השאלה היהודית נפתחת

כמו בצל, המשבר הנוכחי בישראל מקפל בתוכו שכבות שונות. סוגיית סמכותו של בית המשפט העליון היא הזרע שהביא להתפרצות המאבק הנוכחי, אבל היא משנית לשתי הרמות המקיפות אותה והמשמשות מניע ודלק: שאלת היהדות, ומשבר הליברליזם הגלובלי.

האחרון מתגלם בעלייתן של תנועות פופוליסטיות ברחבי העולם, מהודו, דרך הונגריה ועד ארצות הברית. הדמוקרטיה הליברלית, שנראתה כמסגרת הפוליטית התקפה האחרונה אחרי התפרקות הגוש הקומוניסטי ("קץ ההיסטוריה"), מאותגרת על ידי כוחות שמנצלים את חולשותיה ופגמיה ברדיפה אחר כוח, כסף וכבוד.

בשונה מהגל הפשיסטי והבולשביקי שחווינו לפני מאה שנה, כאן אין אידיאולוגיה מתחרה. הפופוליזם מבקש דווקא להדגיש שהוא דמוקרטי, ואף מייצג את "העם" כנגד אליטה משכילה, עמידה או "גלובליסטית". בפועל שלטון פופוליסטי מתגלה עד כה כבעל נטיות אנטי-ליברליות וכחסר כישורים ויכולת. הישגו המרכזי מתממש ביצירת מנהיג אוטוקרטי המוקף מעגל מקורבים קלפטוקרטי.

בין הרזולוציה הצרה ביותר, היא השאלה המשפטית, ובין זו הרחבה ביותר, משבר הליברליזם העולמי, נמצא המאבק שמתחולל בישראל על יהדותה. כאן המשבר גלובלי מתגלם בביטוי הפרטיקולרי שלו, ומכאן מגיע רוב חומר הנפץ החברתי. בשנה ה-75 לקיום המדינה נפתחת שאלת זהותה היהודית.

קל לראות שהקואליציה הנוכחית מחזיקה בתפיסה מסויימת מאוד באשר לאופיה הרצוי של הזהות היהודית בעת הזאת, תפיסה שמקבילה בין יהדות להלכה, בין הלכה לדחיית ערכי המערב, שרואה בציבור החרדי את הביטוי האותנטי ביותר של המסורת, שרואה בנשים מטרד ובלא-יהודים עלבון.

כך, מעבר לפלפולים על עילת הסבירות או פסקת ההתגברות עומד רצונו של מיעוט נחוש לערוך הלכיזציה של המרחב הציבורי. יש להדגיש: לא עצם הדבקות בהלכה היא המשמעותית, אלא פרשנות ההלכה כעומדת בניגוד לערכי המערב הליברלי, והרצון לעצב על פיה את המדינה.

למרות תקוות הגוש הפונדמנטליסטי שגם ללא היי-טק, השקעות זרות או מערך מילואים "עם ישראל יסתדר ואתם תלכו לעזאזל", כלשונו הזהב  של שר התקשורת, ברור לכל בר דעת שישראל תיאוקרטית היא חזון יהודי דיסטופי, פוסט-אפוקליפטי, בו הן המדינה והן היהדות קרסו ואנו מוטלים בין חורבותיהן. הפחד מכך מסביר את עוצמת המאבק הנוכחי, אולם פחד אינו מספיק עבור אלטרנטיבה.

מול הממשלה ניצב גוש אדיר שנחישות עמידתו על חשיבותם של ערכי ההומניזם והליברליזם עומדת ביחס הפוך למידת הבהירות שלו בקשר לאופי – או אף ללגיטימיות – של זהותו היהודית. ציבור זה, שרובו חילוני אך מכיל גם מסורתיים ודתיים, נמצא במבוכה באשר לשאלת השילוב בין יהדות לליברליזם. מחד ברור לו שהוא לא ירפה לא מזו ולא מזה, מאידך חסרה לו דרך לנסח את יהדותו.

נקודת המתח נמצאת בקשר בין היהדות לערכי המערב המודרני. בעוד עצם יהדותו של הגוש הפונדמנטליסטי בנויה מתוך דחייה של ההומניזם והליברליזם, רוב הציבור בארץ אימץ אותם ומעוניין להחזיק בהם, אולם לא השלים תודעתית את החיבור שלהם עם היהדות. באופן טרגי רבים הפנימו את התפיסה הפונדמנטליסטית שיש סתירה מהותית בין יהדות למודרנה.

מחד עומדים אפוא אלה המגדירים את יהדותם על דרך ההנגדה למודרנה, מאידך אלה המקבלים עקרונית את ההנגדה הזו ונבוכים בה. באירוניה היסטורית, העולם המערבי, ששורשיו בתנ"ך וברעיון הבריאה בצלם אלוהים, נדחה כיום על ידי אלה המתיימרים להמשיך את המסורת, ומאומץ דווקא על ידי המהססים להתגאות בה.

כרגע הגוש הליברלי אוחז בדגל ובתרומה למדינה כביטויים לזהותו, אבל מתקשה להשלים אותם לכדי חזון. אם יש לפנינו אתגר הוא לעבור מקרב הבלימה המוצלח לניסוח אמירה מגובשת, ישראלית, ליברלית, דמוקרטית – ויהודית.

בנאום לאסיפת הנבחרים השניה של הישוב היהודי בישראל, בינואר 1926, פסק דוד בן גוריון שלא יהיה ניתן להגיע לעצמאות ללא אימוצה של "ההכרה המוסרית של היהדות האמיתית, לא זו המזויפת שכל כך מדברים בשמה אנשים וחוגים הרחוקים מחיים מוסריים". כמעט מאה שנים אחרי כן, זהו שוב האתגר שלפנינו.


גרסה קצרה יותר פורסמה במוסף הארץ

31 תגובות

    1. אני מסכים. ז"א לא מכיוון שקיוותי לפתרון, אלא מכיוון שפספסת, לדעתי, נקודה אחת שיש בה משום פתרון, והיא – הגדרת המדינה כיהודית. אני עוד באמת תוהה ביני לביני עד כמה לפרט שנשמע כמעט טכני יש יד ורגל בתופעות שדיברת, אבל החוויה האישית שלי הייתה של הנחת רווחה גדולה ברגע שזנחתי את רעיונות הציוניות המדינית. נפתחו בפניי אפשרויות של תנועה בין תפיסות עולם ומגבשי זהויות כפי שלא היו לי מעולם. לא ליברליות עם אספירציות מערביות שמותירה אותך מבולבל וריק. חופש רעיוני של ממש.
      ועדיין אני מאמין במורכבות; ביכולת של אנשים לאטום את אוזניהם לרעיונות שהם עצמם משמיעים (במובן החיובי של הדבר), לפרש אותם בלהטוט הגיון, או סתם לעגל פינות. בקיצור בעובדה שרעיונות הם לא חזות הכל, ושבעצם בבסיס הרבה מזה הוא עניין של רגש.

      אהבתי

  1. איך באמת אדם דתי מיישב את המתח בין יהדות לליברליזם? נגיד חילון מוחלט לא יכול להתקיים פה בשל ההיסטוריה יהודית וזכותנו על הארץ שברובה היסטוריה דתית מצד שני מדינת הלכה היא אסון, איזה חוזה חדש ניתן לכרות כאן בין תומכי הדת ובין מתנגדיה. הרי ההלכה היא לא אופציונלית אין לנו תרבות של הפרדת דת ומדינה כמו בנצרות, תמיד הפתרונות היו נקודתיים ויצירתיים, בעיות גדולות פתרונות קטנים. האם שיטת הקנטונים לא עונה על הצרכים הללו? האם כינון חוקה משוריינת היא לא הפתרון? וגם אם הפתרון בכללי ידוע (חוקה משוריינת, קנטונים) באיזו תשתית פוליטית היא תתקיים?

    אהבתי

    1. זו שאלה טובה, רק לצאת מכמה הנחות יסוד הזויות שיש כאן.
      ראשית, אף אחד לא רוצה מדינת הלכה. במיוחד לא החרדים.
      מדינת הלכה זה אסון עבורם.
      כרגע יש להם על מה "לבכות", יש להם על מה להתלונן, אבל אם תיתנו להם את השלטון על מגש הכסף? או את הר הבית? הם פשוט יברחו באימה.
      הם מעדיפים לחכות למשיח, מאשר לקבוע מציאות.
      הם מעדיפים לבכות על הגלות, מאשר להכיר שאנחנו בגאולה.
      ולכן הגטו טוב לחרדים, והחרדים טובים לגטו.
      אין להם שום רצון לשלוט. אף חרדי מיהדות התורה לא מתמנה לשר (מינו את ליצמן בזמנו בהיתר מיוחד כי בגץ הכריח אותם).

      אצל הדתיים לאומיים זה יותר מורכב, בהחלט יש שאיפה למדינה דתית, מאחר והם רואים את המדינה כתחילת הגאולה.
      אך רוב הדתיים לאומיים, בפרט המזרחים מהפריפריה – רחוקים מזה מאוד. דרכם היא דרך של מתינות, תחיה ותן לחיות.
      (יש כמה זרמים אידאולוגיים דתיים לאומיים שהיו רוצים לראות כאן מדינת הלכה, אבל זה סדרי גודל מאוד קטנים – נניח מפלגת "נועם" שגם לא עוברת מנדט אחד).

      וההלכה היא בהחלט אופציונלית, בניגוד למה שאתה חושב. ההלכה יודעת להסתדר עם המציאות. זו המהות של ההלכה, לגשר בין המציאות לבין המילה הכתובה בספרים.
      אם המציאות היא למשל, שרוב עם ישראל איננו דתי, אף פוסק לא יגיד שצריך לעשות "הלכתיזציה של המרחב הציבורי" בניגוד להזיות שיש לאנשים כאן.
      כן יגידו שצריך צביון יהודי למדינה, וגם ביאליק החילוני היה בעד זה.

      אהבתי

  2. נראה שהשיטה הפרלמנטרית שהיא שיטת סחטנות קואליציונית מתאימה לתרבות היהודית של פתרונות נקודתיים וקומבינות בתוך ההלכה, כמו מעלית שבת. אין לנו היסטוריה של מהפכות פנימיות כמו אצל הנוצרים, אין לנו תרבות של חוקה מכוננת ונוקשה לכן חוקי יסוד זו קומבינה שמתאימה לנו היהודים אל כעת המותג נשחק ומנוצל לרעה, השכיל זאת לשאול השופט עמית למה שלא נטיל מיסים כבדים ונקרא להם חוק יסוד? האם גם אז אסור להתערב בחוקי יסוד? אולי המפתח הוא בנסיבות בהן מגילת העצמאות גובשה, בשעת מלחמה שאילצה אותנו להתאחד נגד אויב, אולי כשנבין שהמצב הוא הישרדותי נגיע לחוזה חדש על סמך המגילה. הפתרונות ברורים התשתית הפוליטית לא.
    עכשיו אמנם יש אויבים אבל הסיכון להשמדת המדינה פחות אקוטי בשל חוזקה של ישראל, אבל מתי נשכיל להבין שמדובר במצב חירום לאומי ברמה של מלחמה? הרי הקורונה הייתה מצב חירום למה עכשיו לא? אני לא מאמין שנתניהו נפשית יכול לקבל החלטות הרות גורל. הרי מה האפוציות? פירוק הממשלה וכניסת גנץ? ומי יעזור לו לצאת מהסיבוך המשפטי שלו? למה לא לצאת גדול מבחינה היסטורית ולהשאיר מורשת על אף הסיכון שיורשע? מזה לשבת כמה שנים בכלא לעומת להשאיר מורשת לעשורים קדימה?

    אהבתי

  3. תודה גדולה תומר! כמי שיחל בקרוב תואר שלישי בחקר מיסטיקה באונ' בר-אילן, ברור לי לחלוטין שהחילונים הם התחנה הבאה בהיסטוריה המפותלת של היהדות. כפי שהפרושים עשו זאת בעבר, עתה בקריסת הזרמים הרבניים – החילונים יעשו זאת. השאור שבעיסה, או הפתרון שיהיה הוא כפי שכתבת בספרך 'מדיטציה יהודית' – המיסטיקה. באפן מעורר השתאות לגודל הפרדוקס, לחילונים ולמי שלא שייך לזרם דתי יש סיכוי גדול לפגוש את 'אלוהים', 'המציאות העליונה', 'אין', או בכל שם אחר שמתאים לאדם, או לקבוצתו. כך תכני המערב ההומניסטיים, המדע, היהדות והמפגש המיסטי יהפכו לכוח העוצמתי של היהדות. אני חושב שזה כבר מתהווה, בין עשרות האלפים שמתרגלים מדיטציה, משתתפים בטקסי איוואסקה, שמאניזם ומה לא… הם רק צריכים להבין שתפקידם גדול מששערו או דמיינו. אולי אתה האיש לספר להם…

    אהבתי

    1. גם נביאי הבעל בתקופת אליהו ראו את עצמם כ"תחנה הבאה בהיסטוריה של היהדות", גם המתיוונים, בקיצור – אתה בחברה טובה.
      אגב, אני מתרגל מדיטציה, עשיתי איואסקה (אינני רואה זאת כדרך, אבל היה חשוב לי להתנסות), ואני מניח שעסקתי במיסטיקה הרבה יותר ממך אדון "תואר שלישי".
      ועם זאת אני יהודי גאה.
      מה שהופך אותנו ליהודים, זה לא איואסקה ולא מדיטציה, זה הסיפור שלנו.
      אני מחובר לסיפור של אבותי ואבות ואבות אבותי – מיציאת מצריים דרך שאר התנ"ך, המשנה והתלמוד, הגלות והלאה. גם אם אני היום לא מקבל הכל, אני מכיר ומכבד את המורשת שלי.
      אבל החילונים? לאיזה סיפור בדיוק הם מחוברים? נועה קירל? אנה זק? אפילו צבא כבר חלק גדול לא עושים.
      בעבר עוד היתה הציונות החילונית, היו ערכים. החילוניות של בן גוריון לא היתה עגלה ריקה, הוא לימד תנ"ך כל ימיו. היה אפשר לדבר איתו על חז"ל. אבל החילוניות של היום? עגלה ריקה ומחוררת.
      רוחניות עבורך זה רק מדיטציה ואיואסקה. אין לך שום דבר יהודי מקורי.
      פסגת השאיפות של אם עבריה הפכה להיות "שהילד יהיה בהייטק". לך תראה את החרדים שאתה בז להם, שפסגת השאיפות של אם חרדית היא שהילד יהיה תלמיד חכם.
      העתיד של היהדות זה הדתיים לאומיים, המתנחלים והחרדים שאתם כל כך שונאים.

      אהבתי

      1. יקירי אתה בור ביהדות, כי אתה תוצר כנראה של שני הזרמים שמגיעים לקיצם ממש בימים אלו. אתם השבתאים של ימינו העושים אינספור עבירות כמצוות. מעולם לא יצאו כ"כ הרבה רוצחים ופוגרומיסטים משום זרם יהודי כמו מהציונות הדתית, ומנגד למרות השקעה של מיליארדים, אינספור ישיבות ואינספור תלמידי ישיבות, לא נוצר בא"י ולו רק אחד חשוב? מוזר הה? כישלון מהדהד. אולי תצליח להבין את דבריו של חוקר היהדות יוסף דן, 'אנשי הדת והמיסטיקנים משתמשים באוצר מושגים זהה, השייך לאותם שדות סמנטיים, שגרעינם מצוי בכתבי הקודש, אולם הם קוראים טקסטים אלה בצורה שונה לחלוטין. הדת והמיסטיקה הן, אם כן, שתי תופעות שמפרידה ביניהן לשון משותפת'. אתה תוצר שגרתי ולא יצירתי של מערכות יהודיות רבניות שהתנוונו, ממש כמו הכהונה של אחרי החורבן, אתה אינך יכול להציל את נפשך הדלה והבורה. אבל אנחנו, אחיך, החילונים, נביט בטקסטים היהודיים לא ממבט רבני מצמצם, אלא ממבט מיסטי, התגלותי ונחדש. ממש כמו המצווה הראשונה במקרא שבטח אתה מבצע גם אותה בבהמיות, מצוות פרו ורבו. זוהי מצווה של חידוש. את זה אתה ורבותיך כבר אינכם יכולים למלא. שאלוהים יסלח לך. חברך

        אהבתי

        1. כפי שעיניך הרואות, אין לי בעיה לכתוב במחשב בשבת, אז כבר אינני שייך לזרמים שציינת.
          האם נוצר בא"י תלמיד חכם או חוקר חשוב? בהחלט.
          אני אפילו חושב שיש כמה וכמה, אבל מאחר וצר עולמך כעולם נמלה ואתה מכיר רק את האוניברסיטה, אינך מסוגל להכיר חכמים כאלו שלעולם לא יגיעו לאוניברסיטה, מבחינתך אם מישהו לא פירסם משהו אקדמי אז כנראה שזה לא נחשב.
          אז להזכירך, גם האר"י והבעל שם טוב לא למדו באוניברסיטה, אפילו לא הרמח"ל (למרות שהחבורה שלו כן :) בכל אופן לא למדו שם מדעי היהדות).
          והם היו יהודים חשוכים ושומרי מצוות ולא חילונים נאורים כמוך.
          ועם כל הכבוד ליוסף דן, מצטער לאכזב, אבל רוב ככל המקובלים והמיסטיקנים היהודים החשובים היו אנשים דתיים, חלקם רבנים, תתפלא! אז מצטער להפריך את האמירה שהבאת בשמו, אך רוב המיסטיקנים היהודים ראו את המיסטיקה במבט דתי.
          (אני מקווה שלפחות את דברי יוסף דן בפרס ישראל אתה לוקח ברצינות, ולומד מעט תורה חוץ מלעשות איואסקה ופטריות)
          לגבי מצוות פרו ורבו, אני בעיקר מזדיין בסבלנות. אני מאמין שלאט זה טוב.
          אני מקווה שהדור החילוני שלך ידע ל…. עם דברים אמיתיים חוץ מאשר שחקניות פורנו על המסך.
          אני לא רואה איזושהיא בשורה "חילונית" לא במיסטיקה, לא ב….., אולי עם התואר השלישי תצליח להמציא משהו. כשתקים קומונה תקרא לי.

          אהבתי

          1. יקירי, אל יתהלל חוגר כמפתח. אנא כתוב לי מהם הרבנים הגדולים שקמו בא"י או המקובלים? תתפלא, אני עוקב אחר הנעשה בעולם התורה והוא התרוקן מהשמתה של תורת אמת. קדימה אנא האר את עיני. תן שמות לא סיפורי בדים. אם היית מכיר קצת יותר טוב את קהלת היית נזהר ללעוג לנמלים. כל מה שכתבת אלה מחשבות ישנות, אנני מוצא בהם חדש. זה אומר שאינך ממלא את מצוות פרו ורבו, כלומר ביצירתיות. גם לא בסבלנות, למרות שאתה מעיד על עיסתך. בגלל בורותך, אתה נתלה באילנות שאולי עדיף שלא היית נתלה בהם. את הבעש"ט והחסידות שיצאה ממנו רדפו הרבנים שאתה כ"כ אוהב, גם את רמח"ל, וכרגיל לאנשים נרפים, אינך עוקב אחר תחומי הדת המתפתחים. אנני רק אקדמון, אני גם מתרגל מיסטיקה, והאור שיש בין רגליה של שחקנית פורנו (ראה שירי הזן של איקיו) לעולם לא יזהר מנשמתך שעדיין לא פרצה אל בוראה. אכן רוב המיסטיקנים היו רבנים, אבל רבני א"י מחרבים את היהדות ואנחנו כאן. אחיך החילונים, ממש כמו שכתב הרב קוק שכבר נבא את עליית החילוניות לדרגת נביאים. אנא הפסק לחפש בפורנו, למרות שזה גם שם, זה בכל מקום. אבל אתה עיוור וחרש. בהצלחה!

            אהבתי

            1. קח למשל את הרב הרב יוסף אביבי – למרות שאני לא בטוח שהוא יאהב שאני כותב את שמו בשבת.
              והגות יהודית מקורית יש המון – כולל אנשים כמו הרב טאו או יצחק גינבורג שהגותם איננה מקובלת עלי, אבל מכבד.
              אגב, מעולם לא "החזקתי" מזה שמישהו זוכה לאהדת הקהל, אז אסתפק באלו. מבחינתי האדם הכי גדול שאני מכיר זה איזשהו בן דוד שלי המפרש את התורה בדרכו. מן הסתם מעולם לא שמעת עליו ולא תשמע (אגב, אני לא בדרך שלו).
              איך הגעת למצוות פרו ורבו, תזכיר לי? מה הקשר לענינו? אז התחלת לעשות סדנאות טנטרה אצל רפיק ועכשיו אתה יודע איך ל…… ואני לא?
              (זה שרבנים רדפו את הבעל שם טוב ורמח"ל, והרמב"ם וכו' לא סותר מילה ממה שכתבתי – כל אלו שמרו על ההלכה בעצמם,"הטוב יותר הוא אויבו של הטוב", וולטר).
              חילונים לא יהיו נביאים, לצערי רובם בורים מכדי להיות. במיוחד כאלו שמחפשם את האור אצל שחקניות פורנו.
              כמובן שלא הבנת את הרב קוק, אם החילוניות היתה כל כך טובה , הוא היה הופך לחילוני בעצמו, או מעודד חילוניות. אבל הוא לא, כך גם לא תלמידיו.
              הוא אומר שיש בה צד טוב, כמו שיש צד טוב בשבירה של דבר ישן כי השבירה תגרום להיווצרות דבר חדש. אך שבירה כשלעצמה איננה יוצרת משהו.
              האנשים שיהיו נביאים מזכירים יותר אנשים כמו הבן דוד שלי, או אפילו עבדך הנאמן – כאלו שמכירים מספיק את המסורת ומכבדים אותה. עם זאת הם מוכנים ללכת בדרכם, גם אם זה אומר שהם ישארו מחוץ לגדר במאות השנים הקרובות ולא ישמעו עליהם, בוודאי לא באקדמיה.
              וחשוב לזכור שהחילונים בזמן הרב קוק עוד הכירו תנ"ך לפחות במידת מה. אנשים כמו ביאליק יצאו מישיבות והכירו את הספרות היהודית לפני ולפנים, אפילו בן גוריון.
              לגבי החילונים של היום? לך לטיקטוק ולאינסטגרם :) המכסימום שיצא לך שם זה קוראת בקלפים.
              כל זה אפילו מבלי להביא את האפשרות שהרב קוק בכלל טועה בכל הגישה שלו.

              אהבתי

              1. כתיבתך מזלזלת בערכי אחרים. "לך לטיקטוק ולאינסטגרם". כל תרבות וערך שאינם שלך הם כאפר ועפר בעיניך. ערכי אהבת אדם באשר הוא אדם הם "עגלה ריקה" . במקום להתמודד עם העמדות שמביא בר פלוגתא שלך אתה מנסה לבזות אותו ונמצא מגכיך את עצמך

                אהבתי

              2. האם אתה מתכוון לרב יוסף אביב"י? ראיתי שהוא חוקר קבלה, אבל תאזכר לי בבקשה מה הייתה הבנתו הרוחנית הגבוהה, חוקרי קבלה כמו שאמר גדול חוקרי הקבלה פרופ' משה אידל (לא דתי) יש כחול אשר על פני הים. מה תרומתו לשיח הרוחני יהודי ולמשבר היום בא"י? אם אין לו, הרי הוא בטל בששים. והפוסל, במומו פוסל, מענין שאתה מביא לראייה את 'גדולי הרוח היהודית' בעיניך היום, את הרב טאו החרד"לי שעליו מצטברות יותר ויותר עדויות לאינוסים, והרב גינזבורג מי שיצר את תורת הנקמה היהודית ומהווה את האב הרוחני לכל הטרוריסטים המתנחליים. מה שנקרא I rest my case.
                אם זה התוצר של השקעה של מיליארדים בישיבות התורה (גם זה גזיטלינג, הרי לומדים שם תלמוד, לא תורה) אז הגיע הזמן להתחיל להשקיע בישיבות חילוניות. ולגבי פורנו, חבל שנכנסת לשם, בסרוגים הופיעו בשבועות האחרונים מאמר 'כיצד לא ליפול באתרים אסורים, אבל יותר מכך. במחקר שפורסם באתר 'סרוגים' של הציונות הדתית, בפגיעות מיניות בילדים מובילה דווקא הציונות הדתית בפער ניכר, ואחריה החרדים.
                הרב דוד הכהן הנזיר, תלמידו הבכיר של הרב קוק כבר ניבא, "אם הישיבה המרכזית תצמצם חוג לימודיה, יש לחוש כי המכללה החילונית, שברשותה מדעי הטבע, תפתח גם כוחות רוחניים עבריים ברוח חילוני". הגדיל לעשות הרב אברהם יצחק הכהן קוק שטען שהחילונים הם אלו שיובילו את רוח היהדות העמוקה ביותר, "בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון. עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם", (הכהן קוק, 1999, קובץ ב, לה). אם תחפוץ, אעזור לך לצאת מאפילת הבורות. שלך חברך לדרך

                אהבתי

                1. לא אמרת לי מה אתה מחפש, חשבתי שאתה מחפש אנשים מעמיקים וחוקרים, אז הבאתי.
                  גם אויביו של הרב גינצבורג מכירים בכך שהאדם גאון, ואחד המקובלים הבולטים בדורינו, עם או בלי קשר לדעותיו הפוליטיות.
                  אם פרופ' גולדרייך שתומך בB,D,ASS ראוי לפרס ישראל למרות דעותיו, הרב גינצבורג ראוי פי כמה, למרות דעותיו.
                  גם תורתו של הרב טאו ראויה למחקר מעמיק, בפרט שתורתו משפיעה על חוגים רחבים מאוד מעבר לחוג תלמידיו.
                  (ההתרשמות שלי לגבי המתלוננת הראשית נגד הרב טאו היא שאיננה שפויה. אם וכאשר יהיו תלונות רציניות וחקירת משטרה וכתב אישום, בהחלט יהיה מקום להתנער ממנו. נכון לעכשיו אינני רואה דבר שכזה).
                  ובהחלט אתה צודק, בישיבות בדרך כלל לומדים תלמוד והלכה, רק חשבתי שלא לזה אתה מתכווין. אנשים שהכרתי כמו הרב משה לוי זצ"ל מכיסא רחמים היה גאון הלכתי אמיתי וחבל שהלך בדמי ימיו. וכמובן יש עוד רבים וטובים, רק שאינני יודע האם זה מה שאתה מחפש לראות – גאונים בתלמוד והלכה.
                  בכלל אני חושב שהרב עובדיה ובית מדרשו עשו מהפכה נהדרת בעניין ההלכתי, אבל אדם כמוך שהקשר היחיד שלו ליהדות זה איואסקה ומדיטציה, כנראה לא בדיוק יודע להעריך את זה.

                  לגבי סוף דבריך, אינני מתמחה בהגות הרב הנזיר או הרב קוק, הם מעולם לא היו כוס התה שלי, אבל בהחלט לדעת הרמב"ם לימוד מדעי הטבע הוא חלק אינטגרלי מהתורה ומוביל לנבואה.
                  ואני מעריך שלמדתי מדעי הטבע לא פחות ממך.
                  (הייתי שמח מאוד אם היו לומדים בישיבות מדעי הטבע כלימוד תורני).
                  בכל אופן, הגיגהם של הרב קוק והרב הנזיר אינן מחייבים אותי, אין להם שום תוקף הלכתי\נבואי או אחר, אינני רואה שום "גדולה" בחילוניות מצד עצמה.
                  אני כן רואה את האפשרות שבזכות החילוניות והשבירה של המסורת הרבנית חרדית, יצא משהו רענן וטוב יותר, אבל הוא לא יצא מאנשים המנותקים מהמורשת שלהם, הוא לא יצא מאנשים המבזים את המורשת שלהם. זה יצא מאנשים המכבדים את המורשת שלהם, אך גם מודעים לפגמים שבה, כמוני למשל.
                  לזה להבנתי התכווין גם הרב קוק.
                  לשפע פטריות ואיואסקה תיכתב ותיחתם.

                  אהבתי

      2. זה יהיה העתיד אך ללא כלכלה, ללא צבא, ללא מדע ובסופו של דבר ללא מדינה

        אהבתי

    2. אגב, בחווית האיואסקה שלי, פגשתי 11 ישויות מאוד עתיקות שהישות של האיואסקה היתה נראית כמו ילדה לידם.
      הם סיפרו לי שאני אחד מהם (שהם המשפחה שלי) וירדתי לעולם הזה כי הם מאוד נהנים מהפדיחות שאני עושה, וכל הלילה הם עשו בדיחות וצחוקים, בעיקר על חשבוני :)

      אהבתי

  4. לצערי תומר, אני חייב לשאול אותך איזה חומרים אתה לוקח.

    "רואה בנשים מטרד ובלא-יהודים עלבון"?

    ,כך, מעבר לפלפולים על עילת הסבירות או פסקת ההתגברות עומד רצונו של מיעוט נחוש לערוך הלכיזציה של המרחב הציבורי."

    אתה בטוח בשתי הנקודות הללו, למשל?

    אהבתי

      1. היי תומר, תודה על ההתייחסות, אני חושב שאלו הפחדות ותעמולה (ארסית) המבוצעת נגד הצד הימני של המפה, על מנת לתרץ "למה השמאל צריך לשלוט".
        או "למה השמאל צריך לקחת את השלטון מהימין באופן לא דמוקרטי, דרך בג"ץ, גם אם לימין יש רוב בכנסת".

        בעוד שאתה יכול למצוא התבטאויות לא נאותות פה ושם של בודדים, זו בהחלט לא הגישה של כלל הימין, אם לדעתך זו כן הגישה – אז אתה מוזמן להוכיח את ההאשמות החמורות שאתה מטיח ב64 מנדטים מעם ישראל.

        אהבתי

  5. לצערי, תומר, אני חייב לשאול אותך איזה חומרים אתה לוקח.
    תה בטוח בשתי הנקודות הללו, למשל?

    "רואה בנשים מטרד ובלא-יהודים עלבון."

    "כך, מעבר לפלפולים על עילת הסבירות או פסקת ההתגברות עומד רצונו של מיעוט נחוש לערוך הלכיזציה של המרחב הציבורי"

    אהבתי

    1. השאלה היא מה אתה לוקח אם אתה עיוור ליחס של רבים מחברי הקואליציה הזאת לנשים או ללא-יהודים. זה לא נשאר על הנייר אלא בא לידי ביטוי במינויים, בניסיונות חקיקה, באכיפה בררנית…

      אהבתי

  6. ייתכן ולמרות היכולת של ״האדם הנבון״ לייצור מושגים-אידיולוגיות (שוב מושגים אינם קיימים בחומר אלה ברוח..)מה נכון ליחד מול חברה-חברה מול היחיד והדינמיקה הקיימת בין שני המושגים וחיפוש האיזון מה נכון וצודק ככול שניתן על מנת לתת אזו שיווניות ״זכויות״ לאותה דינמיקה נכשלו ומחשבתו/אידיאולוגיה של תומאס הובס היא הנכונה על מנת ״לשלוט״ ביסודות/אינטואיציות הטבעים והמובילים בכל חי שהם הצורך לשרוד ולהתרבות!

    אהבתי

  7. לתומר שלום,
    אני מסכים אתך לשתי הנקודות דלעיל- היחס לנשים ולגויים – אבל חולק על קביעתך כי נקודת המתח נמצאת בקשר בין היהדות לערכי המערב המודרני. כפי שכתבת אתה, היהדות הכניסה לעולם את הרעיון שאדם נברא בצלם, כל אדם, והרחיב אמנון שפירא בספרו 'מה חדשה היהדות בעולם'. משפט הצדק, השוויון, המוסר, הם נשמת אפה של היהדות כפי שהיהודים החופשיים (לא חילוניים, בבקשה, חול זה מושג דתי לציין את מה שאינו קודש) מבינים אותה. והקרב ניטש לא בתוך היהדות, אלא בישראל. כמחצית מהיהודים חיים מחוץ לישראל וקרויים רפורמים או קונסרבטיבים, שלמים ביהדותם ובאזרחותם כצרפתים, או אמריקנים, או בכל אזרחות שהם נאמנים לה. "פרשנות ההלכה כעומדת בניגוד לערכי המערב הליברלי, והרצון לעצב על פיה את המדינה" היא העומדת בין היהודים שהם חרדים או משיחיים (בשני המקרים, אינם מכפיפים עצמם לריבונות המדינה הציונית) לבין חיים נורמליים, כן, נורמליים, במדינת ישראל. אין לא ארבעה ולא חמישה שבטים במדינת ישראל. היהודים היום נמצאם על 'הרצף' בין אתאיסטים, כמו י.ח. ברנר, השופט העליון חיים כהן, דרך מנהיגים כמו בן גוריון, ועד הרחק לרב קנייבסקי ולעדה החרדי. אינני רואה על הרצף את נערי הגבעות ורבניהם, ששכחו מה זה להיות יהודים. צדק הרב סעדיה גאון כי "אין אומתנו אומה אלא בתורתה״. לא שפה, לא ארץ ואף לא אמונה, אלא ההלכה מאחדת את הגוש החרדי- משיחי.
    הפתרון נמצא בהפרדת זהויות.יהודים רבניים, חרדים או משיחיים ימצאו את מקומם בכל מדינה בעולם כפי שעשו מזה 2000. מדינת ישראל הוקמה ביוזמתם ובהובלתם של 3 יהודים חופשיים, חופשיים מכבלי ההלכה המאובנת – הרצל, ויצמן ובן גוריון. מבחינתי, 7 מצוות בני נוח, מוסר הנביאים התרבות הנוצרת כאן בשפה העברית והישיבה בארץ ישראל היא עגלה המסיטה מדרכה כל שומר מצוות ששכח מוסר יהודי מהו. כמעט שכחתי, הזהות האחרת היא זהות אזרחית, ישראלית, שאינה מבחינה בין דתות, גזעים מגדרים ולאומים.

    אהבתי

  8. לצערי זמן ההבנות עבר. "ערכים" זה איציק זרקא. זה הרוצח מדוובשא. אנחנו עגלה ריקה. אין עם מי לדבר – רק להילחם

    אהבתי

  9. גולום, אמרת שאתה כותב בשבת אם הדת הייתה כל כך חשובה לך לא היית כותב, אם אינך חי באורח חיים דתי אז על מה אתה מלין פה? במדינת הלכה היו כופים את זה עליך בלי לשאול, בזכות הליברליזם שעוד נשאר כאן אתה לא תלוי בכיכר העיר. אי אפשר חנתק מהממשלה הקוצוניץ והדרישות מסוכנות של הדתיים כאן, למשל מה שקורה לידי בחיפה עם חסידי ברלנד (לא קורא לו רב), ופתאום תל אביב הפכה לכותל עם דרישות ההפרדה המגדרית.
    כמו כן הביטוי "כיבוד המסורת" הוא עוד שם מכובס להעלמת עין ולהשתקת ביקורת. ישנם דברים במסורת היהודית שבמאה ה-21 לא מקובלים, אי אפשר לחזור אחורה כל ניסיון לדכא נשים, מיעוטים וחילונים לא יתקבל בטוב, וכן להתגולל באפר של פרה אדומה זה לא נורמלי, כל פלפול הוא ניסיון לתעתע מקרים שדי ברור שאינם ברי ביצוע או מתאימים לתקופתנו.
    אי אפשר בלי ביקורת להתקדם והדת צריכה לעמוד באותם סטנדרטים ביקורתיים כמו תחומים אחרים, ישנם דברים נפלאים וישנם דברים נוראים זו עסקת חבילה, יש גבול לכמה אפשר לתרץ ולפלפל.
    הגנה על רב שנותן אישור הלכתי לרצח תינוקות או חושב שגייז "סוטים". יש מגבלות לשיח, לא היינו רוצים לחזור לדיון האם אונס חוקי או לא, ישנן נורמות שמתו וטוב שכך.

    אהבתי

  10. כרגיל אתה (וחבריך) טועה פעמיים
    א) בהנחה שהימין רוצה מדינת הלכה דיסטופית – כשכל מטרתו (של רוב הימין כולל הנהגתו) בשימור המדינה כמות שהיא, ושיפורים שנועדו לשם כך
    ב) בהנחה שהשמאל הוא זה שישמר את המדינה כמות שהיא, כשבפועל מתוך פחד מהצד הרדיקלי (מברסלר ועד אברום בורג) נגרר לדיקטטורה בולשיביקית אנטי ציונית

    מתוך הנחות היסוד המוטעות האלה נגרר ציבור שלם שרוצה מדינה יהודית ודמוקרטית לתמוך בהפיכה שהיא לא יהודית ולא דמוקרטית

    מדגישים לנו את הרבנים מעלי שאכן לא בדיוק סמל הפתיחות והנאורות, ושוכחים שאותה קואליציה שמה כיו"ר הכנסת הומוסקסואל מוצהר – אבל ככה זה היום, אם אתה נגד הציונות – כמו רוב מוחץ מהחכים הערבים, אתה נאור (וגם יכול להתפלל בהפרדה). אם אתה ציוני – אתה חשוך, לא משנה מה תגיד, לא משנה מה תעשה?

    זה הפרצוף שלכם, איש יקר

    Liked by 1 person

שקלא וטריא