על הימין החדש – הפניה למאמר

מאמר שלי על הימין החדש התפרסם היום. הוא לא מספיק קשור לענייני דתות ואני לא מעלה אותו כאן, אבל נדמה לי שהוא יעניין רבים מכם. במאמר, שכותרתו הימין הוא השמאל החדש – הערות על הרגע הפוליטי הנוכחי, אני מנסה לתאר כיצד הימין החדש, ובתוכו ה-Alt-Right, מאמץ כלים וערכים משמאל, והופך למעין שמאל חדש בעל גרעין מהותני ואנטי-הומניסטי. אני כותב על התפתחותו מתוך הרשת בארה"ב, על מופעיו הססגוניים בישראל (לינור, מגל, ריקלין וכו'), על קריאת התיגר שלו כנגד ה"פוליטיקלי קורקט" כשם קוד למאבק בליברליזם, על קידום גזענות, מיזוגניה, הומופוביה ואתנוצנטריזם, על השבר שהוא מסמן עבור השמרנות הימנית הקלאסית, על הסכנה שהוא מהווה לשמאל הליברלי, ועל מה שיש לעשות כדי לעמוד מולו.

הימין הוא השמאל החדש – הערות על הרגע הפוליטי הנוכחי

Capture

ואם כבר, התפרסם שלשום גם מאמר דעה שלי ב'הארץ', על 'שוברים שתיקה' כדיבוק של הפוליטיקה הישראלית. כאן.

בהזדמנות זו גם אתנצל על שאני לא כותב בבלוג כפי שהיה בעבר. ילדים, עבודה, כתיבת ספר – בהם האשמה. אני רק מציית לצרכים החדשים. תודה על הקריאה, ואני מקווה שאחדש ימי כקדם בעתיד.

31 תגובות

  1. נהניתי והחכמתי.

    הצקה: ל- "בנו בכורו של ראש הממשלה נתניהו" יש אחות גדולה (חבדניקית, דרך אגב).

    אהבתי

  2. הערות:
    ציטוטים מויקיפדיה:
    איש הימין ויליאם ס. לינד, מנהל המרכז לשמרנות תרבותית בארצות הברית, אף מרחיק לכת וטוען שפוליטיקלי-קורט נוקט באותן שיטות שבהן נקטו המשטרים הטוטליטריים של ברית המועצות, גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית וסין הקומוניסטית, בהשתמשם בשיטות שיחדש אורווליאניות.
    הפובליציסט הישראלי בן-דרור ימיני טוען שתרבות הפוליטיקלי-קורט הפכה לתרבות המעודדת שקר, מסרסת את המחשבה החופשית ופוגעת בשכל הישר. כמו כן טען שהיא הגיעה להגזמה והקצנה אבסורדית בארצות הברית, וטען שהתגובה של רוב אזרחי ארצות הברית לכך הייתה בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית.
    גדי טאוב ביקר בחריפות פוליטיקלי-קורט בהקשר לטרור האסלאמי וטען שהריאקציה לתקינות זו תהייה עליית הימין הקיצוני. הוא ביקר את התבטאות התקינות הפוליטית והפוסט-מודרניזם באקדמיה בארצות הברית, בייחוד בחוגים להיסטוריה ולימודי מגדר, שם הפרופסורים מצהירים שמטרתם היא לקדם נרטיבים מוטי-אג'נדה (למען ה"מדוכאים" ו"אוכלוסיות מוחלשות") ולא לחתור לגילוי האמת ולהציג תמונה נכונה של המציאות. הוא סיכם שהפוליטיקלי-קורט הוא "איסור לומר את האמת".

    בקשר ליאיר נתניהו:
    תיאור מכשפה כזקנה בעלת אף גדול מופיעה בציורים גרמניים למשל:

    ללא קשר ליהודיות, שכידוע לא גרו ביערות גרמניה.

    הימין החדש מבוסס על פחד מפני שלילת ההזדהות האינדיוידואלית עם תרבות מקומית מסוימת כנגד קבוצות ויחידים, ששוללים את אותה הזדהות ו\או מנסים לכפות הזדהות קולקטיבסטית מנוגדת. מסיבה זו לדעתי יש לימין החדש בישראל ויתכן גם בהודו הבט, שקשור מאוד לבלוג זה.

    אהבתי

  3. למרות שאני רחוק שנות אור מהימין (הישן והחדש) אני די מסכים עם הביקורת שלהם על הפוליטיקלי קורקט. הפוליטקלי קורקט הפך להיות שם קוד לסתימת פיות וצנזורה אינטלקטואלית. השמאל עצמו הפך להיות שמרן מנומנם וצבוע ואולי זה טוב שהימין החדש קצת יחבוט בשמאל יעיר אותו משנתו ויגרום לו לבחון מחדש את ערכיו ואת דרכי פעולתו.

    די מסכים עם ההצעות שלך לשיקום השמאל.

    אהבתי

    1. תודה. הוא עומד על האתאיזם של חלק מהאלט-רייט, שאכן קיים אבל כמובן לא רלוונטי לימין החדש בישראל. ומצד שני מכחיש את האינדיבידואליזם הקיצוני של התנועה, ולדעתי כאן יש חוסר הבנה חמור.

      אהבתי

      1. הימין בארץ אכן שונה מהימין בארה"ב. אני מתחבר לימין בארה"ב כיוון שהם מבטאים את הנאמנות הגבוהה ביותר לערכים ליברליים קלאסיים, למשל Tom Sowell.

        הנקודה המשמעותית ביותר בנוגע לסטייה מהימין בדמות ה alt-right היא היותם מיעוט זעום והנקודה המשמעותית ביותר בנוגע לשמאל היא שהממסד כולו הוא כוח אנטי ליברלי עצום. המקדש של השמאל, האוניברסיטה היא מפעל להפיכת נוירונים לסיסמאות. סיסמאות המשתמשות לעיתים בטענות שנשמעות ליברליות אבל הליברליזם נשמט ברגע שהוא כבר לא משרת את המטרות העמוקות יותר של השמאל. ערכים ליברליים, חשיבה עמוקה וידע מוחלפים בערכי שמאל, חשיבה רדודה ובורות. לינדה סרסור, שהיא פרו חוק השריעה, עומדת בראש מצעד נשים של השמאל.

        מה קורה באונברסיטה ומה עוד צריך לקרות כדי שהנקודות יתחברו?

        בברקלי בוטלה הרצאה של ריצ'רד דוקינס.
        http://www.independent.co.uk/news/world/americas/richard-dawkins-islam-muslims-islamophobic-row-twitter-tweets-atheist-kpfa-us-university-of-a7854751.html

        בהרוורד היה graduation לשחורים בלבד

        באוניברסיטת ייל פרופסורית הסתבכה כיוון שצידדה בכך שכל אחד יכול להתחפש למה שהוא רוצה ב haloween
        http://www.dailymail.co.uk/news/article-3792918/New-video-shows-mob-Yale-students-encircling-professor-angrily-demanding-apology-told-just-look-away-offended-racist-Halloween-costumes.html

        פרופסור Bret Weinstein הותקף בצורה חריפה על ההתנגדות שלו ל "יום ללא לבנים" בקמפוס Evergreen
        https://www.realclearpolitics.com/video/2017/07/16/bret_weinstein_to_evergreen_college_board_do_you_know_the_campus_descended_into_literal_anarchy.html

        יש לי חבר שמאלני שהולך לפוסט-דוק בקולומביה במדעי המוח. הוא אמר לי במפורש שהוא לא יעז להגיד שום דבר פוליטי. שוב. מדובר במדעי הטבע ומדובר בבחור שמאלני ואפילו שמאלני מאוד – וגם הוא מבין שכדי לו לשמור על שקט. קשה מדי לעקוב אחרי אוסף הדברים שאסור להגיד.

        אחת היצירות האחרונות של השמאל היא ה cultural appropriation. בגלל זה שתי נשים נאלצו לסגור את העסק שלהם של מכירת אוכל מקסיקני. למה? הן לבנות. שיעורי יוגה באנגליה בוטלו מאותה סיבה. איך זה משתלב עם multi-culturalism ? איך זה משתלב עם שכל ישר?

        במהות, השמאל היא תנועה אוטופית עם אידאל אמורפי של שיוויון. שיוויון כלכלי – לא שוויון פוליטי. המחסום החמור ביותר העומד בפני האוטופיה הזו היא התרבות המערבית הליברלית לכן היא האויב של השמאל. לכן באוניבריסטה ינפחו את "פשעי הקפיטליזם" ויתעלמו "פשעי הקומוניזם" וזאת בחוסר התאמר לערכים הליברליים המוצהרים של זכויות אדם שהם לא יותר מעלה תאנה זמני עבור השמאל ועבור מי שלא יודע לראות דרכו. השמאל לא נוטה לעסוק בהפרות זכויות אדם ואסירים פוליטיים בקובה. למה? תנאי מספיק לגישה חיובית כלפי משטר היא קובה היא אנטי ארה"ב ונטייה לקומוניזם. קובה עומדת בתנאים ולכן "הפרות זכויות אדם בקובה" כנראה לא יהיה שם קורס בייל.

        אני מסכים שבארץ המצב הוא שונה. יש הרבה ימין שהוא אכן ראוי לשם התואר "ברברי". נראה לי גם שיש לנו ערכים מאוד דומים. ההבדל הוא שאני חושב שברמה הגלובלית אם משווים את "הסכנה מימין" ו"הסכנה משמאל", הסכנה משמאל היא לאין ערוך מסיבית יותר. שוב. היא מחליפה נוירונים בסיסמאות. החשיבה הערכית מבוטלת.
        אם נתמקד באוניברסיטאות בלבד. המקדש הנוכחי של השמאל: האם אתה חושב שהן בנות תקנה? אם כן, איך?

        אהבתי

  4. היי תומריקו מאמר מעניין ויפה למרות שהנושא ( כרגיל?) מדאיג ומכאיב, אולי גם ואולי בעיקר פה בארהב מה שלומך חוצמזה? אני בסדר, בדיוק כתבתי משהו קטן אישי יותר ( ביחס לדברים היותר אקדמאיים מהשנים האחרונות) למקרה שבא לך לקרוא: About Not Healing | South Writ Large 

    | | | | | |

    |

    | | | | About Not Healing | South Writ Large

    | |

    |

    |

    בכל אופן, מאוד אשמח לראותך – אני מקווה שהקיץ באמת יצא לנו- ואשמח כמובן להכיר את יעל ושני בניך ( כן?)  המון אהבהעינת Sent from Yahoo Mail for iPhone

    Liked by 1 person

  5. הייתי מוסיף הצעה נוספת לשמאל – לנסות לקחת את ערכי ההומיניזם והליברליזם ולישם אותם באמת, בלי קבוצת ייחוס.
    האשמה הקבועה של השמאל בצביעות נובעת מהתחושה שמעבר לערכי ההומינזם והליברליזם היפים עמוק עמוק מסתתרת קבוצת ייחוס של "אנחנו המתקדמים הנאורים" שעומדים מול "הברברים השמרנים" וד"ל
    בעוד הימין-החדש מציין באופן מפורש את קבוצת היחוס המועדפת, מעטים השמאלנים שיצהירו בפירוש שהם מתעבים "ערסים", וכאשר התיעוב הזה צף (מה לעשות זה קורה) הוא מייד מוצג מול החיבוק האוהד ל"מאבק הפלסטיני לשוויון"

    חבר'ה – זה לא עובד ורק גורם לריחוק מהערכים שלשמם אתם נאבקים

    אהבתי

    1. כפי שפרטתי לעיל, אני נאבק למען ערכי ההומניזם והליברליזם ולכן אני מתנגד לשמאל.

      אהבתי

  6. קראתי את הכותרת הזאת בפוסט הרבה יותר מוצלח (נו אופנס אבל סקוט אלכסנדר הוא תחרות קשה)

    אהבתי

  7. מאמר מרתק. הסתייגות אחת: דת היא כן בהכרח רעה. כאשר יש צורך להצדיק צו חוקי דרך מוסר אלוהי, ואי אפשר להשתמש בהיגיון ובערכים האנושיים, הרי שבהגדרה מדובר על בסיס מוסרי רעוע מאד שפתוח לפרשנות אבל סגור לדיון.

    אהבתי

    1. ומאין נוצרו ה"ערכים האנושיים" – באג באבולוציה של הגן האנוכי, או אולי כוונתך לערכי האאוגניקה ?

      אהבתי

            1. וכך מגיעים ממה שיכול היה להיות דיון פילוסופי מעניין לקשקשת הפוליטית הרגילה במהלך תגובה אחת.
              למה באמת לא לרצוח?

              אהבתי

            2. ודאי שכן. אם רבנים מובילים היו מצהירים בתקופת הסכמי אוסלו באופן נחרץ כמה חשוב לשמור על כבוד ראש הממשלה, ושהתורה וה' מצווים אותנו לא לנקוט באלימות, יגאל עמיר לא היה רוצח. יגאל עמיר חשב שהתורה מתירה לו לרצוח.
              על ההבנה הזאת מתבססת הטענה שאנשי ורבני הימין בתקופת אוסלו היו יכולים למנוע את הרצח.

              לעומת זאת ה"ערכים האנושיים" הם תוצר תרבותי סוביקטיבי, ואני שואל האם יש לך על בסיס מה לשכנע נאצים או קומוניסטים שאסור לרצוח?

              אהבתי

              1. בתורה כתוב "לא תרצח". לא זכור לי שהייתה כוכבית ליד זה. בעצמך הוכחת את הטענה שלי: סט הערכים האנושי הוא זה שמכתיב אם מותר או אסור לעשות משהו. אלוהים והערכים האבסולוטיים שלו רק מפריעים לבני האדם להוציא לפועל את מה שהם רוצים, היו רבנים שאמרו שמותר, היו רבנים שאמרו שאסור והיו רבנים שגילגלו עיניים. ומה אלוהים רצה באמת?
                לרוב בני האדם מובן שאסור לרצוח עוד הרבה לפני שהם לומדים את עשרת הדיברות. רוב בני האדם מבינים אינטואיטיבית שעדיף שיהיה סט ערכים אחיד והוגן, כי אם מותר לך לרצוח, אז מותר גם לרצוח אותך.
                אפשר לשים הרבה סוגי סרגלים וליצור מסביבם סט מוסרי. לכולם לא רק שאפשר, אלא בפועל הגיעו כבר ללא עזרה משמיים. זאת הסיבה שאלוהים מיותר לחלוטין למטרת גיבוש חברה וחוק.
                ועדיין למרבה הצער כורכים את הדבר החיובי שנקרא "אמונה" עם הדבר השלילי שנקרא "דת" ומציעים עסקת חבילה שלרוב מכילה הרבה גלולות רעל. אפשר להאמין באלוהים, אפשר לשמור על מסורת. לא חייבים לציית למה שאומרים שהוא רצון האל (במיוחד שאין שום הוכחה לזה שיש אל, ושזה מה שהוא רוצה).

                אהבתי

                1. כמה פסוקים אח"כ כתוב "מכה אדם ומת – מות יומת" אז יש כוכבית.

                  בכל אופן השאלה שלי לא היתה "האם ניתן ליצור מוסר אנושי" אלא מה מקור הסמכות שבשמו אתה יכול לדרוש מהזולת להיות מוסרי ושיקבל את הסרגל שלך.
                  הטענה "אם מותר לרצוח אז ירצחו אותך" מבוססת על ערך השוויון, אבל מי אמר שצריך להיות שוויון ? טבעוניים קיצוניים יכולים לטעון "אם מותר לקרינברים לרצוח בעלי חיים אז אולי מותר לרצוח אותם?"

                  כולם מסכימים שאסור לרצוח אבל עולה השאלה מהו רצח:
                  נאצים יטענו שהרגת אנשים נחותים אינה רצח, קומוניסטים יטענו שהריגת "אויבי המהפכה" אינה רצח, פמיניסטיות יטענו שהריגת עוברים במעי אימם אינה רצח, וכל מיני ליברלים אומרים שהריגת אדם בתרדמת אינה רצח – האם יש איזה בסיס אוביקטיבי שאפשר לנהל דיון בין אלו לאלו על מה מותר ומה אסור ?

                  אבל אתה צודק – אין קשר בין "אמונה" לבין "דת".

                  אהבתי

                  1. במדינה חילונית אין מקור סמכות? האם אי אפשר שיהיה סדר וציות לחוק בלי ניהול האייתולות, או "בן אל" על כס המלוכה? הפילוסופים היוונים טענו שזאוס הכתיב להם את ערכי המוסר? השאלה תמוהה לגמרי.
                    מוסר הוא לא אובייקטיבי, למרות שיש אלמנטים מוסריים שאפשר למצוא אצל תרבויות שונות ומגוונות. למען האמת הוא כל כך לא אובייקטיבי, שאפילו במסגרת אותה הדת אפשר להגמיש את ערכי המוסר ככל שחכמי הדת יחפצו. דעא"ש מוסלמים לכל דבר, אבל גם הסופים.
                    גם בעולם החילוני וגם בעולם הדתי אפשר לייצר ערכי מוסר מעוותים לגמרי. אבל בעוד שעולם הדת היכולת לערער על המוסר נתונה רק בידי שכבה קטנה מאד, בעולם החילוני זה ברמה האישית ומבוסס על הסכמה רחבה. ברור שמה שכתבתי הוא אידיאל ולא שיקוף ריאלי של המציאות בכל מקום, אבל זה מספיק בשביל לתייג את הדת בתור בעייתית הרבה יותר מהחילוניות. בעולם החילוני אפשר יהיה לכפות עליי לרצוח מישהו, אבל את ערכי המוסר שלי זה לא ישנה. בעולם הדתי אם אלוהים אמר אז עושים, כי דברי האל הם הגדרת המוסר.

                    אהבתי

                    1. הפילוסופים היוונים אכן האמינו שהמוסר נובע מהסיבה הראשונה – מהאל הטרנסצנדנטלי.

                      היתרון שאתה רואה בעולם החילוני הוא גם החסרון שלו – כאשר חילוני יחשוב שזה כן מוסרי להרוג מישהו או לגנוב ממישהו, אתה תוכל לכפות אותו לא לרצוח או לא לגנוב, אבל לא תשנה את ערכי המוסר שלו, כך שההתנהגות המוסרית תהיה מבוססת כפיה (ע"ע גולאגים)

                      לעולם הדתי, על כל חסרונותיו, יש לפחות מסורת של אלפי שנים של התדינות מוסרית שממנה אפשר להביא ראיות לכאן או לכאן מה רצון האל על בסיס האמונה בקדושת כתבי הקודש.

                      אהבתי

                    2. נובע מהאל כן, אבל לא מהתגלותו (מושג שהיה זר לפילוסופים היוונים). כמובן, זיהוי המוסר עם רצון האל מעלה את השאלה האם מה שהאל רוצה הוא בהכרח טוב — שאלה שאותה העלה כבר אפלטון. אפשר לענות עליה באופן חיובי, אבל הבעיה היא שכל הדתות המסורתיות מתקיימות על סיפורים, ובסיפורים האלה האלים השונים עושים דברים שקשה לראות אותם כטובים (אבל עדיף כך, כי אחרת דמויות האלים היו משעממות למוות).
                      כמובן, כל דת עם מסורת ארוכה מספיק יודעת להתמודד עם בעיות מוסריות בדרכים שלה. אבל האמונה בקדושתם או סמכותם של כתבים מסוימים מגבילה מראש את הדיון המוסרי לנורמות שנקבעו באותם כתבים. מכאן, למשל, הקושי של היהדות האורתודוקסית לסגת מרוב המגבלות שהוטלו על הנשים או לקבל בעלי נטייה חד-מינית כחברים מן המניין בקהילה הדתית (או בקהילה האזרחית, ככל שהגורמים האורתודוקסיים יכולים לקבוע משהו בעניין).

                      אהבתי

  8. אחלה מאמר. מרתק מעמיק ומחכים ביותר!
    נקודה מעניינת שלא התייחסת אליה הרבה הוא היחס של התנועות האידיאולוגיות שאתה דן בהם לסקס.
    במשך המון-המון שנים – למעשה מהמהפיכה הצרפתית, דרך הליברליזם והמרקסיזם ועד ההיפים ומה שנחשב במאה ה20 ל"שמאל החדש" השמאל אהד את המתירנות המינית ואילו הימין לסוגיו זוהה עם שמרנות. מידת השמרנות והמתירנות השתנו עם השנים ביחס לנורמות של התקופות השונות. לא שכל השמאלנים לדורותיהם היו דון ז'ואנים ושרלילות, ממש לא, ולא שכל הימנים היו חסודים וחסודות, אבל זה היה היחס ברמה האידיאולוגית. הימין קידש את הנישואין ואת "ערכי המשפחה" ואת הצנזורה על יצירות תרבות פבורובקטיביות ואילו השמאל התייחס פחות ברצינות לערכים הללו.
    בשנים האחרונות חל היפוך. ככל שקולן של הנשים נזמע יותר בספרה החברתית, וככל שארגוני נשים ופמיניסטיות ניסו פחות "להיות כמו הגברים" ויותר "לבטא את זווית הראיה הנשית", כך התברר שמה שלגברים נראה כמתירנות – פורנוגרפיה, דיבור מיני בוטה בספרה הציבורית ובמקומות עבודה, לגליגזציה של הזנות, רומאנים במקומות עבודה – לנשים נראה כמו ניצול. השמאל אימץ את השמרנות החדשה הזאת כיוון שזוהי שמרנות שנועדה לשמור על זכויותיהן של המוחלשות והמנוצלות. מבלי משים, הפוליטיקלי-קורקט החל לכלול בתוכו סייגים גדלים והולכים לרעיון המתירנות המינית. נוצרו נורמות חדשות שבהן מנהלים, מרצים, פוליטיקאים וסלבים שמטרידים מינית או אף מדברים באופן בוטה ומוחצן מדי על מין, או מביעים דעה שמזלזלת בניצול מיני, תומכת בפורנוגרפיה ובזנות וכו' נתקלים בביקורת קשה ואף נידוי והחרמה בחוגים הליברלים. התנהגויות רבות שבעבר נתפשו כ"חיזור" או כ"להתחיל עם בחורה" נתפשות כיןם כניצול מיני ואף כאונס. בחלק גדול מהצד המיעי המוחצן והבוטה של התרבות המתירנית המודרנית, מבדיחות גסות ועד קיומן של דוגמניות וחשפניות, סומן בתרבות הליברלית-שמאלית והסוציאל-דמוקרטית העכשווית כ"החפצה".
    אני לא שיפוטי ביחס לתהליך הזה – אני מבין אותו ודי תוצך בו. התברר ש-51% מהאוכלוסיה מרגישות מאויימות במרחב ציבורי שבו היחס למין מתירני, מוחצן ובוטה, ואפשר בהחלט להבין למה ולכבד זאת, בדיוק כפי שגם הגברים בשמאל העכשווי עושים, מי יותר ומי פחות.
    הימין, לעומת זאת, בז לעצם הרעיון של הטרדה מינית וניצול מיני. זנות אצל האלט-רייט הוא "עסקה כלכלית", פורנוגרפיה צריככ ליהנות מחופש הביטוי ואונס מתקיים רק כשמין נכפה באמצעות אלימות פיזית ברורה. רבים מאנשי האלט-רייט לועגים למה שהם קןראים "הפוריטניות החדשה של הפמיניסטיות" וה"פמינאציות" ומסנגרים על גברים שמןאשמים בהטרדות מיניות. השיא הוא כמובן בחירתו של טראמפ למרות שפורסמו אינספור הטרדות מיניות והתבטאויות מחפיצות שלו כלפי נשים שלא הוכחשו על ידיו, ודווקא הפכו לחלק מהקסם שלו לפחות בעיני גברים מהימין החדש.

    אהבתי

    1. השמאל, מאז המהפכה הצרפתית, נע בין המוקדים של חירות, שוויון ואחווה (זאת אומרת, כשהוא מנסה ליישם אי-אלו רעיונות ואינו עסוק רק באופורטוניזם פוליטי, שגם הוא הכרחי לפעמים).
      המהפכה המינית של שנות ה-60 וכל הרעש סביבה היו ביטוי לעיקרון החירות. מאז תחילת המאה הנוכחית, פחות או יותר, מוקד העניין של השמאל נע מהחירות לכיוון השוויון. אך אבוי, סקס — לפחות זה ההטרו-סקסואלי — הוא אחת הפעולות האנושיות הפחות שוויוניות שישנן. לגברים ולנשים מידת צורך שונה בסקס, התנהגויות שונות במהלך הסקס, וסיכונים שונים מהותית אם הסקס מוביל לתוצאת לא-רצויות (הסיכון של נשים הוא גבוה יותר, כמובן).
      זה אינו אומר שראוי להסכים עם הטרדות מיניות או עם יחס לנשים הרואה בהן יצורים שנועדו לגרום סיפוק מיני לגבר. זה אומר שכדאי להכיר בעובדת קיומן של התופעות האלה, להבין שהן אינן הולכות להיעלם בעתיד הנראה לעין, ולהתייחס אליהן באופן שונה מהזעם הקדוש האופייני ללוחמי מקלדת למיניהם. אחרי הכל, בפעם האחרונה שזעם קדוש הופנה לניסיון חיסול של אי-שוויון כלכלי, זה לא בדיוק עזר.
      לא שבמאבק לשוויון כלכלי השמאל רשם לעצמו הישגים משמעותיים בעשרים השנים האחרונות. אבל סדרי העדיפות התעוותו כאן במידה משמעותית. פעילי קמפוסים רדיקליים יתקפו — ולו על-גבי פייסבוק — סלב כלשהו שהטריד מינית נשים לפני עשרים שנה, אבל נדיר לשמוע מהם ביקורת על הנהלת האוניברסיטאות שלהם הגובה מהם (בארה"ב) שכר לימוד שערורייתי, הממומן באמצעות הלוואות שיכבלו את אותם פעילים עשרות שנים קדימה.

      אהבתי

  9. כמובן שהיחס החדש של השמאל לסקס מחזק את התדמית שלו כ"צדקני" ו"זקן" ואת של הימין החדש כ"צעיר" "שובב" ושופע אנרגיה רעננה.

    אהבתי

שקלא וטריא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s