בתחילת 2019 צירוף 'עוצמה יהודית' הכהניסטית לאחת ממפלגות הציונות הדתית נראה כמעט בלתי מתקבל על הדעת.
המהלך גרר את פרישת יפעת ארליך מרשימת 'הבית היהודי', שלא הסכימה לרוץ באותה מפלגה עם איתמר בן גביר, ורבנים מרכזיים כמשה ליכטנשטיין, אמנון בזק ואילעאי עופרן יצאו בתקיפות נגדו. לצורך הכשרתו בציבור שווק האיחוד כ"בלוק טכני".
לקראת בחירות 2022 האיחוד בין 'הציונות הדתית' לבין 'עוצמה יהודית' כבר נראה טבעי, מובן מאליו, ולא היה צריך שום תירוץ.
חדירת הכהניזם לציונות הדתית הוא אחד התהליכים המשמעותיים פוליטית וסוציולוגית בישראל בעת הזאת. נירמול בן גביר, דיבור על "מחיקת" כפרים, תמיכה מובלעת ומפורשת בנערי גבעות וחלוקת סטיקרים 'ברוך גולדשטיין צדק' בהפגנות הם אירועים שנמצאים על רצף אחד, ומשנים את פניה, ומאיימים על ליבה, של הציונות הדתית.
הגליון החדש של 'דעות' מבית נאמני תורה ועבודה מוקדש לכהניזציה של הציונות הדתית, והוא לדעתי אחד החשובים ביותר שלהם. מובאים בו לא רק ניתוחים של המצב, אלא גם מאמר מקיף, שכמוהו טרם פורסם, של ד"ר ירון עידן, סוציולוג שחוקר בשטח את הכהניזם בישראל זה למעלה מעשור(!).
גם פרופ' ניסים לאון כותב בגליון על מגמות של "עליונות יהודית" במחוזות ש"ס; אלעד נחשון כותב על ההצלחה של 'עוצמה' בפריפריה; ד"ר ארי אנגלברג שחוקר מזה שנים את מעגלי להב"ה, כותב על החיבור בין ציונות, כבוד ונקמה; הרב יוסף מילר כותב על חרדיות ימנית; ועו"ד אריאל שורץ תוהה מה יהודית ב'עוצמה יהודית'.
המאמר שלי, שפתוח לקריאה למי שאינם מנויים, מנסה לנתח את המניעים העמוקים של המבקשים להחדיר את הכהניזם לציונות הדתית. בקצרה, אילוץ האלקטורט הציוני-דתי לנרמל את הגזענות פירושו הבאתו להתנכרות לערכי המערב – לזה שמעבר לים, וחשוב יותר, לזה שבתוכו. פירושו של דבר הוא חירדו"לה של הציונות הדתית, ויש רבים שמעונינים בכך.
– קישור למאמר שלי ולגליון באתר דעות –
לולאת האל 
במחילה, כל הכיוון הזה הוא פשוט בורות. שום דבר אחר. מצד תורה ועבודה, זה הכפשות נקמניות על כך שהם לא הצליחו לעולם להיכנס למיינסטרים של הציונות הדתית, ומוצאים כל פעם הכפשה אחרת, ואתה כמובן שמח לשתף פעולה. עניינית, זה שטות. כהניזם זו תפיסה הרואה בכל הערבים אויבים לעם היהודי באשר הם, וממילא רצון לגרש את כולם מהארץ. גישה זו נדחתה מאז ומעולם על ידי כמעט כולם, ודבר לא השתנה עד היום. מה שהשתנה הוא שרבים מאמינים שבן גביר עצמו השתנה והתמתן והתבגר, ובפועל הוא נאבק על דברים שכל אדם ציוני היה אמור להיאבק עליהם, אלא שהשמאל הופך על כרעיו וקרבו לפוסט ציוני ועל כן עמדות מיינסטרים ציוני הפכו בעיניו לכהניזם. וזה בעצם הסיפור כאן. ככל שהשמאל מתרחק מזהותו הלאומית, כך כל טיפת לאומיות נראית ככהניזם. סרט רע.
אהבתיאהבתי
כל מילה!
אהבתיאהבתי
אגב, יכול להיות שהגיליון הזה בעצם מדגים עליונות גברית? גיליון שלם בלי אף כותבת אחת? זה אכן נכון? ועוד כותב בו ומקדם אותו מי שקשור כל כך לפרויקט 5050? יש אומרים שעליונות גברית זה גם סוג של כהניזם, נכון? אז אולי לפי זה מי שמאשים את כולם בכהניזם בעצם פוסל במומו שלו? לא פוסק שום דבר, סתם שאלות ותהיות לא מחייבות…
אהבתיאהבתי
אני יכול לעדכן שהעורך פנה ל9 כותבות שונות, כולן סירבו לכתוב לבד משתיים, שהסכימו וברגע האחרון ביטלו. זה לא הופך גליון שלם של גברים ללגיטימי, אבל זה מסביר את אופי הבעיה.
אהבתיאהבתי
יש כוח.
תחזקנה ידיכם.
שנה טובה מאוד אי"ה
אהבתיLiked by 1 person
זרע כהניזם, בן גביריזם, אנטי ערבי-פלסטין נשתל בידי אלה שסרבו מעל 100 שנה(ועדיין..)להפוך את פלסטינה-(שום חלק ממנה) למדינה יהודית. הזרע הזה נבט מזמן …
אך צמח בשלבים. ברור לי ששלום עם מדינה פלסטינית היה הורג את הזרע הזה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהלגיטימציה של השמאל האנטי ציוני , המזדהה עם אוייבינו , עם סרבנות, הרוצה לשרוף את האסמים ואת כל מה שנבנה כאן, שרץ "להלשין" לפריץ באמריקה – היא פלא גדול הרבה יותר מהלגיטימציה של הכהניזם.
אהבתיאהבתי
עם התגובות לעיל כנראה שלכותבי המאמרים הייתה סיבה טובה לדאוג, אבל השאלה היא תומר האם לא מאוחר מדי והכהניזם ניצח. הוא מיינסטרים, האם כל גילוי ביקורת לבן גביר יהפוך עכשיו לשמאלנות? הרי הדוברים פה טוענים שהשמאל אשם כשהממשלה הנוכחית מפרקת את החברה, את צה"ל ואת הכלכלה. וזאת בהשקפה נאיבית שהחלק השני של העם יקבל את העובדה שבוזזים את כספו, פוטרים אחרים מלשרת אך את בניו החילונים מותר לשלוח למות. יותר ויותר תגובות של רידקלים ימניים מציפות הדיונים פה ודברי שנאה ובלע נשפכים פה. אני לא בטוח שפיצול בעם והפירדות בתוכו אינו מצב מוחשי. וגם איך אפשר לדבר על אחדות מזוייפת כשהממשלה רומסת זכויות אזרח ומקווה שתמות בשבילה בקרב.
אהבתיאהבתי