    אהבתי

  4. כמו שאני מכיר את המצב באוניברסיטה, האפלייה, אם תהיה, היא דווקא כנגד מרצים גברים. כי רוב המרצים מעוניינים לעסוק במחקר כמה שיותר ולהרצות בפני סטודנטים כמה שפחות.

    אהבתי

  5. אני רק שאלה: האמנם "האקדמיה אינה מבוקשת על ידי החרדים מפני שהיא שכפול של עולמם, אלא דווקא משום ערכיה הליברלים" ? האם ההליכה לאקדמיה אינה ברוב המקרים פשוט לצרכי פרנסה, וה"ערכים הליברליים" במידה שהם מוטמעים במקצועות הנלמדים אינם אלא רע הכרחי , נסבל בקושי ?

    אהבתי

    1. כמובן שהמטרה היא פרנסה. אלא שהמקצועות הנלמדים באוניברסיטה בנויים על בסיס אותם ערכים שאיפשרו את התפתחותה של כלכלת השוק והעולם המודרני בכלל. אילו היו בנויים על תבנית לימוד הגמרא לא היה בהם שימוש.

      אהבתי

      1. פחות או יותר אני מסכים למאמר ואני גם מסכים לכך שהתקדמות המחקר והמדע לא נובעת רק מרכישת ושינון ידע אלא גם מתשתית אידאולוגית וערכית מתאימה.
        כמו כן אין ספק שאלו שבאים לאוניברסיטה לא באים ללמוד גמרא.
        יחד עם זאת אפשר ללמוד להיות מהנדס או רופא מומחה בלי לקבל ערכים ליברליים כאלו ואחרים, אולי הסיכוי לזכות בפרס נובל או לעסוק במחקר פורץ דרך ירד אבל פרנסה יכולה להיות, רוב הבאים לאקדמיה חילונים כדתיים באים לשם ללמוד מקצוע ולא ערכים.

        אהבתי

  6. הכל טוב ויפה,

    אבל- מתחת למילים היפות-

    האם ציבור בכמות לא מבוטלת-

    שרוצה לשמור על רגישותו המינית-

    על-מנת להשתמש בזה רק עם אשתו,

    זה חייב לסתור- בהכרח-

    ערכים ליברלים. חשיבה ביקורתית, תודעה היסטורית, פתיחות לשאלות

    ושוויון הזדמנויות.

    אם מישהו חושב כך:

    שיסביר לי- למה אם אני ירצה להכנס לשירותי נשים-

    לא יתנו לי?

    איפה שווין ההזדמנויות???

    [וכן, אני יודע שזה לא אותו דבר,

    אבל- אם מסכימים- שגם ל-"ליברליות"-

    יש גבולות, מניין הפטרונות- של האליטה

    -שלאט לאט- הופכת למיעוט קטן,

    לכפות על ציבור גדול- את קריטריוניו הוא-

    למה נקרא ליברלי]

    אהבתי

  7. תומר- על המאמר שלך יחתמו נטורי-קרטא."רואים? אפילו הם לא רוצים אותכם שם.תשארו איתנו".
    לא בכל מחיר? לא הבנתי מהו המחיר כשמדברים על המחר.

    אהבתי

  8. לא הבנתי איך הנשים נפגעות? או מה איך ההפרדה בין המינים פוגעת במשהו? זה לא שיש הפרדה אז לנשים אסור להכנס לסיפריה, אלא לכל מין יש שעה משלו.
    לא הבנתי איזה מחיר ועל מה מדובר.

    אהבתי

  9. תומר אתה עוד יחסית עדין, כשאתה מנסה להסביר את החרפה הזאת במילים הגיוניות. מה שמדהים כל פעם מחדש, שהנה אבירי הליברליזם, חופש הביטוי והכלת האחר, פשוט לא מוכנים לקבל שום דעה אחרת שחושבת הפוך מהם. חשבת פעם שאולי לציבור השומר תורה בעם היהודי יש לו זכות לחשוב, להבין, ולהגדיר את המרחב הציבורי אחרת מכם? שאצל ציבור זה שלא הומצא היום או אתמול (הדת היהודית קיימת כבר אלפי שנים) יש חשיבות גדולה לשמירת הצניעות, וכן, גם לשמור על הפרדה בין המינים כחלק ממצוות התורה (שקצת יותר עתיקה וגם יותר מפותחת מערכי הליברליזם המערבי המעושה). אז מה שאתם רוצים, פשוט לכפות את התפיסה שלכם על הציבור הדתי והחרדי באופן דיקטטורי לחלוטין. גם לציבור החרדי יש זכות להתפרנס, גם לבנות דתיות(שחלק נכבד מהן נשואות) הרוצות ללמוד בסביבה הנוחה להן יש זכות ללמוד סיעוד (עם תואר), גם לגברים חרדים הרוצים לשמור על אורח חייהם יש זכות להיות מהנדסי תוכנה, גם לנשים וגברים מן הציבור החרדי הרוצים לעסוק באופן חוקי ומוכר בטיפול וחייבים לעבור את המשוכה של לימודי פסיכולוגיה או ע"ס , ודי להם במה שהם צריכים להיות מולעטים בתפיסות האקדמאיות הנוגדות את רוחם ופוגועות בהם, וגם הם צריכים באופן מעשי לפגוע באורח חייהם? באחד הדברים הכי משמעותיים ביהדות שזה שמירה על קדושת הבית היהודי???
    טוב אני לסיום האמת לא מצפה הרבה מאנשי האקדמיה, שרק להזכר במקורה שזאת היא האוניברסיטה הקתולית, "דת החסד והרחמים" שבשם הרחמים הרגה וטבחה את כל מי שלא חשב כמותה, אולי האוניברסיטאות נהיו חילוניות, אך המרכיב הזה, שאומר כמו הנצרות אנו ה"אלהים" אנו יודעים הכל נשאר גם נשאר

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s